העדויות של דרוקר מוכיחות: כן, ניסו להפליל את עופר וינטר

האם מניעיו של העיתונאי רביב דרוקר, ששלח חייל לשעבר להקליט את תא"ל עופר וינטר, אכן היו תמימים כפי שהוא טוען? דווקא התמלול שהוא עצמו פרסם היה צריך להוריד אותו מהסיפור

פעל מתוך אחריות לחייליו. תא"ל עופר וינטר כמח"ט גבעתי במהלך תרגיל צבאי. צילום: דובר צה"ל

חשיפת פרשת הקלטת הסתר של תא"ל עופר וינטר, שביצע חייל לשעבר בשליחותו של עיתונאי חדשות 10 רביב דרוקר, עוררה ויכוח סוער על הלגיטימיות של המעשה, בעיקר בשל הטענה כי הדבר בוצע כחלק מניסיון למנוע את מינויו של וינטר למח"ט גבעתי.

מאז החשיפה פרסם דרוקר שורה של תגובות בדף הפייסבוק שלו, הכוללות תמלולי שיחות ועדויות שונות הקשורות לפרשה, במטרה לנקות את שמו מאשמת ניסיון הפללה ופברוק, ולהציג עצמו כמי שפעל ממניעים עיתונאיים ובדרכים מקובלות בתחום.

באחת מן התגובות הללו פרסם דרוקר תמלול ארוך של שיחה בין המקור (א') – החייל שמסר לו את הסיפור – ובין חייל אחר (ב') שהיה עד לאירוע. על פי עדותו של דרוקר, שיחה זו היא שהובילה אותו לחקור את הפרשה, תוך שימוש בא' כתחקירן מוסווה הנושא עליו מכשיר הקלטה.

אך בעוד דרוקר התכוון להזים באמצעות התמלול את הטענה כי המניע שלו היה ניסיון הפללה במטרה למנוע מווינטר להתמנות למח"ט, הרי שעיון בתמלול מצייר תמונה מדהימה: החייל־המקור של דרוקר מבולבל, ומתאמץ לשתול גרסה מפלילה אצל החייל השני. ובעיקר: מתברר שווינטר הוא מפקד רציני ואחראי.

שידול אקטיבי מדי

ההקשר שבתוכו הדברים מתרחשים הוא מבצע ארוך בעיר ג'בלייה שברצועת עזה. כלומר, הכוח פעל במסגרת לוחמה ארוכה בתוך שטח אויב. מדובר בסיטואציה מורכבת של לחימה, ותפקידו של וינטר כמפקד הוא למלא את המשימה ולהגן על חייליו.

כפי שעולה מהשיחה המתומללת, במהלך הקרב שבו נתקל הכוח במחבלים וירה בהם, החיילים מגלים נער המשקיף על הזירה ממרפסת סמוכה כשבידו מכשיר טלפון, והוא נצפה כמי שמדווח למחבלים על מיקום הכוחות ומעשיהם. בתגובה מורה וינטר לחייל החמוש בנשק קלעים מדויק לירות לעבר הנער, כנראה מתוך כוונה לפגוע ברגליו ולאו דווקא להרוג אותו (לא ברור מתוך התמלול מה היו הפקודות המדויקות של וינטר באירוע).

השיחה נפתחת בדברי שידול של א', שמסביר מדוע הוא מעלה את הנושא:

א': זה פשוט משהו שהטריד אותי כל השנים ולגמרי שכחתי מזה, ופשוט לאחרונה כאילו קצת נזכרתי בזה ורציתי לראות שבאמת, איתך, שהכל קרה, אה…

בתגובה מבהיר ב' כי הוא זוכר את המבצע ואת הירי, אבל מוסיף פריט מידע קריטי: ב' זוכר את "הילד", אבל הוא זוכר גם שהילד הזה היה מודיע של האויב שעקב אחר החיילים, ותפקידו היה לכוון את המחבלים. הנה:

 ב׳: תשמע… אני אגיד לך כזה דבר אחי, זה כן קרה, זה כן קרה האירוע הזה, אני זוכר אה… הילד הזה היה מציץ, היה מציץ, היה מכוון מחבלים או משהו כזה. אני זוכר ש… אני זוכר את האירוע הזה. עופר גם…

א' לא מוותר. אף שהוא מציג את עצמו כאילו זיכרונו חלש, הוא מתעקש שלא היו שם מחבלים.

א׳: לא היו שם מחבלים, אני זוכר נכון. לא היה שם מחבלים.

וזה נמשך:

א׳: אבל איפה שהיה הילד אני זוכר שלא היה כלום. זה מה שאני זוכר.

וב׳ מתעקש:

זה היה אותו מקום אחי, זה היה אותו מקום. ירינו לשם ואז עשינו סיבוב עם עופר, יצאנו החוצה, עשינו סיבוב עם עופר ונעמדנו, ראינו איזה ילד עומד, נעלם, קם, מציץ, ככה מסתכל… היה אצלו ביד טלפון. הוא היה מוסר מידע. היה אצלו ביד טלפון. היה אחרי זה תחקיר אחי, היה.. דיברנו עם עופר וזה, היה תחקיר. ואני זוכר גם.. שזה גם לא יצא לי מהראש, אבל אני זוכר שפינו את הילד הזה ושמעתי שהכל בסדר לפי מה שהבנתי. אני די זוכר את האירוע הזה, כן.

למי שקורא את התמלול קשה להימנע מהתחושה שא' מנסה בכוח לדובב את חברו שיעיד על פגיעה בחפים מפשע לכאורה. הוא מציג את עצמו כבעל זיכרון חלש, אך כשב' שובר לו את התזה, הוא מנסה בכוח לכפות עליו גרסה מפלילה נגד וינטר.

אם דרוקר היה פועל באחריות, הוא היה מעיף את א' לכל הרוחות. האם זה רציני שלאחר שנים הוא יקבל תמלול שבו המקור שלו מנסה לכפות נרטיב בעניין כה חמור?

צל"ש לווינטר, לא תחקיר

המשחק של החייל של דרוקר לא כלל רק זיכרון חלש, אלא גם ניסיון לשחק על המצפון. שימו לב:

א׳: לא… הילד… בוא אני אגיד לך למה אני מתקשר…

ב׳: תגיד אחי, אתה יכול להגיד בכיף.

א׳: כי… אני פשוט זה ישב לי על הראש עד עכשיו. לדעתי לא היינו צריכים לירות בו.

ב׳: אוקיי.

א׳: לדעתי לא היינו קרובים בכלל למחבלים. וגם אם היו שם מחבלים, היינו צריכים לתקוף אותם. כאילו לא היו צריכים לירות ולברוח.

ב׳: אוקיי.

א׳: ואני רוצה… ועופר עכשיו… אני אגיד לך מה… כמה אנשים מהיחידה, כאילו זה התפרסם בפייסבוק שהוא ממנים אותו שוב פעם למח"ט.

ב׳: אוקיי.

א׳: והיו כמה אנשים שאמרו לי ש… שהעלו את הסיפור שלי, כי סיפרתי לכמה אנשים אחר כך… ופרסמתי את זה ואני רוצה להוציא את זה. שידעו מה שקרה שם. ואולי זה ישפיע על המינוי שלו… אתה מבין? לא שיש לי משהו אישי נגדו, פשוט אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות מבחינתי. כאילו להגיד מה אני ראיתי.

אם כן, במסווה של שיחה חברית שנועדה לכאורה לסייע לחבר הסובל ממצוקה מצפונית, החייל של דרוקר גורר את ב' במטרה שהלה יאשרר גרסה מפלילה נגד וינטר.

ב' נופל לרגע בפח, אך מיד מתעשת. הנה:

א׳: אני אגיד לך מה, אני לא זוכר שום פלאפון שהוא החזיק. אני לא זוכר שהיו שם מחבלים, הלכנו בכלל למקום אחר.

ב׳:: הלכנו בסיבוב לאותו מקום שלפני כן ירינו שם באיזה מישהו. ירינו שם באיזה מישהו שהתגלגל והסתובב…

א׳: כן, על הרצפה, לפי מה שאני זוכר.

ב׳: יופי יופי, אז הוא התגלגל שם, הסתובב, הציץ, היה משהו לא ברור כן, וגם ירו עלינו אחרי זה מאותו מקום, ירו על הבית שלנו, ואני זוכר שהתגלגלנו משהו, הבחור הזה התגלגל ואז ירינו עליו והוא נעלם. ואז הלכנו לראות מה זה, ואז ראינו ילד מתיישב נעמד מתיישב נעמד, מציץ לכיוון הבית שלנו, ואחרי זה דיברנו על זה אפילו, הילד הזה היה עם טלפון. היה לו טלפון ביתי כזה, טלפון לבן עם אנטנה כזאת קטנה. אני הסתכלתי עליו מהטריג'יקון…

א׳: אתה זוכר בן כמה הוא היה?

ב׳: היה איזה בן 16 משהו כזה, לא היה איזה בן 6, אולי 14, אבל הוא לא היה ילד קטן כאילו ממש קטן, היה איזה בן 14 אני חושב משהו בסגנון. ואני זוכר נעמדנו, אני חושב נעמדנו עופר, אתה אני ונראה לי אלי נעמדנו כזה, מהסמטה נעמדנו ודווקא… אני זוכר מה הקטע… אני לא שחררתי כדור (צחקוק) אני לא שחררתי כדור כי אני חושב שזה היה (לא ברור). אני הרמתי את הנשק, אני כיוונתי עליו את הנשק אבל אני לא שחררתי כדור.

