"הרגולציה צריכה לשרת את האזרחים ולא להפך": ח"כ עודד פורר בא לעבוד

הוא חושב שהמדינה חונקת את העסקים הקטנים ("בעשור האחרון זה נהיה בלתי אפשרי"), קורא לשנות את הפנסיה התקציבית ("אנשים עובדים 20 שנה ומקבלים פנסיה 40 שנה") ומגן על הבוס ליברמן. ראיון עם ח"כ עודד פורר

"יש כאן משפטיזציה ועודף חוקים שלא לוקחים בחשבון את העסק". פורר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במהלך השיחה הארוכה שקיימנו עם ח"כ עודד פורר, לא יכולנו שלא לשאול אותו על הנושא האקטואלי הבוער. אחרי הכול, גם יו"ר מפלגתו השר אביגדור ליברמן נחקר בעניין 'תיק 2000', אולי בשל היחס החם שקיבל במהלך השנים מ'ידיעות אחרונות'. פורר העדיף שלא להתייחס לפרשה, מה גם שההצבעה על חוק 'ישראל היום' התרחשה בקדנציה הקודמת, לפני כניסתו לכנסת. בכל זאת הוא מבקש להדוף את הטענות שלפיהן 'ידיעות אחרונות' העניק טיפול מועדף למפלגתו ולעומד בראשה, ואומר: "אני בישראל ביתנו מ־2010 בערך, ולא הרגשתי שפינקו אותנו אפילו דקה אחת בשום מקום. דרכנו לא הייתה סוגה בשושנים, וזו העוצמה של המפלגה שלנו".

שמו של פורר איננו מוכר במיוחד לאזרחים מן השורה, אך הח"כ הצעיר (39) מ'ישראל ביתנו', שנכנס לכנסת בעקבות פרישתו של שרון גל בספטמבר 2015, מצויד בניסיון מגוון. בשירותו הצבאי הוא פיקד על סיירת 'דבור' בחיל הים, ובהמשך הצטרף לחיים הפוליטיים כיועצה של השרה לימור לבנת בימיה הסוערים של ממשלת שרון. בתפקיד זה עקב מקרוב אחר ההתרחשויות סביב ועדת דוברת לרפורמה במערכת החינוך. לאחר מכן פנה למגזר הפרטי והקים חברת ייעוץ אסטרטגי. ב־2013 חזר לחיים הציבוריים כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה. כיום הוא חבר בוועדת הכספים, בוועדת החינוך, ובוועדת הרפורמות של הכנסת.

בשיחתנו משמיע פורר עמדות כלכליות עצמאיות ובלתי־שגרתיות, שאינן רווחות במסדרונות הכנסת. כבעל ניסיון אישי בנושא בחרנו לפתוח את שיחתנו בעניין הרגולציה החונקת המוטלת על עסקים קטנים בישראל, ומתברר שלפורר יש בטן מלאה על הנושא. "לפני שנכנסתי לשירות הציבורי ניהלתי עסק והייתי הבעלים שלו, וחוויתי על בשרי את הקשיים", הוא מספר. "נתחיל עם הדבר הכי בסיסי. לא יכול להיות שהמדינה משלמת שוטף־פלוס־מתישהו. אומרים לך שעוד חודשיים תקבל כסף, ואז הפקיד בחופש, ואתה מקבל כסף חצי שנה אחרי. גם לחכות 60 יום זה הזוי. זה כאילו שתקבל את משכורת ינואר באפריל. זה יוצר תגובת שרשרת. אם אני עסק ויש לי פרויקט, אני מוצא את עצמי לוקח הלוואות כי המדינה עוד לא שילמה לי. אני בעצם מלווה למדינה כסף. 30 יום זה מספיק, זמן סביר. 70% מהעסקים הקטנים רווחיים בעת סגירתם, אבל יש להם בעיה עם תזרים מזומנים. לשמחתי העניין הזה על השולחן. צריך להעביר את  החוק שמטפל בזה, וצריך לומר בעניין הזה מילה טובה לחשבת הכללית ששיתפה פעולה לכל אורך הדרך.

