סטרייטים, מי בדיוק סותם לכם את הפה?

קללות בפייסבוק זה לא נעים אבל עדיין לא "סתימת פיות", ואת ה"לינץ'" וה"טרור" כדאי להשאיר במשמעותם המקורית. מצד שני, גם לחבריי הלהט"בים מומלץ להרגיע קצת. זאב שביידל משיב להלל גרשוני

מצעד הגאווה (אילוסטרציה). צילום: גילי יערי, פלאש90

הלצה סובייטית ישנה מספרת על אדם שמגיש בקשה להגר מברית המועצות. כששואלים אותו מה הסיבה לבקשתו, הוא משיב במילה אחת: "הומוסקסואליות". כשהפקיד המבולבל שואל אותו לפשר העניין, הוא משיב: "תראו, לפני שלושים שנה הומוסקסואליות הייתה עבירה פלילית, לפני עשרים שנה היא הייתה סטייה פסיכולוגית, עכשיו זה נורמלי… עוד מעט זה בטח יהיה חובה".

נזכרתי בבדיחה הזו השבוע, בעקבות פרשת הפייסבוק של הרב נבון ורשימתו של הלל גרשוני ב'מידה'. לדעתי מדובר בסערה בכוס מים, עם תגובה מוגזמת משני הצדדים שמסיחה את דעתנו מהבעיה האמתית. אבל לפני שאפנה לחבריי השמרנים, ואז גם לחבריי הלהט"בים, כמה מילים על נקודת המוצא שלי.

ראשית, אני פעיל שנים בקהילה הגאה, בפרט הדתית. אני חי מחוץ לארון לחלוטין, ונאבק למען שוויון מלא של הומוסקסואלים ולסביות כאזרחים שווי זכויות וחובות בכל שטחי החיים. ב"זכויות" אני כולל הכרה בנישואין הומולסביים אזרחיים, ובמסלולי ההורות השונים (הסכמי הורות, אימוץ ופונדקאות). באופן אישי אני מתמקד בשינויים חברתיים ולא חקיקתיים, כי זהו התחום הקרוב אליי. אני חושב שהגענו להישגים לא מבוטלים, שבזכותם ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לזכויות להט"ב.

שנית, אני ליברל עקבי ומצדד בחופש דיבור בנוגע לכל אמירה שאיננה כוללת הסתה לאלימות או עבירה על החוק. לדעתי חופש כזה חל גם על דברים שבעיניי ובעיני רבים הם נתעבים מאוד, כמו הכחשת שואה. זכותי להגיד שהם נתעבים, אך לא ארצה לאסור עליהם בחוק.

שלישית, אני מגנה בתוקף כל בריונות ואלימות מילולית ברשת. בלי הסתייגויות, בלי אבל ובלי חבל. לצערי, חוויתי אותה על בשרי. בתקופת היותי מנהל פורום "גייז דתיים" באתר וואלה, בעידן טרום הרשתות החברתיות, הייתי חשוף להתקפת טרולים אלימה מאוד. המתקפה הזו כללה, מעבר להשבתת הפורום, מבול יומיומי של קללות ונאצות כלפיי וכלפי מנהלי הפורום האחרים. עד היום אינני יודע מי עמד מאחורי המתקפה הזו. ברור לי שהיו אלה אנשים עלובים ופחדנים. אני יודע איך זה מרגיש; מאוד לא נעים.

רחוקים שנות אור מאורוול

אז נתחיל מה"לא נעים". להפוך "לא נעים" לסתימת פיות מכוונת, זו בעיניי הגזמה. קשה מאוד לומר שהרב חיים נבון הוא אדם חסר במה להביע בה את דעותיו. הוא מלמד בכמה מוסדות, מרצה בפורומים רבים וכותב קבוע בעיתון 'מקור ראשון'. לאחרונה הוא פרסם ספר בהוצאה הגדולה בארץ, שבו הוא מפרט ביסודיות את משנתו השמרנית בסוגיית המשפחה. יתרה מזו, גם באותן 24 שעות שבהן דף הפייסבוק שלו לא היה פעיל, הרב נבון התראיין על הפרשה אצל אראל סגל וכתב עליה למוסף מוצ"ש, והיא הוזכרה גם בעלון 'שביעי' ובאתר 'סרוגים'. אז לא רק שלרב נבון יש מספיק במות לדבר, יש לו גם מספיק הזדמנויות לדבר על זה שהוא לא יכול לדבר, והוא מנצל אותן היטב. אז חברים, אפשר להירגע. אנחנו רחוקים שנות אור מאורוול.