ובכן, לא רק שעל פי ב' וינטר פעל במהלך קרב במטרה למנוע פגיעה בחייליו, אלא שלא מדובר בילד שנורה אלא בנער בוגר. לא זו בלבד, אלא שמסתבר בכלל שירו לו רק ברגל, והוא לא נהרג כתוצאה מהירי.

א׳: אתה זוכר שהוא דיבר אלי ושאל אותי אם אני רוצה לירות בו, אתה זוכר את זה?

ב׳: וואלה, לא.

א׳: אז אני זוכר את זה, הוא שאל אותי כאילו אם אני… זה מה שאני זוכר, זה לא היה פקודה, הוא שאל אותי אם אני רוצה פשוט.

ב׳: וואלה, את זה אני לא זוכר.

א׳: ואני באמת לא כיוונתי, יריתי, כאילו שנינו ירינו, ואני זוכר שהוא בהתחלה עמד אחרי הירייה הראשונה, ואחר כך עופר ירה לבד ופגע לו ברגל, זה מה שאני זוכר.

ב׳: אה כן?

א׳: זה מה שאני זוכר, כן.

ב׳: וואלה. כן פגעו לו באיזה רגל או משהו כזה.

קשה להאמין למקרא הדברים. דרוקר מפרסם תמלול שאמור להכיל מידע מפליל נגד וינטר, המצדיק את שליחת החייל־התחקירן שיקליט אותו בדרכי עורמה, אלא שהתמלול מוכיח את ההפך הגמור: לא מדובר ב"ילד" תמים שנורה על לא עוול בכפו, אלא בנער ששימש כמודיע של מחבלים. בניגוד לחשד של צוות 'המקור' הוא לא נורה למוות, אלא ברגליו. למעשה, דרוקר היה צריך לדרוש הענקת צל"ש לווינטר שפעל למנוע פגיעה בחייליו תוך נזק מינימלי לאויב.

חשיבה של ארגוני שמאל

גם בפוסט קודם מביא דרוקר את המניע לירי על פי גרסת החייל "השכחן" שלו, ומסתבר שאפילו לפי גרסתו וינטר חשש שהנער מסייע למחבלי חמאס ועלול לסכן את חיילי צה"ל:

אולי הוא שומר על החמאס, מאבטח אותם או יכול להלשין…

מה רוצה דרוקר, שווינטר יסכן את כוחותיו? שחיילי צה"ל ייפגעו בגלל הנער המודיע? האם לדרוקר יש מושג מהי אחריות של מפקד הנדרש לקבל החלטות קשות מסוג זה בשדה הקרב? כל החשיבה של דרוקר ספוגה בהסתכלות של ארגוני שמאל קיצוני, המנתקים כל קשר בין האירוע לנסיבות.

אחרי השיחה המתומללת הזו, דרוקר כבר יודע את פרטי האירוע המלאים. הוא יודע שמדובר בזירת קרב, הוא יודע שלא מדובר ב"ילד", הוא יודע שהנער שנורה שימש כמודיע של חמאס, והוא יודע שהוא בכלל לא נהרג. אם דרוקר היה עיתונאי הגון, התמלול שהוצג כאן היה אמור לגרום לו לרדת מהסיפור לחלוטין. בכל זאת, דרוקר שולח את התחקירן להשיג הקלטה מפלילה. מי שנוהג כך מגלה על עצמו שלא הסיפור הוא שמעניין אותו, אלא דברים אחרים.

לא ברור מה התוצר שדרוקר וצוותו רצו לקבל. אולי הוא ציפה שווינטר יוקלט מקל ראש בהרג ילדים, או שאולי הוא שאף לקבל כמה משפטים שאפשר להוציאם מהקשרם ולשדר ציטוטים מפלילים ודרמטיים. אתם יודעים איך זה בטלוויזיה: כמה שניות של הקלטה מוסווית הופכות לאייטם בזכות עצמו, ואז כבר לא מעניין אם ילד עזתי חף מפשע נורה למוות או לא (הוא לא), אלא האמירות הסנסציוניות של קצין צה"ל. אפשר רק לדמיין את המטעמים הקולנועיים שעריכה מגמתית הייתה יכולה לבשל.

התמלול של דרוקר מחזק את מה שנטען עליו מלכתחילה בפרשה הזו: לא רדיפת האמת עמדה לנגד עיניו, אלא רדיפת מג"ד קרבי מכהן בצה"ל.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

49 תגובות למאמר

  1. החלק המעניין הוא האנשים שהעלו את הסיפור ע"פ חיילא'.
    מי האנשים?
    האם זה דרוקר ושות'?

    "והיו כמה אנשים שאמרו לי ש… שהעלו את הסיפור שלי, כי סיפרתי לכמה אנשים אחר כך… ופרסמתי את זה ואני רוצה להוציא את זה. שידעו מה שקרה שם. ואולי זה ישפיע על המינוי שלו… אתה מבין? לא שיש לי משהו אישי נגדו, פשוט אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות מבחינתי. כאילו להגיד מה אני ראיתי.

  2. הסיפור פה הוא אפילו לא התחקיר אלא הדיון הציבורי.
    מינימום פולואפ (חוץ מאנארג'י מידה וערוץ 20) כתבת דעה משוגעת בה ברוך קרא משמש ככלבלב הבית ש דרוקר והמקור ומתחיל לקשקש על זה שהעו"ר אמר שזה לא חייל אלא תחקירן (שק) וכו וכו.

    למרבה הצער כבר קשה לצרוך חדשות מהמדיה המסורתית.
    נשארנו עם בלוגרים וכותבים בפייסבוק שיפרידו את השיט מהחדשות ואת המוץ מהתבן

  3. האמת – קראתי את כל המאמר, מילה במילה פעמיים. לא מבין מה לא בסדר

    נראה לי שבאתר הזה שכחו מה זה עיתונאות חוקרת, בעיקר חוקרת אמת.
    אחד מההבדלים בין חקר האמת לסתם הסתה כמו כאן באתר – זה שבחקר האמת אתה לפעמים טועה בהנחות שלך. כשאתה מסית אתה תמיד צודק ותמיד צדקת.
    לא סתם גנז דרוקר את התחקיר. לא היה כאן בשר

    אראל סגל הוציא את התחקיר הגנוז, לא דרוקר. דרוקר, שהוא חוקר אמת, לא עלה כאן על הסקופ הרצוי (ההנחה שלו) וגנז את התחקיר. אם יש כאן שקר או האשמות שווא – אראל סגל פרסם אותם ולא דרוקר

    שאלה אחרת מעניינת – האם התחקיר בוצע בצורה מקצועית?
    לדרוקר היו 2 עדים. שניהם נכחו באירוע וביחד עם וינטר. עבור מידה זה אפילו יותר מדי בשביל לפרסם.
    דרוקר שלח אחד מהם להשיג הודאה מוינטר. זה מה שאני מצפה מעיתונאי חוקר שיעשה – שלא יהיה פזיז, שיחקור וישיג עדויות.
    אני רוצה לדעת שמה שדרוקר מפרסם זה אמיתי. כשאני רואה שיש לו סינון, דברים שאין לו הצלבה עליהם מכמה מקורות הוא גונז – הבטחון שלי ברצינות של דרוקר ובאמיתות דבריו עולה

    נ.ב.
    תזכירו לי מה ביבי ענה בפייסבוק שלו על ההאשמות של דרוקר?
    הוא שחרר קלטות? עדויות? מכתבים? הוא בכלל ענה לעניין???
    החובבנות של ביבי בולטת מול המקצוענות של דרוקר
    ואני עוד עדין עם ביבי, כי בחובבנות אני מתכוון בהנחה שאין שם עסקאות מפוקפקות

    1. דרוקר, על פי גרסתו, לא גנז את התחקיר בגלל שלא עלה על הסקופ, אלא בגלל שאימו של החייל ביקשה לא לשדר את התחקיר. זה מה שדרוקר עצמו אמר.
      עכשיו, בוא נלך הלאה. אם לפי דברי דרוקר, הוא כבר השיג את הסקופ, ונוכח לדעת שקצין בדרגת תא"ל רצח ילד פלסטיני, האם בגלל אמא של חייל שמבקשת הוא יהיה מוכן לעבור על כך בשתיקה?
      אז מי מרמה כאן?

    2. אתה מתפלא או מיתמם?
      נכון, זה סגל שהוציא את התחקיר הגנוז. כדי להראות מי זה דרוקר. הרי דרוקר היה יכול לגנוז את התחקיר מייד לאחר השיחה בין חייל א' לב' (שממנה אפשר להיווכח שאין כאן כל סקופ), ולא היה צריך לשלוח את א' שידובב את וינטר, יתחזה לדתי ויקליט את שיחתם. ומשעשה את זה, האם אי אפשר לתהות מה היו מניעיו?
      זה העיתונאי הקדוש שלך?

    3. וואו – אתה מאשים את דרוקר שהוא בדק פעמיים לפני שהוא גנז!!!

