מכתב פתוח לאופוזיציה שאיבדה את דרכה

במקום לנצל את "שעת השאלות" כדי להטיח בראש הממשלה שאלות נוקבות על כלכלה, ביטחון ומדיניות, בחרה האופוזיציה לנהל מופע קנטרני ורדוד בנושא חקירות נתניהו. אם זה כל מה שיש, הרי שמצבנו באמת טוב

איפה השאלות הקשות באמת? חברת הכנסת נחמיאס-ורבין במהלך שעת השאלות לראש הממשלה. צילום מסך

חברי אופוזיציה יקרים שלום,

צפיתי בפרובוקציה הפרלמנטרית שלכם בשבוע שעבר, זו שמכונה משום מה "שעת שאלות" לראש הממשלה, ונתקפתי אכזבה ודאגה. האכזבה היא משום שכשסוף סוף יש לכם הזדמנות לשאול את ראש הממשלה באופן ישיר שאלות הנוגעות למדיניותו, בחרתם לשקוע בריטואל מטופש של חיטוט בחקירות משטרה ושאלות משפטיות שברור לכולם שהוא לא יכול לענות עליהן. הרי לא באמת ציפיתם שנתניהו ישתף אתכם בשידור חי מעל במת הכנסת בדברים שאמר או לא אמר ל"ג'ינג'י", או שיצהיר מה בכוונתו לעשות אם יוגש נגדו כתב אישום. ברור לכם, כפי שזה היה ברור גם לכל הצופים, שהמטרה לא הייתה לקבל תשובות אלא סתם לייצר סיבות להתמרמרות הקבועה שלכם בפייסבוק, ולכתוב שראש הממשלה "מתחמק" ו"מתעלם" משאלות הרות גורל הנוגעות להרגלי העישון שלו.

ככל שצפיתי במופע, התחושות הקשות התחזקו. חשבתי שאחרי פעם או פעמיים נבין את הפואנטה ונוכל להמשיך הלאה. לי באופן אישי הספיקו השאלות ה"נוקבות" שהקריא דב חנין בקולו הבכייני, בתוספת ה"מתקפה" הפולנית של מיכל רוזין, כדי למצות את העסק. אבל כשח"כ אחר ח"כ עולה וחוזר על אותן שאלות באותה אינטונציה, וגם מקבל את אותה תשובה, זה כבר נהיה מביך. מילא אתם, נהניתם מעצמכם שם במשכן, אבל מה על הצופה בבית? איפה הרגישות? איה החמלה? חלק מהם אפילו הצביעו לכם בבחירות האחרונות, אין בכם טיפת רחמים?

בסופו של דבר רציתם להוציא את נתניהו קטן, אבל כשעשרים ח"כים מכרכרים סביבו באובססיה – הוא רק יוצא גדול יותר. אולי חשבתם שאתם זבובים על זבל, אבל שוב יצאתם ליליפוטים ליד גוליבר.

אבל האכזבה שלי עמוקה יותר, והיא גורמת לי גם לדאגה. הרי לכם, כאופוזיציה במשטר דמוקרטי, יש תפקיד חשוב וחיוני. והוא לא קשור לרצון האינסופי להפיל את הממשלה ולהחליף את העומד בראשה באישיות שמסמלת "תקווה". לאופוזיציה תפקיד מעשי וחשוב גם במהלך כהונתה של הממשלה. האופוזיציה צריכה לאתגר את הממשלה, להצביע על כשליה ולהציף את מחדליה. במילים אחרות: היא צריכה לעסוק במדיניות. להדגיש את השגיאות של הממשלה הנוכחית, ולהצביע על החלופות הראויות לדעתה. זוהי אופוזיציה ראויה, שמשרתת את הציבור בכך שהיא מאתגרת את הממשלה ומחייבת את מקבלי ההחלטות לבחון כל החלטה וכל מהלך בשבע עיניים, ובכך תורמת תרומה מהותית לאינטרס הלאומי. ואת זה, חברים יקרים, אתם ממאנים בעקביות לספק.

