מעקב 'מידה'

המבחן של ברקת: האם יפנה את עמותת השמאל הקיצוני ממבנה עירוני?

'גלריה ברבור', המופעלת על ידי סרבן שירות ומשמשת שופר לארגוני שמאל קיצוני, מסרבת להתפנות ממבנה עירוני ומאיימת לפנות למשטרה אם תפונה בכוח. בעיריית ירושלים לא נרתעים: "הגלריה תפונה"

יפנה או לא יפנה?; ניר ברקת וסמל 'גלריה ברבור. צילומים: יונתן סינדל, פלאש 90; צילום מסך.

עמותת השמאל הקיצוני 'גלריה ברבור' מסרבת להתפנות מהנכס העירוני שבו היא פועלת בשכונת נחלאות שבירושלים. ייתכן שכבר בימים הקרובים היא תפונה בכוח מהמקום.

ב־8 בפברואר הודיעה עיריית ירושלים לאנשי הגלריה כי עליהם לפנות את הנכס בתוך 90 יום. מאז חלפו קרוב לשלושה חודשים, והמשמעות היא שפינוי הגלריה אמור להתרחש בימים הקרובים. הרקע לדרישת הפינוי הוא מנהגה של הגלריה לארח בשטחה הרצאות, פאנלים וכנסים של ארגוני שמאל קיצוני דוגמת 'תאעיוש', 'לוחמים לשלום' ו'שוברים שתיקה', זאת בניגוד להנחיות העירייה שלפיהן הגלריה "אינה רשאית" לקיים בשטחה "פעילות מפלגתית או פוליטית".

נכון למועד כתיבת שורות אלו, בברבור – שזכו בשנתיים האחרונות לתקצוב עירוני של 123 אלף שקלים, לא כולל ערך הנכס שבו הם פועלים ושזכות השימוש בו ניתנה לגלריה בהרשאת העירייה – מסרבים בתוקף להיענות לצו הפינוי.

"גלריית ברבור דוחה מכל וכל את הטענות המופנות כלפיה ואת דרישת הפינוי, ואינה מתכוונת לפנות את הנכס", כתב עו"ד יוסי חביליו, היועמ"ש של הגלריה, במכתב ששלח בשבוע שעבר לראש עיריית ירושלים ניר ברקת ולבכירי העירייה. בברבור מתכוננים לאפשרות שהעירייה תפנה את אנשי הגלריה מהמבנה העירוני בכוח, ומתכוונים לפנות לבית המשפט ואף למשטרת ישראל כדי למנוע את הפינוי. "אף שמרשיי סבורים כי לא יעלה על הדעת שהעירייה תנסה לפעול בניגוד לחוק ולפנותם מן הנכס בכוח הזרוע", כתב היועמ"ש של ברבור, "בכוונתנו לפנות למשטרת ישראל על מנת להבטיח את החזקתם של מרשיי בנכס, כל עוד לא התברר העניין בפני בית המשפט".

ממשטרת ירושלים נמסר לנו כי "הנושא לא מוכר למשטרה, באם נקבל פנייה היא תיבחן והמשטרה תפעל לפי דין".

בעיריית ירושלים טוענים כי הם נחושים לאכוף את צו הפינוי. בתגובה לפניית 'מידה' בנושא מסרו בעירייה כי גלריה ברבור "פועלת בנכס ללא הקצאה כדין, ללא הסכם וללא אישור מהעירייה ועל כן תפונה בתוך 90 יום מההודעה על כך". תגובת העירייה תובא במלואה בסוף הכתבה.

שימוש באמנות לקידום אג'נדת שמאל רדיקלי

בחודשים האחרונים אנו עוקבים ב'מידה' אחר התנהלותה של 'גלריה ברבור'. הגלריה אמנם מגדירה עצמה כ"מקום לאמנות בירושלים", אך בפועל, כפי שדיווחנו בהרחבה, מדובר במוסד המארח דרך קבע אירועים וכנסים של ארגוני שמאל קיצוני.

השיוך הפוליטי המובהק של 'גלריה ברבור' נובע בין היתר מהזדהות אידאולוגית עמוקה של מפעיליה עם הקצוות השמאליים ביותר של המפה הפוליטית. מאשה זוסמן, ממקימות הגלריה ואחת ממנהלותיה, הציגה בעבר מעבודותיה בתערוכת "נכבה, מי ראה? מי שמעה?" של עמותת השמאל הרדיקלי 'זוכרות', התומכת בזכות השיבה של מיליוני פלסטינים לתחומי מדינת ישראל. במאמר שכתבה לפני כארבע שנים הסבירה זוסמן כי היא רואה בגלריה ברבור כלי להעברת תפיסת עולמה הפוליטית, באמצעות מתן "דגש על אירועים העוסקים בנושאים פוליטיים אקטואליים – כיבוש, אפליה, מדיניות תרבותית וכלכלית וכדומה".

