העובדות שב'עובדה' שכחו לספר על פרשת אזריה

כתבת 'עובדה' ניסתה להפנות את הזרקור לעבר מתיישבי חברון ולהטיל עליהם אחריות לירי של אזריה. אלא שכך יצא שהיא רק חיזקה את גרסת ההגנה של החייל

הנרטיב של התביעה. אסנהיים בחברון. צילום מסך

בכתבתו על האירוע בחברון ביקש התחקירן עמרי אסנהיים לבחון את אירוע הירי של אזריה מזווית חדשה. אם עד כה העיסוק בפרשה נסב סביב שאלת המניע לירי כשהכוחות הצבאיים נמצאים במוקד, ב'עובדה' בחרו ליצור מסגרת אחרת לאירוע ולהפוך את האזרחים לגורם המכריע שגרם להתרחשותו.

בקצרה, ניתן לסכם את התזה של 'עובדה' כך: העירוב בין חיילים ל"מתנחלים" בעייתיים גרם לכך שבהיעדר פיקוד על הזירה תפסו אותם מתנחלים את השליטה על האירוע והמציאו את החשש ממטען, שלא עלה על ידי הגורמים הצבאיים. אזריה, שהיה צמוד לאותם מתנחלים, הושפע מהאווירה המלאכותית ולכן ביצע את הירי.

ברור לגמרי שמאחורי הצגת האזרחים, קשריהם היום-יומיים עם הלוחמים ומעורבותם בזירות מבצעיות עומדת מטרה פוליטית: להעמיד את סוגיית עצם הנוכחות היהודית ביו"ש כבעיה היסודית. הצגת התזה הזאת הייתה כרוכה בהצגתו של אזריה כקרבן של הסיטואציה, מסר המתכתב עם קריאות של גורמים בשמאל להפוך את המקרה כולו למייצג של מוראות הכיבוש ואת אזריה לקרבן שלו.

האם בעקבות כך אזריה זכאי? לא ולא. המסר העולה מהכתבה הוא שאזריה ביצע ירי של נקמה במסווה של ירי מבצעי. לשם כך העלה אסנהיים קושיות לגבי אזריה, תוך שהוא מדלג על עובדות וקושיות אחרות שמבססות את גרסתו.

אך מי שבקי בפרטי המשפט יכול לשים לב בקלות לכך שאסנהיים מאמץ את גרסת התביעה, ומנסה לפתור את הקשיים שבגרסתה. הרי כיצד תתגבר התביעה על כ-15 עדים המעידים שהיה חשש אמיתי ממטען? תכתים את כל העדים האזרחים במעין קונספירציה מובנית. ומה יעשה אסנהיים עם אנשי צבא שהעלו את החשש? פשוט מאוד: יתעלם מהם, או יטען שגם הם הושפעו מ"המתנחלים האלימים".

אלא שאם אכן הייתה בזירה קונספירציה מובנית, הרי שמנקודת מבטו של אזריה זה לא משנה. הוא מבחינתו הבין שיש חשש, וירה. כדי להתמודד עם טיעון זה הקדיש אסנהיים את הדקות האחרונות של התכנית לסדרת קושיות ותהיות לגבי פעולותיו של אזריה שנועדו לערער על אמינותו ולטעון כי הוא ידע שהחשש ממטען אינו ריאלי, וכי למעשה הוא שיתף פעולה ביודעין עם הקונספירציה של המתנחלים וירה מתוך מניע של נקמה.

כך ניסתה הכתבה להשיג את כל היעדים: גם להאשים את המצב הבלתי אפשרי של עירוב חיילים ואזרחים ביו"ש, כלומר: הכיבוש אשם ואזריה הוא סוג של קרבן; וגם לטעון שאזריה פעל ממניע של נקמה. אזריה, לפי אסנהיים, הוא אמנם קרבן של הכיבוש, אבל משפטית הוא עדיין אשם.

באופן מוזר, מבין שלל המרואיינים בכתבה לא נמצא נציג של התביעה. אך למעשה לא היה בכך כל צורך: הכתבה הציגה את הגרסה של התביעה במלואה, כאילו דיברה מפיו של התובע נדב וייסמן.

אך 'אליה וקוץ בה': הניסיון להשיג את כל המטרות – האידאולוגיות והמשפטיות כאחד – גרם לכך שאסנהיים חיזק את עמדת ההגנה בנקודות מרכזיות. אם מביאים בחשבון עובדות ושאלות מהן הוא בחר להתעלם, הרי שהוא ממש ביסס אותה. והרי ההסבר.

כיצד ביסס אסנהיים את עמדת ההגנה

חשוב לזכור, מבחינה משפטית אין סימטריה בין התביעה לבין ההגנה, אין כאן גרסה מול גרסה. על התביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את היסוד הנפשי, הסובייקטיבי, של העבירה. כל שעל ההגנה לעשות הוא להוכיח שיש ספק סביר בטענות התביעה.

א. כשל פיקודי בזירה

הקרבן המרכזי של התיזה של 'עובדה' הוא המ"פ, רס"ן תום נעמן. לשם הצגת התזה שלו נאלץ אסנהיים להודות ב'עובדה' מרכזית בה דנתי רבות במאמריי (כאן, כאן וכאן): הכשל העמוק שבפיקוד על הזירה.

