מירי רגב צודקת: הממשלה לא חייבת לממן את קולנוע ההסתה

כשהמימון הציבורי לענף הקולנוע מגיע ל-80 מיליון שקלים, לגיטימי לחלוטין שהממשלה תבדוק לאן הולך הכסף. מדינת ישראל לא צריכה לתקצב יצירות תעמולה לטובת האויב

רגב. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בשנים 1979-80 פתחו מספר קולנוענים ידועים ביוזמה להקמת הקרן לעידוד סרטי איכות. זו הייתה מהפכה קטנה בשיטת התמיכה של המדינה בהפקות סרטי מקור ישראליים. הם הצליחו לרתום דווקא בעלי תפקידים מממשלת הליכוד באותה תקופה להקמת הקרן. הבולט שבהם היה השר גדעון פת. הסכומים שהועמדו אז לטובת הקרן מכספי הציבור היו מיליוני שקלים בודדים. עד אז, שיטת התמיכה של המדינה היתה החזר סכומים לפי מספר הכרטיסים שנמכרו, כאשר לאורך השנים היו וריאציות שונות לשיטה הזאת. הקרן החדשה שהוקמה שינתה את התפיסה. היה יושב ראש ומנכ"ל ושניים־שלושה לקטורים. הם קיבלו לידם תסריטים ופסקו למי לתת מענק.

יש ויכוח לגבי ההשפעה שהייתה למימון הציבורי בשיטה של ועדת רפרטואר על אופי הסרטים שהופקו בעשורים הבאים. אבל אין ספק שקולנוענים מוכשרים ביותר קיבלו הזדמנות ליצור את סרטיהם היחודיים, שאחרת לא היו רואים אור מסך. בכל מקרה, הפקה קולנועית באותן שנים היתה משולה להתאבדות כלכלית, ורבים הימרו על כל היקר להם רק כדי להגיע להקרנה של שעה וחצי על קירות המערה האפלטונית של ההוויה הישראלית.

מאז צמחו סכומי העידוד הציבורי לעשרות מיליוני שקלים ונוספו עוד הרבה מקורות מימון אחרים, כולל קופרודוקציות עם ערוצי טלויזיה, בעיקר זרים. גם מספר ההקרנות הציבוריות גדל. צריך לומר שהקרנות, ובראשן הקרן לעידוד סרטי איכות שמאז שינתה את שמה, הובילו ב־15 השנים האחרונות לרנסנס קולנועי שהפך את ישראל למותג בקולנוע העולמי. יש קולנוע ישראלי איכותי וייחודי, למרות שאפשר להתווכח על הכיוון שהוא קיבל כמו גם על המגבלות שלו. אך לא זה הסיפור היום.

כאשר המימון הציבורי לענף הקולנוע מגיע ל־80 מיליון שקל, ויש הרבה קרנות שמקבלות מימון ממשלתי כמעט אוטומטי ולאורך שנים, יש לגיטימיות מוחלטת לממשלה, הגורם המממן, להקים ועדה שתחקור את כל נושא הפקות הקולנוע במימון ציבורי. בימים האחרונים יש ניסיון מצד הסקטור הידוע של "יוצרי הקולנוע", באמצעות עיתון הארץ בעיקר, להרים קמפיין נגד המסע "המקארתיסטי" כביכול שמובילה השרה מירי רגב. זהו מסע שקרי לחלוטין, בועת כזב תעמולתית, מאותו סוג שנבנה סביב האיומים הטלפוניים מאשקלון כדי להציג את הנשיא דונלד טראמפ כיצרן של גל אנטישמיות בארצות הברית.

לפני כמה חודשים פנו אליי ממשרד התרבות שאהיה חבר באותה ועדה. הסיבה שלא רציתי להיכנס לזה היא בעיקר בגלל ההשקפה שלי לגבי השאלה מי אמור להחליט בנושאים האלה, והאם דרוש הרכב ייצוגי לפי מגזרי האוכלוסייה. אבל לרגע אחד לא העליתי בדעתי שיש משהו לא כשר בעצם הכוונה לבחון את סוגיית המימון הציבורי לקולנוע. לרגע לא חשבתי שיש כאן משהו שהוא "מסריח ממקרתיזם", כפי שהפליג המבקר אורי קליין בהתקפותיו. קצת קשה להאמין שאנשים רציניים בונים תיק שלם על השטות הזאת, שהרי הם שמעו בוודאי על המונח השגור כל כך במאמרי 'הארץ' – "שקיפות". שקיפות פשוטה ושקופה וצלולה. אז הנה מסתבר ששקיפות זה דבר שנדרש רק מהממשלה, זה נדרש רק כשצריך לראות את הקבלות של הסיגרים, הכביסה והגלידות, זה נדרש מהקרן הקיימת. זה נדרש מכל גוף "ימניסטי". ריבונו של עולם, אפילו הקרן החדשה לישראל נוהגת בשקיפות יחסית לגבי הכספים שלה ולגבי הפרסונל. אז פתאום כשמדובר בכסף, בנהלים, ובאנשים שאחראים להקצאות להפקות קולנוע צריך לשמור על איפול? זה פשוט מגוחך.

