מהפכת יחסי החוץ המסוכנת של טראמפ

הצהרתו של טראמפ בנאום ההשבעה שלו כי ינהיג מדיניות בדלנית של "אמריקה תחילה", מבטאת חוסר הבנה מטריד של מעמדה של ארה"ב והאינטרסים שלה ברחבי העולם

הפקידות מנסה להכשיל אותו; דונלד טראמפ. צילום מסך

מבקריו השמרנים והספקנים של דונלד טראמפ קיבלו זריקת עידוד לנוכח הגל הגדול של צווים נשיאותיים נועזים ומינויים פרובוקטיביים לקבינט, כמו זה של שרת החינוך שמאמינה בעצם בהפרטתו. אבל זה לא צריך להשכיח עניין מטריד ששמענו במרכיב אחד מרכזי בנאום ההשבעה של טראמפ.

הסעיף של מדיניות חוץ זכה לתשומת לב מועטה הרבה יותר מכפי שהצהרה כה מהפכנית ראויה לו. מדיניות זו מגדירה מחדש באופן מהפכני את מה שנתפס כאינטרס הלאומי האמריקני מאז מלחמת העולם השנייה.

טראמפ תיאר עולם שבו יחסי חוץ קורסים לתוך משחק סכום אפס. אם מדינות אחרות מרוויחות, פירושו של דבר שאנו מפסידים. זו משמעות המשפט הבא שאמר טראמפ: "במשך עשרות רבות של שנים העשרנו את התעשייה של מדינות זרות על חשבון התעשייה האמריקנית; סבסדנו את צבאותיהם של מדינות אחרות" בעוד צבאנו שלנו מידלדל. והאמירה הכי פרובוקטיבית: "העושר של בני מעמד הביניים שלנו הוצא מבתיהם וחולק מחדש ברחבי העולם".

בנאום ההשבעה של נשיא אמריקני אחר, ג'ון קנדי, ניתנה הבטחה שאמריקה תתמוך בכל ידיד ותתמודד מול כל אויב כדי להבטיח את הצלחתה של החירות. שימו לב שטראמפ אינו עושה שום אבחנה בין אויב לאוהב (וגם לא מתייחס לחירות). כל האומות נמצאות שם כדי להשתמש בנו, לנצל אותנו, לעקוף אותנו. לא עוד, הכריז טראמפ: "מהיום זה הולך להיות 'אמריקה תחילה'".

תארו לעצמכם כיצד זה מהדהד בעולם. "אמריקה תחילה" היה שמו של ארגון בראשות צ'ארלס לינדברג, שניהל מאבק מר בנשיא רוזוולט לפני כניסתה של ארה"ב למלחמת העולם השנייה – ישר לתוך הקרב על בריטניה – במטרה לשמור על נייטרליות אמריקנית בין בריטניה של צ'רצ'יל והרייך הגרמני של היטלר.

לא שטראמפ חיקה במודע את לינדברג. אני בספק אם הוא אפילו היה מודע לסיפור. הביטוי 'אמריקה תחילה' פשוט מצא חן בעיניו. אבל אני יכול להבטיח לכם שבלונדון, כמו בכל עיר בירה אחרת בעולם, מודעים לרמז העקיף על בדלנות אמריקנית ממשמשת ובאה. טראמפ נתן להם סיבה טובה לכך, כשציין כי "זכותם של כל העמים לתת עדיפות ראשונה לאינטרס שלהם". גם זכותה של אמריקה.

יש הטוענים כי הצבת ארצות הברית במרכז היא בסך הכול קביעה מחודשת של הייחודיות האמריקנית. אבל נהפוך הוא, היא האנטי־תזה שלה. זה הופך את אמריקה לאומה ככל האומות, שמגדירות עצמן על בסיס לאומיות פרטנית של דם ואדמה. מה שהפך את אמריקה לאומה יוצאת דופן וייחודית במשפחת העמים, הוא הגדרת האינטרס הלאומי שלה מעבר לצרכים צרים של כלכלה וביטחון לאומי. אינטרס זה כולל את ביטחונן ושגשוגן של בעלות בריתה של אמריקה. שוק עולמי חופשי, באמצעות סחר חופשי והגנה הדדית היו חזונו של הנשיא טרומן, וכל הנשיאים שאחריו היו שותפים לכך.

