החוק שיחזיר את השליטה לעם: "נשֹים סוף לשלטון המשפטנים"

ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) הגיש הצעת חוק שתאפשר לשרים לפטר את היועצים המשפטיים של משרדיהם, גם ללא הסכמת היועמ"ש לממשלה: "הגיע הזמן שנבחרי הציבור ימשלו, כמו בארה"ב". ראיון

לחזק את המשילות; אמיר אוחנה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פיטר ביממה האחרונה את התובעת הכללית הזמנית שמונתה בסוף כהונתו של ברק אובמה, סאלי ייטס, לאחר שהכריזה כי לא תגן בבית המשפט על הצו הנשיאותי המגביל את כניסתם לארה"ב של אזרחים משבע מדינות מוסלמיות. "ייטס, מינוי של אובמה, היא חלשה בנושא הגבולות ובנושא ההגירה", הסביר טראמפ את הצעד. "הגיע הזמן להיות רציניים לגבי ההגנה על מדינתנו". במקומה של ייטס מונה לתפקיד התובע הכללי הזמני דיינה בנטה, פרקליט המחוז המזרחי של וירג'יניה, שהבהיר כי יגן על עמדת הנשיא בבית המשפט וכי הצווים הנשיאותיים בנושא ההגירה "חוקיים ומנוסחים כהלכה".

"ההתנהלות של טראמפ היא דוגמה מצוינת ליחסי הגומלין ההולמים והנכונים בין נבחרי ציבור וקובעי המדיניות ובין הדרג הביצועי והפקידותי", אומר ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), שהגיש לאחרונה הצעת חוק ברוח השיטה האמריקנית, שלפיה יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ימונו על ידי השר הממונה. "במדינת ישראל היועצים המשפטיים היו פשוט מטרפדים את החלטה של טראמפ. בניגוד לארה"ב, כאן המשפטנים הם המושלים האמתיים".

בראיון ל'מידה' מצהיר אוחנה כי החוק החדש שניסח, בשיתוף 'התנועה למשילות ודמוקרטיה', "ישים סוף לשלטון המשפטנים", ויחזק את המשילות של נבחרי הציבור. "הימין מתלונן על כך שהוא שוב ושוב נבחר על ידי העם, אך מתקשה לשלוט. הסיבה לכך היא שלטון המשפטנים, שבמקרים רבים השקפת עולמם אינה עולה בקנה אחד עם זו של השרים במשרדיהם. אותם יועמ"שים הופכים את עצמם לשרי־על, חוסמים ומטרפדים יוזמות שהשר רוצה לקדם, ולמעשה כופים על נבחרי הציבור ליישם מדיניות המנוגדת לרצונם ולרצון בוחריהם, בתואנות משפטיות לכאורה. כמשפטן אני יודע שחוק הוא לא מדע מדויק, וכמעט על כל יוזמה שמשפטן מסוים מתנגד לה תוכל למצוא לפחות שני משפטנים אחרים שיתמכו בה ויגנו עליה בצורה אינטליגנטית ורהוטה, בדיוק כפי שקורה עכשיו בארצות הברית".

 

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע שלא יסכים להגן על חוק ההסדרה בבג"ץ. החוק שלך אמנם לא נוגע אליו אלא ליועמ"שים של משרדי הממשלה, אבל אם הצעת החוק שלך הייתה מיושמת, מצב כזה היה יכול להימנע?

"אני לא חושב שרצוי לחייב יועץ משפטי לייצג בפני בית משפט עמדה שהוא מתנגד לה, אבל במקרים כאלה אפשר להיעזר במשפטן חיצוני. לפי החוק שלי, יועמ"ש ימונה באופן אישי על ידי השר הממונה. ההיגיון אומר שהשר לא ימנה לתפקיד היועץ אדם שהשקפותיו רחוקות משלו כרחוק מזרח ממערב, ולכן החוק יצמצם את ההיתכנות של מקרים שבהם יועמ"ש מסרב להגן על יוזמות של המשרד שלו. במקרה שהיועמ"ש יסרב להגן על עמדה מסוימת, לשר תהיה הסמכות לפטר אותו, בניגוד למצב כיום".

"רק מי שאיננו דמוקרט יתנגד לחוק"

הצעת החוק של אוחנה מבקשת לשים סוף ל'מודל הכפיפות המפוצל', שלפיו יועמ"שים של משרדי הממשלה השונים כפופים מנהלתית להנהלת המשרד, אך כפיפותם המקצועית נתונה ליועץ המשפטי לממשלה. כחלק ממצב עניינים זה, שרי הממשלה אינם יכולים לפטר את היועמ"שים של משרדיהם ללא הסכמתו ואישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

לפי מחקר השוואתי שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת בשנת 2011, מודל הפיצול הישראלי ייחודי בעולם המערבי. בבלגיה, בבריטניה ובניו־זילנד, לדוגמה, חווֹת הדעת של היועצים המשפטיים "אינן מחייבות" את השר הממונה, והפסקת עבודתם  "נעשית בדומה לכל עובד מדינה אחר", ללא צורך בהסכמת היועמ"ש לממשלה. באוסטרליה היועצים המשפטיים נבחרים על ידי משרדי הממשלה, ובכל מקרה משרדי הממשלה חופשיים לפנות לשוק הפרטי לצורכי ייצוג. בארה"ב, כאמור, היועצים המשפטיים הם מינויים פוליטיים כמו בעלי תפקידים רבים אחרים בשירות המדינה, ומתחלפים עם כל חילופי שלטון.

