מנכ"ל קופיקס צודק: כששכר המינימום עולה, המחירים עולים

העלאת המחירים ב'קופיקס' ממחישה שוב אמת פשוטה: להחלטות ממשלתיות פופוליסטיות יש עלות שמתגלגלת בסוף לכיס של כולנו

קל להאשים את "בעלי ההון". מנכ"ל קופיקס, אבי כץ. צילום: פלאש 90

'קופיקס' העלתה את מחירי מוצריה מחמישה לשישה שקלים, והרשת סוערת. בראיון ל'דה מרקר' נימק מנכ"ל רשת 'קופיקס', אבי כץ, את הצעד הזה בכך שמחירי השכירות, שכר המינימום, החשמל, הארנונה וחומרי הגלם עלו. "כשכל המחירים האלה עולים כבר שלוש וחצי שנים, מאז שהקמנו את העסק, אז ברור שמי ששילם על זה הם הזכיינים שמפעילים את החנויות", אמר.

רשת 'קופיקס' היא ללא עוררין אחת ממחוללות התחרות הגדולות ביותר בשוק המזון בישראל בשנים האחרונות. היא הביאה לירידות מחירים גדולות, שלדברי מנכ"ל קופיקס גרמו לציבור חיסכון ישיר ועקיף המצטבר למיליארד שקלים. כך למשל, כוס קפה קטנה ברשתות 'ארומה' ו'קפה קפה' עלתה בעבר 11 שקלים, אך בעקבות אפקט קופיקס ירד המחיר לשמונה שקלים. בנוסף, לקופיקס קמו מתחרים  וחקיינים רבים (למשל 'קופיז'), שהציעו מחיר זהה. בקיצור: חגיגה של תחרות ושוק חופשי שהיטיבה עם הצרכן הפשוט ברחוב, זה שעוצר לקפה ומאפה מהיר בדרכו לעבודה.

בדברים שציטטנו הזכיר מנכ"ל קופיקס כמה גורמים העומדים לדבריו מאחורי הצעד של העלאת המחיר. נתייחס אליהם אחת לאחת.

ראשית, שכר המינימום. ב־2013, השנה שבה 'קופיקס' יצאה לדרך, שכר המינימום עמד על 4,300 שקלים. שכר המינימום הנוכחי הוא 5,000 שקלים, ועד 2018 הוא אמור לעלות ל־5,300 שקלים. גם האדם הציני ביותר כלפי הסבריו של כץ איננו יכול לטעון שעלייה כזו איננה משפיעה על ההוצאות והרווחיות באופן קיצוני, בוודאי ברשת כמו 'קופיקס' המעסיקה לרוב סטודנטים וצעירים. לא משנה מה אתם חושבים על שכר מינימום, המהלך הזה של כץ, המצטרף להתבטאויות דומות של מנכ"לי רשתות המזון בדבר העלאות מחירים צפויות ב־2017, ממחיש עובדה פשוטה: עלות שכר המינימום איננה נספגת תמיד על ידי "העשירים", "בעלי ההון" ו"הטייקונים"; פעמים רבות הציבור הוא שמשלם עליה באמצעות העלאת מחירים. כאשר הממשלה מעלה את שכר המינימום – הציבור כולו משלם את המחיר, לא "הקפיטליסטים החזיריים".

לאחרונה פורסם מאמר מעניין באתר מכון הריטג' האמריקני, העוסק בדיוק בנקודה הזו. על פי הנתונים המוזכרים במאמר, העלאת שכר המינימום היא בפועל מס רגרסיבי, שכן היא מובילה להתייקרות מחירים, מחזור מכירות קטן יותר, פיטורין, וקושי גדול יותר של בעלי כישורים נמוכים למצוא עבודה. במחקר של אנשי הריטג' נמצא כי העלאת שכר המינימום בארה"ב ל־15 דולר תוביל להתייקרות מחירי המזון המהיר ב־24%, ולהפחתה של 900 אלף משרות. בסקירה נוספת של הספרות בנושא השפעות שכר המינימום נמצא כי בארה"ב "שכר מינימום גבוה יותר איננו מסייע למשפחות עניות או בעלות הכנסה נמוכה". בישראל, מחקר דומה שבוצע במשרד האוצר, מצא כי "העלאת שכר המינימום מובילה לעלייה בשכר הממוצע במגזר העסקי, כאשר חלק מהעלייה נובעת מפיטורים של עובדים בענפים המאופיינים ברמות שכר נמוכות".

