סלומינסקי, אל תפרוש!

הדרישה מנבחרי ציבור לפרוש מתפקידם על סמך חשדות בלבד היא חמורה ומסוכנת לדמוקרטיה. פרישה כזו צריכה להתרחש רק לאחר הרשעה סופית בבית משפט

חף מפשע, עד שיוכח אחרת. סלומינסקי. צילום: יונתן זינדל, פלאש90

התביעה התקשורתית מח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי להשעות עצמו בעקבות האשמות אנונימיות בהטרדה מינית היא הידרדרות נוספת באקטיביזם המשפטי והעיתונאי בישראל, שבמסגרתה מושלכים לפח יסודות בסיסיים של הזכות למשפט הוגן וכיבוד רצון הבוחרים.

לפני כשנה עמד מינויו של אריה דרעי לשר הפנים בפני מבחן בג"ץ. במאמר שכתבתי אז הזהרתי מעצם העובדה שבג"ץ הסכים לדון בעתירה (מאוחר יותר הוא דחה אותה). דרעי הרי נשפט, ריצה את עונשו בכלא ונבחר שוב, זמן רב לאחר תום תקופת הקלון הקבועה בחוק. הוא עמד בהצלחה במבחן הדמוקרטי העליון: מבחן הציבור. העובדה שלמרות זאת סבר פרקליט המדינה שי ניצן "כי אין זה סביר שדרעי ישוב למשרד שבו ביצע את עבירת השוחד" וכי "לא ניתן להגן על המינוי בבית המשפט", והעובדה שבג"ץ לא דחה את העתירה על הסף – הן בגדר שערורייה.

חִשבו על כך: ללא שום כיסוי חוקי ולאחר שהציבור אמר את דברו בקלפי, סברו פקידי משפט שאולי יש ביכולתם למנוע בחירה דמוקרטית כשרה למהדרין. במקרה זה, האקטיביזם השיפוטי הרחיב את תחומו אל שיקולים של "טעם טוב", שבדמוקרטיה הם שמורים לציבור הבוחרים.

גם בשנת 1993 היה זה דרעי ששילם את המחיר עבור אקטיביזם שיפוטי שאיננו מגובה בחוק. בג"ץ קבע אז ששר לא יוכל להמשיך בתפקידו אם הוגש נגדו כתב אישום, וכפה על דרעי להתפטר מתפקידו בניגוד לנאמר בחוק.

ההיגיון הטבעי והמשפטי אמור להיות הפוך: עד שלא הוכחה אשמתו בבית המשפט, אדם נהנה מחזקת חפות ומוגדר כחף מפשע. והנה דווקא נגד נבחר ציבור, מי שלגביו ראוי להקפיד שבעתיים על חזקת החפות, נמנע מציבור בוחריו ייצוג דמוקרטי בשל הגשת כתב אישום, שצריך להזכיר כי איננה אלא תחילתו של תהליך משפטי ולא סיומו בהרשעה.

העובדה שהמערכת המשפטית הפכה את ההיגיון לגבי נבחרי ציבור ביחס לחזקת החפות היא סכנה לדמוקרטיה, לא פחות. היא נותנת בידי דרג של פקידות משפטית ומשטרתית את הכוח לבטל את בחירת הציבור. דווקא בשל המשמעות הציבורית העצומה של הבחירה הדמוקרטית, יש להקפיד הקפדה יתרה על חזקת החפות בנוגע לנבחרי ציבור. יש לראות בתהליך הבעייתי הזה הרחבה של האקטיביזם השיפוטי אל מחוזות מסוכנים, ורצוי שהכנסת תחזיר לתוקפו את ההיגיון הישן והנחוץ.

לעצור את מחול השדים

לאחרונה עברנו לשלב חדש, שבו אין צורך אפילו בכתב אישום. במקרה הטוב מספיקה פתיחת חקירה משטרתית, ולעתים די בחשדות שהועלו על ידי עיתונאים כדי לדרוש מנבחר ציבור לפרוש או להשעות את עצמו.

