מי פה המדליף

הלחצים התקשורתיים על היועמ"ש מנדלבליט שידאג לסלק את נתניהו הם בלתי לגיטימיים, אלימים ומטופשים. שאלת המפתח הנוכחית היא זהות המדליף של תמלילי השיחות בין נתניהו למוזס

גיא פלג. צילום מסך

"אנו עושים עבודת קודש טהורה ישרה ומקצועית. אני מברך את המשטרה שהיא יודעת לעבוד מקצועית ולא להדליף מחדר החקירות. העיתונאים יודעים מאיפה מגיע המידע. מותר לטפוח לעצמנו על השכם". זוהי הודעה משמעותית ביותר שהוציא היום מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך. בלי הגזמה, מאז שקיים הזיכרון הרלוונטי לגבי המשטרה לא היה מפכ"ל שאמינותו היא של 100 אחוז כמו אלשיך. פירוש הדבר שהדלפות השיחות אינן מהחוקרים. ועוד: גם היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט הוא היועץ המשפטי הישר, הנקי והחף משיקולים זרים הבולט ביותר מאז מאיר שמגר, שכיהן בתפקיד לפני ארבעים ומשהו שנים.

לכן הלחצים על היועץ המשפטי, שמתוכם נשמעים אִיומים, הם לא רק בלתי לגיטימיים ולא אתיים; הם אלימים באותה מידה שהם מטופשים. זה התיאור הנכון להבנת הפרשה שנגולה בימים אלה לעיני הציבור. הלחצים, בעיקר מצד עיתון 'הארץ', נועדו להטות משפט. אפשר לייעץ להם שגם אם גורלו של ראש הממשלה לא חשוב להם – חשוב, בתנאי שיפנה את מקומו – אמינות העיתון ויושרתו ודאי חשובים. המלצות מהסוג שאפשר לראות שם עלולות בסופו של דבר לגרום להם נזקים מקצועיים.

איומי הפרשנים והפוליטיקאים על מנדלבליט שיגיש כבר כתב אישום וידאג לסילוק ראש הממשלה, חושפים את החשיבה הלקויה במערכות העיתונים וכלי התקשורת האחרים. לכאורה נראה שהפרשנות הנלווית לחשיפות החלקיות של התמלילים מתואמת עם רוח החקירות של נתניהו ומוזס. כאילו אומרים: תקשיבו למה שפלג או גידי אומרים ותבינו לאן נושבת הרוח בחדרי החקירות, ומנדלבליט מתבקש במטותא לשתף פעולה.

מנדלבליט ככל הנראה עסוק עכשיו במשהו שהוא יותר מסובך מנטרול זירת מטענים. אמנון אברמוביץ' העלה בדמיונו כורים גרעיניים באיראן. הוא אמר שבשביל נתניהו, מוזס נמצא איפה שהוא במקום אחד אחרי הסכנה האיראנית ולא רחוק מהשואה. מה שיכול להיות זה שבכור הגרעיני התקשורתי של ארנון מוזס חלה קריסה פנימית שעלולה להוביל לתגובת שרשרת, שעלולה לגרום לזיהום רדיואקטיבי בכל הסביבה. מנדלבליט מנסה עכשיו לגרום לנטרול הכור הזה בלי שייגרם נזק גדול מדי לציבוריות הישראלית, ועל כך מגיעה לו תמיכה מלאה.

כל חכמי התקשורת המנוסים, החל בעיתונאים בכירים וותיקים וכלה במשפטנים בעלי קשרי תקשורת רבים, משוכנעים שהדליפה של תמלילי "השיחה" מגיעה מהמשטרה. הכל על סמך ניסיונם רב השנים. דיברתי עם אחדים מהם אחרי שחשבתי על אפשרויות נוספות חוץ מהמשטרה. אם ניקח כנתון שזה לא מהמשטרה, זה אומר שקטעי התמלילים הם חלק קטן ואולי מטעה לגבי אופי הפרשה בכללותה. חזור לטענתו הראשונה של נתניהו שמדובר בניסיון סחיטה. לאחרונה לא שומעים את הטענה הזאת שוב, אך זה לא אומר שלא היה בה ממש. מה שכדאי לקחת בחשבון הוא שמלחמת נוני־ביבי לא פסקה לרגע, והיא נמשכת גם עם התפתחות החקירות.

