הגבלת ההגירה המוסלמית: הרעיון טוב, הביצוע גרוע

לנשיא ארה"ב ישנה סמכות חוקתית מלאה למנוע כניסתם של זרים לתחומי המדינה, אבל צו הקפאת ההגירה המיידי של טראמפ ואופן היישום שלו היו בוסריים ורשלניים

ההקפאה המיידית יצרה כאוס בשטח. שוטרים בשדה התעופה קנדי בשבוע שעבר

טיפשי, אבל חוקי. כזה הוא האיסור שהטיל ממשל טראמפ על כניסתם לארה"ב של אנשים משבע מדינות מוסלמיות. כמובן, כמעט כמו כל דבר באמריקה, מה שצריך להיות מדיניות או אפילו סוגיה מוסרית הופך להיות עניין משפטי. את האתגר המשפטי צריך היה לפטור כלאחר יד, שכן הסמכות הנשיאותית למנוע כניסתם של זרים לתחומי המדינה רחבה וברורה מאוד מבחינה משפטית. השופט שהוציא את צו המניעה הזמני אפילו לא ניסה לתלות את החלטתו בכך שהאיסור מנוגד לחוק.

בית המשפט לערעורים בארה"ב אכן פסק נגד איסור ההגירה, אך גם אם האיסור יעבור בסופו של דבר בבתי המשפט, כפי שקרוב לוודאי יקרה, זה לא ישנה את העובדה שמדובר במדיניות גרועה. כל הסיפור החל כהתפרצות אימפולסיבית אחרי הטבח בסן ברנרדינו, כשדונלד טראמפ הציע להטיל איסור מוחלט על כניסתם של מוסלמים לארה"ב, "עד שהנציגים שלנו יצליחו להבין מה לעזאזל קורה כאן".

רודי ג'וליאני אומר שהמשימה לארגן את הרעיון הוטלה עליו. מכאן ההוראה המנהלית להשעות את כניסת אזרחיהן של שבע המדינות, בזמן שתהליך הסינון נבדק ומתהדק.

הרעיון המרכזי הגיוני. למעט איראן, מדובר במדינות נחשלות שאין עליהן שליטה וקשה למצוא לגביהן נתונים מהימנים. אבל הקפאת הכניסה המיידית הייתה מיותרת ומזיקה. מטרתה היחידה הייתה לצאת ידי חובה, ולממש הבטחת בחירות שמוטב לה שלא הייתה מושמעת.

זה גרם לשיבושים עצומים, ולא הפך אותנו למוגנים יותר במילימטר. מה היה מצב החירום שחייב אותנו לדחות נוסעים עם אשרות כניסה תקפות שכבר היו באוויר בדרכם הנה?

הנשיא טראמפ אמר כי לא רצה לתת כל התראה מוקדמת, שהרי אחרת, צייץ בטוויטר, "החבר'ה הרעים ימהרו להיכנס לארצנו… ויש הרבה כאלה שם בחוץ!" ימהרו להיכנס…? אף לא אמריקני אחד נהרג עד כה בפיגוע טרור בארה"ב בידי אזרח מאחת משבע המדינות הללו. הרוצחים הגיעו דווקא מהמדינות שאינן מופיעות ברשימה – מצרים, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, לבנון, פקיסטן וקירגיזסטן (האחים צ'רנייב). הרעיון שהיינו צריכים לפעול באופן מיידי בגלל המוני ג'יהאדיסטים משבע המדינות המוקצות שעומדים כביכול לעלות על מטוסים כדי לפוצץ אמריקנים הוא אבסורדי.

ניתן היה לרענן ולשפר בקלות סטנדרטים של סינון ובידוק ביטחוני בלי ההקפאה והשיבושים הנלווים, וללא מעשי איוולת ופה ושם גם התעללות. כל אלה זכו לכיסוי תקשורתי שלילי, ובצדק.