הכשל שבפיקוד על הזירה יצר סוג של אנרכיה. המ"פ לא נתן פקודות, לא הרחיק גורמים שאינם רלוונטיים לטיפול באירוע ובעיקר לא טיפל במחבל הפצוע, ובכך השאיר את כל האופציות פתוחות.

אסנהיים מדגיש זאת כדי להמחיש את החלל הפיקודי שאפשר את השפעת "המתנחלים" על האירוע, אלא שבאותה העת הוא מחזק את טענת ההגנה המרכזית: הכשל הפיקודי על הזירה הביא לכך שלרבים בזירה הייתה תמונת מצב שונה לגבי מידת הסכנה מהמחבל. בנוסף, היא מעניקה לגיטימציה לכך שאזריה פעל על דעת עצמו. זאת טענה מרכזית של אזריה בעדותו בבית המשפט.

ב. המחבל לא היה מנוטרל

בכתבה מאשים אסנהיים את המתנחלים בכך שהם יצרו באופן מכוון את חשש הסכנה מהמחבל. כך הוא אומר: "אורי עופר וחבריו יהיו אלה שיקבעו מעכשיו את תודעת הסכנה בשטח".

ראשית, מנקודת מבטו של אזריה אין זה משנה מי קבע את תודעת הסכנה בשטח, אלא שהייתה תודעת סכנה. יתירה מכך, אסנהיים מודה שאזריה נחשף לתודעה הזאת באופן ייחודי, כי הוא היה חייל יחיד שפעל עם האזרחים שלפי אסנהיים קיבעו אותה. עובדות אלו עומדות לזכותו של אזריה, והן חלק מקו ההגנה שלו במשפט.

יתרה מכך: אסנהיים משמיט עדויות חשובות מערערות לחלוטין על התזה שלו ומוכיחות שרבים מהלוחמים בזירה חשו היטב בסכנה ופעלו לאורה. העדות החשובה ביותר היא של המ"מ, סגן מ', אותו מזכיר אסנהיים כמי שהפך את גופות המחבלים והרחיק מהם את הסכינים. אלא שאסנהיים משמיט את עדותו הקריטית.

סגן מ' העיד במצ"ח ביום האירוע, ולאחר מכן בבית הדין, כי כשהפך את המחבל כדי לוודא שאין עליו מטען הבחין במעיל המנופח, מה שיצר אצלו חשש ממטען ולכן הרחיק אנשים והציב אבטחה על המחבל.

דברי סגן מ':

התעסקנו בטיפול בפצוע א.ו. תוך חשש למטען על המחבלים, במיוחד על המחבל השני, מכיוון שהיה עליו מעיל שיצר צורת גוף גדולה מהרגיל… צעקתי לכוחות ההצלה להזמין מישהו שיוודא, ישלול שיש מטען על המחבלים, וחזרתי להתעסק בבידוד השטח.

לגרסתו של מ' תימוכין מעדות נוספת, של סמל א':

תובע: כשהגעת לשטח, מה התפקיד שקיבלת?

א': לאבטח את המחבל שנמצא בחלק התחתון של הירידה, בשחור, ולבודד את הזירה.

תובע: מי נתן לך את המשימה הזו?

א': סגן מ'.

תובע: מה הוא אומר לך לגבי המחבל?

א': הוא אומר שהמחבל עוד חי ויש חשש למטען עליו, לא לתת לאנשים מלמטה להתקרב.

המידע הזה מפריך את התזה המרכזית של אסנהיים, הניתוק בין האזרחים לבין הלוחמים, והוא משלים את התמונה הנדרשת מבחינתו של אזריה: הייתה בזירה סכנה מוחשית שהבחינו בה ופעלו לפיה גם החיילים וגם האזרחים.

חשוב להדגיש נקודה זאת היטב: המחבל לא היה מנוטרל, נקודה. תחילה סברו שהוא מת, סגן מ' בדק ופעל מתוך חשש למטען, המחבל המשיך לזוז והמעיל המנופח הטריד רבים. האזרחים לא יצרו את תחושת הסכנה יש מאין.

מדוע אזריה ירה?

מי שניסח את הגרסה של אזריה בצורה מדויקת הוא תא"ל במיל' שמוליק זכאי, שלאחר שאמר שאין לירות במי שאיננו מהווה סכנה המשיך כך:

אבל האווירה שהשתררה בזירת האירוע, הצעקות, החוסר פקודות, יצרו תמונת מצב בראשו של החייל, שהמחבל הזה מהווה איום ואז הוא ביצע את הירי.

זו הטענה הבסיסית של ההגנה, ולנוכח תחושת הסכנה בזירה – שגם אסנהיים מודה בקיומה – קשה להתווכח.

האסטרטגיה של התביעה בנקודה זו, ובאופן לא מפתיע גם של אסנהיים, היא להעלות סדרה של שאלות ותהיות מורכבות על תפקודו של אזריה ופרטים שונים באירוע כדי לנסות "להוכיח" באמצעים אובייקטיביים שלא הייתה תחושת סכנה בזירה, וממילא הטענות לכך הן שקר.

