2016 במספרים: הצמיחה בישראל מהגבוהות במערב

עם צמיחה חזקה, אבטלה נמוכה באופן היסטורי ועלייה בשכר – 2016 הייתה שנה טובה לכלכלה הישראלית. כמובן, תמיד יש מה לשפר

ישראל בעליה; אילוסטרציה. צילום: מרים אלסטר /פלאש90

על התחלואים והבעיות של המשק הישראלי שומע וקורא כל אזרח בישראל חדשות לבקרים. מעטים, לעומת זאת, נחשפים לתמונה המלאה. וכשבוחנים את התמונה הכללית של 2016 ניכר שיפור מעודד מאוד בכל המדדים של המשק הישראלי – צמיחה חזקה, עלייה בשכר, עלייה בהשקעות, ירידה ביחס החוב־תוצר, מגזר היי־טק חזק, אבטלה נמוכה באופן היסטורי, והמשך הירידה בשיעורי העוני.

אזרחי ישראל התבשרו השבוע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי הצמיחה הכלכלית (תמ"ג) לשנת 2016 צפויה לעמוד על כ־3.8%, והצמיחה של התוצר לנפש צפויה לעמוד על כ־1.8% (הנתונים צפויים עוד לעבור עדכון). מדובר בנתונים שהם מהגבוהים ביותר בכלל מדינות ה-OECD.

כדי להבין עד כמה המספרים הללו חיוביים ואופטימיים, די להסתכל על נתוני 2015: צמיחת התמ"ג ב־2015 עמדה על 2.5%, וצמיחת התוצר לנפש עמדה על 0.5% בלבד. התוצאות של 2016 הן כמעט פי ארבעה. זהו שיפור מדהים ומעודד. בסקירה השבועית של משרד האוצר נכתב בחגיגיות: "נבלמה מגמת ההאטה בקצב צמיחת התוצר הישראלי שאפיינה את השנתיים האחרונות".

דיווח אופטימי נוסף הוא בתחום ייצוא הסחורות והשירותים, שעלה ב־3% לאחר ירידה של 4.3% אשתקד; יחס החוב־תוצר הגיע לרמה של כ־60% – רמה נמוכה מאוד, שהאוצר הגדיר אותה כיעד רק לשנת 2020. יחס החוב־תוצר המעולה התבטא גם בירידת תשלומי הממשלה על הריבית. אחוז האבטלה נמצא ברמה נמוכה היסטורית – 4.9% בלבד.

גם דו"ח "מצב המדינה" של מרכז טאוב לשנת 2016 מעלה מספר נתונים מעודדים. החוקרים, אבי וייס וגלעד ברנד, מציינים כי בשנים 2014-2005 השכר הריאלי עלה באופן ממוצע ב־0.5% בלבד בשנה, ואילו בשנים 2016-2015, השכר הריאלי עלה ב־3.1% בכל שנה. כלומר, ייתכן שעליית השכר הדרסטית מעידה על היפוך מגמה. השכר העולה, יחד עם הריבית הנמוכה, הובילו להמשך חגיגות הרכישה לצריכה פרטית בישראל, שעלתה ב־2016 ב־6.1%.

בניגוד למגמה שהוצגה בדו"ח טאוב, שמתייחס עד סוף 2015, נתוני 2016 מעידים על התאוששות גם בתחום ההשקעה בתשתיות (בנייה שלא למגורים, מכונות, ציוד, כלי תחבורה ומוצרי קניין רוחני): השקעות אלו עלו בשנת 2016 ב־12.5%, לעומת ירידות בשנים שקדמו לה. בהתייחס לכך אמר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו רואים גם השקעות במכונות, בתשומות ייצור, בהיקף מסתמן של עשרים אחוז. זו הבעת אמון גדולה מאוד במשק. אנשים משקיעים במה שהם חושבים שיהיה משק מתרחב".

כהשלמה לנתונים אלו, כדאי להיזכר גם בתוצאות האופטימיות שעלו בדו"ח הביטוח הלאומי האחרון: סמנכ"ל הביטוח הלאומי פרופ' דניאל גוטליב כתב במבוא לדו"ח כי בישראל ישנה "ירידה בתחולת העוני של נפשות, ובפרט של ילדים, וכך גם לגבי מדד ג'יני לאי־שוויון בהכנסות". גם דו"ח 'לתת', המחמיר יותר מהביטוח הלאומי, העלה כי ישנה ירידה במספר העניים בישראל.

סיכום ביניים: במדדים רבים וחשובים ישראל צומחת ומשגשגת, והיא נמצאת במגמת שיפור באופן כללי. 2016 הייתה שנה מצוינת לכלכלה הישראלית.