"הנושא השני הוא הנושא הרגולטורי. היום אתה הולך להוציא רישיון עסק, ומקבל רשימה. סיימת, אתה מקבל עוד רשימה. צריך ליצור מנגנון אחוד. הייתי בביקור בקצרין, וראיתי שאזור התעשייה מלא. שאלתי את ראש העיר איך הוא מסייע לעסקים. הוא ענה שיש בקצרין חברה כלכלית שיש בה נציג שמטפל בכל האישורים מול הרשויות. הוא הולך למשרד הבריאות, למשרד הפנים, למכבי אש. הוא מכיר את התהליכים. בעל העסק עדיין צריך לחתום על מסמכים ולעמוד בתנאים, אבל יש הרבה פחות בירוקרטיה.

"הבנק העולמי שם אותנו במקום 53 ביכולת לעשות עסקים. בפירוט הם ציינו שאנחנו במקום 96 בפשטות תשלומי המס. ואז אתה מגיע ושומע שהאוצר החליט למסות את ההפרשות לפיצויים. זו חקיקה שהומצאה מסיבה אחת – האוצר רצה לעשות איזון, והיה צריך עוד 600 מיליון שקל. אני אומר, אם אתם רוצים עוד 600 מיליון שקל אז אל תורידו מס הכנסה, תגידו לאנשים 'זה המס שאני לוקח ממך', אל תתחילו בהתפתלויות כדי להוציא יותר מס מהאזרחים. יש חשיבות לפשטות.

"עוד דוגמה היא בנושא השימוש ברכב. כעצמאי מכירים לך ב־45% מהוצאות הרכב לצורכי מס. שאלתי את רשות המסים מה קורה כשהרכב משמש ב-100% לצרכי עבודה, למשל רכב של אינסטלטור וגנן. למה שלא תהיה 100% הכרה? מצד שני, יש תקנה במס הכנסה שאומרת שאם יש לך רכב מסוג רישיון ג' יש הכרה של 100%, וזה חל גם על 'שברולט סילברדו' מפוארת. זה נכון שהכרה בסוגי מקצועות מסוימים תסבך את העבודה של רשות המסים, אבל אני לא רוצה שהם יגבו מס סתם. הגשתי הצעת חוק בעניין הזה, אני רוצה שאנשים ישלמו מס אמת".

זה דומה קצת לדיון על חוסר ההיגיון במיסוי דירה שלישית, שגם בו אין התחשבות בהבדלי שווי בין דירות שונות.

"חוק מס דירה שלישית הוא לא דוגמה לשום חוק. לא יכול להיות שמישהו עם דירה אחת ששווה 20 מיליון שקל בתל אביב, ישלם פחות מס ממישהו עם שלוש דירות בבאר שבע. אני כן חושב שיש מקום לשינוי מיסוי בתחום הנדל"ן, למשל למסות הכנסות במקום נכסים. למשל להשוות להכנסה מעבודה, או למיסוי על רווחי הון. המיסוי היום מתעדף השקעות בנדל"ן".

למה הקניונים יקרים

עסקת גם בהקלות רגולטוריות לעולים.

"כמנכ"ל משרד הקליטה לשעבר וכחבר במפלגה שחרתה על דגלה את נושא העלייה, אני יכול לומר לך שזה נושא קריטי. המדינה התנהלה בנושא הזה בצורה מטופשת ואווילית. היום ניהלתי דיון עם נציגים של מקצוע רפואי שנקרא פודולוגיה (טיפול בבעיות כף הרגל, ח"א). זה מקצוע שמוכר בצרפת ולא בארץ. כבר עשרים שנה הם נלחמים, ובשנה שעברה משרד הבריאות קבע סוף־סוף תקנות למקצוע הפודיאטורים, זה קרה שמונה שנים אחרי ההחלטה לקבוע תקנות. אגב, זה קרה כחלק מהלחץ שהפעלנו כשהייתי מנכ"ל משרד הקליטה.

"אני הולך להציע הצעת חוק בעניין הזה. אין שום סיבה שמישהו שעבד במקצוע באחת ממדינות המערב לא יוכל לעבוד פה במקצוע הזה. מישהו שהיה שם מהנדס, אדריכל, רופא, אחות, מורה, אין שום סיבה שהוא לא יכול לעבוד כאן, כמובן עם ההתאמות הנדרשות מבחינת שפה וכדומה".

