סבירות נמוכה

התפקיד של ראשי הצבא הוא לא לדמיין תרחישים אופטימיים, אלא להיערך לתחזיות הגרועות. יהודה הראל קורא לצה"ל להתנער

עדיפה פראנויה. ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי. צילום: יונתן זינדל /פלאש90

מאמרו של אל"מ יהודה וגמן ב'מידה' מזכיר את החזרה המדאיגה, ערב פסח, של תא"ל דרור שלום מאגף מודיעין, על אמירתו האומללה של ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא ערב יום הכיפורים 1973: "סבירות נמוכה למלחמה", ההגדרה עליה חזר שר הביטחון משה דיין.

במסמך הערכה שהוציא אמ"ן ב-5 באוקטובר 1973, יום לפני פרוץ המלחמה, נכתב: "לפי מיטב הערכתנו לא חל שום שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין כוחות צה"ל. אי לכך, הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש הלחימה היא נמוכה". למרות העבר הנורא של הצרוף "סבירות נמוכה", נשארו המילים פופולאריות בצה"ל ובמודיעין.

תא"ל דרור שלום אמר: "הסבירות למלחמה יזומה מצד אויבינו בכל החזיתות נמוכה"… "האפשרות להסלמה רחבת היקף שתוביל למלחמה קיימת בסבירות נמוכה".

בסקירה בישיבת הממשלה אמר בזמנו הרמטכ"ל דן חלוץ ש"ישנה סבירות נמוכה למלחמה בצפון בקיץ הקרוב". גם האלוף (במיל.) עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר, קבע לאחרונה ש"הסבירות למלחמה נמוכה".

ראש אמ"ן הנוכחי, האלוף הרצי הלוי, אמר ב-1 במרץ השנה בוועדת החוץ והביטחון: "קיימת סבירות נמוכה להתלקחות של סבב לחימה עם החמס והחיזבאללה".

אזהרה

אירוע בעל סבירות (הסתברות) נמוכה מאד יכול בהחלט להתרחש. מרבית המלחמות התרחשו כאשר ההסתברות להתרחשותן הייתה נמוכה ביותר. כאלה היו גם מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון השנייה.

סיבה, ודאות, וסיבתיות של מאה אחוזים יש רק לעובדות שכבר התרחשו. כל תלמיד יודע את הסיבות שהביאו למלחמת העולם הראשונה, אבל שבוע לפני הרצח בסרייבו הסבירות לפריצתה הייתה כמעט אפסית ולכן לא נלקחה בחשבון.

הסבירות (ההסתברות) שדירה תעלה באש היא נמוכה מאד, ובכל זאת שריפות קורות ומומלץ לבטח את הבית, למרות שההשקעה בביטוח תהיה מוצדקת רק בסבירות נמוכה מאוד.

התלות הגדולה של מערכות מורכבות באירועים זעירים בתנאי ההתחלה, גם כאלה שלא ניתן להבחין בהם, הופכת כל חיזוי לספקולציה. קרע קטן בבידוד של מוליך בעומק מכשיר חשמלי של השכן, יכול לגרום לשריפה שתשמיד את כל הרכוש ותביא לטרגדיה נוראית. גם כל מי שנהרג בתאונת דרכים נפל קורבן לאירוע עם סבירות נמוכה בהחלט.

היכולת, אף שאינה פשוטה, להבין את שרשרת הסיבות לאירועים שהתרחשו בעבר, מביאה לאשליה שניתן לחזות את העתיד.
צריך לזכור ולהפנים: מקרים בעלי הסתברות נמוכה ביותר קרו ויכולים לקרות. גרוע יותר: ההיסטוריה מלמדת שגם דברים שמעולם לא קרו, קורים.

אז מה עושים?

מומלץ לנהוג כמו הפילוסוף המרוני נסים ניקולס טאלב, שמקווה שהדיילים בטיסה יהיו אופטימיים לחלוטין והטייסים יהיו פסימיים, ומוטב: פרנואידים.

לקוות שראשי המודיעין יהיו צנועים וזהירים יותר מהפרשנים ומנהלי הסקרים, שממשיכים להתנבא גם לאחר שטעו וטעו ושוב פעם טעו.
והעיקר, לא להמר – לא על המוסר של אומות העולם, לא על הבטחות הליגה הערבית, לא על הסכמי שלום חתומים, לא על "יהיה בסדר בעזרת השם", ולא על חלומות ותקוות לעולם נפלא של שלום.

