המשטרה אולי שגתה באום־אל־חיראן, אבל הקמפיין של השמאל פשוט לא אמין

מוטרדים מהפצת קביעות לפני שהעובדות ידועות? תשאלו את השמאל, הוא המציא את השיטה

גלאון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

חשיפתו של העיתונאי קלמן ליבסקינד בעניין אירועי אום אל־חיראן עוררה סערה רבתי בתקשורת. ליבסקינד דיווח כי על פי ממצאי התחקיר של המחלקה לחקירות שוטרים, שטרם הושלם או פורסם, אין בסיס לטענות כי האירוע שבו נהרגו שוטר ואזרח ערבי היה פיגוע, וכי מסקנות התחקיר מעלות שמדובר בכשל משטרתי חמור.

עיתונאים ופוליטיקאים משמאל מיהרו לקרוא לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן לפטר את מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, או בלשונה הדיפלומטית של יו"ר מרצ זהבה גלאון: "להעיף אותו מכל המדרגות". חלקם קראו גם לארדן עצמו להניח את המפתחות ולהתפטר.

יש בהחלט מקום לביקורת נוקבת על המפכ"ל והשר לביטחון הפנים, שהצהירו באופן חד־משמעי מיד לאחר האירוע כי מדובר בפיגוע דריסה של מחבל המזוהה עם דעאש. ארדן המשיך לדבוק בקנאות בעמדתו שמדובר בפיגוע, ותקף את השמאל שפקפק בנכונות גרסת המשטרה. התנהלותם של השניים אכן הייתה בעייתית, והביקורת כלפיהם לגיטימית לחלוטין. עם זאת, מצופה מכל המבקרים והמזדעזעים לגלות עקביות בביקורת כלפי הודעות דוברות או הצהרות לוחמניות המושמעות עוד לפני שהתפזר מסך העשן.

לא שמענו את גלאון תוקפת את דובר צה"ל מוטי אלמוז או את שר הביטחון דאז יעלון, שחרצו את דינו של החייל אלאור אזריה עוד לפני שבוצע אפילו תחקיר ראשוני בעניינו, וכל שכן לפני שמוצה ההליך המשפטי. אדרבה, גלאון וחבריה מן השמאל מיהרו לקבוע מסמרות ולהכריז שמדובר בהוצאה להורג. להזכירכם, השופטת אל"מ מאיה הלר מתחה בשבוע שעבר ביקורת חריפה על יעלון, איזנקוט ואלמוז בעקבות התנהלותם בפרשה, וטענה שהם פגעו בתקינות ההליך השיפוטי.

דוגמה אחרת היא פרשת תקיפת האזרח הערבי על ידי שוטרים ב'סופר־יודה'. לפני כשנה רעשה התקשורת בעקבות תיעוד שבו נראו שוטרים מכים עובד ערבי בסופר־מרקט בתל אביב. התקשורת כתשה במשך יומיים שלמים את השוטרים ואת יחסה המחפיר של משטרת ישראל אל האזרחים הערבים. אף אחד לא התייחס לטענות המשטרה כי השוטרים הותקפו על ידי הערבי, ואף אחד לא נענה לבקשת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן להמתין עם הביקורת עד לסיום חקירת מח"ש. גם בדיון בוועדת הכנסת סערו הרוחות, וחברי הכנסת הערבים והשמאלנים מיהרו לחרוץ את דין השוטרים. אלא שלאחר שלושה ימים התפרסם כי בידי מח"ש מצויים סרטונים נוספים שבהם נראה הערבי "המותקף" מתעמת עם השוטרים, יחד עם עובדים נוספים מאותו מרכול. בבת אחת עברה התקשורת לנושא הבא. איש לא התנצל בפני משטרת ישראל, ואף אחד לא חשב שיש מקום לחשבון נפש על מהירות ההאשמות עוד לפני שהתבצע תחקיר.

הלאה. זוכרים את הקצר החשמלי שגרם לשריפה במשרדי 'בצלם'? יריב אופנהיימר מיהר אז להכריז שמדובר בניסיון פיגוע שהאחריות עליו מוטלת על שרי הממשלה ובראשם נתניהו. גם זהבה גלאון האשימה את נתניהו בהצתה, וכינתה אותו "ברון ההסתה, השנאה והאש". גם במקרה הזה הוכיח שומפלבי שהוא נאה דורש אך כלל לא נאה מקיים. הוא כל כך היה בטוח שמשרדי 'בצלם' הוצתו על ידי ימנים קיצונים, עד שהוא הפך את האפשרות שמדובר בקצר חשמלי לסאטירה לעגנית. שלא לדבר על גלאון, שגם לאחר מסקנות התחקיר שהוכיח שאכן מדובר בקצר חשמלי, המשיכה לטעון שמדובר ב"קצר חשמלי מכוון".

העיתונאים והפוליטיקאים משמאל צריכים להחליט. האם הם מוכנים לנשום עמוק בכל מקרה ולהמתין יום או שבועיים עד שיתבצע תחקיר מקיף ויתבררו פרטי האירועים? האם הם מוכנים להמתין עם הפרשנויות עד למציאת חשודים ועד להגשת כתבי אישום? אם התשובה שלילית, אין להם זכות לבקר את מפכ"ל המשטרה ואת השר לביטחון הפנים. ארדן הביע הסכמה להתנצל על טעותו, אך מבקריו הנאורים בשמאל ובתקשורת מקדשים את טעויותיהם. מעניין מתי נשמע את צמד המילים המתבקש "סליחה, טעיתי" ממר שומפלבי או מגברת גלאון.

ואחרי הכול, מגיעים לחוקרי המשטרה כל הכבוד וההערכה. אף שהשר הממונה והמפכ"ל טיפסו על עץ גבוה וסימנו את המטרה, הם לא הטו את התחקיר כדי שיתאים לעמדה הראשונית של המשטרה. המשטרה הייתה יכולה בקלות לטייח את התחקיר, אך לא עשתה זאת. זה מוכיח שבסופו של דבר אפשר לסמוך על גורמי אכיפת החוק במדינת ישראל (אלא אם כן קוראים לך אלאור אזריה).

ולסיום: מגוחך לראות את כלי התקשורת תוקפים את ארדן ואלשיך על כך שקבעו מסקנות עוד לפני שהתבצע תחקיר על האירועים באום אל־חיראן, אך הם עצמם דורשים את פיטורי השניים עוד לפני שהתחקיר הושלם, וזאת אך ורק על סמך שמועה שטרם הוכחה סופית כנכונה. אצה לכם הדרך.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

3 תגובות למאמר

  1. יותר חשוב. צריך להדגיש שגם אם לא היתה כוונה לפגע עדיין יתכן מאוד שהירי היה מוצדק בגלל התנהגות הנהג.

  2. האם באמת השמאל שונא ישראל ורוצה בחורבנה. האם הם עיוורים לחלוטין? או שהשנאה לימין מעבירה אותם על דעתם?

  3. אולי המשטרה כשלה, אבל הנהג דרס ביודעין את השוטר. במסלול הוא הפנה את הרכב ימינה ואז שמאלה.
    או אולי יריות השוטרים היו כ"כ מדויקות, שפעם פגעו ברגל ימין בשריר הסיבוב, ופעם בשריר שמאל…