התקיפה שמשנה הכל

בתקיפה בסוריה הוכיח טראמפ שלמרות הכל יש לו התכונה שבלעדיה אי אפשר להיות נשיא אמריקני:
בהירות מוסרית

במקום הבנה עם פוטין - עימות. טראמפ. צלום מסך

לירות תוך זמן קצר מאוד 58 טילי שיוט מסוג 'טומהוק' ולהשמיד בסיס סורי – כולל 14 מטוסי סוחוי מתקדמים על הקרקע, מאגרי דלק ותחמושת – זה כמובן יותר ממסר ברור. אי אפשר שלא להשוות את המהלך האמריקני הלילה לתהליך המהוסס של קודמו של הנשיא טראמפ, ברק אובמה, באוגוסט 2013. טראמפ שטחי, גס, פחות מחושב. אבל למרות הכל הוכיח שיש לו תכונה שבלעדיה אפשר אולי לעשות הצגות של מנהיגות, אבל אי אפשר להיות נשיא אמריקני: בהירות מוסרית.

אובמה החליט שהמשא ומתן החשאי עם האיראנים על הסכם הגרעין הרבה יותר חשוב לו, והאיראנים סחטו אותו. כשהסורים הרגו יותר מאלף בני אדם באותו קיץ במתקפות גזים רעילים, הוא החליט לא להגיב. וכשחושבים על משאל הברקזיט בבריטניה, כדאי להזכיר את הצבעת הפרלמנט בלונדון נגד כוונתו של ראש הממשלה קמרון להצטרף לתקיפה בסוריה ב־2013. היו אלה החלטות כושלות של מנהיגי הממסד במערב, שהניעו את הציבור בארצות הברית ובבריטניה לחולל חילופי מנהיגות. החלטות כושלות כאלה גם תרמו לחיזוק הנהגתו של בנימין נתניהו ב־2015.

יש שתי נקודות שחייבים לשקול אותן בעקבות התקיפה האמריקנית. במצב שנוצר, טראמפ ביצע פעולה נחרצת. האם יהיה לזה המשך? יותר קל לטפל ברודן מתפורר אבל צפוי בסופו של דבר כמו בשאר אסד, מאשר בקים ג'ונג און, המטורף מפיונגיאנג, שכבר חמוש בכמה פצצות אטומיות. האם יש איזו דרך לטפל בצפון קוריאה? אסד יכול להגיב נגד ישראל, למשל, אבל יקבל טיפול שלא כדאי לו. מי ירתיע את קים ג'ונג און?

הנקודה השנייה היא התפיסה שהשתרשה שמוטב כבר להשאיר את משטר אסד על כנו, כי מישהו צריך להשליט סדר בחבל הארץ הסורי. האמנם? שוב ושוב עלתה השאלה הזאת בשנים האחרונות. ישראל אימצה תפיסה שהמטרה שלה היא למנוע זליגה של מלחמת האזרחים אל מעבר לגבול ישראל. לא להסתבך, אבל לסמן באש קווים אדומים. לא לאפשר העברת נשק נ"ט מתקדם ליזבאללה, לא לאפשר העברת טילי חוף־ים מתקדמים, לא לאפשר טילי נ"מ מתקדמים, לא לאפשר טילי קרקע־קרקע בעלי יכולת ניווט מדויקת נקודתית, ולא לאפשר התבססות איראנית או חיזבאללאית בקרבת גבול הגולן. ההתערבות הישראלית במקרים האלה, ואפשר לראות שמאז עליית טראמפ ישראל מרגישה הרבה יותר משוחררת לתקוף, מאפשרת לישראל ליצור את החיכוך הדרוש כדי ליצור הרתעה. להראות שהיא מוכנה לקחת סיכונים. כמו ברצועת עזה, למשל, עם חיסולו של פוקהא.

אבל מה לגבי גורלו של בשאר אסד עצמו? לפני יותר משנה ראיינו ב'מידה' את פרשן ה'וול סטריט ג'ורנל' ברט סטיבנס, והוא הציג תפיסה שלא נדונה בציבוריות הישראלית – בגלל חופש הביטוי הידוע שלנו. לדבריו, ישראל שגתה בכך שלא פעלה בצורה נחרצת להפלת אסד. הפלת אסד היתה מוסיפה לערעור היציבות, אבל הייתה שוברת את ציר הרשע של טהרן־דמשק־חיזבאללה.