"ההצעה שלי מבקשת לקרב את ישראל לעולם המתוקן", אומר אוחנה. "החוק יסייע להגשים את רצון הבוחר. רק מי שאיננו דמוקרט אמתי אלא כזה שרוצה להמשיך לשלוט גם מבלי שנבחר, יתנגד לו".

בדבריו האחרונים מכוון אוחנה לא רק לחברי האופוזיציה שיצאו בחריפות נגד הצעת החוק (איציק שמולי מהעבודה כינה אותה "מסוכנת") אלא גם ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהבהיר כי יבקש לעצור את החוק. "היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לכל ניסיון להחליש את הייעוץ המשפטי הציבורי או לפגוע בעצמאותו", נכתב בהודעה שיצאה בנושא מלשכת היועמ"ש לממשלה. "היועצים המשפטיים בשירות הציבורי הם שומרי סף אשר תפקידם לסייע לדרג הנבחר להגשים את מדיניותו בגבולות הדין, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ועל שלטון החוק".

לדברי אוחנה, הביקורת החריפה של מנדלבליט ממחישה את עוצמת היתר שצברה הפקידות המשפטית במדינת ישראל. "הטרמינולוגיה שבה השתמש היועץ המשפטי לממשלה נגד החוק היא הבעיה בהתגלמותה", טוען אוחנה. "מה שמנדלבליט בעצם אומר זה שהמחוקקים הם רק מראית עין של הדמוקרטיה. בפועל, מי שבאמת מחזיקים במושכות הם המשפטנים. מישהו פה התבלבל. יועץ משפטי איננו שומר סף. הרעיון של יועץ משפטי הוא לסייע לשר להגשים את המדיניות שלו ולא להכשיל אותה. לכל משרד ממשלתי יש מספיק שומרי סף כמו גזבר, מבקר, מבקר המדינה, הכנסת, ובמידת הצורך גם הפרקליטות ובתי המשפט. מה שאין מספיק זה יכולת ביצוע ומשילות, והחוק דואג בדיוק להיבטים אלו".

אוחנה ניסח את החוק לאחר שנחשף לדבריו ל"משפטזיציית יתר ולסחבת בירוקרטית בלתי נסבלת" שעמה נאלצים המחוקקים ושרי הממשלה להתמודד. הדוגמה הבולטת מכולם היא המקרה של יהודה הישראלי, אחד הפצועים הקשים ביותר של מבצע 'צוק איתן', שמשרד הביטחון מסרב לאשר את הנגשת ביתו בעפרה. הסירוב של משרד הביטחון נעוץ בכך שהישראלי הוא תושב יהודה ושומרון, ולפי חוות הדעת של יועמ"ש משרד הביטחון, אחז בן־ארי, כל עוד לא ניתן להוציא היתרי בנייה בעופרה, "החוק לא מאפשר" את הנגשת ביתו. אוחנה מכיר במכשול החוקי אך טוען כי "יועמ"ש אחר היה מנסה למצוא פתרון לבעיה", ומוסיף כי "אפשר היה לראות איך לסייע ולעזור. פה אמרו 'זה בניגוד לחוק' ובזה סיימו את הסיפור".

אורי אריאל, שר החקלאות והממונה על השירות הלאומי, ביקש לבטל תקני שירות לאומי ל'בצלם', אבל מי שעצר את היוזמה לא היה היועמ"ש של המשרד שלו אלא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר. אולי אתה שם את הביצים בסל הלא נכון?

"אנחנו מדברים פה על תהליך. נכון שהחוק לא ישפיע על זילבר ישירות, אבל אם הוא יעבור, ובמשרדי הממשלה יֵשבו יועמ"שים שיעבדו עם השרים ולא נגדם, זה יערים קשיים גם על זילבר ודומיה להתנגד ליוזמות ממשלתיות, ויבליט את הניסיון של שלטון המשפטנים לכפות דעתם על נבחרי הציבור".

היית מנסח חוק דומה גם אם השמאל היה היום בשלטון?

"אם הציבור הישראלי היה בוחר בממשלת שמאל, ובמשרדי הממשלה היו יושבים יועמ"שים ימניים שמנסים לטרפד את מדיניותם, זה לא היה מקובל עלי".

החוק שלך זוכה לתמיכה של שרת המשפטים איילת שקד ושל שרים נוספים. מה הסיכויים שהוא יעבור?

"גם אם החוק לא יעבור בנוסחו המקורי, אני יכול להבטיח שהמצב הנוכחי לא יישאר כפי שהוא היום. החוק יסייע לדחוף את מדינת ישראל עוד כמה צעדים לעבר השינוי שאני ורבים בימין מייחלים לו".

"המשפטנים הם המושלים האמתיים"; היועמ"ש לממשלה, אביחי מנדלבליט. צילום: רועי עלימה, פלאש 90.

"לציבור לא אכפת משמפניות ומסיגרים"

ביום חמישי הקרוב ייערך בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיון בהצעת חוק נוספת של אוחנה, שלפיה ארגונים שמרבית המימון שלהם מגיע ממדינות זרות לא יוכלו ליהנות מתקני שירות לאומי. הנפגעים העיקריים מחוק כזה הם ארגוני השמאל הקיצוני דוגמת 'בצלם', 'הטלוויזיה החברתית', 'גישה' ו'מוקד סיוע לפליטים ומהגרים'. "לא ייתכן שמדינת ישראל תספק כוח אדם מסובסד לארגונים הפועלים למען אינטרסים של מדינות זרות, מציגים את מדינת ישראל כפושעת מלחמה, מגנים על גדולי הטרוריסטים ומוציאים את דיבתם של חיילי צה"ל", אומר אוחנה.