עד היום.

היו שטענו כי דבריו אלה של טראמפ הם בסך הכול קלף מיקוח כדי לנהל משא ומתן להשגת תנאי סחר טובים יותר לאמריקה; או שעמדותיו של טראמפ כל כך הפכפכות ובלתי יציבות, שזו בסך הכל עוד התבטאות תלושה שאין לה בסיס. טראמפ הרי התראיין לפני שבועיים לעתונים באירופה ואמר שברית נאט"ו "מיושנת", אך בהזדמנות אחרת גילה ש"היא מאוד חשובה לי".

אבל שתי הטענות מוטעות. נאום של נשיא בטקס ההשבעה איננו אלתור בשליפה. אלה המילים שטראמפ בחר לומר אחרי ניסוח שנמשך לפחות שלושה שבועות, בנאום שהוא הודיע כי יבטא את הפילוסופיה שלו. יתר על כן: כדי להסיר כל עמימות, לפני שהצהיר על "אמריקה תחילה", הקדים טראמפ להודיע על כך ש"מהיום תתנהל ארצנו על פי חזון חדש".

החזון של טראמפ מפרש שלא כהלכה את ההיגיון מאחורי השקפת העולם של הנשיא טרומן, שהייתה גדולה ומרחיקת לכת בהרבה. ודאי שתוכנית מרשל לקחה את העושר מידי המעמד הבינוני באמריקה וחילקה אותו בחו"ל. אבל הייתה לכך סיבה, ולא רק אלטרואיזם: זה נעשה בעיקר כדי לייצב את מערב אירופה כמעוז נגד אויב שהיווה איום קיומי על העולם כולו.

הרבה טרמפיסטים לקחנו על גבנו במהלך המלחמה הקרה. המעמסה הייתה כבדה, אבל זה לא היה מעשה של צדקה שנעשה בקלות ראש, אלא ביטוי מושכל של נקיטת צעד שמשרת את האינטרס העצמי שלנו. נכון שהיה עדיף לסבסד צבאות זרים – של גרמניה, דרום קוריאה, טורקיה ועוד עשרות מדינות אחרות – כדי להביא אותן לעמוד לצדנו, במקום להציב עוד חיילים אמריקנים בכל מקום בעולם תוך סיכון מוגבר לפגיעות בנפש וממון.

אנו נכנסים כעת לתקופה של קטנוּת, שבה נאבד את העניין בעולם שנמצא שם בחוץ. אף שהבטיח לעשות זאת כבר מזמן, הנסיגה של טראמפ מהברית הטרנס־פסיפית נעשתה בכל זאת בחיפזון גדול, והיא פרי הביכורים של דוקטרינת מדיניות החוץ שלו. מדובר בצעד שיש לו השלכות כבדות משקל. בשנה שעברה אמר ראש ממשלת סינגפור לסנטור ג'ון מקיין כי "אמריקה תהיה מחוסלת באסיה" אם תפרוש מהברית הטרנס־פסיפית. והוא הרי מכיר את האזור.

במשך 70 שנה הצלחנו לקיים מערכת בינלאומית של סחר פתוח ובריתות דמוקרטיות שאפשרו שגשוג וצמיחה לנו ולמערב. מנהיגות עולמית היא שאפשרה לאמריקה ולמערב לגדול ולשגשג. מנהיגות עולמית היא שהקנתה לאמריקה את גדולתה. ומעמדה זו אנו מסתלקים כעת, והדבר יהיה על אחריותנו בלבד.

