הכשל האסטרטגי של מבקר המדינה

דו"ח מבקר המדינה על 'צוק איתן' הוא דוגמה לכשל חשיבתי בתחום האסטרטגיה הרבתי. לפנינו עוד הוכחה לכך שאסור לתת למשפטנים ולהדיוטות לבקר תחומים כמדינאות ואסטרטגיה צבאית

את 'צוק איתן' צריך לדון בהקשר הרחב; יעלון, נתניהו וגנץ. צילום: חיים זך, לע"מ

מבקר המדינה נכשל באותה ביקורת שאותה הוא מפנה כלפי הדרג המדיני והצבאי, קרי: חוסר הבנה אסטרטגית מקיפה של המערכה ב'צוק איתן'. שורש הכשל נעוץ בחוסר יכולתו של המבקר להתבונן בגזרות אסטרטגיות שונות ובפעילות שנערכה באותו הזמן, ולנסות להרכיב מכך סדרי עדיפויות של תמונה רחבה ומורכבת.

כדי להבין זאת, חשוב להיזכר במה שהתרחש בשלוש גזרות שהיו פעילות באותו הזמן.

סוריה

בשנת 2011 פרצה מלחמת האזרחים בסוריה. המלחמה התפתחה במהירות, וגורמי טרור קיצוניים התמקמו בצמוד לגדר ברמת הגולן. בסוף שנת 2012 החלה זליגה לישראל בדמות נפילת פצצות מרגמה בשטחנו. הזליגה החמירה בשנת 2013 ושוב ב-2014, שבה התקיים מבצע 'צוק איתן'. יתרה מכך, בשנים הללו איראן וחיזבאללה נכנסו עמוק לתוך המערכה והתמקמו על גבול ישראל.

באוגוסט 2013 תקף משטר אסד את יריביו בנשק כימי וגרם לכמות נפגעים עצומה. האירוע היווה חציית קו אדום שהציב הנשיא אובמה, וכמעט שהביא להתערבות צבאית אמריקנית במלחמה בסוריה והפנה תשומת לב עולמית רבה לגזרה.

נזכיר גם כי ב-22 ביוני 2014, במקביל להסלמה מול חמאס בעזה, נורה טיל נגד טנקים על עובדים בגבול הסורי, ונער בן 14, בנו של עובד קבלן של צה"ל, נהרג ואביו נפצע. את מפת האיומים המגוונת והמסוכנת בגבול זה ניתן למצוא במאמר שפרסם שי לוי ב-4 בספטמבר 2014, ימים ספורים לאחר תום המבצע בדרום.

עוד נזכיר כי ב-18 בינואר 2015 חיסל צה"ל כוח של חיזבאללה ואיראן בסמוך לגבול ישראל, כולל את בנו של ג'יהאד מורנייה, בכיר בחיזבאללה ובנו של עימאד מורנייה.

לסיכום, בכל אותה תקופה הזירה הסורית התפתחה והפכה לזירה אסטרטגית עבור מדינת ישראל, וטיפסה בצדק רב גבוה בסולם סדרי העדיפויות הלאומיים.

מצרים

בחודש יולי 2013 ביצע הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי הפיכה במצרים והדיח את מוחמד מורסי, נשיא מצרים מטעם 'האחים המוסלמים'. למרבה התדהמה, א-סיסי המתון זכה ליחס של דחייה מצד ממשל אובמה, ומצא את עצמו מתקרב לנתניהו ולישראל.

זמן קצר לאחר שהשתלט על ההנהגה במצרים החל א-סיסי במלחמה במנהרות ההברחה בין רצועת עזה לסיני. בתיאום עם ישראל, כוחות מצריים גדולים נכנסו לשם ביצוע המשימה. המהלך הזה התבצע כחלק מהמלחמה של המצרים בטרור בסיני והוא סייע לישראל במאבקה בהתעצמות החמאסית ברצועה.

נפילתו של מורסי, מקורבם ותומכם של החמאס, ועלייתו של א-סיסי שנלחם בעורק ההברחות המרכזי שלהם בשיתוף פעולה עם ישראל, היווה מכה אסטרטגית חמורה לחמאס. הערכה רווחת היא שבשל כך יזם החמאס הסלמה עם ישראל כדי לערב כוחות אוהדים שיחלצו אותם מן המצוקה.

עבור ישראל, הברית עם מצרים של א-סיסי הייתה אסטרטגית בהקשר המקומי של עזה, אבל גם בהקשר המזרח תיכוני הכללי והציר הסוני שהחל להתרקם בו.

במהלך 'צוק איתן' ניסה ממשל אובמה לכפות את טורקיה וקטאר, תומכות חמאס, כמתווכות להסכם הפסקה האש עם ישראל. אבל נתניהו התעקש לקדם את הברית החשובה עם מצרים, ודרש שהמתווכת תהיה מצרים. ההתעקשות הזו אמנם האריכה את המבצע, אך היא השתלמה עם ריבית.

