מעלה טורים: הבלוג של הלל גרשוני

מתן חודורוב השתגע: פיקוח על שכירות הוא יוזמה מסוכנת

הכתב הכלכלי של ערוץ 10 קורא לישראלים לייבא לכאן את המודל של ניו־יורק ואמסטרדם ולהנהיג פיקוח ממשלתי על שוק השכירות. אלא שהעובדות מלמדות כי מדובר בקונספט כושל והרה אסון

פופוליזם מסוכן. חודורוב. צילום מסך מחדשות 10

"בעל הבית השתגע", הכריזה כותרת סדרת הכתבות ששידר השבוע מתן חודורוב, הכתב הכלכלי של ערוץ 10. שוק השכירות בישראל הוא ג'ונגל פרוע, קבע חודורוב בפתח הסדרה, מחירי שכר הדירה עולים מדי שנה בלי מעצור, אין דין ואין דיין, ומיליוני ישראלים סובלים. האם יש פתרון? ודאי. כל מה שצריך זה חוק, ועוד חוק, ועוד שורה של תקנות, והכול יהיה בסדר.

לא מאמינים? טוסו עם חודורוב לאמסטרדם ותראו. חודורוב מבקר במרכז סיוע לשוכרי דירות, מראיין את שר השיכון ההולנדי ואת סגן ראש עיריית אמסטרדם, ובפי כולם בשורות מרנינות: השכירות בהולנד היא דבר פנטסטי. כמעט אי אפשר לפנות דיירים, שכר הדירה כפוף לטבלה מפורטת שמפרסמת הממשלה, וזכויות השוכרים מוגנות.

זה הכול? ממש לא. הצטרפו עם חודורוב לטיסה לניו־יורק ותגלו ש"גם במודל הכי קפיטליסטי על פני כדור הארץ יש פיקוח על שכר הדירה". חודורוב מבקר (שוב) במוקד ייעוץ לענייני דיור, מדבר עם יזם נדל"ן בניו־יורק שמספר לו שישנה רגולציה כבדה על מחירי השכירות, משוחח עם מומחה לדיני שכירות שאומר שלמרות הקפיטליזם האמריקני זכותם של האנשים להישאר בבתיהם חשובה יותר, ומסכם ש"אפילו בניו־יורק היקרה" יש תקנות מחמירות על השכירות. לקינוח, חבר במועצה המקומית במנהטן, שעל הקיר שלו תלויה טבלה עם "פירוט של מוקדי הדיור המוזל בר השגה", מפציר בנו הישראלים לאמץ את מודל פיקוח השכירות, "אחרת העיר שלכם תהפוך עיר לעשירים בלבד".

מפעל הפיס זה כאן

בפרק השני מראה חודורוב את קצה הקרחון של הבעיות הקשות שיוצר הפיקוח על השכירות בניו־יורק: סכסוכים בלתי פוסקים בין דיירים למשכירים (הוא נפגש עם שופט לענייני שכירות שדן ב־73 תיקים ביום), הזנחת דירות, תעלולים שבעלי דירות עושים כדי לגרש דיירים, לעתים על ידי ניתוק חימום או שכירת בריונים – שכן רק יציאת השוכר הנוכחי מאפשרת להעלות את דמי השכירות לבא אחריו.

בהולנד, שבה יש "שיטת נקודות" המאפשרת לשפץ דירה כדי להוציא אותה מהפיקוח, יזמים משפצים דירות באופן מטומטם (כיורים בחדר השינה, זגוגיות כפולות ועוד) כדי להשיג את המטרה הנעלה הזו. אבל חודורוב אינו מסיק את המסקנה המתבקשת אלא מנסה למכור לנו את האשליה שאלו תופעות זניחות שקל לטפל בהן. סגן ראש העיר אמסטרדם מודה שהתופעה קיימת, אבל מכריז ש"מי שעושה זאת הוא אויב שלי". וואלה, מפחיד.

בפרק השלישי עוסק חודורוב בדיור הציבורי, ומראה את הדירות המתפוררות של 'עמידר' בישראל, עם רשימות ההמתנה הארוכות. הוא איננו מסביר לצופיו שהדירות המתפוררות הללו הן עניין אינהרנטי לדיור ציבורי: לממשלה ולחברות הציבוריות אין שום אינטרס לתחזק את הדירות, שהרי המחיר הוא קבוע וקשיח. ואז הוא קופץ להולנד ומראה את הדיור הציבורי החדש והנוצץ שתושביה נהנים ממנו, ודרך אגב מספר לנו שכדי להיכנס לדירה ציבורית באמסטרדם צריך לחכות בתור 18 עד 20 שנה. בקטנה. בהולנד, מסתבר, ישנו דיור ציבורי לא רק לנזקקים אלא גם לסטודנטים שחיים טוב והציבור נדרש לממן אותם. משום מה חודורוב רוצה לייבא את האיגיון הרגרסיבי הזה, תשלום מהעניים לעשירים, גם אלינו לארץ. לכו תבינו.