יותר מכך: אנחנו רגילים זה שנים, אם לא דורות, שאת החברה הישראלית מחלקת מראה חד־כיוונית. מכירים את הסצנות הנפלאות האלה בסרטים ובסדרות טלוויזיה, כאשר קומץ של חוקרים, קו נטוי מומחים, קו נטוי סוציולוגים ופסיכולוגים, משקיפים מבעד לחלון גדול אל הנעשה בחדר השני. שם יושבים האובייקטים האומללים, זבי דם וזבי חוטם, מזיעים ודומעים, אל מול חוקר או מנהל אירוע שמשטה בהם בדרכים כאלה ואחרות. אבל האובייקטים הנצפים הם כמו עכברי מעבדה; אין להם יכולת להחזיר מבט אל המביטים, אל הבוחנים, אל המנתחים הצוננים. מה בקשר לאפשרות שהמראה הזאת שחוצה את החברה הישראלית תהפוך לדו־כיוונית? שגם בוחני הנהיגה מהימין הממשלתי יתצפתו על התנהלות האובייקטים משמאל? שימו לב לטכניקה. למה שהיוצרים יהפכו לגוש שמאלי? משום שקומץ הבוחנים מהשמאל נוגש בהם בעזרת שוקרים חשמליים ומבהיל אותם אל נוכח קבוצת־מקארתי.

מסך של חוסר שקיפות

הטענה העקרונית היא שבמדינות דמוקרטיות המדינה צריכה לא אחת להיות מוכנה לממן את מבקריה; היא צריכה להיות מוכנה לממן את התיאטרון המלעיג על כל היקר לנו, כמו במקרה ההיסטורי של 'מלכת אמבטיה'. האמת היא שבעיקרון זה נכון. אבל עיסקת המימון הביקורתי לא כוללת יצירות שהן תעמולה לכל דבר לטובת האויב. ביחוד כשהאויב שולל באופן גורף וטוטלי את הקיום היהודי בארץ ישראל, ועוסק ברצח אזרחים. גם אם אפשר להאשים את חנוך לוין ז"ל שכמה מההצגות שלו יצרו דמורליזציה, אי אפשר להאשים אותו שהוא לא היה מצחיק. וגם אי אפשר היה להאשים אותו שהוא תומך במלחמתם של המצרים והסורים נגד מדינת ישראל. היום נראה שסרטים והצגות – אחדים מהם בכל אופן – משמשים באופן מודע כתעמולה למען האויב, אם לא ממש מטעם האויב. פה אנחנו נכנסים למחוזות האבסורד, ויתכבדו היוצרים ויממנו מכיסם את התעמולה הזאת. כן, אנחנו מדינה חופשית.

כדי להעניק לעצמם הילה של גבורה מנסים ליצור דימוי של נרדפים, עושים "רשימות שחורות" ומסמנים שמות. זה לא רק לצורך תהילת הגבורה של היוצרים. הטורים האלה מתורגמים לאנגלית, ונקראים בשקיקה על ידי יהדות אובמה השונאת את ביבי ואת טראמפ, והמקרתיזם מפעיל אצלה טריגר. את נושא הוועדה שמירי רגב מינתה בדין ובצדק, ממקמים בהקשר של פעולות שונות שנוקטים גורמים בממשלה ובציבוריות הישראלית נגד פעולות שמאל רדיקליות. בואו נצא מתוך הנחה שחלק מהיוזמות של שרים מסוימים הוא מיותר. עדיין המהלומות האסטרטגיות של ארגוני השמאל הרדיקלי – "השמאל הלא קיים" – הן הרבה יותר חמורות מכל הפעולות נגדו. והנה רשימה קטנה: מנגנוני השמאל הרדיקלי המיטו חורבן על חייהם של תושבי היישוב עמונה; פעילות יזומה של השמאל במים הטריטוריאליים של ישראל גרמה לפיגוע אסטרטגי ביחסי ישראל־טורקיה (ה'מרמרה'); פעילות של לוחמת השמאל הרדיקלי באמצעים משפטיים מפוקפקים גרמה להארכת הלחימה במבצעי צה"ל בשנים האחרונות, לפגיעות רבות באוכלוסייה הישראלית ובאזרחי האויב, ולסירוס יכולתו של צה"ל להכריע מערכה צבאית בזמן קצר. השמאל הרדיקלי הפך לחלק מהמגן האנושי של חמאס ושאר מיני מחבלים. פעילויות של השמאל הרדיקלי סייעו לאו"ם להכתים את מדינת ישראל, ובמקום לרדוף מנהיגי טרור במערב, לוחמים נגד טרור מואשמים בפשעי מלחמה. מישהו אחראי לכל זה.