אתם צריכים להבין: כל שאלה על החקירות של ראש הממשלה היא שאלה שלא נשאלה על המצב הכלכלי, על תהליך השלום, על יחסי דת ומדינה ועל מצבם של ערביי ישראל. כל הקנטה של זהבה גלאון בנושא ה"ג'ינג'י" היא פחות שאלה נוקבת על מדיניות הממשלה בנוגע לגז, לשוק התקשורת ומערכת החינוך. כל טרוניה של איילת נחמיאס־ורבין על אי־התפטרותו של נתניהו היא תלונה שלא נשמעה על כישלונותיה של הממשלה בהשגת ביטחון אישי, במאבק בפשע ובמצבם של המסתננים.

שלא תבינו אותי לא נכון: ברוב הנושאים הללו אני סבור באופן אישי שהממשלה מתפקדת מצוין, אבל אחת לכמה זמן אני רוצה לראות את ראש הממשלה עומד מול שאלות קשות ונוקבות ונאלץ להישיר מבט מול עיני האומה בשידור ישיר. אני בטוח שיש הרבה מה לשפר, ואולי גם אני הייתי לומד דבר או שניים על כישלונות של הממשלה. מי יודע, אולי הייתי משתכנע שאתם צודקים לפעמים?

אני רוצה שיהיה מישהו במדינה הזאת שיאתגר את נתניהו ויגרום לו להציג חזון בנוגע לעוני ולפערים החברתיים. אני רוצה שמישהו יכריח את ראש הממשלה לדבר על התוצאות המחפירות של פיז"ה השנה; שיגרום לו לזוע באי־נחת בנוגע להפקרות החוק בנגב ובאזורים אחרים; שישאלו אותו על הקושי להקים כאן עסק, ועל החסמים שמונעים מאוכלוסיות חלשות להשתלב בחברה. הוא ראש הממשלה, הוא צריך לתת לנו דין וחשבון, ואתם, חברי האופוזיציה, היחידים שיכולים להגיש לו אותו.

הרגעים הכי גדולים של מדינאי מתרחשים בעימותים מול יריבים בשאלות של מהות. הסרטונים ההיסטוריים הפוליטיים הטובים ביותר הם מהדיבייטים של רייגן מול קרטר, מהוויכוחים של תאצ'ר בפרלמנט הבריטי עם מתנגדיה משמאל, וגם מהתפלמסויות של בגין, רבין ושרון בכנסת. לעומת זאת, שעות השאלות המבוזבזות שלכם ייכנסו לדואר זבל של הזיכרון הקירבנטי. פדיחה של היוטיוב שאף אחד לא צופה בה.

אבל עזבו אותי. אני הרי ימני שרוף, וכנראה אצביע לנתניהו (או למחליפו) בכל מקרה. אבל חִשבו רגע על הבוחרים שלכם: אלו שנענו לקריאות הנלהבות של V15 ו'ידיעות אחרונות', ונהרו בהמוניהם לקלפיות בתל־אביב להחליף את השלטון ולהביא את "התקווה". מה המסר שלכם אליהם? שהממשלה הימנית מתפקדת מצוין? שאין בעיות של פערים חברתיים? של עוני מחפיר? של בידוד מדיני ושואה סביבתית? שאתר 'מידה' צודק בכל מה שהוא כותב? הרי אם כל מה שיש לכם לעשות זה לעסוק בחקירות משטרה, המסר הוא שבשאר התחומים הכול סבבה. בשביל מה פרסמתם לפני חודשיים שלושה דו"חות עוני שונים? זה פשוט לא רציני.

ואני חייב לגלות לכם עוד סוד: המטרה של אופוזיציה היא לשכנע בוחרים להצביע עבורה, לא לשכנע חוקרי משטרה להעמיד מישהו לדין. מי שאתם אמורים לפנות אליו אלה הצופים בבית – אלה שחוזרים כל יום מהעבודה לעול של העו"ש והמשכנתא, אלה שרוצים שלום ושגשוג וחיים טובים יותר. הם לא יבואו להצביע בפעם הבאה לפוליטיקאים שכל ההישג שלהם הוא להפעיל את יאח"ה. אם מחליפים את השלטון בפרקליטות ולא בקלפיות, אז למה בכלל לטרוח?