גם בניו־יורק פוגש חודורוב דיור ציבורי חדש ונוצץ, אלא שבראיון עם דייר (בדירה מפוארת עם חדר כושר בבניין) הוא מספר לנו איך מגיעים לכל הטוב הזה: "אתה מגיש בקשה בהתאם להכנסה שלך, ומתפלל שתזכה בלוטו". אכן נהדר, לוטו בחסות המדינה. ומי שלא זכה בלוטו? נזרק לרחוב, כי המחירים בניו־יורק הם מהגבוהים בעולם. האם זה מה שחודורוב רוצה אצלנו?

בפרק הרביעי מפגיש אותנו חודורוב עם יוזמות ממשלתיות ישראליות, ושוב מפעל הפיס חוזר. "הרגשת קצת כמו אראלה ממפעל הפיס?", הוא שואל את מי שהודיעה לאזרחים מאושרים כי זכו בהגרלה על מגורים בדירה מושכרת בפרויקט ממשלתי מפוקח. התשובה חיובית כמובן. חודורוב, כמו כחלון, התאהב אפוא במפעל הפיס הישראלי; מאושרים מעטים שזוכים בפיס, ושכל השאר ישלמו מחיר יקר. אגב, בהקשר הזה יש אירוניה לא מעטה בכך שחודורוב עצמו מנהל בשנתיים האחרונות קמפיין תקשורתי אגרסיבי נגד מפעל הפיס.

שוק שחור משגשג, דירות "יוקרה" מלאכותיות

קשה להאמין, אבל אחרי כל העוולות שחודורוב נתקל בהן בשוקי הדיור הציבורי והמפוקח, הוא עדיין ממליץ לנו בהתלהבות לייבא את הפרויקטים הכושלים הללו לארץ. זו איננה תופעה חדשה: מדי פעם מטיפים לנו כמה עיתונאים בהתלהבות כי עלינו לייבא מודלים של פיקוח שכירות או דיור ציבורי, והדוגמאות מגיעות לא רק מניו־יורק או מאמסטרדם אלא גם משטוקהולם ומברלין, אף שבכל אחת ואחת מהערים האלה הקונספט הוכח כהרה אסון.

מה גורם לכתבי כלכלה להתלהב מרעיונות כאלה, על אף המחירים הכבדים הגלויים לעין, שכתבו עליהם רבים וטובים? לא ברור. כאשר פרופ' עומר מואב מתח ביקורת חריפה על חודורוב ושלח אותו לקרוא את נייר מדיניות המקיף שלו ושל דרור אבידור בנושא, חודורוב כלל לא הגיב לעניין אלא רק טען שמואב הוא "גס רוח ומתנשא" ושלא צריך ללמוד כלכלה באקדמיה בשביל לכתוב על כלכלה. מצוין, אל תלמד כלכלה (גילוי נאות: גם אני לא למדתי כלכלה באקדמיה), אבל האם זו טרחה רבה מדי בשבילך להתייחס לטענות הקונקרטיות שהועלו? גם בראיון בגלי צה"ל עם אראל סג"ל, כאשר עומת עם הטענות, לא הייתה לחודורוב שום תשובה עניינית מלבד האמירה ש"ישראל נמצאת בקצה" ביחס למדינות העולם בהיעדר פיקוח על שוק השכירות. האם זו טענה עניינית? האם אנחנו לא צריכים ללמוד מטעויותיהם של אחרים?

אז מה באמת קורה בשוק השכירות באמסטרדם ובניו־יורק? כאמור, חודורוב עמד על חלק קטן מן הבעיות שם, אבל בהחלט לא על כולן.

נפתח בהולנד. אחת ההשלכות של חוקי הגנת הדייר הנוקשים היא שמשכירים מעדיפים להשכיר דווקא לזרים שבאים לזמן מוגבל, או לסטודנטים וקשישים – כך אתה פחות עלול להיתקע עם דייר בעייתי למשך שלושים שנה. אבל זו הקטנה שבצרות של שוק הדיור ההולנדי. הפיקוח על השכירות יצר מצוקת דיור חריפה: דיירים נותרים בדירותיהם שנים ארוכות, גם במחירים מגוחכים; ואם אתה רוצה לעבור לגור בעיר? יש לך בעיה קשה: שוק השכירות הפרטי בהולנד חוסל למעשה בידי המדינה, ובשביל דיור ציבורי, הזכיר חודורוב, אתה צריך לחכות 20-18 שנה. לא פחות. מדוע שוק השכירות הפרטי חוסל? בדיוק בגלל כל המגבלות הקשות שמטילה הממשלה, שהופכות את ההשכרה ללא משתלמת במקרים רבים. כך נותרות אלפי דירות ריקות בלי שמישהו טורח להשכיר אותן, כי זה לא משתלם. כתוצאה מכך ההיצע קטן והביקוש עולה, והמחירים (למי שלא זכו בלוטו ולא הצליחו להיכנס לדירה מפוקחת) מזנקים. חודורוב עצמו דיבר עם אדם שגר בדירה קטנה שאיננה כלולה בפיקוח, והוא משלם עליה 2,200 אירו לחודש. לכו תבינו.