בסביבה רוויית חוסר ודאות חשוב לשתול, לטפח ולשמור אלמנטים ודאיים כמו צה"ל חזק, גבול מזרחי בירדן, כלכלה חזקה וחברה מאמינה ומלוכדת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

13 תגובות למאמר

  1. אין קשר – צה""ל צריך להערך לגרוע מכל, אבל להערכת מודיעין אסור להיות מוגזמת, אחרת היא תהפוך ל"זאב זאב"

  2. כפי שכתבתי לאל"מ וגמן – אתם טועים ומטעים, בעודכם מסונוורים על ידי הקו הפוליטי החביב עליכם של "ראשי הצבא נועצים סכין בגב האומה".

    1. סבירות נמוכה אין פירושו סבירות אפסית (כמו "סבירות נמוכה למלחמה בין שוויץ לצרפת"), אלא סבירות נמוכה במונחי המזרח התיכון, יחסית לתקופות אחרות. וברור שיכולה לקרות מלחמה בכל זאת.
    2. לאמ"ן, בניגוד אליכם, יש אחריות. המשמעות של "סבירות לא נמוכה למלחמה" בהערכת אמ"ן היא שצה"ל צריך להחזיק כוחות מילואים בכוננות על הגבולות, או להאט את בניין הכוח לטובת מוכנות למיצוי הכוח. נראה לכם שזה סביר כרגע? לפרנויה של אמ"ן יש מחיר בטחוני.
    3. אז אם אמ"ן סבור שהסבירות למלחמה היא נמוכה (שוב, יחסית, במונחי המזה"ת, ושוב, לפרנויה של אמ"ן יש מחיר משמעותי!) – הוא צריך לצעוק "זאב, זאב!" בשביל לכסת"ח? שוב, חשיבה של אזרחים שאין להם אחריות אמיתית.
    4. אשמח מאוד להפנייה לטענה לגבי מלחמת לבנון השנייה. התמונה שאני מכיר שונה מאוד. ובפרט – חזבאללה ניסה לבצע מספר חטיפות בשנים שלפני זה, וברור מאליו שכשחזבאללה מנסה, בסופו של דבר הוא מצליח. בנוסף, ראו דו"ח ועדת וינוגרד (עמ' 260):
    "10. בנוסף להערכות משנת 2005 ,נקבע במאי 2006 ,במסגרת הערכת המודיעין לתוכנית הרב שנתית של צה"ל, כי גבר פוטנציאל ההידרדרות בחזית הצפונית, בעקבות פעילות הטרור של חזבאללה. איום החטיפה הופיע בניתוח תרחישי העימות האפשריים בצפון בסבירות בינונית – גבוהה". בסעיפים האחרים הדו"ח משבח את המודיעין האסטרטגי והמערכתי של צה"ל. I rest my case.

    לסיכום, לפעמים הגנרלים של צה"ל לא ממש אדיוטים כמו שאתם אוהבים לצייר אותם.

    1. סקירה היסטורית קצרה: ישראל הייתה מעורבת ב8 מלחמות. 2 מהן היא יזמה: מלחמת סיני ולבנון הראשונה. רק אחת מהמלחמות שלא ישראל יזמה היא צפתה – מלחמת העצמאות. מאז, כל המלחמות קרו בזמן שצה"ל ליהגו על "סבירות נמוכה". זה לא שראשי צה"ל אידיוטים. הם פשוט, בדיוק כמוך, יותר מדי יהירים. רוב המלחמות אינן מתוכננות אלא פורצות באופן ספונטני. כמעט בלתי אפשרי לחזות את זה. כמו הגאונים שבטוחים שהם יודעים מה תהיה הטמפרטורה עוד 100 שנה לפי מודלים ממוחשבים. בינתיים הם עדיין טועים לעיתים בניבוי מה תהיה הטמפרטורה למחרת. אנחנו לא מבינים את כל התופעות שקיימות במציאות. גם אלו שאנחנו כן מבינים, צריך
      להכיר בכך שההבנה שלנו מוגבלת. זה לא מדע מדויק. אנחנו לא שם. קצת צניעות.

    2. מה שאתה אינך מבין (ויחד אתך, למרבה הבושה, גם ראשי אמ"ן לדורותיהם) הוא שהמודיעין איננו מסוגל להעריך כוונות אלא רק יכולות ובזה, ואך ורק בזה, הוא צריך לעסוק. את הערכת הכוונות יש להשאיר לדרג המדיני.
      הניסיון הנואל של אמ"ן לחדור למוחו של האויב הערבי ולהעריך את כוונותיו איננו עיסוק במודיעין אלא באלכימיה מודיעינית. זו הסיבה לכשלונו ביום וגם כיפורים לכשלונותיו החוזרים ונשנים מאז.