מה שצריך להדאיג אותנו בכל זאת

לצד הנתונים האופטימיים, החוליים המוכרים של המשק הישראלי ממשיכים ללוות אותו גם ב־2016. הבעיה המרכזית היא בעיית הפריון. גם ב־2016, הפריון לעובד עלה בקצב מאכזב יחסית של 0.4% ביחס ל־2015, קצב שאיננו מאפשר להדביק את פערי הפריון בין ישראל למדינות החזקות ב־OECD. הפריון נמוך בגלל חסמי ייבוא, תחרות ובירוקרטיה במשק, הון נמוך יחסית לעובד, וכן איכות נמוכה יחסית של כוח העבודה הישראלי. למרות האבטלה הנמוכה, רבים מהעובדים במשק אינם בעלי השכלה וכישורים מתאימים, ורבים מהם מצטרפים לעבודה בשירותים הציבוריים. בנוסף, האוכלוסייה ממשיכה להזדקן. שלושת הגורמים הללו – תנאי הסביבה העסקית, הון לעובד, ומחסור בעובדים משכילים  –  הם שיקבעו אם ישראל תצליח להדביק את הפערים בינה לבין מדינות המערב. החדשות הטובות הן שישנה מגמה חיובית בכל המישורים הללו, אך כדי להדביק את הפערים יש עוד הרבה עבודה לפנינו.

שני אתגרים משמעותיים נוספים העומדים בפני המשק הישראלי בשנים הקרובות הם הייצוא ויוקר המחיה. אף שייצוא השירותים, הזוכה לדחיפה מקטר ההיי־טק הישראלי, מראה נתונים יפים – ישנה ירידה בייצוא הסחורות הישראליות, החריפה אף יותר מהמיתון הכללי בסחר העולמי. במשרד האוצר סבורים כי הדבר נובע בעיקר מירידה בתחרותיות של המשק הישראלי, בשל עליות השכר וחוזקו של השקל.

אחת הבעיות המרכזיות במשק הישראלי היא יוקר המחיה הגבוה מאוד ביחס לשכר. על פי נתוני האוצר (על בסיס שנת 2011), רמת המחירים בישראל גבוהה יותר מזו של ארה"ב, גרמניה, בריטניה, הולנד, אוסטריה, בלגיה, צרפת ועוד – אף שהשכר בישראל נמוך משמעותית. זאת ועוד, בימים אלו יוקר המחיה הישראלי סופג מכה נוספת בשל עליית הריבית על המשכנתאות.

הפתרון לבעיות הללו דומה; כדי להגדיל את השכר יש ליישם תכניות אסטרטגיות שיעודדו רכישת השכלה וכישורים מתאימים, להחיל מס חברות נמוך, ולשפר את הסביבה העסקית באופן כללי; כדי להיאבק ביוקר המחיה יש לפתוח את המשק לייבוא, להגדיל את התחרותיות, לייעל את המגזר הציבורי ושירותיו, ולהגדיל את היצע הדיור. כפי שכתבנו ב'מידה', התקציב האחרון של ממשלת ישראל מתייחס לבעיות האלו באופן חלקי בלבד. עם קצת מזל והרבה שכל, ישראל יכולה לבצע מהלכים שיביאו אותה לקדמת ה־OECD.

ועדיין, הנתונים הללו אינם צריכים לגרום לנו לאמץ את המבט השלילי והפסימי של התקשורת והאופוזיציה. על סף שנה אזרחית חדשה כדאי לזכור: 2016 הייתה שנה לא רעה בכלל לכלכלה הישראלית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

17 תגובות למאמר

  1. המע"מ הגבוה היא המחסום העיקרי של יוקר המחיה. "יש לפתוח את המשק לייבוא" האם מוצרי היבוא כל כך זולים בסופרמרקט ?

    1. אצלנו בסופרמרקט השכונתי רוב מוצרי היבוא בד"כ הם יקרים יותר. בד"כ אבל לא תמיד. יש גם יוצאי דופן.

  2. אל תבלבלו אותנו עם העובדות. המצב הכלכלי בישראל גרוע מאד. יש מיליון ילדים רעבים (יותר מאשר בסוריה ובסודן). לאור המצב הכלכלי הקשה רק 40,000 מכוניות חדשות צפויות לעלות על הכביש בינואר 2017 ועוד 40,000 תקועות בנמלים. אז קדימה לברלין, שם מחיר המילקי יותר זול.

    1. אתה רציני?
      א. מספר נמוך של מכוניות חדשות זה טוב לכולם. בצדק או לא, לתחבורה הציבורית בארץ יש שם רע. כל דבר שיעביר אנשים לתחבורה ציבורית זה טוב. אגב, אני עובד בהייטק ואני בלי רכב.
      ב. אין "מיליון ילדים רעבים", יש "מיליון ילדים מתחת לקו העוני" וקו העוני בארץ גבוה משמעותית מסודן ומרוסיה. קו העוני זה הגדרה של המדינה.
      ג. יש בארץ לא מעט עבודה בשחור. חלק לא מבוטל ממנה הוא של עובדים שעובדים בלי תלוש ורשומים כביכול כעניים.

    2. שכחת לציין שבסוריה לכולם יש פנטהאוז עם מרפסת המשתרעת על כל הבית.

  3. חשוב שהחרדים יצאו לעבוד. הנתונים היו טובים בהרבה אילולא היינו צריכים לפרנס אותם.