בכנס שהתקיים במכון ון־ליר ציין הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נווה, כי ב־2018 יהיה שכר המינימום בישראל, ביחס לשכר החציוני, בין הגבוהים ביותר בעולם. נווה הסביר כי מדובר במהלך מסוכן שיגרום סבל בעיקר לעניים ביותר – אלו שלא עובדים כלל או שעובדים מעט מאוד – שהעלאת שכר המינימום, שמשמעותה כמובן עלויות גבוהות יותר למעסיק, תקשה עליהם להיכנס לשוק העבודה. לדעת נווה, "זה יפגוש אותנו במשבר הבא, ויותר חמור בהתאוששות מהמשבר הבא", כאשר העובדים החלשים יהיו הראשונים לפיטורין בשל עלויות ההעסקה הגבוהות.

הציבור הישראלי התבגר

סיבה נוספת שהזכיר כץ היא עליית הארנונה. מדוע הארנונה מתייקרת? ובכן, מרכיב עיקרי בנוסחה הקובעת את עליית מחירי הארנונה הוא השכר במגזר הציבורי, שכידוע עולה באופן קבוע. ב־2017 תעלה הארנונה ב־1.77%, אף שמדד המחירים לצרכן ירד. בעשור האחרון עלתה הארנונה ב־25%. במילים אחרות – השכר במגזר הציבורי עולה, הארנונה מתייקרת, והמחירים בקופיקס עולים.

גורם נוסף שהזכיר כץ הוא עליית מחירי החשמל. מחירי החשמל עולים בשל סיבות רבות ומגוונות הקשורים לשוק העולמי, אך גם בגלל חוסר יעילות בחברת החשמל. אבי בר־אלי חשף לאחרונה ב'דה מרקר' כי הממשלה ויתרה לחברת החשמל על השבת חוב לציבור בסך 2.8 מיליארד שקלים, בעקבות פרשת ניפוח הפנסיה. השבת החוב הייתה צפויה להתבטא בירידת מחירים לציבור, אך בשל ההחלטה להקפיא את השבת החוב, וכן בעקבות "עליית מחירי הפחם", תעריף החשמל דווקא עלה.

גם אם נעזוב בצד את מחירי השכירות ועלויות חומרי הגלם, נשכח מעלויות הייבוא ומונופול הכשרות, ונוותר על דיון ברגולציה החונקת על עסקים קטנים – הצבענו כאן לפחות על שלוש סיבות המאפשרות לקבוע שלהחלטות הממשלה היה חלק משמעותי מאוד בהתייקרות העלויות עבור רשת קופיקס, התייקרויות שבסופו של דבר התגלגלו אלינו, הצרכנים.

אגב, אולי גם הציבור הישראלי מתבגר. במשאל אינטרנטי שפורסם ב'כלכליסט' השיבו 46% מהנשאלים (נכון למועד כתיבת השורות) כי העלאת המחיר בקופיקס היא "מהלך לגיטימי". נראה שהציבור יודע מי האשמים האמתיים ביוקר המחיה בישראל.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

19 תגובות למאמר

  1. מה יצא כה קצפך על שכר המינימום. אולי גם את שאר דרגות השכר כולל שלך אסור להעלות..אולי בכלל יש להוריד את שכר המינימום לשקל לשעה ואז כל המחירים ירדו ותהיה שמחה וששון.

    1. פנחס,
      ההצעה שלך, להוריד את שכר המינימום לשקל לשעה נאמרה בסרקאזם. אבל זאת בדיוק הנקודה: יש לבטל לחלוטין את שכר המינימום, ולהשאיר את הנושא הזה למשא ומתן חופשי בין מעסיקים לעובדים. אם יש למעסיק מסוים תקציב של 10,000₪ בחודש להעסקת עובדים, ושכר מינימום הוא, נניח לצורך הסכימה, 2,500₪, הוא יוכל להעסיק ארבעה עובדים. אבל אם שכר המינימום עולה, נניח, ל-3,000₪ לחודש – הוא ייאלץ לפטר עובד אחד, או להעלות את מחיר השירות/המוצר שהוא מוכר במידה כזאת, שתאפשר לו להרוויח יותר ולהפריש 12,000₪ בחודש לצורך תשלום משכורות, ואז כל לקוחותיו יסבלו מעליית המחירים.