    3. מיכאל – בבקשה תרגיע. המשפט הראשון שלך הוא שקרי ומוגזם. לא תקדם את עניינך בעזרת אמירות קיצונות כלפי אנשים שאתה לא יודע עד כמה הם קשורים לצה"ל, מעריכים אותו ויודעים שבלעדיו אין לנו קיום. בעיקר אני לא חושב שכולם אידיוטים. ממש לא. לא ב1973 ובטח לא היום. זעירא, דדו וכל השאר כולם היו ציונים מאמינים,רציניים ואחראיים ועם קבלות על הצלחות גדולות, שבלעדיהן לא היינו יושבים כאן היום. גם ב1973 הם עשו הכי טוב את מה שהם יודעים, כפי שהם הבינו ופירשו את המציאות כפי שהייתה בזמן שהם עשו את מה שעשו. בדיעבד – הסתבר שהקביעות שלהם היו שגויות ומסוכנות. זה לא הפך אותם לאידוטים אלא רק לכאלה שבצד ההערכה העצומה כלפיהם חובה עלינו ללמוד גם מהטעויות שלהם.
      מה שאנחנו מבקשים זה רק שאמ"ן לא יעזור לאויב לתקוע לנו סכין בגב בעזרת אמירות שמרדימות אותו ואת הציבור. זה לא אומר שאני מבקש מהם להיות פאראנואידים וברור שאין לאפשר מצב של כוננות מלאה 24/7 ולכן צריך לתת גם הערכה על סבירות, וממנה להקיש על שגרת הצבא והאימונים. מהחובה לשקול ולקחת סיכון של כוננות נמוכה יותר על מנת לא לשגע את האזרחים והצבא יש מרחק גדול עד להצהרות כלפי חוץ בדבר "סבירות נמוכה", שלא נוסף לה כל סייג שמזהיר מכך שהיא עלולה להתברר כ"הרגעת שווא". ההיסטוריה של מדינת ישראל הפכה את המשפט"סבירות נמוכה" לטעון מדי ובעיקר מאיים מדי מכדי שמעריכים למיניהם יחזרו עליו היום שוב ושוב , כאילו שדבר לא קרה והם לא למדו דבר.
      בנוגע לדוגמאות שהבאת על 2006. ייתכן שאמ"ן הודיע על התלקחות צפוייה בצפון אבל שאר צה"ל לא התייחס לכך ולראייה צימצום / הפסקת האימונים בשנים לפני 2006. אלה היו השנים שהרמטכ"ל הודיע לנו על כך ש"הקטיושות יחלידו על כני השיגור שלהן". אם אתה צודק, ואני מטיל ספק בכך, מסתבר שהרמטכ"לים יעלון וחלוץ לא החשיבו כל כך את הערכת אמ"ן בהערכת המצב שלהם. יכול להיות שהם למדו מיחסי דדו זעירא ב1973 לא להתחשב באמ"ן, אבל הפעם התוצאה הייתה הפוכה ? גם זה מלמד על הזהירות שצריך לנקוט ביחס להערכת העתיד ובטח על הזהירות והאחריות בשימוש במילים בנוגע לכך. שא ברכה.

    4. דורון, "סבירות נמוכה" אין פירושה שיחידות הצבא יושבות בחוסר מעש (זה ידוע לך).
      כשהסבירות היא גבוהה יותר אכן מתגברים את הכוחות בהתאם להערכת מצב מסוימת – מה שלא נדרש בכל רגע קיים.
      ברור לכל שגם במצב שבו הסבירות היא נמוכה הצבא נמצא בכוננות תמידית.
      אני בטוח – ויודע – שצה"ל השתפר ועודנו משתפר תמיד ברמת המוכנות ללחימה. עצם קיומו של הצבא הוא התכוננות לתרחיש הגרוע ביותר – ואליו מתכוננים תמיד.

    5. באשר ל"נסיון הנואל של אמ"ן לחדור למוחו של האויב" – זה אחד מתפקידיו.
      הוא בעל האמצעים והיכולת להעריך את הלך הרוח וכוונותיו של האויב. לדרג המדיני אין את היכולות המקצועיות והטכניות לעשות זאת בעצמו ללא המלצות הצבא.
      מובן כמובן שההחלטה ודרך הפעולה תישאר במישור המדיני, והצבא הוא זה שיבצע אחר הנחיותיו.

