המדיניות של הימין עובדת: ישראל הצטרפה למועדון שמונה הגדולות

בניגוד להטפות הקבועות של השמאל בתקשורת, המדיניות של נתניהו הצליחה, ובגדול: כתב העת 'אמריקן אינטרסט' מנה את ישראל לראשונה ברשימת המעצמות העולמיות. בזכות הגז, הסייבר והעצמאות הדיפלומטית

גורם בהצלחה. אסדת גז, צילום: פלאש90

מאמרו של פרופ' אלן דרשוביץ ב'הארץ' מלפני ימים אחדים משקף בעיה אסטרטגית לגבי היחסים בין הציבור לתקשורת. דרשוביץ כתב את המובן מאליו בחברה דמוקרטית: חקירות במשטרה של אנשי תקשורת לגבי מניעיהם, כמו גם של פוליטיקאים לגבי המניעים שלהם לחוקק חוקים כלשהם, הן מסוכנות ביותר. הוא הגדיר זאת כמדרון חלקלק. ואכן, הרושם הוא שאין סוף לחקירות, וכל חקירה של ראש הממשלה נתניהו משריצה עוד כיווני חקירה; עם ישראל אפוף פקעת של קורי עכביש פליליים. אבל העובדה היא שחוץ מעיתונאים בודדים, אחד או שניים לכל היותר, הנימוקים היסודיים האלה לא נשמעו בחודש האחרון בשיח שהתפתח סביב חקירות נתניהו. ההפך: התקשורת דחפה את העגלה במדרון כדי לראות את ביבי מתרסק, כדי לאלץ את היועץ המשפטי להרחיב את מוטת החקירות ובייחוד כדי שיגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה.

זהו אותו עיוורון שקיים בתקשורת הישראלית המסואבת ביחס להישגים הבסיסיים ביותר של הנהגתו של נתניהו. נראה שבימים האחרונים כמה אנשי תקשורת בכירים מתחילים להתעשת, אולי להיבהל ממעשי ידי התקשורת ושורה של פוליטיקאים, בעיקר בדימוס. הרי איזו הצדקה יש להדיח ראש ממשלה טוב בגלל פרשיות מלאכותיות מהעבר, שאיש אינו מבין בדיוק מהי העבירה החבויה בהן.

היה מי שהגדיר בראיון בגלי צה"ל אצל רזי ברקאי את בנימין נתניהו כראש הממשלה הטוב ביותר בתולדות המדינה. המרואיין לא היה כותב שורות אלה, ושמו גם לא היה שגיב או משגב. אני לא נוטה לחשוב במושגים כאלה. אבל אין ספק שבעשורים האחרונים המדינה הייתה משופעת בראשי ממשלה שכישלונותיהם נמדדו במספרי הגופות ברחובות. ישראל שילמה מחיר גבוה מאוד על כהונותיהם של בעלי תפקידים שהגיעו למשרה הרמה של ראש ממשלה, אך היו מוגבלים מאוד ביכולותיהם. זו רשימה שמתחילה ביצחק רבין אם לא רוצים ללכת עוד אחורה, ונגמרת באהוד אולמרט.

כמו בנושא הבסיסי של האיסור החוקתי והדמוקרטי על המשטרה לבצע למעשה שיטור של העיתונאים בארץ ושל נבחרי העם כל עוד הם עוסקים בתפקידיהם בכנסת, כך גם התקשורת הטילה איסור חמור על הערכה רצינית של פועלו של ראש הממשלה נתניהו. היחיד, אגב, שעשה הערכה חלקית מהסוג הזה היה רביב דרוקר, שכתב כי לנתניהו היו הישגים מסוימים בכלכלה; מלבד זאת, הוא מגדיר את נתניהו כבעל יכולת ביצוע עלובה.