מצרים הייתה למתווכת, הברית איתה התחזקה בהקשרים רבים, ולא פחות חשוב: בזכות שיתוף הפעולה הזה, השקט בגבול הרצועה מאז 'צוק איתן' נשמר, בין השאר משום שמצרים ממשיכה במאבקה במנהרות ההברחה של החמאס ומציפה אותם במי ים.

איראן

האיום הגרעיני האיראני הוא איום הקיומי המסוכן ביותר לישראל. בסוגיה הזאת התמקדה ממשלת ישראל, תוך מאמצים עילאיים למנוע את הסכם הגרעין, או לכל הפחות לוודא שההסכם, אם יהיה, לא יפגע בביטחון ישראל.

בסוף נובמבר 2013 נחתם הסכם הביניים בז'נבה ביחס לתוכנית הגרעין בין איראן לבין ארה"ב והמעצמות. בהיותו הסכם ביניים, בתקופה שאחריו השקיעה ישראל מאמצים כדי למנוע אותו מלהפוך לקבוע ולשפרו לטובת האינטרסים הישראליים. משום כך, שנת 2014 העמידה את המאבק בהסכם הגרעין במרכז העשייה המדינית והביטחונית של ישראל.

ההסכם הקבוע עם אירן נחתם ביולי 2015.

מה לפקיד משפטי ולאסטרטגיה רבתי?

אלו, בתמצות, חלק מהמרכיבים המרכזיים של האסטרטגיה הגדולה של ישראל בתקופת 'צוק איתן'. באסטרטגיה זו החמאס בכלל, ואיום המנהרות בפרט, לא היוו חלק מרכזי – ובצדק רב. מנהיגים מדיניים שתפקידם הוא האסטרטגיה הגדולה לא צריכים להתמקד באיומים טקטיים.

דו"ח המבקר, שבו לא נדון המצב האסטרטגי ולא נבחנת הקצאת המשאבים לאור סדר העדיפויות האסטרטגי הכללי, מוכיח שאין למבקר המדינה שפירא, שהוא, כזכור, פקיד משפטי ללא כל ניסיון ביצועי לאומי, כלים לבחון את האסטרטגיה הלאומית של מדינת ישראל.

האם למבקר או למי ממשרדו דרך לקבוע האם השקעה כלכלית או צבאית באיום טקטי עלולה לבא על חשבון השקעת תשומות באיום אסטרטגי קיומי נרחב יותר? האם יש בידם לקבוע שדרך ניהול המבצע הצבאי יכול להתנהל במנותק מההיבטים המדיניים מול ארה"ב ומצרים? האם יש בידם לעקוב אחר הדינמיות המתמדת של מרחב האיומים המגוון והמורכב על ישראל ומקומה של הזירה העזתית בתוכו?

כמובן שיש מה ללמוד ולתקן מניהול כל מערכה, אלא שדו"ח המבקר מבודד זירה אחת לא-אסטרטגית ומצמצם את כל השיקולים לתוך מבט דרך פיר המנהרה.

כך, דו"ח מבקר המדינה על 'צוק איתן' נכשל בחוסר הבנה אסטרטגית מהותית. הוא גורר את המדינה לדיונים באיום טקטי אחד, הפוליטיקאים משתפים עם השטות הזו פעולה לצרכים פוליטיים מידיים, כשהמחיר הכבד הוא פגיע חמורה ומסוכנת בהגדרת המטרות האסטרטגיות של מדינת ישראל.

מסיבה זו, הדבר החכם ביותר שאפשר לעשות עם הדו"ח הזה הוא להתעלם ממנו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. מה לפקיד ולאסטרגיה. הפקיד הוא עוד חייל של השמאל שמנסה להפיל נתניהו בכל דרך לא דמוקרטית. וכך זה עובד נחמיא לבנט נעלוב בנתניהו ונגרום לבנט לפרוש ולפרק את הקואליציה.

  2. 1.2.10. "מופז : 'איך נתניהו יכול לזלזל בצמרת הצבא' ?… שר הבטחון רואה מסביבו את האלופים ומניח "…

    … שהם יודעים כי לאחר כל אחת מהמלחמות הקודמות עפה כל הצמרת הבטחונית.

    הם מניחים שזה מה שיקרה להם אם תהיה פעולה …."

    נחום ברנע ושמעון שיפר
    ידיעות אחרונות

  3. מה כל הסיפורים היפים, הנכונים לעצמם, ולבעיית נהלים קשה שהציף המבקר?

    מה מכל זה מגן על האיוולת שבמידור הקבינט חבריו ממידע מלא ועמוק?

    מה מכל זה נוגע לסירובו של ביבי אפילו למנות מזכ"צ לקבינט?

    מי שרוצה להעביר החלטות בקבינט צריך להבין שללא מתן כלים מתאימים לקבינט, זו רק זריקת אחריות כסת"חית.

    קצת דומה לסיפור ניטרול המל"ל.

