עבודה לא מאורגנת: הבלוג של אלון תובל

החורף מגיע: שלי יחימוביץ' רצה להסתדרות

עם ניסיון פוליטי מוכח ויכולות תקשורתיות, שלי יחימוביץ' בראשות ההסתדרות עלולה לנקוט קו אידאולוגי קיצוני ולגרום נזק רב

מפגש מסוכן בין תפיסת עולם הרסנית לכוחה הרב של ההסתדרות. יחימוביץ'. צילום: גדעון מרקוביץ, פלאש 90.

הודעתה של שלי יחימוביץ' על החלטתה להתמודד לראשות ההסתדרות מסמלת אולי עידן חדש, אך לא בהכרח חיובי. בין אם זהו ניסנקורן ובין אם זוהי יחימוביץ', את אורחותיו הקלוקלות של הגוף הבעייתי המכונה "הסתדרות" קשה לשנות, אבל כלפי חוץ נראה שליחימוביץ' תעוזה רבה יותר מזו של יו"ר ההסתדרות הנוכחי. בעוד ניסנקורן הוא עסקן משופשף, כוחני וחלקלק, שלי יחימוביץ' גם היא עסקנית פוליטית לא רעה בכלל, אך מסוכנת בהרבה.

ניסנקורן מייצג את ההסתדרות הישנה עם האינטרסים, הוועדים הגדולים והרטוריקה של ראש מאפיה, שאולי מועילה ברמת הוועד אבל נשמעת מפוקפקת וחשודה ברמה הלאומית. מולו ניצבת יחימוביץ', המתוחכמת לאין שיעור בכל הנוגע להתנהלותה הציבורית. מפעם לפעם היא דואגת להביע עמדה לאומית כזו או אחרת, תוך שימוש בלשון חדה ורהוטה. בניגוד למרבית הפוליטיקאים, היא נתפסת בציבור כאידאולוגית מקורית ואמינה.

במהלך שנותיה בפוליטיקה רכשה יחימוביץ' הערכה גם מימין באמצעות שימוש ברטוריקה מתוחכמת. אף שהיא אשת שמאל מובהקת, יחימוביץ' יודעת לנצל את הרוח הציבורית ולרכב עליה ביעילות. דוגמה טובה לכך הוא הפוסט שלה לאחר פסק הדין בפרשת אלאור אזריה. יחימוביץ' הבינה שהרוח הציבורית נושבת באופן ברור לכיוונו של אזריה ודאגה להתייצב בצד הנכון של המתרס, אבל לא בלי לנצל זאת לצורך טפטוף רעיונות היסוד של השמאל. כך, בעודה מצטרפת לקריאה לחון את אזריה, היא דאגה לנמק זאת בהיותו מזרחי מהפריפריה שקיבל יחס מדכא. במקום לדבר על הכשל הצה"לי בתחקור ובטיפול, לצד המשפטיזציה הנוראית של התהליך, לב העניין הפך להיות אפליה מתקנת ומאבק לצדק חברתי.

היכולות יוצאות הדופן של יחימוביץ' בהבנת הרוח הציבורית וניצולה, עלולות להוות כלי משחית רציני בידי ההסתדרות. המפגש המשולש בין אשת תקשורת מנוסה ויעילה, האידאולוגיה ההרסנית שיחימוביץ' מחזיקה בה והכוח האדיר שבידי ההסתדרות, עלול להביא לתוצאות הרות אסון. ההסתדרות היא גוף פוליטי בלתי שקוף, שדוגל בכפייה ומחזיק בכוח חריג שהחוק מקנה לו, לצד כוחו הכלכלי. עם תפיסת העולם הסוציאליסטית־קומוניסטית של יחימוביץ', הגוף העצום והשבע הזה עלול להפוך באחת למורעב ובלתי נשלט.

בעולם המושגים של יחימוביץ', רווח הוא דבר בזוי. בעלי ממון לעולם אינם כאלה שהרוויחו אותו ביושר, אלא גזלנים שחיים על חשבון המעמד העובד ולבם שחור. גם אם הם תורמים בסתר לצדקה, תמיד הם משרתים אינטרסים אפלים של כוחות רוע. לפי יחימוביץ', בעלי ההון אינם רק "טייקונים" מסוגו של יצחק תשובה, אלא כל אותם בעלי עסקים ויזמים, גם הקטנים שבהם, המחזיקים את הכוח בידיהם ומדכאים את הפרולטריון. ומה על העובדים שאינם חפצים בייצוג ארגוני העובדים? הם הבוגדים המופעלים על ידי המעסיק, משת"פים של האויב. אם יחימוביץ' תיבחר, זו הרוח שנקבל מההסתדרות.

הסוגיה הראשונה שתהיה על סדר יומה של יחימוביץ' היא נושא עובדי הקבלן. באופן אירוני, ההסתדרות, שכפתה על מעסיקים תנאי עבודה נוקשים, היא שאחראית יותר מכול להתפשטות הנרחבת של שיטת העסקה זו. מסיבה זו ההסתדרות תקפה את הסוגיה הזו רק באופן מוגבל, שכן היא תוצר ישיר של ההטבה עם העובדים הוותיקים והשבעים. אם יחימוביץ' תבקש לטפל בבעיה, היא צפויה לפעול באגרסיביות ובכוחניות למיגורה באופן מוחלט. במקום להגמיש את חוקי העבודה ולהגיע לפשרות שונות, היא עלולה לצעוד בדרך קיצונית והרסנית. בניגוד להנהגת ההסתדרות הוותיקה, שהכירה גם בגבולות הכוח, יחימוביץ' תפעל במלוא העוצמה. מבחינתה מוטב לפגוע בעסקים ובתעסוקת עובדים, ובלבד ש"השוויון" ו"הצדק" יוצגו לראווה.

