המבקר עונה לשאלות אבל רק ממשיך להסתבך

תגובת המבקר למאמר שפרסמנו אתמול לקתה בעובדות לא מדויקות וחצאי אמיתות. בדיקה מעמיקה של טענותיו מגלה כי מדובר, לכאורה, בהתחמקות לא מבוססת

תגובה מעוררת שאלות. מבקר המדינה שפירא. צילום: יונתן זינדל /פלאש90

תגובת מבקר המדינה למאמר שפרסמתי אתמול בעניין הלחצים התקשורתיים שהופעלו עליו והשינוי שהם חוללו במדיניותו, נראתה לי תמוהה. ואכן, בדיקה של העובדות שהוזכרו בתגובה מעלה כי מדובר בניסיון התגוננות מגושם ומנותק מהמציאות. מבקר המדינה הולך ומסתבך בטענות סותרות.

נפתח בטענת המבקר שלפיה פרסום דו"חות בזמן בחירות הוא פרקטיקה מקובלת, וכי דו"ח מעונות ראש הממשלה שפרסם חודש לפני בחירות 2015 ממשיך את הנורמה של קודמיו. כגיבוי לטענה הזו מציין המבקר את דו"ח הביקורת שפרסמה המבקרת מרים בן־פורת – לכאורה במהלך בחירות 1992 – וכן דברים שכתב המבקר אליעזר גולדברג בדו"ח שפורסם במהלך בחירות 99': "גם כשרועמים קולותיה של תעמולת הבחירות, לא שותקת הביקורת".

ראשית, ההשוואה למבקר גולדברג מופרכת. גודלברג מתייחס בדבריו לדו"ח שנתי מס' 49, כלומר לדו"ח המבקר השגרתי והקבוע, המתפרסם בכל שנה באזור אפריל־מאי כסיכום הביקורת של השנה הקודמת. לדחות דו"ח סדרתי שפרסומו נקבע מראש זה עניין אחר לגמרי. במקרה כזה, דווקא דחיית הדו"ח הקבוע עלולה להיחשב כסיוע בבחירות למפלגת השלטון.

לעומת זאת, דו"ח המעונות של שפירא הוא עניין שונה בתכלית. זהו דו"ח "מיוחד" של המבקר, שתזמון פרסומו תלוי רק בו ואין שום אילוץ לפרסמו בזמן מסוים. ההחלטה לפרסמו באופן בהול דווקא במהלך מערכת הבחירות אינה דומה במאום לפרסום דו"ח שנתי. תשובת המבקר כאן היא התחמקות שקופה, שמשאירה את הציבור ללא הסבר ממבקר המדינה בנוגע להחלטתו.

ההשוואה לדו"ח הביקורת שפרסמה מרים בן־פורת לפני 25 שנה תמוהה עוד יותר. על פי הארכיון באתר המבקר, הדו"ח, שעסק ב'מרכז הבנייה' והתנהלות הקשורה לליכוד, פורסם ב־1 בינואר 1992. אלא שבתאריך זה ממשלת שמיר עדיין תפקדה כרגיל, ללא איום של בחירות באופק. רק עם פרישתן של 'מולדת' ו'התחיה' ב־16 בינואר נפלה הממשלה ונפתחה מערכת הבחירות. כך שהדו"ח פורסם ללא כל קשר לבחירות, ואין בו כל סיוע לטענת המבקר.

לסיכום, ההשוואות הדחוקות שמספק המבקר להתנהלותו בבחירות 2015 רק מדגישות עד כמה פעולתו בפרסום דו"ח המעונות הייתה חריגה וחסרת תקדים. אבל המבקר מסרב לספק לציבור הסברים והוא מתחמק מהשאלות. שקיפות היא דרישה שחלה כנראה רק על אחרים, לא על משרד המבקר.

מינויים בצמרת

ומה עם מינויו של פרופ' יורם רבין לתפקיד היועץ המשפטי של משרד המבקר? כזכור, המינוי עורר תמיהות רבות בשל הקשר הקרוב בין רבין לעיתונאי רביב דרוקר ול'תנועה לחופש המידע' שהקים, וכן בשל העובדה שציינתי במאמרי כי עד השינוי שחל בגישתו של שפירא, דרוקר תקף אותו ללא הרף.