    2. אריה, אין עניין שאנשים יעבדו סתם, אם המשכורת שלהם היא כלום. אתה מתאר מצב אבסורדי בו כשאין מינימום, בעה"ב דוחף 5 אידיוטים במקום 3 איכותיים לעבוד במשכורת לא טובה.
      שכר המינימום יוצר תמריץ לעובד להוציא תפוקת מינימום יותר טובה – כדי שיקבל את העבודה

    3. אריה, ומה עם העובדים שסובלים? לא רק הלקוחות לא צריכים לסבול, גם העובדים.
      מה שכתבת זהו קפיטליזם חריף בשיאו, המתאים רק למערכת של מייד אין צ'ינה – מארקטד אין US, שתי מערכות אחת של עובדים ואחת של לקוחות, שגם את המערכת הזו, טראמפ איש העסקים הקפיטליסט המובהק, השכיל להבין שהיא אידיוטית ממש וחייבת לעבור מן העולם.
      ואתה רוצה להמיט את האסון הזה עלינו? כאן במדינה אחת, שבלאו הכי הכלכלה שלה מתוסבכת מעל הראש.
      ביבי עשה מהלך כואב ומבריק ב2003, וזה המהלך שצריך להיות בעתיד, דחיפת המשכורות במשק כלפי מעלה, והורדת הקיצבאות (רק המיותרות ממש, ויש טונות כאלה) כלפי מטה – ממילא תהיה ירידה במיסוי ובשאר דברים (שכן הקיצבאות מבוססות על אחוזי המשכורות וכו') והמעגל יכול להתאזן בצורה מופלאה, כמו שביביהו השכיל לעשות ב2003 ואת הפירות רואים היום.

    4. עידן,
      שכר המינימום לא יוצר אצל העובד שום תמריץ. רק שכר מותאם אישית שמשתנה לרעה או לטובה בהתאם לביצועים – יוצר תמריץ.

      יכול להיות שבהיעדר שכר מינימום, בעל הבית יעסיק חמישה "אידיוטים" במחיר של שלושה. אבל אלה חמישה "אידיוטים" עובדים.

      נניח שאתה מובטל, ולא מצליח למצוא עבודה. ראש ועד הבית פונה אליך ומציע לך לנקות ולשטוף את חדר המדרגות ולטאטא את הכניסה לבניין. שעה ביום, ₪20 לשעה. אתה יכול לסרב, ולהמשיך לשבת בבית ולמצוץ אצבע. זכותך. למה מה קרה? אתה מנקה? חלילה! אתה מהנדס/חשמלאי/שף/מתכנת מובטל. אז אתה מסרב. או שאתה מסכים, כי מה האלטרנטיבה? לשבת בבית ולא להרוויח כלום? אבל תאר לעצמך שפתאום מגיע אל שניכם בדואר כתב אישום פלילי בעוון הפרת "חוק שכר מינימום"… אז אני שואל: מדוע זכאית הממשלה להתערב במשא־ומתן חופשי בין שני בגירים בריאים בנפשם וצלולים בדעתם?

  2. כתומך במדיניות של הכנסת שווקים וחוסר התערבות מקסימלית ממשלתית, אני תומך בצורה שפויה להעלות שכר מינימום הדרגתי לעובדים.

    הראייה, ראש הממשלה(שאתר זה פטרון שלו) מר כלכלה מבין יותר פה מכולנו כותבים, וגולשים ביחד(למעט חריגי סגולה) לא מצליחים להתקרב ביום טוב לעשירית הידע שלו ביחס ל100 ימים גרועים שלו שהוא יכול להרשות לעצמו בהיבטים מרכזיים כככל, וכלכלים בפרט!