      עם נשווה את מה שמאשימים את דרוקר עם האשמות של ביבי עם מימרן, גנור, מתווה הגז, פאקר
      כלומר היכולת להתעלם מההאשמות ענקיות ולהיטפל לקטנות
      מזכיר הומלס שנותנים לו לישון לילה במלון והוא מתלונן שיש כתם קטן בקצה הסדין שמפריע לו להירדם
      כשכל השנה הוא רגיל לישון על הכביש…

    4. א. לא ענית על השאלה אם דרוקר גילה שגנז את השידור על התחקיר רק בגלל אימו של החייל א', וכמסקנה מתחייבת מכך שתחקירו היה מבוסס, וכי וינטר רצח ילד פלסטיני (כך הוא אומר בריאיון לירון וילנסקי) – איך הוא נותן לרצח כזה לעבור בשתיקה ומבלי שתיפתח חקירה פלילית על כך.
      ב. אחרי תמליל השיחה בין שני החיילים, היה צריך לגנוז את התחקיר, משום שברור שא' מעלה אירועים מדמיונו בתקווה שב' יאשר אותן, וב' זוכר יפה ובוודאות שלא היו כאלה.
      ג. אתה לא מדייק. תגובת ביבי לגבי מימרן ופאקר היתה עניינית. ולגבי מתווה הגז איני זוכר. ואחרי ששנים עושים עליו תחקירים שמלאים אויר חם, לא מגלים דבר, אז אפשר להבין שכל ה"תחקירים" האלה הם רדיפה.

    5. מאיר – השאלה למה גנז דרוקר לא חשובה אם נסכים שאין שם מספיק בשר. אני מאמין שאם היה מספיק בשר הוא היה מפרסם.
      אני התייחסתי באחת התגובות שלכל חוקר אמיתי יש רשימת כשלונות אחרת הוא לא היה רציני ומקומו אולי היה כאן באתר – במקום שם לא טועים לעולם.

      אני גם לא מבין למה מפריע לך שדרוקר נתן לחייל א' עוד צ'אנס להוכיח את גרסתו מול וינטר. זה כמו שאתה בודק אחרי אשתך אם היא נעלה את האוטו. לא הבנתי מה יכול לקרות.
      בכל מקרה חובת ההוכחה עדיין על חייל א'. אני כן יכול לדמיין את חייל א' מתעקש שיש משהו בדבריו ומבקש מדרוקר עוד צ'אנס להוכיח. אני לא מבין מה לא בסדר כאן.

      כל התגובות של ביבי הם – לא היו דברים מעולם. הכל בלון אוויר חם.
      אולי זה מספק אותך, אבל כל אדם שקצת יורד לפרטים יוצא בתחושה לא טובה. ארחיב:

      לגבי מימרן – גרסתו הראשונית של מימרן היתה על מליון שקל לקמפיין בחירות 2009. זה עלה בהקשר אחר בחקירתו בצרפת. אחרי כמה זמן הוא חזר בו. אמר שזה רק 40000 דולר כשביבי היה אדם פרטי. קצת מוזר.

      לגבי פאקר – הוא נתן שווי כסף ליאיר נתניהו. לא נראה לי שהוא וביבי חברים מהסיירת. לא נראה לי שיש חברות אמיצה בין יאיר לפאקר. אז למה הוא נתן? ולמה ביבי הסכים לקבל?

      עוד דבר – מי שאמור להורות על חקירה נגד ביבי זה מנדבליט.
      יש סרטון יפה של מסיבת הפרידה מגיל שפר (במקרה גיל מואשם בהטרדה מינית) בו רואים את ביבי מנצח על המקהלה ששרה את שיר הפרידה מגיל מלשכת ראש הממשלה. רגע מרגש לכל הדעות וגם בסרטון.
      אחד מנערי המקהלה ששר על פי שרביטו של ביבי זה מנדבליט.
      אם אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, כמה שווה הסרטון הזה?

    6. תגובה ל'אל האופק':
      נראה לי שלא הבנת את שאלתי. השאלה למה דרוקר גנז את התחקיר כן חשובה, בהקשר למה שדרוקר עצמו אמר. והוא אמר שהסיבה לגניזת התחקיר היא בשל בקשת אמו של החייל שחשף לכאורה את כל הפרשה, ולא בשל חוסר ודאות. כלומר, דרוקר סבר שיש בידו עדות מוצקה לכך שוינטר רצח ילד פלסטיני, ורק בשל בקשת אמו של חושף הפרשה, התחקיר לא שודר. אז השאלה שלי היתה, אם לדרוקר יש כזאת עדות מוצקה, איך הוא נתן לזה לחמוק? הרי קצין בדרגתו הנוכחית, תא"ל, שנחשד ברצח ילד פלסטיני, זה הרבה יותר מסתם שערוריה. איך דרוקר יכול להיות שותף למעשה נפשע כזה ע"י אי פרסומו? רק בשל בקשה של אמא? עכשיו אתה מבין מה לא בסדר כאן?

      דבר שני, אתה מתעלם מדבריו של החייל א', שבחצי פה הודה שכל "הגילוי" הזה היה כדי… ציטוט:
      "כי סיפרתי לכמה אנשים אחר כך… ופרסמתי את זה ואני רוצה להוציא את זה. שידעו מה שקרה שם. ואולי זה ישפיע על המינוי שלו… אתה מבין?"
      'ישפיע על המינוי שלו' – אתה רוצה לומר לי שלא קראת את זה? לא שאלת את עצמך מי אלו 'כמה אנשים'? זה פרסום של דרוקר בכבודו ובעצמו!
      ואולי צריך להסביר לך: דרוקר שלח את א' כתחקירן, על מנת 'להשפיע' על מינוי של וינטר. זה מה ש-א' מודה.
      אז מאוד יתכן שדרוקר שלח את א' כדי לאמת את גירסתו (של א'), אבל קיווה מאוד שבעזרת התחזותו השיקרית של א' לדתי, ובעקבות הצגתו כנצרך טיפול נפשי, וינטר יאמר לו "עזוב, זה סך הכל ילד ערבי" – ובעזרת משפט זה, דרוקר יוכל למנוע את התמנותו של וינטר למח"ט גבעתי. דרוקר חיפש אתונות, קיווה למצוא מלוכה וקיבל גורנישט.

      באשר לנתניהו,אגיד משהו כללי. אני לא תמים ויודע שנתניהו אינו שיא היושרה, וביחס לראשי ממשלות אחרים בעבר, הוא לא המושחת שבהם. אלא שמקריאה ומעקב אחרי העיתונאים שמדווחים על פרשות השחיתות שלו אני מוצא פחות יושרה, למרות שאין לי בעיה עם דיעותיהם האישיות. כשדרוקר כותב בפוסט בפייסבוק שיואב יצחק הוא לא עיתונאי (או שמצחיק לקרוא לו עיתונאי) – אני מאבד אמון באחד כזה. כיוון שיואב יצחק חשף שחיתויות של ראש ממשלה ונשיא מכהנים, והביא להרשעתו של אולמרט ולפרישתו של וויצמן. דרוקר, למעט, איזו פרשיה שחשף על אולמרט שהעניק הטבות לחברי ליכוד, שבעקבותיה הורה היוע"מ לחקור – לא גילה דבר על ראש המשלה המושחת ביותר בתולדות המדינה. תחקירן כדרוקר שיש ברשותו משאבים עצומים של תחקירנים, זמן וכסף – לא הצליח לחשוף אפילו שרץ אחד מקופת השרצים של אולמרט. מה שאני רוצה לומר כאן הוא שלדרוקר, כמו לכל עיתונאי אחר יש סדר עדיפויות בתחקיריו, והעדיפויות האלה משפיעות מאוד על תוצאות תחקיריו. נוסף לכך, הוא חוייב (יחד עם גל"ץ) בתביעת דיבה נגד יו"ר הכנסת דן תיכון.
      וגם בפרשת הצוללות האחרונה, רוב "גילוייו" היו עורבא פרח…
      לגבי מנדלבליט, אתה רומז שהוא פודל של נתניהו בתמונה השווה מיליונים. נו, טוב – אם זו הרגשתך..
      רק שדרוקר "חושף" כבר "פרשות שחיתות" של ביבי לא רק מזמן כהונתו של מנדלביט. שנית, מנדלבליט, כשהיה פצ"ר ב"עופת יצוקה" הגיש תביעות נגד לוחמים רבים שנחשדו בביצוע עבירות במבצע. זה לא בדיוק מראה על התקרנפות שאתה סבור שהוא לוקה בה.

    7. למאיר:
      אני מקווה שראית את התחקיר אתמול
      אני מקווה שאתה מבין למה מתנגדי דרוקר הוציאו מפח הזבל את התחקיר הגנוז – לקעקע את האמינות של דרוקר. שוב אני מזכיר – מפח הזבל של דרוקר
      זה כמו שאני אחטט בפח הזבל של הסופר דויד גרוסמן ואמצא שם סיפור גרוע. אז גיליתי שגרוסמן סופר גרוע? לא! – בגלל זה הוא זרק את זה לפח.

      בתחקיר אתמול היו דברים מזעזעים. טיפול המפקדים – כושל בלשון המעטה.
      ויש לי תחושה שאותו חייל שהותקף מינית ואותה חיילת שהותקפה מינית גם לא רוצים שוינטר יקודם. זאת רק תחושה – תחושה חזקה של צדק
      גם אני לא רוצה שיקודם אדם לא מוסרי על חשבון אדם מוסרי
      הסמג"ד למשל אתמול שחשף את הפרשה – לא קודם
      מי שהשתיק את הפרשה – קודם.
      הייתי רוצה שזה יהיה הפוך, ואני לא יודע מי זה הסמג"ד או איך קוראים לו!!