__________________

טורו השבועי של הפרשן צ'רלס קראוטהמר מתפרסם ב'וושינגטון פוסט'. מאנגלית: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

14 תגובות למאמר

  1. אומר זאת כך: את אפרי היחודיות האמריקאית אפשר למצוא מתנופפים בחאלב. בוש התיש את החזון הזה, אובמה הרג אותו, וטראמפ הוא רק הקברן. בכלל, אנשים שוכחים שבדלנות היא פרוגרמה די פופולרית בארה"ב, שבוחרת באופן תדיר מנהיגים שמדברים על התקפלות וצמצום תקציב הבטחון (אפילו ג'ורג' בוש הבן רץ ב-2000 על מצע של אי-מעורבות). לא מן הנמנע שזה המצב הטבעי של אמריקה בהיעדר גורמים שמאיימים עליה ישירות, כמו ברית המועצות או אל-קעידה.

  2. נכון.

    כל האידיאולוגיה של טרמפ נשענת על ההנחה שאין עסקאות "win win". אלא בכל עסקה יש מפסידים ומנצחים וטרמפ רוצה תמיד להיות בצד של המנצחים. זו תמונת ראי של ברני סנדרס שמאמין באותו דבר אבל רוצה להיות בצד של המפסידים, כי הם נתפסים כיותר מוסריים בעיניו.

    לכן לא פלא ששניהם יצאו נגד הסכמי סחר וחברות בינלאומיות וניהלו קמפיין שנאה נגד "האליטות" תוך אבטחת הגדלת הוצאות הממשלה וחלוקת ההון מחדש לאזרחים. מבחינתם כל מי שעשיר עשה את זה על חשבון מישהו אחר, בתוך ארה"ב ומחוצה לה.

    טרמפ אומנם עבר בין מפלגות אבל תפיסת עולמו נשארה עקבית. היא רק מנוגדת לאידיאולוגיות של שתיהן. הדמוקרטים הם סוציאליסטים רב תרבותיים ואילו הרפובליקנים הם נוצרים קפיטליסטים. ואילו טרמפ הוא סוציאליסט לאומני. כלומר הוא מעריץ עוצמה ורוצה שארה"ב תהיה חזקה כאומה. ולא אכפת לו לרמוס סדרך זכויות של יחידים ומיעוטים. הימין מתנגד לרמיסת זכויות היחיד ואילו השמאל מרשה זאת רק כדי להגן על "החלשים". אבל טרמפ רוצה לרמוס זכויות כדי לחזק את האומה.

    https://filthy.media/donald-trump-playboy-interview

    אני ממליץ לקרוא ריאיון איתו מלפני 25 שנה לפלייבוי (כן אנחנו בעידן שבו כדי ללמוד על התוכניות של נשיא ארה"ב צריך לקרוא פלייבוי). הוא מעניין מ 3 סיבות:

    1. טרמפ מבטא שם דעות לאומניות סוציאליסטיות מובהקות. זוהי עמדה נדירה בפוליטיקה האמריקאית, שלרוב נוטה לתבנית של אחת משתי המפלגות הגדולות, או לכל היותר לאחת המפלגות הקטנות, הליברטנים והירוקים. טרמפ מבטא כאן עמדה עצמאית וכנראה אותנטית לחלוטין.
    2. טרמפ באותה תקופה היה איש עסקים ללא שאיפות פוליטיות בטווח הקרוב. הוא אומנם היה מפורסם אבל עדיין אדם פרטי. ולכן הריאיון איננו ניסיון לקרוץ לדעת הקהל אלא כנראה ביטוי כנה של דעותיו.
    3. טרמפ עקבי לחלוטין בדעותיו. כאשר הוא הציג את אותן הדעות כעבור 25 שנה היו שטענו שהוא סתם דמגוג שמחליף דעות כמו גרביים. אבל כאמור זה לא נכון. לטרמפ עמדות עקביות כבר עשרות שנים. ואלו כנראה היו דעותיו לאורך כל חייו. עליהן הוא גדל וכך עיצב את חייו, את אישיותו הציבורית ואת האימפריה הכלכלית שלו. הערצה לכוחניות והצלחה תוך רמיסת החלש והערצת היפה והחזק. זה לא מקרי שכל העסקים שלו הם או מזימות להוצאות כסף מפריירים (ראה אוניברסית טרמפ למשל) או מקומות בילוי לעשירי העולם, שנבנו על מותג שמסמל הצלחה, מותרות, תענוגות וסמלי סטטוס.

