המועמד לבית-המשפט העליון, פרופ' ליפשיץ: "גם גידי ספיר יפסול חוקים"

המאבק על המינויים לעליון מתחמם, והמועמדים שולפים ציפורניים. בשיחה עם 'מידה' מנסה פרופ' שחר ליפשיץ להתכחש לעמדותיו ותוקף מועמד אחר, עמיתו לאוניברסיטה, פרופ' גידי ספיר

פרופ' שחר ליפשיץ. צילום: דוברות בר אילן, (רקע:) ליאור מזרחי, פלאש90

בעוד כשבועיים תתכנס הוועדה למינוי שופטים כדי למנות ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. ככל שמתקרב מועד הבחירה מתבהרת מפת האפשרויות וה'דילים' בין חברי הוועדה. המינוי הנכסף בפתח, והמתח מאחורי הקלעים גואה. אחד המועמדים המובילים מבחינת שרת המשפטים איילת שקד הוא איש הציונות הדתית פרופ' שחר ליפשיץ, איש אוניברסיטת בר-אילן ו'המכון הישראלי לדמוקרטיה', הנהנה מלובי חזק בצמרת 'הבית היהודי'.

אחת משאלות המפתח היא עמדת המועמדים ביחס למידת ההתערבות של בית המשפט בחקיקת הכנסת ("ביקורת שיפוטית"). בשיחה עימו טוען ליפשיץ שבמצב המשפטי השורר היום פסילת חוקים היא עניין ברור מאליו. ליפשיץ מוסיף ותוקף במפורש מועמד מוביל אחר מהציונות הדתית, המתחרה איתו על המינוי: "אפילו אם גידי ספיר ישב שם הוא יפסול חוקים", הוא אומר ל'מידה'.

הטענה המרומזת של ליפשיץ ברורה: גם פרופ' גידי ספיר, שמגיע מאותה אוניברסיטה, ימצא את עצמו מאמץ את תיאוריית הביקורת השיפוטית ואת עקרונות המהפכה החוקתית שחולל אהרן ברק. הכתובת להשתלחות של ליפשיץ איננה מקרית. לא רק שפרופ' ספיר מתמודד על אותה משבצת של שופט המגיע מלב הציונות הדתית, אלא שספיר גם ידוע כמי שקורא לריסון עצמי רב מצד בית המשפט העליון.

מדובר, אם כן, בהאשמה חמורה, ייתכן שאפילו תקדימית בתולדות המאבק על מינוי לכס בית המשפט העליון. ביקשנו מפרופ' ספיר להתייחס להאשמה של ליפשיץ לפיה הוא לא יעמוד מאחורי עקרונותיו במידה וייבחר לתפקיד העליון, אך הוא סירב להגיב. אנשים ששוחחנו עמם והמכירים אותו היטב אמרו לנו כי פרופ' ספיר גזר על עצמו שתיקה בכל הנוגע להתמודדות.

בשולי גלימתו של ברק

ההתקפה של ליפשיץ על ספיר מגיעה על רקע התבטאויות רבות של ליפשיץ לטובת האקטיביזם של בית המשפט העליון. כעת, כשהמינוי בפתח, ליפשיץ מבקש בשיחה עם 'מידה' לעמעם את עמדותיו.

מבחינה מוסדית ממוקם ליפשיץ במוסדות המרכזיים של האליטה הפרוגרסיבית. מעבר לתפקידיו באוניברסיטת בר-אילן הוא גם נושא בתפקיד בכיר ב'מכון הישראלי לדמוקרטיה' ("עמית בכיר ומנהל אקדמי של התכנית לזכויות אדם והיהדות") ומשמש כיו"ר הוועד המנהל של מרכז 'רקמן' הפמיניסטי-רדיקלי, המזוהה כחלק מקואליציית ארגוני הנשים של 'הקרן החדשה לישראל'.

