ברוכים הבאים ל"ג'יהאד היערות"

גל השריפות המשתולל ברחבי ישראל בימים האחרונים ומחולל נזקים כבדים, הצית ויכוחים ערים וחרושת של שמועות על הגורמים לדלקות ולהתפשטותן: האם מדובר בפעולה זדונית, ברשלנות פושעת או בכלל בעניין של מזג אוויר? התשובה, ככל הנראה, היא שילוב של השלושה. ייתכן שחלק מהשריפות נוצרו כתוצאה מרשלנות, אך דלקות רבות כל כך במקומות שונים הגבירו את החשד שלא מדובר ברשלנות כי אם במתקפה יזומה ומכוונת, כאשר תנאי האקלים מצדם הגבירו את התפשטות האש.

ואכן, גורמים במשטרה דיברו השבוע על "גל הצתות", ואף נעצרו כמה חשודים במעשים. במסיבת עיתונאים שכינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים גלעד ארדן בחיפה הבוערת, הם הגדירו את השריפות כ"טרור", והשר ארדן אף הוסיף ואמר ש"טרור ההצתות" הוא תופעה חדשה שישראל מתמודדת עמה. אך למעשה, אין זו הפעם הראשונה שבה מחבלים עושים שימוש בנשק ההצתות, והרעיון אף מופץ זה שנים רבות באינטרנט. הגורם המפיץ המרכזי הוא ארגון אל־קאעידה.

בזמן שבן־לאדן והנהגת אל־קאעידה הסתתרו בהרי אפגניסטן־פקיסטן, פרסם באינטרנט אבו מסעב א-סורי, אידאולוג ואסטרטג של הארגון, ספר בשני כרכים בשם "קריאה להתנגדות אסלאמית עולמית". בספרו קרא א־סורי לתומכי הגי'האד העולמי לפגע במערב תוך אימוץ טקטיקות של לחימה אורבנית וטרור, כקבוצות או כבודדים. הוא סיפק השראה למחבלים שביצעו את הפיגועים במדריד במרץ 2004, ובלונדון ביולי 2005. מארק סגמן, לשעבר פסיכיאטר בשירות סוכנות הביון האמריקנית כינה גישה זו "גי'האד ללא מנהיג" (Leaderless Jihad). לאחר הפיגוע שביצע מוחמד מראח בבית הספר היהודי 'אוצר התורה' בטולוז, כינה זאת רוב ויינרט, ראש היורופול, "הגי'האד החדש".

טרור בשיטת "עשה זאת בעצמך"

"הגי'האד החדש" הזה מתגלם יותר מכול במגזין הטרור המקוון 'אינספייר' (inspire), המופק בידי השלוחה התימנית של אל־קאעידה ("קאעדת אלג'האד פי ג'זירת אלערב"). מגזין זה התפרסם לראשונה בקיץ 2010 והוא מיועד לקהל הצעיר, מתוך כוונה לגייס ולהניע מוסלמים לפעילות חבלנית עוינת נגד ארצות הברית, ישראל, אנגליה, צרפת, גרמניה ומדינות נוספות, הנתפסות כאויבי האסלאם או ככובשי אדמות מוסלמיות. כאשר מדברים על טרור של "זאב בודד", אי אפשר להתעלם מהמגזין הזה המעניק השראה והכוונה למחבלים פוטנציאליים, כולל הנחיות מטעם "השף של אל־קאעידה" לבניית מטעני חבלה מאולתרים "במטבח של אימא שלך".

המהדורות השונות שהופצו כוללות הצעות מגוונות למעשי טרור כמו שריפת מכוניות חונות, מריחת שמן או פריסת שרשראות מסמרים בנקודות מסוכנות בכבישים, הפיכת רכב שטח ל"מכונת כיסוח דשא אנושית" בעזרת להבים משוננים שיוצמדו לקדמת הרכב, פיצוץ מבנים בעזרת בלוני גז, וגם שריפת יערות, מטעים ומבנים מעץ. למהדורה העשירית, אגב, צורפה רשימת חיסול שכללה את סטפן שרבונייה, עורך המגזין הצרפתי הסטירי 'שרלי הבדו'. שרבונייה נרצח במתקפת הטרור שביצעו האחים קואשי בינואר 2015 במשרדי 'שרלי הבדו' בפריז.

לפי מאמר שפרסם אל״מ (במיל׳) יונתן פיגל מהמכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, נשק ההצתות משמש את הפלסטינים עוד מתחילת המאה העשרים. נשק זה היה בשימוש בעיקר במהלך האינתיפאדות, כאשר בודדים וארגונים הוציאו לפועל מתקפות הצתה ביערות בשטח ישראל, מתוך שאיפה להביא לפגיעה כלכלית ומורלית. לפי המאמר, לא רק פלסטינים עשו שימוש בשריפות כנשק נגד ישראל אלא גם חיזבאללה, שבמהלך מלחמת לבנון השנייה שיגר בכוונה תחילה קטיושות לעבר יערות בגליל.

