המסים יורדים וכולם נהנים מפירות הצמיחה

אל תתנו לנהי הפופוליסטי של השמאל לבלבל אתכם: הורדת המסים הצפויה היא מהלך מבורך שיוריד את יוקר המחיה, יחזק את מנועי הצמיחה וייטיב עם כל אזרחי ישראל

המדיניות הכלכלית של ממשלת הימין עובדת. נתניהו וכחלון. צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90

בשורה: הפחתת מסים בדרך. על פי הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, השניים סיכמו כי "בעקבות ההישגים הכלכליים של מדינת ישראל בשנה האחרונה ורצונם בהמשך עידוד פעילות המשק לטובת אזרחי ישראל – יגבשו מתווה משותף להפחתת מסים".

על פי הדיווחים, הורדת המסים תתמקד בשלושה תחומים: הורדת מס הכנסה למעמד הביניים (בשיעור לא ידוע), הורדת המע"מ בחצי אחוז עד אחוז, והורדת מס החברות עד 2018 באחוז נוסף, ל-22%.

זו אכן סיבה למסיבה. הורדת המע"מ צפויה להוריד את יוקר המחיה לכל האוכלוסייה, הורדת מס ההכנסה למעמד הביניים תותיר בידי האזרחים הכנסה פנויה רבה יותר, והורדת מס החברות תעניק תמריץ לפתיחת עסקים חדשים, להמשך ביסוסם של הקיימים וליצירת מקומות עבודה חדשים. שורת הצעדים הללו צפויה לחזק את הצמיחה ולהגדיל את העושר של כלל האזרחים.

בזמן שהמדיניות הכלכלית של הימין – התומכת בצמיחה ובהגדלת העוגה הלאומית – מוכיחה את עצמה שוב ושוב, בשמאל ובאופוזיציה חושבים שעדיף להשתמש בסכום שהתפנה כדי לנפח את תקציבי ההעברה הממשלתיים.

ח"כ אילן גילאון ממרצ, למשל, אמר כי "כל הורדה במסים הישירים היא לפני הכל הטבה מפנקת לעשירים וסטירת לחי מצלצלת לעניים החיים משכר מינימום או מקצבאות". כתחליף הציע גילאון להעלות את קצבת הזקנה לשכר המינימום, לשקם את הדיור הציבורי ולטפל במשבר הדיור; ח"כ איציק שמולי מהמחנ"צ אמר כי "עם הכסף הזה אפשר להוציא אל הפועל מחר בבוקר את הרפורמה בסיעוד ולהעלות גם את קצבאות הנכות והזקנה"; ח"כ עמיר פרץ הציע לנצל את הכסף "לטובת השירותים החברתיים שקורסים, ולהעניק אותו לקשישים נזקקים או להקלת הלחץ בבתי החולים"; ח"כ יואל חסון הציע להשקיע את הכסף בשירותים חברתיים, "כגון חופשת לידה של שמונה חודשים וסבסוד מעונות מגיל אפס עד גיל שלוש שנים; ח"כ מנואל טרכטנברג אמר כי "ממשלה אחראית הייתה יוצרת שוק יציב לטווח הארוך, ומגדילה את ההשקעה בנו האזרחים: בקשישים, בגיל הרך, בהשכלה טכנולוגית, בתחבורה ציבורית, בכל מה שכל כך חסר לנו בישראל".

במילים אחרות: פחות כסף לאזרחים ויותר כסף לתכניות ממשלתיות יקרות, אלה שתמיד משיגות את מטרתן ואף פעם אינן נכשלות או לוקות בחוסר יעילות. כל מה שחסר לאופוזיציה הוא רק עוד קצת כסף כדי להביא את הגאולה.

הקצבאות יוצרות תמריץ שלילי

בניגוד לעמדות הפופוליסטיות שמשמיעה האופוזיציה, כמעט כל הגורמים המקצועיים בישראל תומכים במהלך של הממשלה וסבורים כי עליה לשמור על תקציב שמרני יותר ובזבזני פחות. פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אומר כי "יש לנצל את הצמיחה המרשימה בהכנסות המדינה ביחד עם הירידה ביחס חוב־תוצר על מנת להוריד מסים, עם דגש על מס הכנסה. הפחתת מסי הכנסה גם תסייע להגדלת הפעילות במשק, לשמירת הצמיחה המהירה וגם תותיר יותר כסף בידי האזרחים, דבר שיגדיל את רווחתם". לדעתו של שמחון שותפים גם בכירים באוצר, כמו הכלכלן הראשי יואל נווה ואחרים. למעשה, היחידה שחושבת אחרת היא נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, הסבורה שההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות מדי ביחס לעולם.