רכיבה מיומנת על הזדמנויות אזוריות

המומחה האמריקני ליחסים בינלאומיים, מדיניות ואסטרטגיה, וולטר ראסל מיד, חושב בניגוד גמור למה שמקובל על אנשים מסוגם של אבי גבאי או פרשני־העל בתקשורת, שאומרים לכל היותר כי כל כהונתו המתמשכת של נתניהו מסתכמת בכך שהוא לא עושה כלום. במאמר גדול מהשבוע שעבר ב'אמריקן אינטרסט' עורך פרופ' ראסל מיד את רשימת שמונה המעצמות החשובות בעולם. "השנה יש שם חדש שנכנס לרשימת שמונה הגדולות: ישראל", הוא כותב. "ארץ קטנה באזור כאוטי של העולם, אך ישראל היא כוח עולה עם אפקט השפעה הולך וגובר על ענייני העולם… באופן כללי המדינה היהודית ממשיכה לפתח עוצמה דיפלומטית, כלכלית וצבאית, ולהשתלב בלב הפעילות המדינית האזורית".

מיד מייחס את עלייתה של ישראל ל"יוזמות דיפלומטיות מקוריות". הקשרים הללו שטופחו עם מדינות כמו הודו, סין, יפן ורוסיה, אפשרו לישראל לדחוק לשוליים את הנושא הפלסטיני שעמד בראש מעייניו של הממשל הקודם. הוא לא שוכח גם את המזל, את המיקום הגיאוגרפי המיוחד של ישראל, אך קובע שישראל עשתה "בחירות חכמות".

אולי אבי גבאי וכמה ממתנגדי מתווה הגז לא יאהבו את זה, אבל מיד כותב שמשאבי הגז שהתגלו לחופי ישראל וניצולם הנכון מאפשרים לישראל גם אספקה עצמית של אנרגיה וגם הפיכת קידוחי הגז למנוף חשוב ביותר במדיניות החוץ. אולי זה מסביר למה התעוררה התנגדות פוליטית כל כך חריפה למתווה הגז של ביבי ושטייניץ. כלומר, ישראל בימי נתניהו הוסיפה ממד חדש להיותה מעצמה אזורית – גם מעבר למה שנחשב בעבר כמרחב הרלוונטי למדינת ישראל. ישראל הצליחה בשנים האחרונות ליצור קשרים אסטרטגיים־כלכליים וביטחוניים הדוקים עם יוון, קפריסין ולאחרונה גם עם טורקיה הארדואנית; מיד מציין את הצורך של הטורקים להחליש את התלות האנרגטית שלהם ברוסיה כמניע בשיפור היחסים עם ישראל. כל זה קורה כאשר ארדואן מחריף את יחסיו עם אירופה.

ייתכן שלעליית מעמדה של ישראל תרמה גם התמוטטותן של כמה מדינות ערביות, ובייחוד היחלשות עיראק וקריסת סוריה. במקביל, עליית איראן כמעצמה הגמונית בחלקים שונים של המזרח התיכון – באדיבות הנשיא לשעבר אובמה – שינתה מהותית את מערכת היחסים בין ישראל לארצות ערב הסוניות. האם צריך לומר שנתניהו ודורי גולד הבינו את ההזדמנות ורכבו עליה במיומנות רבה? וזאת בניגוד לבעלי עצות בישראל, שסברו שחומר הבערה המדיני היחיד שיכול לקדם את יחסי ישראל עם מצרים, סעודיה, ירדן ונסיכויות המפרץ זוהי "היוזמה הסעודית" או "תכנית הליגה הערבית". למעשה, במצב שנוצר, "תמיכת ישראל חיונית להישרדות העצמאות הערבית", כותב מיד. ישראל הפכה לגורם בעל ערך קיומי עבור המדינות האלה.

"באופן לא אופייני", ממשיך ראסל מיד, "ישראל הצליחה לקדם את מעמדה הגלובלי ואת סדר היום שלה בדרך של דיפלומטיה יעילה ואפילו מתוחכמת". נראה שהכתבים המדיניים לא שמעו על כך.