בתגובה טען המבקר כי למעשה רבין נבחר על ידי ועדת איתור ולא על ידו, וכי כל המידע בדבר קשריו של רבין עם דרוקר עמד בפני חברי ועדת האיתור. הנה:

פרופ' יורם רבין נבחר לתפקיד על ידי ועדת איתור שבראשה עמד שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יצחק זמיר; המשפטנית פרופ' גבריאלה שלו ומנכ"ל משרד מבקר המדינה מר אלי מרזל. בפני הוועדה היה כל המידע הרלוונטי, כולל 'קורות החיים' של פרופ' רבין, בהם נכתב בין השאר כי היה ממייסדי התנועה לחופש המידע.

אבל גם כאן עולות שאלות קשות. בדיקה באתר המבקר מגלה שבהודעה על המינוי נאמר כי המבקר שפירא הוא שבחר ברבין, מתוך רשימת מועמדים שגיבשה ועדת האיתור. הנה כך:

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, החליט למנות את פרופ' יורם רבין לתפקיד היועץ המשפטי של המשרד.
המבקר בחר בפרופ' רבין מבין המומלצים של הוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי למבקר המדינה.

הטענות הללו סותרות כמובן זו את זו, אבל זה לא הכל. בקורות החיים של רבין המפורסמים באתר המבקר לא מוזכר הקשר שלו ל'תנועה לחופש המידע' ולדרוקר. נזכיר כי הקשר הזה הוא חברותו של רבין בוועד המנהל של העמותה שהקים דרוקר; לא עניין של מה בכך.

לנוכח הנתונים הללו, אלו שתי האפשרויות:

  1. מסמך קורות החיים שראתה הוועדה שונה מזה שפורסם לציבור, באופן שמסייע לפרופ' רבין להצטייר בציבור כחסר פניות.
  2. מסמך קורות החיים שראתה הוועדה לא כלל את הקשר של רבין לעמותה ולדרוקר.

שתי האפשרויות קשות מנשוא כשמדובר במוסד הביקורת, שאמור להיות נקי מכל חשד ולפעול ללא רבב, ובוודאי שעליו להתרחק מכל מה ש"עלול ליצור מראית עין של ניגוד עניינים" (דרישת המבקר מנתניהו בדו"ח על טיסותיו).

הנה כי כן, שתי טענותיו של המבקר סותרות פרסומים של משרד המבקר עצמו. לא קשה לחשוב על הביקורת שהיה סופג כל משרד ממשלתי על התנהלות כזו, במיוחד כשמדובר בעניין רגיש כל כך כמו מינוי מקורבים, הכרוך לכאורה גם בשינוי מדיניות מובהק של המבקר עצמו בכל הנוגע לביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל תפקוד משרדו.

תחת יוסף שפירא, מוסד המבקר מייצר יותר מדי שאלות ונותן לציבור פחות מדי תשובות.

תגובת מבקר המדינה

בנוגע לפרסום דו"חות במהלך מערכות בחירות: המועדים שציינת אינם רלוונטיים לנושא הפרסום הדו"ח הנדון. המבקרת לשעבר השופטת (בדימוס) מרים בן־פורת ז"ל והמבקר לשעבר השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג יבל"א, ציינו את הכלל כי יש לפרסם דו"ח כאשר הוא מוכן, בין שמדובר בדו"ח שנתי או בדו"ח נפרד וזאת כלשון החוק.

בנוגע לפרופ' רבין: בעקבות פרסום קול קורא לבחירת יועץ משפטי למבקר המדינה, פנו שלושים ותשעה מועמדים. ועדת האיתור, בהתאם לאופן הפעולה של ועדות איתור, איתרה שני מועמדים שלדעתה הם הראויים ביותר לתפקיד והמליצה למבקר המדינה לבחור אחד מהם וכך אכן נעשה. יודגש פעם נוספת כי כל המידע לגבי פרופ' רבין היה לפני ועדת האיתור.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

3 תגובות למאמר

  1. על פניו נראה שהמידע שמגיע ממשרד מבקר המדינה לא תואם לאמת.
    אם כך, זה חמור ביותר.
    ולכן, על מבקר המדינה להתפטר לאלתר- עננה שחורה מרחפת על פעולותיו.