עבודה לא מאורגנת: הבלוג של אלון תובל

ארץ אוכלת עסקיה: גם לרמי לוי יש זכויות

בפסק דין שערורייתי ורווי אידאולוגיה מהפכנית הטיל בית הדין לעבודה על רמי לוי קנס בשווי מיליון וחצי שקל ופגע, שוב, בזכות הקניין הבסיסית ובציבור הצרכנים הישראלי

הפך לאויב; רמי לוי. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

אמש פסק בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע שעל רמי לוי לשלם פיצוי בגובה מיליון וחצי ש"ח להסתדרות, בשל פגיעה בהתאגדות עובדי חברת הבת לשיווק תוצרת חקלאית 'ביכורי השקמה'. 'ביכורי השקמה', חברה אחרת מ'רמי לוי שיווק השקמה', עסקה בשיווק תוצרת חקלאית שהייתה בבעלות משותפת של רמי לוי וחברת שיווק נוספת. בעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, רמי לוי רכש את החלק של שותפתו, כך שהחזיק בחברה במלואה. בשלב זה, החליטו עובדי החברה להתאגד, כנראה בשל חשש לגבי עתידם התעסוקתי, למרות שלטענתם פשוט רצו לשפר את תנאי העסקתם בנקודת זמן זו.

תחת האישום הרחב של "פגיעה בהתאגדות" כולל בית הדין שלל סעיפים ואירועים, בהם פגע לוי בהתאגדות 180 עובדי "ביכורי השקמה". בין אלה נטען כי: (1) העובדים אשר הובילו את ההתאגדות זומנו לשימוע לפני פיטורין בסמוך למועד ההודעה על ההתאגדות, (2) החברה לא הסכימה לנהל משא-ומתן עם ההסתדרות, (3) החברה עשתה שימוש בעובדים חלופיים עת שבתו עובדיה הקבועים ואף (5) נטען כי הוחלט לסגור את החברה בעקבות התאגדות העובדים. טענות אלה התקבלו בבית הדין, שקבע כי כל אלה מהווים פגיעה בהתאגדות. בשל כך, כאמור, פסק כי רמי לוי צריך לפצות את ההסתדרות במיליון וחצי שקלים.

להסתדרות אין מונופול על הצדק

פסק הדין נגד רמי לוי – שזוכה בתקשורת לתיאור כאחד מהקנסות הגבוהים שהוטלו מעולם בגין פגיעה בהתאגדות – מהווה דוגמה כואבת לנזקים האפשריים של התאגדויות העובדים בענף תחרותי כמו שוק המזון.

החברות בשוק זה עובדות על רווח תפעולי מזערי של 3-2 אחוזים, וצריכות להתמודד תוך כך גם עם עליה מתמשכת במחירי הארנונה והחשמל, יחד עם העליה בשכר המינימום. עלויות אלו פוגעות באופן דומה בכל הרשתות, ועלותן מתגלגלת בסופו של דבר עלינו, ציבור הצרכנים. אך כאשר על רשת מסוימת מוטלות עלויות נוספות שאין למתחרותיה, הבעיה עלולה להחמיר.

עלויות נוספות מהסוג שוועדי עובדים נוהגים לייצר – שמגיעים יחד עם פגיעה בגמישות הניהולית – יכולות להיות מכת מוות לעסק מסוגו של רמי לוי. על כן, מאבקו של לוי בהתאגדות העובדים היה במידה רבה מאבק על שרידותו של העסק כרשת מזון זולה ועממית. כבר חזינו בעבר הלא רחוק בקריסתה של מגה, רשת קמעונאית גדולה שעובדיה היו מאוגדים, כך שהחשש אינו תיאורטי בלבד.

שיקול זה, יחד עם אסטרטגיה כללית של העברת פעילות הקבלנים החיצוניים אל תוך הרשת, הובילו אותו להחלטה לסגור את חברת 'ביכורי השקמה'.

ברמה העקרונית מדובר בהחלטה לגיטימית לחלוטין: לבעלים של החברה יש זכות לסגור את החברה אם הוא חפץ בכך, מתוקף היותה קנינו. ויהיו שיקוליו אשר יהיו. בשום מקרה לא ניתן לכפות על בעל עסק להמשיך להחזיק חברה בהפסדים, גם לא משיקולים של זכויות עובדים. בדומה למקרה של נט-סורס, בה היזם החרדי החליט שמוטב לו לסגור את החברה כליל ולשלוח מאות עובדות הביתה, במקום לממן חברה מפסידה, תוך אספקת הסברים בלתי נגמרת ל'הסתדרות', כך גם רמי לוי עשה את החשבון הפשוט והחליט לסגור את החברה.

