הממשלה שוב הפילה הצעת חוק לחייב את ההסתדרות בשקיפות

הצעת חוק שהגישה ח"כ עליזה לביא נועדה לשים סוף להתנהלות שנקבעה בתקופת הטורקים, ולחייב גופים ציבוריים בשקיפות. ההצעה נפלה ברוב מוחץ. בממשלה טוענים: עובדים על חוק בנושא

מה יש להם להסתיר? יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. צילום: הדס פארוש, פלאש 90.

מליאת הכנסת דחתה אתמול (רביעי) ברוב של 81 מתנגדים מול תשעה תומכים את הצעת החוק של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) וח"כים נוספים, המבקשת להחיל שקיפות על אגודות עות'מניות – גופים ציבוריים שבאופן חריג אינם כפופים לבקרה ולחובת דיווח לרשם העמותות.

ראשיתן של האגודות העות'מניות בשנת 1909, בימי שלטון הטורקים בארץ ישראל. המשך קיומן על סף 2017 מהווה אחד האבסורדים הגדולים ביותר בחוק הישראלי. פרטים נוספים על טיבן של האגודות העות'מניות ניתן למצוא במזכר שפרסם לאחרונה פורום 'קהלת'.

בישראל פועלות כיום למעלה מעשרת אלפים אגודות עות'מניות, בהן גופים עם תקציבים שנתיים של מאות מיליוני שקלים כדוגמת ההסתדרות החדשה, הסתדרות המורים, הסתדרות הרופאים, התאחדות המלונות, התאחדות בעלי המלאכה התאחדות הקבלנים ועוד.

אף שחלק מאותם גופים נהנים מתמיכות ממשלתיות וציבוריות נרחבות, כתוצאה מהגדרתם כ"אגודה עות'מנית" הם זכאים לפטורים שונים ומשונים ממסים ומאגרות. בנוסף, לגופי פיקוח כמו משרד מבקר המדינה או רשם העמותות אין דריסת רגל באותן אגודות, המתנהלות לפי כללי בקרה ושקיפות מלפני 107 שנים.

במילים אחרות: גופים שיש בידם כוח עצום (להשחית) ובאפשרותם להשבית את המדינה (ההסתדרות), למנוע מתלמידים את הזכות הבסיסית לחינוך (הסתדרות המורים) או לקחת חולים כבני ערובה (ההסתדרות הרפואית) – אינם מחויבים, בהגדרה, במתן דין וחשבון לאף גוף או גורם חיצוני בכל הנוגע להתנהלותם הכספית, לתנאי העבודה של בכיריהם או לתהליך מינוי עובדים בארגון.

מטרת ההצעה של ח"כ לביא הייתה להחיל על האגודות העות'מניות חובות דיווח והתנהלות בסיסיות כמו ניהול חשבונות בהתאם לכללים, הגשת דו"חות שנתיים וכפיפות לעונשים בגין עבירות, בדומה לאלו החלים על עמותות ועל חברות לתועלת הציבור.

הצעות קודמות עלו כבר משנת 2008, אך בכל פעם הן נדחו בשל לחצים שהופעלו לסיכולן מצד ההסתדרות, הסתדרות המורים ויתר הגופים שמאוד לא היו רוצים לחשוף לעין כול את אופן ניהול ענייניהם הפנימיים. כאמור, גם הפעם ההצעה נפלה בכנסת ברוב מוחץ.

ח"כ עליזה לביא. צילום: פלאש90
ח"כ עליזה לביא. צילום: פלאש90

להיכן נעלמו אבירי השקיפות

בהצעתה של לביא תמכו שמונה מבין 11 חברי הכנסת של 'יש עתיד' (יאיר לפיד, עפר שלח ומאיר כהן נעדרו) וצדיק אחד מסיעת המחנה הציוני – ח"כ יוסי יונה. בין 81 המתנגדים ניתן למנות את חברי סיעות האופוזיציה – המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת – כמו גם את מפלגות הקואליציה, בהם ח"כים שהיו חתומים בעצמם על הצעת החוק שהוגשה ביולי האחרון, כמו רועי פולקמן מכולנו, בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, ובני בגין ויהודה גליק מהליכוד.

"מדהים לראות את מספר המתנגדים להצעה פשוטה כל כך", אומרת ח"כ לביא, "ובהם גם אבירי השקיפות ממפלגת העבודה. במציאות מתוקנת, הסדרה כזו הייתה עניין מובן מאליו ואיש לא אמור היה להתנגד אליה, אלא שכוחות גדולים וחזקים במשק מסכלים את ההצעה פעם אחר פעם. הייתי מצפה מהשרים והח"כים שמרבים לדבר על שקיפות, לגלות אחריות ואומץ ציבורי גם במקרה הזה ולאשר את החוק. לא נוותר ונמשיך לפעול בנושא עד לתיקונו".

ח"כ יהודה גליק, שכאמור היה חתום על ההצעה המקורית, אמר ל'מידה' כי הצביע נגדה אף שהוא "תומך בה בכל מאודו". גם שרת המשפטים איילת שקד שהצביעה נגד החוק תומכת עקרונית בתוכנו, ובימים אלו היא עובדת עם צוות משרדה על חוק עמותות שיכלול בין היתר את ביטולן המוחלט של האגודות העות'מניות. "בעיניי", אומר ח"כ גליק, "טיפול ממשלתי מערכתי מקיף עדיף על טיפול נקודתי בחוק פרטי. ניסיתי לשכנע את עליזה (לביא) לחכות עם ההצעה, אך לצערי היא לא הסכימה. אם הממשלה לא תפעל, נעלה את זה שוב עוד חצי שנה. נחכה ונראה".

אנחנו בכל מקרה נמשיך לעקוב, עד שהמדינה תשים סוף לתיאטרון האבסורד של האגודות העות'מניות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. אבירת השקיפות סתיו שפיר הצביעה נגד? צבועה. שקיפות רק מתי שנוח לה. כשזה החברים שלה בהסתדרות פתאום אפשר להמשיך לעשות עסקים במחשכים על חשבון הציבור.

    1. בני אדם עובדים על תמריצים ושאין תמריץ לעשות משהו אז לא עושים הגיע הזמן שנקום ונעזוב תמדינה וכל הרגולטורים המעכרים העורכי דין ופקידי הממשלה הישארו עם החרא שבישלו,