בשלב מסוים פוטין הופיע בגדול ושחרר הצהרה. בואו נזכיר שוב: מי שלמעשה הזמין את רוסיה להיכנס לסוריה היה אובמה, שאנשיו עכשיו מלבים את אש הרוסופוביה באמריקה. אחרי האין־תקיפה באוגוסט 2013, הוחלט להפעיל מתווה בינלאומי לפירוק משטר אסד מהנשק הכימי שלו. אנחנו רואים כמה זה עזר. אבל הגורם הפעיל בנושא הייתה רוסיה של פוטין ושר החוץ שלו לברוב. חלפה שנה, ורוסיה תקעה יתדות ובסיסים בטריטוריה הסורית בדמות נמל ימי, בסיסי נ"מ עם טילים מתקדמים ביותר, ובסיסים אוויריים. ועל הנושא המודיעיני לא מדברים.

אבל ארצות הברית מלכתחילה לא הייתה צריכה להגיע למצב שהיא מתחילה להיכנס לחיכוך עם רוסיה בזירה הסורית. בנקודה הזאת נכנסת ההשפעה ההרסנית של מהומת האופוזיציה בוושינגטון. כבר שכחנו, אבל טראמפ עלה בין השאר על התיק של התקרבות והבנות עם רוסיה של פוטין; ארצות הברית בהנהגת טראמפ הייתה אמורה להגיע לדיל נרחב עם הרוסים על המזרח התיכון ועל אוקראינה. לפני כשבועיים העניק סרגיי לברוב ראיון ארוך וגלוי לב ל'נשיונל אינטרסט'. הוא ביטא בעיקר אכזבה ומורת רוח מהשיגעון שהשתלט על ארצות הברית, והסביר בצורה הגיונית מה כל כך הפריע לרוסים בהתנהגות של הילרי קלינטון. אם המהומה האמריקנית הפנימית בנושא המעקבים אחרי הקמפיין של טראמפ במגעיו עם גורמים רוסים השיגה משהו, זה להטות את המדיניות שטראמפ ואנשיו תכננו ברמה המעצמתית העולמית. במקום הבנה עם פוטין – עימות.

אותו אובמה שאפשר לאסד ופוטין להשתולל בסוריה ולעשות ככל העולה על רוחם בחאלב ועכשיו באידליב, ולאחר מכן נאבק נגד מדיניות ממשיכו בנושא רוסיה, גרם לזה שאסד התחזק והרגיש חופשי להשתמש שוב בנשק הטרור שלו – גזים רעילים. התוצאה: משבר וחיכוך פוטנציאלי בין ארצות הברית ורוסיה. עם זאת, משבר בעל אופי צבאי יכול להיות מצע טוב למשא ומתן רציני על הסדרים בסוריה. ככל שארצות הברית תהיה תקיפה יותר בסוריה ובצפון קוריאה, כך יהיה לה קל יותר גם לכפות על איראן שינויים הכרחיים בהסכם הגרעין – ובראשם ביטול הסעיפים המפוגגים את ההגבלות על תעשיית הייצור הגרעינית באיראן בתוך מספר שנים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. מאמר מאוד מעניין, אבל אני חייבת להגיד משהו, כי שמתי לב שזה מוטיב שחוזר על עצמו בהרבה מקומות וזה מציק לי. "טראמפ שטחי, גס ופחות מחושב"-טעות נפוצה שאין גדולה ממנה.
    לטראמפ איי קיו גבוה מאוד, ויש לו חשיבה אסטרטגית שהעלה לדרגת מאסטר. כל מה שצריך כדי להבין את האיש הזה ודרך החשיבה שלו זה לקרוא את הספרים שלו. אסור לזלזל בו.
    הוא גם תקף בסוריה באותו יום שבו הוא מארח את נשיא סין, זה בהחלט חלק מהמסר. הוא יודע יפה מאוד מה הוא עושה.

