אובמה אִפשר לאיראנים לתמוך בחמאס ובחיזבאללה, אך מזכיר המדינה רקס טילרסון רומז כי החגיגה עשויה להסתיים: "איראן מסייעת לאויבי ישראל וחותרת תחת האינטרס האמריקני"
שר ההגנה האמריקני ג'יימס מאטיס יגיע מחר (שישי) לביקור רשמי ראשון בישראל. אחד הנושאים המרכזיים שבהם ידון עם הצמרת הישראלית הוא הסכם הגרעין שנחתם עם משטר האייתוללות באיראן. מאטיס ומזכיר המדינה האמריקני רקס טילרסון השמיעו לאחרונה שורה של הצהרות שמהן משתמע כי הבית הלבן מתכוון לשנות גישה כלפי איראן. במסגרת השינוי המדובר, ארה"ב תתייחס גם לפעילות איראנית בעייתית שאיננה מוזכרת בהסכם הגרעין, כמו ירי טילים בליסטיים ותמיכה בארגוני טרור, בהחלטה האם להשיב לתוקפן חלק מהסנקציות שהוסרו בתקופת אובמה.
"המדיניות שלנו כלפי איראן תקיף את כל האיומים הנשקפים ממנה, ויש הרבה איומים כאלו", אמר אתמול טילרסון, והוסיף כי ללא פיקוח חיצוני, איראן עלולה "ללכת בדרכה של צפון קוריאה, על כל המשתמע מכך". מזכיר המדינה האמריקני ציין כי האיראנים "חותרים תחת אינטרסים אמריקניים" בסוריה, בעיראק, בתימן ובלבנון, והדגיש את שאיפתו של משטר האייתולות לחיסולה של מדינת ישראל. "איראן מחמשת, מאמנת ומממנת את חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים", ציין טילרסון, שהתייחס גם למפגן צבאי שנערך בטהרן השבוע ובו הוצגו טילים שעליהם התנוסס הכיתוב "מוות לישראל".
טילרסון הודיע כי למרות העמדה האמריקנית הנוכחית שלפיה האיראנים לא הפרו עד עתה את הסכם הגרעין, הנשיא טראמפ הורה לבחון האם השעיית הסנקציות על איראן "תשרת את האינטרסים הביטחוניים של ארה"ב". שר החוץ האיראני, ג'וואד זריף, מיהר להגיב וצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי על פי ההסכם ממשל טראמפ איננו רשאי להטיל מחדש סנקציות על איראן. "ארה"ב צריכה למלא אחר התחייבויותיה בהסכם", טען זריף.
1.3 מיליארד דולר לארגוני טרור
ההצהרה האחרונה של טילרסון מגיעה לאחר שבמהלך השבוע האחרון ספג מזכיר המדינה ביקורת נוקבת מצד חברי קונגרס רפובליקנים ופרשנים שמרנים בארה"ב, בעקבות הודעתו לקונגרס כי איראן לא הפרה עד עתה את ההתחייבויות שלקחה על עצמה בהסכם הגרעין. מאוחר יותר ביקש מזכיר המדינה להבהיר כי העמידה לכאורה בתנאי ההסכם אינה מעידה על תהליך חיובי שמתחולל בטהרן, אלא דווקא על הפגמים החמורים שבהסכם הגרעין. "ההסכם נכשל בהשגת מטרתו העיקרית – מניעת נשק גרעיני מאיראן", הבהיר מזכיר המדינה האמריקני. טילרסון אף חזר על האזהרות שהשמיעה ממשלת ישראל באזני אנשי ממשל אובמה בתקופת המו"מ עם האיראנים. "ההסכם רק מעכב את הפיכתה של איראן למדינת גרעין. ההסכם מייצג בדיוק את אותה גישה כושלת, שבגינה אנו נאלצים כעת להתמודד עם האיום של צפון קוריאה גרעינית", אמר מזכיר המדינה.
כידוע, גם אם איראן תמלא אחר כל פסיק מההסכם, מה שלא בהכרח קורה בפועל, בתום תקופת ההגבלות (עד 15 שנים) היא תוכל לפרוץ לעבר הפצצה ברשות ובסמכות ובאופן גלוי. בנוסף, ייתכן שאיראן לא תצטרך להמתין זמן כה רב עד שתפתח את הפצצה המיוחלת – כתוצאה מפסקה 36 בהסכם, שלפי ניתוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), קובעת כי "כל צד יוכל לנטוש את ההסכם בהתראה קצרה". פסקה זו מאפשרת אמנם לטראמפ לסגת מההסכם (תרחיש שסיכוייו נמוכים), אך במקביל מעניקה גם לאיראן הזדמנות להשתחרר מההסכם, זאת לאחר שהאיראנים יקבלו "100 מיליארד דולר", לפי ה־INSS, כבר בשלבי הביצוע הראשונים של ההסכם.
בינתיים האיראנים לא שוקטים על שמריהם ומנצלים את השחרור ההדרגתי של הסנקציות כדי להתעצם מבחינה צבאית. תקציב הביטחון האיראני, שערב הסרת הסנקציות עמד על פחות מ־10 מיליארד דולר, חצה לאחרונה את רף ה־20 מיליארד. לפי הערכות שונות, הסרת הסנקציות מאפשרת לאיראן לממן ארגוני טרור דוגמת חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי, בסכום העולה על 1.3 מיליארד דולר.
לאחרונה תיאר ה'וול סטריט ג'ורנל' את חיזבאללה כ"מנצח הגדול" של המלחמה בסוריה. במאמר נטען כי חיזבאללה "חזק ועצמאי מתמיד" בעקבות הצלחותיו בזירה הסורית, וכי ארגון הטרור הלבנוני הנשלט על ידי איראן עשוי להרוויח כסף רב מתהליך שיקומה של סוריה לאחר המלחמה. במקביל הקימו איראן וחיזבאללה את "חטיבת שחרור הגולן", שייעודה להוציא פיגועי טרור נגד ישראל ולהתעמת עם כוחות צה"ל בגבול בין ישראל לסוריה.
