מנכ"לי רשתות המזון: העלאת שכר המינימום תביא לעליית מחירים

עליית שכר המינימום בימים הקרובים נועדה כביכול לסייע לחלשים ביותר, אך בפועל הם יהיו הראשונים להיפגע מצעדי הפיטורים ומייקור סל המזון שיבואו בעקבותיה

המינימום עלינו. אילוסטרציה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הפתעה: העלאת שכר המינימום תוביל לעליית מחירים. זוהי הכותרת המרכזית שעלתה מדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בהשתתפות מנכ"לי רשתות המזון הגדולות בארץ, במסגרת ועידת התחזיות של 'כלכליסט'. בין הנושאים שהדיון עסק בהם היו ההשפעות של שכר המינימום והגדלת הייבוא על שוק המזון.

בהתאם למסלול שנקבע בהחלטת ממשלה, בתחילת ינואר יעלה שכר המינימום ל־5,000 שקלים, לעומת 4,100 שקלים ב־2011, ו־4,825 שקלים ב־2016. בדצמבר 2017 תחול עלייה נוספת, ושכר המינימום יגיע ל־5,300 שקלים.

הוויכוח על שכר המינימום הוא מוכר ורב־שנים. התומכים בחוק שכר מינימום ואף בהעלאתו רואים בכך כלי חברתי חשוב לתשלום הוגן ולשמירה על זכויות עובדים מול מעסיקיהם; המתנגדים, לעומת זאת, רואים בו פגיעה חמורה בשוק העבודה ואף בעניים ובחלשים ביותר. לדבריהם, עלייה כפויה ומלאכותית של עלויות המעסיק גורמת לו לפטר עובדים או לצמצם את שעות העסקתם, להשקיע פחות בהתרחבות וצמיחה, או לגלגל את עליית השכר על הצרכנים. בקיצור: העלאת שכר המינימום היא לא משחק סכום אפס, והכסף לא מגיע מהאוויר או צומח על העצים.

שוק הסופרמרקטים הוא מקרה בוחן מצוין להשפעות עליית שכר המינימום. רוב העובדים בסופרים מקבלים שכר מינימום, התחרות בין הרשתות חזקה במיוחד, מתח הרווחים נמוך, וישנם קופות אוטומטיות שיכולות להחליף עובדים. כל הנתונים הללו גורמים לכך שהשפעות העלאת שכר המינימום על הסופרמרקטים אמורות להיות קלות במיוחד לצפייה.

אם לשפוט על פי המנכ"לים של רשתות שופרסל וטיב־טעם, קיים סיכון גבוה שהעלאת שכר המינימום תגולגל לצרכנים. חגי שלום, מנכ"ל טיב טעם אמר כי "עליית שכר המינימום פוגעת בעשרות אחוזים מהרווח נטו של הרשתות", בין היתר משום ש"כל אלו שנמצאים ליד שכר המינימום, גם צריכים לעלות". שלום העריך כי בשנה הבאה נראה עלייה במחירי המזון בשיעור של 2-3%.

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן, אמר כי שופרסל מוציאה 200 מיליון שקל נוספים על שכר המינימום, סכום שלדבריו הוא כלל הרווח נטו של החברה. אברכהן הבהיר כי החברה תהיה חייבת להתייעל ולחדש כדי למנוע העלאות מחירים קיצוניות, אבל הוא עדיין לא יודע להעריך כיצד בדיוק ייראו הדברים. אגב, לא ברור למה בדיוק מנכ"ל שופרסל מתכוון כשהוא מדבר על "התייעלות", אך אפשר לנחש בזהירות שמדובר בהשקעה נוספת גם בקופות אוטומטיות, תחום שאותו 'שופרסל' מובילה בישראל. ובמילים אחרות – פיטורין.