לפני כעשור יזם ליפשיץ, יחד עם נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש והדיקנית הקודמת של הפקולטה למשפטים, פרופ' יפה זילברשץ, את הקמתו של "פורום לשיתוף פעולה בין בית המשפט העליון והאקדמיה הישראלית". על פי הסבר שקיבלנו מדוברות הנהלת בתי המשפט, הפורום נועד "לעודד שיח בנושאים משפטיים עקרוניים בין בית המשפט לאקדמיה, וכן לעודד פרסומים אקדמיים בעברית לשם פיתוח המשפט הישראלי". במסגרת הפורום נפגשים אנשי אקדמיה ושופטים לדון בטיוטות מאמרים לפני פרסומם.

לאור האמור, אין פלא בכך שבמהלך השנים זיהה את עצמו ליפשיץ בהתבטאויות רבות עם הגישה האקטיביסטית של אהרן ברק, וכמשתייך למחנה ה"ליברלי". כיום ליפשיץ מבקש להציג את עצמו כאקטיביסט מתון. בשיחה עימו הוא טוען כי יש להבחין בין מקרים בהם בית המשפט פוסל חוקים של הכנסת מטעמים של שיקול דעת, לבין מקרים בהם הוא מתערב בשל פגיעה ב"זכויות אדם". כדוגמה לכך הוא מציין את פסק הדין של השופטת בייניש, שהורה לבטל את בתי הכלא הפרטיים. לטענתו זו הייתה טעות, מכיוון שלא התקיימה כאן פגיעה מובהקת בזכויות האדם של האסירים, אלא דובר בשאלות של יעילות המערכת ועניינים כלכליים הנתונים לשיקול דעתה של הממשלה.

הטענה הזו תמוהה למדי, משום שפסק הדין מנמק את פסילת החוק בפגיעה בזכויות אדם: "תיקון 28 לפקודת בתי הסוהר פוגע פגיעה בלתי־חוקתית בזכויות האדם לחירות אישית ולכבוד האדם, המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" כתבה בייניש, והוסיפה דיונים ענפים בתיאוריות האמנה החברתית וזכויות היחיד במדינה דמוקרטית.

במקרה אחר החמיא ליפשיץ לשופטת בייניש, בכנס שנערך באוניברסיטה, על פסק דין אקטיביסטי שבו פסלה נוהל של 'הביטוח הלאומי' על פיו קוצצו קצבאות הבטחת הכנסה למי שהיה בבעלותו רכב. הנימוק של בייניש גם כאן לפגוע בהחלטה כלכלית הגיע מעולם זכויות האדם. "אני לא זוכר בדיוק את הפרטים כרגע", אמר ליפשיץ ל'מידה', ומציע כי "אולי התייחסתי באופן כללי לרגישות שלה לצדק חברתי, לא בהכרח לפסק הדין". מאוחר יותר, בהתכתבות, הוא חזר בו שוב, והסביר כי אכן לדעתו מדובר "בפסק דין מוצדק".

אקטיביזם שיפוטי על סטרואידים

באפריל 2013 נאם אהרן ברק בכנס בבר־אילן, והצהיר כי חוקי היסוד מחייבים את הכנסת לעדכן גם חוקים ישנים: "על המחוקק מוטלת חובה חוקתית לשנות את הדין הישן והיא נובעת מהחובה המוטלת על כל רשות שלטונית לכבד את הזכויות לפי חוק יסוד זה".

הצהרתו זו של ברק סותרת את עקרון "שמירת הדינים", המופיע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפיו החקיקה הישנה של הכנסת מוגנת מפני מעורבות בג"ץ ("אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד"). אבל ברק לא הסתפק בכך. לדעתו, במידה שהכנסת לא תקיים את "מחויבותה", מוטלת על בית המשפט החובה למלא את החסר באמצעות חקיקה שיפוטית. "כל רשות מרשויות השלטון, כולל גם הרשות השופטת, חייבת לכבד את הזכויות לפי חוק היסוד".

