מאחורי הסיבוב: הבלוג של יהודה הראל

כן, פינוי יישובים זו טראומה אישית

ההבדל בין מעבר דירה לגירוש הוא שאחד נעשה מתוך רצון והשני בכפייה. בדיוק כמו ההבדל "הקטן" שבין יחסי מין בין בני זוג נאהבים לבין מעשה אונס אכזרי

רצון, זה כל ההבדל. צילום: נתי שוחט /פלאש90

ניסיון אישי

רבים לא מבינים מהי הטרגדיה הגדולה של משפחות עמונה. הם מזכירים לנו כמה פעמים עברו דירה (לא רק מרחוב בלפור בירושלים); מספרים לנו על מעבר ללא כל טראומה, מישוב לישוב בגלל מקום עבודה חדש, או שיפור בדיור; מזכירים לתושבים שבבואם לעמונה הם נטשו את יישובם הקודם ללא כל טראומה.

אני נזכר בשנים בהן תכננו הממשלות את עקירת ישובי הגולן במסגרת "הסכמי שלום" עם אסד האב והבן. גם אני נשאלתי, ותהיתי, מה הטרגדיה הגדולה ומה מקור הטראומה? במשך השנים עזבו את קיבוצנו בגולן עשרות חברים, ולא הם ולא אנחנו ראינו בזה אירוע חשוב או טראומטי. קיבוץ מרום גולן, כמו מרבית ישובי הגולן, עבר בקלות שני מיקומים זמניים עד שהגיע ליישוב הקבע במיקום שבחר. חמש שנים גרנו בשכונה נטושה בקוניטרה, וכשעברנו סוף סוף ליישוב הקבע במרחק כשני קילומטרים הייתה זאת חגיגה, ולא טראומה.

ולמרות כל אלה, העקירה (עם הבטחת פיצויים) נתפסה על ידנו כעוול אכזרי שאין דומה לו וכאסון נורא. החרדה מהעקירה גרמה לבכי אצל הילדים ולפחדים ולנדודי שינה אצל המבוגרים. אחרי הרבה מחשבות, התלבטויות ותהיות מצאתי את התשובה: בגרוש ובמעבר דירה קורה בדיוק אותו הדבר. ההבדל "הקטן" הוא בדיוק כמו ההבדל "הקטן" שבין יחסי מין בין בני זוג נאהבים לבין מעשה אונס אכזרי. בשני המקרים מתרחש אותו הדבר, אך על האחד כותבים רומנסות ועל השני נידונים לשנות מאסר. כל השוואה ביניהם היא או טעות או דמגוגיה. גרוש ספרד הוא טראומה לאומית שנמשכת מאות בשנים ואילו עליית יהודי תימן היא אתוס לאומי מפואר. ההבדל בא לביטוי במילה "אונס" שהיא ההפך מרצון חופשי, וזה כל ההבדל.

לחברי ביהודה ובשומרון

מעבר מתוך החלטה עצמית של ישובים מבודדים לאזורים וגושים מוסכמים המיועדים לסיפוח למדינת ישראל, תוך כדי בנייה ואכלוס מסיביים באזורים אלה, לא תהיה עקירה טראומטית. אולי זאת הדרך להמשך, ולהגברה של ההתיישבות היהודית ביהודה, בשומרון ובבקעת הירדן, בהסכמה לאומית ובתמיכת רוב העם ורוב המערכת הפוליטית.

עוד משהו

שאלה לתקשורת: האם גרוש הפלסטינים מהארץ עם פיצוי כספי נדיב, יהיה, גם הוא, רק "Relocation"?

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

13 תגובות למאמר

  1. מה לעשות שהמדינה צריכה לשרת את האינטרס הציבורי ולא את הפרטי, בפרט כאשר אנשים עולם על גבעות לא להם. תתבגרו. מחכה לגובות שיסבירו לי שהם עשו זאת עבורי, שהם משרתים את האינטרס הביטחוני וכו' וכו'.

    1. מסכים איתך ובפרט למסתננים שאתה בטוח תומך ב"גירוש".

    2. אמירה פאשיסטית. המדינה אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה ללא שום עכבות רק כדי לשרת את ה"אינטרס הציבורי". מי שחושב כך, נותן למדינה כוח להחרים את רכושו ואף להוציאו להורג ללא משפט. כל זה בשם "האינטרס הציבורי", שהוא מונח שאי אפשר אף פעם לדעת את טיבו. הרי אין באמת "אינטרס ציבורי" שמשותף לכל האזרחים, הרי אם היה הוא היה עולה בקנה אחד עם ה"אינטרס הפרטי". במקרה הטוב יש פוליטיקאים שמייצגים את הרוב והם מחליטים מהו "האינטרס הציבורי". מה שקורה בדרך כלל הוא שהפוליטיקאים לא באמת מייצגים את הרוב, או שלא הם קובעים את ה"אינטרס הציבורי", אלא חבורה מצומצמת של פקידים במס הכנסה, ביטוח לאומי, משרד המשפטים או בג"ץ. ובהערת אגב, כל דיקטטור שעלה לאורך ההיסטוריה תמיד הצדיק את מעשיו האכזרים עד בלי קץ בשם ה"אינטרס ציבורי".