דמות רדיקלית נוספת הקשורה בברבור הוא נועם כוזר, מנכ"ל עמותת 'בר קיימא' המפעילה את גלריה ברבור. כוזר מחזיק בתואר המפוקפק "סרבן השטחים הראשון בצה"ל", לאחר שבאוקטובר 2000, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, סירב כחייל סדיר לאבטח התנחלות באזור יריחו. "לא משתתף בפעולת הדיכוי", הסביר כוזר את החלטתו לסרב פקודה, והוסיף כי "אין למדינה ולצה"ל מה לעשות במקום שאתם רוצים לשלוח אותי אליו". כוזר נשלח בזמנו ל-28 ימי מחבוש, ולאחר שניתן גזר הדין הבהיר כי הוא גאה במעשיו. "אני עושה את זה בלב שלם ואני לא מודאג, זה חלק מהמאבק הפוליטי שלי", אמר.

כיום כאמור משמש כוזר מנכ"ל עמותה המתוקצבת בין היתר מכספי ציבור, דוגמת משרד התרבות ועיריית ירושלים. בפברואר האחרון, זמן קצר לאחר שעיריית ירושלים שלחה את צו הפינוי לברבור, הביע כוזר נכונות להיאבק נגד ההחלטה. "אם ניאלץ לצאת ממסדרונות העירייה לבית המשפט, אנחנו נלך גם לשם", אמר, והוסיף כי "למדינה אין 'חופש מימון', יש לה חובה לדאוג לתשתיות ציבוריות שכלל האזרחים יכולים להשתמש בהן".

בעבר פרסמנו התכתבות פנימית שבה מלין ממלא מקום ראש עיריית ירושלים, יצחק פינדרוס, על כך שהמכתבים היוצאים מלשכת היועמ"ש של העיריה נגד הגלריה הם למראית עין בלבד, וכי בפועל, סגירת הגלריה נמנעת בעקבות התערבותם של היועצים המשפטיים העירוניים. "יועצים משפטים וחוקים וכו' נועדו רק לדברים מסוימים", כתב פינדרוס, בתגובה לפנייה מצד פעיל הימין שי גליק. כעת, כאמור, החליטו בעירייה לפעול באופן נחוש נגד הגלריה שמבקשת לכפות על תושבי ירושלים לשמש שופר לארגוני שמאל קיצוני, במסווה של פעילות אמנותית.

מעיריית ירושלים נמסר: "העמותה פועלת בנכס ללא הקצאה כדין, ללא הסכם וללא אישור מהעירייה ועל  כן תפונה בתוך 90 יום מההודעה על כך, שכן העירייה מחויבת לעשות כך בהתאם להוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. המבנה עתיד לשמש את התושבים לצורכי השכונה. יש לציין כי אין לכך כל קשר לחופש הביטוי המתקיים בירושלים במלואו".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. שיארחו את מי שבא להם. שוברים שתיקה ותעאיוש פועלים במסגרת החוק, וגם אם לא נעים לכם לשמוע את דעתם, זכותם להשמיע אותה. אם הם מפיצים שקרים, תבעו אותם על דיבה. מאחר והאמת לא מצויה אצל אף אחד מהצדדים, ראוי להשמיע את כל הדעות כולן.

    1. אולי לא כל האמת מצויה אצלנו, אבל הצד השני בהחלט לקח לעצמו את כל השקר. ומי שרוצה לשטוף את מוחם של האזרחים בשקר הזה, זכותו המפוקפקת לעשות זאת – אבל לא במבנה ציבורי.

    2. הם יכולים להביע את דעתם – על חשבונם!
      כלומר, לשכור בשוק החופשי נכס כלשהו ולקיים בו את ארועיהם.
      כשמדובר בנכס ציבורי (של עירית ירושליים), והם מסרבים לקחחם את התחיבויותם לעיריה, העיריה יכולה לסלק אותם.

    3. מי אמר שהאמת לא מצויה אצל אף אחד מהצדדים? זו אקסיומה אינפנטילית שלך שלא תואמת את המציאות והיא סוג של אמונה פגאניות אישית וצבועה של המחנה שלך. מדוע צבועה? כי אתם מיישמים אותה באופן מאד סלקטיבי.
      בפועל יש אמת והיא לא בצד שלך או של גלריה ברבור. ובטח לא על חשבון כלל תושבי ירושלים.
      תתמודד.

  2. אני נגעל מהאופן שבו אנשים ימכרו את העם שלהם בשביל כסף. למרבה הצער היו כאלה תמיד – צריך לסמן אותם ולוודא כי כל אדם ברחוב יודע לא לשרת, לעזור או לשוחח עם אנשים אלו.

  3. גלירה ברבור היא למעשה ברבור שחור של בגידה ומעל שמתקיימת במבנה ציבורי ועל חשבון הציבור, על חשבון כולנו כדי לתקוע לכולנו סכין בלב או בגב. כל הבוגדים אינם ראויים אלא לסעיף 98 לסדר הדין הפלילי בגידה: שעונשה מיתה או מאסר עולם. אבל למען הסר ספק רק באמצעות החוק ובל יהין איש לקחת את החוק לידיו.