פרופ' ליפשיץ הגיב באותו אירוע לנאומו של ברק, והתקשה להסתיר את התלהבותו. על פי סיכום ההרצאה המופיע באתר האוניברסיטה, הסביר ליפשיץ כי כך ייווצר מסלול עוקף חקיקה שיטיל על הכנסת חובה להתיר למשל נישואין אזרחיים. ואם הכנסת לא תעשה מה שסותר את חוק היסוד בפירוש? במקרה זה, אמר ליפשיץ, על בית המשפט לעשות זאת בעצמו. "זהו מהלך דרמטי, שאם יאומץ ישנה את פני המשפט בתחומים הכפופים כיום לפסיקת שימור הדינים", אמר.

זהו אקטיביזם על סטרואידים. בהתחלה השתמשו בפרשנות מרחיקת לכת של חוקי היסוד כדי לפסול חקיקה חדשה, וכעת, למרות שמדובר בסתירה גמורה לכתוב בחוק, רוצים המשפטנים לפסול חקיקה ישנה ולשנות את כל מערכת ההסדרים הוותיקה הנוהגת במדינת ישראל מימים ימימה. לפי תפיסה זו, בית המשפט יכול לדרוש מהכנסת למעשה לשנות מן היסוד את כל חוקי המדינה בכל תחום – ונדגיש שוב: בסתירה לאמור בחוק היסוד עצמו – בטענה כי החוק איננו עומד בדרישות הרדיקליות של אג'נדת זכויות האדם.

כחודשיים לאחר הכנס התראיין ליפשיץ לאתר 'מאקו', וחזר על הדברים שנית וביתר־שאת: "אני מצטרף למה שאמר נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק – המצב הנוכחי אינו עומד בדרישה החוקתית של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הכוללת הזכות לקבל הכרה בקשר הזוגי שבו אתה בוחר".

מה אומר על כך ליפשיץ היום? בשיחה עם 'מידה' הוא מנסה לקחת צעד אחורה. "כנראה התייחסתי לדבריו של ברק בכנס בציניות", הוא אומר, וכאשר הוא מעומת עם העובדה שהוא תמך בכך גם בראיון שנתן ב'מאקו', תשובתו היא שהוא "לא זוכר בדיוק".

דפוס פעולה

ההתנהלות הזו של ליפשיץ היא חלק מדפוס פעולה, שהחל עוד לפני שהחל תהליך הבחינה למינויו כשופט בית המשפט העליון. בשיאו של מבצע 'צוק איתן', בסוף יולי 2014, שלח פרופ' חנוך שינמן הודעה מנהלית לסטודנטים, ובפתיחתה כתב כי הוא מקווה שההודעה "מוצאת אתכם במקום בטוח, ושאתם, משפחותיכם והקרובים לכם אינם בין מאות האנשים שנהרגו, האלפים שנפצעו, או עשרות האלפים שבתיהם נהרסו".

המכתב, שפורש על ידי רבים כמביע הזדהות עם אזרחי האויב, עורר סערה בפקולטה. בעקבות תלונות סטודנטים – שרבים מהם שירתו אז בחזית כחיילי מילואים – תקף ליפשיץ, אז דיקן הפקולטה, את שינמן. "זועזעתי להיוודע על הדואר האלקטרוני שנשלח אליכם על ידי פרופסור שינמן", הוא כתב לסטודנטים, והבהיר כי "זהו מכתב פוגעני" שהעמדות המובעות בו אינן נכנסות "למסגרת החופש האקדמי או חופש ביטוי אישי בכל מובן מקובל". יתירה מכך, הוסיף ליפשיץ, "מדובר בשימוש לרעה בכוח הנתון למרצה לניצול הבמה שניתנה לו כמורה לתורת המשפט, כדי לשגר מסרים המשקפים את עמדותיו". ליפשיץ הבטיח לסטודנטים שיטפל בנושא בחומרה.