    ראשי המפלגה רפובליקנית התנגדו לו בהתחלה בדיוק מהסיבה הזאת. שהאידיאולוגיה שלו כל כך שונה משלהם. אבל משלא הצליחו לעצור אותו בפריימריז הם ניסו להצטרף אליו ולאלף אותו. להפוך אותו לאחד משלהם. למועמד רפובליקני סטנדרטי. והם נכשלו שוב. טרמפ היה הכל חוץ מנורמלי לאורך כל המירוץ, בפריימריז ובבחירות הכלליות מול הילרי. אבל הרפובליקנים עוד קיוו שאו שייכשל, או שהם יצליחו לאלף אותו אחרי הבחירות. בינתיים נראה שהם כשלו גם בזה. טרמפ נבחר והוא מתעלם לחלוטין מעצותיהם. הוא נוקט קו עצמאי שעלול להיות הרסני לעולם.

    ציטוט מצמרר מהריאיון ההוא. אף שמרן קלסי שמעריך את החירות ואת השוק החופשי לא היה מתבטא כך. רק לאומן סוציאליסטי שמעריץ עוצמה ולא סובל דעות שונות משלו יכול להעריץ עריצות ולבוז לפתיחות:

    You mean firm hand as in China?

    When the students poured into Tiananmen Square, the Chinese government almost blew it. Then they were vicious, they were horrible, but they put it down with strength. That shows you the power of strength. Our country is right now perceived as weak… as being spit on by the rest of the world—

    Why is Gorbachev not firm enough?

    I predict he will be overthrown, because he has shown extraordinary weakness. Suddenly, for the first time ever, there are coal-miner strikes and brush fires everywhere—which will all ultimately lead to a violent revolution. Yet Gorbachev is getting credit for being a wonderful leader and we should continue giving him credit, because he's destroying the Soviet Union. But his giving an inch is going to end up costing him and all his friends what they most cherish—their jobs.

    1. גורבאצ'וב התמודד בבחירות דמוקרטיות ולמרות כל הרקורד שלו זכה בחצי אחוז מהקולות!!!

      עם כל הכבוד לועדות הפרסים לפרופסורים ולפרשנים ועם כל הסימפטיה לגלסנוסט העם הרוסי אמר את דעתו על גורבאצ'וב באופן נחרץ ביותר. גורבאצ'וב היה מנהיג חלש וזה התפרש באופן שלילי.

      דיכוי המתקוממים בסין הציל את סין מגורל הדומה לגורלן של שאר המדינות האסיתיות הפוסט סוביטיות (קזחסטן אוזבקיסטן מונגוליה…) הציל את סין ואיפשר את צמיחת הכלכלה פי 8 תוך 25 שנה!

      סין היא לא צ'כיה – לא היה לה את אירופה שתאמץ אותה (וגם צ'כיה סבלה ממשבר כלכלי איום עם התמוטטות הקומוניזם) התמוטטות הסדר הישן היתה מובילה לרעב בהיקפים שלא נראו מעולם בהיסטוריה.

    2. לקרוא לתוכניות הפיתוח של טראמפ "סוציאליזם" זו תעמולה, או שפה פרטית-מחנאית הכורכת בשק אחד את כל בני הפלוגתא. זה לא מועיל בכלל לוויכוח פוליטי בהיר. הוא אכן שוחר עוצמה לאומית, ומכאן התוכניות האלה, שכן לדעתו הן יעצימו את ארצות הברית, אבל אין לו שום עניין בשוויון חברתי. הפועלים הלבנים מעניינים אותו בקלפי, לא בתור בעלי אינטרסים.

  3. אולי ככל שתהיה ארה"ב חזקה ויציבה מפנים היא תוכל להתחיל לכרות בריתות מעמדה בריאה יותר. הכלכלה הגלובלית החופשית לא הוכיחה את עצמה למדינות אלא לכמה טייקונים שניצלו את עובדי העולם השלישי, (ולשמאל העולמי שהחליט לטשטש גבולות בין מדינות ולמחוק עמים) יש לדעתי לחשוב עליה מחדש. ברמה העולמית אין מאבק רק בין תרבויות איסלם מול המערב אלא גם בין ימין עולמי ובין שמאל עולמי. בנושא כלכלה וחברה.

