השמרן המשפטי שנרדף על ידי המערכת: לזכרו של יעקב נאמן

למרות העוול שנעשה לו כשמינויו סוכל ב־1996, פרופ' יעקב נאמן ז"ל שמר על אופיו המקצועי ומידותיו הטובות כשנבחר שנית לשר המשפטים ב־2009. ידידו עו"ד יראון פסטינגר נפרד

הניח בצד את הקריירה האישית למען טובת המדינה. פרופ' יעקב נאמן ז"ל. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

אפשר ללמוד הרבה מאוד על אישיותו יוצאת הדופן של שר המשפטים והאוצר לשעבר פרופ' יעקב נאמן ז"ל, שהלך לעולמו השבוע לאחר מחלה קשה, מהאופן שבו התמודד עם אחד הפרקים העגומים בקריירה הפוליטית שלו.

⁠⁠⁠⁠בשנת 1996, עם הקמת ממשלת נתניהו הראשונה, נבחר פרופ' נאמן ז"ל לכהן כשר המשפטים. באותה תקופה נבחר גם ראש לשכת עורכי הדין דאז, עו"ד דרור חוטר ישי, לכהן כחבר בוועדה לבחירת שופטים. באותה תקופה נדמה היה כי אהרן ברק, הנשיא הכול־יכול של בית המשפט העליון שעשה במערכת המשפט כרצונו – הן באמצעות פסקי הדין שלו והן באמצעות שליטתו המנהלית במערכת, לרבות בוועדה לבחירת שופטים – יאבד את הרוב המסורתי שהיה לו בוועדה.

למרות יחסי הידידות האישיים שהיו לו עם הנשיא ברק, נאמן היה מתנגד נחרץ לאקטיביזם השיפוטי, והוא כתב והתבטא על כך פעמים רבות במרוצת השנים. הוא אף התנגד לאופן מינוי השופטים לבית המשפט העליון, עובדה שהייתה ידועה לכול.

תוך שבועות נשלפו פרשיות שונות מתהום הנשייה, על ידי "היד הנעלמה" בפרקליטות. נאמן וחוטר־ישי הועמדו לדין ונאלצו להתפטר מהוועדה, והכול חזר על מקומו בשלום.

במקרה של נאמן נשלף מזכר ישן שלא נעשה בו דבר ארבע שנים, הודלף לעיתונות, הוגשה עתירה לבג"ץ ונפתחה חקירה חפוזה. עוד בטרם הושלמה החקירה הועמד נאמן לדין על מתן "תצהיר שקר" חפוז, שהוגש תוך 48 שעות במסגרת ההליך בבג"ץ, זאת ללא קשר לעילה הראשונית שבגינה נפתחה חקירה. נאמן קבע את התקדים העצוב שלפיו שר משפטים שנפתחה נגדו חקירה פלילית מתפטר מתפקידו, ולא חשוב כמה ההאשמות מופרכות. הוא לא היה חייב לעשות זאת מבחינה חוקית, והצעד הזה היה חריגה גמורה מחזקת החפות.

זיכוי מאוחר מדי

לאחר חודשים רבים של עגמת נפש מרובה בעקבות הפרשה, ולאחר שאף חלה במהלך משפטו, זוכה נאמן פה אחד וחזר לממשלה. אך בינתיים מונה כבר שר משפטים נוח יותר למערכת שעשה את רצונה, ולא ניתן היה להחזיר את נאמן לוועדה לבחירת שופטים. בהמשך מונה נאמן לשר האוצר.

גם חוטר־ישי זוכה מהתיק הפלילי חסר היסוד שהוגש נגדו, כמו גם משני תיקים נוספים וחסרי שחר שהוגשו נגדו בהמשך לזיכוי הראשון. אולם הנזק האישי והציבורי שנגרם לו היה ללא תקנה, והוא הפסיד בהתמודדות על ראשות הלשכה בשנת 1999.

בשנת 2004, כאשר נתמנה ליועץ משפטי לממשלה, אמר שופט העליון דהיום מני מזוז בשיחת רקע לעיתונאים כי בתקופה שקדמה למינויו נהגה בפרקליטות מדיניות של "תפירת תיקים וסימון מטרות". מן הסתם הוא התכוון גם לפרשה המתוארות לעיל. איש מהמעורבים בכתבי האישום התפורים בשנות התשעים לא הועמד כמובן לדין או נשא באחריות כלשהי, והקריירה שלהם לא נפגעה בשום צורה, וזאת בגוף הנוהג להתפאר "בביקורת עצמית, בהפקת לקחים ובבחינה עצמית מדוקדקת". גם מי מהמעורבים שזוהרם הועם במרוצת השנים בשל הסתבכויות אחרות, לא נשאו בכל אחריות בגין פרשות אלו.

גם כאשר לאחר שנים נעשה ניסיון להקים גוף ביקורת ציבורי על הפרקליטות, פתחה הפרקליטות במלחמה טוטלית ובמאבק חסר תקדים תוך איום על שרים ועל הממשלה עצמה. לבסוף היא הצליחה במידה רבה להביא לנטרולו של הגוף ולהתפטרותה של נציבת הביקורת הראשונה, השופטת הבכירה הילה גרסטל.

את תחושת העלבון והזעם כתוצאה מהעוול הנורא שנגרם לו על ידי המערכת, יעקב נאמן לא שכח. גם לא את תחושת המחנק והרדיפה, כאשר מקבלי משכורת מהקופה הציבורית מקדישים חודשים רבים למרדף אחרי אדם מסוים שסומן על ידי המערכת.