זה בדיוק כמו העומס הרגולטורי על עסקים. התערבות ממשלתית לא הגיונית.

"רגולציה צריכה לשרת את האזרחים ולא להפך. בשנים האחרונות הרגולציה נעשתה כזו שהיא משרתת את משרדי הממשלה".

אתה מזהה שינוי לרעה בשנים האחרונות?

"כן, בעשור האחרון זה נהיה בלתי אפשרי. בעבר היו יותר סמכויות, אנשים היו יכולים לקבל החלטה. היום כולם מפחדים לקבל החלטות, אז מוסיפים עוד תקנות ועוד דרישות רגולטוריות.

"אתן לכם דוגמה מבתי מלון. בתי מלון חדשים מחויבים ששליש מהבריכה שלהם תהיה מוצלת. דבר כזה מייקר את העלויות של המלון, ובסוף זה מתבטא במחיר לצרכן. זה לא קיים בשום מקום בעולם. אם אני תייר ואני מחפש צל, אז אני לא אלך למלון הזה אם אין צל.

"יש כאן משפטיזציה ועודף חוקים שלא לוקחים בחשבון את העסק. תסתכלו על הקניונים. בחודש האחרון הם העלו את השכירות ב-30%. זה לא סתם. אם המחוקק העלה להם את שכר המינימום, הוסיף עוד ימי חופש לעובדים, הוסיף עוד הפרשות פנסיוניות, וקבע עוד רגולציה בתחומי הביטחון – כל זה עולה כסף. הקניונים צריכים לשלם יותר לעובדים אז הם מעלים שכירות לחנויות, ואז החנויות מעלות את המחירים לצרכן. אני חושב שההעלאה של שכר המינימום מבורכת, אבל לא בטוח שהעניין של ימי החופש היה נכון. בסוף זה נטל שנופל על בעלי העסקים".

למה שכר מינימום כן וימי חופש לא?

"אני חושב שהשכר במדינת ישראל נשחק לאורך השנים, וגם הפריון. אם אני מעלה את השכר, יש יותר כסף לשכבות הנמוכות; זה מקשה על בעלי העסקים, אבל בכל זאת אני נותן אפשרות לעסק לייצר. הוספת ימי החופש משמעותה פגיעה ביכולת לייצר, או שכירת עובד חדש. לכן אני אומר שצריך פחות רגולציה כאן ובמשרדי הממשלה".

להקים מועצה לאומית לחינוך

בשנים 2005-2001 עבדת תחת השרה לבנת שניסתה ליישם את המלצות דו"ח דוברת במערכת החינוך, ללא הצלחה. חלקים מהמלצות דוברת יושמו בינתיים, אבל הרבה מהן עדיין לא.

"בעבר פרסמתי מאמר שהראה שאיפה שדו"ח דוברת יושם, הוא הצליח. אני חושב שהלקח המרכזי מהרפורמה הזו, וגם מרפורמות אחרות שנעשו במערכת החינוך, הוא שצריך מועצה לאומית לחינוך. רפורמות כאלו לא צריכות להיות תלויות בשר כזה או אחר. במערכת החינוך צריך אסטרטגיה ורצף שלטוני שמאפשר למערכת להתפתח.

"הייתי בעבר מפקד של סירות 'דבורה'. אלה סירות קטנות וזריזות. אם אתה מסובב את ההגה, אתה פונה באותה שנייה. אבל אם אתה רוצה לסובב נושאת מטוסים, זה לוקח זמן ואתה צריך שלוש־ארבע שעות. כך גם במערכת החינוך. אם אתה פועל במערכת החינוך כמו שאתה פועל ב'דבורה', אתה מאבד כיוון. לכן יש מקום להקמת מועצה לאומית לחינוך שתתווה קו מנחה למערכת הזו, ותוכל לאזן את המערכת המקצועית במשרד החינוך. לשר החינוך אין ממש יכולת לעבוד מול הפקידות הפדגוגית. כשהשר הוא פחות מקצועי אז או שהפקידות מובילה את זה, או שלשר החינוך יש שיגעון והפקידות אומרת 'יאללה, שיעשה את השיגעון, גם ככה עוד שנתיים הוא לא כאן'.