כך העלה אסנהיים בסיום התכנית שאלות לגבי מרחק הסכין מהמחבל, מדוע לא הזהיר אזריה את הנוכחים מפני הסכנה, מדוע הזירה נראית במצלמות "נינוחה" וכן הלאה. כל אלו הן שאלות שהעלתה התביעה שוב ושוב במהלך המשפט, אך למען האמת אין הן משנות דבר: אין מדובר בזירה פלילית רגילה ולוחם בזירה לחוצה לא צריך לבצע ארטיקולציה של כל מרכיב. מדובר במחבל וודאי שביצע פיגוע, שנשקף ממנו עדיין איום כלשהו ולכן הירי סביר.

כך מושלם הפזל שסותר לחלוטין את הגרסה הראשונית של המערכת הצבאית לאירוע. במשפט פלילי אין צורך ביותר מכך.

"הוא ילד טוב, שקט"; משפחת אזריה בבית המשפט. צילום: פלאש90
"הוא ילד טוב, שקט"; משפחת אזריה בבית המשפט. צילום: פלאש90

מה אמר אזריה לאחר הירי?

אסנהיים מעלה את הגרסה של אחד החיילים שטען שאזריה אמר "המחבל הזה דקר את חבר שלי, מגיע לו למות". בשל כך מעלה אסנהיים את השאלה "האם הייתה כאן בעצם פעולת נקם שמתחפשת לפעולה מבצעית?".

החייל הזה, ת"מ, הוא החייל שאלאור נתן לו את הקסדה לפני שירה, וזאת גרסתו, לגבי מה שאמר אזריה כפי שנמסרה במצ"ח:

אני חושב שאלאור אמר למ"פ את אותו המשפט שהוא אמר לי שדקרו את חבר שלו וניסו להרוג אותו ולכן מגיע למחבל למות.

ת"מ לא נחקר כעד, אלא כחשוד באי מניעת ההריגה של המחבל, תוך שהוא גם מאוים במעצר. כלומר: הוא נחקר תחת לחץ. במהלך החקירה הנגדית מסתבר שהוא לא היה בטוח בדיוק מה אזריה אמר, שהוא לא יודע אם זה היה לפני או אחרי הירי. בשל חוסר ביטחונו סירב ת"מ לעימות עם אזריה.

עדות המ"פ, לעומת זאת, רלוונטית מאוד. המ"פ הוא קצין ותיק ומנוסה, והוא אומר דברים אחרים לגמרי. בשלוש עדויות שונות שמסר למצ"ח הגרסה שלו הייתה שאזריה הסביר כי המחבל חי ולכן הוא ירה בו. כלומר, גרסה המבססת את הירי ביחס לאיום.

כך המ"פ במצ"ח (משוחזר על פי פרוטוקול הדיון בבית הדין):

ניגשתי לחייל ושאלתי אותו למה הוא עשה את זה והוא אמר שראה אותו זז והוא אמר שירה בו.

ובעדות אחרת, מאוחר יותר, שוב אותה גרסה:

כששאלתי לאחר האירוע את אוראל בצד מה קרה הוא אמר לי שראה אותו זז ובגלל זה ירה.

[…]

החוקר: האם אלאור ציין כי היה חשש באותו רגע?

לא אמר משהו כזה נראה לי הוא היה בשוק בגלל האירוע, הוא ילד טוב חייל שקט, הוא רק ציין שראה את המחבל זז ולכן ירה.

רק למחרת המ"פ משנה גרסה, זאת לאחר שהחוקר מראה לו את עדות ת"מ, הנה מהפרוטוקול:

סנגור: אתה "נזכרת" בגרסה הזו של "הוא חי הוא צריך למות" רק אחרי שהקריאו לך את העדות של ת. מ. נכון או לא נכון?

מ"פ: לא יודע אם להגיד נזכרתי, זה המשפט אבל זה חידד את המשפט הזה, כן.

[לכתבה המלאה על המ"פ ראו כאן].

גרסת המ"פ הראשונית מבססת את גרסתו של אזריה, המ"פ שינה את גרסתו רק לאחר שהציגו לו במצ"ח את דבריו של ת"מ – חייל צעיר שנחקר תחת איום כחשוד באי מניעת רצח, שהוא בעצמו לא בטוח בגרסתו ואיננו מוכן להתעמת עם אזריה.

כדי להציג בפני הצופים את התמונה המורכבת והמלאה בנקודה זו, אסנהיים היה חייב להציג את ההשתלשלות המלאה של גרסאות המ"פ, שסותר את עצמו גם בנקודות נוספות.

כך גם לגבי מרחק הסכין מהמחבל: על פי המ"פ הסכין הייתה קרובה למחבל מספר סנטימטרים, ת"מ אומר שבערך מטר ואחרים מדברים על 2 מטר ויותר. כלומר, הרשומון של האירוע מראה תמונה מורכבת הרבה יותר, אלא שהיא איננה מעניינת את אסנהיים שכל תהיותיו הן מגמתיות נגד אזריה, ובאופן מוזר הן התהיות של התביעה בלבד.

שינה את גרסתו. המ"פ, רס"ן תום נעמן. צילום: פלאש90
שינה את גרסתו. המ"פ, רס"ן תום נעמן. צילום: פלאש90

איפה ערכי צה"ל הצבאיים?

אם כבר תהיות, הנה שאלות נוספות שאסנהיים פספס, לגמרי במקרה: מדוע שחייל מצטיין, שכולם מעידים שלא נפל פגם בשירותו, יבצע מעשה כה קיצוני?