כפי שאמרתי, לחטוף נאצות ברשת זה מאוד לא נעים. אבל אני מרגיש שהיד של כמה כותבים נעשתה לאחרונה קלה מדי על המקלדת עם מילים כמו "טרור" ו"לינץ'". אנו חיים במדינה מוכת טרור. טרור בשבילי זה אוטובוס מפויח וחלקי גופות מפוזרים. לינץ' זו מפלצת אדם שמניפה את ידיה המגואלות בדם מול המון צוהל. לא נאצות וירטואליות שלא גורמות לאף טיפת דם להישפך. ואגב, אם מדברים על טוטליטריות, אחד הסממנים המובהקים של שלטון טוטליטרי הוא הנוהג לכנות כל ביקורת, פולמוס או מחאה בשם "טרור". קבוצת בריוני מקלדת היא קבוצת בריוני מקלדת – לא דאעש. תרגיעו, חברים.

ואם מדברים על השתקה, בייחוד סביב הנושא הלהט"בי, היא קיימת בשני כיוונים. עלון שבת הנפוץ ביותר בבתי הכנסת, 'עולם קטן', פרסם לאחרונה ארבעה סיפורים אנונימיים של "גייז לשעבר" ש"נרפאו" מנטייתם המינית. סיפוריהם כללו, מעבר לתיאור הסיפור אישי, השמצות שקריות וסטראוטיפים הומופוביים מכוערים. כשכתבתי תגובה מתונה מאוד ובלתי מתלהמת בעליל ושיגרתי אותה לעורך האתר, הוא השיב לי שאינו יכול לפרסם אצלו בעלון דבר כזה. בהמשך הוא אפילו טרח להגיע לאתר האישי שלי ולפרסם שם תגובה לדבריי. לא מחקתי אותה כי אני נגד לסתום פיות גם לסותמי פיות, אבל אני בעד לנהל דיון, שאיננו מתאפשר כשהצד השני לא מוכן להקשיב.

אני מסרב לקבל את ההבחנה שעורך גרשוני, שלפיה לימניים "מותר" כביכול להיות תוקפניים, כי הם ממילא "לא פלורליסטיים". כולנו בני אדם, לפני הבדלי ההשקפות והגישות בינינו. כולנו רוצים שיקשיבו לנו, ושתינתן לנו הזדמנות הוגנת להציג את דעתנו. בעיניי, זוהי דרך ארץ פשוטה ובסיסית.

ועכשיו הערה לגופו של אותו פוסט של הרב נבון. אני חושב שהבעיה שלו איננה עם התמונה שפורסמה בדף הפייסבוק של חיל האוויר, אלא עם החברה הישראלית. זוהי חברה שמכירה יותר ויותר זוגות של הומואים ולסביות שיוצאים מהארון, ורואה את הקשרים שלנו כבעלי אופי משפחתי. ביום השבעתו בכנסת דיבר ח"כ אמיר אוחנה על בן זוגו ושני ילדיו, שהוא רואה בהם משפחה. ראש הממשלה ניגש לברך אותו באופן אישי. אז מה, גם הכנסת "מקדמת את ערעור ההגדרה המסורתית של מוסד הנישואין"?

ואחדד שוב: איש אינו דורש מהרב נבון או מרב אחר להכיר בזוג מאותו מין כ"נשוי כדת משה וישראל", אלא להכיר בכך שהקשר בינינו הוא בעל אופי משפחתי, בעינינו ובעיני הסובבים אותנו. אחד מעמיתיי לעבודה נשוי לבן זוגו, עונד טבעת נישואין והוסיף את שם המשפחה של בן הזוג לשם משפחתו. איך הרב נבון מצפה שהם יציגו את עצמם בציבור? כ"חברים טובים"?