"בביטחון ובכלכלה כבר הבינו את זה. יש מועצה לאומית לכלכלה שמהווה קונטרה למשרד האוצר, ויש מועצה לביטחון לאומי. צריך לעשות את זה גם בחינוך. זה המשרד השני הכי מושקע אחרי משרד הביטחון, וצריך שתהיה תכנית אסטרטגית. אם אני מדמיין את דמות הבוגר של מערכת החינוך, אז דמות הבוגר של היום לא מתאימה. הבוגר של היום מתאים לתקופת המהפכה התעשייתית".

אתה חושב שהעובדה שלא הוקמה מועצה כזו קשורה לארגוני המורים?

"לא, ממש לא. השרים מתנגדים כי הם לא רואים צורך בעוד גוף. גם על המועצה לביטחון לאומי ועל המועצה הלאומית לכלכלה היו מלחמות. אף אחד לא אוהב עוד גוף שקצת מגביל אותו".

אבל הארגונים הם הגורם הראשון שיתנגד לכל התייעלות.

"אני חושב שארגוני המורים משתמשים בעוצמה שלהם באופן לא מידתי בהשבתות של מערכת החינוך, אבל אני אוהב לבוא בטענות דווקא להנהגה. אני חושב שאנחנו בממשלה יכולים להוביל רפורמות שיפתרו את זה. הבעיה היא שזה לוקח זמן. זה מה שקרה בסוף בדו"ח דוברת, זה לקח הרבה זמן ובסוף זה התמסמס. גם הארגונים יודעים את זה. הם מושכים זמן כי הם יודעים שבסוף יש בחירות, ואז השר יתחלף והבעיות שלהם ייעלמו".

"למשרדי הממשלה אין אינטרס לגעת בפנסיה"

נושא בוער נוסף הוא הפנסיה התקציבית שרובצת על קופת המדינה. כפי שאמרת בדיון בכנסת, החבות האקטוארית לפנסיה התקציבית עברה את סף ה־600 מיליארד שקל. תשלומי המדינה לפנסיה התקציבית יגיעו לשיא בשנת 2040 עם 40 מיליארד שקל, ויתאפסו רק ב־2100. כל זה בלי לכלול את הפנסיות של הצבא. איך מתמודדים עם הסוגיה הזו?

"זה נושא שהמדינה נכשלה בו לאורך שנים. נתנו לחתול לשמור על השמנת. הבכירים במשרדי הממשלה בעצם יושבים על הפנסיה הזו. יש פה אפליה משמעותית. אנחנו הצעירים, מה שנחסוך לפנסיה, זה מה שיהיה לנו. בחוק ההסדרים האחרון עלתה הצעה שניסיתי להילחם בה, והיא מיסוי הפרשות הפיצויים. אם אני מפריש לפיצויים, שזה גם רכיב פנסיוני, מטילים עליו מס. לא זו בלבד שאני מפריש פנסיה מכספי, יש לי מס; למי שמקבל פנסיה תקציבית – אין מס. אני לא רק נחות ממנו בהסדר הפנסיוני שלי, אני אפילו משלם מיסוי.

"האבסורד הוא שאתה רואה עובדי מדינה, טובים ומסורים ככל שיהיו, פורשים מתפקיד בכיר בגיל 45. אנחנו רגילים לחשוב על אנשי צבא שמקבלים פנסיה בגיל 45, לא נורא. אבל גם עובדי מדינה רגילים, אנשים במשרד האוצר, מקבלים פנסיה מגיל 45.

"זה קורה מסיבה אחת פשוטה: פוחדים להתעסק איפה שכואב, ומתחילים להגיד 'לא, יהיה פה עניין משפטי, זה היה ההסדר'. לא רוצים לשנות את זה. משפטית אכן יש פה בעיה, קשה לשנות הסדר באמצע הדרך. אבל שינו פה במדינה הרבה דברים באמצע הדרך. רק בחוק ההסדרים הזה שינו את כל ההסדר שהיה עם הקיבוצים לפני 20 שנה, אינספור דברים. זה נושא אקוטי ומשמעותי.