הח"כ הצעיר לא נשמע מוטרד מדו"ח מבקר המדינה על 'צוק איתן' שצפוי להתפרסם בתוך פחות משבועיים. "הייתי לוקח בעירבון מוגבל את דו"חות המבקר", הוא אומר. "זה אותו מבקר שביקר את ההחלטה להשקיע ב'כיפת ברזל', שכולנו יודעים כמה חיי ישראלים היא הצילה ועד כמה היא תרמה לביטחון ישראל. כפי שראש הממשלה אמר במליאת הכנסת, התקיימו בקבינט דיונים מעמיקים על סוגיית המנהרות עוד לפני המבצע".

לפיד ובנט טוענים כי דיונים שכאלו לא התקיימו.

"מדובר בניגוח פוליטי לשם גריפת קולות, לא מעבר לכך. עובדה שבעבר לפיד טען שכן התקיימו דיונים מעמיקים בנושא המנהרות. לגבי בנט, הוא רוצה להחזיר לעצמו קולות שהוא חושב שהליכוד לקח ממנו בבחירות האחרונות".

אתה מסכים עם האמירה של ראש הממשלה בנוגע לחקירות כי "לא יהיה כלום, כי אין כלום"?

"אני בוטח בראש הממשלה שנהג כחוק. הוא לא מכחיש את העובדה שקיבל מתנות, אבל מבהיר שזה היה במסגרת חברות אישית ולא בגלל היותו איש ציבור. אף אחת מהפרשות לא תבשיל לידי כתב אישום, ולכן הבחירות הבאות ייערכו במועדן, בשנת 2019. מי שירצה להחליף את הימין בשלטון יצטרך לעמוד במשימה הקשה, ולשכנע אידאולוגית את העם בצדקת דרכו".

אין לדעתך פסול ציבורי בראש ממשלה שמקבל מתנות מאנשי עסקים בשווי של מאות אלפי שקלים?

"בבחירות האחרונות הציבור הישראלי הולעט בסיפורים על גלידות פיסטוק, בקבוקים, כסאות פלסטיק וכיוצא באלו, ולמרות הכול הציבור אמר את דברו ובחר בנתניהו ובליכוד שינהיגו אותו. אז אם יש מי שחושב שפיסטוק וגלידה לא עניינו את הציבור אבל שמפניות וסיגרים כן, הוא לא יודע על מה הוא מדבר. מה שכן מעניין את העם זה מי האדם שיחזיק בהגה המדינה המאוימת ביותר בעולם, ויצעיד אותה להצלחה כלכלית".

מה דעתך על הטענה שבשיחותיו עם נוני מוזס שפורסמו חשף ראש הממשלה את השפעתו הישירה על התכנים ב'ישראל היום', ובכך סתר את דבריו בעבר שאין לו קשר לעיתון, וממילא העיתון מהווה "תרומה אסורה"? 

"אין הכחשה לשלושת הדברים הבאים: ראש הממשלה מיודד עם אדלסון, אדלסון תרם לנתניהו, ואדלסון הוא הבעלים של 'ישראל היום'. לא מופרך שמישהו המיודד עם בעלים של עיתון ידבר איתו על דברים שקשורים לעיתון. זה לא אומר שיש לראש הממשלה השפעה על התכנים, כי ההחלטה בסופו של דבר היא של בעלי העיתון והוא יכול להחליט אחרת. מה שהיה בשיחות זה משהו אחד, אבל מה שנעשה בפועל זה משהו אחר. לפחות בינתיים אין טענה שנתניהו פעל בדרך כלשהי כדי להצר את פעילותו של 'ישראל היום', ולכן אין כאן היבט פלילי".

אתה חושב שמי שהדליף את התמלילים ביקש להזיק לנתניהו?

"לא יודע להגיד מהיכן הגיעו ההדלפות, אבל אני כן יודע לומר שההתקפות האחרונות מצטרפות לשורת התקפות לא הוגנות נגד ראש הממשלה לאורך שנים רבות מצד התקשורת".

אתה לא חש חוסר נוחות מתוכן השיחות שנחשפו?

"ככל שאני קורא את התמלילים, אני דווקא רואה בהם כתב אישום נגד התקשורת ולא נגד נתניהו. אם יש בפרשה הזו דבר אחד טוב זה שהציבור יפקח את עיניו ויצרוך תקשורת בצורה ביקורתית יותר. הסיפור של יחסי תן וקח בין עיתונאים לפוליטיקאים, זוטרים ובכירים כאחד, היה ידוע עד עכשיו בעיקר בברנז'ה התקשורתית־פוליטית, וטוב שעכשיו כל הציבור מודע לעובדות אלו".

בינתיים בנט והמתנחלים מחשקים את נתניהו מימין בדרישה שינצל את בחירתו של טראמפ לנשיא כדי להאיץ את הבנייה ביהודה ושומרון.

"הכול בחיים זה ענין של עיתוי. הדרישה לבנייה ביו"ש צודקת. בהתאם לחזונו של זאב ז'בוטינסקי, רק אם נבנה בכל חלקי ארץ ישראל ונגדע מלב אויבינו את המחשבה שאנחנו אפיזודה חולפת, יגדלו הסיכויים שנגיע לשלום. עם זאת, לדחוף עכשיו לבנייה מסיבית, עוד לפני שהנשיא האמריקני הספיק לפגוש את ראש הממשלה, זו לא הגישה הנכונה ולא המדיניות האחראית והמידתית שאני מצפה מהמנהיגות הישראלית. יש חמורים שקופצים בראש, ואני לא רוצה להיות אחד מהם".

