המלחמה של 'יש עתיד' בתקשורת הימין

הקרב על התאגיד ו'חוק ישראל היום' הם שני צדדים של אותה מטבע: מלחמתה של 'יש עתיד' בתקשורת הימין הישראלית

שמאל בתחפושת של "מרכז"; ח"כ יאיר לפיד ועפר שלח; צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

בשנת 2014 הכריז השמאל (בשיתוף פעולה של כמה גורמים בימין) מלחמה על התקשורת החופשית בישראל. שני המהלכים המרכזיים לכך היו "חוק ישראל היום", שמטרתו הייתה לפגוע אנושות בעיתון הימין הארצי היחידי, והקמת תאגיד השידור הציבורי, שמטרתו הייתה לבצר לברנז'ה התקשורתית מאחז קבע בשידורי הטלוויזיה והרדיו במימון משלם המיסים, אך ללא בקרה של נבחרי ציבור.

שני המהלכים הללו היו אמורים לשנות את מפת התקשורת בישראל, ובשניהם שיחקה תפקיד מרכזי ביותר מפלגת "הפוליטיקה החדשה": 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד.

במאמר שפורסם אתמול ב'מידה' פירט עקיבא ביגמן את מעורבותם העמוקה של אנשי 'יש עתיד' בשינוי "חוק התאגיד". בראשות הוועדה המיוחדת שהוקמה לשינוי החוק עמדה ח"כ קארין אלהרר מ'יש עתיד'. שר האוצר דאז, יאיר לפיד, הופיע בישיבה הראשונה של הוועדה וסימן את המטרה בדברים מפורשים: ניתוק התאגיד הציבורי מנבחרי הציבור, כלומר, העברתו לידיים הבלעדיות של הברנז'ה העיתונאית.

המהלך של 'יש עתיד' הצליח משום שהוא התרחש בעיצומם של מבצעי "שובו אחים" (החיפוש אחר שלושת הנערים שנחטפו) ו"צוק איתן". כלומר, בשעה שהשלטון והאזרחים התמקדו באירועים הביטחוניים, נחטף "חוק התאגיד" על-ידי 'יש עתיד', שדאגה להסיר מהתאגיד את כל גורמי הפיקוח והבקרה, והבטיחה שהכספים הזורמים אליו יהיו אוטומטיים וללא שליטה ציבורית.

ההטעיות של 'יש עתיד'

ב'יש עתיד' נבהלו מהעיסוק המחודש בחוק התאגיד ומחשיפותיו של ביגמן, ובתגובה הם מנסים להטעות את הציבור בשתי טענות שונות. בראיון לגל"צ חזר אתמול עפר שלח על המסר של לפיד ואלהרר: 'יש עתיד' דאגה לחופש הביטוי והעיתונות. כמה אצילי מצידם; עוד היינו עלולים להתפתות להאמין לזה, אילולא ממש באותו הזמן של מחטף התאגיד השתתפה 'יש עתיד' בניסיון לפגוע ולהשתיק עיתון פרטי, "חוק ישראל היום", שהוגש במרץ 2014.

אבל שלח לא לבד. היום התראיין יאיר לפיד באותה תחנה וניסה לברוח מאחריות לחוק בטענה שהחוק בכלל עבר בממשלה במאי. אבל התירוץ שקוף מדי. הרי כפי שחשף ביגמן, החוק שעבר בממשלה אינו החוק שיצא מהוועדה המיוחדת שהוקמה בראשות חברת 'יש עתיד'. החוק המקורי היה סביר והיו בו מרכיבים חשובים של פיקוח תקציבי ובקרה ציבורית – בדיוק אותם אלמנטים חיוניים שוועדת אלהרר השמיטה מהחוק במתכונתו הנוכחית. כאמור, המהלכים לניתוק הציבור מתאגיד השידור הציבורי התרחש במהלך החודשים יוני ויולי, בחסות הנסיבות הבטחוניות הקשות.