מדוע שאותו חייל, שהוא חלק מהמערך הפיקודי בפלוגה, יבצע את המעשה לעיני כל ולעיני המ"פ וקצין אחר, כשהוא מורה להם לזוז?

אם המניע הוא נקמה, מדוע אזריה שומר מרחק בזמן הירי ואיננו מתקדם לטווח אפס כדי לבצעו ובכך להקטין סיכון שנובע מירי מרחוק?

לסיכום: אסנהיים בא לקלל ויצא מברך: הוא הוכיח את הכשל בפיקוד על הזירה, והוא הוכיח את תודעת הסכנה שהייתה קיימת בזירה. שני כשלים אלו מרכזיים בעמדת ההגנה והם הוכחשו על ידי המערכת הצבאית.

הערה אחרונה: ערכי צה"ל כמו ערכי כל צבא אחר הם קודם כל ערכים צבאיים שאחד המרכזיים שבהם היא האחריות הפיקודית. לאחר שהראה את הכשלים העמוקים בפיקוד על הזירה, שאלה אחת שלא נשאלה על-ידי אסנהיים צריכה להדהד יותר מכל שבר אחר, כי יש לה משמעויות מרחיקות לכת: כיצד קרה שכל הקצינים שהאירוע הכושל אירע תחת פיקודם קודמו בתפקידם זמן קצר לאחר האירוע וקיבלו יחס של גיבורים בתקשורת?

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

39 תגובות למאמר

  1. 15 עדים העידו על חשש ממטען, אף לא אחד טרח להרחיק משם אנשים?

    1. איפה היו המפקדים? הם שהיו צריכים להרחיק את האנשים מהזירה.

      בושה וחרפה שמאשימים את אלאור שירה וניטרל את המחבל.

    2. סגן מ' מינה את סמל א' להרחיק את האנשים.
      כניראה שחוסר היכולת הפיקודית והביצועית חילחלה מהמ"פ ועד הסמל…

    3. זו בדיוק אחת השאלות שנאמרו במאמר לעיל: מי ניהל את הזירה? אם נוהלה ע"י המתיישבים, הרי שיש ממש בטענת ההגנה על הלך רוח מבולבל/נקמני/מבוהל… אם המ"פ/מג"ד ניהלו את הזירה, אז איך הגענו למצב כזה?! ולמה הם קודמו כל כך מהר אחרי האירוע? אלו אותן שאלות שכותב המאמר שואל…

    4. התשובה לכך מן הסתם פשוטה הרבה יותר…מאחר ולא היה איום אמיתי ממטען, אף אחד לא התייחס לכך ברצינות !! היה שם מתנחל שיעני התמחה במטענים ועמד וצילם מכל זוית את המחבל הפצוע…הרי אם היה חושש ממטען היה עושה סלפי עם המחבל????

  2. מודה שקראתי רק את עיקרי הכתבה הטרחנית של איפרגן…מערכת ״עובדה״ מציעה לנו זוית מוחשית לגבי האירוע בחברון ואכן היה באלגן בזירה וכנראה שהמ״פ אינו חף מאשמה, אך אין בכך לנקות החייל ה״טועה״ ….החייל הושפע מהלחץ בזירה, הצעקות, הפגיעה בחברו לפלוגה ולכן ירה !!! לא היה בכך דבר עם הפקודות הצהליות ובטח ללא קשר לסכנה מסכין או מטען…כל אלו נולדו מאוחר יותר בעצת עורכי דינו החמדנים !!! איפרגן אני מניח יכול לכתוב ספר על זכאותו של אזריה , להתפלפל וללכת סחור סחור אך כל אלו לא יוכלו למחוק את הסירטון שבו נראה חייל מוסר את קסדתו לחבר, לא מזהיר או אומר דבר ויורה בקור רוח במחבל פצוע ….

    1. אם היית קורא את הכתבות היית שם לב שמשה איפרגן לא טוען שאלאור אזריה פעל נכון.
      הוא טוען:
      1. המערכת הצבאית לחצה על חיילים לשנות את עדותם לרעת אזריה, ופרסמה הודעות לתקשורת, כדי לקבוע מראש את תוצאת המשפט. זה לבדו צריך לשמש סיבה לביטול המשפט.
      2. עדי התביעה שינו את עדותם מהחקירה במצ"ח לעדות במשפט. בגלל אותו לחץ של מפקדיהם.
      3. לאלאור אזריה היו מספיק סיבות לחשוש שהמחבל נשא מטען, ולכן לא ניתן לבטל את טענות שירה במחבל בגלל החשש הזה.

      האם המ"פ העיד במצ"ח "והוא אמר שראה אותו זז והוא אמר שירה בו" בגלל עורכי הדין החמדנים (!!!) של אזריה?
      האם עורכי הדין של הגנה חמדנים יותר מנדב וייסמן, עורך הדין שהתביעה הצה"לית שכרה במיוחד לצורך המשפט?

    2. רק כשכמו רוב הטענות השמאלניות הטענה שלך לא מחזיקה מים. אתה שופט את החייל לחומרה ללא בדל ראיה ובזמן שהמעשה שאתה מיייחס לו מנוגד לאופיו ומקורו בעדות שהוחלפה של המפ

    3. אם החייל הושפע כמו שאתה כותב אז הוא לא אשם מבחינת הדין הפלילי.
      את זה עדיין לא הפנמת.