הסייבר:  מהפכה מתמשכת בכוח הצבאי

משאב ההתעצמות הנוסף שכולם מודים בקיומו קשור בהחלטתה של ישראל לפתח משק של ביטחון־סייבר ותעשיית מידע טכנולוגית. מיד, בניגוד למבקרי צה"ל, גורס שבישראל מתקיימת מהפכה מתמשכת בכוח הצבאי, שמבוססת על חשיבות השליטה במידע עבור מדינות במאה ה־21. "הנגישות לידע הישראלי הופכת לחשובה עבור יותר ויותר מדינות, ובהן רוסיה, סין והודו".

בעבר חשבו שפיתוח גרעיני כולל נשק הוא מיסודות הקיום של המדינה המודרנית; היום ביטחון הסייבר וכל הכרוך בו הפך להמצאת האש החדשה, שבלעדיה לא תיכון מדינה רצינית. בישראל לפני 15 שנה הייתה תחושה של התערערות על סף פניקה בגלל מתקפות סייבר שהתרחשו אז, וגרמו נזקים לא מעטים. הדברים לא עלו לכותרות. בעשור האחרון, בדחיפה חזקה מאוד של ראש הממשלה נתניהו, ישראל פיתחה את הענף בכל ההיבטים הכלכליים והביטחוניים, לרווחת המדינה אך גם כמנוף של מדיניות חוץ.

ראסל מיד, שאיננו ציוני גדול, סיים בנימה רגשנית מעט את מאמרו כשמצא לנכון לערב בנושא את ההורים. כלומר, את בנימין זאב הרצל ודוד בן־גוריון. הוא גורס ששני האבות המייסדים של הרעיון הציוני המדיני ושל המדינה עצמה היו נדהמים לראות לאן הגיעו חלומותיהם ומעשיהם.

נתניהו השיג זאת במצב של עימות קבוע, בעיקר עם הידידה האמריקנית. הוא קיבל את המפתחות לפני שמונה שנים, כאשר הכלכלה היתה בסחרור בעקבות המשבר הפיננסי החמור ביותר מאז 1929. הצמיחה הייתה שלילית בסוף ימי אולמרט. נתניהו ושטייניץ, שר האוצר הראשון שלו, הפכו את המגמה באמצעות קיצוצי תקציב, צמצומים והסרת חסמים עד כמה שזה ניתן במציאות הישראלית, והחזירו את ההשקעות והצמיחה. הכלכלה עברה בתוך חודשים לצמיחה בקצב שנע בין 4 ל־5 אחוז.

נתניהו הציל את כלכלת ישראל מהשפל שאפיין את כלכלות אירופה, ובייחוד המדינות הדרומיות שלחוף הים התיכון; גם ארצות הברית עצמה, תחת אובמה, טרם התאוששה ממהלומת ספטמבר 2008. בשנה האחרונה חזר המשק ל־4 אחוזי צמיחה. אפס אינפלציה ויחס חוב־תוצר משופר ביותר של 60 אחוזים. רק סבר פלוצקר קיבל רשות מהמשטרה לכתוב ש־2016 הייתה אולי השנה הטובה בתולדות המדינה.

יכולת תמרון עצמאית מול האמריקנים

על ההישגים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים אפשר להוסיף את הדרך שבה ישראל שמרה על יכולתה לפגוע בהתעצמות חיזבאללה מחד, ומאידך הצליחה להימנע ממעורבות במלחמת סוריה ומהתלקחות מיותרת. יכולתו של נתניהו לשמור את ישראל מחוץ לחוג ההשפעה של רעידת האדמה המזרח־תיכונית, לפחות חלקית, היא הישג גדול למדיניותו; וטועים אלה הסבורים שמדובר רק בפסיביות ובמזל. אפשר לדמיין כיצד אישים אחרים, שחזו כל מיני תחזיות לגבי מה שעומד לקרות, היו מסבכים את ישראל ללא תקנה. מדובר בעיקר במנהיגים ביטחוניים בדימוס שדוגלים בהיצמדות מהודקת לארצות הברית ומדיניותה; מה היה קורה לישראל צמודת־אמריקה כאשר זו מבצעת נסיגה אסטרטגית רבתי מהמזרח התיכון?