ההיצע הקטן גורם גם לעלייה בצפיפות המגורים. כיצד? כיוון שיש פחות דירות להשכרה, יותר ויותר אנשים גרים באופן צפוף יותר – שוכרים עם שותפים, או נשארים לגור עם ההורים. מחקר שנערך בנושא מצא שברמות הפיקוח הנמוכות ביותר שיעור המתגוררים בדוחק הוא פחות מ־2%, ואילו ברמות הפיקוח הגבוהות ביותר הוא עלה ל־6%.

 

מתוך: אבידור ומואב, "רגולציה של שוק השכירות בישראל", מכון אהרן, יולי 2016

וזה לא הכול. כמו בכל שוק מפוקח, גם כאן נוצר במהרה שוק שחור משגשג: אנשים משכירים לדיור־משנה באופן לא רשמי, או משלמים תשלומים שחורים מפוברקים ומפוקפקים כדי לעקוף את הרגולציה או כדי להתקדם בתור. כל זה בלי שום פיקוח, וכשאף מוקד לעזרה לשכירות לא יעזור לך בתלונות מול המשכיר. איך אומר חודורוב? ג'ונגל. וכל זה רק קצה הקרחון.

עוד תוצאה ברורה של הפיקוח היא הגדלת ההיצע של דירות יוקרה (או דירות "יוקרה" עם כיורים בחדר השינה, כפי שהראה חודורוב) על חשבון דירות עממיות ופשוטות. זה עניין של תמריץ בסיסי: על דירות יוקרה אין פיקוח, על דירות רגילות יש – אז למה לי לבנות דירות פשוטות וזולות? בדרך הזו המדיניות ה"חברתית" גורמת, כמו בכל פעם מחדש, דווקא לצ'יפור העשירים ולהרעת מצבם של החלשים, שאין בידם לקנות דירה כזו ואין להם 20 שנה לחכות לדיור ציבורי, אם הם בכלל זכאים לו.

הפיקוח משחית

השלכה נוספת וצפויה לחלוטין של פיקוח על שכר הדירה היא הזנחת הדירות שבפיקוח. הסיבה ברורה: אם יש לך דירה שאינך יכול להעלות לה את מחיר השכירות, אתה יכול לפצות את עצמך בכך שלא תשקיע בכלל בתחזוקה שלה. ב"ג'ונגל" של השוק החופשי זה לא היה עובד – דירות כאלה היו מכניסות לך פחות שכר דירה באופן טבעי – אבל בגן העדן של השוק המפוקח אין על כך שום עונש, כי ממילא שכר הדירה קבוע. חודורוב בעצמו מראה שבניו־יורק ובאמסטרדם מתגלעים סכסוכים רבים בין בעלי בתים לשוכרים בדיוק סביב מצבים כאלה – בעל בית שמסרב לתקן את הכיור וכן הלאה. לא במקרה הוא ביקר בשתי הערים במרכזי סיוע לשוכרים: אם יש מרכז סיוע לשוכרים, אתה מבין שהשוק בברוך רציני. גם המחקר מעיד על כך באופן חד־משמעי: במדינות שיש בהן יותר פיקוח על שכר הדירה, הדירות מתוחזקות באופן הגרוע ביותר.

מתוך: אבידור ומואב, שם

רעה חולה אחרת היא עצירת המוביליות. אם אדם "זכה בלוטו" והוא מתגורר בנכס עם שכירות נמוכה באופן מגוחך יחסית לסביבה, הוא יישאר תקוע בדירה. הוא לא יעזוב גם אם תהיינה לו הצעות עבודה טובות, והוא יישאר בדירה גם אם היא כבר לא מתאימה לו ויש לו עכשיו שישה ילדים בדירת שני חדרים. הוא לא יוכל להתקדם בחיים ויישאר באותו מקום, מחשש להפסיד את האוצר שהוא רובץ עליו. כך גם הוא מפסיד הזדמנויות, וגם אנשים אחרים (או אם תרצו "החברה") שיכלו ליהנות משירותיו מפסידים אותו. אובדן המוביליות הוא אחת הסיבות שה־OECD מתח ביקורת חריפה על שוק הדיור בהולנד וקרא לשנות את הרגולציה הכבדה.