העיתונאית הדס שטייף שחשפה את שמו של סלומינסקי אומרת במפורש כי אין סיכוי שהמתלוננות יגישו תלונה במשטרה, ולכן עליו להתפטר אפילו בלא חקירה משטרתית.

יש לעצור בהקדם את מחול השדים של משפטי השדה הללו, ולחזור אל היסודות: לכל אדם שמורה חזקת החפות, והוא חף מפשע כל עוד לא הורשע בבית משפט. חשדות המתפרסמים בכלי התקשורת, חקירה משטרתית ואפילו הגשת כתב אישום לא יובילו להתפטרות נבחר ציבור, אלא הרשעה סופית בבית משפט.

אני תקווה שח"כ ניסן סלומינסקי לא יוותר. אם יש תלונות נא להעבירן למשטרה, תחקור המשטרה ותעביר את מסקנותיה לפרקליטות, תחליט הפרקליטות להגיש כתב אישום, יתנהל משפט, ורק אם יורשע – יתפטר.

זהו הסדר הנכון לכל אזרח במדינת חוק מתוקנת, והוא נכון פי כמה ביחס לנבחרי ציבור במדינה דמוקרטית. כך מובטחת זכותו של כל אדם למשפט צודק והוגן, ולכל האזרחים ייצוג דמוקרטי הולם, בלי העברת הכוח למוקדים לא נבחרים הפועלים שלא על פי חוק.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

28 תגובות למאמר

  1. נכתב בכתבה: "העיתונאית הדס שטייף שחשפה את שמו של סלומינסקי אומרת במפורש כי אין סיכוי שהמתלוננות יגישו תלונה במשטרה, ולכן עליו להתפטר אפילו בלא חקירה משטרתית."

    מה זאת אומרת? אם יגישו תלונה, וולקאם, ואם לא אז מה הם מבלבלים את המוח???
    זה כבר לא קשור לדמוקרטיה ומשפט ואקטיביזם (מילה מכובסת ל"רודנות שיפוטית" – אנא קראו לילד בשמו), זה קשור לעיתונות, כי כשעושים חונטה עיתונית מכמה מתלוננות, שבשונה מקצב, אפילו לא הסכימו להתראיין כא' ב' ג' ד' וכו', מה אתם רוצים ממנו?
    מה, ראיתם שבבית אל זה הקפיץ את הגיזרה, אז אתם מנסים את כוחכם גם בזירה הארצית?

    כל הכבוד לכותב! ישר ולעניין.

    נ.ב. זה לא מעניין, שכמעט ואין עברייני הטרדות בשמאל? להוציא שאחת לשבע שנים הם מקריבים "ארי שביט" לעזאזל, כדי שלא יאמרו שאצלם אין??? נקודה למחשבה.
    (אם "אל האופק" יבוא ויבלבל את המוח שאנחנו מתבכיינים שכולם עלינו…)

    1. אולי לא להתפטר או להשעות את עצמו,אבל בטח לשמור את המחוות החבריות שהוא מרעיף על נשים לעצמו,עם בדיקה ובטח ובטח בלי קשר לשום בדיקה.שאלתי את שותפתי לעבודה בקשר לרגשות שלה כשיש גברים שבאים ומחבקים אותה או מנשקים אותה בכאילו עניין חברי "כזה",היא אמרה שזה ממש לא נעים לה ומרגיש לה כמו הטרדה מינית,לא מתלוננים במשטרה על דברים כאלה,אבל גברים לא צריכים לכפות על נשים שאינן בנות זוגם מגע "חברי" בכאילו,ולספר אחרכך שלא היתה בזה כוונה מינית.חקירה או בדיקה או השעייה,מה זה חשוב,חשוב מה הרגישו אותן נשים,וחשוב שהאיש ודומיו יחדלו ממעשים כאלו,ואז שום תלונה לא תהיה לגביהם.

    2. דרור אתה צודק בכל מילה אבל תפתח את התקשורת וכל הזמן זה כך (יש לציין שזה מעצבן אותי מאוד) מאסטר שף השופטים מחבקים ללא בעיה ועוד. אז אם זה בעיה כל כך נא להתחיל עם התקשורת ולחנך את הגברים לכך אבל אי אפשר לעשות איפה ואיפה.