      נחמד שאתה, מאיר, מגלה סלחנות מוסרית למנהיגים שלך. אני לא וחייתי וראיתי ראשי ממשלה ישרים כבגין ורבין.
      כיהודי (ואני לא דתי) – המוסר מעל לכל. אני לא בטוח שהדתיים (בוכריס, וינטר וגדוד תומכיהם) מסכימים איתי, אבל היהדות לא זרה לי וכך אני מבין אותה (דרך ארץ קדמה לתורה)
      אי אפשר לקדם אדם לא מוסרי להיות מפקד או נציג ציבור – כי הוא מציג את ערכיו לציבור והציבור לומד מהם.

      נראה לך שבוכריס יכול לשפוט חייל על תקיפה מינית? זה מקרה שיכול לקרות!
      ואם נתניהו "אינו שיא היושר" כמו שאתה מגדיר בעדינות – איך הוא יכול לפטר שר מושחת?
      לא סתם אומרים שהדג מסריח מהראש.
      ואני מרגיש שהסרחון מתפשט
      וטוב מאוד שדרוקר וכרמלה מנשה (זה סיפור שלה) צועקים את אי הצדק. חשוב שהציבור יידע
      וזה מזעזע אותי כמה אנשים חוברים כדי להשתיק שחיתויות,. בעיקר מזעזע שיש שם גם עיתונאים ושדרנים

    8. לאל האופק:
      לא ראיתי את התחקיר. שמעתי התייחסות אליו בתכנית של אראל סג"ל בגל"ץ מפי מי שהיה הסנגור הצבאי הראשי (סצ"ר) לשעבר. ממה שהבנתי, וזה אפשר לומר באופן כללי על תחקיריו של דרוקר, הוא שבתחקירים האלה מביאים אמת. אבל לא את כל האמת – וזה בעברית נקרא סילוף, או חצאי אמיתות. דוגמא לכך הוא בחייל שהותקף מינית: הסצ"ר לשעבר טוען שהמג"ד שלו – לירון חג'בי – הפנה אותו לגורמים המתאימים ולא ניסה בשום אופן לטייח את המקרה, אבל החייל בעצמו לא היה מעוניין בהיחשפות. העובדות האלה לא נזכרו בתחקיר – איך היית קורא לזה? האם עובדות אלה לא היו מצמצמות את ההזדעזעות שלך?

      ראה מה כתב דרוקר סמוך לבחירות האחרונות:
      " כן, אדוני ראש הממשלה, אתה צודק. הכוחות שפועלים להדחתך עצומים. רוב התקשורת עובדת בזה, כסף גדול זורם להשגת היעד".
      בהמשך המאמר הזה, דרוקר, מביא טיעונים להצדקת האמירה הזאת (כמו הטיעון ש"ישראל היום" משמש זרוע תעמולה של ביבי יחד עם עוד מוסדות הממומנים מכיסינו), אתה יכול למצוא את המאמר הזה בעזרת גוגל ולבדוק. אני לא ידעתי על זה עד לאתמול.
      עכשיו תגיד אדון מוסרי, זה מוסרי בעיניך? זה מוסרי שעיתונאי המודה שהוא פועל להדחת ראש ממשלה נבחר, עושה תחקירים ומפרסמם בפריים טיים בערוץ ניצפה? מה מוסרי בלעשות את אותו עיתונאי אורים ותומים של כל מי שמתנגד לביבי?
      בעיני כל תחקיר שדרוקר עושה הוא תעמולה, ולאור האמירה הנ"ל אני מחשיב אותו לתועמלן של השמאל. לכן, "התגליות" שראית בתחקיר, הן חלק משטיפת המוח לציבור שהיא חלק מכל תעמולה.

      אני שואל את עצמי מדוע אין תכנית תחקירים דוגמת "המקור" או "עובדה" בהנחיית עיתונאים ימנים. אין לי תשובה ולא הייתי רוצה להיגרר אחרי "סותמים לימין את הפה", שזו תשובה שטחית. האם לך יש תשובה?

      אמרת כיהודי – המוסר מעל הכל. יש פנים רבות ליהדות, אבל ביהדות הקלאסית, זו של הנביאים,, התלמוד וכל ארון הספרים היהודי, המוסר הוא אחד מהערכים החשובים, אבל לא החשוב ביותר. המדינאים, המנהיגים והמצביאים הגדולים בהיסטוריה, לא הצטיינו על היותם "מוסריים" או שמוסר לא היה הערך העליון אצלם.

      אם הזכרת את רבין, והיותו ראש ממשלה מוסרי, יש בפרשת הירצחו כמה שאלות:
      זכור לך המשפט: "הרוצח הפוטנציאלי הוא סטודנט תימני שחרחר מהרצליה שלומד בבר אילן"? את המשפט הזה אמר כרמי גילון, ראש השב"כ בזמן הירצחו רבין, שים לב! חדשים לפני הרצח. זהו תיאור מדוייק של הרוצח יגאל עמיר. איך ידע גילון על הרוצח? אני מקווה שאינך מאמין שאיזו רוח קודש גילתה לו על הרוצח העתידי, או שאתה סבור שזה היה סתם ניחוש טוב?
      ושאלה שנייה באותה פרשה, איך זה שהצלם רוני קמפלר שצילם את הרצח ואת מה שקדם לו בכיכר, התמקד כ-30 עד 40 דקות מתוך הסרט שאושר לפרסום – על יגאל עמיר טרם הירי ברבין? גם לו עזרה רוח הקודש שנשבה מצד שמאל? איך זה שקמפלר עמד וצילם ממקום שבו בקלות היה אפשר להעלות גם מקלע שיכוון לרבין? תשובתו של קמפלר במשפטו של עמיר היתה: "ניסיתי לחשוב מי מבין האנשים שאני רואה עלול להיות מעורב באירוע כלשהו, משום מה הוא (עמיר) נראה לי כזה. משהו נראה לי מוזר".
      הבאתי לך שתי ריאיות (יש יותר) שראוי שיעלו שאלות, ושמישהו בעיתונות יערוך תחקיר על כך. אתה מכיר מישהו שעשה תחקיר על זה? דרוקר בודאי לא!
      לא מזמן שודרה בתכנית "עובדה" תכנית שגילתה כי האלוף גנדי, הוא רחבעם זאבי, אנס נשים בהיותו קצין בכיר בצה"ל, זאת בעקבות עדויות של נשים שהיו קרבן לאונס. אילנה דיין שלפה מהאוב עדויות אלה ושידרה אותן 14 שנים אחרי הירצחו של גנדי. לעומת זאת, לפני הרבה שנים, עוד לפני שרבין היה ראש ממשלה, פרסם אורי מילשטיין (היסטוריון צבאי שחקר לעומק את מלחמות ישראל), ספר שאחד מפרקיו עוסק בקרב שיירת נחשון במלחמת העצמאות ב-20/04/1948, ובו קבע שרבין ברח משדה הקרב, וזאת על פי ראיונות עם חיילים ומפקדים שהיו בשטח. על העובדות אין כל ויכוח: רבין נמצא ישן באותו לילה בקריית ענבים, אבל תומכיו טוענים שזו לא היתה בריחה משדה קרב, אלא הזעקת עזרה. אתה כמובן תקבל את גירסת תומכיו, אבל אינך סבור שהיה ראוי לעשות על זה תחקיר?

      אז נחמד מאוד שאתה "מגלה" את הסלחנות המוסרית שלי כלפי מנהיגי ימין. ונחמד מאוד שאתה מקשיב לתכניותיו של דרוקר, ונחמד מאוד שהתקשורת מציבה מראה לפני החברה בישראל. הבעייה עם התקשורת היא שבהציבה מראה לפני הציבור, היא ניצבת בצידה האטום של המראה – תרתי משמע, ולא טורחת לעבור צד ולהביט בעצמה.
      אבל, האם לא אתה עושה את אותו דבר? אני לא מצפה ממך שתדרוש חקירה על הדברים שנכתבו כאן, אבל לפחות תשאל את עצמך שאלה פשוטה: מה קורה כאן?
      שיהיה לך סופשבוע נעים

    9. למאיר
      תודה על ההשקעה והתגובה הארוכה
      לאורך התגובה רצת אחורה בזמן – זאת מגמה נוסטלגית של הימין להיזכר כל הזמן מה היה במאה שעברה בשלטון השמאל. לי זה מרגיש כמו בריחה מאחריות ועיסוק בקמפיין בחירות מתמשך, שזה חידוש של ביבי שמונע ממנו לקבל אחריות על כל העם כמו כל מנהיג
      זה לא מקרב אותנו לשלטון תקין. אז ברשותך אני לא אתייחס

      לגבי התחקיר. אני לא מבין אותך – הולך לאראל סגל אחרי שהוא הטעה בפעם הקודמת שתחקירן הלך להקליט את וינטר. למה לא תלך למקום יותר אמין.
      הסנגור הנ"ל שהתראיין אצל אראל (כמובן ששמעתי) התראיין באותו בוקר אצל קרן נויבך. מולו היו דרוקר וכרמלה מנשה. שם תראה שכמה שהוא נשמע אמין – הוא לא. למשל הוא אמר שהמעשים קרו בבאך ההדרכה ולא בגדוד ותיקנו אותו שהגדוד כולו היה בבאך כלומר רק המקום הפיזי השתנה. אם אתה חוקר אמת – לך לרשת ב'. אם אתה מחפש להציג נרטיב ימני טוב – לך לאראל סגל.