די להתקרבנות

ולסיום, כמה מילים על חבריי מהקהילה הגאה. אני מנסה לחשוב מה גורם להם להתבטא כלפי פוסט שהם לא מסכימים אתו בנאצות ובזעם, במקום באופן ענייני. אני חושב שיש כאן משהו שהוא מעבר להבדלי סגנון אישיים.

הקהילה הגאה הגיעה להישגים גדולים מאוד תוך פרק זמן קצר מאוד יחסית (וכמי שהיה אחד הפעילים הראשונים של הקהילה הדתית הגאה בארץ, אני יכול לומר שהשינויים אכן קרו מהר יחסית). ייתכן שאצל חלק מהאנשים זה מעורר את אותה תגובת חרדה ברוח ההלצה שעמה פתחתי. אבל אז קרתה עוד תופעה. פעילים שגדלו מתוך התמודדות על דמות של "אויב הומופובי" גילו פתאום שהיא כבר איננה, או בכל מקרה איננה מסוגלת כבר להתנכל להם באמת. חלקם מרגישים עם זה שלא בנוח, כי קשה להם למצוא תכלית אמתית לחיים מעבר למאבק עם אותו אויב הומופובי והתקרבנות עצמית מתמדת. לכן הם משליכים את הדמות הזו על האדם הראשון שנמצא בסביבה, ואז מטיחים בה את נחשול הנאצות שבמקור היה מיועד לשלמה בניזרי או לנסים זאב.

וזה מזכיר לי עוד בדיחה סובייטית. פרטיזן קשיש יוצא יום אחד מתוך היער העבות של בלרוס שבו התחבא שנים רבות. בדרכו אל הכפר הקרוב הוא פוגש באישה קשישה, ניגש אליה ושואל בלחש : "סבתא, יש גרמנים בכפר?". "איזה גרמנים?", היא משיבה לו, "המלחמה נגמרה כבר לפני שלושים שנה!". "באמת? אז למה אני עדיין מפוצץ רכבות?!"…

אז חבריי היקרים לקהילה, המלחמה שלנו הסתיימה. השגנו את רוב הזכויות שלנו, הפכנו לקונצנזוס. את מה שעוד לא השגנו, נשיג בחינוך ובהסברה ולא בקללות ונאצות. אז די כבר עם הקורבניות וההיסטריה. די לצעוק, די לקלל, די לפוצץ רכבות!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

25 תגובות למאמר

  1. אחד הדברים שהתנועה הלהטבי"ת לא הפנימה הוא
    ש א. התנגדות להומוסקסואליות איננה התנגדות להומואים וב. השמרנים מבקשים להתנגד להומוסקסואליות.
    בעיני להט"בים נראה כי כל התנגדות להומוסקסואליות נתפסת כהתנגדות להומואים.
    משטרת המחשבות מזהירה אותנו מלהתנגד מפני שהיא הופכת את כל העניין לאישי.
    ההבדל בין זה לאנטישמיות הוא שהאנטישמי שונא כל יהודי באשר הוא, ואילו בעניין הלהט"ב אין שום שנאה במישור זה, אלא רק התנגדות לחוקים או לחברה המקבלת את ההומוסקסואליות, אך אפשר עדיין לשחק ששבש עם ההומו.
    כאשר רב אומר: הומו חייב מיתה, הוא מתכוון כי כך הוא החוק המקראי על הומוסקסואליות (כמצב חוקי), אבל החוק המקראי דורש עוד הרבה דברים שאין הרב אומר. הגלישה מדיון על חוק\תרבות\חברה לדיון על אדם פרטי הוא חלק משירות הדב שעושים הומואים כאשר הם מכנים כל מי שמתנגד למעשיהם כהומופוב. הוא איננו הומופוב אלא אנטי-הומוסקסואלי, ואלה שני דברים שונים.