האמת היא שאם רמי לוי היה נוהג באכזריות אמיתית הוא היה יכול להימנע מפסק הדין הדרקוני הזה בקלות. אם היה סוגר את חברת שיווק השקמה בו ביום ולא מאפשר לעובדים להיקלט ברשת שיווק המזון שלו, כנראה שלא היה מסתבך עם בית הדין לעבודה.

במקום זאת, לוי ניסה להיות קשוב יותר לעובדים ושאף לקלוט כמה שיותר מהם בחברת האם. כאן החל מאבק העובדים שסיבך אותו עם הכללים הנוקשים של בית הדין לעבודה. כשהעובדים שבתו, לוי הפעיל עובדים חלופיים במקומם. דבר זה פסול בעיני בית הדין לעבודה, הסבור כי לא די בכך שיש לשביתה מעמד של זכות, אלא שגם ישנה חובה שהיא תהיה אפקטיבית. וכדי שתהיה כזאת, אסור לאפשר למעסיק להתגונן באמצעות העסקת עובדים חלופיים.

רמי לוי המשיך להסתבך כשניסה למנוע את ההתאגדות באמצעים נוספים, ועל כך קיבל עונש, כאשר בית הדין החליט שסגירת החברה לא נבעה משיקולים עסקיים אלא מתוך כוונה לפגוע בהתאגדות.

על מי נטל ההוכחה

כאן השערורייה נחשפת במלואה. לוי טוען כי המהלך האסטרטגי להכניס את שירותי הקבלנים וחברות המשנה אל תוך רשת המזון, החל עוד טרם לכן, ולכן סגירת ביכורי השקמה הייתה מהלך מתבקש שתוכנן ממילא, ללא קשר להתאגדות. בית הדין דחה טענה זו מנימוק רווי באידאולוגיה מהפכנית: מכיוון שמדובר בפגיעה ב"זכות יסוד" של  התאגדות, שעל בית הדין מוטלת החובה לקדם ולטפח, הרי שנטל ההוכחה על אי ביצוע עבירה עובר מהתובע לנתבע. במילים אחרות, במקום שהעובדים יוכיחו כי לוי סגר את 'ביכורי השקמה' כדי לפגוע בעובדים – הכל התהפך, ורמי לוי צריך להוכיח שהוא לא אשם.

שימו לב:

"המשיבות ['רמי לוי שיווק השיקמה' ו'ביכורי השיקמה'] לא הרימו את נטל השכנוע המוגבר המוטל עליהן להוכיח כי התארגנות עובדים לא היוותה שיקול בהחלטה לסגירת החברה והעברת פעילותה לרשת רמי לוי. אומנם מטענות המשיבה עולה כי במסגרת השיקולים להעברת הבעלות בחברה ומאוחר יותר בהחלטה לסגירת החברה נשקלו שיקולים כלכליים ושינויים אסטרטגיים של רשת לוי (המוטלים בספק בהקשרם לעניין זה), אולם הן לא השכילו להוכיח כי התארגנות העובדים לא הייתה כלל שיקול במסגרת שיקוליה לסגירת החברה…"

"בנסיבות של טענה לפגיעה על רקע התארגנות – נטל השכנוע המוטל על כתפי המעסיק הוא נטל שכנוע מוגבר וזאת לנוכח מעמדה של זכות ההתארגנות…"

זהו היפוך מסוכן של חזקת החפות ויסודותיו הבסיסיים של המשפט האזרחי, הנעשה מסיבות אידאולוגיות אקטיביסטיות מובהקות. על פי בית הדין לעבודה, מהרגע שבו מחליטים עובדים להתחיל להתאגד, הם הופכים לפרח מוגן, שכל המערכות סביבם צריכות להסתדר מחדש ולצעוד בסך.

בתי הדין לעבודה כבר פסקו בעבר כי מהרגע שמתחילה התאגדות בעסק אסור למעסיק לדבר עם העובדים, אסור לו להביע את דעתו על ההתאגדות או לספק לעובדים מידע אלטרנטיבי. בתי הדין כבר הטילו קנסות על מעסיקים שעברו על ה"עבירות" הללו; עתה נוספה זכות מוגנת נוספת: היכולת של העובדים המתאגדים להאשים את המעסיק בהאשמות א-פריוריות, בלי עובדות ובלי ראיות מרשיעות.

בכך הושלם המהלך להפוך את ציבור המעסיקים בישראל – הקטר האמיתי של הכלכלה – ל"איש הרע" האולטימטיבי, שיש לפגוע בו בכל הזדמנות ולהצר את צעדיו.