  4. רק שכחת שהמלחמה הקרה נגמרה מזמן, ואמריקה ממשיכה לממן בסכומים של טריליונים מנגנונים ששיכים למלחמה הקרה.

    אמריקה תחילה זה לא בהכרח בדלנות. זה אומר שהאירופאים יזיזו ת'תחת, ויממנו בעצמם את הביטחון שלהם.

    לכן שתי האמירות: ברית נאט"ו מיושנת, וברית נאט"ו חשובה אינן סותרות. היא חשובה בתור ברית אסטרטגית, אבל המנגנון שלה מיושן וחסר הגיון.

  5. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4914291,00.html

    הצו עליו חתם טרמפ הוא טעות ענקית ממספר סיבות:
    1. הצו לא אוסר על כניסת מוסלמים אלא על כניסת תושבים ממדינות מסויימות. כלומר זהו צו גם נגד נוצרים ואחרים מאותן מדינות.
    2. הצו לא מבחין בין אוייב לחבר. הצו אוסר על כניסת בעלי הברית של האמריקאנים שלחמו לצידם. בין אם ממש בקרב הפיזי או בקרב החשוב לא פחות על דעת הקהל.
    3. הצו לא אוסר על הגעת מוסלמים מסעודיה ומצרים שתי המדינות מהן הגיעו רוב המחבלים לארה"ב (כולל ב 11.9). ולכן הוא לא עוזר בכלל נגד טרור.
    4. הצו לא נוגע לאוכלוסיה המוסלמית שכבר נמצאת בארה"ב אבל ללא ספק נפגעת מאוד מהצו ותפתח עוינות כלפי ארה"ב בעקבותיו.
    5. הצו נעשה בלי שום תיאום עם גורמי הממשל בארה"ב. טרמפ פירסם אותו כאילו היה עוד ציוץ בטוויט. זהו חוסר מקצועיות מדרגה ראשונה. אבל למה אפשר לצפות
    מאדם שירש את כל הונו ושמעולם לא עבד יום אחד במשרה ממשלתית? לכולם מותר לעשות טעויות ביום הראשון בעבודה. רק חבל שהוא הנשיא ביומו הראשון.

    אנסה להסביר את הטעות העמוקה בתפיסה של טרמפ באמצעות אנלוגיה מהמלחמה הקרה.
    הנשיא חושב שארה"ב במלחמה נגד הרוסים, במקום נגד הקומוניסטים. לכן הוא מתיר כניסה של קומוניסטים מסין וקובה, אבל אוסר על כניסה של עריקים רוסים.
    הוא דוחה בשער סוכני קג"ב ומדענים רוסים שרוצים לעבור צד ולמסור לארה"ב סודות שעשויים לסייע לה במלחמה. ורודף אמריקאים ממוצע רוסי כמו למשל איין ראנד.
    ובכך הוא לא רק פוגע במוניטין של ארה"ב ברחבי העולם, ומפסיד במלחמת התעמולה והתודעה לצד הקומוניסטי. אלא גם פוגע ביכולות המודיעין וההשפעה של ארה"ב בעולם.

    דומגאות נוספות:
    תארו לכם שאחרי מלחמת העצמאות בן גוריון היה מכריז שהוא אוסר על תושבים מארצות ערב להיכנס לישראל, כולל יהודים מזרחים.

    או שפרנקלין דלאנו רוזוולט, נשיא ארה"ב שטרמפ מביא אותו כתקדים, היה לא רק כולא אמריקאים ממוצע יפני (טעות קשה בפני עצמה) אלא גם אמריקאים ממוצע גרמני.
    כלומר משליך לכלא את אלברט איינשטיין ומדענים נוספים ממוצע גרמני, במקום לשלב אותם בפרויקט מנהטן.
    זהו ליקוי מאורות לא רק מוסרי אלא גם אינטלקטואלי ומבצעי. קשה להגזים בחומרת הנזק שהצו הזה עושה.