    1. אחד הדברים שהתנועה היהודית לא הפנימה הוא
      ש א. התנגדות ליהדות איננה התנגדות ליהודים וב. הגרמנים מבקשים להתנגד ליהדות.
      בעיני יהודים נראה כי כל התנגדות ליהדות נתפסת כהתנגדות ליהודים.
      משטרת המחשבות מזהירה אותנו מלהתנגד מפני שהיא הופכת את כל העניין לאישי.
      ההבדל בין זה להומופוביה הוא שההומופוב שונא כל להט״ב באשר הוא, ואילו בעניין היהודים אין שום שנאה במישור זה, אלא רק התנגדות לחוקים או לחברה המקבלת את היהדות, אך אפשר עדיין לשחק ששבש עם היהודי.
      כאשר קצין אס אס אומר: יהודי חייב מיתה, הוא מתכוון כי כך הוא החוק הנאצי על יהדות (כמצב חוקי), אבל החוק הנאצי דורש עוד הרבה דברים שאין הקצין אס אס אומר. הגלישה מדיון על חוק\תרבות\חברה לדיון על אדם פרטי הוא חלק משירות הדב שעושים יהודים כאשר הם מכנים כל מי שמתנגד למעשיהם כאנטישמי. הוא איננו אנטישמי אלא אנטי-יהדות, ואלה שני דברים שונים.

      הבנתי נכון?

  2. תגובה רהוטה ומדויקת.
    אני בעצמי עדיין מתחבט בנוגע לעמדות שלי בקשר לחלק מהסוגיות האלה.
    אבל אין ספק – לא כל התנצחות היא השתקה, לא כל דיון הוא טרור,
    וסוגיות נפתרות כאשר מתדיינים עליהן.

  3. ״איש אינו דורש מהרב נבון או מרב אחר להכיר בזוג מאותו מין כ"נשוי כדת משה וישראל", אלא להכיר בכך שהקשר בינינו הוא בעל אופי משפחתי״

    למה ? למה שלדרוש את זה ? מה לכפות על מישהו אחר להכיר במשהו אם הוא לא רוצה ? אז הוא לא יכיר. מה זה משנה לחיים שלך בדיוק ?

    1. זאב, שהגיע מן החברה הדתית, אולי רואה ברבנים כאוטוריטות ונציגי חברה, ולכן ניסח כך את המשפט. אך הדרישה איננה מהרבנים אלא מהחברה, ובפרט מהחוק וממסדות המדינה.
      זה חשוב ובסיסי. זו משפחתי כמו שאני מגדיר אותה, אוהב אותה, ואילו הם חיי, כמו שאני מחליט לנהל אתם, תוך כיבוד האחר והיותי אזרח תורם ומועיל בחברה.
      לכן הדרישה מהחברה (הכללית, לא מאדם ספציפי) לא להפלות אותי ואת משפחתי ולהכיר בי ובחיי כמו שאני טופס אותם (בתור בפרט כשיר ושפוי שלא נופל מכל אדם אחר) היא בסיסית וראויה.

      הצדק עמך, אין לכפות על מישהו אחר להכיר במשהו אם הוא לא רוצה.
      אבל, וזה אבל גדול, בעלי תפקידים ומנהיגי ציבור ראויים לביקורת.
      כאן על רבני ישראל להחליט, לשמור על עצמאות הפעולה והביטוי שלהם או לקחת תפקידים בצובוריות הישראלית. עם כוח גדול באה אחריות גדולה, והאחריות הזו במדינה מערבית ודמוקרטית כוללת אי אפליה.

  4. אבל זה לא "קללות בפייסבוק". זוהי השתקה. זה מחיר ציבורי אדיר שאדם נאלץ לשלם על שהביע דעה שהיא לגיטימית לחלוטין ב100% ומתנהל כרגע עליה וויכוח בחברה. זכותך לחשוב שמשפחה יכולה לכלול שני גברים. זכותי לחשוב שמשפחה צריכה לכלול גבר ואישה. אף אחד מאיתנו אינו מביע דעה שיש בה הסתה או שנאה, אלא דעה עקרונית ולגיטימית על המושג האבסטרקטי "משפחה". ההבדל הוא שמי שאומר דעה כמו שלי, והוא פרופסור או מנכ"ל חברה ציבורית, יאלץ להתפטר. בעוד מי שמביע דעה כשלך, לא. אם אתה תומך בחופש הביטוי, איך אתה יכול להרגיש בנוח עם המצב הזה? האם היה מתקבל על דעתך שמפטרים פרופסור בגלל שהעז לומר שלדעתו אין אלוהים? אם לא, תסביר לי מה ההבדל בין שני המקרים. ודוגמא נוספת – האם מותר לאדם לחוות את דעתו האם משפחה יכולה או לא לכלול קרובי משפחה (בגירים) במעגל הראשון? או יותר משני שותפים? האם תרגיש בנוח אם אדם יאבד את משרתו כי העז להביע את דעתו בנושא (לכל כיוון)?