עמדתם זו של הגורמים המקצועיים נובעת מכמה סיבות. כפי שניסיון העבר מלמד, האוכלוסיות החרדיות והערביות מגיבות להעלאת קצבאות באופן שלילי, והקצבאות יוצרות אצלן תמריץ לא לצאת לעבוד ולהסתמך על תקציבי הממשלה. בנוסף, האוכלוסייה בישראל צעירה ביחס לממוצע בעולם, ולכן מטבע הדברים נדרשת הוצאה אזרחית נמוכה יותר לעומת מדינות אחרות, שבהן שכבה גדולה של אוכלוסיה מבוגרת צורכת יותר שירותים חברתיים.

לכך מצטרפת סוגיית היעילות. בניגוד לאשליות הממוחזרות באופוזיציה, הגדלת תקציבים למערכת הרווחה איננה פתרון קסם. במקרים רבים מה שנדרש הוא רפורמה מבנית, צעד שאיננו דורש משאבים כספיים רבים.

בהגדלת ההוצאה הציבורית ישנה בעיה נוספת, שגם ממנה השמאל מתעלם באופן עקבי: הגירעון הלאומי. כפי שפרסמנו ב'מידה', בעקבות הגדלת תקציבים נרחבת שהנהיג השר כחלון בכל התחומים (כן, גם דיור, רווחה וחינוך), בשנים 2018-2017 צפוי הגרעון לעמוד על 2.9% , במקום 2.5% ו־2.25% בהתאמה. גם הנתון הזה הוא אופטימי יחסית, שכן האוצר נקט במניפולציות חשבונאיות כדי להציג יעד גרעון נמוך יותר מזה האמיתי.

מהלך זה של כחלון ספג ביקורות נרחבות מגורמים מקצועיים רבים, ובראשם צוות של קרן המטבע הבינלאומית שביקר בישראל לפני חודש. הבעיות של גרעון גבוה במקום שאין בו צורך הן רבות: הדור הצעיר של היום ישלם עליו את הריבית בעתיד, ובנוסף, בשעת מיתון, גרעון גבוה מקשה על יציאה ממנו. גרעון גבוה אף עלול להשפיע על הצמיחה בטווח הארוך.

הביקורת משמאל על כחלון היא אירונית: כחלון הגדיל את הגרעון לרמות שחרגו מהמלצותיהם של כל הגורמים המקצועיים, וזאת כדי להוסיף תקציבים לרווחה, לחינוך ולרפואה ולממש את תכנית 'מחיר למשתכן'. בתגובה, הח"כים משמאל חושבים שזה "לא מספיק", ומזכירים את כל בעיות המדינה שאותן היה אפשר (לכאורה) לפתור עם עוד כסף.

מדוע באמת לא בחר כחלון להשתמש בכסף כדי להקטין את הגרעון? ניתן לשער שבאוצר מקווים כי הפחתות המסים יתורגמו לפעילות עסקית ולצמיחה מוגברת, שיובילו להכנסות יציבות של הממשלה גם בעתיד. נוסף על כך, הפחתת מסים מובילה לרווחה גדולה יותר לאזרח באופן מיידי.

לאחר ששר האוצר כבר שפך כספים רבים על תכניות רבות שהצדקתן מוטלת בספק, אפשר לברך על כך שהפעם הוא בחר לחזק את מנועי הצמיחה באמצעות הורדת מסים נוספת, ו"להחזיר את הכסף לאזרחים". בינתיים כלכלת ישראל ממשיכה לדהור קדימה, וכולם נהנים מפירות הצמיחה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

13 תגובות למאמר

  1. תקני הצוות המטפל במוסדות הבריאות לא השתנו מ- 1996.
    האם לא הגיע הזמן לעדכן אותם?
    האם זו לא מטרה ראויה לעודף הכספים באוצר?
    כמה זמן לוקח לאדם (שאיננו מקושר) לקבל טיפול בחדר מיון ברמב"ם? אגיד לכם: 32 שעות. כן.