  2. אתמול דווח שהמשטרה תאתר את ה״נפגעות״, ותנסה לשכנען להתלונן. כבר אין צורך להעביר תלונות למשטרה, המשטרה דואגת לאוספן.

    1. באמת חמור שהמשטרה מנסה באופן יזום לפענח פשעים

    2. חמור שתופרים תיק. חמור שמבצעים איפה ואיפה. אתה חושב שהמשטרה תלך באופן אקטיבי לבדוק חשדות כשאין תלונה גם אם יפורסם בעיתונות שמישהו גנב לך את הרכב? המשטרה עובדת לפי תלונות, לא לפי שמועות (אלא אם כן העיתונות לוחצת).

  3. אני מציע שפשוט יתנו לחברי כנסת להטריד מינית. מגיע להם! עובדים קשה!

    בוא נראה את דרעי: חוזר למשרד הפנים כמנצח – צוחק בפנים של העובדים הותיקים – חזרתי ואני שוב הבוס – די מתסכל אם אתה אדם ישר. אפילו מפחיד אם אתה חושף שחיתות

    בוא נראה את צבי בר – חשוד בשחיתות, אבל אתה מציע שיישאר כראש עיר כמה שנים, במהלך המשפט – יוכל לגרוס את כל העדויות ולמהר ולהשלים כמה עסקאות מפוקפקות לפני שיורשע

    אין ספק – רעיון מצויין

    1. אבל אפילו אין תלונה! על סמך מה להרחיק אותו, זו רכילות גרידא. אנחנו נגיע למצב שבו כל פעם שרוצים להכפיש או להרחיק פולטיקאי מאשימים אותו ללא תלונה בהטרדות, ולך תוכיח שאין לך אחות. (מסוג הדברים שלא קורים היום בכלל, אף פעם)

    2. יהודה:
      יש 7 תלונות אצל פורום תקנה. השמאלני? לא – הדתי
      פורום תקנה קמו כדי לעקוף את הדרך החילונית המוחצנת של משטרה+בית משפט
      כך הבנות הדתיות מתלוננות ואף אחד לא יודע. המסר מועבר למטריד והוא פורש בשקט
      זה קטע של דתיים
      האמת, זה לא עבד גם עם ראש מועצת גוש עציון
      באו מתקנה, אמרו לניסן שיש תלונות עליו. סלומנסקי הוריד את הכיפה, גרד את ראשו והבין שיש סיכוי שהן לא תתלוננה
      אז הוא משחק אותה תמים.
      אני אישית לא מכיר דתי שמחבק בנות כי הוא אמור לשמור נגיעה…

      המסר של האתר הוא לא קשור לסלומיאנסקי, זה מסר בעד שחיתות. לכן נתתי את דוגמאות דרעי וצבי בר.
      המסר הוא ככל הנראה לעזור לביבי להעביר את חוק המינויים האישיים
      אני מניח כי זאת כנראה דרכו להילחם בשחיתות – אם לא תופסים – אז אין מושחתים.
      גישה פילוסופית מעניינת (אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע – האם הוא השמיע צליל?)

    3. אתה מוביל אותנו למדרון חלקלק ומסוכן שבו נבחר ציבור לא יוכל לבצע את שליחותו כי מישהו יפרסם עליו רכילות כלשהיא ומיד יאולץ להתפטר- ללא חקירת משטרה, שלא לדבר על כתב אישום והרשעה. בדיוק לזה נוצרה החסינות לנבחרי ציבור.

    4. בן – אני יכול לאמר לך את השיטה שלי להתייחס לזה:

      1. אם יש יותר מתלונה אחת. אם יש תלונה אחת ללא עדים זה מילה כנגד מילה. אני לא מכריע כאן

      2. אפשר לקרוא את הפרטים. למשל הרב ברלנד נתפס באמצע הלילה לבד עם אישה – קונטקסט שרב לא אמור להיות בו. ג'רבי הסא"ל ישן עם חיילת באכסניה. יש סיטואציות שהן חריגות ושלא אמורים להגיע אליהן

      3. אני בודק גם אם כמה אנשים עברו על הפרטים וזמן שעבר. יותר אנשים משתכנעים מהעדויות – יותר אמין מבחינתי

      4. מנסיון העבר: אחוז התביעות שהיו רכילות גרידא מול תביעות מוצדקות. עד היום כמעט בכל המקרים היתה הצדקה מלאה.