  2. אמנון יקר,יש פרושים אחרים לתקיפת הגז הרעיל של אסד. שואלים: מדוע לאסד להסתבך עם האמריקאים ועוד לערב את פוטין בתקיפה האפשרית שאכן הגיעה מצד האמריקאים, בעוד הכל הולך דווקא לא רע עבורו? אולי,רק אולי יש כאן פרובוקציה ל הכנס בכוח למלחמת העולמות. ניסו,אם אתה זוכר להלהיט את הרוחות עם גרוש הדיפלומטים הרוסים,ממשיכים עם מעורבותה של רוסיה בבחירות,ועוד ועוד…מחרחרים מלחמה! ואולי,רק אולי,טרמפ הפעם אכל את המלכודת,ו הפעם,זה יצליח לממשלת הצללים האמריקאית בדרכה להפיל את טרמפ.

    1. Why the Syrian Gas Attack Is Probably Fake
      April 5, 2017 — 52 Comments
      Colin Liddell

      Dirty tricks are like favourite records: play them too much and they get jaded. We haven’t heard about gas attacks in Syria for some time, but now, once again, the media — and, sadly, the Trump administration — is in overdrive about what is claimed to be a gas attack on the Syrian town of Khan Sheikoun by the Assad government.

      First of all, the use of gas should not be regarded as particularly “evil” in a war that has also seen bombing and shelling of civilian areas as a matter of course, not to mention all the refinements to cruelty that ISIS and their like have introduced. But it is. We get it. Gas is “evil,” and you’re very, very bad if you use it. OK? So, stop!

      But this means that gas attacks are also an extremely useful means of propaganda — but only if your opponents are seen to do them. In fact, this negative propaganda effect totally outweighs gas’s military benefits. And, yes, using gas may have military benefits, although in this case it’s hard to see how any possible benefits could outweigh the costs in terms of increasing the level of Western hostility.

      An important precedent is the major gas attack, apparently by sarin rockets, that took place in the Damascus suburb of Ghouta in 2013 in which from between 350 and 1,400 people died.

      Now, horrific as the attack was, there was a certain logic in it that made blaming the Syrian government plausible. The Syrian army was fighting street-to-street, house-to-house, trying to recapture urban territory, which any professional soldier can tell you is a nightmare for soldiers and civilian population alike. A way round this would be to use gas to clear out nests of entrenched opposition to make advances and pacification possible. Not ideal, obviously, but a way to break the deadlock and get a result. So, when the Ghouta attacks happened they at least made sense in a basic military tactical sense.

      But any gains in this respect — and there weren’t many, as four years later Ghouta is still held by anti-Assad rebels — were soon outweighed by the negative international and diplomatic backlash, with the Obama and Cameron governments using the “propaganda” value of the attacks to push for military intervention.

      Advertisement – Time to SUBSCRIBE now!

      Only strong countermeasures by the Russians, who claimed the attacks were false flag attacks designed to prepare the way for Western intervention, and a strong Russian commitment to support Assad, prevented this gas attack — false flag or not — becoming the death knell of the Assad government. Indeed, it is at least highly doubtful (see also here) that the attack was carried out by the Assad government.

      Obviously gas attacks are an extremely risky and inefficient option for anyone, but especially the Assad government, so it simply doesn’t make sense that they would do this on purpose now. In fact there are a whole list of reasons why this couldn’t be a willful use of poison gas by the Assad government.

      First, there’s the fact that Nikki Haley, the U.S. Ambassador to the United Nations, told reporters on March 30 that removing Assad was no longer a priority for the US:

      You pick and choose your battles and when we’re looking at this, it’s about changing up priorities and our priority is no longer to sit there and focus on getting Assad out…

      Do we think he’s a hindrance? Yes. Are we going to sit there and focus on getting him out? No. What we are going to focus on is putting the pressure in there so that we can start to make a change in Syria…

      We can’t necessarily focus on Assad the way that the previous administration did…Our priority is to really look at how do we get things done, who do we need to work with to really make a difference for the people in Syria.

      Given this, why would Assad risk the displeasure of the United States by doing something that reinforces the image presented by much of the media that he is a prime candidate for regime change? Why give fuel to Trump’s many critics by putting him in a difficult situation when he has just given you a free pass? On the other hand, if you really want renewed US effort to topple Assad, a false flag gas attack is just the ticket. Trump, under pressure from the media and many Republicans, may decide to change his mind and opt for a military confrontation.