בארצות הברית מתנהלת בימים אלה ממש חקירה אינטנסיבית של ועדת המודיעין בקונגרס על פעילותה של רוסיה נגד הדמוקרטיה האמריקנית במערכת הבחירות האחרונה. בלי להתייחס לשאלה אם יש ממש בדברים, מה היה עיתון 'הארץ' ואחריו התוכים מהשמאל אומרים אם הכנסת הייתה מקימה ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירה יסודית של המניפולציה הפנימית שמבצעות מדינות עוינות או ממשלות זרות בענייניה הפנימיים של ישראל?

לכן זעקות השבר נוכח הדרישה של הוועדה שמינתה רגב הן חלולות. אין להן תוקף מוסרי. יתר על כן, זו פעילות חיונית דווקא משום הצורך להגן על הדמוקרטיה. ההתבטאויות של "גורמים בכירים" בענף הקולנוע עם ציטוטים אנונימיים בכתבות שעסקו בנושא מדגימות את מצב הדברים. זהו אותו מסך של חוסר שקיפות, שנראה טבעי כל כך ליוצרים שהפכו לקליקה. למה הם פוחדים לדבר בגלוי, בשם מלא? כמי שאוהב קולנוע ואוהב את הקולנוע הישראלי, אחת התופעות השליליות שאני רואה מזה קרוב לעשרים שנה זה הניסיון של אותם גורמים רדיקליים להפוך את הקולנוענים מיוצרים אוטונומיים לחברים מגויסים בגוף פוליטי. זו הקללה האמיתית הרובצת על מה שמכונה "ענף הקולנוע". הקולנוענים צריכים למרוד בסמכות הרודנית הנוגשת בהם באמצעות תקשורת מגמתית ומאמרי מערכת. אויב הקולנוענים היא לא מירי רגב; אלא אותם גורמים פוליטיים המנסים להשתלט עליהם מבפנים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

17 תגובות למאמר

  1. על מה אתה מדבר בכלל. כולם יודעים שהישראלים הם כובשים שובינסטים, גזענים, איסלמופובים, הומופובים, נמוכי מצח, מתלהמים ופשיסטים. הדבר היחיד שטוב בהם הוא הכסף שלהם. אין דבר טוב יותר, מוסרי יותר וטהור יותר מכסף של כובשים ציונים פשיסטים. תשאלו את אמני ישראל. הם חיים טוב מאוד כבר עשרות שנים, מלקיחת הכסף הזה ושימוש בו לשם השתנה בקשת על המדינה ועל כל תושביה. אכן, כך יאה וכך נאה. זו הדוגמה המושלמת למצפוניות זכה וטהורה ולהגינות הומנית. ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, ומי שיעז לטעון שהנוזל הצהבהב הניתך על ראשו אינו גשם נדבות, הרי הוא גזען, מתלהם, שוביניסט, איסלמופוב… וכו' וכו'.

  2. תודה על הניתוח המצויין והמדוייק. השמאל הפך לאויב העם וכל מטרתו להחריבנו אחרי שאיבד את ההגמוניה כמו שאומר שפטל. השמאל היהודי מסוכן לשלום כל העולם כולו ולא רק לשלום ישראל ויהודיה. אלה אנשים חסרי רסן ומלאי רמיה ושקר המוכנים לכל מעשה. לא לחינם חוברה בירכת המינים המאחלת לכל אויבינו מבפנים את הגרוע מכל. מי שאינו יהודי ושומע על מעללי השמאל מתקשה להאמין. וגם הרס המערב כולו מנוהל ומבוצע עי יהודים שמאלנים.

    1. תגובתך לא מובנת. השמאל הוא 50% מהעם ומשרת בצבא יותר מהחרדים ומהדתיות שממלאים את הממשלה.
      גם בהי-טק תמצא 80% שמאלנים וגם באוניבריסטאות וגם בפרס נובל.
      מדוע אתה יוצא בכזאת שטנה כלפי מי שלא מסכים לדעתך?
      בן גוריון זה שמאל, הרצל זה שמאל ורבין זה שמאל. גם מגילת העצמאות זה שמאל.