המסר ענה על ציפיות תלמידיו ועמיתיו של ליפשיץ, אך במקביל אכזב רבים בקבוצת הייחוס האקדמית והמשפטית של ליפשיץ. ליפשיץ מצא עצמו תחת ביקורת, בעיקר מעל דפי 'הארץ'. לא עבר יום אחד וליפשיץ התנצל וחזר בו: "אני מצר ומצטער על בחירת המילים שלי", הצהיר בראיון ל'גלובס'. "בדיעבד לא הייתי כותב את המילה 'מזועזע' בה השתמשתי בתגובה לדבריו, וגם לא הייתי מבטיח לטפל בנושא בחומרה. אין לי כל כוונה לנקוט בצעד כלשהו כלפי פרופ' שינמן". ליפשיץ הוסיף כי "חופש הביטוי הוא בנשמתי… ואני אומר לך באופן הכי מפורש שאם שינמן או כל מרצה אחר יכתוב מאמר ביקורת קשה על חיילי צה"ל וישווה אותם למחבלי חמאס לצורך העניין – אני אלחם בחירוף נפש שלא תיפול שערה משערות ראשו".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 תגובות למאמר

  1. אז זהו, אתם מתחתם את החבל יותר מדי. חוקים שיגבילו את בג"צ הם רק עניין של זמן. אם בקדנציה הנוכחית כחלון שהפך פתאום ל"מגן בית המשפט" אינו מאפשר שינויים, בקדנציה הבאה כבר לא יהיה כחלון.
    מתישהו יעבירו חוק שאינו מאפשר לבג"צ לפסול חוקים כל עוד הרכבו אינו משקף את הרכב האוכלוסייה במדינה. גם זכות העמידה תחזור להיות מוגבלת כמו שהייתה עד ש"הפירט המשפטי" אהרון ברק ביצע הפיכה.
    שופטי בג"צ כל כך מנותקים מהעם שאינם חשים שהבית שלהם רועד – תרתי משמע. שלא יתפלאו אם בכנסת הבאה או בזו שאחריה הימין יפיל ממשלה שלו וילך לבחירות כשהאג'נדה המרכזית שלו היא חסימת בג"צ.

  2. זה הולך להיות המבחן של שרי הבית היהודי.
    נפתלי בנט אינו מצליח למנוע מהשמאל הקיצוני לפעול בחופשיות במשרדו (ע"ע מעללי המפמ"רית לאזרחות). אם תחת איילת שקד יבחרו לבג"צ שופטים מהסוג של פרופסור ליפשיץ , כנראה שבבחירות הבאות הבית היהודי הולך להחלש משמעותית.

  3. האיש הזה הוא שמאלן בתחפושת. שיוריד את הכיפה! בשום אופן לא לאפשר לו להיכנס לעליון.

    1. למה שיוריד את הכיפה? גם מאברום בורג ביקשת שיוריד את הכיפה? גם מניסים משעל? גם מאבישי רביב? היום הכיפה היא התחפושת הכי יעילה של סוכני שמאל בקרב המחנה הלאומי, שתפקידם לערער את שלטון הליכוד והעומד בראשו. תשאל את חגי סגל ואת עמית סגל:

      http://www.inn.co.il/News/News.aspx/284277

      http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/1473

      http://www.talschneider.com/2015/07/19/amitsegal2015/

  4. הפרופ' הזה (ליפשיץ) נהנה מתמיכת אילת שקד וצמרת הבית היהודי??? כך בקלות כזו ללא בדיקה ראויה, או שמא נבדק ונמצא ראוי ע"פ הבית היהודי . בצורה מזעזעת זו רוצה הגב' שקד לשנות את פני בית המשפט העליון? י-א-ו-ש עמוק אופף אותי. אכן הימין לעולם לא ידע לנהל את המדינה. השמאל ימשיך לבחוש בו כאוות נפשו. (אגב, תכנית בית המשפט העליון והמכון לדמוקרטיה להכתיב למדינה חוקה דרך הדלת האחורית היא גאונית בפשטותה)