רמי לוי היה היחיד שהבטיח כי העלאת שכר המינימום לא תגולגל אל הצרכן, והודיע כי בכוונתו לגלגל את כל העלייה בשכר אל הספקים שיקבלו תמורה מופחתת על מוצריהם. יצוין כי במקרה כזה הספקים עשויים להמשיך ולגלגל את הצמצום ברווחיהם לכיוון של צעדי "התייעלות", קרי פיטורין, או להעלות מחירים מול רשתות אחרות. גדי לסין, מנכ"ל שטראוס ואחד מספקי המזון הגדולים בישראל, אמר כי כלל המגמות במשק, יחד עם העלייה בשכר המינימום, יחייבו גם אותם לתהליכים של אוטומציה, יעילות וחדשנות, כדי לשפר רווחיות ולחסוך כסף במקומות אחרים.

העלאת שכר המינימום היא כבר היסטוריה, ואין שום סיכוי שהשכר ירד שוב. בהתאם לכך, עליית מחירי המזון בשנה הבאה היא עניין כמעט ודאי. להשפעות שכר המינימום על הצרכנים תצטרף גם הגבייה על שקיות פלסטיק שנכנסת לתוקפה בימים הקרובים.

אם אכן תהיה עליית מחירים במזון, חשוב לזכור שהנפגעים הראשיים יהיו השכבות הנמוכות ביותר בישראל. השבוע פורסם מחקר של מרכז טאוב שבו נקבע כי שני העשירונים הנמוכים בישראל מוציאים את האחוז הגבוה ביותר מהכנסתם על מזון, ואין באפשרותם לרכוש סל מזון בריא. כך שבאופן אירוני, העלאת שכר המינימום שאמורה להקל על השכבות החלשות, עלולה להוביל לייקור סל המזון ולהקשות עוד יותר על החלשים ביותר בחברה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

13 תגובות למאמר

  1. להוריד מיד את שכר המינימום ל 5 ש"ח לשעה. המחירים ירדו בהתאם והכל יסתדר

  2. אין ספק שהעלאת שכר המינימום תגולגל לצרכנים בכל ענפי המשק, וקודם כל בענף המזון.
    חברות השיווק לא תיפגענה, שכן העובדה שכולן נפגעות במידה דומה, תביא את כולן להעלות מחירים במידה דומה- ולא לאבד יתרון תחרותי כלשהו. ואל תאמינו לרמי לוי הטוען ש"יספוג".
    מאידך, רוב עליית המחיר תשולם מכיסי חלקי האוכלוסיה הקונים יותר- המעמד הבינוני ומעלה.
    מכאן שהענים ייפגעו השנה מעט (2-3%) וירויחו הרבה (10%).
    שנים הרבה חששתי מהעלאת שכר המינימום, העלולה להשמיד תעשיות שרוחיותן גבולית ולפגוע ביצוא.
    הוכח לי שטעיתי: כל מפוטרי התעשיות הנעלמות מצאו עבודה, ולמרות שאנו מצויים כבר אחרי העלאות שכר מינימום ב-17% מ-2011 (ועוד יותר אם נספור מ 2003), ולמרות העלייה הדרמטית בהשתתפות בתעסוקה של ערבים וחרדים, שעור האבטלה הולך ויורד.
    למעשה-כיום אין אבטלה, ויש תעסוקה מלאה.
    מכאן, שהעלאת שכר המינימום הצליחה להביא ללא כאבים כמעט ובלי פגיעה בכלכלה להקטנת העוני בקרב העובדים.
    וכל המפוטרים מצאו עבודות טובות לא פחות כנראה, וודאי שרוחיות יותר
    ואינני מציין לטובה את הגדלת השויון שנגרמה ע"י הגדלת השכר, כיון שאיני סבור שזוהי מטרה לגיטימית. שויון הזדמנויות הוא המטרה הלגיטימית היחידה.
    טענה אחת נותרה עדיין לגבי שכר המינימום:
    חוק אידיוטי קובע שגם עובד זר ישתכר שכר מינימום זהה לעמיתו הישראלי.
    מטרת חוק זה היתה למנוע את כיבוש העבודה בחקלאות ובסיעוד ע"י עובדים זרים מהמוני הישראלים, החפצים בעבודה בקטיף עגבניות או בהחתלת קשישים.
    כיון שאין ישראלים החפצים בעבודות אלו, אין תועלת בחוק זה.
    לעומת זאת, החוק האידיוטי פוגע קשות בחקלאים הנאלצים לשלם סכומים מיותרים על עבודה זרה, סכומים שעובדיהם הזרים היו מאושרים לקבל גם את מקצתם. הדבר מייקר את המזון של כולנו, וודאי שגם פוגע ביצוא ובכלכלה.
    ועוול של ממש נגרם לקשישים ולבני משפחתם, שכל אימת שאנשים טובים מעלים, ובצדק, את שכר המינימום לזבניות ולעובדי נקיון, נאלצים הקשישים, הנכים ובני ביתם להגדיל את התשלום לפיליפינית. ואל תספרו לי על יוקר המחיה בפיליפינים המחייב תוספת שכר.
    .