בנובמבר 2007, חברים באחד הפורומים המזוהים עם אל־קאעידה פרסמו הודעות המקדמות את רעיון שריפת היערות כגי'האד. בשנים שלאחר מכן צצו שוב ושוב דיווחים על מעורבות של ג'יהאדיסטים בשריפות ענק שהשתוללו ברוסיה, ספרד ומדינות נוספות. כעבור כשלוש שנים, בעקבות שריפה קטלנית שהשתוללה ברוסיה, נכתבו הדברים הבאים בידי תומכי גי'האד: "השבח לאללה, יש כעת מזג אוויר מבורך, ולכל אחד מאיתנו יש הזדמנות פז להסב לכופרים נזק רב, לזרוע פחד בליבם ולהחלישם, וכל זאת באמצעות כמה גפרורים בלבד". אותה שריפה גבתה את חייהם של עשרות בני אדם והותירה אלפים ללא קורת גג.

בינואר 2012 פרסמה קבוצה המזוהה עם אל־קאעידה, בשם "מאסדה אלמג'אהדין", הודעה כי חבריה "מכריזים מלחמה על אמריקה". ההודעה כללה נטילת אחריות על הצתת אש ביערות נבדה, וקריאה למוסלמים לעשות כל שיכולתם כדי לפגוע במדינת ישראל ובבעלות בריתה עד סיום הכיבוש הישראלי וסילוק הנוכחות הזרה מאדמות האסלאם. כעבור כארבעה חודשים, קבוצה בעלת שם זהה ועם התוספת "פלסטין", לקחה אחריות על שורה של הצתות במספר מוקדים בישראל (אשקלון, אום אל־פחם, חיפה).

מלחמה בשטח האויב

במהדורה העשירית של 'אינספייר' נכתב כי ניתן לבצע פיגועים ("מבצעים") שיכולים לגרום נזק קטסטרופלי גם בעזרת קופסת גפרורים פשוטה. כך אפשר לפגוע ב"מלונות, עסקים מסחריים, מבני מגורים מעץ, יערות ומטעים של הכופרים". על פי עורכי 'אינספייר', פגיעה במטרות הללו "מעבירה את המלחמה לשטח האויב", וגורמת לו "לבחון מחדש את המדיניות האנטי־מוסלמית האגרסיבית שלו". הם מסבירים כי אלה פעולות פשוטות מאחר שאפשר לבצע אותן בסגנון של "פגע וברח" ואף ניתן לבצע מספר "פעולות" ביום אחד, דבר שיביא ל"התפשטות תחושת חוסר הביטחון בקרב האוכלוסייה" וישפיע על שכבות רחבות. גם במהדורה ה־12 של 'אינספייר' (מרץ 2014) קודם רעיון גי'האד היערות.

נראה כי הצתות כחלק מאסטרטגיית לחימה נגד ישראל הפכו להיות פופולריות בשנים האחרונות, בעיקר בשל טבען ההרסני והשלכותיהן על פני השטח ועל תפקודם של אזרחי המדינה. ניכר כי בשנים האחרונות המבצעים למדו את השיטה: מתי מזג האוויר אידיאלי להתפשטות האש – כזה המשלב יובש ורוחות מזרחיות ("שרקיה") – ומה צריך לעשות כדי לחולל דליקה קטלנית. בשנים האחרונות נעשו ניסויים שהפעם, כפי הנראה, הצליחו מבחינת המבצעים. עם זאת, ייתכן כי השריפות השיגו דווקא תוצאה הפוכה.

מתקפת ההצתות הסבה לראשונה את תשומת הלב של הציבור, התקשורת ומקבלי ההחלטות לתופעת גי'האד היערות. השריפות שהתחוללו לא הותירו מקום למחלוקות על רקע מדיני, דתי או פוליטי. יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחרים מכל שדרות החברה הישראלית הפגינו סולידריות והתגייסו לסייע לתושבים שפונו או התפנו מבתיהם בחזית האש. מדינות באגן הים התיכון סייעו לישראל להתמודד עם האסון, והרשות הפלסטינית מסייעת גם היא. נראה כי קשת רחבה של גורמים יצאו נגד השריפות, מה שאולי עשוי ללמד על זהותם של המציתים או לכל הפחות על מקורות ההשראה שלהם באסלאם הרדיקלי העולמי, ולסייע למאבק חסר פשרות בתופעה.