אם זה הראש שלכם והחקירות זה הדבר הכי חשוב, אז אולי אהוד ברק צודק: הוא, דרוקר ואלדד יניב עושים אופוזיציה יעילה הרבה יותר מכל הח"כים במשכן גם יחד.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

12 תגובות למאמר

  1. זה בדיוק מה שאני מרגיש ואם כך הדבר אני מוצא את עצמי מצביע אליו פעם הבאה ואם אני אצביע זאת אומרת שהוא יזכה בגדול ולמרות שהסקרים יצביעו על כך שיש עתיד + הרשימה המשותפת ומרץ מגיעים ל 290 מנדטים!

  2. אוי חרטטן. האופוזיציה לא מדברת על ערביי ישראל? על החינוך? על הגז? אז מה שמפריע לך זה שכשהנושא הבוער ביותר הוא ראש ממשלה שנחקר על שחיתות וקבלת שוחד (לא, לא על ״עישון סיגרים״), האופוזיציה מתמקדת בזה?
    בואו נודה באמת, ביגמן לא רוצה אופוזיציה פועלת. בימים כתיקונם הוא מבקר אותם בדיוק על זה שהם מבקרים את מדיניות הממשלה. הוא פשוט נרתם לקמפיין הסנגוריה של ביבי, ומנסה להציג את החשש שראש הממשלה שלנו מושחת עד העצם כדבר של מה בכך.

    1. אדון/גברת ע' היקר/ה (ע' זה קיצור של עיוור במקרה…?)
      עד מתי תמשיכו עם הראש בקיר, עוד לא התעייפתם?
      הרי ביגמן כותב בעצמו שכאשר האופוזיציה אכן מעבירה ביקורת על מדיניות הממשלה, כפי שהיא אמורה, אז הוא אמנם לא מסכים עם תוכן הדברים אבל כן מסכים שזה התהליך התקין. זה מה שאנחנו מבקשים – שהאופוזיציה תהיה אופוזיציה ותציע מדיניות וחזון משלה; שתעביר ביקורת עניינית על הממשלה ותוודא שהיא מתפקדת למען האזרחים, שתציע אלטרנטיבות. אבל, מה שיוצא הוא, שרוב הזמן זה לא מה שהאופוזיציה עושה, ואפילו כאשר היא מקבלת הזדמנויות פז לעשות בדיוק את זה (שעת השאלות) אז היא מפספסת בגדול. ועל זה אנחנו מבכים, גם אלה בינינו האוחזים בדעות ימניות – כי אנחנו עדיין מאמינים בדמוקרטיה; משום שהשמאל פשוט משמיד את הדמוקרטיה – לא בגלל שהוא לא מסכים לדרכו של הימין (זה לחלוטין לגיטימי, אדרבא – תתווכחו ונסו לשכנע), אלא בגלל שהוא שובר את כללי המשחק מחד ומתמקד בזוטות מאידך. אם ראש הממשלה נאשם בשחיתות, אז בוודאי שהעניין ראוי להיחקר (מה שקורה בימים אלה, וזה תקין). אבל זה לא מה שחשוב לכם, ואתם רק צווחים כאילו שזה כן מה שחשוב לכם, באותו מופע צביעות שאינו מודע לעצמו ברמה פתטית. השמאל מנסה לעקוף את המערכת הדמוקרטית באמצעות כל הכלים העומדים לרשותו, בכללם מערכת המשפט והעיתונות. לא רק שזה לא יעזור לכם (כי גם אם תפילו את נתניהו, אתם עדיין לא מציעים שום אלטרנטיבה, ועדיין תהיה ממשלה ימנית), אלא שזה ימשיך ויחזק את המתנגדים שלכם.
      ולגמרי בצדק – אתם כלי ריק. אפילו "האויבים" שלכם מנסים לעזור לכם, ואתם לא מקשיבים, תוקעים אצבעות באזניים ואומרים "לה לה לה, אני לא שומע, אתם ימנים טיפשים!".
      אז כמו שאתה אומר – בואו נודה באמת: השמאל כבר מזמן אינו אופוזיציה לממשלה, אלא אופוזיציה לדמוקרטיה עצמה. אתם לא מצליחים להבחר כי אתם מנותקים לגמרי, ובמקום לעשות בדק בית, אתם ממשיכים להאשים את כל העולם ואשתו (לפעמים מילולית). אז תמשיכו לנבוח, והשיירה של מדינת ישראל תעבור. עם כל יום שחולף ובו אתם מראים את ההתנהגות הנלוזה שלכם, אני שמח יותר על קריסתכם המוחלטת והמוצדקת.