      So it’s no surprise that the neocon media immediately concluded that Assad was responsible. Michael Warren, writing in The Weekly Standard, hopes that the attack will change Trump’s policy toward Syria. For Neocon Jonathan Tobin, writing in National Review, it’s certain that Assad did it, and he wants to use this event to go after the neocons’ bête noire, Russia:

      The Syrian government dropped a poison-gas bomb on a hospital, taking the lives of dozens, including eleven children. … This is a moment for the president, who is not generally shy about sounding off on his views of the world, to say something that puts the onus on Putin for Assad’s atrocities and makes clear that the U.S. won’t continue to turn a blind eye to the horror there.

      Like 9-11, the gas attack is exactly the sort of thing the neocons want in order to panic the US into military intervention by providing a powerful moral rationale. Remember the moral opprobrium attached to Saddam Hussein that was so important in selling the disastrous Iraq war to the American people? Assad’s supposed gas attack on children in a hospital paints him as the epitome of evil.

      And of course neocon favorites Senators John McCain and Lindsay Graham condemned the move. McCain‘s reasoning was that Trump, by de-prioritizing toppling the Assad regime, had encouraged Assad.

      I’m sure they are encouraged to know the United States is withdrawing and seeking a new arrangement with the Russians. It is another disgraceful chapter in American history and it was predictable.

      Sorry, but it seems ridiculous to try to launch a gas attack that kills a few dozen people in a civil war that has already killed between 321,000-400,000 people when it will be condemned by virtually everyone and has been used in the past as a pretext for US involvement. How could such a small-scale attack yield a strategic advantage? How can attacking a hospital and killing children have any military benefit at all?

      There’s also the location. Khan Sheikoun is not on the front line. It is well in the rear, at least 10 miles from where the fighting is taking place, and ten miles is an enormous distance in this war where front lines have been moving slowly for years. This is clearly not Assad’s army clearing out an area of entrenched opposition so that they can advance.

      So, there is absolutely no clear military rationale behind such an attack. In fact quite the reverse. In terms of negative propaganda for the Syrian government, the location is ideal: an isolated gas attack that harms civilians, but does not significantly endanger or inhibit journalists, allowing the latter to film and highlight the suffering of the former. We are now being inundated with images of dead babies and children writhing in pain—the emotional currency of Fourth Generation Warfare.

      So, absolutely zero military benefit and a massive negative propaganda effect for the Syrian government. They would have to be insane to do it.

      There are other possibilities. The worst one for the Syrian government would be an unwitting use of a bomb, shell, or rocket containing gas. This is not impossible, as there is always a chance that some gas weapons slipped through the net when the Assad government agreed to clear out its stockpiles of chemical weapons.

      Another possibility is that a normal bomb, shell, rocket hit an opposition chemical weapons depot. Again there is no reason why this is impossible. Chemical weapons have been in the hands of various sides in this chaotic war.

      Then there is the possibility of a false flag. In its favour is the fact that Syria and gas attacks haven’t been at the top of the news agenda for some time, so the shock effect on the uninformed public will be fresh and strong. If it worked in the 2013 attack in getting the US involved, maybe it will work again. Also arguing in favour of a false flag is the fact that the Assad government has been making gains and has been growing stronger for months. In short, they have been on a roll. The last thing they need is to be blamed for gassing civilians, while this clearly favors their opponents who need all the help from the West that they can get. Indeed, Zerohedge notes:

      What was lost in all of today’s conflicting narratives is that it was an almost identical alleged chemical attack by Assad in 2013 that got the Obama administration involved in the Syria proxy war in the first place; the motive behind today’s attack is hardly any different.

      It is clear then that the most likely explanation for this tragic event is either an accident (as claimed by Russia: the rebels accidentally detonating their own sarin) or a false flag, and certainly not an intentional action by the Assad government.