כל הדברים הללו נכונים גם לגבי ניו־יורק. גם שם יש רשימות המתנה אדירות, וכן הגרלות, לדיור ציבורי; גם שם המגבלות השונות גורמות לבניית דירות יוקרה במקום דירות פשוטות; גם שם המכלול גורם באופן ברור להעלאת מחירי הדיור – מחירי הדיור במנהטן הם מהגבוהים בעולם, ולא במקרה.

בניו־יורק קיימת גם תופעה ידועה, ששוב חודורוב הצביע עליה אך לא הסיק ממנה את המסקנות הנדרשות, של בריונות לשם פינוי דיירים – שהרי אם הדייר מתפנה "מרצונו", אתה יכול סוף סוף להעלות את שכר הדירה. בדרך זו, כפי שהסביר הכלכלן תומס סואל, המדינה גם מעודדת התנהגות לא מוסרית. כיצד? בשוק רגיל, אנשים מוסריים (שהם הרוב באוכלוסייה) ישגשגו יותר: גם משום שהם הרוב, וגם משום שאנשים לא רוצים לעשות עסקים עם מי שיצאו להם מוניטין מפוקפקים: אם אתה רוצה שישכרו ממך, כדאי שהדייר הקודם יגיד עליך דברים טובים. אבל בשוק דיור מפוקח, האנשים המוסריים מפסידים; יש להם דירה שהם לא יכולים להרוויח ממנה. מה הם יכולים לעשות? למכור אותה למי שכן יכול להרוויח ממנה. ומי יכול להרוויח ממנה? אנשים חסרי עכבות מוסריות, כאלה שלא יבחלו באף תרגיל כדי לגרש את הדייר ולהפוך סוף סוף את הדירה לדירת יוקרה פטורה מפיקוח. וכך, מי שמשגשג בערים המפוקחות הם היזמים הנתעבים והנאלחים ביותר, ומי שנעלם הם בעלי הדירות הישרים – וכל זה בחסות החוק ובעידודו.

לא רק לחוסר מוסריות ולבריונות החוק תורם, אלא גם לאפליה. כיצד? בשוק חופשי אין לך המותרות להפלות על בסיס גזע, כי הכסף מדבר: אם בא אליך אדם שחור ומציע לך יותר כסף מהלבן, אתה תשכיר לשחור אפילו אם אתה גזען מסריח שבטוח שהלבנים הם הכי טובים. אבל אם המחיר קבוע, העסק משתנה לגמרי: פתאום אין לאנשים יכולת "לשחד" אותך במחיר גבוה יותר. יש המון ביקוש, מעט היצע, ובתור המשכיר אתה בעל הבית והאפליה חוגגת. כך תוכל להשכיר דווקא ללבנים, או דווקא לבחורות צעירות ויפות, וכן הלאה.

ומה לגבי "חברתיות"? פה אנחנו מגיעים לשיא האבסורד: פיקוח על המחירים אינו מבחין בין עניים לעשירים. וכך, אותה מדיניות חברתית מובילה לכך שבאמסטרדם ובניו־יורק חיים בדיור ציבורי ובדיור מפוקח אלפי אנשים אמידים מאוד המשלמים שכר מגוחך, כולל מקרים של מיליונרים המתגוררים בדירות מפוקחות בניו־יורק.

למותר לציין שכל מערכת הפיקוח הזו דורשת גם הרבה מאוד כסף לכוח אדם שיפקח, יסדיר ויבקר וכן הלאה. בהולנד, לדוגמה, מוערכת עלות מדיניות הפיקוח ב־8 מיליארד אירו בשנה – הרבה מאוד כסף שהיה יכול ללכת לרווחת הציבור, אבל הוא מתבזבז על תוכניות גרנדיוזיות ההורסות את שוק הדיור ושוחקות אותו עד דק.

נכון, מחירי הדיור בארץ מאמירים, ולמתן חודורוב נמאס לחכות. כמו שרי אוצר פופוליסטיים, הוא קצר סבלנות. פתרונות ארוכי טווח כמו פתיחת השוק לתחרות ומתן אפשרות לאנשים לבנות הם לא בשבילו: הוא רוצה פתרון עכשיו ומיד. ואם אין פתרון? לא יכול להיות שאין. נעשה חוק. ואם הוא יגרום צרות, כמו שכבר למדנו, נעשה עוד חוק ועוד חוק ועוד אחד, עד שנגיע למצב באמסטרדם ובניו־יורק: ערים יקרות להחריד, עם בריונות ושטיקים ושוק שחור ועשירים שגרים בדירות זולות כשעניים לידם גרים בדירות יקרות, וחוסר מוביליות חברתית ותעסוקתית, ודירות רפאים ללא שוכרים ודירות יוקרה רבות ומעט דירות פשוטות, וכמה זוכים בפיס וכל השאר נזרקים. זה החזון של חודורוב. האם מדינת ישראל תאמץ אותו?