    1. מסכים מאוד עם רוב דבריו של הכותב, למעט הדרישה מהרב נבון להכיר בקשר (כמו שלי עם בעלי) כמשפחתי. אין לי בדל דרישה ממנו. הוא חי בעולמו, ואני בעולמי, וכל עוד אנחנו מתנהגים כבני תרבות ומאפשרים חופש ביטוי מוחלט, אין לי בעיה. אדם באמונתו יחיה, בד' אמותיו, והכל נפלא.
      ממי אני כן דורש הכרה? ממוסדות המדינה. אם המדינה מחליטה שיש מקום להתערבות במבנה התא המשפחתי (למשל, הכרה בנישואים), אז עליה לעשות את זה ללא כל אפליה על רקע נטייה מינית (ושאר האפליות המוכרות).

    2. לא ברור לי למה הגבת אלי, מאחר ולא התייחסת למילה ממה שכתבתי.
      אבל אני כן אתייחס לדרישתך שהמדינה תנהג "ללא אפליה" ותכיר בך ובבן זוגך כמשפחה. אין זה הוגן לדרוש שינוי פוליטי של מוסד המשפחה בשם ה"אפליה". הכרה כמשפחה היא הכרה במעמד מסויים ובאופן אינהרנטי היא פרקטיקה מפלה – הרי אדם בודד לא יכול לבקש מהמדינה שהיא תכיר בו כנשוי לעצמו. וגם לא קבוצה של שלושה בני אדם. וגם לא אח ואחות. וגם לא בגיר וקטינה גם לא אדם וכלב ועוד. אין קשר לאפליה, אלא להגדרה, שהיא בבסיסה אקסיומטית ושרירותית. אתה לא יכול להודיע שהמדינה חייבת להכיר בך כרואה חשבון אפילו אם לא עמדת בקריטריונים שהמדינה קבעה שרואה חשבון צריך לעמוד בהם, ולזעוק שמדובר באפליה. המדינה קבעה קריטריונים למשפחה. הקריטריונים נקבעו ע"י נציגי הציבור, כשיקוף לדעת העם. אתה יכול להתווכח מה הם הקריטריונים הנכונים, ולנסות לשכנע אזרחים שיצביעו למפלגה שתשנה אותם כך שיהיו תואמים לדעתך, אבל הטיעון של אפליה אינו מחזיק מים.

    3. אוון כהן
      אין שום סיבה שבעולם שתדרוש מהמדינה להכיר בנישואים תוך מגדריים זה פשוט לא עסק שלה כמו שזה לא עסק שלה להכיר מי הזוג שלי למשחק טניס. המדינה מכירה אך בדברים הנצרכים להשרדותה. מדינה צריכה דור המשך להישרדותה והכרה במשפחה של אב ואב מספקת את המסגרת להבאת וגידול דור המשך – אין שום סיבה שבעולם שהמדינה תתערב ותתעסק במשהו אחר.

    4. קודם כל יש גם "קללות בפייסבוק", אבל זה באמת פחות הנושא.
      זו השתקה אם אתה לא יוכל לדבר ולהביע את עצמיך, והנה, הדעה שלך נשמעת בגאון, והרבה, ומעל כל במה. אז אין השתקה.
      כן, יש אנשים (בשני הצדדים) שלא יודעים לנהל ויכוח ומנסים להשתיק את הצד השני. זה רע, זה לא נעים ויש לפעול נגד זה בחינוך והסברה, אבל לשמחתינו בישראל 2017 יש חופש מלא ולמרות כל קולות הבכי והנהי יש לנו דמוקרטיה יציבה ומפותחת.
      אז, כמו שכתב הכותב "די להתקרבנות".