  3. לדורון –

    האמנם המודיעין לא צריך לעסוק בכוונות האוייב בלבד וזו הייתה הסיבה לכשלונו ביום הכיפורים ו"מאז"?
    1. ביום הכיפורים עסקו כמעט רק ביכולות, והמסקנה הייתה שלמצרים יש בעיה ביכולות (ח"א לוקה בחסר, שריון לוקה בחסר, העדר טק"ק מספק). את התוצאות אנחנו זוכרים.
    2. נניח שלאמ"ן מגיעות ידיעות בדבר הכוונות של הצד השני – למשל, סוכן שאומר "מחר תפרוץ מלחמה", או שאומר "הנשיא נותן גמישות לויתורים במשא ומתן" (וכמובן, הרבה דברים פחות חזקים). האם להעביר את כל אלפי הידיעות האלה לדרג המדיני גולמיות? או שאולי לשרוף אותן כי לערבים אין כוונות מלבד מלחמה, שאליה הם תמיד רוצים לצאת מחר, והבוגדים לובשי המדים פשוט לא מבינים את זה?

    1. כשמדובר ביכולות – הכוונה להעביר לצבא "ספירת מלאי" של מטוסים, טנקים, יחידות, מצב האימונים שלהם, וכו'. הם אילו שמסוגלים להעריך את היכולות ולא אמ"ן.
      רק חיל האוויר מסוגל להעריך את היכולות של טייסת של האויב וחיל השיריון יודע להעריך את היכולות של אוגדת אויב.
      לאחר קבלת מידע על כמויות טילי הקרקע אוויר בלבנון ומקומותיהם, חיל האוויר יכל להתאמן על השמדתם המוצלחת, כפי שהיה בתחילת מלחמת לבנון הראשונה.
      לגבי מלחמת יום הכיפורים – חבל מאוד שתוכנית הפריצה של הצבא המיצרי בסיני שהיתה בידי טרם המלחמה אמ"ן לא הועברה לידי המפקדים בשטח – כנראה שזה היה מציל כמה מאות חיילים ישראלים בימים הראשונים של המלחמה ומעכב את התקדמות המיצרים.
      כפי שהבנתי, גם במלחמת לבנון השניה, דרגי שדה התלוננו שאמ"ן לא העביר להם מידע שהיה בידו על מוצבי חיזבאללה.
      לגבי ידיעות על כוונות של דרגים שונים אצל האויב – להעביר מידע גולמי לדרגים המקבילים בישראל (פוליטיים או צבאים).
      בוא נגיד שההיסטוריה רומזת שאנשי אמ"ן גם בארץ וגם בעולם לא כאלו חכמים כפי שהם חושבים את עצמם בהערכת כוונות האויב.
      מה יש לך להגיד על האינטיפאדה השניה? לפי המקורות הגלויים, לאמ"ן ולשב"כ היה כל המידע על המתרחש בראשות הפלשתינית ובכל זאת קרה מה שקרה.

  4. מי שמכיר את הרצח הלוי. ואני מכיר!
    יודע שכל מילה שלו שקולה ונקייה מכל רבב.
    סבירות נמוכה לסבב לחימה זו דעתו המקצועית נטו. לא פחות ולא יותר.
    ומי שמכיר אותו גם יודע שהוא כל הזמן דחף ודוחף למוכנות גבוהה ככל שניתן.

    1. הייתי בהחלט שמח לדעת על סמך איזה בסיס נתונים הודיע האלוף הלוי (השקול והנקי מכל רבב) כי "בלי תהליך מדיני הטרור יתרחב".
      היכן רכש האלוף את היכולת המופלאה לחדור למוחם של הפלשתינים ולהודיע לנו מה הם חשים? מדוע, כאילו להכעיס, מושאי ההתענינות של אמ"ן מחריפים את הטרור דווקא כאשר מתחיל תהליך מדיני, וזאת מבלי להתחשב בהערכות המלומדות של מומחי המודיעין שלנו הבקיאים בקריאת מחשבותיהם?

  5. קצת היטפלות לטפל.. אמרו לפני שאסור לאמ"ן להיגרר לקריאות זאב זאב וזה ברור, אבל חשוב לדייק "סבירות נמוכה" היא עדיין קיימת, פשוט נמוכה. בפירוט מפורש;יש סבירות למלחמה וכך אנו מתנהלים ומאמנים, אולם הסבירות נמוכה ולכן אנחנו לא מגייסים בצווי8 את כל העולם ולהקתו..