    בתחילת מלחמת ויטאנם האסטרטגיה האמריקאית הייתה לחסל כמה שיותר חיילי אוייב מהמחתרת הקומוניסטית, בלא להתחשב בנזק ההקפי שנגרם לתושבי דרום ויאטנם.
    ההנחה הייתה שיש מספר קבוע של לוחמי אוייב ואם נחסל מספר קבוע בכל יום לבסוף יגמרו לאוייב החיילים והוא ייאלץ להיכנע. זו הייתה כמובן טעות אסטרטגית.
    מספר הלוחמים של האוייב איננו קבוע אלא תלוי ביכולותו לגייס אותם מתוך האוכלוסיה האזרחית. ככל שהאמריקאים פגעו בה יותר, תוך כדי לחימה במחתרת,
    כך יותר אנשים התגייסו, במשרה מלאה או חלקית, לשורות המחתרת. באופן דומה ככל שטרמפ יילחם יותר נגד מוסלמים וערבים ללא הבחנה בין אוייב לידיד,
    כך יהיה קל יותר לדאע"ש, ולארגונים דומים לו, לגייס לשורותיהם לוחמים, מהמזרח התיכון ומהמערב.

    והערה אחרונה: מילא הפוליטיקאים מהמסמסד הרפובליקאני. מהם כבר למדנו שלא לצפות לכלום. הם ויתרו מזמן על כל ערכיהם ונכנעו לפופוליזם של טרמפ, שאותו תיארו כמזיק עד שניצח בפריימריז.
    אבל מה עם המפלגה הליברטנית (שבה אני תומך)? האם זה לא התפקיד שלהם להציע ביקורת מימין על הצעדים הפופוליסטים הללו?
    איפה גארי ג'ונסון? הוא הרי התמודד לנשיאות, האם לא הגיע הזמן שיראה מנהיגות ימנית אמיתית בואקום שנוצר שם? למה הוא לא מציג ביקורת ימנית סדורה נגד הפופוליזם הזה?
    למה הם מתמקדים בעישון סמים במקום להילחם על ערכים ליברטנים מהותיים כמו חופש הדיבור (הן מול הפוליטיקלי קורקט של השמאל, וסתימת הפיות והעובדות הלאטרנטיביות של טרמפ),
    חופש המסחר (הילרי רצתה לעלות מיסים לתאגידים, וטרמפ מבטל הסכמי סחר ורוצה להעלות מכסים) וחופש הדת והמצפון. הבחירות האחרונות בהן לשתי המפלגות הגדולות היו מועמדים
    איומים היו ההזדמנות הגדולה של המפלגה הליברטנית והיא פספסה בענק. כי במקום להעמיד מנהיג כריזמתי עם מסר פשוט שיסחוף את ההמונים לחירות, עמדו בראשה שני פוליטיקאים
    לבנים וזקנים, שנראו כמו הזוג מהחבובות, והצליחו לשלב גישה ממסדית (וכך לדחות את תוכמיו האנטי ממסדיים של ברני סנדרס) וגישה לא ריאלית של מפלגה שלישית קטנה
    (בארה"ב מי שמצביע למפלגה שלישית נחשב למי שזרק את קולו לפח. כאילו שלהצביע לטרמפ או הילרי זה לא לזרוק את קולך לפח).

    https://www.youtube.com/watch?v=ISOPRzI_DjY

    בזמן הבחירות גארי ג'ונסון דיבר נגד ההחלטה הזאת. אבל במקום להציג הסבר משכנע מדוע, או לפחות להראות כעס, הוא דיבר על זה בהתלהבות השמורה לקריין רדיו המספר על מזד האוויר למחר.
    זה פשוט מביך שהפוליטיקאי הזקן הזה, שנראה כמו חבובה ישנה, עומד בראש המפלגה הכי מהפכנית וצודקת בעולם. צריך להחליף אותו ומהר, במנהיג צעיר וכריזמתי שייצג אותנו כראוי.