עיתונאים אינם חוקרים מהו מקור ההדלפה שתחקירן זה או אחר מפרסם כהישג עיתונאי רציני ביותר. אבל התשובה לשאלה הזו אמורה לספק פתרון חלקי לתדהמה הגדולה המלווה את כל הפרשה. דרך פריזמת מלחמת נוני־ביבי אפשר להבין כמה מתוצאות הלוואי: נפתלי בנט מתבטא בביטול לגבי תיקי החקירה ואומר שעל סיגרים לא הולכים לבחירות; ראש הממשלה נתניהו מופיע בסיעת הליכוד, וכולם פחות או יותר ניגשים אליו כמו בחתונת בתו של "הסנדק" ומנשקים את כף ידו. הרושם הוא שכל הקואליציה על סביבותיה הפכה לסיעת פודלים מאוד ממושמעת. אין הרבה נהמות תמיכה, אבל גם אף אחד לא מביע אי־אמון בראש הממשלה. כך גם מי שראה את 'ידיעות אחרונות' בימים האחרונים מזהה גורילה על ריטלין. משהו שפוף יותר, מתון יותר. מבין שני הטיטאנים, מוזס זומן ליותר חקירות. כך זה נראה. גם בכיר העיתון העורך רון ירון זומן. מה זה אומר?

צריך להזכיר כאן לצעירי העיתונות שנתניהו היה בסרט הזה לפני 24 שנים, כשרץ לראשות הליכוד. אם כי זה היה בגרסה אחרת: הייתה קלטת, שעד היום לא ברור אם הייתה קיימת או לא, ונתניהו עלה לאוויר כדי לנטרל את האפקט של קלטת הסחיטה, והתוודה שהייתה לו פרשיה עם מישהי. האם אפשר ללמוד משהו מפרשיות עבר? ראש הממשלה נתניהו, להבדיל מפוליטיקאים אחרים כולל ראשי ממשלה שקדמו לו, הוא אדם לומד. בואו נשאיר את זה בנקודה זו. די אם נזכיר כי לשיחותיו עם נוני מוזס הוא הגיע חמוש בייעוץ משפטי צמוד ובאמצעי הקלטה.

אז במקום השופטת דליה דורנר, שאצה לראיונות שבהם היא מעניקה רוח גבית לפרשנויות נטולות הבסיס העובדתי של חלק מהכתבים, אפשר היה לצפות לתמיכה ביועץ המשפטי ולשיקול דעת. בצבא יש יחידה אחת ששינתה את מספרה כמה פעמים, אבל ספרה אחת נשארה – שמונה. לא מוציאים הערכות, מסקנות וניתוחים, ואפילו לא כותרת של הנידון, לפני שיש לפנינו את תוכנו המלא של התמליל.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

7 תגובות למאמר

  1. נראה לי שבין השורות אמנון רמז לתשובה אפשרית:
    – נוני מוזס.
    גם הוא יודע מה נאמר בשיחה, ויש לו אינטרס ברור ללחוץ על חקירת המשטרה לכיוון מסוים.

  2. למה הוא משתמש בקלטת
    בימינו אף אחד כבר לא משתמש בקלטת
    משתמשים בכרטיס זכרון
    Flash Memory Card

  3. אמנון, ראשית , תודה על המאמרים והתובנות . תמיד אתה מאיר עיניים בצורה חדה, נכונה ומדוייקת.
    אני תוהה, מה ניתן לעשות על מנת לגרום לתקשורת לגלות מקצועיות ולדווח דיווחי אמת ולא סיפורים ובדיות .מקווה ש"חקירות נתניהו" יגרמו לציבור לראות את פני התקשורת כהווייתה : לא אמינה וחלטורית כך גם כוחה והשפעתה תיפגע

  4. ההדלפות הן עבירה פלילית. למה המשטרה לא חוקרת? הרי המשך ההדלפות הן גם פשע, המשטרה לא רוצה למנע פשע?

  5. אני מאמין לנתניהו. התקשורת ברובה מגוייסת למען האוייב הערבי. לאחר כשלון אובמה קרי והנשיא הצרפתי הם פוחדים מטראמפ.ולכן הם מנסים לטפול שוב ושוב עלילות שווא. ברקע סקר שקר שוב כמו בבחירות לייצר אווירה. בהמשך ינסו ללחוץ על כחלון לפרק את הממשלה. אלו מחריבי הדמוקרטיה