בעקבות פרסומים ב'מידה'

ברקת הורה לפנות את 'גלריה ברבור' ממבנה עירוני

ראש עיריית ירושלים הורה ל'גלריה ברבור', המארחת ארגוני שמאל קיצוני בניגוד להנחיות, להתפנות מהנכס העירוני בו פועלת: "ברבור צפצפה על ההוראות". הגלריה צפויה לעתור לבג"ץ

שם סוף לפארסה; ברקת. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

בתום הליך שימוע שהחל לפני כשנה והסתיים היום (רביעי), החליטה עיריית ירושלים להורות על פינוי המבנה העירוני בו פועלת 'גלריה ברבור' והשבתו לידי העירייה בתוך 90 יום. ההחלטה התקבלה לאור עמדת היועץ המשפטי לעירייה, זאת מאחר שברבור נוהגים לארח בשטח הגלריה הרצאות, פאנלים וכנסים של ארגוני שמאל קיצוני, בניגוד להנחיות העירייה המתירות לקיים בה אך ורק פעילות שכוללת "הצגת תמונות, פסלים וכו' וטיפול בצמחייה שבגינה".

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ציין כי "צר לי שהעמותה בחרה לצפצף על היועץ המשפטי, ולהפר שוב ושוב את הוראותיו בכל הנוגע למותר ולאסור במבנה העירוני. אין לכך כל קשר לחופש הביטוי. העירייה זקוקה למבנה לצרכים עירוניים אחרים ותתייעץ בין השאר עם נציגי השכונה לגבי שימושו העתידי". ההחלטה על קיום שימוע לברבור התקבלה לאחר ששרת התרבות, מירי רגב, שלחה מכתב לברקת בבקשה לפעול נגד קיום הרצאה של יולי נובק, מנכ"לית 'שוברים שתיקה', בתחומי הגלריה. יצוין כי משרד התרבות שותף גם הוא במימון הגלריה.

שימוש באמנות לקידום אג'נדת שמאל רדיקלי

בחודשים האחרונים אנו עוקבים ב'מידה' אחר התנהלותה של 'גלריה ברבור'. הגלריה אמנם מגדירה עצמה כ"מקום לאמנות בירושלים", אך בפועל, כפי שדיווחנו בהרחבה, מדובר במוסד המארח דרך קבע אירועים וכנסים של ארגוני שמאל כמו 'תאעיוש', 'לוחמים לשלום' וכאמור גם 'שוברים שתיקה'.

שלשום פרסמנו התכתבות פנימית שבה מלין ממלא מקום ראש עיריית ירושלים, יצחק פינדרוס, על כך שהמכתבים היוצאים מלשכת היועמ"ש של העיריה נגד הגלריה הם למראית עין בלבד, וכי בפועל, סגירת הגלריה נמנעת בעקבות התערבותם של היועצים המשפטיים העירוניים. "יועצים משפטים וחוקים וכו' נועדו רק לדברים מסוימים", כתב פינדרוס, בתגובה לפנייה מצד פעיל הימין שי גליק. כעת, כאמור, החליטו בעירייה לפעול באופן נחוש נגד הגלריה שמבקשת לכפות על תושבי ירושלים לשמש שופר לארגוני שמאל קיצוני, במסווה של פעילות אמנותית.

השיוך הפוליטי המובהק של 'גלריה ברבור' נובע בין היתר מהזדהות אידאולוגית עמוקה של מאשה זוסמן, ממקימות הגלריה ואחת ממנהלותיה, עם הקצוות השמאליים ביותר של המפה הפוליטית. בעבר, למשל, הציגה זוסמן מעבודותיה בתערוכת "נכבה, מי ראה? מי שמעה?" של עמותת השמאל הרדיקלי 'זוכרות', התומכת בזכות השיבה של מיליוני 'פליטים' פלסטינים לתחומי מדינת ישראל. בנוסף, במאמר שכתבה לפני כארבע שנים הסבירה זוסמן כי היא רואה בגלריית ברבור כלי להעברת תפיסת עולמה הפוליטית, באמצעות מתן "דגש על אירועים העוסקים בנושאים פוליטיים אקטואליים – כיבוש, אפליה, מדיניות תרבותית וכלכלית וכדומה".

אם גלריית ברבור הייתה פועלת במימון פרטי, העניין לא היה מעסיק אותנו. חופש הביטוי וזכויות הקניין מאפשרות חירות מלאה לכל פעילות פוליטית, קיצונית ככל שתהיה. אך לא כך הדבר. מנתוני דו"ח התמיכות העדכני של אגף התרבות בעיריית ירושלים שהגיע לידי 'מידה' עולה כי בשנים 2016-2015 כספי הארנונה של תושבי ירושלים מימנו את פעילותה של גלריית ברבור בסכום מצטבר של קרוב ל־123 אלף שקלים. סכום זה איננו כולל את ערך הנכס שבו פועלת 'ברבור', ושזכות השימוש בו ניתנה לגלריה בהרשאת העירייה.