אתה חושב שלא היה אפשר למנוע את פינוייה הצפוי של עמונה?

"כואב הלב על עמונה, בעיקר משום שברור לכל שכפי שהשטח היה שממה ושיממון לפני שהגיעו אליו המתיישבים – כך יהיה גם אחרי שהם יפונו ממנו. קיווינו שחוק ההסדרה יוכל למנוע את הפינוי, אך האמת היא שגם אם לא – החוק הזה יסייע להסדיר בתים רבים וחלקים נרחבים מההתיישבות ביו"ש, כך שמראות כאלה לא יישנו, או לכל הפחות יפחתו משמעותית".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

27 תגובות למאמר

  1. דווקא אמיר שהוא חילוני והומוסקסואל מוצהר יכול להעביר חוק כזה. אם היה מתנחל היו צולבים אותו. ניחוש שלי – הדמוקרטים הדגולים שלנו, בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית – יתמכו בחוק היות ומי שהגיש אותו הוא דמוקרט נאור ומתקדם. נכון? אה, לא?

    1. "הדמוקרטים הדגולים שלנו" לא מתרשמים לא מחילוני ולא מהומוסקסואל – הדבר היחיד שמעניין אותם זה השלטון והכוח. לכן ל"פמיניסטיות" ביניהן לא אכפת שהנשים בדרום תל אביב מוטרדות מינית ומאוימות באונס על ידי המסתננים (שהתאזרחות שלהם היא פוטנציאל של מצביעי שמאל) ולכן לשוחרי "חופש הדת" ביניהם לא אכפת מקולות המואזין הרמים שמפריעים את מנוחת הציבור בחמש בבוקר (כי המואזין הזה מייצג פוטנציאל אלקטורלי לתמיכה בקואליציית שמאל צרה דוגמת קואליציית אוסלו) אבל אכפת להם מהצפירה של כניסת השבת בשעה שש בערב.

  2. מי שמנהל את המדינה זה האח הגדול אהרון ברק ,וסייעניו הלא פחות גלותיים. שני אחים גדולים- המימסד החרדי.בעוד שעם ישראלי לאומי מאוד. אבות אהרון ברק שלטו עד שהיגיע . ואחרי זה הוא בא והישתלט על המדינה כולה בסיוע התיקשורת. כל הרשויות תחת שילטון אלוהי צבאות ברק . עובדיה יוסף והרב שך. כל הבחירות זה בלוף אחד גדול. לא במיקרה שס נהרה לכיוון החרדי . אחרי שבירת עמוד השידרה של עדות המיזרח. במיוחד בעיירות הפיתוח. ואחרי זה נהירת אליטת המיתנחלים שוב לכיוון החרדי. אחרי הנסיגה מעזה. בין שני צורות אלה נימצא ההמון הרגיל. לאומי מאוד . הוא לא בא לידי ביטוי. הוא הרוב הדומם הניסתר. אז היגיע הזמן שזה יקרה. רואים ושומעים וחווים זאת בטוקבקים. הם פשוט חושבים ההפך מהמיסד השילטוני האהרון ברקי.

    1. לא. הוא רוצה לסלק את הקונסוליירים של 'מרץ' והרשימה המשותפת.

  3. רעיון טוב וראיון טוב.
    הצעת החוק מבצעת במקרה הטוב רבע עבודה. כל עוד היועץ המשפטי ימשיך למנות (בפועל) את משניו, והם ימשיכו לקבוע מדיניות לא יתרחש שינוי אמיתי. אוחנה צריך לפעול לפיצול תפקידי היועץ המשפטי, ולמתן אפשרות לממשלה למנות יועץ משפטי כרצונה, ואף להשתמש ביועץ חיצוני במידה והיא רוצה בכך.

    1. וגם בזאת אין די! שופטי בית המשפט העליון נשענים על כוח הטרור המשפטי. כיון שלא כפי שצריך להיות בדמוקרטיה, בישראל אין הפרדת רשויות. זה אומר שהתביעה שהיא מהרשות המבצעת והשפיטה שהיא מהרשות השופטת מקיימות בינהם יחסי גומלין הדוקים. הרי רוב השופטים באים מהתביעה. במדינה מתוקנת צריכה להיות הפרדה מוחלטת. מי שבחר בקריירה של תובע לעולם אך לעולם לא יוכל להיות שופט. כך לשופטים אין כוח על התביעה וזו לא מפתיעה בתביעות לרצון בתי המשפט. בישראל השופטים פוקדים על התביעה להוציא תביעות נגד מדינאים העושים דבר מה שאינו לרוחם! גם משרד היועץ המשפטי פועל לפי רצון בית המשפט!

      יש להפריד בין משרד היועץ המשפטי לממשלה לבין התביעה. היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות חלק מהממשלה וכשמו ליעץ לטובת העניין כיצד לתפקד חוקית, כפי שנהוג במדינות מתוקנות. אלא שבזה אין די התביעה כולה צריכה להיות מופרדת מהשפיטה. המצב כיום הוא שהיועץ הוא בראש התביעה שאינה נפרדת מהשפיטה. כל זמן שאלו אינם נעשים המשפטנים ימשיכו לרדות בנו.