את ההשלכות על הכלכלה אנו עלולים להרגיש בשנים הקרובות. את ההשלכות על סלי המזון שלנו, אולי נתחיל להרגיש בקרוב מאוד.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

23 תגובות למאמר

  1. הפסק דין אדיוטי במיוחד לנוכח זה שחוקי העבודה נועדו לטובת העובדים אם כולם אכן מועילים לעובדים זו כבר שאלה אחרת אבל גם מי שסבור שהם מועילים לעובדים ברור שזה נועד לטובתם ולא לטובת ההסתדרות. במקרה הזה אם אכן רמי לוי פגע בעובדי שיווק השיקמה אז הפיצוי צריך ללכת לעובדים האלה ולא להסתדרות שהעובדים הנפגעים בסופו של דבר כלל לא חברים בה.

    1. אם קצת היית מכיר את המקרה היית יודע ההסתדרות שילמה לעובדות שפוטרו עקב הקמת הועד שכר לאורך כל התקופה.
      תתביישו לכם לעמוד לצד אדם ששכח מאיפה הגיע וחושב שעובדיו הם עבדיו

    2. יאיר
      אשמח אם תפנה למקור המראה כמה ההסתדרות שילמה לעובדות. אם אכן היא שילמה לעובדות מליון וחצי שקל אכן הסכום של פסק הדין ראוי שילך אליה אבל יש לי הרגשה שהם זרקו איזה פירור לעובדים בשביל לקחת מיליון לעצמם …

  2. רמי לוי ומעסיקים נוספים שחוו וחווים את נחת הזרוע של טרור "זכויות העובדים" בגיבוי "הבורר" של המאפיה (בית הדין לעבודה, כמובן) צריכים לעבור למדיניות של "לא שמים פס" על פסקי הדין ההזויים האלה.

    פשוט לא לבצע את פסק הדין. לזרוק את ההסתדרות בכוח מהעסקים שלהם. להתנהג כבריונים עם מסר ברור:
    "אני בעל הבית בעסק שלי. המחוייבות שלי היא להעסיק עובדים בתנאים הוגנים ע"פ חוזה אישי שאקפיד לבצע היטב את חלקי בו. כל השאר לא מעניין אותי בכלל. עובד שיחתור תחת נאמנותו לחברה, יעוף באותו יום לביתו".

    המרקסיסטים בהסתדרות וחבריהם בבתי הדין לעבודה חצו כל גבול והגיע הזמן להשיב מלחמה.

  3. האם הנזק לעובדים ולהסתדרות אכן נאמד במיליון וחצי שקלים? או שהסכום נקבע כעונש על פי מצב הרוח של השופטים. ולמה הכסף הוא לזכות ההסתדרות? רק כי רמי לוי פגע במוסד קדוש במיוחד?

    1. לפי הנימוקים בפסק הדין, התבססו על תקדימים קודמים והחליטו להחמיר עוד קצת

    1. חווינו שוטרים אלימים. ואין זו הפעם הראשונה שאנו מגלים שגם בבתי הדין לעבודה יש שופטים שנוקטים בסמכות שפיטתם באלימות העוברת את גבול ההגיון והצדק. וד״ל.

    2. בשביל מה לערער? עוד זמן וכסף שהולך לפח. שיחתוך את ההפסד על מיליון וחצי ואנחנו כבר נשלם על זה במחירי המוצרים שיעלו ברשתות המזון.

  4. רק הערה לסדר חברות שיווק מהסוג של ביכורי השקמה הן סופר רווחיות ומגיעות לקרוב לעשרים אחוז רווח תפעולי. המספר שמופיע בכתבה נכון לחברה האם החברה הקמעונאית. הסיבה לכך היא שבשוק הזה שולט אוליגופול

  5. רמי לוי הוא חמדן של עובדים מסכנים ולא ברור איך נתנו לו להדליק משואה. בושה

  6. מידה צר לי.
    מעצם העובדה שקראתי את המאמר הזה ברי כי אני מנוי על האתר, קורא את כתבותיו ומעניק להן אמינות.
    נראה שכל המאמר נכתב מתוך בורות וחוסר הבנה במשפט העבודה.
    מעבר לבורות ולשגיאות המביכות (חזקת החפות?? במשפט אזרחי????) האג׳נדה של כותב המאמר מבצבצת מכל שורה ולא מאפשרת להתייחס לנכתב ברצינות.
    מעבר לכל זה, האם הכותב, הבור בענייני משפט, מכיר את מערכת השכר העלובה והמעליבה של רמי לוי לעובדיו?
    אחרי המאמר הזה התגבש אצלי רושם שמידה ממומנת על ידי רמי לוי

  7. לאדון כתב,
    לגבי שיעורי הרווחיות, יש ללמוד את ענף הקמעונאות:
    נכון שהרווח התפעולי של הקמעונאי נמוך מאוד, אבל
    חברות שיווק הפירות, בהן הרווח גבוה משמעותית. יש מספר חברות ציבוריות בענף, המלצתי לקרוא את הדוחות שלהם.
    אם יש קמעונאי, שמשוגע מספיק לדווח על מגזר פירות וירקות (קשה לי להאמין), אז גם משם תלמד.