הצו להקפאת הכניסה הוא ההתגלמות המזוקקת ביותר של ההיבטים היותר גרועים במערכת האבטחה והבידוק בשדות התעופה שלנו, שכל אחד יודע שהיא 95 אחוז פנטומימה. חיפוש על קשישה בת שמונים לא תורם דבר לביטחוננו. מטרתו היא לספק אשליה שמשהו אכן נעשה. בדומה לכך, מי הם אלה שלא הורשו להיכנס במהלך צו ההקפאה הקצר? טיפוסים תמימים ומעוררי אהדה: סטודנטים לתואר שני, בני משפחה שהופרדו זה מזה, רופאים ומדענים שחזרו מחו"ל. אתה מסתכל עליהם ואומר לעצמך: אלה האנשים שאנו מגנים על עצמנו מפניהם…

אם כבר, מפגן הראווה הזה דווקא ערער את הטיעון של טראמפ שיש צורך לגלות ערנות קיצונית כי ויש הצדקה לחשש מפני זרים הנכנסים לארה"ב. קיימות כבר ראיות מבוססות לכך: סקר שנערך באוניברסיטת קוויניפאק ב־23 בנובמבר העלה כי קיים רוב בהפרש של שישה אחוזים המצדד ב"השעיית הגירה מ'אזורים הנוטים למעשי טרור'". סקר דומה מ־7 בפברואר הצביע על רוב בהפרש של שישה אחוזים המתנגדים לכך. אותו סקר חשף כי לא פחות מ־44 אחוז מהאוכלוסייה מתנגדים אף ל"עצירת כל ההגירה של פליטים סורים לארה"ב, ללא הגבלת זמן".

בנוסף, לתקרית הזו יש עלות אלטרנטיבית. היא עלולה להרחיק גם את מנהיגיהן של מדינות מוסלמיות לא מושפעות. הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, המונה 57 מדינות חברות, כבר הביע "דאגה עמוקה" שעלולה להרתיע אותנו מנקיטת צעדים אמתיים ויעילים הרבה יותר נגד הטרור. ממשל טראמפ היה נחוש להכריז כי 'האחים המוסלמים' הוא ארגון טרור, צעד ממשי שהיה פוגע בפעולותיו של הכוח האסלאמיסטי העולמי, אך בשל האווירה הנוכחית ההכרזה על כך מתעכבת ונשקלת מחדש.

הוסיפו לכך את המחיר שכרוך ביישום ראשוני מרושל, בוסרי ולא מסונן של צו מניעת הכניסה. קחו למשל את המסר הצורמני והעוין שנשלח למוסלמים־אמריקנים נאמנים ושומרי חוק כאשר נשלל, בשלב הראשון, אישור הכניסה לארה"ב מבעלי 'גרין קארד' שהם בני דתם, או את אפקט הדומינו של מניעת הכניסה הראשונית לאותם עיראקים שסיכנו הכול כדי לסייע לנו במאמץ המלחמתי שלנו. בסכסוכים עתידיים זה יכביד באופן בלתי נמנע על מוסלמים מקומיים שיצטרכו להחליט הלנו הם אם לצרינו. למעשים כאלה יש השלכות.

בסופו של דבר, מה שהיה אמור להיות בסך הכול מימוש של הבטחת בחירות סימבולית לנהוג בקשיחות נגד הטרור, הפך להיות מטרד מעיק. הממשל של טראמפ רק יצא לדרך, והוא אמור להוציא אל הפועל אג'נדה של שינוי. במקום לדחוף ולקדם יעדים כמו הפחתת רגולציה ורפורמה במסים ובביטוח בריאות, הוא ניווט עצמו לתוך מבוי סתום חסר טעם, שבו גם אם ינצח הוא יפסיד.

____________________

טורו השבועי של הפרשן צ'רלס קראוטהמר מתפרסם ב'וושינגטון פוסט'. מאנגלית: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. מדענים, סטודנטים ואיחוד משפחות זה בדיוק מסוג האנשים שעושים את הפיגועים. הרשימה של המחבלים שהכותב מספק מוכיחה את זה.

  2. שגיאות של מתחילים. כדאי ללמוד מהר מהכשלונות.