"מי שנמצא קרוב לגיל פרישה, אני לא מנסה לפגוע לו בפנסיה או להרע איתו. אבל מה קורה עם בחור בגיל ארבעים, שנמצא בתוך ההסדר הזה בשירות המדינה, למה שהוא לא יתחיל להפריש כסף? זה איזון חברתי. כיום יש לך מצב של עובדים סוג א' ועובדים סוג ב'. ההסדר שבו מישהו יוצא בגיל 45 לפנסיה, הוא הסדר מפלה. אני מוכן להפלות לטובה מישהו שעשרים שנה עשה שבת כן שבת לא, נשאר עם החיילים בליל הסדר וכן הלאה. מבחינתי כל כוחות הביטחון בהקשר הזה. אבל למה מי שהיה במשרד האוצר צריך לצאת עם פנסיה בגיל 45?"

אין מה לעשות עם הפנסיה התקציבית של כוחות הביטחון?

"יש מה לעשות גם שם, אולי הסדרי פנסיה תלויי תפקיד. אבל זה כבר שלב הרבה יותר מתקדם. יש הסדרים שברור שצריך להיכנס אליהם. לא יכול להיות שיהיה אותו דין למי שעובד בביטוח לאומי ומי שהיה מח"ט חברון".

השיח הציבורי מתמקד בפנסיות ליוצאי הצבא כדי להפנות את האש מעובדי המדינה?

"קל להסביר לאנשים למה יש פנסיה כזו בצבא. לא יודע כמה אנשים יודעים שההסדר הפנסיוני של הצבא תקף גם במקומות אחרים, ושעובדים במשרד האוצר ובמקומות אחרים יוצאים לפנסיה בגיל 45 ומקבלים בכל חודש כסף. מאיפה הם מקבלים כל חודש פנסיה? מהכסף שכל אחד מהעובדים מפריש כל חודש, מהמסים שלנו. והעובדים האלה הולכים לקבל פנסיה יותר זמן ממה שהם עובדים. זה הזוי.

"היום תוחלת החיים היא 84. העובד הזה פרש בגיל 45, יש לו 40 שנה לקבל פנסיה. הוא עבד 20 שנה, ומקבל פנסיה 40 שנה? זה נשמע למישהו הגיוני? מישהו מוכן לשלם את זה? ההקרבה של אנשי הביטחון היא גדולה, יש סיכון והתשלום שלהם לא ראוי, אז שם יש לזה מקום. אבל לא צריך להיות הבדל בין עובדי המדינה לבין עובדי הייטק. למה להם יש ביטחון תעסוקתי והסדרי פנסיה מפליגים, ולאחרים אין? זה שיא האפליה".

 יש לך תחושה מי חוסם רפורמות בתחום הזה?

"לא הגשתי הצעת חוק בעניין, אבל אני חושב שאם האוצר מגיע לטפל בפנסיה, לא יכול להיות שלא יטפלו גם בנושא הזה. לא יכולים להביא מיסוי על כספי הפיצויים של מי שמפריש, אבל לא לגעת בפנסיה התקציבית. אני לא חושב שיש יד מכוונת, אבל להנהלה הבכירה של המשרדים אין אינטרס לגעת בזה".

אתה אומר שזה עניין של אינטרסים?

"אני לא מחפש את הסיבות, אני שם את האצבע על הבעיה. עדיין לא ברור לי איך פותרים אותה. לא נכנסתי לכנסת עם האג'נדה הזו, אבל אם האוצר בא לוועדת הכספים עם דיבורים על הסדר פנסיוני, הוא צריך לתת תשובות גם על העניין הזה. ואני לא מתכוון להרפות".

אתה מרגיש שיש לך שותפים לעניין הזה?

"לא שמעתי אף אחד".