      התחקיר הזה היה על הטרדה מינית של מאי פאטל על ידי סא"ל לירן חג'בי. אין על זה עוררין. הוא נמצא אשם. היא סיפרה שזה חלק מהתנהלות לא ערכית ולא מקצועית בגיבויו של וינטר.
      עכשיו, החייל הוטרד מינית והוא בא להתלונן אצל המפקד שלו – אצל חג'בי!!. אתה מבין את האבסורד?.
      זה כמו שחיילת תבוא להתלונן על הטרדה מינית אצל אופק בוכריס. איך הוא יכול לטפל בזה?
      (יש שיאמרו שזה כמו להתלונן על אי-סדרים אצל ביבי)
      בתחקיר ראו את ההתנהלות הלא מקצועית ולא ערכית שבחטיבה תחת וינטר.

      התחקיר של דרוקר מדוייק מאוד. כל מה שאתה אומר יש שם. טעית שאמרת שדרוקר לא התייחס לזה. בעצם הוטעית, אבל אתה לא שומע אראל סגל בשביל האמת אלא בשביל הנרטיב. אין שום חדש במה שאתה אומר, אלא שאתה לא אומר את כל הסיפור, רק את ההתחלה. וההתחלה זה הדבר התקין היחידי בכל הסיפור הזה
      אשלים לך, אתה יכול לראות הכל בתכנית:
      דקה 28:30 מספר החייל שהוא וחברו נפגשו עם חג'בי כדי לעזוב את גבעתי. הם אפילו לא רצו לפגוע במפקד המטריד. ר ק ל ע ז ו ב א ת ה ח ט י ב ה
      חג'בי מציע לו לדבר עם הקב"נית ולא מצ"ח כמו שהיה צריך. אבל זה ניחא כי גם הם לא רצו לעשות סיפור – רק לעוף מהגדוד.
      עד כאן אנחנו מסונכרנים. אתה סיימת. אבל בתחקיר זה ממשיך ולא חג'בי ולא וינטר היו מוכנים להוציא אותו מהחטיבה, אפילו במחיר שהוא יתאבד!! (לא שהם ידעו את זה, אבל זאת היתה אשמתם אם היה קורה להם משהו כי הם לא העבירו את זה למצ"ח)
      נמשיך: אחרי זה "במקרה" החייל המצטיין קיבל 28 ריתוק באותו שבוע. הוא וחברו רצו להתאבד וכבר כיוונו רובה לראש שלהם.
      הלכו לקצין מיון החטיבה סיפר להם שיש הוראה מלמעלה לא להוציא אותם מהחטיבה!!
      המפקד שתקף אותם גם נשאר גם כשכולם בחטיבה הכירו את הסיפור שלהם.

      חג'בי העלה את הסיפור לוינטר והוא עדיין לא שיתף את מצ"ח כמו מפקד אמיתי אלא החליט לחקור את זה בעצמו!!! מה הוא חוקר עבירות מין?? הוא והאלוף באו לחקור עדים שחג'בי הביא להם. לא את הנגד שרצה להעיד. ההחלטה שלהם היתה להעיף את הסמג"ד שהציף את הבעיה!!!
      מבחינתם הסיפור נסגר!! ווינטר אמר זאת בעצמו

      עכשיו תראה איך בא אליך חייל מצטיין שרוצה לעזוב ואתה גורם לו כמעט להתאבד!
      ועוד בחטיבה שכבר קצין נשק הגדוד התאבד כי האשימו אותו בחוסר בנשקים, 2 החיילים, זה המוטרד המצטיין וחברו, רצו להתאבד (בזכות כרמלה מנשה הם חיים).
      מצאו עוד אי-סדרים: תרומות מההורים ישירות לחטיבה, האורחן שם בילה חג'בי עם חיילות ועוד המון אי סדרים בחטיבה של וינטר!!
      בקיצור זה היה בית זונות.

      מאיר: אם אתה כל כך משקיע בתגובות – תראה את התחקיר, זה יותר קצר. אם תמצא שם סילוף – תגיד לי. אני לא מצאתי שם שום סילוף ואני מקשיב לאראל סגל.
      בקיצור: אם אתה רוצה להרגיע את המצפון שלך – תשמע אראל סגל אם אתה חוקר אמת – רשת ב', ערוץ 10, דה מרקר

    10. אני מאוד מקנא בשמאלנים. למה? כי יש להם להערכתי איזו ציפור קדושה, כזאת שלוחשת באוזניהם מהי אמת ומהו נראטיב! אתה מוכן לתת לי את מס' הטלפון שלה, אולי היא תוכל ללחוש למעני?
      וברצינות, אחרי שראיתי מספר תכניות "המקור", עוד בזמן שדרוקר הנחה אותן עם עופר שלח, אני יכול להגיד שהיא שטופה בשפע דמגוגיה, עובדות בד"כ נכונות, אבל עובדות רלוונטיות אחרות אינן מוזכרות. במקרה, היתה להם תכנית על רצח רבין שבו ידעתי והבנתי הרבה פרטים, וראיתי את הסילופים העיוותים וההטיה לכיוון שנוח להם. כשאתה צופה בתכנית כזאת, אתה אמור לדעת שכל החומרים הנראים בה, עוכלו ב"קיבתו" של דרוקר, נערכו על ידי הצוות שברשותו וסוננו בקפידה. דרוקר בוחר להראות ולהשמיע לך מה שהוא רוצה, ללא תגובות נגדיות. למה הדבר דומה? זה כאילו שאתה שופט בבית משפט, ובוחר לשמוע רק צד אחד: רק את התביעה או רק את הסניגוריה. מה זה אם לא נראטיב?
      לא תשכנע אותי שדרוקר עושה את תחקיריו למען שלטון תקין. אם זהו התחקיר השני על מישהו שהוא בסך הכל קצין בכיר בצה"ל (הראשון אנחנו יודעים – נגנז), אז יש פה ריח רע של רדיפה פוליטית. אם אתה מאמין שכוונותיו של דרוקר, טהורות ונועדו לשפר את השלטון, אז תתבשם לך בתומתך. הרי דרוקר עצמו הודה סמוך לבחירות האחרונות כדלהלן:
      " כן, אדוני ראש הממשלה, אתה צודק. הכוחות שפועלים להדחתך עצומים. רוב התקשורת עובדת בזה, כסף גדול זורם להשגת היעד".
      אז, אם זה בעיניך לא אקדח מעשן המוכיח את כוונותיו של דרוקר בתחקיריו, אז גם אחרי שתצפה בתכנית שלו שתטען שכדור הארץ שטוח תשיך לטעון שהכל מדוייק?! פשוט איני יכול להאמין לעיתונאי האומר דבר כזה. הוא מוציא את עצמו מכל שיפוט אובייקטיבי, ועבורי, הוא פסול לעדות.

      הזכרתי פרשיות מהעבר לא בשביל איזו נוסטלגיה. כנראה לא הסברתי עצמי טוב. אני שואל למה לא עושים תחקירים **בימינו** על פרשיות מהעבר, כפי שעשו על גנדי. למה מעולם לא עלה לדיון תפקודו של רבין במלחמות שבהן השתתף, או הועלו לביקורת החלטותיו הפוליטיות. הוא עמד בצמתים הרבה יותר חשובים ומכריעים מגנדי. למה בימינו אין עדין תכנית תחקירים שמנחה אותה עיתונאי ימני והיא נצפית בפריים טיים? אפילו בתו ואשתו של רבין, בקשו לחקור את הנסיבות שקדמו להירצחו, ונענו בשלילה.
      טול קורה מבין עיניך מר מוסרי! אירועים שהיו קרדינלים בתולדות מדינת ישראל, לא נחקרו ולא עמדו מעולם לדיון אמיתי. כי היו אנשים שביקשו להשתיק דברים שהיינו רוצים לדעת.

  4. מה שמשה איפרגן ״שכח״ לצטט מתוך תימלול השיחה בין בשני החיילים :
    א׳: היה לזה תחקיר אתה אומר?
    ב׳: כן, היה לזה תחקיר. כאילו מה זה תחקיר.. כל פעם שעופר היה יורה לאיזה ילד אחי היה תחקיר (מצחקק) עופר היה בקטע.. אבל למה.. מאיזו בחינה זה לא יוצא לך מהראש

    דרוקר נהג במקרה הזה על פי סטנדרטים עיתונאים מחמירים ומהרגע שלא הצליח לאמת את טענת החייל נמנע מפרסום התחקיר.
    אלמלא ניסיונותיהם של סבוראי, סג״ל וריקלין לחפור בור לדרוקר (בו הם נפלו בעצמם והפילו אליו גם את וינטר), מעטים האנשים שהיו יודעים על האירוע.
    הטענה שדרוקר ניסה ״להפיל״ את וינטר, שהיה בימים ההם קצין אנונימי למדי למי שלא הכיר אותו ככתב צבאי/שטחים, מעוררת גיחוך.
    כך גם הטענה שבחינה ביקורתית של התנהגות קצינים וחיילים בעת לחימה ספוגה בהסתכלות של ארגוני שמאל קיצוני.
    מצד אחד נאחזים בטענת ההבל שצה״ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם ומנגד נחרדים בכל פעם שעיתונאים מנסים לבצע תחקירים שעוסקים בפעילות הצבא בשטחים.
    גם כאשר קיים סרטון שמתעד הוצאה להורג של מחבל פצוע, כמו במקרה אזריה, נותנים לו פרשנות מעוותת ומאשימים את מי שראה בסרטון את מה שהיה בו – פשע מלחמה – באימוץ תפיסה של ארגוני שמאל קיצוני.
    ההגנה האוטומטית שהימין מעניק לקציני המגזר הדתי לאומי מעוררת מבוכה.

