פרנק-זיט? פרשת שחיתות מפנה את הדרך למועמדת הימין הלאומי בצרפת

חשיפת פרשיות שחיתות של מועמד הימין השמרני פרנסואה פיון פוגעת בו קשות ומחזקת את המועמד העצמאי מקרון ואת מרין לה־פן, מנהיגת הימין הלאומי שמובילה בסקרים ורואה עצמה כ"טראמפ הצרפתי"

מובילה בסקרים. מועמדת הימין הלאומי מרין לה פן בעצרת בחירות. צילום: Blandine Le Cain CC BY 2.0 VIA Flickr

פרנסואה פיון היה התקווה הגדולה של הימין הרפובליקני הצרפתי לחסימת דרכה של מנהיגת 'החזית הלאומית', מרין לה־פן, בהתמודדות על נשיאות צרפת באביב הקרוב. ניצחונו המפתיע של ראש הממשלה לשעבר, בעל העמדות האולטרה־שמרניות, בבחירות למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות צרפת, הפיח רוח חדשה במפרשי מפלגה שהתקשתה לייצב עצמה רעיונית מול התחזקות הימין הלאומי. שני המתמודדים האחרים על התפקיד – הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי וראש הממשלה לשעבר אלן ז'ופה – התקשו לייצר סביבם התלהבות עממית. סרקוזי בשל אופיו הבעייתי, ז'ופה בגלל חוסר אופי.

פיון, שכיהן כשר חינוך, שר רווחה, שר טכנולוגיות, חלל ודואר בממשלות הנשיא ז'ק שיראק בשנות התשעים ותחילת האלפיים וכראש ממשלה תחת ניקולא סרקוזי, סיפק את הסחורה: כנציג הזרם הימני יותר במפלגה הרפובליקנית, המזוהה עם שמרנות קתולית וקו מיליטנטי נגד האסלאם הקיצוני, נראה היה שפיון הוא המענה הנכון שהימין הצרפתי המסורתי יכול להציב מול מרין לה־פן. הוא גם נתפס כ"מר טוהר המידות" של השמרנים, בניגוד לשני יריביו ששמותיהם נקשרו לפרשיות וחקירות שונות, שאמנם לא הסתיימו בהאשמות אך הותירו צללים כבדים על תדמיתם של סרקוזי וז'ופה. פיון ביסס במהירות את מעמדו בקרב דעת הקהל הצרפתית. מיד לאחר זכייתו בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית בנובמבר האחרון, הוא ניצב במקום השני בסקרי דעת הקהל – אחרי לה־פן. לא היה ספק שפיון יעפיל לסיבוב ההצבעה השני בבחירות לנשיאות, ומול מועמדת הימין הלאומי יאחד סביבו את מצביעי שאר המחנות הפוליטיים וייבחר לנשיא.

כל זה בלשון עבר. המועמדות המבטיחה של פיון התרסקה לרסיסים בשל סדרת פרסומים על משכורות פיקטיביות לכאורה שהפוליטיקאי השמרני שילם לאשתו ולשניים מילדיו על עבודה עבורו שהם מעולם לא ביצעו. התביעה חשה לפתוח בחקירה. פיון הגיב בהטחת האשמות על "מערכה מתוזמרת היטב וחסרת תקדים של השמאל" נגדו. עם זאת, בשורות המפלגה הרפובליקנית כבר נשמעת דרישה מפיון לוותר על מועמדותו, חודשיים בלבד לפני סיבוב ההצבעה הראשון לנשיאות. הסקרים מצביעים על התמוטטות מעמדו של נציג הימין השמרני למשרה הרמה. את מקומו כמתחרה בלבדי מול לה־פן תפס המועמד העצמאי המזוהה עם המפלגה הסוציאליסטית, שר הכלכלה לשעבר עמנואל מקרון.

צילום: European People's Party, CC SA 2.0

היה כלום

השבועון הסאטירי 'לה קאנאר אנשנה', האחראי לחשיפת שערוריות פוליטיות גדולות בצרפת, הוא שפרסם ראשון את המידע על משכורות פיקטיביות ששילם פיון לאשתו הוולשית ואם חמשת ילדיו, פנלופי, כעוזרתו הפרלמנטרית. תחילה דיווח השבועון על משכורות בסכום מצטבר של 500 אלף יורו שפנלופי פיון קיבלה מבעלה בתקופות שונות. השבוע עודכן הסכום ל־831 אלף יורו, ואליהם נוספו עוד 100 אלף יורו שרעיית הפוליטיקאי קיבלה ממיליונר מקורב למשפחה עבור עבודה במגזין שהוא מוציא לאור. גם תשלום זה ניתן, לטענת השבועון, עבור עבודה שמעולם לא בוצעה.

רעייתו של מי שכונה 'מר טוהר המידות' קיבלה משכורת חודשית ממוצעת של עשרת אלפים יורו, ככל הנראה מבלי לעבוד כלל. "העוזרת הפרלמנטרית" לא נראתה במסדרונות האסיפה הלאומית בפריז, או במשרדי מפלגתו של בעלה במחוז הבחירה שלו. מעולם לא הוצא לה אישור כניסה לפרלמנט הצרפתי, וגם לא הייתה לה כתובת דואר אלקטרוני רשמית שתעיד על העסקתה. פיון טען בפני החוקרים ובראיונות טלויזיוניים שאשתו עבדה מהבית (אחוזה, ליתר דיוק), עברה על נאומיו וייצגה אותו באירועים ובכנסים. החוקרים מחפשים כעת ראיות לכך.