  8. כמה אי דיוקים:
    1. מדובר בשוק המזון הסיטונאי. הרווחים שם הרבה יותר גדולים מ 2%.
    2. כל עוד זה החוק רמי לוי מחויב לנהוג על פיו. אם הוא חושב שהחוק לא טוב או שהוא נוגד את חוק חופש העיסוק – שמורה לו הזכות לערער לבית המשפט העליון. מתקדימים קודמים בית המשפט העליון א הפך פסיקות דומות של בית הדין לעבודה.
    3. התאגדות עובדים היא זכות בסיסית ופגיעה בה היא עבירה על החוק. נקודה. אני לא מתלהב מרמי לוי – האביר על הסוס הלבן שבא להציל את המשק הישראלי (במיוחדכשהוא ואשתו משכו משכורת ודיבדנדים ב 10 מיליון ש"ח בשנה). ולפני שתתקפו – כן, לרמי לוי מותר להרוויח. מותר לו אפילו להרוויח הרבה מאוד.
    אבל אסור לו בשופ פנים ואופן לעבור על החוק.

    מעניין אם הוא יערער על הפסיקה. אני מאמין שלא, כי הוא יודע שסיכוייו לנצח קלושים למרות כל המעקות של הליברטיאנים.

  9. אידיוט מי שמעסיק שכירים בישראל. ב 15 השנים האחרונות אני לא מעסיק שכירים, מי שלא יכול לספק שירות תמורת חשבונית שיפנה להסתדרות שתפרנס אותו, אתי עובדים רק עצמאיים. מי שלא מבין שבעתיד רק עצמאים יוכלו להתפרנס, משלה את עצמו. כל אחד צריך לקחת אחריות על פרנסתו, נגמר העולם הזה שבו שכירים רק הגיעו לעבודה בזמן וכל ה"זכויות" שלהם ונטל פרנסתם נפל על המעסיק.

    1. בית הדין לעבודה יכול בקלות לומר שהעובדים שלך למרות היותם עצמאיים בהגדרה הם למעשה שכי

    2. עצמאי צריך לשלם הנהלת חשבונות ולהגיש דוח שנתי שעולה לא מעט,כל כמה שנים הצהרת הון,מעמ כל חודשיים וכמובן ביטוח לאומי.
      לא כדאי להיות עצמאי ללא קשר ל"זכויות"

  10. בית דין לעבודה הפך לבית דין משחית הפוגע בשוק העבודה.
    כיום, לא כדאי להעסיק עובדים בישראל ובמיוחד נשים.
    לצערנו, כיום כל בעל עסק מחפש להוציא את העבודה מהעסק שלו לחו"ל ולא להתעסק עם עובדים בישראל.
    חוסר הגמישות בניהול העסק יהרוס את המשק הישראלי.
    חבל.

  11. "בתי הדין לעבודה כבר פסקו בעבר כי מהרגע שמתחילה התאגדות בעסק אסור למעסיק לדבר עם העובדים, אסור לו להביע את דעתו על ההתאגדות או לספק לעובדים מידע אלטרנטיבי. בתי הדין כבר הטילו קנסות על מעסיקים שעברו על ה"עבירות" הללו"
    אני מקבל שאין למעביד לפטר או לאיים על עובדים באופןן כלושהו משעה שמתחילה התארגנות אולם באם הכתוב מדוייק ונאסר על המעביד להצמיא אינפורמציה אלטרנטיבית נראה שאכן אנו מצויים בפתחה של תקופה חדשה:
    הסוציאליזם הלוחמני מקבל של גיבוייה של מערכת משפטית שאינה מבינה משמעות מעשיה.

  12. ובכן,אם ההסתדרות מפוצה,אז לא נגרם שום נזק
    לעובדים אלא להסתדרות.
    אם עליה בשכר מינימום מחייבת העלאת מחירים,פירושו שהרבה מאוד אנשים מקבלים שכר מינימום.למה בעצם מתקיים מצב כזה ?

    השוק הפרטי לא עובד.הוא לא מייצר מספיק מקומות עבודה ואלה שכן,רובם בשכר מגוחך.
    זאת הסיבה האמיתית להדפסת הכסף של ארהב ואירופה ולמיסי הרצח אצלנו.
    זה לא הופך את האלטרנטיבה הסוציאליסטית הפאתטית
    למשהו שיכול לעבוד.

  13. הגיע הזמן שמדינת ישראל תחוקקק חוק המבטל את החוק הקיים בקשר להתאגדות. זה נשמע אדיוטי

    1. יש לבער את כל החוקים והסעיפים הסוציאליסטים שנשארו לנו מתקופת הפנקס האדום.