      זה המודל שלי בינתיים.
      סה"כ אני גם גבר, אני גם תמיד מרחק תלונה אחת מאישום בהטרדה…

  4. שכחת לציין שרק אם יורשע בעבירה שיש עמה קלון! לא כל הרשעה בעבירה פעוטה צריכה לחסל קריירה פוליטית, למשל המקרה של ליברמן שהחטיף לנער שתקף את הבן שלו.

  5. כתבה נכונה חלקית. יש את האליתות ישנות של שמאל בעולם המערבי שהולכים ליפול ממשאית של היסטוריה. אובמה , … הם הפסיקו לשרת את האומותיההם. פעם בסיבוב היסטוריה היו מנקים את האליתה ישנה בעזרת גילוטינה או אמצעי יאיל דומה. הים צריך לשלוח אותם ללשכת עבודה. אני אישית אף פעם לפותח אתר של msm . אפשר להתחיל לכנות שופט פקיד. הרי הם פקידים לא נבחרים.
    פוטין לאומת זות דואג לאינטרסים של מדינתו ואמו. ראש מדינה שלו עושה ככה הוא בוגד). ואף אחד אף פעם לא מתחשב בחלשים. אירופה רוצה אנרגיה זולה ועוד הרבה דברים. בלי להילחם לא יקבלו.

  6. חזקת החפות היא משפטית, ולא ערכית.
    כאשר שמונה נשים שונות טוענות כי נפגעו מהתנהלות בעייתית של סלומינסקי, זה לא עניין בינו ובין החוק אלא בינו ובין הציבור. וכיוון שהוא משרת את הציבור יש היגיון רב בתביעה ממנו לצאת להתאוורר בעיסוקים אחרים ולא כאלה שיפגישו אותו עם נשים.
    בית משפט יכריע אם הוא עבר על החוק וצריך להיענש.
    ככה זה עובד גם בחיים: אם פקיד קבלת קהל במוסד ציבורי, בנק או מס הכנסה, מתנהל לא נכון עם הלקוחות ויש עליו תלונות, קודם כל יזיזו אותו מהעמדה שלו לתפקיד שאינו כולל מגע עם לקוחות, אחר כך ייערך בירור, ושם יוחלט אם לפטרו או לא.

  7. פרישת ח"כ שלומינסקי יהיה נצחון נוסף לשמאל ותפוסה לימין. באמצעים תקשורתים תעמולתים, תוך ניצול ציני של הלך רוח בציבור, מוציאים בזה אחר זה את החזקים מחברי הכנסת של הימין. הסיסמה צריכה ליהיות: ח"כ ! הוכח שפשעת ? תפרוש בבושת פנים ! לא הוכח ? לא לזוז ! החזק והגן על עמדותינו ! זאת הסיבה שאתה הוצבת כאן ! כישלון שלך הוא כישלון של הימין. שמור על מוסריות – אתה שומר על כוחינו !

    1. ראובן – אתה נשמע כמו חייל
      שמאל-ימין-שמאל-ימין
      ככה מצעיד אותך הרס"ר לאיפה שהוא רוצה

      רוצה הכי לעצבן שמאלנים? – שהימין יביא לכנסת רק סוטי מין – כי זה הכי מעצבן שמאלנים
      מי שימנית -תבין ותשים כתף (או יותר) מתחת לאלונקה!
      שמאל-ימין-שמאל-ימין

  8. אני עוד זוכר איך אורלב וסלומיאנסקי חיבלו במאמצי אפי איתם להתנגד לשרון בתקופת ההתנתקות ונתנו לשרון חבל הצלה להעביר את חוק הגירוש בכנסת. אין סליחה ואין מחילה.