  3. למרות שמדובר על עוד הגבלה על בעלי העסקים מה שלכאורה מנוגד לעיקרון הכלכלה הליברלית. זה מההגבלות היותר צודקות.
    אין מדובר בקצבעות למיניהן או שביתות סחטניות אלא במתן תמורה יותר הולמת לאנשים עובדים, עובדים קשה.
    אם אנשים עובדים לא יכולים לפרנס עצמם בצורה שפוייה עיקרון כלכלה חופשית פשט את הרגל.
    אם לבעלי הרשתות אין דרך אחרת אלא להעלות מחירים ולפטר עובדים אנחנו לא יכולים לדעת רק על סמך עדותם כיוון שהם לא אובייקטיביים. יש אולי דרכים אחרות להתייעל ואיפה לקצץ.
    העלת מחירים פוגעת הכי חזק בשכבות החלשות. אבל העלת שכר מינימום הכי עוזר בדיוק לאותם שכבות חלשות עובדות. כך שבשקלול הסופי יותר העלו להם ממה שהמזון יתייקר.
    חשוב לי שוב להדגיש. שכר המינימום הוא לאנשים עובדים שלוקחים אחריות על עצמם שמגיע להם את כל האמפתיה, בניגוד לאלה החיים על קצבעות כנטל על החברה שהתייקרות המזון תהווה עוד דחיפה שסוף סוף יצאו לעבוד.

    1. אין ארוחות חינם. יש מציאות, שבגללה השוק קבע את השכר ככזה עבור עבודות מסויימת. המציאות הזו לא שונתה באופן יסודי, אלא מנסים לייצר אותה באופן מלאכותי. הכי קל זה לקבוע חוק. אבל זה לעולם לא יצלח. הדרך היחידה להורדת מחירים ללא גלגול עלויות על הצרכן היא דרך התייעלות אמיתית. ואם כולם נדרשים לשלם יותר, למה להתייעל? זה אותו המצב כמו קרטל שבו כולם מסכימים על העלאת מחירים. פשוט מגלגלים את העלות על הצרכן, זה המצב הכי נוח לרשתות השיווק. המצב היחיד שבו חייבים להתייעל הוא כשיש תחרות, ואז עלולים להפסיד לקוחות. העלאת שכר מינימום לעולם לא הועילה לתחרות (להפך ידוע הסיפור על כך שוולמרט הניעה העלאת שכר מינימום כדי לדפוק את המתחרים). לפתור את בעית הפריון והשכר הנמוך בהינף קולמוס זה חלום באספמיה. הנפות קולמוסים לא עבדו באוסלו, והם לא יעבדו גם פה.

  4. האומנם? לדעתי להעלאת שכר המינימום יכול להיות אפקט חיובי של העלאת פריון העבודה, במידה והאבטלה לא תעלה (וכרגע האבטלה בשפל, 4.5%). נניח ולא תהיה השפעה על שיעור התעסוקה – אפקט העלאת שכר המינימום יעשה לנו רק טוב.