אבל תמיד צריך למצוא את החיובי, נכון? יש דבר אחד טוב בניסיונות ההתפתלות וההתחמקות של עפר שלח ויאיר לפיד. העובדה שהם מנסים לברוח מאחריות לתאגיד מוכיחה שגם הם יודעים כי מדובר בחוק רע ולא דמוקרטי. הרי לו היו סבורים שהתאגיד הוא הישג ציבורי חשוב, הם לא היו נבהלים ומפזרים אחריות אלא מתגאים בו כהישג שלהם. אבל שלח ולפיד יודעים שהם שירתו כאן אג'נדה וברנז'ה של השמאל המובהק – עובדה אשר עלולה להיות בעוכריהם במערכת הבחירות הבאה – ולכן הם בורחים מאחריות.

מה מניע את המפלגה של לפיד?

הנקודה הפוליטית שיש להדגיש כאן היא שבשני החוקים אנו רואים שיתוף פעולה של 'יש עתיד' עם האופוזיציה משמאל. כך, כפי שחשף ביגמן, בוועדת אלהרר היה רוב לשמאל. לכך יש להוסיף שאת "חוק ישראל היום" הגיש, בין היתר, ח"כ יואל רזבוזוב מ"יש עתיד" (כמו גם איילת שקד), וכשהחוק עבר בכנסת בקריאה טרומית, כל עשרת הח"כים של יש עתיד שנכחו במליאה הצביעו בעדו, כולל ח"כ עפר שלח וקארין אלהרר. וכל זה קורה בסמיכות זמנים ל"חוק התאגיד".

עד כאן העובדות הידועות. כעת אנסה לשער מדוע 'יש עתיד' נלחמה בתקשורת הימין. אנו יודעים היטב את מי שירת "חוק ישראל היום": את מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. והנה, במאמר מאוגוסט 2016 חשף ביגמן את מפת הקשרים של מו"ל 'ידיעות אחרונות', שממנה עלה כי יש למוזס קשרים רבים למינויים מרכזיים ביותר בתאגיד. אם הדבר נכון, הרי שמוזס הוא האיש המחבר בין שני מהלכי הליבה של 'יש עתיד' ב-2014: התאגיד ו"חוק ישראל היום".

לאור זאת, אני מעלה את ההשערה כי המלחמה שהכריזה 'יש עתיד' על התקשורת החופשית ב-2014, שעיקרה תנועת המלקחיים של "חוק התאגיד" ו"חוק ישראל היום", נועדה לשרת את אותו אינטרס.

נקודה נוספת, ולא פחות חשובה, עוסקת בפרשת 2000 במסגרתה חוקרת המשטרה את הקשרים שבין נוני מוזס לראש הממשלה נתניהו. החקירה נוגעת לאירועים שאנו מדברים עליהם כאן. על מנת שהחקירה תהיה רצינית, החוקרים חייבים לחקור לעומק גם את פעילותם של הפוליטיקאים שקידמו את "חוק ישראל היום" ו"חוק התאגיד". האם ניתנו לאנשי 'יש עתיד' בתמורה הבטחות כלשהן בדמות סיקור חיובי? האם נוני מוזס נפגש ודיבר איתם? כמה פעמים? על מה דיברו? במיוחד העניין מטריד משום שידוע שאנשי 'יש עתיד' לא רק קידמו את החוקים הללו, אלא ששרים לשעבר במפלגה הזרימו כספי פרסום סמוי לקופת 'ידיעות אחרונות'.

אני מבין את התבהלה שאוחזת באנשי 'יש עתיד' בכל פעם שהעיסוק בתאגיד ובחוק ישראל היום מתחדש. בראיונות שנערכים עימם ביומיים האחרונים קל לשמוע עד כמה עפר שלח ויאיר לפיד מתרגשים, צועקים ומטיחים עלבונות כשעולה חלקם ב"חוק התאגיד". ככה זה כשמוסרות שתי מסכות מרכזיות בעת ובעונה אחת: ה"מרכז" מתגלה כשמאל, וה"הנהגה" מתגלה כמשרתת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. נתניהו גם לא תמים בכל העניין. ביטול השידור הציבורי , ביטול הרשות השנייה ופתיחת שוק התקשורת אלו דברים שהיו צריכים להעשות מזמן,אחרי 8 שנים בשלטון כבר נגמרו לי התירוצים בשביל נתינהו.

  2. להשלמת התמונה באיזה תאריכים אושר חוק "ישראל היום – בקריאה שניה ושלישית ?