    1. הנשים החרדיות עובדות במלוא תפוקת הקיטור.
      הגברים ג"כ עובדים בהיקפים שאת לא מדמיינת.
      יש קבוצת בת לכל היותר עשרות אלפים ספורים של אברכים שלא עובדת. בכל מקרה לא את מפרנסת אותם אלא נשותיהם.

  4. הניתוח הצליח – החולה מת.

    הצמיחה מרשימה, אבל המחירים בשמיים והמעמד הבינוני עובד יותר שעות מאשר במערב וחורק שיניים במאמץ להגיע לרמת חיים סבירה.

    1. הפסקה האחרונה של המאמר היא זאת שמתארת בכנות איפה הכלכלה באמת עומדת.

  5. אלו נתונים מאקרו כלכליים מרשימים בהחלט , אבל הם ולצערי לא מחולקים בצורה שווה לעם , וכתוצאה מכך יוקר המחיה בשמיים ומעמד הביניים קורס תחת המגבולות הכבדות שהוטלו עליו כתוצאה מאי חלוקה נכונה של פירות הצמיחה.

  6. אחת הבעיות היא העלמת המסים המסיבית. לממשלה מחויבות לכל אזרח מהעריסה עד סוף חייו. נטל זה משולם על ידי חלק מהאזרחים. אלה שמעלימים חייבים להיענש במאסרים ממושכים ולא עבודות שירות. זאת בנוסף לחילוט רכושם ורכוש משפחתם

  7. יש לנו בעיה, והיא העובדה שמידנתנו חצי-סוציאליסטית צולעת.
    במדינה כמו ישראל, לקפיטליזם יש פוטנציאל ענק, והוא לא ממומש. התמ"ג לנפש אכן ברמה בינונית+, אך רחוקה מגבוהה, ולאחר המיסוי הגבוה, לנפש לא נשאר הרבה.

  8. השיטה היהודית היא לצמוח על חשבון החלש והמסכן וכמובן שכשאלה מתרבים הצמיחה מזנקת וזה מה שקורה

  9. הצמיחה בישראל היא על חשבון החלשים והמסכנים וכשהם מתרבים הצמיחה מזנקת וזה בעצם מה שקורה פה…

  10. ככותב המאמר אני מסכים, פריון העבודה היה ונשאר האתגר הכלכלי של ישראל. זה יפה מאוד שהצמיחה גבוהה ושהפערים מצטמצמים, אך גם צריך להגדיל את העוגה ולא רק לחלק אותה באופן שוויוני. צריך לציין שהצמיחה ה"גבוהה" שאנחנו שומעים עליה חדשות לבקרים בשנים האחרונות נובעת מגידול אוכלוסיה גבוה וגידול בהשתתפות בכוח העבודה, בעיקר של גברים חרדים ונשים ערביות. הפריון צריך לעלות בכ-18% (!!) בכדי לחזור ליחס שהיה בינינו לבין מדינות ה-G7 בתחילת שנות ה-80 (ועוד יותר, עם מדובר על אמצע שנות ה-70, אז ישראל הייתה בשיא). בניגוד למה שנהוג לחשוב, ישראל לא הייתה מדינה ענייה, אלא אחת המדינות המתקדמות בעולם, בשלהי אותה תקופה, והפער בינינו לבין העולם המפותח רק הלך והתרחב עד לשנת 2003, אז היה היפוך מגמה. כמובן, אחרי התדרדרות גדולה שהייתה בשנות ה-90 עקב העלייה מבריה"מ (ההון לעובד ירד דרמטית ויחד איתו הפריון לעובד), ולאחר מכן הגיע משבר ההייטק והאינתיפאדה השנייה. הממשלה צריכה להגדיל את שיעור החיסכון במשק ולמעשה לכפות (!!) חיסכון על האזרחים, הייתי מציע לכפות על האזרחים מעין פוליסת חיסכון/קופת גמל לתקופה של כ-8-12 שנים בגובה של 5% על השכר, כך נוכל להגדיל את שיעור ההשקעות במשק שבשנים האחרונות היה נמוך מאוד ביחס לעולם המפותח. כפיית חיסכון אומנם עומדת בניגוד לרוח האתר (וגם אני בעד הפחתת ביורוקרטיה/מסים/רגולציה/מכסים וכו'), אך חיסכון כפוי הוא צו השעה.

  11. אין מערכת אחת בישראל שמתפקדת כראוי .החל הממשלה והכנסת ובית המשפט העליון וכלה "בזקנה שעדיין שוכבת במסדרון" .הצעירים הם הדור הראשון שמצבו הכלכלי יהיה פחות טוב מההורים לכל אורך חייהם .המדינה מתכחשת לחמשת המ"מים שהיא מחויבת וכספים אדירים ההולכים וגדלים מחולקים כאתנן פוליטי בהסכם קואליציוני . אין לי אמון ביועץ משפטי לממשלה שמילא תפקיד בכיר בלשכת נתניהו ובכלל צריך לנתק את התפקיד מחלקו השני "ראש התביעה הציבורית" .כובע אחד ינקה הרבה אורוות…אבל נכון המצב כיום הוא השיא כיוון שיהיה רק יותר גרוע….