טיפוח יכולת התמרון העצמאית של ישראל אפשר לה לנצל הזדמנויות ולהגיע לתיאום טוב ומועיל עם רוסיה ומנהיגה ולדימיר פוטין. אפשר לזקוף את עלייתו של ממשל ידידותי רפובליקני בוושינגטון למזל, אך טראמפ והרפובליקנים הפכו לתומכי ישראל נלהבים בעיקר על ידי פעילותו ארוכת השנים של נתניהו. עכשיו, נפרצו מכונות המזל. כך גם הפעילות הדיפלומטית מול הנשיא פוטין, שהחלה עם חזרתו של נתניהו לשלטון ב־2009, התבררה כהשקעה מוצלחת ברגעי משבר סביב סוריה. למרות המועקות שליוו את מלחמת 'צוק איתן', התוצאות הניבו תקופת ביטחון על גבול עזה שהאזור לא ידע כמותה מאז מלחמת ששת הימים.

האופוזיציה המדינית בישראל איננה מתלהבת מהפיכתה של ישראל לכוח מעצמתי עולה; בניגוד לוולטר ראסל מיד ומומחים אחרים – הוא לא היחיד בארצות הברית שחושב כך – בישראל יש אידאולוגים רבים שלא חושבים שהרצל ובן־גוריון כיוונו למדינה בעלת השפעה ביטחונית וכלכלית בעולם ובאזור. הוגים רבים לגווניהם מעדיפים ישראל מגומדת, כמו שנהגו המצרים להגיד פעם; ישראל בגבולות 67', הנושאת ונותנת על זכות קיומה ועצם קיומה; ישראל המנסה לשרוד בזכות ערבויות ביטחוניות של "המעצמות" וכוחות לשמירת השלום של האו"ם. תשאלו את ילדי חאלב – כבר אמרנו?

המדיניות שהנהיג נתניהו, והיא שונה גם מהמדיניות ששמעון פרס הטיף לה וגם ממדיניות רבין, היא הרחבה בנוסח המאה ה־21 של מדיניות הפריפריה של בן־גוריון. פרס בשנותיו האחרונות דיבר בזכות מדינה עצמאית־מינוס, שיש לה כוח שיטור של משמר הגבול ושעוסקת בגביית מיסים, אך היא בעיקר מנסה להתמזג בחזון התאגידים הרב־לאומיים. אביו הרוחני, בן־גוריון, האמין שהישרדותה של ישראל מצריכה הרחבת הראייה האסטרטגית מעבר לפשיטות תגמול אל מחוץ לגדרות המחנה; וזו מדיניות של בריתות עם מדינות שנמצאות במעגל החיצוני העוטף את העולם הערבי. איראן, טורקיה, תימן, אתיופיה, חבל הכורדים. בימינו הפריפריה התרחבה. היא כוללת את אזרבייג'אן, הרפובליקות המוסלמיות האסייתיות, אפריקה ומזרח אסיה גם; מזרח אירופה, יוון ועוד. שלא לדבר על שיתוף פעולה ביטחוני שלא היה כדוגמתו עם מצרים וסעודיה, מדינות ליבה של העולם הערבי.

לעתים נדמה שהבעיה הפלסטינית, אותו רסיס בישבן שמציק כל הזמן, היא חזות הכול. לעתים נדמה שסתיו שפיר ואהוד ברק הם התשובה הציונית למדיניות נתניהו. אך תפיסת הווילה בג'ונגל התגלתה כמוגבלת. דווקא קיסינג'ר הזקן עמד בראיון עם ג'פרי גולדברג על כך שהאופציה להסדר סופי בנושא הפלסטיני איננה קיימת למעשה, מסיבה פשוטה: הסעודים, הירדנים המצרים והפלסטינים עצמם מוכנים לקיים יחסים מכל הסוגים עם ישראל – אך הם לעולם לא יוותרו על הנחת היסוד שלהם, שארץ ישראל כולה היא אדמה מוסלמית. אם נקרתה עכשיו הזדמנות בידי ישראל, זו ההזדמנות לשכנע את הממשל האמריקני לשנות את הנחות היסוד של מדיניות ארצות הברית בנושא הישראלי־פלסטיני. ארצות הברית אמנם הייתה ידידה לישראל לאורך כל השנים, אך יותר מכל גורם היא האחראית לכך שהקהילה הבינלאומית רואה בישראל את הגורם שעשה עוולות ולכן הנטל להתקדם לשלום הוא עליה. התפיסה הזו היא הגורם המעכב שמונע שלום.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

23 תגובות למאמר

  1. רק נשאלת השאלה מה החשיבות של האתר המצוטט, האם הוא לא אתר זניח?