    4. עפר – ראשית אני מציע לך לא לזלזל בכתבה שלדעתי היא נפלאה וכמובן לא לזלזל בכותב. גם ההתייחסות שלך לעורכי הדין המעולים, לדעתי, של אלאור כ- "חמדנים" היא בעיני לא ראויה.
      ובאשר לעיניין עצמו – יש לך דיעה נחרצת. זו אך ורק דעתך שלפי ראות עיני לא קשורה למציאות. זה שאתה משתמש בשלשות סימני קריאה לא הופך את ד ע ת ך לעובדות.
      המ"פ, לדעתי, הוא אשם מרכזי במקרה הזה. אתה כותב שהמ"פ "כנראה" אינו חף מאשמה.
      את ה"כנראה" שלך אני מסיר. ברור לי וכנראה גם לך שהיה כאן כשל פיקודי חמור.

      בקשר לטענות אלאור "שנולדו מאוחר" לפי דבריך אני מציע שתקרא היטב:

      "כך המ"פ במצ"ח (משוחזר על פי פרוטוקול הדיון בבית הדין):

      ניגשתי לחייל ושאלתי אותו למה הוא עשה את זה והוא אמר שראה אותו זז והוא אמר שירה בו.
      ובעדות אחרת, מאוחר יותר, שוב אותה גרסה:

      כששאלתי לאחר האירוע את אוראל בצד מה קרה הוא אמר לי שראה אותו זז ובגלל זה ירה.

      […]

      החוקר: האם אלאור ציין כי היה חשש באותו רגע?

      לא אמר משהו כזה נראה לי הוא היה בשוק בגלל האירוע, הוא ילד טוב חייל שקט, הוא רק ציין שראה את המחבל זז ולכן ירה."

      מכאן אנו רואים, מהעדות הכי טרייה, שלכן גם היא הכי חשובה, של המ"פ, שאלאור ראה שהמחבל זז ולכן ירה בו. בנוסף אנחנו רואים בהמשך שהמ"פ שינה את עדותו. אז לפי הניסוח שלך העדות של המ"פ "נולדה יותר מאוחר". כלומר – לא זו בלבד שאלאור לא שינה את עדותו, המ"פ הוא זה ששינה את עדותו!

      איך הגעת למסקנה שלך שאלאור אשם כי מסר את הקסדה לחבר? מה הקשר?
      ואיך הסקת את המסקנה הזו (שלדעתי היא חסרת שחר) מכך שאלאור נראה קר רוח?
      ראשית אין שום קשר לקור רוח שנראה לך בחוץ ולאשמה. טוב שאלאור שמר בחוץ על קור רוח באי הסדר שהיה באזור. בנוסף, אני מביא שוב את מה שאמר המ"פ:

      "החוקר: האם אלאור ציין כי היה חשש באותו רגע?

      לא אמר משהו כזה נראה לי הוא היה בשוק בגלל האירוע, הוא ילד טוב חייל שקט, הוא רק ציין שראה את המחבל זז ולכן ירה."

      כלומר אלאור היה בשוק ואתה טוען שבגלל שהיה קר רוח הוא אשם?

      עופר, אני מציע שתקרא בעיון את הכתבה המעולה של משה איפרגן ואולי תפרגן לו.

    5. רוב המגיבים כאן מתייחסים לצבא והעומדים בראשו כחלק מאירגון שמאלני אפל שמחפש בכל דרך להעליל על שלוחיו…בוגי יעלון אינו ממתפקדי מר״צ , סביר להניח שהרמטכל אינו חלק מאירגון ״שוברים שתיקה״, מחט יהודה בן עזרא שגדל בערוגות ״דובדבן״ וכן המג״ד גיבור ישראל שפירא…כל אלו שהזכרתי רואים בתפקידם שליחות ואינם רוצים להפוך את צה״ל לפלנגות שבהם כל אחד יורה מתי שבא לו….רציתי להוסיף משהו שאינו קשור למשפט….לזכותם של המגיבים ב״מידה״ יש להאמר שלמרות שרובם אינם מסכימים עם דעותי, לא הוקעתי על ידם כ״עוכר ישראל״ וגם זו לטובה !!!

    6. הבנו, אתה שונא את היהודים ולכן אתה מקלל את כל מי שחושב אחרת. אני מאד שמח שזו הרמה האישית שלך.

    7. עפר – הצבא לא מתפקד למרץ, ובוגי יעלון לא חבר בארון "בצלם".
      אבל כשמתפרסם סרטון שמציג את חיילינו כרוצחים, גם במקרה מוחמד דורא וגם במקרה אלאור אזריה, ממהרים "למזער נזקים" ולהבהיר ש"לא כולנו כאלו".
      ואם החליטו שלמען המטרה הזו צריך להרשיע את אזריה, אז מטים ולוחצים ומכוונים את העדויות ואת המשפט כדי לוודא שתושג התוצאה הנכונה.
      כדי לעשות את זה לא צריכים להיות חברי "בצלם", צריך רק לייחס להם יותר חשיבות מכפי שראוי.

    8. עפר שלום,

      בתגובה מספר 5 שלך:
      "להפוך את צה״ל לפלנגות שבהם כל אחד יורה מתי שבא לו…"
      לדעתי, מנותקת מהמציאות.