      בדיון הפילוסופי על הגדרתה של משפחה זכותך לחשוב, לכתוב ולהגיד מה שאתה רוצה. אני גם אשמח אם נקיים את הדיון הזה, בדיון צריך דעות וטיעונים. אשמך לשמוע טיעון מלומד.

      אבל חוקי מדינה והתנהלות של מוסדותיה אינם מתחילים ונגמרים בדיון הפילוסופי. באופן בסיסי, לי כפרט מותר לנהל את חיי ולהגדיר את עצמי כפי שאני רוצה. אני אזרח תורם, פעיל, שומר חוק, שפוי בדעתו, בעל חופש דעה בדיוק כמו שלך ואין שום סיבה שהדיעה הפילוסופית שלך, תשפיע על יחס המדינה אלי ואל משפחתי. אני רוצה שלי ולמשפחתי יהיו בדיוק אותן זכויות כמו לך ולמשפחתך.

      זכותך לחשוב מה שאתה רוצה, אל תשפיע עלי.

      לגבי "שמי שאומר דעה כמו שלי […] יאלץ להתפטר. בעוד מי שמביע דעה כשלך, לא."
      מה אתה אומר? אין לך מושג.
      צא ולמד וראה כמה הומואים מפוטרים או אפילו לא מגיעים לעבודה ראויה בגלל מי שהם.
      חראות יש בשני הצדדים, בוא נתנגד להם יחד.

  5. להגיד שאין סתימת פיות זו היתממות במקרה הטוב.

    כשמנכ"ל חברת הייטק מפוטר לאחר שהביע התנגדות לנישואין חד מיניים – זו איננה סתימת פיות?
    כשזמר ידוע הופסק להיות מושמע ברדיו, כשתקליטים חדשים שהוא הוציא זכו לחרם תיקשורתי, וכשפעילים להט"בים פוצצו את הופעותיו – זו איננה סתימת פיות?
    כשפרופסור באוניברסיטת באר שבע אויים בפיטורין והוכרח להתנצל על הבעת דעה נגד הומוסקסואליות – זו איננה סתימת פיות?

  6. בעולם אין צדק.לא היה.אין.ולא יהיה.
    החזק שורד ושולט וקובע את הכללים.
    החזק של אתמול הוא החלש של המחר.
    וזה כך בכל התחומים.
    פמיניסטיות.להטבים.פלסטינים.
    שהיום הכל אצלם במובן התקשורתי.
    ולכן הם פועלים כרצונם.
    בסך הכל סטרייט לא סובל מנחת זרוע גייז .
    עכשיו בקשר לחופש הביטוי זה יפתר
    על ידי הצפה.כמה שיותר מתנגדי להטבים
    יביעו עמדה פומבית שהם נגד.ואז לא יהיה ניתן
    להתנכל לעשרות ומאות ואלפי אנשים שרק הביעו עמדה.וכן באם תהיה סולידריות עם אלה שמתנכלים
    להם בגלל דעה לגיטימית הרי שבוודאי זה יועיל.
    אני אישית מתרחק מפוליטיקה.אבל לא אתן לאיש
    להכתיב לי איך לחשוב ולחיות את חיי כפי שאני
    לא נדחף ומכתיב לזולת בשום נושא כלשהוא.
    כך צריך לחיות.

  7. נו באמת, מה ההתממות הזו? (אופיני לשמאל ה"תמים" "הנאור"…) הלהט"בים משתיקים באלימות כל חוקר או מחקר על התכונות ההומואיות כל המחקרים והחוקרים הללו הם מושא ללעג או נפסלים על הסף ללא אפשרות לויכוח פתוח וענייני. אלו מיד מודרים מהאקדמיה (שכבר מזמן לא אקדמיה טהורה בעלת חופש דעה ומחשבה)

    1. אתה יודע שהלהט"בים זו משיכה מינית ולא דיעה פוליטית, כן?
      אין לך מושג כמה הומואים ימנים יש חבוב.
      התא הפוליטי הגאה הגדול ביותר היום זה גאווי בליכוד, סתם לידע כללי.