  5. סליחה, זו טעות בחשבון פשוט.
    שכר המינימום עולה ב-4%.
    כלומר, המועסקים בשכר זה יקבלו יותר.. 4%.
    ההוצאות שלהם תעלינה ב*פחות* מ-4% (רשתות השיווק, למשל, מוציאות על עוד דברים ולא רק על שכר מינימום. גם דלק, תחבורה ציבורית, דיור, תשלומים לרשויות וכו' לא ממש צמודים לשכר המינימום).
    כך שהשכבות הנמוכות, ככלל, מרויחות סה"כ בנטו.
    מי שנפגע:
    – מי שהכנסתו קבועה אך הוצאותיו תעלינה (למשל, פנסיונרים ושאר מקבלי קצבאות)
    – מי שמשרתו תצומצם בגלל אי-כדאיות (עובדי תעשיה וכו')

    1. רוב תוספת הכסף תשמש לצריכה,בין היתר למזון.
      הרשתות יקבלו את הכסף שהן מוציאות כשכר,בחזרה כתוספת פדיון.
      אכן מגוחך לתת את תוספת השכר הזו גם לעובדים זרים.

  6. תודה על כל התגובות המחכימות. בשל מגבלות העריכה, לא כל מה שאפשר לומר נכנס. יש כאן כמה נקודות שחלקכם הזכרתם:
    1. חשוב לזכור, קודם כל, שהעלאת שכר המינימום היא לא משחק סכום אפס. למשל – עליית מחירים שתושת על כלל המשק היא מחיר כבד שכל אזרחי ישראל עלולים לשלם. במילים אחרות – לא רק "בעלי ההון" ישלמו את השכר הנוסף.
    2. ייתכן כי פתיחה לייבוא מוצרי מזון תביא דווקא לירידת מחירים או השארות המחירים על כנם, למרות העלייה בשכר המינימום
    3. בינתיים רק שופרסל הכניסו קופות אוטומטיות וזה יכול להתרחב במידה וזה יהיה זול יותר לבעלי הסופרמרקטים.
    4. השאלה היא אם יהיו פיטורין או צמצום שעות בעקבות העלאת השכר. אם זה יקרה, לא ברור שהעשירונים התחתונים מרוויחים בסך הכל. כפי שצויין כאן, המשק קרוב לתעסוקה מלאה, כך שיהיה קשה להבחין באפקטים האלו אם הם אכן יתרחשו.
    5. לא כל העניים על שכר מינימום. עניים רבים על דמי אבטלה, קצבאות זקנה ונכות, והבטחת הכנסה.
    6. גם אם הם כן עם שכר מינימום, אחוז ניכר מהעניים הם בעלי משפחות מרובות ילדים, כך שלא ברור שהעלייה במחירי המזון נמוכה מהעלייה בשכר נטו

    1. לא מסכים עם הדברים האמורים – כפי שענית למצ'לס למעלה:

      לצערנו, עקב שיעור גבוה של של עובדים זרים ו"עובדים חדשים" שנכנסו לכוח העבודה רק לאחרונה (בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות), המעסיקים נמנעים מרכישת ציוד מתקדם והשקעה בתשתיות או מעבר לשיטות עבודה יעילות יותר. זוהי מגפה של המשק – של ישראל 2016. בתחילת שנות ה-70 ישראל הייתה אחת המדינות העשירות בעולם (במונחים של פריון עבודה) ואילו כיום אנחנו ברמה של מזרח אירופה. כל זאת אני מתבסס על מחקרים של נגיד בנק ישראל לשעבר צבי אקשטיין והגורמים המקצועיים במשרד האוצר. זאת ועוד, זוהי הנחת העבודה של משרד הכלכלה ומשרד האוצר, ולאחרונה נוספה לכך גם רשות החדשנות שמנסה לתקן את הנזקים (שהצטברו בעשורים האחרונים). ישראל צריכה לגרש, לגרש, לגרש את ה"פליטים", את העובדים הזרים. בנוסף לכך יש לסבסד בתי אבות ולהכשירם (יש ללמוד מהיפנים), לסבסד (כלומר חינם ואף מענקים למתמידים) את הלומדים במקצועות בעלי פריון גבוה (הנדסה ומדעי המחשב), כמו גם לפתוח מכללות טכנולוגיות (חדשות לגמרי, הקיימות הן פרימיטיביות) ולהביא גורמים מקצועיים מגרמניה ויפן בכדי להכשיר עובדים לתעשייה המסורתית ולבנייה מודולרית-מתועשת. בנוסף לכל, אני יודע שזה לא פופולרי להגיד זאת, בסביבה ימנית-כלכלית (אני גם ימני-כלכלי, תומך בהפחתת רגולציה, מכסים, מס חברות וכו') – להגדיל את השכר מינימום בכדי לדחוף את המעסיקים ליישם את הדברים האמורים. ולכל המזלזלים – אני הייתי בגרמניה וראיתי כיצד את עובדים ולכן היום אני מבין למה מילקי עולה שליש בגרמניה או למה רמת החיים כזאת גבוה. ראיתי את העובדים בענף הקמעונאות (ואני בצעירותי עבדתי בענף בארץ – הבדל של שמים וארץ). לדוגמה, בגרמניה הם פשוט לוקחים קרטון מלא במוצרים ומניחים אותו ואילו בארץ העובדים מוציאים מוצר, מוצר, מקודדים מחיר ושמים במדף, שלא לדבר על זה שצריך להחליף מדבקות כשמשנים מחיר.. (חלק מהאשמה הוא בחוק לסימון מחירים בארץ). או שבגרמניה הם נכנסים עם עם מלגזה חשמלית לתוך שטח המכירה ובארץ נכנסים עם ידנית. עוד דוגמה – בארץ יש הרבה קופאיות שיושבות שוממות בשעות שאין הרבה קונים ובגרמניה אין דבר כזה – בשעות שפל ממלאים מדפים ובשעות לחץ העובדים נכנסים לקופה.

    2. יניב, לא הבנתי מדבריך מדוע להעלות שכר מינימום.
      בדוגמת הקימעונאות- מה שחסר הוא שינויי חקיקה + מתחרה שיאמץ נורמות "גרמניות" ויוריד מחירים ע"י העסקת עובדים שיכולים גם לסדר וגם לעבוד בקופות וכו'.

    3. זה לא רק עניין של חקיקה או נורמות עבודה. רמת התיעוש וההון לעובד בתחומי התעשייה המסורתית (ושאר הסקטורים שאינם מייצאים) בארץ נמוכים מאוד לעומת ה G7 וזוהי התשובה לפער בין ישראל למערב. לדוגמה, לך תראה איך מייצרים מילקי בגרמניה ואיך מייצרים בישראל, או איך בונים בניינים בסין לעומת בארץ. סביר להניח שהעלאת שכר המינימום תעודד עסקים לשפר את הפריון, ללא ירידה בשיעור התעסוקה.

    4. ייתכן בהחלט כי מה שאתה מתאר יקרה. עובדתית, מנכ"ל שופרסל ושטראוס הבטיחו דברים דומים. יש כאן כמה שאלות שצריך לענות עליהם:
      1. האם אכן בשוק הסופרמרקטים והמזון יש עוד איך להתייעל בלי פיטורין.
      2. האם ההתייעלות תוכל לבלוע את כל העלייה בעלויות השכר, או שחלק יהיה מגולגל לצרכנים.
      3. כפי שצויין, ייתכן כי פתיחה מוגברת של השוק לתחרות ויבוא היו מובילים להתייעלות גם כך, ולא ברור שהעלאת שכר המינימום היא הדרך הנכונה לבצע דבר כזה. המטרה המוצהרת של שכר המינימום היא סוציאלית ולא על מנת לחולל תהליכי התייעלות.

  7. חוצפנים ללא תקנה , שיורידו מהשכר המפלצתי שהם מרוויחים ולא יימכרו לנו לוקשים , יש גבול לחזירות!!