מס ושמו טרכטנברג

על פי ההיגיון של 'המחנה הציוני', גם נזקי הפקקים ועלויות הצהרונים הם "מס סמוי" שהמדינה מטילה על האזרחים. מה שלא מספרים לכם הוא שהתכנית האלטרנטיבית שלהם תגבה מהאזרחים מחיר הרבה יותר גבוה

איפה המס הגלוי? צילום מסך מהקמפיין

מפלגת 'המחנה הציוני' השיקה אתמול את קמפיין "המסים הסמויים". וב"המחנה הציוני" הכוונה לח"כים הרצוג, טרכטנברג, לבני ומיכאלי. חברת הכנסת שלי יחימוביץ', הקול הכלכלי הבולט במפלגה, צייצה שאין לה מושג שמסיבת העיתונאים הזו מתרחשת; וחברי כנסת "חברתיים" בולטים נוספים, ביניהם אראל מרגלית, עמיר פרץ, סתיו שפיר ואיציק שמולי גם הם לא נראו בסביבה.

כך או כך, הקמפיין הושק, ובפועל מדובר במפעל של איש אחד: ח"כ טרכטנברג, הפנים של הקמפיין, והיחיד מבין חברי המחנה הציוני שהשתתפו במסיבת העיתונאים אתמול ודיבר על משמעות "המסים הסמויים", תוך התבססות על מחקר שהוא ערך.

למה הכוונה ב"מסים סמויים" אתם ודאי שואלים? ובכן, התמימים שבינינו עשויים לחשוב שמדובר על קמפיין מפתיע נגד המיסוי על הרכב והדלק, נגד מסי הייבוא, נגד המכסים, נגד הרגולציה החונקת; מעין "מסים סמויים" עליהם אנחנו כותבים ב'מידה' השכם והערב. צר לנו לאכזב אתכם.

המסים הסמויים א-לה-טרכטנברג הם הסכומים אותם נדרשים האזרחים לשלם עבור שירותים שלדעתו צריכים להינתן בחינם. כך הוא מונה כ"מס סמוי" תשלומי הורים על חינוך, ביטוחי בריאות פרטיים, הוצאות שנגרמו כתוצאה מפקקים ואפילו אחזקת רכב שני.

במילים אחרות, כל מה שמאפיין את אורח החיים של מעמד הביניים שלא ניתן ב"חינם" הוא "מס סמוי". לפי ההיגיון הזה, כדאי להוסיף לרשימה עוד כמה מסים סמויים שנעלמו אפילו מעיניו של טרכטנברג: "מס מנקה", "מס בייביסיטר", "מס צ'ייסרים", "מס חופשה שנתית", "מס סמארטפון" והזרוע עוד נטויה. בכל התחומים האלו מעמד הביניים נאנק תחת העול, בשל מדיניות הממשלה. לעזאזל, תתעוררו!!

ציניות בצד, סוף סוף פרופ' טרכטנברג הוא אדם רציני, ולכן צריך להבין את הצעות המדיניות שלו ולנסות להבין לאן הוא חותר.

"המס הסמוי" המשמעותי ביותר לשיטת ח"כ טרכטנברג הוא תשלומי ההורים על מעונות, צהרונים וחינוך, מעבר לסבסוד הממשלתי. במסמך שח"כ טרכטנברג הוציא לעיתונות נרשם שמדובר ב-2,100 ש"ח בחודש למשפחה ממוצעת על הוצאות חינוך, מתוכם 1,240 ש"ח "מס סמוי". ההוצאה על תחבורה פרטית, על פי חישובו של טרכטנברג, מגיעה ל-2,650 ש"ח בחודש, מתוכם ה"המס הסמוי" הוא 960 ש"ח, אשר מחושב על פי הנזק הכלכלי מעמידה בפקקים, מסי דלק, מס רכב שני ועוד.

בתחום הבריאות, הוצאות המשפחות על ביטוחי בריאות פרטיים ורופאים בלתי מסובסדים, גם הם "מס סמוי". "מס סמוי" משמעותי שלישי הוא כישלון המדינה בתחום הדיור, שהוביל לעליית מחירי הדירות, ובכך להטלת מעין "מיסוי סמוי" על המשפחות, שהיו יכולות לשלם אלפי שקלים פחות אם ההיצע היה גדול יותר. הסכום הכולל, לדבריו, הוא 4,600 שקל בחודש.