  6. האצבע של דוקטור קראוטהמר תמיד על הדופק של אמריקה וביקורתו נכונה ולעניין. כאן יש פיגור משמעותי בביקורתו לבין מהירות השליטה של הנשיא החדש. אתמול למשל הוא שוחח טלפונית עם חמש מנהיגים, פוטין ומרקל בינהם. לא רואה כאן שום בדלנות. טראמפ בא לעבוד והוא עובד, השאר, כולל כל ההפגנות בשדות התעופה, הם סתם בבל״ת. אישית אני מעדיף הפגנות על פיגועי טרור. הילארי ואליזבת ווארן לא מרוצות מהסטטוס קוו. למה?

    1. מסכים בהחלט.
      מנהיג שפועל למען העם ממהרים לכנות ״מסוכן״.
      האליטות שקרוטהאמר ואליזבת ואורן מיצגים ימשיכו להילחם בטרמפ, כי הוא מייצג את העם ולא אותם ואת המממנים שלהם.

    2. מסכים עם אשר.
      מנהיג תכלעס שמיצג את העם מפחיד את האליטות מימין ומשמאל. לכן מלחמת החורמה נגד טראמפ.
      זה ימשיך לאורך כהונתו , ולא ישפיע עליו.

  7. סוף סוף מנהיג בדלני. אברבו. באמת זה פי מיליון יותר טוב מהסנופים -ארופה ואובמה המעצבנים. הם מכניסים את האף פה ,לאוקראינה. מה להם ולנו . או לשכנה של רוסיה. איזה חצופים. רוצים לשלוט בשלט רחוק. גורמים נזקים איומים ולא מבינים כלום. די כבר לכו מיפה. אחלא על טראמפ. הבין ראליסט. אני אתעסק בבית. זה מה שחשוב. וזה מה שהעם האמריקאי רוצה.טראמפ מייצג את ההמון העממי שבא בהמוניו לראות אותו. זה שנידחק לפינה. על ידי פייק ניוז ואליטות אריסטוקראטיות שמנסות להישתלט ולשעבד המונים. אל תחת ואל תחשוש טראמפ. ההתחלה היא מאוד קשה. בגלל התעמולה החזקה שעבדה במשך המון זמן.לפי המעט שראיתי ניראה לי טראמפ הוסיף את רוסיה לראייה הפנורמית שלו. רוסיה הלאומית מאוד.למה לא.יש מה ללמוד מרוסיה. נימאס מהשמאל הרדיקל שם ופה . שפורץ בצווחות אימים כל פעם שרואה איזה ניצוץ של משהו לאומי.כניראה זהו העידן הלאומי. גם הברייקזיט הוא בדלני. וזה מה שהחליט ההמון שם באנגליה.אני מציעה לעשות פה בארץ מישאלי עם. ואז על בטוח יראו כמה העם בארץ לאומי מאוד ורוצה בשינויים. עם ישראל לא נגד טראמפ אלא בעדו. טראמפה צריך אכן להיתעסק בבית. זה אחד מהלקחים לאור כל מה שקרה. הוא צריך לשפר את מאזן התשלומים להקים חומה לייצר מקומות עבודה להחזיר מהגרים ולהקשיב לדעת ההמון.