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

30 תגובות למאמר

  1. תומאס סואל בספרו מציין עוד דבר חשוב: בערים מפוקחות, מספר הדירות קטן (!) עם השנים. בניה חדשה לא משתלמת, ובעלי בתים אף הורסים נכסים בבעלותם, כדי להפטר מנכסים שהפכו לפילים לבנים (הוא מביא לדוגמא את ניו יורק). אם המטרה היא שמעט אנשים ברי מזל/קשרים/כסף/יתרון אחר כלשהוא יגורו במחירים שפויים במרכז והשאר יהגרו לחו"ל או יגורו בירוחם, אז האג'נדה ברורה. אחרת זה פשוט טירוף חסל תוחלת.

  2. גרשוני!? אתה כתבת את המאמר?!
    נראה לי שזה מתחזה. כתוב:
    ״בהולנד, לדוגמה, מוערכת עלות מדיניות הפיקוח ב־8 מיליארד אירו בשנה – הרבה מאוד כסף שהיה יכול ללכת לרווחת הציבור״
    לרווחת הציבור?!?!?! רוב האנשים יבינו שהכסף יילך לבריאות ורווחה…
    אם גרשוני היה כותב את זה, היה כתוב שאפשר להוריד מיסים.
    התחלת להעביר מאמרים למיקור חוץ?
    🙂

  3. מתן חודרוב אכן מציע הצעות לא טובות. ועדיף שוק חופשי על פיקוח
    מצד שני – יוקר הדירות פה מטורף וראש הממשלה הכושל, לא נראה שזה מעסיק אותו. יודע רק לדבר יפה אבל אפס מעשים. נראה שיותר מעניין אותו להכשיל את פח האוצר הנוכחי והקודם מאשר באמת להוריד את מחירי הדיור.

  4. וגרמניה, מה עם גרמניה?? עם חוקי הגנת הדייר מהכי נוקשים בעולם.
    אז הגרמנים, הניו יורקרים וההולנדים – כולם מטומטמים והישראלים הכי חכמים!
    רק מה הישראלי – השוכר כמובן – חי בחשש ובמשא ומתן מתמיד ומקומבינה/שנה לקומבינה/שנה.
    אדון גרשוני – אם תרד לעומק הדברים ותחקור כראוי – תבין את גודל הטעות שלך,
    אין דבר כזה הזנחת הדירה!!! בגרמניה אם הגג שלך דולף אתה מעדכן את בעל הדירה במיידי ואם הוא לא מתקן אתה שולח לו מכתב שבחודש הבא אתה מוריד לו 30% משכר הדירה, או יותר. תלוי בחומרת הדליפה.
    או לחילופין אם המצב ממש חמור, הולך לגור במלון 4 כוכבים סביר עד לתיקון הבעיה. והוא ישלם, כמו ענק! כי החוק מחייב אותו. ובגרמניה שומרים את החוק ומגנים על הדיירים. וכך זה לכל בעיה שפוגמת ביכולת של הדייר להשתמש במושכר – אם זה רעש מוגזם, שכנים בעיתיים וכו' גם בהולנד גם בניו יורק.
    כי יודעים דבר שאולי אתה פחות מכיר או מבין – שהדיירים בשכירות הם לרוב אנשים יותר חלשים מבעלי הדירות.
    ובבקשה תחסכו ממני את כל ההערות על בולשביזם ועל קומוניזם כי גרמניה והולנד ובוודאי שניו יורק הם האם-אמא של הקפיטליזם…
    רק בישראל המצב הפוך וחמור שבעתיים. הדיירם החלשים מוחלשים הרבה יותר ונתונים לחסדיהם של בעלי הדירות ובעלי המוון. עצוב.
    אבל שוב – הישראלים הגי חכמים ותיד צודקים!!

    1. מעניין. לפי הגרף השני- בגרמניה יש את השיעור השני בגובהו של גגות דולפים, כ-7%.

      אפשר להזכיר שבגרמניה- ובהרבה מדינותו אירופאיות- הריבוי הטבעי שלילי.
      לאשה יהיו בממוצע פחות משני ילדים.
      ממילא, כל שנה משתחררות לשוק דירות נוספות- דירות של סבים וסבתות שאין נכד שיכול להיות מעוניין לגור שם.
      וגם עיניין הדירה להשקעה פחות תופס- גם כי זו השקעה גרועה, וגם כי צריך לדאוג רק לעצמך.