    9. כמו התובע אתה מתעלם מהעובדות. לא שמעת את הצעקות יש עליו מטען ? על תתקרבו איליו כי יש עליו מטען ? לא שמעת את הצעקה של אלאור "תזוזו, תזוזו" – אפילו ב"תחקיר" המוטה של עובדה רואים ושומעים את זה ומאחר שזה מה שחביב עליך תצפה שוב. הסרטון חסר קול ולא בכדי ואין במסירת הקסדה למישהוא ובירי בדיד מרחוק דבר שמחזק את דבריך.

    10. מוסר קסדתו ויורה בקור רוח. בהחלט "בקור רוח", אבל לא בהכרח "בדם קר". כלומר, על פי הבנה אפשרית מאוד של מה שקרה, החייל חש בסכנה, ומתמקד בקור רוח בפעולה לסכלה. מדובר בחייל מצטייין בעל ניסיון קרבי. רגיל לפעול ולא להתפלסף. לא היה במגע ישיר עם הקצינים שלו באותו רגע, ועליו להכריע. הוא מוסר הקסדה על מנת שייקל עליו לקלוע למטרה, ויורה. מסירת הקסדה איננה מחזקת שום טענה, מלבד זאת שהחייל פעל בקור רוח, על פי הבנתו שזה מה שנדרש.

  3. כל מי שהיה עד לארוע הן בזמן אמת והן בדיעבד דרך אמצעי התקשורת ייחל לירי ולנטרול הסופי. ההבדל הוא שאזריה הוציא לפועל. עכשיו כולם מצקצקים לשון. מגיע לו להענש על ירי ללא רשות. כל השאר לרבות המשפט המתוקשר והמיותר הם עץ שאנשים ״טובים ואהובים. נשמות טהורות״ טיפסו עליו וצריך לעזור להם לרדת ממנו.

    1. עופר מתשלח במתנחלים באפרגן בעורכי הדין בקיצור בכל מי שלא אוחז בדעתו אבל טורח לצקצק בלשונו ולהחמיא לאלו שענו לו במידה ולא לגופו של איש.

      ואני אומר 'תען כסיל כאיוולתו' .מלבד הערות מעליבות כמו 'כתבה טרחנית' 'חמדנים' וכדו לא עלו כישוריו של עופר כדי להתמודד עם הטענות .. הוא אשר אמרתי כסיל.

  4. הכל היה בכאוס אחד גדול. כמו איזה שהיא הצגה!!! מה ולמתנחלים להגיע ככה בפשטות למקום הזירה באין מפריע מצלמים נותנים פקודות וכל הבלגן .איפה היו המפקדים בכל הזמן הזה באו רק לאחר 29 דקות .
    ובכלל להורות מה לעשות שמו חייל צעיר בתחילת דרכו ,לשמור על המחבל שהיה חי עדיין עמד סתם כך לידו
    למה האמבולנס הצבאי הגיע רק אחרי 22 דקות מקרות המקרה לאזור הפיגוע ושני אמבולנסים אחרים הגיעו לפניו תוך 5 דקות בקושי בסך הכל רואים במפורש המחבל הזבל זז פתאום הרים רגל ועשה חצי סיבוב והיה לו כבר סכין ביד אולי רצה להוציא סכין שניה מהכיס אולי היה ממולכד באמת הכל התנהל בלי אחריות רעש מצד אוחנה שנותן פקודות רעש מצד המתנחל אורי
    ואלאור שלנו חייל מקסים קיבל אות הצטיינות על פועלו היה על אוטומט לא מבין כלום ילד בתחילת דרכו היה מופנם שקט בהלם שמע מחבל זז וזה מה שהיה מצופה לעשות בטוח שאם הוא היה יודע לחלקיק של שניה שזה מה שיקרה הוא לא היה עושה זאת
    צה'ל לא פעל כראוי לא מפקדים,ולא דרג גבוה יותר כמו קרקס ואם האמבולנס הצבאי היה מגיע מהר יותר ומפנה מהר לא היה קורה כל זה כל אחד בקושי זז
    אלאור זכאי בכל מקרה פחות חלאה שבא להרוג פחות הוצאות עליו ועל משפחתו הבא להורגך השכם להורגו ככתוב בתורה

  5. קראתי וקראתי … אך לצערי
    לא מצאתי דופי
    בהתנהגות החייל
    מסקנה:
    יש לעצור את שר הבטחון
    ולהושיב אותו על הפקרת חייל

  6. לדעתי, "עובדה" בכלל לא התכוונו לכלום. יש כאן סיפור גדול שמתנהל בבית משפט מוטה ששניים משופטיו קודמו למפרע בתפקידם כדיי לספק את הסחורה. יש סיפור של מפקדים שנכשלו בתפקידם באירוע זה וגם הם כבר בתפקידים חדשים ורמים. יש כאן את תושבי חברון שצריך לטחון. והכי חשוב, יש גם תוכנית "תחקירים" יוקרתית שה"עוד דקה נשוב" שווה בוכטות של כסף. חוץ מזה אין כלום.

  7. "הייתה בזירה סכנה מוחשית שהבחינו בה ופעלו לפיה גם החיילים וגם האזרחים"
    ראינו את אותם הסירטונים? אזרחים, אזרחיות וחיילים מסתובבים שם בשאנטי, מדברים בקשר ובטלפונים, מצלמים. ברקע אפשר לראות גם חיילים על מד"ס בלי מיגון מינימלי וכמובן שאף אחד לא טורח להיכנס מאחורי מחסות.