"ליברמן לא זגזג בפרשת אזריה"

בחודש שעבר התקיים בוועדה למעמד האישה בכנסת דיון על תופעת הטרדת נשים יהודיות בידי ערבים. באותו דיון התברר כי המשטרה לא העבירה את הנתונים המדויקים על היקף העבירות, ונציגיה הבטיחו כי הנתונים יגיעו בהמשך. במפתיע או שלא, הנתונים הללו טרם הועברו. באותו דיון אמר ח"כ פורר כי מדובר "בפיגוע לכל דבר". בשיחתנו הוא מתייחס לעובדה שהנתונים עדיין לא הועברו לוועדה על ידי המשטרה, ואומר ש"הם מפחדים, כולם רוצים להיות פוליטיקלי־קורקט".

בעיניך המשפטיזציה גולשת גם לתחום הצבאי, למשל בפרשת אלאור אזריה?

"זה קישור לא נכון לדעתי. אני חושב שפרשת אלאור אזריה התחוללה בגלל התנהלות לקויה של משרד הביטחון, במקום להוציא תגובה 'חברים, הצבא תמיד בדק ותמיד ידע לתחקר את עצמו, וגם במקרה הזה יתחקר את עצמו". במקרה הזה, תוך כמה שעות שר הביטחון ידע להגיד מה היה שם ומה לא היה שם, וגם לתת את התחקיר המבצעי. בדרך גם הובילו את הבחור אזוק למעצר, ללא טעם. גם הארכות המעצר היו ללא סיבה – ברור שלא הייתה כאן מסוכנות, וגם לצורכי חקירה זה לא היה מוצדק. לדעתי, אלו הטריגרים שהובילו לגודל הפרשה".

אם מקשיבים לאביגדור ליברמן, יו"ר המפלגה שלך, בהתחלה הוא היה תקיף ופתאום הוא נהיה מתון יותר.

"הייתי בבית המשפט. העמדה שלנו בעניין הזה לא השתנתה, אבל יש בית דין. הערכאה הזו מחייבת אותנו גם אם אנחנו לא אוהבים אותה. צריך לעשות מה שאפשר לעשות בשביל לסייע לחייל. צריך לזכור שכרגע אי אפשר בכלל לחון את החייל, קודם צריך למצות את ההליכים המשפטיים".

ומה עם הקלטת המח"ט?

"לא שמעתי את כל ההקלטות, לא יודע. מח"ט יכול לדבר עם החייל ועם המשפחה שלו בשביל לתמוך, כל עוד אין בכך מניעה משפטית. אני חושב שגם אם יש טענות, אסור לתקוף את אנשי הצבא. תביאו את הטענות לפוליטיקאים. שים לב שמעולם לא השמענו ביקורת על הרמטכ"ל או על הדרג הביטחוני".

"רואים תפיסת ביטחון חדשה". ליברמן. צילום: יונתן זינדל, פלאש90

לפעול בחכמה מול טראמפ

היית יועץ של לבנת בליכוד, מדוע עברת לישראל ביתנו?

"גדלתי בליכוד, ואני איש המחנה הלאומי בכל רמ"ח איברי. בעיניי, והבנתי את זה ב־2010, המפלגה שמייצגת את ערכי המחנה הלאומי באמת זו ישראל ביתנו. אני מצטט את עוזי לנדאו, ליכודניק קצת יותר ממני, שאמר: 'נשארתי במחנה הלאומי, רק עליתי קומה'.

"במהלך התקופה שלי בליכוד הבנתי שחוץ מהתמונה של ז'בוטינסקי, ההתנתקות מהערכים שהוא מייצג הלכה והעמיקה. הליכוד ויתר על הכבוד הלאומי שלנו בכמה מקרים, ב'מרמרה' למשל, וביכולת שלו לעמוד על חלק מהעקרונות שלו, שאנחנו עומדים עליהם יותר. גם בתחום העלייה והקליטה, שהיה חזק אצל בגין ושמיר, אנחנו תופסים יותר מקום היום. אני חושב שגם בתחום הכלכלה והחברה אנחנו דווקא לוקחים את הקו הרוויזיוניסטי שאני מאמין בו".

מצד שני אומרים על ליברמן שהוא יום ימין ויום שמאל. לאחר הביקורת ששר הביטחון לשעבר יעלון מתח על מזכיר המדינה קרי, ליברמן התייצב דווקא לצד קרי. בזמנו הוא הבטיח לחסל את אסמאעיל הנייה, והיום ההבטחות האלו נעלמו וכל ההתבטאויות התמתנו.