  3. אני לא סוציאליסט,נהפוכו, אבל אם המחיר של עליית שכר מינימום זה עוד שקל למחיר הקפה,שווה בהחלט

    1. זה שקל לקפה ושקל מאפה ועשר שקל למים ועשרים לחשמל ופרוטה לפרוטה ובסוף זה עוד אלפי שקלים בשנה. אין דבר כזה שההשפעה היא נקודתית לכל דבר יש השפעה רחבה…. (חוץ מזה תקרא שוב יש הרבה השפעה במיוחד על העניים)

    2. אכן, זה מקרה שבו תוספת השכר לעובדים, מגיעה ממקום הגיוני, ומשיגה תוצאה ראויה.
      בזכות העלאה קלה במחירו של מוצר לא הכרחי, עובדים זוטרים יכולים להרוויח קצת יותר.
      בתוך הכתבה הועלו בעיות אחרות של שכר מינימום [כגון פיטורי עובדים], שהן באמת בעייתיות, ומצריכות שיקול דעת האם הן גוברות על התועלת בהעלאה.

    3. הוספת עוד שקל לקפה זו תוצאה נראית לעין. אבל יש עוד תוצאות, שאינן תמיד גלויות לעין. כמה עובדי קופיקס פוטרו? מהם סטודנטים עניים שנאבקים לשלם את שכר הלימוד ואת שכר הדירה, או מובטלים שמצאו עבודה זמנית עד יעבור זעם? כמה שקלים נוספו למוצרים אחרים שמופקים על־ידי עובדים בשכר נמוך, כגון חולצות? קוטג'? מלצרות?

  4. מנכ"ל קופיקס צריך לחיות על שכר מינימום. נראה איזה תובנות יהיו לו אז.
    אי אפשר להתקיים משכר מינימום.

    1. אם הוא היה מסתפק בעבודה מרוויחים בה רק שכר מינימום, לעובדים רבים שהוא מעסיק לא הייתה עבודה.
      בזכות זה שהוא בחר להשקיע מאמץ ולעבוד בעבודה מכניסה יותר, הוא מספק עבודה לעוד הרבה אנשים.

    1. עבדות איננה עבודה. עובד – גם בשכר של שקל ליום – רשאי להתפטר. עבד אינו רשאי להתפטר.

  5. קופיקס יכולים להכניס ציוד משפר תפוקה. במדינה שלנו לכל מקום אפשר למצוא עובד זול יותר. אנו נמצאים בים של אוני. כל המדינות מסביב. שוק עבודה לא יעבוד טוב לבד. בסופרים בעולם הראשון חש הרבה פחות עובבדים מאצלנו.

  6. אז אולי כדאי להוריד את המעמ החשמל והארנונה לפני שפוגעים בשכר המינימום

  7. הבלוף הגדול של שכר המינימום זה שבישראל הוא משפיע מעט מאוד על הנעשה במגזר הפרטי. חלק קטן מאוד מהעובדים במגזר הפרטי מקבלים שכר מינימום. המקום בו שכר המינימום "חוגג" זה המגזר הציבורי. לכן העלאת שכר המינימום מהווה בעיקר עומס על תקציב המדינה, שחלק נוסף ונכבד ממנו יוקדש לחבורה של פרזיטים. אם מישהו חושב שהביצועים של איזשהו פקיד במשרד ממשלתי ישתפרו כתוצאה מהעלאת השכר, יש לי אוטו משומש במצב מצויין למכור לו. מחיר מחירון, לא שקל פחות.

  8. בקפטליזם מוחלט יש אולי הגיון מוסרי. אבל חשבו לרגע על מציאות שבה אין שכר מינימום, אדם יסכים להעסיק רק בשכר נמוך ביותר (מדובר על משרות תחתית) לא ירצו ישארו בבית. כן ירצו תהיה תחרות עד שיגיעו למחיר זול ביותר תמורת העבודה, מחיר מחפיר שמי שיקבלו ייקח אותו בלית ברירה. כשהוא יעזוב יביאו אחרים. מופלא.

  9. נכון אני פיטרתי 24 עובדים והשקעתי בעיקר במכירות אינטרנטיות שילכו לקבל דמי אבטלה מהמדינה.