    לא שזו אינדיקציה, אבל אני מעולם לא שמעתי עליו.

  2. ברצוני להתייחס למחלת מדינה. המחלה היא שחלק נרחב בתקשורת לוקה בה. חד צדדיות. המאפיינים של המחלה התגייסות לטובת האוייב בכל נושא שנוי במחלוקת. לא צריל לנצח. אין צודק יש נארטיב. אם ניתן להם קצת לנצח יהיה שלום ועד הבלים כאלה ואחרים. המניע, הוירוס הוא התקשורת. רק זו החד צדדית המאוסה והבזויה. הפתרון כמו לאבעבעות השחורות (smallpox cowpox. ) מעכב תחרותי. דוגמאות ישראל היום בעיתונות הכתובה. ערוץ 20 חזק ללא הגבלות.

  3. תודה על המאמר המאיר עיניים. השמאל והתקשורת ברובה מנסים כל הזמן שנחשוב כמה נתניהו גרוע ומאמר כזה מכניס את הכל לפרופורציות הנכונות. בינימין נתניהו הוא רה"מ הכי טוב שהיה לישראל ואין אף אחד באופק שמגיע לרמה שלו, גם מבחינה בינלאומית. לא מימין ובטוח בטוח לא משמאל, שם ההנהגה היא פשוט בדיחה לא מצחיקה. למזלנו השמאל הולך ונעלם (אבל ביחס הפוך לרעש שהם עושים). רוב העם כבר התפכח מאשליות המסוכנות של השמאל. אני רק מקווה שנתניהו לא ייתיאש מהרדיפה אחריו, שזה בדיוק מה שבשמאל רוצים שיקרה.

  4. מאמר מאיר עיניים.
    קצת מוגזם לדעתי, יש המון פרופסורים, מין הסתם לא כולם חושבים כאותו פרופסור .
    ישראל אינה מעצמה שמינית, אף שמעמדה השתפר, יתכן זמנית.
    סביר מאד שישראל נהנית כאן מין ההפקר. המזה"ת עולה בלהבות, האיסלאם לא מוצא דרך להתברג בעידן המודרני. אפילו טיפש וסתום מוח אם סתם ישב ללא עשיה, יוכל להפיק תועלות מכך.
    טכנולוגית האינטרנט מגיעה לבגרות וההייטק הישראלי נוסק לשמיים בעיקבותיה.
    ישראל מוצאת את עצמה לפתע במקום טוב אסטרטגית וכלכלית.
    נתניהו ? הוא רק צריך לא להפריע יותר מידי.

    1. גם לשיטתך - כדי לא להפריע צריך להיות חכם. מעבר לזה אני חושב שמה שכתבת הפוך מהמציאות... כנס הגיב:

      נתנייהו הוא מדינאי חכם (לא נכנס לכל הסכסוכים מסביב), אקטיבי ולא פסיבי (ראה גם כמה בריתות אסטרטגיות עם המעגל הקרוב והרחוק בלי הצורך בנרמול מלא של היחסים), כלכלן גדול (ראה מה היה מצב הכלכלה לפניו), וגם יודע להיות פסיבי כשצריך (צלח את 8 השנים הקשות של אובמה), וכמובן יודע לזהות הזדמנויות כשצריך (כמו טראמפ). אכן רה"מ מוצלח ביותר (אם לא המוצלח ביותר מקום המדינה ב 48 עד היום).