"יש הבדל בין מה אני רוצה לאיך אני מיישם. אני רוצה 'שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן', אבל אני מבין שזה חלום. זה לא יקרה מחר בבוקר. אני כן חושב שיש עקרונות שכולם מסכימים עליהם: מדינת ישראל צריכה להיות עם רוב יהודי ברור כדי להישאר יהודית ודמוקרטית, מדינת ישראל לא שמה גבולות איפה היא מתיישבת ולא מתיישבת, והיא צריכה למצוא פתרון כולל לישראל, הרשות הפלסטינית, ערביי ישראל ומדינות ערב.

"אני לא אוהב שאנשים שגרים ברעננה באים ומטיפים ליו"ר המפלגה שלי שגר בנוקדים על מי יותר בעד יו"ש ומי פחות. מה שאני אומר הוא שאיפה יושבים יהודים זה שלנו. אני לא מוכן להקריב את אריאל, מעלה אדומים או גוש עציון בשביל גבעה. אנחנו צריכים לפעול בשיתוף פעולה עם האמריקנים. אני מוכן לעשות את המלחמות שלי עם האמריקנים בדלת סגורה. העימותים עם קרי התנהלו בפומבי, ואסור שזה יקרה גם אם לא מסכימים. זה יצר עוינות בתחילת הדרך, ואז זה חוזר אליך. הנאום שלו  וההחלטה במועצת הביטחון, זה כבר המחיר שאנחנו משלמים. אני בכלל לא בטוח שאם לא היינו רצים עם הנושא של חוק ההסדרה, לא היינו מקבלים אוזן יותר קשבת אצל האמריקנים. יכול להיות שלא, אבל אני לא רוצה לקחת את ההימור.

"יום אחרי בחירת טראמפ כונסה שדולת ארץ ישראל בכנסת שאני חבר בה, וקראה להחלת הריבונות. אמרתי לחברי יואב קיש שאני לא חושב שזה נכון. יש פה תקופה, בין ה־20 בנובמבר עד ה־20 בינואר, שבה יש נשיא בבית הלבן שלא עושה חשבון לאף אחד. אז למה לקחת את ההימור? אולי הוא היה עושה את זה בכל מקרה, אבל אני הייתי מעדיף לחכות לנשיא החדש ולקבל אותו בדף חלק, ואז לדבר איתו על הבנייה במעלה־אדומים ובירושלים. לא נכון לקבל נשיא חדש עם עובדות בשטח. אנחנו נבלה עם טראמפ את ארבע השנים הקרובות, ולנשיא ארה"ב יש הרבה משמעות בביטחון הלאומי של ישראל. אני רוצה להתחיל את מערכת היחסים איתו ברגל ימין. הנשיא צריך לשבת עם ראש הממשלה ולהחליט ביחד. לא צריך לייצר בכנסת כל מיני ויברציות, ואז הנשיא האמריקני צריך להגיב. זה לא הזמן הנכון".

ומה לגבי האמירה של ליברמן על הנייה?

"לא בטוח שהייתי רוצה להתחלף עם הנייה היום, ואני חושב שהוא הרבה יותר מוטרד היום מבעבר. לשר ליברמן יש מדיניות ברורה לגבי איך צריך להיראות העימות הבא, והיא גם ירדה לשטח".

אתה מרגיש שליברמן היה צריך לנער את הצבא אחרי תקופת בוגי?

"מאז שליברמן נכנס אנחנו רואים תפיסת מדיניות ביטחון חדשה. ראינו את התגובות לירי הספורדי מעזה, תגובות ברורות מאוד שהעבירו מסר ברור שלא תהיה סובלנות לירי או ארגונים סוררים. הייתה גם אמירה של השר ליברמן לרמטכ"ל, שהעימות הבא יהיה עימות שיסתיים בהכרעה ברורה. לא יכול להיות עימות שאחרי 51 יום כל צד טוען לניצחון".

הוא דיבר על עזה, לא על חיזבאללה.

"הוא דיבר על כל עימות, בדגש על עזה. מדינת ישראל צריכה עימותים קצרים עם הכרעה ברורה, שיהיה ברור מי ניצח".