  4. its about time , צריך לעשות שימוע ציבורי לכל שופט,ובכלל לתפקיד ציבורי

  5. מר אוחנה
    הכל זה מלחמות של אשכנזים על שליטה . ב יבי והעיתונאים כולם בעיצה אחת הם פוחדים שיבוא פרעאנק ויקח להם את השילטון זה למה הם מקצצים את הראש של כל פרעאנק שמדגדג להם את השליטה.
    כל ההתקפות נגד ביבי זה הפוך על הפוך הם יודעים שהם לא יעלו והיחיד שבאמת יכול לחרטט על הפרעאנקים עם כל מני סיפורים זה ביבי אז עשו לנו הפוך על הפוך הם עדיין שולטים ואם צריך לחסל את כולנו בשביל לשלוט האשכנזים ירצחו את כולנו בשביל לשלוט ,מי שחושב או שהוא מטומטם או שהוא לא מבין איפה הוא חי.

  6. למה מלכתחילה צריך למנות לכל שר (((יועץ משפטי)))? אין שום צורך או תועלת בבירוקרטיה הזו.

  7. אם כבר ברוח השיטה האמריקאית עסקינן אותי תעלה גם התעת חוק שמגבילה את תקופת כהונתו של ראש הממשלה.

  8. חזונו של אמיר אוחנה היקר, להוריד את היועצים המשפטיים מהדיקטטורה שהשליטו בכל משרדי הממשלה היא בגדר חובה קדושה כדי להחזיר את הדמוקרטיה והמשילות שסורסו לחלוטין על ידי חונטת המשפטוקרטיה. עם זאת, הוא נוגע רק בשולי הבעיה שמרכזיותה היא שלטון החונטה הדיקטטורית של בגץ וכאשר היועץ המשפטי לממשלה הוא הגרורה של בגץ בתוככי הממשלה. כך מסרסת החונטה את הממשלה הניבחרת. לכן יש לכוון לחוק ההתגברות שמסמיך את הכנסת לבטל את ביטול החוקים והצווים של הכנסת והממשלה. כמו כן יש לפצל את משרת היועץ המשפטי לממשלה וכן יש לבטל את זכות העמידה של עותרים שאינם צד נפגע ישירות. כמו כן יש לבטל את צווי בגץ שאינם מנומקים ושבאמצעותם הוא מכתיב לממשלה ולכנסת את שיגיונותיו השמאלניים הקיצוניים.

  9. לא הבנתי כל כך את התגובה החלבית של אוחנה ליועץ מנדלבליט.
    אם כבר מתלבשים על הנישה הזאת של יועצים משפטיים וברוח טראמפ, צריך להראות למנדלבליט את הדלת- החוצה.
    כל פקיד שמסרב לבצע את תפקידו, אחת דינו – פיטורין. ולא חשוב מהי דרגתו.
    וגם לא חשובה הסיבה. לא יכול, לא רוצה, מתקשה לבצע וכל נימוק חרטא אחר.
    לא רוצה – לך הבייתה.
    נביא מישהו אחר שרוצה ויכול.
    מספיק עם בעלי תפקידים שרוצים משכורת ולא מסוגלים לספק את הסחורה.

  10. אמיר אוחנה צודק בהחלט. אבל זהו רק השלב הראשון. השלב הבא צריך להיות פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתפקיד ראש התביעה. היועמ"ש ימונה ככל יועץ משפטי על פי הצעתו של ח"כ אוחנה. זו משרת אמון וראש ממשלה זכאי להחליט בעצמו, ולא ועדת איתור, מי יהיה יועצו המשפטי. את המועמד למשרת ראש התביעה תבחר ועדת איתור עצמאית ללא קשר לממשלה ולעומד בראשה.

  11. עורך דין שמיצג עברין מין הסתם מיתנגד למעשי הלקוח, להבדיל יועץ מישפטי לא מיצג עברין, אלא שר וצריך להאיר לשר את הצד המישפטי של מהלכים שמיתבצעים. וכמו כל עורך דין צריך ליצג גם אם לשיטתו השר טועה.ואם לא מתאים לו ייצג עורך דין חיצוני.ואם יש התנגשות עיקבית שיהיה הוגן וישר ויתפטר.

  12. אמיר אוחנה, מתגלה כאדם רציני שעושה את עבודתו נאמנה. כל הכבוד!

  13. מדענים מחפשים עד היום את התיאוריה המאוחדת הגדולה (תיאוריית השדות המאוחדים), האטום האלוהי ואת הקשר בין יועץ משפטי פרטי של השר לבין שליטת העם.

  14. מדענים עד היום מחפשים את התיאוריה המאוחדת הגדולה (תיאוריית "השדות המאוחדים"), את החלקיק האלוהי ואת הקשר בין יועץ משפטי פרטי של השר לתקופה של 7 שנים לבין רצון העם.