    1. "תחקירים".. כן, ברור, ערכי עיתונות זה מה שמניע את ההתקפות הפראיות חסרות הרסן נגד חיילי צהל ומםקידו.

    2. אדון איתמר, אתה מספר הבלים.
      מי נחרד מכך שיעשו תחקירים על צה"ל? הימין בטח לא. מה שמדאיג ומקומם הוא השקרים שארגוני שמאל מפיצים על תפקוד צה"ל. מקווה שאתה יודע את ההבדל בין תחקירים לעלילות.

    3. איתמר – אני מחזק את ידיך
      אתה איש הגיון. מתקשר עם הקוראים בעובדות

      יש כאן הרבה מגיבים שחושבים שהם על ספת הפסיכולוג ומספרים על התחושות שמציקות להם
      בקרוב אולי גם ישתפו אותנו בחלומות שלהם או בפנטזיות שלהם

      אני מתחבר יותר לגישה שלך של עובדות.

      ה"שכחה" הזו שכתבת עליה היא חמורה.
      ה"שכחה" של איילת שקד שכשרת משפטים במקום להישתמש בשפה משפטית של "אני אגיב רק כשיהיו לי כל העובדות ואחקור ואגבש דעה" מספרת את כל השמועות ש"שמעה אצל אראל סגל" שדרוקר שלח תחקירן לוינטר שזה ממש סילוף – מזעזעת אותי.
      היא ככל הנראה קורבן של שיטת השקשוקה של ביבי למנות תמיד שרים למשרדים שאין להם שום הכשרה לזה – שלא יאיימו עליו. כמו ליברמן, בנט ורגב

    4. הרג של מחבל זה לא פשע מלחמה, אין למחבלים הגנה של החוק הבין לאומי.

    5. לאיתמר ו'אל האופק'
      אתם נאחזים בקש כשאתם מבליטים את "הכשל" של אראל סג"ל שאומר כי "דרוקר שלח תחקירן לוינטר". אז א. סבוראי וסג"ל אמרו בפירוש שהוא לוחם ששירת תחת פיקודו של וינטר. ב. לוחם לשעבר כזה המצוייד במכשירי הקלטה – הוא תחקירן לכל דבר ועניין. לא תחקירן מקצועי, אלא תחקירן לצורך פגישה אחת. ג. זה שהוא תחקירן, או לא – אינה משנה את העובדה שנפגש עם וינטר על מנת לשמוע ממנו דברים מפלילים וזאת כדי למנוע את מינויו למח"ט גבעתי. החייל א'-תחקירן אומר זאת בפירוש בתמליל שפורסם ע"י דרוקר.

    6. מאיר:
      אראל סגל הודה שהוא טעה כשאמר תחקירן של ערוץ 10.
      הכל תוקן????

      בוא ונראה:
      זה מה שכתוב בפייסבוק של בנט:
      "יש גבולות שלא חוצים.
      הבוקר נחשף בגלי צהל כי תחקירן של ערוץ 10 הגיע לפגישה עם מח״ט גבעתי תא״ל עופר וינטר והקליט אותו עם מכשירי הקלטה ללא ידיעתו על מנת לגרום לו להודות בפשעי מלחמה שלא עשה ולהפילו מתפקידו.
      לא פחות: נסיון של כלי תקשורת ישראלי להפיל קצין בכיר מכהן בהקלטה ללא ידיעתו.
      המקליט נחשף, למזלנו.

      זו בושה גדולה, ואני מצפה מערוץ 10 לנקוט
      עוד היום בצעדים הראויים למקרה מבזה שכזה"

      האם אמת זה נחלת השמאל? למה בנט, שר חינוך בישראל, לא מתקן את ההטעיה הזאת?
      האם בנט לא מבין שאם שר החינוך אינו רודף אמת, התלמידים לא ירדפו אמת גם.
      מקובל שהאמת היא המתפשטת הכי מהר
      אבל נראה שיש אדמה פוריה בימין לשקרים שנוחים להם

  5. אם וינטר יסתבך בעקבות ה"תחקיר" של אראל סגל זה יהיה תענוג.

  6. צריך להעמיד את דרוקר למשפט על בגידה בחופש הביטוי על מנת לקדם אג'נדה פוליטית ו\או לסגור חשבונות אישיים ו\או חרב להשכיר ו\או לייצר סנסציות לצורך קידום אישי.
    פעם אחת ולתמיד צריך לפוצץ את זה ולא לתת לבוגדים באמון העם לנצל את התקשורת לצרכים אישיים.

  7. כמו שמראה משה איפרגן, משהו כאן לא מסתדר. דרוקר מנסה להצדיק את עצמו עם מיטב החומר שיש לו, וגם זה רחוק מלהיות משהו שמצליח להגן על מעשיו כביכול. ולכן – להלן הסבר פנטזיונרי שאיננו מבוסס על שום עובדות. פנטזיה:

    – בא חייל לשעבר לארגון דמוי "שוברים שתיקה" ומספר להם את הסיפור המבולבל הנ"ל
    – בעידוד האירגון פונה החייל לרביב דרוקר, לפתוח ולפוצץ את הפרשה
    – דרוקר לא קונה את הסיפור. החייל לוחץ. אולי גם הארגון השולח לוחץ. ואז אומרים לדרוקר: "יודע מה? לא מאמין – שלח את החייל לעימות עם ווינטר". וכך היה.
    – לאחר העימות, מבין דרוקר שלא היה כלום ושאין כלום. לשמחתו הרבה וינטר לא פועל נגדו והצבא לא פועל נגדו על רקע חשיפת האזנת הסתר. אולי יש התחייבות של הצבא לא להעלות את העניין.
    – 4 שנים אחרי, מחליטים ב"המקור" לעשות כתבה על וינטר. (מדוע? אינני יודע. להערכתי שהו חלק מפוליסת ביטוח שחדשות עשר שמים על עצמם: ערוץ 10 הפר ומפר את תנאי הזכיון שלו ויתכן כי שהמדינה תרצה לפעול נגדו על הרקע של הפרת הזכיון. אז – ירים ערוץ 10 זעקה: 'סוגרים אותנו כי אנחנו המתנגדים הבולטים ביותר של ביבי ובנט ודומיהם'.)
    – וינטר, המנוע מלצאת לתקשורת, שולף מתקפת נגד מצידו, באמצעות עורך דינו (ולא באמצעות דובר צה"ל שאיננו יכול או איננו מעונין לעשור לוינטר).
    – דרוקר מתגונן מההתקפה הלא צפויה כמיטב יכולתו … כנראה לא ציפה שזה יצא.

    1. למוני:

      התיאוריה שלך מזכירה את התיאוריה של הדתיים שמשכב זכר הביא עלינו את השריפות
      יש משכב זכר, יש שריפות – אבל זה לא ההסבר הראשון שעולה בראש, האינטואיטיבי, הסביר

      הנה משהו יותר סביר ופחות מסובך: דרוקר עושה תחקיר בנושא אחר ווינטר מעורב שם. וינטר רוצה לעצור את התחקיר ומעלה באוב את התחקיר הגנוז הזה מלפני 4 שנים.
      שים לב – פתרתי לך את השאלה מדוע אחרי 4 שנים "ניזכרו בוינטר"

      עוד לא עבר החוק שרצה ביבי/ביטן/קיש/אלקין/שטייניץ/לוין (לפעמים אני מתקשה להבדיל ביניהם) – שהאזנה היא חוקית רק בהסכמת 2 הצדדים.
      (עכשיו קל להבין למה רוצים להעביר אותו….)
      לכן – הקלטה המבוצעת על ידי אחד הצדדים בשיחה – היא עדיין חוקית וכאן פתרתי לך עוד תעלומה – למה לא פעלו נגד דרוקר אחרי שגילו את ההאזנה.

      אתה לא חייב להודות לי שפתרתי לך כמה דברים. אני רק מרגיש שאני עושה את חובתי האזרחית…

  8. דרוקר עיתונאי כמו שאני הנכד של ג'ינג'יס חאן.
    פוליטרוק בולביקי קלאסי.
    מי צריך "תקשורת" כזו,מהסוג הסוביטית ?

    1. צודק. היו המון תחקירים בפראבדה כנגד ברז'נייב

  9. מאמר מביך וגם דומה באופן חשוד למאמר של סג״ל, שמביך מאוד בפני עצמו…

    לא ראיתי טענה שאומרת שהתחקיר של דרוקר *הוכיח* ירי לא תקין. השאלה המרכזית היתה האם התחקיר, כפי שהוא נוהל, לגיטימי. כל הפרשנויות שאתם מעניקים לתמליל לחלוטין לא רלוונטיות (ובכל זאת: ממתי הוראות הפתיחה באש כוללות ירי באדם כי יש לו טלפון? על מה מבוססת הטענה שהוא היה ״מודיע של מחבלים״? ומאיפה הקביעה שמדובר ב״נער בוגר״? יש שתי עדויות – האחת מדברת על ״ילד״ והשנייה על ״בן 16, בן 14, בטוח לא ילד בן שש״. האם נשמע שחייל ב׳ יפול מהכיסא אם יגידו לו שמדובר דוקא בנער בן 12?)