מה התוכניות שלך להמשך?

"בשלב הזה אני רוצה להיות ח"כ שעושה את העבודה שלו הכי טוב, גם במסגרת ועדת הכספים, ועדת החינוך וועדת הרפורמות שבהן אני חבר. אני חושב שהקדנציות צריכות להיות בנות ארבע שנים, כדי שממשלים ימצו את עצמם".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. מה אתה אומר ???
    ליברמן מככב שנים רבות ברשימת "אנשי שלומנו" של ידיעות אחרונות. הוא היה שם כאשר ישב באופוזיציה ותקף את נתניהו. והוא נשאר שם גם כשהפך לשר הביטחון בממשלת נתניהו.
    קל למצוא באינטרנט את הכותרות המפרגנות מרגע שנמסר על כניסתו לתפקיד ועד יומו הראשון של ליברמן במשרד הביטחון. מקבץ של כותרות חגיגיות על ליברמן, אשתו, הנכדים ואפילו ציורי הנכדים.
    בתאריך 28/11/2014 , שבועיים ויומיים לאחר ש-12 מתוך 13 חברי סיעתו הצביעו בעד חוק "ישראל היום", זכה ליברמן ב"ידיעות" לכותרת ראשית מפנקת "תכנית השלום של ליברמן".
    מי שלא השתכנע כי ליברמן הוא חבר כבוד ברשימת המיוחסים של "ידיעות", מוזמן לחפש את עדותו של אורי משגב בעניין זה.

  2. פטפטן. לגבי חנינה לאלאור – את פרשת קו 300 סגרו עם חנינות לפני המשפט. אבל גם אין מקום לחנינה. פה צריך להיות זיכוי לאור העדויות.

    והורדה בדרגות של כל שאר המעורבים – המ"פ שננזף ובמקום לעוף הועלה בדרגה, וכל השאר על שלא ביצעו תחקיר מבצעי כיאות.

  3. נשמע מעניין ורציני, מסכים עם רוב הנאמר.

    אבל ההבדל היחיד בין חברי הכנסת של ליברמן וכחלון לאלו של הליכוד הוא שלראשונים אין כח להתמודד בפריימריס.

  4. מבחינה כלכלית הח"כ הזה הוא אוויר צח לנשימה בים של כלומניקים. חבל שהוא יושב במפלגה חסרת אידיאולגיה תחת ליברמן האפ0 המאופ0. מקווה לראות אותו בבחירות הבאות בליכוד או עם פייגלין בהנחה שיעבור את אחוז החסימה. הוא צריך להיות שר הכלכלה והלוואי שיום אחד גם שר אוצר

  5. מאתרו האישי של המרואיין:
    "ח"כ פורר הוא עורך דין, בוגר תואר ראשון במשפטים ובממשל מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ובעל תואר שני בתקשורת פוליטית מאוניברסיטת תל אביב.

    בשנת 2005 הקים חברת ייעוץ אסטרטגי שעסקה בייעוץ לפרויקטים בעיקר בתחום ה B.O.T וה – P.F.I ובהם פרויקט מרכז ההדרכה הארצי של משטרת ישראל, קריית ההדרכה של צה"ל (עיר הבה"דים) וקריית התקשוב של צה"ל."

    היות ואני מניח שח"כ פורר לא למד בחיל הים, במטה שרת החינוך ובאקדמיה איך להכשיר שוטרים ולתכנן פרויקטי תשתית,
    אני מניח ש-"ייעוץ האסטרטגי" שנתן היה בעיקר לוביזם; לא בדיוק דוגמא לעסק קטן של אזרח פשוט שנאבק ברגולציה.
    כחבר "ישראל ביתנו", אני חושש שהוא מדבר "הקלות ברגולציה" ומתכוון "הקלות לשחיתות".

  6. ליברמן פופוליסט בצורה קיצונית. לא צריך לדבר על התמתנות וראיית המציאות בכובע של שר הביטחון אלא לקחת את המילים המפוצצות לאחר כל אירוע ביטחוני ולראות ש-180 מעלות שינוי . האיש באמצע המלחמה מתפטר ומספק כותרות נוצצות כאשר חיילנו נלחמים.