      בישראל המצב שונה לגמרי- שכירות היא ברירת מחדל, כמעט כולם היו רוצים לקנות דירה ולא לשכור.
      איך פותרים את הפלונטר החברתי בו משפחות אמידות קונות דירות להשקעה, מקבלות דיבידנד נאה ממשפחות חלשות שלא תוכלנה להגיע לדירה, ובדור הבא העיניין מתעצם כי לבן המשפחה האמידה יש כבר דירה על שמו+חלק מדירת הוריו ולבן המשפחה החלשה אין כלום, אפילו לא את דירת הוריו?
      אולי להנפיק אג"ח מיועדות, שיניבו למשפחות האמידות תשואה נאה, וישמשו למימון הון עצמי למשפחות חלשות?

    2. בגרמניה יש המון, דגש על המון תיקים בבתי המשפט, של בעלי דירות שמנסים להעיף החוצה דיירים נוראיים. הם בד"כ מפסידים. כמו כן אחוז ניכר מהשוק שייך לחברות ניהול דירות משום שאנשים פרטיים לא רוצים להתעסק עם דיירים.

  5. פחד פחדים.
    אז הפתרון לפי הכותב הוא: להגדיל את ההיצע!
    למה לא עושים את זה, ונותנים לכתבות מטופשות כאלה להיות משודרות?

    1. כי יש אג'נדה. מבחינת השמאל עדיף מצב רע לפי האידאולוגיה שלהם, לעומת רווחה יחסית ב אידאולוגיה של האויב הפוליטי.

    2. כי זה לוקח זמן, ואנשים רוצים לראות פתרונות עכשיו, ולא בעוד 3 שנים.

  6. הי הלל, שאלה מעניינת לגבי ניו יורק ומקומות אחרים היא זו: כאשר שכונה נחשלת מתפתחת (חלקים מהארלם בני יורק, משכנות שאננים וימין משה בירושלים גבעת עמל בתל אביב) האם יש לתושבי המקום זכות להשאר לגור בשכונה שלהם, והאם יש אינטס ציבורי לאפשר מגורים של אוכלוסיה חלשה יותר שכוחות השוק יכולים לדחוק אותם החוצה.

    1. האינטרס הציבורי ברור- גם ערים "של עשירים" צריכות אחיות, מורים, גננים בגני ילדים, שוטרים, פקידי עיריה וכו'; אם הם צריכים לנסוע כל יום שעה וחצי הלוך וחזור מהדירה שלהם באיזה פרבר שינה, השירותים הציבוריים נפגעים או מתייקרים מאוד.

  7. מתן חודורוב הוא תוצר אופייני של גלי צה"ל, ולמעשה עוד שיבוט קלאסי של תוצרי הרעה החולה הזו:
    תל אביבי, בוגר תלמה ילין, בעל השכלה פורמלית שכלל לא מתאימה לנושאים שהוא מסקר, אבל זה לא משנה כי הוא מחזיק בדעות ה"נכונות" והוא מ"מקום נכון" ולכן הוא יכול להטיף לנו, פשוטי העם, מוסר ביהירות ונפיחות אינסופית בדרכו לקבל עוד כל מיני כיבודים ופרסים שחבריו בברנז'ה, שקורצו בדיוק מאותו החומר ינפקו לו מדי פעם.

  8. אתם לא קולטים מה שקורא פה? התקשורת לא מדווחת על חדשות. היא אימצע לעצמה תפקידים אחרים כמו בית משפט שדה, מסתירה דווחים כמו הכרזת אהרון ברק לפני חודשכשאמר "בית המשפט העליון היא משפחה, ואני לא אתן לאף אחד להכנס למשפחה הזאת" הוא גם הסית כשקרא לשופטים להתפטר מתפקידם! יש במדינה איפה ואיפה. אותו לעמידו למשפט! המדינה שלנו הולכת לאט אבל בנחישות לעבר דיקטטורה שיפוטית. והממשלה שלנו שותקת!!!

  9. אתם לא קולטים מה שקורא פה? התקשורת לא מדווחת על חדשות. היא אימצע לעצמה תפקידים אחרים כמו בית משפט שדה, מסתירה דווחים כמו הכרזת אהרון ברק לפני חודשכשאמר "בית המשפט העליון היא משפחה, ואני לא אתן לאף אחד להכנס למשפחה הזאת" הוא גם הסית כשקרא לשופטים להתפטר מתפקידם! יש במדינה איפה ואיפה. אותו לעמידו למשפט! המדינה שלנו הולכת לאט אבל בנחישות לעבר דיקטטורה שיפוטית. והממשלה שלנו שותקת!!!