  9. צודק משה איפרגן באלף אחוז. אני גם נזכר בכתבות מאירות העיניים שלו החושפות את משפט הלינץ כנגד הלוחם אלאור אזריה. טוב שיש כותבים כמוהו בעיתונות המחזירים מעט אמון לציבור לנוכח הגל העכור של תישקורת ממוסדת שהפכה ללא יותר מערוצי התעמולה של האויב שנועדו לפורר את ישראל מבפנים.

  10. איך ששמעתי כמה ח"כים מהמחנה של סלומינסקי מתבטאים בשעת אמת מרגע פרסום שמו (על סמך שמועות) עליו , חשבתי שאני שומע דוברים של מר"צ(אולי אפילו מבטאים את דעתם טוב יותר מהמקור). זהבה גלאון לא צריכה לבקש משאלה טובה יותר, אם אלה יריביה הפוליטים.

    אבל הכבשה השחורה בעייני בכל הסיפור הזה זה יו"ר הכנסת העלוב הזה, אסיר ציון לשעבר, נשלח לעבודת פרך במחנה כפייה סובייטי בשליטת הגולאג (באשמת שווא) , חושב שמותר להתיר דם של אחרים באשמת שווא. בפעם האחרת נפל לקורבן לכתב רכילות ובלי בסיס ובדיקה בפחות מחצי יממה מנע מחבר כנסת להפוך לסגן יו"ר כנסת. ולא מנע את העלאת אחוז חסימה, שכח למעשה דבר אחד(בעצם שניים):
    1.להיות ימין – לשמור על פלורליזם של דעות במקום להלחם נגד לפיד וליברמן על העלאת אחוז חסימה.
    2. כלל יהודי חשוב ששכח "מה שעשו לך אל תעשה לחבריך"..

  11. שוב התקשורת ובית המשפט אשמים. זה שהדרישה הגיעה מהמפלגה שלו עצמו ומהמילה שלו עצמו לא מטרידה את הכותב כי למי אכפת עובדות? העיקר שהתשקורת ובית המשפט השמאלנים שוב אשמים!