  15. אין שום ספק. צריך לקחת דוגמא משליטים גדולים. סטלין היה שליט כזה. מוסוליני היה שליט כזה. פראנקו היה שליט כזה, קסטרו היה שליט כזה. ארדואן רוצה להיות שליט כזה. איש הרקטות מצפון קוריאה כזה. הימין רוצה שליט כזה. הימין רוצה להיות בנבחרת הזו. הימין רוצה שליט חזק שיכתוש כל אופוזיציה. שישנה כל חוק. שאם אתה לא איתנו אתה בכלא. כמו שנאמר: מולדת אחת, עם אחד, מנהיג אחד

  16. צאו מחיי אנשי הכלימה.
    שיטת המשפט בישראל היטב מפנקת ובהפוך על הפוך את משרתיה שהפכו אדוניה.
    לעולם הם לא יוותרו על מנעמיה, עד שהעם יפנים שלא צדק לכל, מניעיה.
    דרכו של כל מנגנון ביורוקרטי ניהולי. שאינו יכול להבחין בעוולות לפרט,
    למרות שזו מהותו ואלו סעיפי חוקיו.
    אלא שעם הזמן, כל מה שניראה למשרתיו שפוגע במנגנון שהוריש האבא להם.
    מפחיד אותם, יען כי הפכו אדוניו במקום להישאר משרתיו.
    ולכן הוא מדכא את הפרט.
    ואני הפרט אשאר כל חיי כלוא בבועת המשפח המפרנסת היטב את העוסקים בה.

  17. יש משהו חיובי מאוד בכך שח"כ שמציע חוק פועל מתך חשיבה משפטית. זו ליבת העניין, לקחת את הכלים המשפטיים בידיים מוסריות, ולעשות בהם שימוש יעיל יותר מהטירוף ה'ליברלי' שאנו חווים כיום.

    מאידך, בנקודה של בנייה בשומרון אני סבור שיש לליכוד טעות קשה. בנייה דה פקטו לא מצריכה מסיבות עיתונאים ולא גזירת סרטים. הדבר היחיד שנדרש הוא הסרת החסמים של רמ"י והמנהל האזרחי.

    בעוד האוייב קובע עובדות בשטח ומתפרס על שטחי c שגם לפי אוסלו הוא מנוע מהם, השלטון היהודי כובל את ידי אזרחיו ומונע מהם ליישב אפילו שטחים ריקים פנים-יישוביים. בעיני, זה אחד המחדלים הגדולים של הממשלה הנוכחית.

    עמימות יכולה להיות לא רק בנושאי גרעין או הפצצות בסוריה. היא חייבת להתקיים בעוצמה בלב של המדינה – מרחב השומרון. המדינה לא יכולה להתבסס על הגזרה הצרה של גבולות 48. ראייה לטווח ארוך מחייבת להשתמש בכל שטחי c ולקבוע עובדות בשקט וביעילות.

  18. שלטונם המוחלט של המשפטנים – בית המשפט והפרקליטות1
    כאשר שופטי בית המשפט העליון או מבין בכירי רשויות האכיפה אינם שבעי רצון ממי בקרב המדינאים, אי שביעות רצון זו מוצאת דרכה אל כור מחצבתם של רוב השופטים – הפרקליטות. זו המורה למשטרה לפתוח בחקירה סמויה נגד פוליטיקאים. תיקים אלו נערמים בפרקליטות כשגורלם עדיין אינו ברור. שביעות או אי שבעות הרצון של שופטי בית המשפט העליון שוב מוצאת דרכה אל הפרקליטות שבידה ההחלטה על הכנת כתבי אישום כנגד אותם פוליטיקאים. אלו נסחטים לפעול בדרך שתשביעה רצון. היועץ המשפטי יכול להחליט אם להעמיד מי מהפוליטיקאים לדין או לא. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא בא לעולם כדי לקבוע אם להעמיד אדם לדין אלא כדי ליעץ תוך מסירת חוות דעתו המשפטית. הממשלה מצדה יכולה לקבל את לדחותה ולו מותר להביע השגותיו בפניה בלבד ולא בפני בג"ץ. עובד מדינה הפונה לבג"ץ מפר אמונים בהתאם לסעיף המשמעת של חוק שירות המדינה. בין קורבנות אותה השיטה היו האישים הבאים:

    *רפאל איתן ז"ל היה רמטכ"ל ונלחם בכל מלחמות ישראל. הוא היה מועמד להיות השר לבטחון פנים. אלא שבעיני המשטרה היה דעתן מידי בעל דעות עצמאיות משלו בכל הקשור לאופן התנהלותה הרצוי של המשטרה. ניצב אסף חפץ הטיל עליו האשמות שוא של הוצאת חומר מהמשטרה לצרכים מפלגתיים. רצונו היה לנקום על שסולק מתפקידו כמג"ד על ידי אלוף פיקוד צפון של אז רפאל איתן. ניצב חפץ היה חלק מהתרבות האירגונית אותה רצה רפאל איתן לשנות. הלה היה רגיל באי עשיה משטרתית ובמקומה מילוי ניירת בסטטיסטיקות על עשיה. לכן לא היה מעונין לעבוד תחת מרותו של רפאל איתן. כך מהר מאוד צץ לו כתב אישום. בית המשפט ביטל את כתב האישום, כי הבינו שם שכל המטרה היתה למנוע ממנו לשמש כשר לביטחון הפנים. רפאל איתן זוכה אך ויתר על התפקיד.

    *חיים רמון היה שר משפטים אשר החליט והודיע שכך החליט, לבצע רפורמה מרחיקת לכת במערכת אכיפת החוק. הוא עמד לטפל בעניין התיקים הפתוחים נגד אישי ציבור וגם למנות נציב קבילות ותלונות על הפרקליטות. הפרקליטות מצדה התנגדה וממשיכה בהתנגדותה. היועץ המשפטי לממשלה בן יאיר גמר אומר למנוע ישומן של אפילו במקצת ממטרות אלו. סמוך לאחר הודעתו של חיים רמון הכריז היועץ בן יאיר שהתיק החקירה נגדו בעקבות מתלוננת, מתאים להגשת כתב אישום. זאת לפני שנעשה עימות בין חיים רמון למתלוננת. לחיים רמון גם שונאים רבים מהפלג הסוציאליסטי על כך שהעז לפרק את חברת העובדים המפסידנית שהמדינה היתה צריכה לשלם את הפסדיה. גם אם ההאשמות המתלוננת נגדו נכונות, הרי שהעיתוי בעיתי מאוד.