    2. להזכריך: נתניהו כאן כבר עשרים שנה , חלק מהזמן כשר אוצר וחלק כראש ממשלה, לנתק את הקשר בינו לבין ההצלחה הישראלית , ולייחל ש"לא יפריע יותר מדי", זהו עוול לנתניהו . אכן , הוא ראש ממשלה מהטובים שהיו , כנראה שהוא שני רק לבן גוריון .

    1. דברים שרואים משם. הודו סין, ארצות אפריקה, מדינות ערביות, ובאותה נשימה, מישהו שלא מתכופף מול הפריץ השחור בבית הלבן.

  5. מה הקשר בין גילוי הגז לנתניהו? מה הקשר בין יכולת אספקת גז עצמית לנתניהו ומתווה הגז? להפך, מתווה הגז מדבר על ייצוא, ועל מחירים לא טובים לציבור (דרך חברת החשמל או דרך תמלוגים). השמאל מבקש להעביר לציבור רווח גדול יותר מהגז שהוא רכוש המדינה ולא של טייקון כלשהו. ביבי גם לא הקים או טיפח את הסייבר, ההזדמנות בעולם ובוגרי יחידות בצבא טיפחו את השוק הזה בארץ. להפך, יש בעיית כוח אדם בתחום, שרק עכשיו באיחור מטורף מתייחסים אליו. יכול להיות שיש יתרונות למדיניות הכלכלית של ביבי, אבל במאמר ציינת הצלחות שאי אפשר לייחס אותן לאף פוליטיקאי. לגבי קשרים כלכליים עם מדינות זרות, יש הצלחות מסויימות לשלטון ביבי, ובאותה מידה רבין ואחרים שעשו שלום עם אויבים קרובים, מה שיוצר רווח כלכלי ומקטין הוצאות ביטחון..
    יום טוב

  6. מאמר מעניין.
    אכן הכלכלה הישראלית צועדת קדימה אבל המחיר הוא מחירי דירות הלא אפשריים. והאמת-לא נראה שזה מזיז לנתניהו יותר מדי. איך אמר? החיים עצמם …
    בנוסף אי אפשר לשכוח את חוק העמותות(האמיתי ובעל השיניים) שנתינהו הכשיל. ויוקר המחיה שלא נראה שמעניין את נתניהו יותר מדי.

  7. רגע שאני יבין . כאשר ישנם מאמרים שמשבחים את התנהלותו של נתניהו זה מצויין ובסדר אבל כאשר זה הפוך זה לא בסדר ואתם קוראים להם שמאלנים? הזוי

    1. לחיים (לא)יבין.
      אין בעיה שבשמאל לא יהללו את נתניהו הבעיה שאתם משקרים ומעוותים את המציאות.
      בגלל זה הפכתם משמאל לסמול.

    2. רגע שאני יבין: כאשר יש טוקבקיסטים שמלכלכים על נתניהו ברמות גבוהות של שנאת חינם זה מצוין אבל כאשר זה הפוך זה לא בסדר ואתה קורא להם עדר פאשיסטים? הזוי בריבוע

  8. זמן רב עבר, רב מדי מרז שמישהו כתב מאמר מקיף בשפה קולחת הנוחה לקורא כדי שזה יוכל לעמוד על ההישגים האמיתיים של ממשלות נתניהו; הישגים אותם מנסה התקשורת הרחבה בישראל להעלים מעיני הצעבור; תשקורת עויינת ורודפת העסוקה במסע שיסוי וצייד בלתי חוקי בעליל את גולגלתו של נתניהו ושום דבר לא ישביע את רעבונם שיהיה פחות מזה!!!
    תודה לאמנון לורד על המאמר פוקח עיניים לציבור רחב של אנשים היונקים ומעצבים את דעותיהם על יסוד תעמולת השקר הגבלסית של ה0מול הנכלולי וכלי התשקורת הכבושים על ידם!!!

  9. תמיד היינו הכי גדולים אבל לאו דוקא בגלל נתניהו שמורשתו לא תשאיר הרבה גדולה.