  3. נקבת במועד הקריאה הטרומית.
    השאלה המתבקשת הנה באיזה מועדים אושר החוק בקריאה שניה ושלישית ?
    ןאם מועדים אלה היו אחרי צוק איתן -כיצד הימין מסביר מחדל זה?

  4. כתבה כל כך שיקרית. לוקחת דעות יחיד ומפרמת אותם כחשדות. והכי מעניין שאחר כך אומרים שהעיתונאם שמולנים .

  5. מעניין מאוד. גם הימין וגם השמאל מחפשים בנרות להפיל את יאיר לפיד. זה ממש טוב. זה סימן שמאוד מפריע להם שהרבה בוחרים עוזבים לטובת יאיר לפיד.
    ועכשיו כתבי " במידה " בדיוק כמו כתבי " הארץ" מנסים לפרסם דעות ושקרחם על יאיר לפיד.
    אבל הוכח שככל שהימין הקיצוני והשמאל הקיצוני משקרים יותר כך יותר קולות עוברים ליש עתיד

  6. חוק התאגיד הציבורי הועבר על ידי גלעד ארדן ונתמך על ידי ראש הממשלה נתניהו.
    אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה.
    זה חוק הגיוני שבא לחסל את רשות השידור המושחתת שנשלטה על ידי ועדים מושחתים ועשרות רפורמות שנכשלו.
    עכשיו נתניהו פשוט מנסה לתת למושחתים להמשיך לשדר חדשות כי הם יהיו חייבים לו.

  7. יאיר לפיד ועופר שלח.. הם ממפלגה שבנוייה על תחמנות והטעיית הצבור כולו. המהפך שהוכח אצל יאיר לפיד יו"ש עתיד בהקשר החרדים.. מהבחירות הקודמות לאחרונות.. כאשר יאיר לפיד היתמנה כרצונו.. לשר האוצר.. הוא השפיל וירד על החרדים כמו אביו ז"ל.. בשעתו..עכשיו הוא רודף להצמיד את החרדים ליש עתיד.. ומה הוא לא עושה בשל כך.. מתחפש לחרדי.. מתעטף בטלית..מברך שמע ישראל.. מנשק את אבני הכותל.. אוקיי האיש מת לתפוס את השלטון.. אך הראה לנו את פרצופו האמיתי החסר אחריות כאשר היה שר האוצר בממשלתו השלישית של מר בנימין נתניהו. ובמקום ללמוד כלכלה תוך כדי עבודה.. וללמוד מאנשים עם תעודות בנושא.. העובדים במשרד האוצר.. הוא נסחט ע"י נוני מוזס.. יחד עם ציפי ליבני. שנדרשו לחתור תחת מנהיגותו של ראש הממשלה.. וללא בחירות להקים ממשלה חילופית.. היו אנשים שהתבקשו ע"י שני הנוכלים הללו.. לחתום על מסמך שהם בעד הפלת ראש הממשלה. וראו הפלא ופלא.. מייד ראש הממשלה הוזהר שקיימת חתירה נגד משילותו.. ועל כן הממשלה פוזרה ויצאנו לבחירות מיותרות שעלותם הייתה מיליונים רבים. גמובן שיאיר לפיד וציפי ליבני הצמד חמד לחתירה נגד ראש הממשלה.. טענו מעל כל במה שראש הממשלה משקר בעניין זה. ומי דווקא העיד לטובת ראש הממשלה בעניין חמור זה.. חברת הכנסת זהבה גלאון.. ושר הבריאות מר ליצמן. הם הודו שאכן התבקשו להצטרף אל השניים "נקיי הכפיים" יאיר לפיד וציפי ליבני. כך הם מתנהלים בכחש ומירמה. חוץ מלחכות את מר בנימין נתניהו.. מתוך קנאה להצלחותיו כראש הממשלה.. (האמת שבכל תפקיד שנשא אם בצבא.. אם בפוליטיקה.. הצטיין במיוחד) אך החיקוי כל – כך שקוף.. ולא מוצלח. על כן אין אני מאמינה לכל אלה היוצאים היום נגד מהלכי הממשלה בקשר לתאגיד.. הירעו ותנו לראש הממשלה להמדיך לעבוד.. אך אנא קצת ברוגע. אחרי הכל הוא עושה למען המדינה..