    לא צריך! אתם דואגים ליהיות "Political Correctness" כמו שהאליטות השמאלניות דורשות.
    אני מוחק את עצמי.

  10. הטיעונים של הכותב מצחיקים ולא רלוונטיים ואפילו מצדיקים את הפיקוח.

    השמאל הכלכלי מטיבעו אוהב ליצור מחסורים מלאכותיים וכשלי שוק כי זה מאפשר לו להגדיל את הממשלה לייצר רשויות חדשות שייפתרו את אותם כשלים ואם לא יצליחו מייד לפתור אותם לפחות ייפקחו עליהם ( וינציחו אותם כי איזה טמבל יבטל את הסיבה לקיומו)

    היוזמה של מתן תאפשר לייצר ג׳ובים מלאכותיים עבור חברי המפלגה בנים של ומקורבים מכל המפלגות למען לא ייאלצו לעשות משהו מועיל בשוק הפרטי.

    משמעות הפיקוח על השכרת הדירות הוא אלפי משרות חדשות החל מבית משפט לשכירויות שופטים מזכירות קלדניות עורכי דין; יהיו עונשים וקנסות יהיו ערעורים על הקנסות ואולמות בתי משפט מפוצצים. וחניונים שבהם בעלי הדין יחנו.

    יוקמו מחלקות חדשות בעיריות. פקחים, מנהלים לפקחים, רכבי ליסינג לכל הפקחים ולמנהלים שלהם לפקידות כח אדם ולמזכירות, יועצים משפטיים מבקרי פנים ואפילו קציני רכב. כמובן יהיה צריך לבנות מחלקות חדשות איפה האנשים האלה יישבו. אגרות. מישהו צריך לממן את המנגנונים…

    מפליא אותי איך אתה מציע לוותר על כל הצמיחה הזו רק בגלל האידאולוגיה הקפיטליסטית החזירית שלך ולכרות את מטה לחמם של כל אותם עובדים שכרגע סידרנו להם עבודה הוגנת מאורגנת בטוחה מפיטורים שרירותיים וחופשיה מניצול על ידי בעלי ההון.

    שלא לדבר על פיזור אוכלוסין – הפיקוח יקטין בנייה חדשה בערים המבוקשות בהן תהיה בקרה ויפנה אזרחים לפריפריה

    1. זו בדיחה התגובה הזו נכון?

      ליצור עוד מישרות ופקידים בשוק הציבורי והממשלתי לא יגדילו צמיחה אלא יעמיקו ויקרבו אותנו לגירעון.
      עוד פקידים בממשלה וברשויות לא מביאים הכנסות או רווחים למדינה, מדובר על הוצאה מכספי משלמי המיסים.
      בכדי לכלכל את ההוצאה של הבירוקרטים הנוספים האלה המדינה תצטרך להעלות ולגבות מיסים .

      כנראה שהתכוונת בהומור ולא הבנתי אותך.

  11. הרובוט "חודורוב" השתגע! ! !

    בנינו, למה צריך בנושאי כלכלה להתייחס ברצינות לבוגר תל אביבי יליד דור הY שיש לו צורה של ראש כמו לטלוויזיה, שחווית עיצוב הילדות והנעורים שלו בזמנו החופשי בלהעביר באינטנסיביות לראות את מיכל ינאי ולשחק בג'ויסטיקים במשחקי סוני פלייסטיישן, אולי הסלפי הבא שיחשוב לעשות זה להעביר לנו שיעור חדש בנושא מאקרו פוסט כלכלה במשקפי תלת מימד???

  12. מבלי להכנס לפרטי הפרטים, כל מי שמכיר מקרוב את שוק השכירות בארץ, ובפרט מי שלרוע מזלו חי כשוכר, מבין עד כמה השוק הזה עקום ומעוות. מגוחך לדבר על קיום של מודלים של שוק חופשי לגביו. זה שוק שמוכרים בו מוצר יסוד בלי שום פיקוח, שוק שעובד על מנגנון של סחיטה מוחלטת ומתואמת ( אתרים כמו יד2 הם זירת תיאום המחירים), שוק שהמחירים בו חסרי כל פרופורציה לכלום והם והעליות הקבועות בהם שרירותיים לחלוטין. זה שוק שסובל מעיוותים ממושכים לאורך עשרות שנים שהכרחי להתערב בו, לאור העובדה שכיום יותר ויותר אנשים חיים בשכירות והמצב הופך ליותר ויותר בלתי נסבל. התפלספויות כלכליות בענין זה, מלמדות רק על ניתוק מהמציאות. לדעתי כצעד ראשון יש להקפיא העלאות מחירים ולהגבילן להצמדה למדד. להשאיר את זה כך חמש שנים, ואז לראות מה הלאה.