  19. שלטונם המוחלט של המשפטנים – בית המשפט והפרקליטות2
    *יעקוב נאמן היה מועמד להיות שר המשפטים אך לרעתו זכרו לו את עמדותיו שהביע בנושאים שלבית המשפט רגישות להם. במשרד המשפטים לא היו מעונינים בו בשל כונותיו לבצע שינויים שלא מצאו חן בעני היושבים שם. לפני השבעת הממשלה ותחילת כהונתו של יעקב נאמן כשר המשפטים. נודע על רצונו להחליף את היועץ המשפטי בן-יאיר מהממשלה הקודמת. יעקב נאמן אישר בפני בן יאיר את הכונה להחליפו. כעבור יומיים שעות ספורות לפני הצגת הממשלה הודיע בן יאיר לנתניהו שאסור לו למנות את נאמן לשר המשפטים, מהסיבה שהחליט על חקירה נגדו. ראש הממשלה הודיעו כי בכוונתו למנותו ואם יש חשד פלילי – שיעמידו לדין. עוד הודיע לו שאין בידו סמכות החלטה על מינוי שרים. נתניהו פעל באומץ ולפי כללי המינהל התקין. כתב אישום לא אחר לבא. באפלת הפרקליטות היה במשך שנים תיק חקירה נגדו. מייד הוא הוסב לכתב אישום בו שני סעיפי האישום העיקריים – בתצהיר כוזב לבית המשפט העליון ועדות שקר במשטרה. אישום כזה על ידי מי שאמונים על תצהירים כוזבים הינה עזות מצח בפני עצמה. התצהיר שהיה חתום עליו נוסח על ידי אחד מעורכי הדין המועסקים במשרד הוא ביקש להיחקר, במשרד המשפטים הוחלט לא לחקרו. עדותו הראשונה היתה בבית המשפט, לתמיהתו של השופט על שלא זומן לחקירה. נאמן זוכה לאחר שנה של דיונים תוך ביקורת קשה על המשטרה והבכירי התביעה. פרקליטת המדינה היתה עדנה ארבל והיועץ המשפטי היה מיכאל בן יאיר.

    *צחי הנגבי בהיותו שר משפטים נפתח נגדו תיק חקירה. ההאשמות: מירמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות. טענה מגוחכת נוכח שכיחותה של תופעת המינויים בשירות המדינה ומה גם שהיא אינה נחשבת תופעה פלילית. גם לדברי השופט יואל צור: 'החלטתו של היועמ"ש הקודם לפתוח בחקירה פלילית ולאחר מכן להגיש כתב אישום איננה שוויונית, ויש בה משום 'יצירת עבירה פלילית'. השופטים שחם ורומנוב דוקא קיבלו העקרונית את טענת הפרקליטות, כי מינויים פוליטיים הינה עבירת מירמה והפרת אמונים. עבירת הפרת האמונים לא יוחסה מעולם בהקשר למינויים פוליטיים. כמה מוסר כפול וצביעות יש בכך נוכח העובדה שפרקליטים ושופטים נבחרים על ידי עצמם על בסיס התאמתם הפוליטית. צחי הנגבי הורשע בעבירה אחת – עדות שקר וגם בכך מוסר כפול היות ואלו התובעים והמרשיעים עוסקים בכך בעצמם. הוא לא הסכים להתפטר מתפקידו כשר משפטים ותיק החקירה נגדו במשך כל זמן כהונתו נשאר פתוח. כך נעשה השר כנוע ונענה לרצון בית המשפט. תיק החקירה נסגר עם סיומו את תפקידו.

    *ראובן ריבלין היה מועמד להיות שר המשפטים אלא שדעתו עד אז היתה שבית המשפט העליון נוטל סמכויות יתר ובניגוד לעמדת הכנסת. מייד נפתח נגדו תיק חקירה. ריבלין, נחשד כי בשל קשריו עם הקבלן דודי אפל – כיון שאפל מימן עבורו אירוע פוליטי וארוחה במסעדה בעלות של 800 שקל. חשד נוסף שסייע להסדרת ויזות לארצות-הברית לילדיו של אפל. כמו כן בסיוע לגיוס תרומות לארגון 'שמע', פעל לקידום החוק לשחרור מוקדם של אסירים. מעתה לצורך הענין מעשים אלו נעשו פליליים. הוא גם נחשד מסירת מידע לדוד אפל מתוך ישיבת של הוועדה לבחירת שופטים, גם בשיבוש הליכי חקירה נגד יצחק מרדכי. ריבלין נחקר במשטרה במשך אחת עשרה שעות רצופות. נפתחו נגדו שבעה תיקים רק משויתר על משרתו זו באפריל 2004 היועץ מזוז סגר ששה תיקים מחוסר אשמה ותיק אחד מחוסר ראיות.