  5. לא יכלו למצוא שני מועמדים ראויים שהם נגד אקטיביזם שיפוטי ורלטביזם שיפוטי?
    בכל הארץ אין אנשים ראויים פרט למחריבי שלטון החוק?
    הגיע הזמן שהכנסת תבצע את תפקידה – קביעה שכל חוק יסוד שנקבע ברוב לא מוחלט ידרוש אשרור על ידי 61 תומכים. עד אז חוק היסוד מושהה ונתון לעיון ותיקונים.
    תיקון הסעיפים הבעייתיים בחוקי היסוד כך שרק דבר שקשור במישרין ובבירור לזכויות אדם ושאין ספק שמהווה פגיעה ישירה יזכה לסעד ושאין לפרש זאת כזכות פסילת חוקים כללית.
    העברת סדרת חוקים בכנסת שמסדירה תקדימים משפטיים של בג"ץ לחיוב או לשלילה – מה שמקובל יכנס כחוק, מה שלא יקבע שהתקדים מבוטל והחוק על בסיסו נקבע יתוקן.
    הסדרה של חוקים הקשורים לבתי המשפט. בתוך כך מניעה של פרשנות פתוחה מדי של החוקים, כגון המתיחה המופרזת של החוק הפלילי ושל חסינות חברי הכנסת כך שאויבי ישראל ממשיכים לשבת בכנסת.
    הקמת ועדת ביקורת בכנסת עם שיניים שיכולה להצביע על שופטים שסרחו באופן קבוע אם בפסקי דין ואם בניגוד עניינים ולדרוש ממערכת בתי המשפט טיפול מיידי בהם, בדיוק כפי שמערכת המשפט יכולה לפעול כנגד חברי כנסת ולהלך עליהם אימים.
    הגדרת פסקת התגברות – לא יתכן שרשות אחת תחזיק זכות וטו על רשות אחרת ללא יכולת לתקן זאת. לבתי המשפט אין זכות וטו אלא יכולת לפרש חוקים שכבר נקבעו.

  6. ליפשיץ ואביעד הכהן – שלא ברור מדוע הם מועמדים של שקד (כנראה פוליטיקות של דתיים) – שניהם הלכה למעשה אנשי שמאל עם כיפה על הראש. חנפנים לבייניש וגם פמיניסטיים רדיקליים (מרכז רקמן וכו') שמעדיפים בדרך כלל זכויות של נשים על פני גברים, ומתחנפים לכל מה שארגוני הנשים הרדיקליים (שהם למעשה בעלי תפיסת עולם שמאלנית קיצונית, למרות שחלקם דתיים "לאומיים" -סרוגים כביכול) מפמפמים כל היום.
    איילת שקד לא מבינה כנראה את ה"מלכודת דבש" שהכינו לה.
    לפעמים עדיף לקחת משפטן לא חובש כיפה, אבל עם ערכים, כבוד, חמלה ונתינה לחברה הישראלית שישקף גם את רוח הימין הפוליטי.ולא חסר כאלו.
    אם אביעד הכהן או ליפשיץ ימונו לעליון, הבית היהודי הולך להחתך בחצי מנדטים בבחירות הקרובות.
    בכל מקרה הרשימה הנוכחית לעליון חיוורת ומאכזבת במיוחד, ובמיוחד השניים האלה, שלא בילו יום אחד בערכאות הנמוכות.

  7. יש סערה בבועת הר עציון. גידי ספיר ושחר ליפשיץ רבים על מקום בבית המשפט העליון.
    רק שליפשיץ כבר מכר את נשמתו לצד הפרוגרסיבי האפל, יחד עם שאר הגושניקים שידידיה שטרן ותהילה שוורץ גייסו למכון הישראלי לדמוקרטיה.
    ספיר לעומת זאת, לא נכנע לבון-טון ולכיבודים ושמר על עצמאות מחשבתית ועל ערכיו היהודיים.
    הכיסא מגיע לו בזכות.

    1. אכן ,הבעיה היא של הגוש,הידוע בגידוליו המלחכים לכל רפורמי

  8. כתבה שהיא גול עצמי ומסבירה בין השורות למה חייבים בגצ חזק

    בין בגץ לבין הביטוח הלאומי שעושק את החלשים, לא מעדכן אותם על הזכויות שלהם ואפילו כמדיניות מטעה ומסתיר מהאזרח את הזכויות שמגיעות לו כדין ושולל אותן בגלל שטויות אנכרוניסטיות כמו בעלות על רכב שמישהו השאיל לו כדי להתנייד ולהתפרנס – בגץ של ביניש וברק עדיף.