לוח 1: ההוצאה על מסים סמויים

משפחה חציונית בגילאי 45-25, עם 3-2 ילדים

הוצאת משק הבית על שירותים בסיסיים: סך הוצאה בפועל המס הסמוי מתוך ההוצאה ממה מורכבים המסים הסמויים
חינוך 2,100 ש"ח 1,240 ש"ח צהרונים, תשלומי הורים, מעונות יום, שיעורים פרטיים, טיולים שנתיים וכד'.
דיור 3,900 ש"ח 2,000 ש"ח רמ"י, מסי נדל"ן, והעלות העודפת של משכנתה/שכר דירה בשל מדיניות הממשלה.
בריאות 800 ש"ח 400 ש"ח ביטוחים משלימים, קיצור תורים, תרופות לא בסל, סיעוד וכו'.
תחבורה פרטית 2,650 ש"ח 960 ש"ח תוספת דלק בפקקים, אבדן שעות עבודה, הרכב השני וכד'.
סה"כ 9,450 ש"ח 4,600 ש"ח

מתוך ההודעה לעיתונות של חבר הכנסת טרכטנברג

סימן השאלה הגדול ביותר המרחף מעל הקמפיין של טרכטנברג נובע מהעובדה שהוא מתעלם באופן סדרתי מהמסים האמיתיים – כסף שהממשלה לוקחת מהאזרחים כדי לממן את כל הדברים שהתרגלו לחשוב שמגיעים ב"חינם". קחו למשל את תחום התחבורה: מדוע ה"מס הסמוי" שזוכה לביקורתו של טרכטנברג הוא דווקא אבדן שעות העבודה בפקקים, ולא העובדה שרכבים בישראל ממוסים בערך ב-115% מערכם, דלק ב-67% ואגרת רישוי הרכב היא הגבוהה בעולם? אולי במסגרת "המסים הסמויים" כדאי גם לבקר את חסימת הכניסה של אובר לישראל?

מעבר לכך, טרכטנברג שוכח לחלוטין מנושא היעילות. המחשבה לפיה הוספת תקציבי עתק למערכת החינוך תוביל לשיפור משמעותי בהישגי התלמידים הוכחה כלא נכונה. בימים אלו התפרסמו תוצאותיה המדאיגות של ישראל במבחני הפיז"ה, המראות כי הגדלה תקציבית חסרת תקדים במערכת החינוך הישראלית הסתכמה בשיפורים מועטים ומאכזבים, ובמקרים מסוימים אף בהרעה במצב. ברור לכולם אם כך שהכסף הוא לא כל הסיפור. האם במחנה הציוני מוכנים לפתוח לדיון את נושא הקביעות, ההתייעלות והגמישות הניהולית במערכת החינוך?

אבל הכשל עמוק יותר. נניח ואכן הממשלה תגדיל את תשלומי הרווחה, ותשלם עבור חינוך ובריאות בהיקף של מאה אחוז; תגביר את ההשקעה בתחבורה ציבורית ובכבישים, תוריד מסים על דלק ורכב, ותבצע מהלכים שיפחיתו את הכנסותיה מנדל"ן. כיצד בדיוק הממשלה תממן את כל זה? מי ישלם? האם התוצאה לא תהיה בסופו של דבר העלאת מסים?

במסיבת העיתונאים התייחס טרכטנברג לשאלות אלו באופן חלקי בלבד. לטענתו, במקום להפחית את מס החברות ומס ההכנסה בעלות של 4 מיליארד ש"ח בשנה, היה על הממשלה לבחור לסבסד את הצהרונים, מהלך שיעלה למדינה לכאורה את אותו הסכום בדיוק. הבעיה היא שטרכטנברג, בצורה אופיינית לחשיבה הסוציאליסטית, מניח שהירידה במס חברות תוביל לירידה נטו בהכנסות, כאשר ההיסטוריה מלמדת שבמקרים רבים, ירידה במס החברות דווקא מובילה לעלייה בצמיחה ובהכנסות המדינה. נוסף על כך, מס החברות נקבע על פי שיקולי תחרות עולמית, ובפועל ידיה של הממשלה "כבולות" בתחום הזה, אם ברצונה לקיים כלכלה תחרותית ומשגשגת בישראל. יש להניח שאפילו מפלגת 'המחנה הציוני' רוצה בכך.