  2. הכתבה שלך לא שונה מטענות השמאל כל צד מבטל את השני בבוז עמוק
    לגבי הטיעונים שלך-
    ממתי מעמ מיטיב עם האוכלוסיה?!?!? הורדת מעמ = העלאת מחירים.
    ממתי העלת קצבת זקנה ונכות יוצרת תמריץ להיות נכה או זקן?!!!?
    איך אפשר לבטל את הטענה בבוז שכזה ולומר שיש רק דרך אחת להטיב עם האוכ'.
    תאר לך מצב שבמקום להוריד את המעמ הממשלה הייתה בוחרת להעלות את קצבת הזקנה
    מצד אחד האזרחים היו מרגישים בכיס את ההטבה מהורדת מס הכנסה ומהגדלת קצבת הנכות
    ומאידך החברות היו נהנות מרווחים גדולים יותר כתוצאה מהורדת מיסים.
    נ.ב צא מהסרט שהורדת המס תוריד מחיר – זה לא קרה בעבר וזה לא יקרה בעתיד.

  3. הנתונים הכלכליים המרשימים הם למרות כחלון ולא בזכותו. אילו שטייניץ היה חוזר למשרד האוצר לפני שנתיים, מצבנו היה אפילו טוב יותר.

  4. שני צעדים לפעול הינן: הורדת מיסים לצד יותר יוזמה חופשית מבטיחים מנוע צמיחה של 2% ומעלה לשנה.

    איפה שיש שדרוג תשתיות(כבישים ,מסילות ברזל נמלי תעופה ועוד) להפשיר קרקעות לבנייה עוד מנוע צמיחה חשוב של 2% לשנה.

    כל זה יש להוסיף אקזיטים בהייטק , פתיחת שווקים גולבלים , פיתוח והשקעות פרטיות במרכזי מחקר בפריפריה והתייעלות במגזר הציבורי(להבדיל מהצבא והמשטרה) , מניעים כלכלה חזקה ושפויה!

  5. כשאני עובד ומתאמץ יותר, וקצת עובר את ה-10,000 ש"ח לחודש (בעבודה מאד לא הסתדרותית), באה המדינה ולוקחת לי 50% מס הכנסה וביטוח לאומי על כל שקל נוסף. חצי. לא מדובר פה על ספקולציות נדל"ן, אלא על שעות עבודה ארוכות מאד, השקעה ומאמץ. גם לא מדובר על שכר בשמים.
    כדי לשרוד אני כמעט לא מוציא על מותרות (בעיקר על העשרות לילדים), חי בצניעות יחסית, עובד המון. די!!!
    כל הזמן מדברים על השכבות החלשות והנכים. הכל נכון. אבל מה עם אדם שעובד ורוצה לראות קצת ברכה בעמלו עבור משפחתו.
    המסים בארץ הזו הם מטורפים, ולא מאפשרים להרים ראש.

  6. המטרה של הממשלה היא ליצור שכבה ענקית של אזרחים מוחלשים. ללא מערכת בריאות מסודרת, ללא מערכת חינוך ראויה, ללא מערכת תחבורה ציבורית או כל עזרה הדדית. כך האזרחים עסוקים במלחמת השרדות. מלחמת קיום בה ימי החופש הם מינימליים, ימי מחלה לא קיימים, אין תאימות בין חופשי ילדים לחופשי עובדים, השכר למי שעובד כשכיר מחוץ למגזרים המבוקשים הוא שכר רעב וכמובן יש את מחסום הגיל ואת האפליה השגרתית לפי מגדר, גזע ומוצא. ואת כל זה אני אומר בתור מי שתומך בגישה של פייגלין.
    לא מדובר כאן על קפיטליזם אלא על נפוטיזם וקרטליזם וגישה דורסנית הבאה למלא את כיסי השלטון על חשבון האזרחים ועל חשבון המדינה.
    עצוב שחננאל לא רואה את הדברים.