  8. מי? אתם.
    סותמים לנו את הפה בלי סוף מגיבים באד הומינם לכל שיטה שחושבת אחרת מיחסים לנו תופעות פסיכולוגיות שלא היו ולא נבראו כאילו כל אחד מכם לפחות פרויד ומאשימים אנשים בגזענות על כל דבר שלא מוצא חן בעיניכם בזמן שאין קשר בין התנגדות לדרך החיים שבחרתם לגזענות.
    ועוד לא דיברתי על משטרת המחשבות האקדמיה שמאפשר מחקרים רק באג'נדה אחת.

  9. איני נוהג לתגבב את הרשימות של עצמי. בכל זאת, אעיר בקצרה שאני מתנגד בעקביות לכל סתימת פיות מטעמים לא רלוונטיים. לכן אני אכן מתנגד לפיטורין של מנכ"ל "מוזיל הפיירפוקס" וחושב שהקהילה הגאה לא הרוויחה מזה דבר. בזמנו, פרסמתי רשימה שהתנגדה לפיטורין של פרופ ירוחם לויט מאיונ' באר שבע וזה עצבן חלק מחבריי לקהילה.
    http://www.srugim.co.il/5170-%D7%97%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%93%D7%A8

    1. ראשית, ישר כוח על המאמר האמיץ שפרסמת. שנית, איני מבין את טענתך במאמר זה. הרי במאמר הקודם אמרת שמדובר בסתימת פיות ואף יצאת כנגדה. כיצד במאמר זה אתה טוען שאין סתימת פיות?

  10. זאב זאב, חבל שהתנדבת להיות עלה התאנה של הציבור הלהט"בי במדינת ישראל. הנה דוגמא אחת של התקרבנות בשלהי העשור השני של המאה ה21 – התאבדויות טרנסג'נדרים וקוויר וכו', אם המצב כל כך טוב (כן, הוא טוב, שכן אתם הדעה השלטת כיום במיינסטרים החילוני – היכן שרוב המוגדרים כך בגלוי לכה"פ נמצאים – ראה הערתי בהמשך לגבי הלהט"ב הדתיים) מדוע הם מתאבדים? האם מישהו העז לעשות על כך מחקר יסודי ומעמיק, וללא התקרבנות? לחשוף את הסתירה הפסיכולוגית פתולוגית שבה הם חיים? להסיר את הלוט מעל ניתוחי וכדורי ההמרה, שעונים במקרה הטוב מאוד רק על 75 אחוז מהבעיות, וגם רק לאחר המון זמן? כמה שנחבק אותם\ן זה לא יעזור, הקהילה הלהטבית גם בה יש חזקים וחלשים והחזקים שבה (כולל כל האמנים חובבי הצומי שיצאו מהארון לצרכם שלהם ולא באמת כמוך) פשוט דורסים את החלשים. אז אנא ממכם, קחו את הדמגוגיה וההתמסכנות ולכו למקום אחר.