תומכי היזמות והשוק החופשי צריכים לחשוש מבואו של החורף. אחרי הגשם הזה יפרחו בעיקר שביתות, והצמיחה תהפוך לחזון רחוק.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

    1. אולי דווקא היא תאכל אותם! אפשר לומר על שלי יחימוביץ' הרבה דברים, אבל מה שבטוח זה שהיא לא פוחדת מאף אחד. יש לה ביצים של לוחם קווקזי והיא תעשה בית ספר לאלון חסן. כבר יצאה נגדו פעם. גם לא פחדה לצאת נגד עמיר פרץ בזמנו. אני מעריך את זה מאוד אצלה.

  1. האשה הזאת, כמו נשים רבות בפוליטיקה ובתקשורת, היא בעלת יכולת מרשימה אחת בלבד: היכולת לדבר על כל דבר שבעולם ברצף, ברהיטות ובפסקנות של מי שאינו מבין כי הוא לא מבין כלום. הפמיניזציה של החיים הציבוריים רידדה את השיח לטיעונים ברמה של "28 זה יותר מ-27" ו"העולם מלקק את הפצעים של הדה-רגולציה":

    https://www.youtube.com/watch?v=JS3dOYQ42S4

  2. שלי, הבינה שעם אידאולוגיה מדינית שקרסה, עם הבנה צבאית פוסט לוחמתית, ואג'נדה כלכלית סוציאליסטית שאין לא שום אחיזה במציאות, אפילו לא באמא רוסיה, מוטב לה לרדת מהשאיפה להנהגת המדינה ולעסוק בתחום שבו מאד השתדלה כפוליטיקאית מתוסכלת. רווחה.

  3. בעיני היא אשה ישרה ואינטליגנטית, אם כי מחזיקה בהשקפת עולם סוציאליסטית די קיצונית.
    לא יותר בריא להילחם מול יריב ישר-דרך מאשר מול עסקנים חלקלקים? זה מוציא לאור את המחלוקות האמיתיות, ומוודא דיון חשוף ושקוף בהן, שאולי חסר מאוד ברמה הציבורית.
    אולי עדיף התמודדות אמיתית וישירה על הכלה וניהול סכסוכים אימפליציטי.

    1. בהחלט עדיף להתמודד מול דמות שכזו. מה שפחות עדיף הוא כשלמתרה יש אקדח בידיים ואילו ידיך קשורות מאחורי גבך.

  4. זה אפשרות אחת וישנו אפשרות אחרת שבו היא תילחם בעד השכבות החלשות בעובדים ולא תתמוך בעובדי השמנת כאשר בכל שביתה הם לוקחים לעצמם חלק נכבד מהתוספת שהאוצר ממן בלית ברירה. בנוסף למרות הכול היא כבר עשור פוליטיקאית ותדע לנהל משא ומתן ולהבין שאי אפשר לקבל הכול כמו בפוליטיקה וייתכן שהיא תהפוך את ההסתדרות לשקופה יותר ודאגה לכל העובדים בצורה הרוחבית ולא את השומנים לוועדים החזקים. אם היא תעשה זאת היא צפויה למלחמה פנמית קשה עם הוועדים החזקים.

    1. נשמת אפו של הגוף הנקרא הסתדרות העובדים הוא ועדי העובדים הגדולים והחזקים. הם מקור כוחה הבלתי מוגבל של ההסתדרות גופים כמו עובדי הנמלים, חברת החשמל, עובדי רכבת ישראל והתעשייה האווירית שמסוגלים בהניף יד להשבית את המדינה נותנים למעשה בידי ההסתדרות כוח בלתי מוגבל להשגת מטרותיה כולל כוח פוליטי רב. זו הסיבה שהאפשרות שאתה מתאר למעשה בלתי מעשית. אין אינטרס רב לדאוג לקבוצות חלשות שאין בכוחן לקדם את ההסתדרות עצמה…
      בהינתן המצב הזה, כל עוד לא יהיה שינוי יסודי והפרטה עמוקה בחברות הממשלתיות אנו נוסיף לראות השבתות של עובדים המרוויחים שכר הגבוה בעשרות ומאות אחוזים מן השכר הממוצע בגיבוי הסתדרות העובדים.

  5. בכל מקרה זהו מצב חיובי.
    תנצח בהסתדרות -הרווח לעובדים.
    תפסיד-תאלץ לתמוך בפריימריס: בפרץ(לא סביר) בבוג'י (לעולם לא)-כנראה באבי גבאי.
    וזו בחירה לא רעה-לגבי מזרחיים פוטנציאל בוחרים עצום-גבר, מזרחי,הגון,מצפוני,דמות רעננה יחסית ללא שלדים ידועים בארון.