  3. אתה לא הבנה, הם שואלים שאלות על הבעיה המרכזית שיש לנו, הבעיה הינה ראש הממשלה שלוקחן אודנו לאבדון ומשקר לנו בכל היזדמנו.

    1. תנסה שניה לא לחשוב על ביבי. נתק שניה את הכבל. מדובר על זה שכל השמאל עסוק כמוך בביבי ובעצם אין שום אופוזיציה לממשלה כי כל סדר היום סביב לשנא את ביבי. תתעוררו. אחיכם עם הדעות השונות רוצים אתכם עם מח פעיל. יש עוד המון לעשות שלא קשור לביבי ולא תלוי ביבי

  4. יש לי הרגשה שאם ראש הממשלה יסתלק הסמאל פשוט יהיה באבל , זה נראה שהם פשוט מעריצים אותו ,מאוהבים בו או משהו דומה . כל המהות שלהם קשורה בביבי חבורה של פטתים .

  5. קולע!!!להוסיף שהמחזה הראה כאילו הכנסת הוא הג'ונגל והחברים מהאופוזיציה הם חיות היער

  6. כמה אפשר התזמורת הזאת של "חקירות זה לא העסק של באופוזיציה". ממתי כתב עיתונאי ימני כותב נגד האפוזיציה על שהעזה לשאול שאלות שען מעניינות חלק מעם הזה. לא מעניין אותך? בסדר גמור. תפנה למפלגההימנית שלך ונראה אותך כותב מאמר שלם למה הם לא העלו את השאלות האלו שאתה רצית. גם להיות בשלטון וגם לבקר אץ האפוזיציה על שהיא לא בסדר? זאת השיטה היום של יחצני התקשורת? לפמפם כל יום וכל יום תלונה אחר תלונה על האופוזציה? כל מילה שניה וראשונה של ראש הממשלה הזה היא האופוזיציה. הוא רק שכח שהוא בשלטון.

    1. הנה עוד ארטיסט, אתם פשוט לא מבינים הא? אנחנו מנסים לעזור לכם, ואתם ממשיכים להתעקש.
      טמבל שכמוך, זה לא עניין של "חקירות זה לא העסק של האופוזיציה", בוודאי שזה כן העסק שלה. אבל זה לא העסק העיקרי שלה! למה? כי זה לא העיקר. אבל על זה, ורק על זה, היא מכלה את כל זמנה וזמננו!
      אנחנו מנסים להגיד לכם שאתם לא מתפקדים כאופוזיציה, ומתעקשים ללכת עם הראש בקיר. אז מה אתה עושה בתגובה? הולך עם הראש בקיר. גאון.
      אם לא תתעוררו מהר – אתם אבודים.
      אנחנו, המתנגדים שלכם, כבר מרחמים עליכם מרוב שאתם לא רואים ולא שומעים.
      תבין, אנחנו לא מצפים שתסכימו איתנו, רק שתתנגדו בצורה אינטליגנטית ואחראית. אתה חושב שאתם מסוגלים?? או שהרכבת הזו כבר עזבה את התחנה?
      ואחרי דברים כאלה אתם עוד מתעקשים על זה שהשמאלנים הם האינטליגנטים והימנים סתם טיפשים. כמה מתסכלים אתם, כבר אין פה שום אתגר.

  7. יש מכת מדינה והיא תקשורת עויינת שמדרבנת את חברי הכנסת להקצין ולהתעסק בטפל.ברצוני להתייחס למחלת מדינה. המחלה היא שחלק נרחב בתקשורת לוקה בה. חד צדדיות. המאפיינים של המחלה התגייסות לטובת האוייב בכל נושא שנוי במחלוקת. לא צריך לנצח. אין צודק יש נארטיב. אם ניתן להם קצת לנצח יהיה שלום ועד הבלים כאלה ואחרים. המניע, הוירוס הוא התקשורת. רק זו החד צדדית המאוסה והבזויה. הפתרון יהיה כמו לאבעבעות השחורות (smallpox cowpox. ) מעכב תחרותי. דוגמאות ישראל היום בעיתונות הכתובה. ערוץ 20 חזק ללא הגבלות.