כשל דומה מתגלה בעניין סבסוד הצהרונים. אמנם, בהחלט ייתכן שלמהלך יהיו גם השלכות כלכליות חיוביות: עלייה בהכנסה הפנויה ובחסכון, יותר הורים עובדים, ויתכן שההשקעה הגדולה יותר בחינוך אף תתבטא בתלמידים איכותיים יותר, שיעבדו במקצועות טובים יותר בטווח הארוך. אך כפי שמעריכים באוצר, כנראה האפקטים חיוביים הספקולטיביים אלו לא יכסו את ה"בור" התקציבי שייווצר, כך שבטווח הארוך לא יהיה מנוס מאשר להעלות מסים על מנת לכסות את העלויות.

במילים אחרות, אימוץ המלצות טרכטנברג במלואן יגרמו בלית ברירה להטלת "מסים גלויים" נוספים על כלל משלמי המסים, על מנת שחלק מהאוכלוסייה ייהנו מהפחתה ב"מסים הסמויים".

האירוניה היא שמצביעי המחנה הציוני נמנים על חתך סוציו-אקונומי גבוה, כלומר הציבור המשלם את המסים הרבים והגבוהים ביותר בישראל, ובעל הילודה הנמוכה ביותר בישראל. נכון ל-2010 הזרם הממלכתי בגנים מנה רק כ-37% מילדי המדינה, והמגמה נמצאת בירידה. לכן, על ההטבות הממשלתיות שהמפלגה דורשת לכלל המשפחות בישראל, ישלמו בעיקר מצביעי 'המחנה הציוני' דרך המסים שלהם, בזמן שהם יהנו רק מאחוז קטן יחסית של ההטבות. במילים אחרות: מס טרכטנברג הסמוי.

ומה עם הצמיחה?

האמת היא שבחזון של 'המחנה הציוני' יש בעיה עמוקה עוד יותר ממה שנדמה. כשטרכטנברג אומר ש-18,000 ש"ח בחודש הם הכנסה יפה לזוג, הוא טועה ומטעה. 18,000 ש"ח לזוג זו הכנסה נמוכה ביחס למדינות המפותחות. ההכנסה צריכה להיות גבוהה הרבה יותר מ-18,000 ש"ח, וכדי שזה יקרה המשק צריך לצמוח, לפרוח ולשגשג.

דרך אחת לפעול בכיוון, היא לשפר את ה"הון האנושי", לשפר את איכות החינוך וההשכלה – דרך שיפור אסטרטגי מערכת החינוך ושוק העבודה בישראל, ולא רק באמצעות הגדלות תקציבים בלתי פוסקות. קמפיין המפלגה בחר להתעלם מכך. הקמפיין של המפלגה גם מתעלם מהדרכים המנוסות להגדלת הפריון, ובסופו של דבר, המשכורות – הפחתת מס חברות ומסים מזיקים נוספים, הפחתת רגולציה ומכסים, הגדלת הגמישות בשוק העבודה, הגברת יעילות המגזר הציבורי – שיפור השוק החופשי בישראל.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

12 תגובות למאמר

  1. טוב, אז ראיתי את הסרט ותוך כדי שאני רואה אותו אני תוהה לעצמי האם האדון טרכטנברג שהוא פרופ'! מספר לנו שהוא מקבל פנסיה (תקציבית) מהאוניברסיטה וגם משכורת של ח"כ?
    תשאלו למה זה קשור?
    אני אגיד לכם… מי שבא להטיף לנו מוסר על כמה שהמדינה לוקחת מאיתנו ועל שהמדינה לא מממנת לנו בחינם כל מיני דברים אבל הוא מקבל – מהמדינה – משכורת כפולה ויש עוד רבים (מידי) כמוהו, ואני לא מדבר על אנשי קבע אלא דווקא על עובדי מדינה (ואוניברסיטאות וכו'), אז מאיפוא יהיה למדינה כסף לממן צהרונים בחינם?
    אולי אם יבטלו את תשלום הפנסיות התקציביות הכפול אז יתפנה למדינה הרבה (מאוד) כסף כדי לממן צהרונים בחינם…

    1. צודק. אלא שאני בטוח שטרכטנברג יהיה הראשון להסכים לוותר
      נראה אותך מתחיל מהלך להוריד את פנסיית הגישור הפושעת..