    לגבי הלהט"ב הדתיים – זו בעיה שאני חושב שהרבנים אינם צריכים לתת עליה את הדעת בכלל, כי כך הם נותנים לה במה גדולה ומיותרת להפליא בציבור הדתי. עולם קטן שלא הביאו את התגובה שלך טעו בכפליים, אחד כי הם סתמו לך את הפה, שתיים כי הם בכלל עסקו בנושא הזה. עצם עיסוקם בנושא הזה הוא ניצחון לך, כי הנוער סקרן ולא מעניין אותו שהם נרפאו או לא, מעניין אותו שהם חצו את הקוים, ומשם ה' ירחם.
    עכשיו, בעיני להט"ב דתי זה כמו דתי מחלל שבת – מההיבט הדתי הקלאסי, שניהם מצב התנהגותי נרכש, ואף אחד מהם לא מולד או פתולוגי, וכמו שהרבנים לא נוברים בקרביהם של מחללי השבת כך גם אין להם לנבור בחייהם של הלהט"ב הדתיים. ומאידך גיסא, אין כל צידוק למושג להט"ב דתי, שכן ברגע שאדם עובר על אושיות היסוד של היהדות שהן ג' המצוות שעליהן נאמר יהרג ואל יעבור -עבודה זרה, גילוי עריות (שמשכב זכר נמנה עליהן, זאב – ומשכב ב' נשים הוא רק דרבנן, ולחלק מהפוסקים דאורייתא) ושפיכות דמים, וכן שבת גם כן נמנתה על ידי חכמינו כאחת מאבני היסוד של היהדות (אני מדבר מצד המצוות – כבגישת פרופ' ליבוביץ', פחות מבחי' האמונה -וכגישת הרמב"ם).
    הלכך, כשם שאדם המתפלל בכנסיה, או מחלל שבת אינו מוגדר יהודי דתי. כך אדם המקיים גילוי עריות מסוג זה, אינו נקרא דתי בהגדרה. אלא אם כן אתה מעצב מחדש את המושג דתי (שכיום תחת מטריתו נכנסים הדתיים האורתודוקסים הלאומיים, והיהדות החרדית, ואילו הרפורמים אינם נכנסים לכך, כיון שאין להם דוגמה וסמכות רוחנית מחייבת מכח מסורת, אלא יצירת תקדימים אישיים וחברתיים, שאין להם סימוכין בהלכה כתובה מצד המקורות, אלא כפי רוח הדור, כמוך. ומשכך הייתי מגדיר אותך רפורמי להט"ב ותו לא, ואל תנסה להידחף בכח במגזר ובמגדר לא לך)

  11. אני חבר סגל בכיר באקדמיה. העזתי להגיד שאני נפגע אישית ממצגים להט"בים פומביים במקום העבודה שלי. לא רוצה שידחפו לי את זה במרכז הקמפוס, ליד חדר אוכל סגל, שם אני מבקר כמה פעמים בשבוע. לא מתאים לי "חינוך מחדש", או "מהפיכה תרבותית". לא מפריע מה שאנשים עושים באופן פרטי אבל אל תדחפו לי שינוי חברתי. אני מתנגד להומוסקסואליזם כי זה הורס את התא המשפחתי ואת החברה. לעומת זאת, אין לי דבר נגד הומואים כפרטים. לא מענינת אותי הנטיה המינית של סטודנטים שלי וחברי למחלקה ולפקולטה, ואיני רוצה להחשף אליה במופעים פומביים בקמפוס, בו אני נמצא יותר מאשר בבית.
    אל תשאלו – זה היה סוף העולם. עשרות קולגות "נאורים" (בעיקר מ"מדעי הדשא" למיניהם) דרשו את פיטורי המיידים. זה לא נסיון לבצע לינץ' כלכלי? התקשורת ראיינה אותי בעוינות גלויה וניסתה לטמון מארב בכל ראיון. זו לא סתימת פיות?

    1. זה האמאמא של סתימת הפיות. זו סתימת פיות לא אינטלגנטית שלא לומר אלימה. ואתה כמובן אינך היחיד. לא בארץ ולא באוניבסיטאות במערב.

    2. "מרצה" אתה יהודי אמיץ,

      מזעזע לשמוע כיצד מתנכלים לך במדינה היהודית היחידה בעולם.

      הומוסכסואליות אינה תופעה יהודית – היא בפרוש אנטי-יהודית ונועדה לחסל את היהדות.

      מדוע לא יקימו ההומוסכסולים & לסביות מדינה משלהם וייצרו ילדים בשיטת הסרט הנע?

    3. אחת התגובות הלא אמינות של השנה.
      סליחה שאני אומר.
      אני פשוט באמת מהאוניברסיטה בניגוד אליך. היה מקרה אחד ודיי ברור שזה לא אתה…

  12. "לפני עשרים שנה היא הייתה סטייה פסיכולוגית, עכשיו זה נורמלי… עוד מעט זה בטח יהיה חובה".
    חחחחחחחחחחח
    ככה בדיוק קורה היום זאב היטבת לתאר את הכפייה של הסוטים על יהודים שומרי תורה ומצוות
    יהודי יקר אני מלמד עליך זכות ורואה שגם אתה לא אוהב את הסוטים ומתנער מהם
    די להתקרבנות תלמדו לקבל את זה שאנחנו לא אוהבים אתכם לא חייבים לאהוב את כולם