  8. לא קראתי את כל הכתבה
    כי אני לא מבין למה בכלל יש כתבה!!!!
    נניח והוא ירה כנקמה על פציעת חברו אדרבה מגיע לו כבוד מחבל שבא להרוג יודע שעלול לההרג ואין סיבה לא להרוג אותו!!
    עכשיו הוא יקבל טיפול אצלנו יחקר קצת ישתחרר ופעם הבאה אולי יצליח להרוג אזרח/חייל/שוטר
    או אפילו את הרופא שטיפל בו במסירות!!!
    אם תצא הנחיה ברורה מחבל שהתכוון לפגוע להרוג(אפילו אם לא מימש את הרצון שלו)
    דינו מוות
    לא יהיו לנו סיפורי אזריה ואפילו יש מצב שהם טיפה יחששו!

  9. מצחיק שאתה כותב על כתבה עם אג'נדה הכתבה שלך היא האמא של כתבות עם אג'נדה.
    החייל סרח כל בר דעת יודע ומבין זאת סליחה כל בר דעת חסר אג'נדה פוליטית.
    מה שכן הכתבה חשפה את הבלגן וחוסר הפיקוד והשליטה של צהל בזירה וכמו שציינתה אמנם כן המתנחלים קבעו את מידת הסיכון לא צהל.זו אולי הנקודה היחידה שיכולה לעמוד לזכותו למרות שחייל שעבר תידרוכים וטירונות אמור לדעת להתעלם מגורמים זרים לזירה כמו המתנחלים.

    1. סגן מ': "התעסקנו בטיפול בפצוע א.ו. תוך חשש למטען על המחבלים, במיוחד על המחבל השני, מכיוון שהיה עליו מעיל שיצר צורת גוף גדולה מהרגיל… צעקתי לכוחות ההצלה להזמין מישהו שיוודא, ישלול שיש מטען על המחבלים"

      וכן סמל א':
      תובע: כשהגעת לשטח, מה התפקיד שקיבלת?
      א': לאבטח את המחבל שנמצא בחלק התחתון של הירידה, בשחור, ולבודד את הזירה.
      תובע: מי נתן לך את המשימה הזו?
      א': סגן מ'.
      תובע: מה הוא אומר לך לגבי המחבל?
      א': הוא אומר שהמחבל עוד חי ויש חשש למטען עליו, לא לתת לאנשים מלמטה להתקרב.

      אני משער שגם אתה קראת. אז כנראה ביטלת את דבריהם כי גם הם "גורמים זרים" (ולא התעלמת מדבריהם כי יש לך אג'נדה, שהרי אתה בר-דעת חסר אג'נדה פוליטית)

      נ.ב.
      אם היית קורא את סדרת הכתבות היית רואה שמשה איפרגן לא טען בשום שלב שאלאור אזריה פעל נכון. ייתכן שהוא טעה, ייתכן שהוא סרח.
      הטענה בכתבות היא שהמשפט מוטה לרעת אלאור אזריה, מערכת הביטחון, משר הבטחון הקודם ועד המ"פ, מכוונים ומטים את העדויות כדי לוודא שתושג במשפט התוצאה הנכונה.
      וגם את זה יכול לראות כל בר-דעת. (סליחה, כל בר דעת חסר אג'נדה פוליטית)

  10. פרסום באמצע המשפט? אין כאן סוב-יודיצה?
    אין 'השפעה על השופטים?

    1. הרשעה בטרם משפט(יעלון,אייזנקוט)? תוכנית 'עובדה' לפני פסק הדין- אין השפעה על השופטים?

  11. הטיעון המרכזי שסותר בוודאות את טענת התביעה שמדובר בנקמה היא השאלה ,אם מדובר בנקמה אז מדועה אזריה לא הרג מייד את המחבל אלא רק לאחר דקות ארוכות מאוד החליט לירות? כשמישהוא חם לנקום הוא לא ממתין עד שירגע

  12. אין ספק שיש בעייתיות מסוימת בירייה והשאלה האם הוא עשה זאת מרשלנות או חלילה ממעשה לא חוקי. למערכת עובדה וליתר השמאל הקדוש שאף פעם לא מכלילים רצו לעשות רווח שנאתי ולקחו את המקרה שבו העם מצדד באלזריה (פחדו להיות ממש נגד העם) ולהאשים שכל המקרה הדרדר על ידי הקבוצה "מתנחלים" כי שם מותר להכליל ולהסית ולשקר וכו'. עופר אוחנה שנמצא בזירות רבים ויש לו ניסיון הפכו אותו לכביכול נותן "הוראות" כאילו שבפיגוע רצחני האזרח ובוודאי איש מד"א שיש לו ניסיון לא מחובר למצב ? האם שיש פיגוע ואני רואה מחבל שרצח אזרח מותר לי לבקש מחייל לרדוף אחרי המחבל ולכוונו או שאסור כי אסור לי לתת "הוראות" ? לקחו את עופר אוחנה והפכו אותו לאדם אלים ,אחר כך זה שהוא נותן טוסט וקפה לחיילים הכול כדי "לשלוט" על החיילים וכמובן מצאו חומר מפליל במקום של ארגון "חננו" ולא היה שום חומר של "שוברים שתיקה " חייב לציין שזה מיד מחשיד באותו רגע. בנו בנין שלם עם קומות על טענה שהמתנחלים הם אשמים. אותם מתנחלים (אנשים) הצילו חיילים ממוות כאשר הם רצים לזירה באש ובמים, ובנוסף הם גם יודעים להתנהל בזירה יש להם נשק ויש להם ניסיון מר.