      אותם חברה תמיד משלמים, אבל זה לא יכול להימשך עוד. הם מתמעטים ויכולת ההשתכרות כבר מיצתה את עצמה
      ואף אחד לא מדבר על זה שישראל הפכה למקלט מס לעשירים שלא משלמים מיסים.
      אין מס רכוש
      אין מס ירושה
      בינתיים ישראל מרוויחה מזה כי כל יהודי העולם באים להשקיע במקלט העשירים הזה, אפילו פאקרים שאינם יהודים רוצים אזרחות.

      כשביבי יסיים את תפקידו, כנראה בבחירות הבאות, יתקנו את זה קודם – ואז נספוג זעזוע כלכלי כזה (כל העשירים ימשכו את כספם למקלט אחר) שישר כל האספסוף יקרא לביבי לשוב.
      אני לא יודע אם ביבי ירצה לשוב כל כך מהר. הוא יהיה עסוק ב"הרצאות".

      בקיצור, את רוב הנזק שביבי עושה לא מרגישים עכשיו.
      וגם – אחרי ביבי יהיה גרוע יותר…

    2. מצויין. תמשיך לקרוא למצביעי ביבי "אספסוף". ואחר כך, תמשיך להתפלא מדוע אתה ודומיך ממשיכים להפסיד בבחירות. זה די דומה ל – "ראויים לגינוי", של הילארי. וגם שם באותה התוצאה.

      נ.ב
      אתה בטוח שטרכטנברג יהיה הראשון שיסכים לוותר? אני קצת פחות בטוח.

    3. לא קראתי למצביעי ביבי אספסוף. בטח לא לכולם.
      בין מצביעי הליכוד יש קהלים שונים. יש גם סיבות רבות להצביע לליכוד חוץ מבורות
      מה שמכריע את הכף זה שאין לליכוד מצע. כך שמי שמתעמק או מתעניין בפוליטיקה, אבל הוגנת, לא של קומבינות – לא יכול להצביע לביבי בדיוק כמו שהוא לא יחתום על צ'ק פתוח.

      מה שתארתי זה מצב בו יחליטו להשית מס תקין על עשירון עליון.
      הרבה מהם כבר יהיו "פאקרים" כלומר אזרחי-קומבינה ובכלל לא יהודים או
      יהודים מחו"ל שהעבירו את נכסיהם לכאן כי אין כאן מס ירושה או
      עידן-עופרים כאלה שלא אכפת להם מהארץ או
      תשובות שיראו שאי אפשר לנצל כאן יותר את התושבים
      הם יוציאו את הכסף שלהם מכאן, כי זה מה שקפיטליסטים עושים, או לפחות רואי החשבון שלהם ממליצים להם והם סומכים עליהם.
      המצב הכלכלי יהיה ידרדר
      יש שיסבירו למה זה קורה
      ויהיה את האספסוף, חובב ה"קוסמים" שייזכר שהיה קוסם ששמו ביבי
      ובהובלת קומץ האספסוף הוא יחזור שוב כמנצח, וכרגיל – ללא מצע בחירות, חזון או דרך מוצהרים.

  2. המס שלנו מממן את המשכורות והפנסיות של כל מיני טרכטנברגים שמקבלים סכומים מופרכים 70-80 אלף שקל בחודש על כלום. אלפים בשרות הציבורי הם עובדים מיותרים שממשיכים לקבל הון עד הקבר רק כי לפני כמה עשרות שנים הם מילאו תפקיד או שניים בשרות הציבורי.
    עם מערך ציבורי יעיל במדינה שלנו המסים היו נחתכים בחצי

    1. בני – צודק
      אבל אבות החטאים זאת פנסיית הגישור של יוצאי הצבא

    2. טרכטנברג ורבים רבים כמוהו הם שורש הבעיה.
      הטרכטנברגים, עם הפנסיות הכפולות והשמנות, הם שגורמים לי לעבוד יותר שעות, להרוויח יותר בברוטו, ואז *חצי* מהכסף על המאמץ הנוסף שהשקעתי הולך למסים ישירים.

  3. א. 18000 ש״ח הם הכנסה מעל החציון ורוב הזוגות בארץ מרויחים ומשתדלים לשרוד עם הרבה פחות.