פיון הצדיק את המשכורות ששולמו לאשתו בכך שהחוק בצרפת אינו אוסר על העסקת בני משפחה. כדי לחזק את עמדתו הוא סיפר בראיון במהדורת חדשות הערב הנצפית ביותר, שהעסיק גם שניים מילדיו כיועצים משפטיים בהיותם עורכי דין. הוידוי הפומבי הזה סיבך את פיון עוד יותר, כשהתברר שהשניים קיבלו משכורות בסכום מצטבר של 84 אלף יורו כיועצים משפטיים של אביהם בתקופות שבהן טרם הוסמכו כעורכי דין.

אם כל זה לא מספיק, שמו של פיון נקשר כעת בשתי פרשיות מימון לא חוקי נוספות: האחת נוגעת לחברת ייעוץ שהקים זמן קצר לפני שנבחר לאחד מתפקידיו הציבוריים האוסרים עליו להגיש שירותי ייעוץ בגלל ניגוד עניינים. חברה זו העשירה את פיון ב־750 אלף יורו. פרשה נוספת היא ניצול לא חוקי של כספי ציבור בשורות מפלגתו. נבחרי המפלגה פיתחו שיטה להעשרה עצמית: כספים שנועדו כמשכורות לעוזרים פרלמנטריים לא הוצאו למטרה זו, הוחזרו לקופת הסיעה וחלק משמעותי מהם הוזרם לכיסיהם הפרטיים של הנבחרים.

פרנסואה פיון, עד לא מזמן המועמד המוביל והבולט של השמרנים הצרפתים, נמצא כעת בקרב מאסף על טיהור שמו, וזאת לא רק מול החוקרים המחטטים במשרדיו ובמסמכיו אלא בעיקר בפני הציבור הצרפתי. פיון טוען שהכול נעשה כחוק ומתגייס להגנת אשתו ומשפחתו, ודורש ממבקריו למקד את חיציהם בו ולא לפגוע באחרים. אך הנזק האלקטורלי למחנהו הפוליטי של המועמד השמרני כבר נגרם. ספק רב אם זה יצליח להעמיד מקרבו חלופה ראויה בזמן שעוד נותר עד הבחירות לנשיאות. יתרה מזאת: אין לדעת כיצד פרשיות פיון ישפיעו על הבחירות הכלליות, שייערכו לאחר בחירת הנשיא.

מועמדת הימין הלאומי, מרין לה־פן, שתציג בימים הקרובים את מצע הבחירות שלה, הייתה אמורה להיות המרוויחה העיקרית מהתמוטטות המתחרה הימני האחר. אולם גם היא נמצאת בלב פרשיית שחיתות, הקשורה גם היא לתשלום משכורות פיקטיביות. הפרלמנט האירופי, שלה־פן מכהנת בו כצירה, טוען ששניים מאנשיה – ראשת הלשכה שלה ושומר ראשה – קיבלו משכורות מטעם הגוף האירופי כיועצים פרלמנטריים, תפקיד שהם לא מילאו. הפרלמנט האירופי דורש כעת מלה־פן לשלם חזרה סכום של 300 אלף יורו, ולא – תקוצץ משכורתה.

העימות הפיננסי־חוקי הזה עשוי דווקא לחזק את לה־פן, המנהלת מאבק פוליטי נגד האיחוד האירופי ומעוניינת להשיב לצרפתים את הריבונות ש"נגזלה" מהם בשל העברת סמכויות לאומיות למוסדות האיחוד בבריסל ובשטרסבורג. גם לה־פן טוענת שההאשמות נגדה פוברקו על ידי יריביה הפוליטיים – הסוציאליסטים האירופים ועוזרים לשעבר של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. "אנחנו מפריעים להם, הם הבטיחו לפשוט את עורנו", מסבירה לה־פן בלהט, תוך שהיא נמנעת מלספק הסברים מפורטים למשכורות שמקורביה קיבלו. לה־פן תוקפת גם את פיון על "העשרה עצמית" ומבהירה שהיא מתכוונת לנהל את צרפת, אם תיבחר, כמו דונלד טראמפ: מימוש מיידי ומעשי של הבטחות בחירות, עצירת הגירה לא חוקית, ומניעה של מעבר תעשיות ומפעלים צרפתיים לחו"ל. "הדברים ישתנו איתי, זה מה שהצרפתים מצפים ממני", אומרת המועמדת המובילה בסקרים.

לאחר עלייתו ונפילתו של פיון, בחירתם של הסוציאליסטים במועמד השמאל הקיצוני בנואה המון, ודהירתו קדימה של המועמד העצמאי מקרון, מערכת הבחירות לנשיאות צרפת עשויה לטמון בחובה הפתעות נוספות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

1 תגובות למאמר

  1. יאללה ימין יאללה. יאללה ימין של חירט וימין של מרי ושל כל יורופ וגם ברקזיט. ומה איתנו.
    אכן תפנית עולמית לללללללללל. הטראאמפ הזה משנה עולם.אני מקווה שמרי לא פן תיזכה ותיבחר. אני חושבת אישה ראשונה נשיאה לצרפת. לא היה להם ליפני זה אישה. ואצלנו אולי מירי רגב ראש ממשלה.היגיע הזמן לאישה בישראל. גם אישה גם מיזרחית. חצי מיזרחית. איזה מדינה גזענית ישראל. אין מיזרחים בבגץ אין בשטרות אין בראשות ממשלה.זהו שחר של עידן חדש שבו הלאומיים מרימים וירימו ראש.