כפי שדיווחנו בעבר, המשנה לעניינים פליליים ולמשפט מנהלי בלשכת היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד דני ליבמן, התריע בפני אנשי ברבור פעם אחר פעם כי הגלריה "אינה רשאית" לקיים בשטחה "פעילות מפלגתית או פוליטית".

לטענת אנשי ברבור, הנחייתו של עו"ד ליבמן סותרת לכאורה מכתב של המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד דינה זילבר, הקובע כי המונח "פעילות פוליטית אסורה" בנכס עירוני תקף רק כאשר מדובר בפעילות הנושאת, במישרין או בעקיפין, אופי מפלגתי. ליבמן הפריך טענה זו, כאשר הסביר כי מכיוון שטרם נחתם הסכם שימוש בין העירייה לגלריה, ופעילותה נעשית כרגע מכוח הקצאה זמנית, עומדת ליועמ"ש העירייה הזכות להגדיר לאנשי 'ברבור' גבולות גזרה בכל הנוגע לאופי האירועים שהגלריה מורשית לארח, גם מעבר לשעות הפעילות הפורמליות שלה.

בברבור כאמור לא מתרשמים מחוות הדעת של המשנה ליועמ"ש, וממשיכים בשגרת אירוח פעילי שמאל. אנשי הגלריה מתכוונים לנצל את 90 הימים שניתנו להם כדי לעתור לבג"ץ, בטענה כי השימוע שערכה להם עיריית ירושלים אינו חוקי. "אנו סבורים כי לגלריה ברבור, שהנה מוסד אומנותי ותרבותי, אוטונומיה ומנדט לפעולה שהנם רחבים יותר מ'לשם הצגת תמונות, פסלים וכו' וטיפול בצמחייה שבגינה'", כתב לעירייה עו"ד יוסי חביליו, המייצג את ברבור. "נדמה שעיריית ירושלים משמשת, בהנחיותיה לגלריית ברבור, כלי לגורמים פוליטיים ו/או מפלגתיים לפגיעה בחופש הביטוי ולגריפת הון פוליטי. איני יודע האם בפניות מצד המשנה ליועמ"ש העירייה לא מעורבים שיקולים פוליטיים־מפלגתיים. ככל שהחלטה או הנחיה של העירייה להקפיא כספים לגלריה ברבור לא תבוטל, מתכוונים מרשיי לנקוט בהליכים משפטיים".

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

4 תגובות למאמר

  1. "הגלריה צפויה לעתור לבג"ץ"

    הזוי לחלוטין. קודם משתקים את העירייה באמצעות יועצים משפטיים, ואם ה״חצופים״ מעזים בכל זאת לנצל את המנדט שלהם ולהעביר החלטה, העריצים הבלתי-נבחרים מבג״צ יהפכו אותה. אנחנו חיים בדיקטטורה.

    1. אין סיכוי לסגור את 'ברבור', בגלל שזו דמוקרטיה. בדיקטטורה זה דווקא היה קל יותר.
      מה שאינך מבין, הוא שהשמאל מנצל (בערמה, הפעם) את רעבו של הימין לפופוליזם (בזוי, כתמיד) כדי לשרוד. כאן הטעות היא בפירוש של שי (שמאי?) גליק, שהתחיל מלחמה משפטית שאין לימין בה כל סיכוי לנצח.

  2. והנה בהבורא ית' לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, ואין לנו בו ח"ו שום הגה או מלה. אמנם מבחינת ממעשיך הכרנוך, יש לנו להבין בו ית', שהוא בבחי' רצון להשפיע, שהרי ברא הכל בכדי להנות לנבראיו, ולהשפיע לנו מטובו ית'. ולפי"ז נמצאים הנשמות בבחינת הפכיות הצורה אליו ית' שהרי הוא כולו רק להשפיע ואין בו ח"ו רצון לקבל משהו, והנשמות נטבעו ברצון לקבל לעצמם, כנ"ל, שאין הפכיות הצורה רחוקה מזו. ונמצא אם היו הנשמות נשארים בפועל בבחינת הרצון לקבל, היו נשארים נפרדים ממנו ית' ח"ו לעולמי עד.
    "בעל הסולם" "הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה"

  3. קודם כל יישר כח ל"מידה" ולגלעד צוויק על העלאת הנושא לסדר היום.
    כעת נראה איך זה יתפתח כשזה יגיע (כמובן) לפתחו של בג"צ, שהרי הוא השליט האמיתי בארצנו.
    בשתי מילים: לא אופטימי.
    במילה אחת: פסימי.