  12. יש כאן שני עניינים:
    א. מבחינת העובדות היבשות, צודק כותב המאמר במאת האחוזים – עד אשר לא הוכחה אשמתו של נציג ציבור בעבירה שיש עימה קלון, אין עליו חובה חוקית להתפטר מתפקידו. מעבר לכך, יצירת מצב שבו העלאת חשד כלפי מישהו מספיקה כדי לגרום לו לעזוב את תפקידו, או חמור מכך – לגרום למערכת להעביר אותו מתפקידו בצורה פורמלית, יוצרת תקדים מסוכן שבו חזקת החפות דה-פקטו מאבדת את משמעותה. כבר מספר שנים שאנחנו רואים התנהלות שכזו, היוצרת נזקים בטווח הארוך כגון בטחון הולך ופוחת ברשויות החוק והמשפט, ריקון מעשים חמורים ממשמעותם המוסרית והערכית, ענישה של אנשים שהינם חפים מפשע אך לא ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את חפותם ועוד וכיו"ב. זה תהליך מטריד ביותר.
    ב. מאידך גיסא, והפעם מצידו של נבחר הציבור עצמו, כאשר עולים חשדות חמורים כלפיו, מן הראוי שייקח אחריות ובמידת הצורך יעזוב את תפקידו בעצמו. בכל החברות המערביות התקינות ישנה ציפיה, בריאה ונכונה, שנבחרי ציבור צריכים להיות נקיים יותר מכלל האוכלוסיה. הדרישה כלפיהם היא שיהיו צחים כשלג, אפילו אם במציאות אין חיה כזו. על שום כך, אין מדובר בציפיה בלתי הגיונית שנבחר ציבור אשר דבק בו רבב, יעזוב מרצונו את תפקידו, לפחות עד אשר יתבררו כל העובדות. כדי להגיע למצב כזה יש להשקיע מאמצים כבירים ושנים ארוכות בחינוך ערכי, מוסרי, אתי ואסתטי, כבר מגיל ביה"ס. כך ייווצר מצב שבו, בהגיעם לגיל בחירה, אותם אזרחים שהפכו לנבחרי ציבור ידעו לקחת את האחריות על עצמם בעצמם, ללא שהמערכת תצטרך לכפות זאת עליהם. הבעיה עם הפתרון הזה הוא בדיוק מה שציינתי – זה לוקח המון זמן, משאבים ומאמצים, כמו תמיד כשמנסים ליישם פתרון עומק (במקרה זה – חינוך).
    לבסוף, ישנה תחושה חזקה לפיה בכמה עשרות השנים האחרונות, נושא זה של לקיחת אחריות אישית, במיוחד על ידי נבחרי ציבור, נחלש משמעותית. יש תחושה (תחושה שלי, לא מבוססת, אבל אני בטוח שאני לא מחזיק בה לבדי) שיש איזשהו פורקן עול. לכל היותר פונים לפתרונות מסוג פלסטר כשבעיה חמורה מרימה את ראשה. בטווח הארוך, זה רע מאוד. אין ספק שגם ךמימד הניראות של נבחרי הציבור שלנו יש משמעות. זה משחק של איזונים ושל מינונים – יש תחושה שבשנים האחרונות מימד הניראות תפס הרבה יותר מדי את מרכז הבמה, אך מצד שני אי אפשר לבטל אותו לגמרי.
    מה שקורה עם השמאל האידאולוגי הוא שבשם אותה אידאולוגיה, הוא לא באמת מדבר על מוסר או צדק ומתעלם לחלוטין מהחוק. במקום זאת, הוא מנצל כל חשד או בדל של חשד ומנפח אותו למימדים מפלצתיים, תוך שימוש במכונת הפרופגנדה המשומנת שלו, ותוך הפעלת לחץ כביר על בתי המשפט (אשר גם בהם הנציגות שלו אינה פרופורציונית כלל ביחס לרוב הדמוקרטי בישראל), כדי להעביר אנשים שלהם הוא מתנגד רעיונית מתפקידם, ללא הליך תקין. באותו זמן, התנהלות זו גורמת נזק אדיר בטווח הארוך למערכות השלטון שלנו – הבטחון במערכת המשפט פוחת, הרשות המבצעת עושה מה שהיא רוצה (כי בימה"ש הפך בלתי רלוונטי) והרשות המחוקקת הפכה לפארסה. המצב הנוכחי לא כ"כ נוראי עדיין, אבל הוא יכול וצריך להיות הרבה הרבה יותר טוב.

    1. אני בעד! אבל בתנאי שיחמירו שעונשו של מי שהיה לו פרק זמן להשעות את עצמו ויוכח שידע מהאשמות

  13. אי אפשר לחייב לפרוש אבל צריך לעודד זאת באמצעות חוק שעל כל יום שנבחר ציבור או עובד ציבור לא פורש מתפקידו יקבל עוד יום בכלא, במקרה ויורשע כמובן. העילה תהיה עבירה בפני עצמה: 'מעילה באמון הציבור' 'פגיעה בכבוד המדינה ואזרחיה'.

  14. נכון במיליון אחוז
    ראה אינון מגל שמיהר לפרוש ואז תיקו נסגר מחוסר אשמה – חבל
    נראה שבמקרה הזה מדובר בנקמה על פעילות שלו בחקיקה
    חפ מפשע עד שהכח כי אשם בסיס לדמוקרטיה ואסור להפרו בשום אופן
    עיתונות ורשתות חברתיות מנסות לקחת חוק לידיים, לשפות ולהעניש – יש לשים לזה קץ

  15. המזל הגדול של סלומיאנסקי היה סירובה של הקרבן להעיד. כך שהוא לא באמת יצא זכאי. ..

  16. אני מתחייב לא להצביע לבית היהודי אם סלומיאנסקי יתמודד
    אני מבין שאני בסך הכל .,קול בודד אבל דעו לכם לפי מה שאני שומע אני לא יחידי
    תשאלו את הרב שמואל אליהו מה הוא חושב