    ב. הדרך להעלות את המשכורת היא אפקטיבית לייסף את השקל – פשוט לא להתאמץ כל הזמן לשחוק אותו. וגם להוריד טיפה את הבלו והמעמ.

    3. להפסיק לצ׳פר את המגזר הציבורי. להקפיא את הגודל ועלות השכר במשרדים הממשלתיים ובחברות הציבוריות. עובד ציבור שמרויח 18000 מרויח מספיק. אל תדאגו הם לא ינהרו בהמוניהם לשוק הפרטי אף אחד לא מחכה להם שם עם משכורות כאלה. לא חייבים להעלות לו את השכר ל 18500, עובד עיריה לא חייב רכב ליסינג שייסע לעבודה באוטובוס הוא לא יתפטר תאמינו לי.
    רוצים לשפר ולייעל את התחבורה הציבורית? קחו לעובדי משרד האוצר והתחבורה את הרכב ליסינג.

  4. "האירוניה היא שמצביעי המחנה הציוני נמנים על חתך סוציו-אקונומי גבוה, כלומר הציבור המשלם את המסים הרבים והגבוהים ביותר בישראל, ובעל הילודה הנמוכה ביותר בישראל."

    זה החלק שנראה לי הכי משונה.
    למה אנשים מצביעים באופן עקבי בעד מדיניות שכל כך פוגעת בהם (בעודם לועגים למצביעי המפלגה האחרת על אותו דבר בדיוק).

    אני שואל לא בציניות או כעקיצה אלא כי אני באמת לא מבין.
    החלק המשונה הוא שמשיחות עם אנשים מהמעמד הבינוני גבוה שיש להם מעט ילדים ותומכים בסוציאליזם אני מבין שזו לא הקרבה מודעת. אלא להפך בורות וחוסר נכונות ללמוד את העובדות. הם באמת בטוחים שמדינת הרווחה לוקחת מהעשירים ונותנת למעמד הבינוני גבוה. ולא מבינים שהיא לוקחת מהמעמד הבינוני גבוה ונותנת לעניים.

    ובארץ אף גרוע מכך:
    לוקחת כסף מחילונים משכילים שמאלנים עם מעט ילדים
    ונותנת לחרדים\מוסלמים ימניים (במובן של התנגדות לכל פשרה עם הצד השני) בורים עם הרבה ילדים.
    זו ממש התאבדות פוליטית (ולדעתי גם נזק למדינה ולדורות הבאים…).

    לצורך השוואה בארה"ב מי שמקבל את הכסף הם מיעוטים עניים שמצביעים לדמוקרטים. ולכן שם יש היגיון פוליטי, גם אם לא כלכלי, בתמיכת העירוניים העשירים במדיניות רווחה שמביאה מצביעים למפלגה שלהם. אבל מה ההיגיון בישראל?

    ושוב אני שואל כי אני בכנות לא יודע. אם למישהו יש תשובה חכמה אשמח לשמוע.

  5. רגע, האיש הזה הוא פרופסור לכלכלה?

    "מס", על פי הגדרה, הוא תשלום שהשלטון לוקח מהאזרח על פי חוק ומבלי שהוא חייב ליתן תמורתו תמורה ממשית בעין. (אזרח לא רשאי להתנות את תשלום מס הארנונה, למשל, בתיקון המדרכה ליד ביתו).

    התשלומים לעוזרות, גננות וכו' אינם מועברים לממשלה ואינם חובה על פי החוק. אלה אינם מסים אלא הוצאות בייצור הכנסה של משקי בית. אפשר לטעון שההוצאות הללו גבוהות ממה שהיה ראוי, שיש כשל שוק, ועוד טענות מטענות שונות. שאולי נכונות ואולי לא. אבל אלה לא מסים.

    על טעויות כאלה היו מעיפים אותו מ"מבוא לכלכלה". אבל הוא פרופסור….

  6. פרופסור טרכטנברג, קרא בבקשה (פעמיים) את כל מה שכתוב באתר http://www.kav.org.il זה יעזור לך להבין שכל הבסיס שבנתה פה מפלגת מפא"י רקוב, ולכן כשרוצים לשנות –> לעבור לכלכלה חופשית מפקידים ורגולציה אין סופית שעוזרת למקושרים בלבד.

    טיפול בסעיף אחד פה ושם, מדי פעם יעזור כמו כוסות רוח לגוסס.