  7. במקום להפחית מיסים שיבנו בתי חולים. שיקצרו תורים ניתוח. שימנעו מלחכות בחדר מיון 8 שעות או יותר
    שיבנו יותר רכבות תחתיות. תחבורה ציבורית נורמלית ומהירה. רווחת התושבים עדיפה על קבלת 500 שקל בשנה

  8. מה לגבי להשקיע את הכסף מגביית יתר של מיסים ומהכנסות של מיסים במיליארדים ממובילאי בהעלאת קצבאות הנכות של נכים קשים שאינם יכולים לעבוד לגובה שכר המינימום?
    אותם נכים מוציאים כספים רבים עבור בריאותם ולמען הניידות שלהם, בין אם זה תרופות מרובות (ועוד שלא נדבר על תרופות מחוץ לסל הבריאות), אביזרי ניידות אביזרי אורטופדיה מכשירי שמיעה מכשירי הקראה לעיוורים, מזון שלא גורם לאלרגיות קטלניות, מזון רפואי לנכים קשים שאינם יכולים ללעוס או עם הגבלות תזונתיות קשות וטיפולים נוספים ( וזה וגם לפני שאני מדברת על זה שהעסקת מטפל זר גובה 6,000 ש"ח לחודש כאשר הקצבה רק 2,342 ש"ח והסיוע של המדינה רק עד 2,000 ש"ח).
    מעבר לזה הנכים הקשים שאינם יכולים לעבוד עדיין צריכים לשלם שכר דירה (שהוא אפילו גבוה יותר אם זאת דירה שנכה על כסא גלגלים יכול לגור בה), חשבון מים (שהוא גם גבוה יותר אצל אנשים שהמקלחת היא מסובכת יותר ובלתי נמנע שתארוך יותר זמן), חשמל, אוכל (שחייב להיות אוכל קל להכנה מה שמייקר אותו), טלפון ארנונה ועד בית וכל ההוצאות שיש גם לאנשים בריאים.

    אז איך נכה קשה שאינו יכול לעבוד יוכל לשרוד מקצבה שהיא פחות משכר מינימום?

  9. [email protected] הגיב:

    למה הימין חושב שמיסים זה דבר רע? למה הימין חושב שתמיכה בחלשים זה דבר פסול? למה הימין חושב שצמיחה גבוהה זה דבר מבורך? למה הימין חושב שקיצוץ מיסים עדיף על השקעה בתשתיות ובאזרחים?
    בתי החולים עמוסים לעייפה וסובלים מחוסר כח אדם. אזרח שנהנה מהוזלת מחירים ומגידול בהכנסתו הפנויה לא ישקיע את כספו בבתי חולים ולא בעובדים סוציאליים ולא בשיפור מערכת החינוך. את אלו רק מדינה יכולה לעשות. אזרח שמאמין שהמיסים שהוא משלם מועברים למטרות ראויות יסכים אפילו לשלם יותר מיסים. הרי נטל המס בישראל הוא מן הנמוכים במערב.

  10. לא "כולם" נהנים מפירות הצמיחה. מהורדת מיסים נהנים בעיקר אלו שהכנסתם גבוהה. העניים היו רוצים גם הם להנות מהפחתת מיסים אבל אין הכנסתם מגיעה לסף המס והם אינם נהנים כלל מהפחתה של מיסים ישירים.
    חלוקה הוגנת יותר, כזן שתדאג שההצלחה הכלכלית תחלחל גם לשכבות החלשות, תושג אם במקום הפחתת מסים ישירים (ובעיקר מס הכנסה ומס חברות) יופחתו המיסים העקיפים ובראש וברשונה מס ערך מוסף!

    1. לידיעתך. אלו שהכנסתם גבוהה, זה אומר מעל 10,000 ש"ח. מעל סכום לא גבוה זה המסים הישירים מזנקים.

      מידע אישי, אוכל להגיד לך שנכויות שונות (ובעיקר אוטיזם) מקבלים סכומים גבוהים כבר קיום. לא רק לקצבה אלא גם למוסדות, שירותים וכו'. יש תנופה ענקית בתחום הזה.

      לכולם דואגים, אבל המדינה פשוט מתעמרת בכל מי שקצת עובד, משקיע, לומד, מתפתח, יוזם.
      לא מדובר על "עשירים", אלא על מעמד ביניים לפי כל הגדרה.