    האם בהינתן שיש עדות אחת על ירי מנוגד להוראות ועוד עדות אחת שאמנם סותרת את העדות הראשונה בכמה נק׳ מרכזיות, אבל מחזקת את הטענה שאכן היה אירוע שיכול להתפרש בכמה דרכים, האם לגיטימי לבוא ולהקליט את ווינטר משמיע את גרסתו?

    זו השאלה המרכזית כאן וכל השאר (״העיתונאי הממומן על ידי הקרן החדשה״) זה סתם הסטות (הסטות והסתות, כמו שאוהב להגיד רה״מ. הנה כבר כאן בתגובות קוראים להעמיד לדין את דרוקר על בגידה) של הדיון מבית מדרשו של ברץ ושאר החבר׳ה שאנשי האתר כאן שואפים להיות יום אחד…

    1. איזו היתממות. דרוקר היה יכול לגנוז את התחקיר מייד לאחר השיחה בין חייל א' לב' (שממנה אפשר להיווכח שאין כאן כל סקופ). מבין השורות של התמליל אפשר להיווכח שחייל א' ממש מדובב את חייל ב' להיזכר בדברים שלא היו ולא קרו, וגם א' יודע את זה. מכאן שלא היה צריך לשלוח את א' שידובב את וינטר, יתחזה לדתי ויקליט את שיחתם. ומשעשה את זה, האם אי אפשר לתהות מה היו מניעיו?

    2. נביא בעירו

      אני לא מכיר את דרוקר מהעבר, רק מהשנה האחרונה. אם זה "הכי רע" שלו – אז מאוד התרשמתי לטובה מהמקצועניות שלו.

      כנראה מאוד חמים על דרוקר או שמפחדים מהתחקיר הערב. אני מרגיש שיצרו כאן באזז תקשורתי כמו שעושים לפני סופר קלאסיקו. אני אביא חברה ונראה את המקור עם חברים.

      אני גאה בדרוקר שהוא ענה להאשמות ולא בחר בדרך הביבית, השפלה, הנמוכה והמביכה – לתקוף את סגל וריקליס למשל. הייתי מאוד מתאכזב ממנו אם היה תוקף אותם.

      אני שומע את אראל סגל בקביעות בגל"ץ ואתייחס בהסתייגות מעכשיו לדבריו. חבל שהוא לא מנסה לשמור על רמת אמינות גבוהה כמו אותם שדרנים "שמאלנים": רזי ברקאי, קרן נויבך ואחרים.
      אני מודה שהם משעממים יותר עם סיפורים על אנשים שלא קיבלו דיור ציבורי או מאושפזים בכפייה כבולים או נערים שלא מוצאים להם בית ספר. אבל זה מה שאני מצפה משידור ציבורי – שידאג לכולם
      אראל סגל התאהב במאבק בין שמאל לימין ועשה 2 טעויות: נהיה יותר מדי מעורב והוא לא מתעסק בשום דבר שהוא לא יכול לקשר לשמאל נגד ימין.
      חבל עליו כי היכולות התקשורתיות שלו הן מדהימות. הוא ורבלי, הוא משרה אווירה נעימה על מי שאיתו ועל המרואיינים שלו, יש לו חוש הומור מצוין

    3. לא הבנתי איפה ההיתממות, מאיר.

      למה אחרי שנשמעה הגרסה של החייל ב׳ ״אפשר להיווכח שאין כאן כל סקופ״? למה להעדיף אותה על זו של א׳? אם אתה מקבל רק את מה שמשותף לשתי הגרסאות ברור שווינטר פתח באש, בכוונה, על נער לא חמוש. אתה, וכל אחד אחר, רשאי לתהות לגבי המניעים של כל אחד, אבל לא ברור לי מה מופרך בלנסות להקליט את גרסתו של ווינטר לאירוע…

    4. לנביא בעירו: ההיתממות היא שהשיחה בין א' ל-ב' לא נעשתה בתום לב מצידו של א', אבל ב' משיח לתומו. מה שאומר, שדברי ב' הרבה יותר אמינים. מבין השורות אפשר להבין בקלות ש-א' ניסה לגרור את ב' להסכים על אירוע של ירי בילד פלסטיני תמים, ו-ב', שכאמור משיח לתומו, אומר שלא היה זה ילד תמים, אלא נער תצפיתן שסייע למחבלים.
      דבר שני, אתה מתעלם מדבריו של א', שבחצי פה הודה. ציטוט:
      "כי סיפרתי לכמה אנשים אחר כך… ופרסמתי את זה ואני רוצה להוציא את זה. שידעו מה שקרה שם. ואולי זה ישפיע על המינוי שלו… אתה מבין?"

      'ישפיע על המינוי שלו' – אתה מבין איפה ההיתממות, 'נביא בעירו'?

    5. מצטער, עדיין לא מבין.

      א. על סמך מה קובע ב׳ (או ווינטר, או כל אחד אחר) שנער לא חמוש הוא ״תצפיתן של מחבלים״ וממתי חשש סובייקטיבי שאזרח כלשהו ״מתצפת״ הופך אותו למטרה לגיטימית לפתיחה באש?

      ב. מה הבעיה בזה שא׳, אם חשב שמינויו של ווינטר למח״ט לא ראוי, ירצה למנוע את המינוי הזה על ידי פרסום הדבר שבעיניו הופך את וינטר ללא ראוי?

    6. תגובה ל'נביא בעירו'
      אתה מתעקש לגלות אי הבנה (או אי קריאה במקרה היותר גרוע). אני ממליץ לך לקרוא את דו השיח בין א' ל-ב' שוב. ב' אומר (ציטוט):
      "זה היה אותו מקום אחי, זה היה אותו מקום, ירינו לשם ואז עשינו סיבוב עם עופר, יצאנו החוצה, עשינו סיבוב עם עופר, ונעמדנו, ראינו איזה ילד עומד, נעלם, קם מציץ, ככה מסתכל והוא היה, היה אצלו ביד טלפון. הוא היה מוסר מידע. היה אצלו ביד טלפון. היה אחרי זה תחקיר אחי, היה.. דיברנו עם עופר וזה, היה תחקיר." (סוף ציטוט).
      אז קשה לך לעשות את הקשר? החייל ב' (וכמובן גם וינטר שנכח שם), הסיקו שהילד משתף של המחבלים בגלל ששהה על יד המחבלים, דיבר לטלפון, תוך כדי קימה והצצה. אם אתה רוצה הוכחה אבסולוטית כמו שמראים בבית משפט, אז אין אחת כזו. זה אירוע מבצעי של לוחמה עם מחבלים, במצב כזה, מפקד חייב לעשות הערכת מצב מהירה – הוא לא מחכה לאיזה 'נביא בעירו' שישאל שאלות שהזמן שמענה מוכח לוקח עלול לעלות בחיי חייליו.
      אין לי בעיה עבור כל מי שאינו רוצה את פלוני בתפקיד אלמוני, שיגיש את התנגדותו בכל דרך שיחפוץ, אבל בתנאי שתהיה הגונה ושקופה. דרוקר ניסה למנוע את קידומו של וינטר באמצעות המצאת אירוע שקרי. וזה נראה הרבה יותר רדיפה בשל יריבות אידיאולוגית ולא כחיפוש אחר הצדק. וזה מה שמאפיין את דרוקר ברבים מתחקיריו.

    7. כל חוסר ההבנה שלך מתמצה במשפט קצר ששמת בסוגריים: ״וכמובן גם ווינטר שנכח שם״… דרוקר לא יכול להמציא ״אירוע שקרי״. יש לו עד אחד שמדבר על אירוע שני ועד אחר שמדבר על אירוע דומה, אבל שונה. כדי לגלות במי ווינטר באמת חשב שהוא יורה באירוע הוא רצה לקבל את העדות של ווינטר עצמו וחשב שאם יעשה את זה בצורה של הקלטה בסתר יש יותר סיכוי שישמע מה שהוא מקווה לשמוע. אני מניח שהוא קיווה שהוא ישמע משהו בסגנון: ״אה, הילד הערבי ההוא? מה אכפת לך ממנו?״, מה שאין סיכוי שהוא היה שומע אם היה פונה לווינטר לקבלת תגובה רשמית. בכל מקרה, ברור שעדות אחת על כך שמדובר היה באירוע חריג לא היתה מספיקה לו ולכן התחקיר מיצה את עצמו, כנראה…

    8. תגובה ל'נביא בעירו'
      אתה מדבר על שני עדים שעבורך שניהם דוברי אמת או שקר באותה מידה. זה לא כך. א' מדבר עם מכשיר הקלטה, וב' משיח לתומו. א' מעלה מהזיכרון פרטים שהוא ודרוקר מקווים מאוד שיש בהם כדי להרשיע את וינטר, וב' מפריך את הפרטים האלה. השכל הישר אומר ש-ב' הרבה יותר אמין. וזאת למרות שא' מנסה לגרור אותו לומר דברים שנראה שאפילו הוא לא מאמין בהם.