    2. השמאל של פעם, בן גוריון, רבין בקדנציה הראשונה, גולדה וכו' הרבה יותר ימני מהליכוד של היום.
      הם כבשו את השטחים והקימו התנחלויות. אין להם שום קשר לשמאל של היום.

    1. רגע, אז מה הטענה שלך בדיוק? ממשלה נבחרת מחליטה לסיים את המימון חסר השקיפות ליוצרי קולנוע, זה לגטימי או לא?
      אם כן – אז אתה מסכים עם המאמר.
      אם לא – נניח ומחר תבחר ממשלה שתחליט לסיים את הכיבוש, ולכן להפסיק את המימון, אתה גם תטען שזה לא לגטימי?

  3. חשוב שהממשלה לא תתערכ באומנות. אנחנו לא רוצים להיות כמו ברוסיה או בסין או באירן. אנחנו רוצים להיות כמו בהולנד וארצות הברית וקנדה. שהממשלה לא תתערב באומנות.

    1. מה הקשר? מי דיבר על התערבות ממשלתית. שכל אחד יצור מה שבא לו.
      זה עדיין לא אומר שהמדינה צריכה לממן את היצירות הללו.

    2. אני מסכים אם אלכס כהן כאן, אעפ"י שהוא בשמאל ואני בימין הקיצוני.
      ממשלה אינה צריכה לממן כלום, לא אופרה ולא תזמורת אנדלוסית, לא תאטרון ולא קולנוע, לא ספרות ולא אמנות פלסטית, כלום.
      הציבור יצרוך מה שטוב לו לצרוך ומכוח צריכתו המפוארה הוא יחיה או ימית כאוות נפשו העילאית את אשר יחפוץ בו או את אשר יבחל בו. הוא ריבון על טעמו הנשגב, הנבון והגאוני כי הוא ניחן במתת-אלוה – חכמת ההמונים. חכמה שהיא נחלתו הבלעדית, מעודנת ומתוחכמת מכל הרצאת פרופסור ומכל חוות-דעת מבקר. הוא, העם, הייצור הנפלא והנישא הזה, ההמון הקדוש, זכאי לבדו להעדיף את רוממות העדפותיו על אפם ועל חמתם של המשעממים אותו, המתחכמים בו, הצבועים נגדו, הציניים על גבו, המרגיזים אותו והמתנשאים עליו.
      VOX POPULI, VOX DEI – "קול המון כקול שדי" אמרו ברומי, ואין בלתו שופט וגוזר לשבט או לחסד על כל תחומי החוויה האנושית.
      ההמון מכתיר ומפיל ממשלות, ממלא ומשמים אולמות, מעשיר ומריש אומנים.
      הוא "היד הנעלמה". תחי "היד הנעלמה"!!

  4. לא הגיוני שהממשלה תקבע ש״האויב״ הוא מפלגות אחרות. אנחנו זוכרים איך התייחסו לימין כשהשמאל היה בשלטון.
    בדמוקרטיה האומנות מופרדת מהממשלה. אנחנו לא צריכים צנזורה ובעידן של אינטרנט ,סנפאצאט ויו-טיוב מגוחך שמירי רגב תנסה לשלוט בצורה ריכוזית בכל משפט בכל סרט.

    1. אני אתך! שמירי רגב לא תשלוט עליהם. אבל שגם לא תשלם להם. או ליתר דיוק, שאנחנו לא נשלם להם.

    1. הממשלה מממנת במיליארדים מוסדות דת חרדים שנלחמים נג״ד צה״ל , נגד הגיוס ונגד קיומנו.
      נתניהו בגד בציבור שמשרת בצבא לטובת כספים למשתמטים האנטי ציוניים ופטור ממות.
      מדברים על שמונים מיליון שקל? ונגיד ששני מיליון שקל הלכו לאיז סרט לא מתאים. ביג דיל.
      רק השוחד של החברים של מירי רגב (״היועץ הממשלתי חרא״) עולה לנו יותר כל חודש, לא?

  5. מלכתחילה למדינה אסור להתערב באומנות, לא על-ידי קרנות ולא שום דבר.
    משרד התרבות צריך להתבטל כי רירי רגב הפכה אותו למשרד ההסברה והצנזורה של נתניהו, כמו בדיקטטורה.רק כך יישמר חופש האומנות בישראל ויחסכו מליארדים למשלם המיסים.