  10. תודה על המאמר. יש מספר פרשנים ישראלים וזרים שמצינים את שגשוגה של ישראל. אין ספק שישראל משגשגת עם מערכת אזרחית כ"כ מפותחת שאין ביננו חסרי קורת גג, אוכל או בגד ללבוש. שרותי הרפואה מצוינים והתעסוקה בשיעור גבוה מאוד. חלקו המינימלי של מר נתניהו שלא הפריע לשגשוג ואני סבור שתרם תרומה גבוהה מאוד ליציבות והתפתחות של מדינה מודרנית שלמעט התקשורת מהווה מקום נעים לחיות בו.
    חשוב מאוד שלא נתפס ליוהרה ולא פחות חשוב שלא נציג עצמנו כתלויים עד צאת נשמתנו ברצונו הטוב של הדוד סאם. יש לנו תורה בת 2500 שנה לפחות ויש לנו עבר מפואר של שרידות מול אתגרים שהכריעו אומות רבות והביאו להכחדתן. מעל לכל יש לדבוק בעקרונות הציוניות המעשית ולפתח תורת בן גוריוניזם שלאורה נלך.

  11. אכן אנו בין 8 הגדולות אבל אנו גם בין 8 הנמושות
    1. אחוז העניים .
    2. משפטים הנמשכים עשורים , עורכי דין המוכרים לקוחות , רגולטורים שתפקידם למסמס את תביעות האזרח.
    3. מדינה שיודעת לקחת בקלות אבל להחזיר…חבל על הזמן .
    4. מיעוט מפונק חלוצים דה-לוקס בשטחים עם תקציבי ענק ישירים וסמויים .
    5. ממשלה שלמה כולל נשיא השתכנו בבתי סוהר ומומחיותם לחלב את המדינה בהסכמים קואליציוניים .
    7. בדיחה רבת שנים היועץ לממשלה הוא גם ראש התביעה והשיא הביא נתניהו….גם מזכיר הממשלה .
    8. שיטה דמוקרטית שהצמיחה אטדים לרב והם מאיישים את הכנסת והממשלה .
    נכון….הטיח יפה אבל הקיר רקוב לחלוטין .איפה חמשת הממים של ז'בוטינסקי ??? הרי זו חובתה הראשונה של הממשלה אבל הזקנה עדיין במסדרון , הזקן מחטט בפחי האשפה אחרי אריזות כדי להשלים קיום ,מערכת חינוך שאינה מצליחה להמריא …ומי ב- 8200 ??? 3 חברה מהפריפריה והיתר ממדינת תל אביב…מדינה נבחנת בחוסן הלאומי שלה ולא בפוליש-בולשיט שלה .

  12. "איזו הצדקה יש להדיח ראש ממשלה טוב בגלל פרשיות מלאכותיות מהעבר, שאיש אינו מבין בדיוק מהי העבירה החבויה בהן".
    איזו היתממות עלובה. על המשפט הזה בנוי כל המאמר, והמשפט הזה הוא הבל מוחלט. קשקוש.
    אם נתניהו קיבל טובות הנאה ומתנות במאות אלפי שקלים זו לא עבירה? אם הוא היה מעורב ברכישת צוללות מיותרות לישראל זו לא עבירה?? אין סיבה לחקור את זה?
    כתבתי "אם" וזו בדיוק הנקודה – את ה"אם" הזה צריך לחקור. אם זה לא קרה – שישאר ראש ממשלה לנצח, אבל אם כן – שילך לכלא. נקודה.
    ועוד נקודה – למה ההקבלה בין נתניהו לימין? אין עוד מנהיגים בימין שיכולים להיבחר ולהיות רו"מ? אם הוא נוכל – שילך לכלא. אם רוב העם רוצה ימין וליכוד – שיבחרו בליכוד.

  13. אכן ראש ממשלה המוצלח והמצליח והיעיל ביותר שהיה לנו עד כה במדינת היהודים מדיניות נבונה בכל השטחים שצוינו לעיל הביאונו להצלחה עד הלום ובתקווה להמשך המגמה אסור לישראל לשקוד על שמריה אלא לצעוד עשרה מהלכים לפני שאר מדינות העולם בכל תחומי החיים ובכך יתרוננו-מאמר מרנין ומציאותי