    החברות למימוש זכויות רפואיות קמו בגלל ההתעמרות של ביטוח לאומי באזרחים שמוכנים לשלם להם חלק גדול מהקיצבה כי הם צריכים עזרה מול המוסד האלים והמסואב הזה, שממשיך להזמין לוועדות קטועי רגליים ומשותקים אולי הרגליים צמחו בחזרה וקרה להם נס והם הולכים.
    כאזרח אני רוצה שיהיה גם בגצ חזק שיישמור עלי אם זכויותי ייפגעו על ידי רשות שלטונית אחרת

    1. גם אני רוצה בג"צ חזק שישמור על זכויותי!
      אלא שלא זה המצב. בג"צ בהרכבו בעשור וחצי האחרונים רואה את מרכז שליחותו בשמירה על חיי אזרחי האויב לפני שמירה על חיי חיילינו (נהל שכן), התערבות גסה בהליכי חקיקה ממשלתיים (מתווה הגז, פסילת שלוש (!) גרסאות של חוק המסתננים), קביעה שקרקעות ביו"ש הן פרטיות בלי שמישהו יוכח כבעליהן (עמונה, עפרה וכו') ועוד ועוד רעות מהסוג הזה.
      בנוסף לכך הוא מעניק זכות עמידה גורפת לכל מבקשי רעתנו (עמותות ממומנות חו"ל דוגמת יש דין ושות'), הוא מתעלם מזכויות קניין חד משמעיות של יהודים על קרקעות (פרשת הקרקעות הפרטיות אזור רביבים) וכן הלא וכן הלאה.
      סליחה אבל בג"צ כזה לא שומר על זכויותיי כאזרח.
      כשיחזור לתפקידיו ומימדיו הטבעיים אשמח לתמוך בו.
      בינתיים אני, כמו רוב גדול של אזרחי ישראל, איבדתי בו כל אמון.

  9. לא צריך להיתפס על כחלון. כל הווטו שלו למען "שלטון החוק" נולד בזכות ביבי שלפי תפיסתו לא נותן לגעת באותו שלטון. בנט מתנהג משום מה לפי אותו נוהג נפסד, לא נוגע בפרזיטים מטעמי "חינוך".
    אולי איילת שקד תשתחרר מהרצון המופרז שלה להגיע להסכמות עם החבורה הזאת ולא תתן לה לחבל בבחירת שופטים שמסוגלים להתנהג כשופטים ולא כמו שליחים מטעם כנופיית פשע שמאלנית.

  10. בהנחה שספיר הוא דגל אדום בעיני נאור,
    ומכיוון שאפילו שקד
    (שלצערי מפחדת לעשות צעדים מהותיים, ובכך להסתכסך עם השופטים ואולי לסכן את עתידה הפוליטי בליכוד)
    לא תמנה שופטים מולטי ליברליים כמו ליפשיץ ואביעד הכהן.
    איזה מועמד נשאר?
    האם מישהו יודע על עמדותיהם של האן או מועמד אחר?

  11. הזרם הפמיניסטי הרדיקלי (ע"ע: רות הלפרין קדרי למשל) הצליח לשלוח שלוחותיו הלא חיוביות גם לתוך הסקטור הדתי.

    איילת שקד אינה קולטת שרוב המינויים של אקדמאיים מבר אילן ישיגו בדיוק ההפך ממה שהיא רוצה, והיא משחקת לידיהם של הרוצים את בית המשפט בדמותו של השופט עוזי פוגלמן וכו'.

    ממש הזוי שהמועמדים ששקד העלתה הם ליפשיץ ואביעד הכהן – שניים שמתבטאים בשם ארגוני פמיניזם אקטיבי רדיקלי, שמאפיינים את המפה הסופר שמאלית (על שהם מתהדרים בכיפותיהם).