למרות זאת, משמונה לשר משפטים בפעם השנייה בשנת 2009, ונזקק לעבוד יחד עם כמה מהדמויות שהיו אחראיות לרדיפה חסרת השחר אחריו, ידע נאמן להתעלות, להיות ענייני ומקצועי ולקדם את המערכת בדרכו, בנועם הליכות ועל דרך הפשרה.

"תפירת תיקים וסימון מטרות". נאמן עם מני מזוז. צילום: אריאל ג'רוזולימסקי, פלאש 90

חריג מבורך בפוליטיקה הישראלית

פרופ' יעקב נאמן ז"ל היה איש מוכשר באופן יוצא דופן, עורך דין בכל רמ"ח איבריו, משכיל, מתוחכם, יוצא ובא בכל העולמות – המקצועי, האקדמי, הפוליטי והבין־אישי. בקי בהוויות העולם, לצד היותו תלמיד חכם בעל ידע נרחב ביהדות.

בשנת 1973 הקים במו ידיו, יחד עם שני שותפיו המנוחים חיים הרצוג (לימים נשיא המדינה) ומייקל פוקס, משרד עורכי דין שהפך משותפות של שלושה אנשים לאימפריה עסקית ולמשרד שהוא אחד הגדולים בישראל, אם לא הגדול שבהם. במקביל לקריירה מקצועית פיתח נאמן קריירה אקדמית מפוארת בתחום המשפטי, ועסק בפעילות ציבורית נרחבת גלויה וסמויה.

במהלך הקריירה שלו, ולמרות התחייבויותיו העסקיות המרובות, הוא הגיח שלוש פעמים לשירות הציבורי, אף שלא היה פוליטיקאי וגם לא איש מפלגה כלשהי. הוא הצטיין בכל תפקידיו הציבוריים, ותרם תרומה חשובה לשגשוגה של המדינה: תחילה בסוף שנות השבעים כמנכ"ל משרד האוצר, לאחר מכן בממשלת נתניהו הראשונה בשנות התשעים – תקופה קצרה כשר משפטים, ולאחר מכן כשר האוצר – ולבסוף בממשלת נתניהו השלישית כשר משפטים.

בגיחות אלו היה נאמן חריג מבורך בפוליטיקה הישראלית בבואו כאיש מקצוע בלתי מפלגתי (אף שהייתה לו כמובן השקפת עולם; הוא היה בדרך כלל איש ימין). בקריירה הפוליטית הייחודית שלו פעל נאמן ברוח המודל האמריקני שאיננו מקובל בישראל, שבמסגרתו מתמנים לתפקידי השרים ויתר התפקידים הביצועיים בממשל אנשי מקצוע ואנשי עסקים, המוותרים לתקופה מסוימת על עסקיהם ויורדים בהכנסותיהם באופן ניכר למען האידאל הלאומי של השליחות הציבורית.

הקריירה הציבורית של נאמן לא התבטאה רק בתפקידיו בממשלה. הוא כיהן במוסדות אקדמיים רבים, בוועדות ציבוריות כגון הוועדה הציבורית להסדרת נושא הגיור, הוועדה הציבורית להסדרת חוקי היסוד ועוד ועוד. את כל התפקידים הללו מילא ביסודיות, במקצועיות ובדיסקרטיות מוחלטת שאיננה מאפיינת את החיים הציבוריים בישראל. בכל התפקידים הללו נתן נאמן ביטוי לכישרונותיו יוצאי הדופן, להיותו אמן המשא ומתן, לאישיותו המגשרת ולתפיסת עולמו שראתה את המאחד בעם ישראל, כאשר הוביל ניסיונות לגבש פשרות לאומיות היסטוריות.

ראשי המדינה וראשי המשק נהגו להתייעץ עמו בקביעות, הן כשהיה בתפקיד והן כשעבד במשרדו. הם יכלו לסמוך על עצה חכמה, מקצועית ובעיקר דיסקרטית וחברית, שלא כמקובל במקומותינו. בהתאם למודל הקלאסי של עורך דין מקצועי, נאמן מעולם לא התפאר ולא נתן ביטוי לקשריו האישיים ולהתייעצויות דיסקרטיות אלה.

יעקב נאמן מעולם לא שכח את הרקע הצנוע ממנו הגיע, והוא נהג בעממיות ובפשטות בכל סובביו. כך למשל בישיבות רבות המשתתפים, כאשר סייע בפינוי ספלי הקפה מהשולחן. גם בהיותו שר חייג בעצמו לעתים קרובות למי שרצה לשוחח עמו.

רבות נאמר על היותו איש חסד ועל מתן הצדקה בסתר. אחד המקרים הבולטים בהקשר זה הוא אותו תיק שנטל על עצמו בהתנדבות ("פרו בונו"), המפורסם כפרשת אטינגר. מדובר היה בילד שטבע בבור פתוח, שהושאר על ידי הקבלנים באתר בנייה. התביעה התמשכה שנים בבית המשפט המחוזי וגם בעליון, ובסופו של דבר הביאה לשינוי בהלכת "השנים האבודות", קרי, שיעור הפיצויים למשפחות של קטינים ולצעירים רווקים ללא משפחה לאחר שנפטרו, שלמעשה גדל פי כמה בעקבות הלכה זו.

יעקב נאמן לא איבד מעולם את תחושת השליחות והאמונה הגדולה באחדות ישראל ובנצח ישראל. יהי זכרו ברוך.

_____________

הכותב הנו עורך דין

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

1 תגובות למאמר

  1. יהי זכרו ברוך.

    גליתי רק עכשיו בדבר פטירתו דרך אתר מאמרים זה!