  8. חוסר הבנה מטריד של הכותב הצדקני:
    ארהב החלה בטעות הקשה בתולדותיה בגלל נשיא אומלל, חוואי חסר השכלה ממיזורי,
    חדל אישים שחש כי "כל הכוכבים השמש והירח נופלים עלי" כשרוזוולט נפטר. טיפש שהחליט להיות "רומנטי" ו"להוכיח את עצמו". טרומן שרעיותיו המרגשששים והרומנטים (מציאות מדומיינת)
    הולידו את המלחמה הקרה, את נאטו, את האו"ם במתכונתו,
    את מדינת ישראל במצבה,
    ואסונות כמו תכנית מרשל ומלחמת קוריאה.
    הנשיא שוויתר על ההזדמנות היחידה בהסטוריה ל"שובר שיוויון"
    5 שנים על עליונות גרעינית בלעדית (!) וכמו דביל במקום לשבור את סין, או רוסיה, כפי שמקארתור ציפה – והודח על סעיף "התערבות צבא בממשל"
    דאג לשפוך בליונים על ביליונים שהועברו לאירופה החרוכה לא פחות מסוריה של ימינו – הישר מארהב שלא ידעה מלחמות אמיתיות 400 שנה. "דוקוטרינת טרומן" הדבילית.
    לא היה קורה מאום אם הקומוניזם היה משתלט על אירופה כולה. אזי וינה וברלין המרוסקות היו קצת יותר דומות לבלרוס של ימינו. ממש -טרגדיה-.
    למען האמת ההסטורית, במעט יותר מאמץ רוסיה ובריטניה לבדן היו מוחצת את היטלר, ולפני שמשמיצים את לינדברג -שימו לב- שגם אחרי פרל הרבור
    רוזוולט לא הכריז מלחמה על הנאצים אלא על יפן וערכים למעשה היו איפשהו בסוף הסולם של רוזוולט הפוליטיקאי המשופשף שסרב לקלוט אוניות יהודים בעיצומה של השואה וכתב על יפנים דברים גזעניים לא פחות מהיטלר.
    בכל מקרה הטעות הטראגית של טרומן נעשתה. זה מה שטראמפ רוצה לתקן.
    להחזיר את ההשקעה למצער.
    יבשת אמריקה שלהוציא את מלחמת האזרחים – לא היו בה מלחמות אלא קרבות קטנים ומינמליים משך 400 שנים – הייתה מעצמת על בהתפתחות אדירה כבר לפני WW2.
    כיום ארהב והשכנה הפיונית קנדה- היא
    "יבשת על" מפותחת ומבוקרת.
    יבשת המסוגלת לבנות את עצמה עם עתודות אדמה, אנרגיה וההון האנושי והטכנולוגי העצום בעולם.
    יבשת מוקפת אוקינוסים מצד לצד, ובתקווה שבקרוב חומה עם מקסיקו.
    אלמלא טרומן והסנטימנט הרגשני הארור המופרך שלו
    ארהב כיום הייתה מותירה מאחריה אבק ואפר (!) לשאר "מדינות העולם"
    זו לא הייתה "מדינה ככל האומות"
    אלא איפריה חדשה
    מובילה ערכים חירות ושיויון
    לאלף השנים הבאות
    נקווה שטראמפ יצליח להחזיר במעט את "ההשקעה" האמריקנית של טרומן באירופה, במקום להותיר אותה כפרי בשל למליונים במזרח התיכון הקורס ואפריקה הנוהרת ליבשת הליברלית הרדיקלית.
    בריטניה כבר משכה ימינה
    למשטר הסוצאליטי הכושל בצרפת נותרו מספר חודשים
    בקרוב גם מרקל תיפול
    או אז נחזה בעידן חדש.
    ולא, ארהב לעולם לא תפסיד את אסיה.
    כשסין מושקעת בארהב ב30 אחוז (!) –
    הדבר דומה למשל על מי שחייב לבנק 20 אלף דולר- והוא בצרות. אך מי שחייב לבנק 200 בליון – הבנק בצרות.
    סין הרקובה מוזמנת לנסות לעשות מניפולנציות על הדולר ועל ארהב.
    אבל היא יודעת את ההשלכות הטרגדיות של זה באופן מיידי על מאות מליונים מאוכלוסייתה
    בהצלחה לנשיא החדש

  9. אני חושב שאתה מפספס. טראמפ לא משחק סכום אפס אלא עושה "עסקים" דיפלומטיים. זה לא שחור ולבן אלא בניה מחדש של מפת היחסים והאינטרסים מתוך האלמנט הבסיסי בתורת המשחקים – כל שחקן דואג בראש ובראשונה לאינטרס שלו.
    למשל יחסו לישראל כאשר גיברו על קיצוץ הסיוע הבטחוני, או אמירתו שמדינות ידרשו לשלם על הסיוע – הוא ענה שישראל משלמת על כך היטב. טראמפ יודע שהסיוע הזה מספק טכנולוגיה מתקדמת, נועזות טכנולוגית חזרה לידי ארה"ב. מבחינתו הסיוע שווה כל דולר.
    זו לא בדלנות פר-סה, אלא חזרה למשחק כשחקן אמיתי ופעיל ולא כמעין צופה "אובייקטיבי" פאסיבי.