    3. למפוקח: ישראל צריכה להגדיר את האינטרסים שלה ולפעול לאורם. נקודה. לא אינטרסים של אנשים. איש רציונאלי שואף להשיג אופטימיזציה בגבולות האפשרי. איש לא רציונאלי מקווה שהלא אפשרי יתממש. יתכן שאתה, המפוקח, חושב שכוח הרצון והאמונה יאפשרו לנו לעשות מה שאנחנו רוצים אבל אנשים בוגרים לומדים לקבל שהמציאות לא מתנהגת כפי שאנחנו רוצים ושלכל היותר למקסם מה שניתן. ישראל יכולה לעקר את תוכנית קרי וזו הצרפתית אם היא תציג תוכנית ממשית בפני העולם, מפה וכו', המשרתת את הצרכים שלה. הגיע הזמן להיות פרגמטי.

      אשר למה שאמרת, פינוי ערבים. אז כן, יתכן מאוד שאם נציג מפה ופינוי של יהודים, ישראל תוכל גם לדרוש פינוי כחלק מרציונאל החלפת שטחים וכו'. לחילופין, אתה מוזמן להמשיך להתפלל או להציב עוד קרוואנים על איזו גבעה.

    4. אז למה המדינה עושה כלום ושום דבר כנגד הבנייה הבלתי-חוקית אצל הבדואים והערבים בישראל?

      מחכה לתגובה שלך שלא תגיע.

    5. אל תסיט את הנושא ואל תגמגם- אם אתה בעד טרנספר ליהודים ( לא לשטחים- לבני אדם), האם אתה מוכן לבצע טרנספר גם לערבים (לא לשטחים- לבני אדם)?

    6. לביטחוניסט:
      אהבתי לקרוא את תגובותיך.
      המגיבים כאן הם כמו ילדים לידך:
      "אז למה המדינה עושה כלום ושום דבר כנגד הבנייה הבלתי-חוקית אצל הבדואים והערבים בישראל?" – כאילו שאתה מצביע ליכוד שצריך לענות על זה!. יש ממשלה ואפשר לשאול אותה.

    7. אף אחד לא עלה על גבעה לא להם והאינטרס הוא אינטרס צר ונקמני של מחנה השמאל הנעלם לא של המדינה. ונכפה על המדינה באופן קפקאי אבסורדי ואנטי דמוקרטי על ידי בגץ

  2. האדם הפשוט מבין את סבלם של תושבי עמונה, אך הוא מאשים בה את:
    – בעלי התפקידים שהבטיחו להם ש-"יהיה בסדר", ושלא נורא שאין אישורים, העיקר שיש היום תקציבים ודילים ואפשר לרוץ
    – מנהיגי הציבור שלהם, שהבטיחו להם כל השנים שעמונה חיונית ונצחית וכו', ואז סגרו בשקט דיל עם הממשלה לפינוי

    עכשיו, מה זו "החלטה עצמית על מעבר לגוש התיישבות"? הרי עמונה הוקמה בדיוק כדי לשבור את גבולות "גושי ההתיישבות", ובמובן רחב יותר- את התלות בתמיכת רוב העם.. מעבר לעופרה זה לא רק חורבן בית פיזי, אלא גם כישלון פוליטי ואידיאולוגי, כמעט והיית אומר כישלון אמוני. שהחלוץ שלפני המחנה יכפוף פתאום את דעתו להכרעה פוליטית של העם?!

  3. השאלה מה יותר חשוב?? החלטה מכוח הרוב או החלטה מכוח היגיון???
    אם ניקח את הסכמי השלום עם מצרים , הם נקבעו מכוח הרוב, או למשל הגירוש מעזה שהציבור הלך שבי אחרי "בולדוזר" חסר מעצורים, האם צריך בכלל לשאול את העם אם צריך לשלוח "אקטיביסטים עם נשמה" לבקש רשות להשים כמה אלפי יחידת דיור טרומית כ60 מ"ר בודדות, או שהיגיון שצריך להנחות את הנהגה את היגיון "פרו ורבו" ומלאו את הארץ לאורכה ורוחבה(של כמה שיותר יהודים ואך רק יהודים)?
    אנחנו כבר ביהודה ושמרון , לא מספיק לתת לאנשים להצביע על משאל העם פעם אחד הם רוצים להשאר או לצאת??

    ובוא לא נחזור על מיתוס בעלות המקום והשקר הדמוגרפי של ישות שאין לה עם(אוסף קבוצות מזרח תיכוניות)!

  4. אני לא מסכים עם ההקבלה:

    ההבדל "הקטן" הוא בדיוק כמו ההבדל "הקטן" שבין יחסי מין בין בני זוג נאהבים לבין מעשה אונס אכזרי

    זה יותר דומה להבדל בין יחסי מין בין בני זוג נאהבים ליחסי מין בין זוג שהתחתן בשידוך. הנערה לא בחרה את הנער. הוא נכפה עליה על ידי ההורים שאחראים עליה. רגע ה"פינוי" מרגיש כמו אונס. אלא שהיא הסכימה לדרך החיים הזאת וידעה שבבוא הרגע זה יהיה כואב