  13. עורו ,עורו, ישנים ,עם נבל ולא חכם,מתי תפנימו ותבינו ותלמדו לשנן לעצמכם ,הבא להורגך ,השכם להורגו,כפי הניראה חלק לא קטן מההזויים שבקירבנו ,עדין לא הבינו שמדובר במחבל,ברוצח מנובל שבא להרוג בנו ,בל נישכח את מילותיו של מפכ"ל המשטרה ,שנאמרו בזירה אחרת ,ידע כל מחבל ,מפגע,שמנסה להרוג בנו שסופו יהיה מוות,וזו התוצאה הנידרשת תמיד,

  14. אני לא מבין את הסעיף לגבי הסכין.
    הרי רואים במפורש שהסכין היתה רחוקה מהמחבל, בטח לא "סנטימטרים ספורים" כמו שניתן לצפות מסנגור פלילי דוגמת שפטל לומר. אבל מה רלוונטיות עדויות הלוחמים כאשר בסרט ובתמונות רואים דבר אחר??
    להתייחסותכם אודה..

    1. כי במשפט פלילי, מלבד העובדות, חשובה גם הבנת המציאות של הנאשם באותו רגע.
      אם לאלאור אזריה היתה סיבה סבירה לחשוד שהמחבל מסוכן (בגלל הסכין, או בגלל מטען), הוא יכול לטעון שירה במחבל כדי למנוע ממנו להרוג, אפילו שבדיעבד יתברר שלא היה מטען, והסכין היתה רחוקה ממנו.

  15. מעניין וחשוב יהיה לראות באם בית המשפט יקבע כי הזירה נוהלה ברשלנות על ידי המפקדים(ה- מ"פ והמ"מ ) באם מפקדים אלה יודחו ???
    מאד תמוה כיצד מפקדים אלה קודמו בסמוך כל כך לאירוע שנוי במחלוקת שכזה ?

  16. מי שהוא יכול להסביר לי איך זה שהצבא מאפשר גישה להקלטות הקשר לכתבת תחקיר שכל מגמתה להשחיר את פניו של הצבא
    אבא של חייל

  17. זה היה מחדל פיקודי מהמח"ט, המג"ד והמ"פ שמיהרו לשכור לעצמם עורכי דין וידעו היטב מדוע. המ"פ שהעיד במשפט התחמק בעדותו מהשאלות הנוקבות באשר להתנהלותו המופקרת בדקות הקריטיות לאחר ההיתקלות במחבל וגם שינה את גירסתו כמה פעמים. על אף טענות התביעה המ"פ היה קרוב לזירת הארוע ולא תיפקד. היה כאוס גדול. לא היה שום בידוד, החיילים סיכנו את עצמם ואת סביבתם כולל צוותים רפואיים שנכחו במקום.
    גם הנחיית המג"ד שאין לפנות מחבל בלי זיהוי חבלני ממשיכה את הכשל הפיקודי.
    עדויות החיילים והאזרחים חשפו שהוראות הפתיחה באש השתנו והיה בילבול רב בכל הנוגע לטיפול בנפגעים ולפינוי לאחר התקרית.
    עצם הבריחה מהאחריות, ההתנערות מהלוחם והאשמתו הפומבית החפוזה היא שערורייה מקצועית וערכית וכשל פיקודי ממדרגה ראשונה.
    הסרטון של בצלם כביכול הרשיע את החייל, אבל כבר היו מקרים שסרטון שצולם במקביל או שסרט בגרסתו המלאה גילה אמת שונה, כמו במקרה של מוחמד א-דורה.
    הקביעה שהמחבל היה חי ומנוטרל בזמן הירי אינה מבוססת והיא זו שסללה את הדרך להרשעת הלוחם (ואין שום דרך לדעת בודאות אם המחבל היה מנוטרל מכיוון שיש מחלוקת על הגדרתו כמנוטרל).
    וכמובן שלחייל אין שום דרך לדעת בזמן אמת אם המחבל מנוטרל ואם הוא מהווה סכנה או לא. יש לו רק שיקול דעת רגעי להציל חיים.
    רק שבפסק הדין השופטת בחרה להתעלם מכל אלה.
    מספיק שהיה מתברר שלמחבל מוצמד מטען והלוחם היה מקבל צל"ש.
    ומה עם העובדה הפשוטה שנשכחה, שהלוחמים נשלחו לשם כדי להגן על אזרחי ישראל ע"י חיסול מחבלים בדיוק כמו זה שחוסל?
    הצבא התנהל באופן צבוע כאשר ברור לכל שמחפשים רק הרשעה, ולא את האמת. ומה עם מתן גיבוי לחייל? איפה ערכי צה"ל? החתירה למגע? הדבקות במשימה? הסיכון העצמי ואומץ הלב? יוק.

  18. נו, נו, בית המשפט קיבל את סיפורך ? נראה שיש לך ללמוד עוד הרבה הרבה… אפילו כמבקר טלויזיה די נכשלת