    1. "ניטרול המל"ל"= מדובר בספין טרולי, לא ניטרולי.
      כידוע, נתניהו הוא ראש הממשלה שהקים את המל"ל בכהונתו הראשונה, 33 שנה לאחר שועדת אגרנט המליצה על הקמתו, וששום ראש ממשלה אחר באותן שנים לא טרח ליישם את ההמלצה.
      מדוע המל"ל מנוטרל?
      יש סיבה גדולה וקטנה: המל"ל רואה את עצמו ובצדק כמתכלל עבודת המטכ"ל, אמ"ן, המוסד והשב"כ. דהיינו-עומד מעל גופים אלו. תגובת כל הגופים העצמתיים האלו, ובגיבוי שר הבטחון האחראי לשניים מהם, הוא מאבק אדיר לניטרול המל"ל, כולל מידורו והחרמתו. צריך להיות ראש ממשלה חזק מבן גוריון כדי לתקן מצב זה (וגם בן גוריון לא הצליח למנות ראש מטה ארצי לטעמו).
      סיבה קטנה אך לא זניחה- הנסיון שהיה לנתניהו עם איש אמונו עוזי ארד, שהיה ראש המל"ל החזק ביותר והקרוב ביותר לראש הממשלה. ובכל זאת "התהפך" לאחר שראש השב"כ דיסקין השמאלני הלעומתי עצר אותו בחשאי למספר ימי חקירה (בחיי!!! קראו בעיתונים). ומאז הוא מלכלך על נתניהו באורח יומיומי. האמינו לי- השב"כ מתמחה בהפיכת פעילים לסוכנים. ארד הוא מטרה קלה בהשואה לפעילי חמאס. מסקנת נתניהו- לא להאמין באנשי אמון מהמערכת, אלא רק בחברים כיצחק מולכו.

  4. אתר מידה מידרדר לרמתו של ישראל היום. מי שהגדיר את איום המנהרות כאיום אסטרטגי הוא נתניהו בעצמו ("אחד מארבעה איומים אסטרטגיים"). נתניהו מינה את גנץ ואת יעלון לתפקידיהם (ללא אילוץ קואליציוני) והוא אחראי הבילעדי לרפיסות ולבטלנות של המערכת הצבאית. על פי החוק הממשלה באמצעות הקבינט היא המפקדת על צה"ל. לראש הממשלה ולשר הביטחון אין סמכות למדר את הקבינט. דרך "פיר המנהרה" ניתן לראות את כל הליקויים של ממשלות נתניהו. בזירות שבהן אי עשייה ו/או אי החלטה נותנות את הדיבידנד הכי גבוה נתניהו מצטיין. כאשר הוא נקלע למערכה הפגמים באופיו משתלטים והתוצאה היא למעלה מ50 ימי לחימה ו14 הפסקות אש כנגד החלש שבאויבי ישראל.

    1. בעיקרון, צודק רק 2 הערות.
      הראשונה, מפקד צהל הוא הרמטכ"ל, המצב החוקי אצלנו שונה מארה"ב בה הנשיא הוא המפקד העליון וראש המטות המשולבים הינו סוג של מתאם.

      השניה, לפי החוק שר הבטחון הוא האחראי על צהל, לא הקבינט.

    2. צודק. אז אל תבחר בו שנית.
      מה עניין המבקר לזה??

  5. מ צ ו י ן!!!! כל הכבוד על המאמר מאיר עיניים וזווית הסתכלות רחבה.
    הבעיה שהתקשורת והגמדים יאיר לפיד ובנט מנסים לעשות הון פוליטי מכל דבר . כשכל מטרתם להפיל את נתניהו. שני הליצנים הללו בנט ולפיד מתיימרים עוד להחליף את נתניהו. נו באמת? צר לי שעוד יש ציבור לא קטן שקונה את ההבלים שלהם.
    לעניין הדו"ח חשוב לשפר ולתקן כשלים טקטיים, טכניים אם היו , אך מפה ולהתערב בחלופות מדיניות , חוצפה וטמטום של המבקר. אם זו לא פוליטיקה אז מה זה?

    1. ועדיין, מטריד מאד שצה"ל בכלל ופיקוד דרום בפרט הזניחו את ההיערכות ללחימה מנהרות. לאיזו לחימה בעזה הם כן נערכו, לחימת שלגים אלפיניסטית?
      ללא תלות באיומים האסטרטגיים האחרים, מה מנע מ"גבעתי" להתאמן בלחימה במנהרות? מה הבעיה להכין מתקן אימונים מתאים? רמז: החמאס עושה זאת כמעט ללא משאבים.
      במקביל לחקירת "הצוללות" הגיע גם הזמן לבדוק את התנהלות מפא"ת בנושא המנהרות במשך עשור, מי הרוויח, כמה ולמה – עדיף במסגרת חקירה באזהרה.

  6. הפעם, לשם שינוי, אתה טועה. כי הרי הטיעונים האלו נכונים לגבי כל תחום שהמבקר עוסק בו: המבקר מבקר את מערכת הבריאות (והוא לא רופא), ואת מערכת החינוך (הוא לא איש חינוך), ואת מערכת הרווחה (הוא לא עובד סוציאלי). המבקר לוקח אנשי מקצוע מכל תחום, והם אלו שממלאים את הפערים. ובסוף, בכל תחום, יוצא לו דוח טוב יותר או רע יותר, אבל כמעט תמיד אין לא לו, ולא לצמרת משרד המבקר, הבנה מקצועית בתחום המבוקר.