    1. מניסיון מעשי בחו"ל חוקי השכירות עובדים מצויין עבור השוכרים, ועדיין יש בנייה להשכרה כלומר זה גם משתלם ליזמים.
      כדי שחוקים אלה יחוקקו צריך מאסה של שוכרים שיוצרים כוח פוליטי. לא ברור מדוע זה לא קרה עדיין בתל אביב.
      בשאר המדינה השוכרים הם מיעוט כי הישראלים אוהבים לשכור דירות.
      נושא הדיור הציבורי הוא נפרד. כי הוא מיועד בעיקר לאוכלוסיה חלשה.

    2. "שוק שעובד על מנגנון של סחיטה מוחלטת ומתואמת ( אתרים כמו יד2 הם זירת תיאום המחירים), שוק שהמחירים בו חסרי כל פרופורציה לכלום והם והעליות הקבועות בהם שרירותיים לחלוטין."
      דני, מה שאתה מתאר הוא בדיוק שוק חופשי.
      מי שמחזיק בנכס נחשק (דירה בת"א או במושב בשרון) "מתחזר" במחיר ומתיישר לפי הרף העליון ביד-2 (גם אם הנכס שלו הוא חורבה), ומי שמחזיק דירה ישנה במרכז נתניה נאלץ להתפשר לרף התחתון של יד-2. ומה לעשות, אף אחד לא חייב לי או לך דירה באזורים מבוקשים.
      שים עצמך בנעלי אדם דומה לך, שבמיקרה יש לו עוד 400,000 ש"ח והחליט לרכוש דירה להשקעה, והוא תלוי בהשכרתה להחזרת המשכנתא.
      לזוג צעיר ללא ילדים, העלות של מעבר דירה שכורה (חיפוש, אריזה, הובלה, עדכון פרטים, מסירת/אכסון ריהוט עודף ורכש פריטים חסרים) היא אלפי ש"ח ספורים- כמו העלאה בשכ"ד למשך שנה, וכמו שהמשכיר יפסיד אם הדירה תעמוד ריקה כחודש. כך שבהחלט יש אפשרות לחפש דירה אחרת. הבעיה מתחילה כשיש ילדים מגיל 3-4 ומעלה, שרגישים לפרידה מחברים.

  13. עבור מי עובד חודורוב ?

    אדון חודורוב ,בן אדם מבריק, הגזים ביותר עם נושא השכירות.
    האם אין בערוץ 10 מישהו שבודק מה עושה חודורוב ?
    ולענין : בארץ יש בעיה עם עלות השכירות רק בעיקר בתל אביב -שם כולם רוצים לגור.אדון חודורוב רץ לחו״ל לשם כנראה יותר נוח לו לנסוע על חשבון הערוץ בשביל לבדוק את נושא השכירות.
    תבואו לחיפה , לאשדוד ולמקומות אחרים שם עלות השכירות השנתית לא עולה על 3% ממחיר הדירה.
    סביר לחלוטין.ניתן לשכור דירה 3חדרים ב2500-3000 שקל לחודש.
    תפנה לממשלת ישראל מר חודורוב ותבקש שיורידו את מחיר הקרקע , תביאו פועלים , בעיקר תבנו ותמכרו דירות ב1,000,000 שקל ואז מחיר השכירות תרד ל2500 שקל לחודש !(אותם 3%).
    ולידיעתך , בניו יורק היה ובטח עדיין יש שחיטות בתחום הדיור המוגן ותמורת תשלום הגון ניתן לצבור את כל הנקודות הדרושות כדי לקבל דירה ב1500 דולר לחודש במקום 4000. אבל את זה לא סיפרו לך….

  14. גרשוני מה אני אגיד לך,
    אתה צריך לכתוב רק על כלכלה, לא על אקלים והתחממות גלובלית.
    כל פעם שאתה כותב על כלכלה אני נהנה לקרוא אותך, כל פעם שאתה כותב על אקלים אתה נופל לחוסר דיוקים, נתונים לא רלוונטיים ו\או חלקיים ופרשנות מוטעית.
    בקיצור, תתמקד בכלכלה זה מוציא עושה לך טוב. בכלכלה אתה גם יותר מצליח לשכנע.

    1. אם אתה מעוניין בדיון ענייני, עליך להקפיד להדגים ולהוכיח את הטענות שלך בצורה פרטנית. אם אתה מעוניין להטריל, המשך בכתיבת טענות כלליות שאינן אלא זריקת בוץ בעלמא

  15. בארץ יש פיקוח: חוק הגנת הדייר.
    מי שמכיר את הנושא מבין שאמסטרדם זה אוטופיה יחסית