  20. שלטונם המוחלט של המשפטנים – בית המשפט והפרקליטות3
    *אביגדור ליברמן היה מועמד להיות השר לבטחון פנים, אלא שגם הוא לדעת המשטרה והפרקליטות דעתן ובעל עמדות עצמאיות מדי, כך התגלה מידע ש"חייב" חקירה. התיק נסב על חשד שהחל משנת 2001 בעת שליברמן כיהן כחבר כנסת ושר, אנשי עסקים העבירו מיליוני דולרים לחברות בשליטתו. סעיפי האישום: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. התיק נסגר משזה ויתר על תפקידו ונפתח מחדש שמונה שנים מאוחר יותר בדיוק לפני חתימת הסכם קואליציוני. התיק העיקרי נסגר מחוסר תשתית. במקומו נפתח תיק "קטן" על מירמה והפרת אמונים במינוי יועץ במטה החוץ שהפך שגריר כתגמול על שהדליף לליברמן פרטים אודות החקירה הסמויה נגדו בפרשת חברות הקש.
    *דרור חוטר ישי יושב ראש לשכת עורכי הדין: הוא מתח ביקורת נוקבת על רודנות ועריצות בג"ץ. הוא התנגד לאקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק וביקר חריפות את השופטים כולל שכרם והכנסותיו של אהרון ברק מספריו. בתמורה זכה לפי רצון אהרון ברק לכתבי אישום כביכול בעבירות מס חסרות כל בסיס. העונשים המצטברים על העבירות בהן הואשם היו שבעים שנה. סופו של דבר זוכה מאלו.

    לא רק בענייני עמדות כוח אלא גם למען עמדה אידאולוגית פוליטית מכופפים פקידי המדינה את הממשלה המפחדת לקדם את מדיניותה. הממשלה מקבלת החלטות ואילו הפקידים המשפטנים מודיעים על "קשיים משפטיים" ו"עמדה משפטית" שונה. העם שברובו אינו משפטן אינו יכול להתמודד מול פרקליטים שמגייסים את מקצועם על כל התחבולות המנומקות וכך הופכים את עיסוקם המקצועי קרדום מדיני לחפור בו. אלו השייכים לצד "הנכון" של המפה הפוליטית מקבלים גיבוי מצד "רשויות החוק" במיוחד מטעם פרקליטות המדינה. אלו שאינם בצד הנכון או פועלים בניגוד לעמדה המדינית השלטת בפרקליטות זוכים לנחת זרועה. הפרקליטות מגישה אישומי סרק לא רק נגד מדינאים. מדי שנה הפרקליטות מעמיסה על המשטרה אלפי תיקים פוליטיים כשזו מחוייבת לחקור עד הסוף, גם כשמתגלה כבר בהתחלה שאין כל חשד לפלילים וכך לעצור ולהגיש כתבי אישום בלתי מוצדקים בעליל. אלפי צעירים נורמטיביים נעצרים ונגד מאות מהם נכתבים כתבי אישום והם מובלים אל בתי המשפט. הפרקליטות גם מגבה את המשטרה בכל מעשי אלימות קיצונית ואף ללא כל מעשה לא חוקי מצד אלו ששדעתם המדינית שונה.

    לעומת כל אלו, אלפי תיקים פליליים רגילים נגנזים כדי להפחית מעומס התביעה בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה. כך מבזבזת המשטרה משאבים על מה שהפרקליטות מורה לה על חשבון מלחמה בעברינות ובפשיעה. האנרכיה הקיימת מקילה על המשפטנים לשלוט. זו הדרך להשגת השררה לפסוק בעניינים פוליטיים. הפרקליטות ביחד עם בית המשפט העליון שולטים על עם ישראל, הכנסת והממשלה. הבעיה הינה כוחם הרב של הפרקליטים המגובים על ידי אירגונים בינלאומיים הממומנים על ידי בנקים בינלאומיים. אלו תומכים ב'קרן לישראל חדשה' שחבריה עובדים בפרקליטות, הכל למען חיסולה של מדינת ישראל. פרקליטות המדינה מלאה בסוכני 'הקרן לישראל חדשה' אלו מאימים בשם החוק והמשפט הבינלאומי שאם לא יעשה כדרישותיהם יבולע לישראל בשל "החוק הבינלאומי" ו"המשפט הבינלאומי" מומחים ידועי שם למשפט בינלאומי סתרו טענותיהם מפורשות בהיותן שקרים ניבזיים. הממשלה הנבחרת כדי לשלוט פוחדת לבצע את תפקידה ואילו הפקידים שתפקידם לבצע את החלטות הממשלה הנבחרת מפחידים אותה ומחליט במקומה. כך תפסו הנוכלים השקרנים הגדולים ביותר את השלטון. פרקליטת המדינה, הינה זרוע ממשלתית שאמורה לבצע את מדיניות הממשלה אך זו פועלת ללא לאות כדי לחבל בהשגת מטרותיה בתירוצים משפטניים שונים ומשונים.

    בגלל חוסר אמון הממשלה בעמדות המשפטיות של אלו האמורים לבצע את מדיניותה מונתה ועדה אדמונד לוי אשר המלצותיה המבוססות משפטית מבטלות את אמינות תרוצי הפרקליטות. הפקידים הממשלתיים ממשיכים לחבל בהחלטות הממשלה. דוגמא: החלטת הממשלה לבטל צוים כ"צו שימוש מפריע" שהוא עצמו מפריע לחיים התקינים של תושבי יו"ש, אלא שהפרקליטות בשלה. השרים מצדם חוששים מהפקידים הממשלתיים. התנהלותן הבלתי אחראית של המשטרה ושאר רשויות החוק פוגעת לא רק באזרחי ישראל, אלא גם באינטרסים הלאומיים של המדינה.