      Share:PrintDiggFacebookTwitterRSSAdd to favoritesdel.icio.usRedditTechnorati
      Posted in Featured Articles
      52 Comments to "Why the Syrian Gas Attack Is Probably Fake"
      You can follow all the replies to this entry through the comments feed

      Paul Harvey's Gravatar Paul Harvey
      April 6, 2017 – 3:57 pm | Permalink
      The Trump Administration is under enormous pressure and the struggle between Bannon and Kushner could be the end of the populist, nationalist, get-along-with-Putin Trump we voted for. We must do what we can to see Bannon come out on top. There is powerful ammunition in the fact that Kushner is a life-long Democrat who, prior to joining the Trump campaign, supported through his newspaper, the New York Observer, a long list of left-liberal positions that are anathema to a large part of Trump’s base. Every effort to publicize this and litmus-test both Trump and Kushner must be made. If Bannon can prevail America may remain a promoter of nationalism at home and abroad. Otherwise, the Trump Administration will slowly ooze into an incoherent mash of globalist and nationalist positions and nationalism will go quickly into the dustbin after he leaves office if not before.

      Reply

  3. המצב מאוד מסובך. טראמפ חושב שהפלת אסד תייצר טרור לעוד עשרות שנים ומי שכביכול ירוויח זה הטרור. לכן לפי השקפתו טען שהיה אסור להפיל את סאדם חוסיין לא בגלל שהוא היה אדם מוסרי אלא בגלל שאין רווח בתוצאה. לכן הוא גם התנגד להפלת אסד ללא שום צד תחליפי. מה שקרה אתמול הוא בסך הכול אמר אסד היקר למרות שאני לא מתערב וחושב שהפלתך תגרום לרווח עדיין שימוש בנשק כימי יגרום לך להפסיד בנקודות כי על כל שימוש בכימי הרווח שאתה חושב להשיג יגרע ממך בכפליים.
    הפתרון היחיד לדעתי זה חלוקת עיראק וסוריה לצפון-ודרום שיעי-סוני וכורדים רק כך ישנו סיכוי ליציבות בטווח הארוך. וכמו שיש צפון-קוריאה ודרום-קוראיה .

  4. לא הבנתי מה המטרה של התקיפה מלבד לרצות את כנופית ה fake news.
    איזה בעיה זה פתר ?
    למה לרצוח עשרות מליוני תינוקות בשם אידיאולוגיה מרקסיסטית זה מוסרי,אבל מלחמה עם נשק כימי לא ?

    1. תנסו להסתכל במפה ולראות היכן נמצאים המורדים – קרוב כל כך למובלעת העלאווית שהמורדים קרובים מתמיד לגבולותיה על אפם וחמתם של אסאד, סולימאני, נסראללה ופוטין.
      מאחר וברור לכולם מה יהיה גורל העלאויים שיפלו ביד המורדים, מדובר במלחמה על החיים שבה כל האמצעים כשרים.

  5. אין שום סיבה לשבח את טראמפ על המהלך הזה.
    כדי לדעת אם מהלך הוא טוב לאזרח הפשוט או לא, צריך פשוט לבדוק מי תומך בו:
    מרקל אהבה את המהלך הזה.
    הקלינטונים אהבו את המהלך הזה.
    ג׳סטין טרודו אהב את המהלך הזה.

    מדובר במהלך גלובליסטי אובמיסטי מובהק, וטראמפ שוב בגד בקהל מצביעיו והפעם באופן מובהק.

  6. שום חירות מוסרית נשיא שניסה להשיג הישג משמעותי
    זה ממש לא חדש הנשיא קלינטון הדמוקרטי השתמש זאת מול הסקנדלים שאפפו את ממשלו

  7. לא בהירות מוסרית אלא בהירות כוחנית. אבל צריך גם את זה בזירה הגלובלית.

  8. טעות בסיסית בכתבה. לרוסים היה בסיס בסוריה עוד לפני המלחמה שם. הבסיס הזה חשוב לרוסים לא פחות מהבסיס הימי בחצי האי קרים. הרוסים כבשו את חצי האי עם הבסיס בגלל חשיבותו האסטראטגית. ובאותה מידה יעשו הכל לשמר את הבסיס בסוריה בידם. אם טראמפ רוצה את הרוסים לצידו עליו לוותר על הבסיס הזה לרוסים. הם ירגעו וישתפו פעולה כאשר יובטח להם שבכל מצב הבסיס ישאר בידם.