  6. לדן –

    1. טענתך אודות כך שהמידע שבידי אמ"ן במלחמת לבנון, יוה"כ ובאינתיפאדה לא הגיע לידי הצרכנים הרלוונטיים/לא הופנם/לא נעשה בו שימוש היא נכונה אבל לא רלוונטית. הדיון כאן הוא סביב יכולתו של אמ"ן לתת הערכה על כוונות. ותודה על הדוגמא מאירת העיניים – אמ"ן אכן חזה את האינתיפאדה השניה שנה וחצי מראש וצה"ל נערך בהתאם, מה שהוריד משמעותית את הנפגעים בקרב כוחותנו (לפי ראיון של שאול מופז). הצלחה יפה של המודיעין. מדוע הדרג המדיני התנהל כפי שהתנהל? תשאל אותם.

    2. ההצעה להעביר מידע גולמי לא כל כך רצינית מכמה סיבות:
    א. כמות המידע – בגופי המודיעין יש עשרות רבות אם לא מאות אנשים האמונים על נסיון להבין את הכוונות של האוייב. אתה יודע למה צריך כל כך הרבה אנשים לעסוק בזה? מכיוון שאת התמונה מרכיבים מאלפי חתיכות פאזל רבות (מאות רבות בשבוע). למשל, בעניין כוונות מדיניות ישנה המון תקשורת גלויה, סוכנים, מידע סיגינטי כזה או אחר… הדרג המדיני בישראל לעולם לא יהיה מוכן לשבת ולקרוא את אותן אלפי חתיכות פאזל.
    ב. תפקידו של אמ"ן הוא קמ"ניה של המטכ"ל. כלומר, במשימות שהמטכ"ל צריך לבצע אמ"ן הוא מי שאמור להעריך את היכולות הצבאיות של האוייב וגם את הכוונות שלו (דפ"אות האוייב).
    ג. מומחיות – כשערפאת אומר שרוצים לעשות "הדנה", האם על אמ"ן להעביר את זה ככה לדרג המדיני או לתרגם "הפסקת אש"? או שמא, על אמ"ן להסביר את המשמעויות האסלאמיות העמוקות של המילה הזו?

    ליהודה, דן ואמיר –
    כל מי שקרא פעם מסמך של אמ"ן יודע שהוא מלא הסתייגויות עד גדותיו, מכל הסיבות המוצדקות שציינתם בדבר כושר ניבוי וצניעות. גם בראיון שעליו יצא הקצף במאמר המקורי נטען כי יש סבירות גבוהה להסלמה מול הרצועה. הבעיה היא שבסופו של דבר משהו צריך להיות רשום בתקציר המנהלים (או בראיון העיתונאי), ואם התמונה הכללית היא של "סבירות נמוכה" אינני רואה שום סיבה לא לרשום זאת. יתכן שהעיתונאי של וואלה במקרה הספציפי הזה עשה מלאכת סיכום לא טובה.
    אגב, אמ"ן יודעים במידה לא רעה במה הם טובים יותר ובמה פחות. כל החלטה שמתקבלת בין האוזניים של מנהיג בודד תהיה קשה ביותר לחיזוי. זה מה שקרא למשל ב-67. לעומת זאת, ברגע שיש תהליך מתגלגל שפולט "סימנים מעידים", אפשר בהחלט לעלות עליו (כמו בהכנות לאינתיפאדה השנייה או לחטיפת החיילים שהחלה את מלחמת לבנון השנייה). זה בדיוק היה מחדל יוה"כ – שלא עלו על מה שיכלו לעלות. ואפרופו מלחמת יוה"כ – קהילת המודיעין (לא אמ"ן…) נתנה התרעה למלחמה, אבל לא בפרק הזמן שהיא נדרשת לו (רק כ-12 שעות מראש).

    ודבר אחרון, יהודה, לגבי הטון המתלהם – הוא לא כוון אליך אישית אלא לאתר מידה ולקו הנואל שהוא מוליך שהוא בדיוק נסיון האשמה שיטתי של הצבא בחוסר מקצועיות ובשיקולים זרים על כל הבל ושטות. מבחינה זו מאמרך התאים לקו. החלטתך לכתוב באתר גוררת אליך חלק מהאש. שא ברכה.