      אוקיי, אז דרוקר רצה לוודא את האמת גם עם וינטר, ובדרך להפליל אותו ולמנוע את מינויו – כך אומר גם א' (וזוהי גם כותרת המאמר). מדוע אמרתי שדרוקר המציא אירוע שקרי? משום שהאמת היתה מונחת לפניו בעדותו של ב' וגם מהתחקיר הצה"לי שא' וב' דיברו עליו. ובכלל, כאשר עושים תחקיר על יריב אידיאולוגי, אז מחסומי השכל הישר נפרצים. מה שעשה כאן דרוקר הוא אולי כשר, אבל מעלה ריח צחנה של רדיפה פוליטית. דרך אגב, אף אחד לא טען שדרוקר בצע עבירה פלילית. אתה וחבריך מהשמאל מנסים לסלק את הריח הרע הזה באמצעות לגיטימציה שאין ויכוח עליה.
      אתה חושב שאם במקום וינטר היה זה קצין שדיעותיו בשמאל – דרוקר היה שולח חייל להקליטו ע"מ להפלילו?
      אני לא חושב. כמו שאיני חושב שבערוץ 10 יתנו לשדר תכנית תחקירים ע"י עיתונאי המזוהה עם הימין.

  10. בקיצור ,מה היה פה:
    1. לפני 4 שנים,חייל שטען שראה את וינטר יורה באזרח
    2. החייל פנה לדרוקר
    3. דרוקרהצליב את המידע ומצא חייל אחר שגם ראה
    4. החייל נשלח להקליט את וינטר כדי לאמת את הסיפור
    5. החייל לא הצליח להקליט
    6. החייל ביקש לרדת מהסיפור
    7. הסיפור נגנז
    8. אחרי 4 שנים עלה העו"ד לשעבר וחברו של וינטר ופתח את הפרשה מתןך מטרה לקעקע את מוסריותו של דרוקר וכך להקהות את התחקיר על וינטר שיפורסם השבוע (ולא כולל את עמיין הירי)

    תוצאות:
    1. הסיפור שנגנז עלה שוב ופורסם בתקשורת ויכול להיות שיחקר שוב(אם יהיו עדויות חדשות)
    2. יותר אנשים יצפו בתחקיר על וינטר

  11. שאלה קטנה לאל האופק אם האתר הזה כל כך גרוע כדבריך אז מדוע אתה מבלה בו כל כך הרבה וכותב תגובות לכל כתבה באורך של החומה הסינית?

    1. אולי משום שבקרן החדשה לישראל משלמים לפי מספר המילים.

    2. יש הרבה סיבות:
      1. – כי אכפת לי
      2. – שחיתויות ושקרים מטריפים אותי
      3. – הרבה יותר מעניין לשמוע דעות שונות משלי
      4. – אמנם הדעות המוסתות הן רדודות, אבל עצם ההסתה – מאוד מורכבת ומעניינת. למשל כאן התחקיר הגנוז יצא בתזמון "מושלם" לפני תחקיר שהיה אתמול עם דרוקר ווינטר. אני לא מתייחס לתחקיר גנוז, אבל מהתחקיר ששודר אתמול למדתי הרבה על וינטר (לא ראוי לקידום) מעצם נסיון הפוטש בדרוקר למדתי על אראל סגל (משתף פעולה ולא אובייקטיבי)
      5. – יש כאן תרבות של מאמרים ארוכים ותגובות ארוכות
      6. – אין כאן יותר מדי תגובות כמו בהארץ. כשיש יותר מדי תגובות – התגובות הארוכות יותר לא נקראות (זה כלל מאוד חשוב דרך אגב)
      7. אני מגיב בעוד אתרים שאינם "אני" כמו בערוץ 7. חשוב לי להזכיר לדתיים הלאומיים דברים ששכחו כמו "דרך ארץ קדמה לתורה", "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" ועוד כל מיני נשכחות

      מידע אמין בעיני אני משיג בדה-מרקר ובבלוגים של תומר אביטל, טל שניידר ושרון שפורר

      דרך ההשוואה לאתרים הפופולרים אני יודע מה חושב ומה מוסת.
      הדברים הכי חשובים – מסתירים אותם. יש ספינים והסחות דעת כמו תקיפות אישיות ושימוש בצימוד המילים הכה מוכר (שמאל קיצוני), יש שקרים (אבל הם לרוב מתגלים) ויש התקרבנות (הפיכת התוקפן לקורבן) .
      הטכניקות האלה והיעילות שלהן ממש מעניינות אותי. אני נלחם בהם

    3. לאל האופק

      "7. אני מגיב בעוד אתרים שאינם "אני" כמו בערוץ 7. חשוב לי להזכיר לדתיים הלאומיים דברים ששכחו כמו "דרך ארץ קדמה לתורה", "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" ועוד כל מיני נשכחות"

      מעניין שהדתיים הלאומיים שכחו את הכלל הגדול בתורה שאמר כבוד הרב החשוב, סיני, עוקר הרים וטוחנם זה בזה רבי יהודה לייב גורדון (יל"ג) "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך"…

      [הביטוי המדויק הוא "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך" כך בשירו "הקיצה עמי" שפורסם ב1866]

    4. לננ
      חידשת לי וצדקת. המשפט הזה אינו משוייך לדתיים וחבל
      כנראה לא סתם התלהבתי מהמשפט הזה.

  12. אחרי שראיתי את התחקיר בערוץ 10 על וינטר אני לא מצליח להבין למה להגן על וינטר.
    וינטר הוא עבריין מין. חד וחלק. היה צריך להדיחו מהצבא עוד קודם.
    ואין לזה בכלל קשר לפוליטיקה או ימין/שמאל.

    1. ירון – כמובן שאתה צודק. לכן תקפו את דרוקר מלכתחילה עם תחקיר גנוז על וינטר
      רצו להסית את הדיון מוינטר לדרוקר
      רצו לקעקע את המוניטין הכמעט מושלם שלו (חוץ מגל בק)

      זה רק אני, או שלאחרונה יש מכה של חובשי כיפות עם התנהגות מינית מופקרת?

      עכשיו אני חושב בקול:
      אני אלך לבדוק באתרים הדתיים. בטח כועסים עליהם מאוד. דתיים ובעלי משפחות. אנחנו יודעים כמה זה חשוב.
      לא יכול להיות שבגלל שהם "משלנו" אז לא יגעו בהם. הרבנים אכפת להם מהמשפחות שלהם שנפגעו, מהילדים מהסבל של הקורבנות………..

    2. באמת? וינטר עבריין מין? לא התבלבלת עם בוכריס?
      אה, כן, כל הדתיים האלה, כולם אותו דבר!

    3. וינטר אינו עבריין מין
      אני אפילו מבסוט ממנו שלא עשה עניין מנסיון התקיפה המינית בין גבר לגבר.
      סה"כ מקסימום משכב זכר, אבל זה מה שקורה כששמים המון גברים במקום אחד בלי נשים

      אני התכוונתי רק לדברים שהתפרסמו בחודש האחרון: לגיל שפר, אופק בוכריס וההוא מהבית היהודי
      אשמח לקבל לינקים לאתרים דתיים שמתייחסים אליהם בביקורת. אני לא מצאתי
      ביקורת עצמית זה גם רק לשמאלנים כנראה

      האם הדתיים סוף סוף מגלים את החופש המיני? באיחור של 50 שנה?
      זה עדיין פחות מהאיחור בתקופת החלוצים של 100 שנה
      ובאיחור של המערב הפרוע (בהתנחלויות, בחטיבה של וינטר) – באיחור של 200 שנה

    4. בודאי שיש ביקורת מצד עיתונאים או אתרים דתיים לפרשות המין:
      אפרת רוזנברג: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/849/912.html
      בתאל קולמן http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/850/882.html?hp=1&cat=479&loc=3

      וזה בניגוד לתכניותיו/"תחקיריו" של דרוקר בהם אין צד שישיב טענות נגד.

      חוץ מזה, אף אחד לא יבקש ממך קישורים לביקורת של חילוניים על מעשי האונס (לכאורה) של משה איבגי, ולהטרדות מיניות/עבירות מין של חיים רמון, עמנואל רוזן ויצחק לאור.
      ולהשוואה: פרשת גיל שפר התפוצצה בקול תרועה רמה, והמתלוננת נגדו הועלתה על ראש שמחתו של השמאל בתקשורת, וזאת רק מפני ששפר היה בעברו ראש לשכתו של נתניהו. לעומת זאת, היתה תלונה של עובדת במשרד ראש הממשלה נגד מני נפתלי (גם עובד לשעבר בבית ראש הממשלה) שהטריד אותה מינית. היא נמצאה דוברת אמת בפוליגרף, אבל הנושא לא עלה לדיון תקשורתי, ולכן המשטרה גנזה את התיק.
      בשני המקרים מדובר בתלונות שעדין לא יצרו כתבי אישום. אז למה יש מהומה סביב המקרה הראשון ושקט תקשורתי סביב המקרה השני? יש לך תשובה?

  13. חברים יש פה בעיה – הציפו את הסיפור הזה אחרי 4 שנים. דרוקר מעולם לא פירסם. במקרה זה נפל על תחקיר אחר שדרוקר פרסם. ככה לא בונים חומה. צריך להודות בטעות ולהמשיך הלאה.

    1. טעות????
      תיכף תגיד טעות בתום לב….

      יותר כמו חטיפת כופר שלא צלחה

      לא שמעת את אראל סגל מבקש את תגובת ערוץ 10?
      הוא ממש חשב שיפטרו או ישעו אותו

    2. טעות לא בתום לב. נסיון לטשטש את האפקט של התחקיר החמור שנראה אמת לאמיתה. זה מה שכתוב (בקיצור). תגובה סתמית, אין ממש מחלוקת