רחוב מיכאלי פינת הטרלול הפרוגרסיבי

הצעת חוק של ח"כ מרב מיכאלי מבקשת להכפיף את קריאת הרחובות בישראל לצעקה האחרונה של התקינות הפוליטית, וממחישה כיצד פוליטיקת הזהויות של השמאל קורסת אל תוך עצמה

מה עם ייצוג ליוצאי אתיופיה? מרב מיכאלי. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

והרי החדשות: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות, ביוזמתה של ח"כ מרב מיכאלי ובחתימת 25 חברות כנסת ועמיר פרץ אחד, הונחה על שולחן הכנסת. על פי ההצעה, "העירייה תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, באופן ששני המינים ייוצגו בתחום העירייה בשיעור של 40% לפחות".

עד שיתקבל אותו רף מיוחל של 40 אחוזים, קובעת ההצעה, "תקרא העירייה לפחות 90% מהמקומות הציבוריים שנקראים בכל שנה על שם של אישיות המשתייכת לאחת מקבוצות האוכלוסייה האלה: נשים, בני עדות המזרח, ערבים, או אנשים הידועים כלסביות, הומואים, טרנסקסואלים וביסקסואלים".

על פי "דברי ההסבר" המצורפים להצעה, "חלק ניכר מהמקומות הציבוריים בערים בישראל נקראים על שמות אישים שאותם רוצים להנציח בשל פעילותם הציבורית. אלא שהאישים המונצחים הם כמעט תמיד גברים, עם ייצוג עודף מובהק ליהודים בני עדות אשכנז". את המצב הבעייתי הזה לשיטתה, מבקשת מיכאלי לשנות.

וכאן הבן שואל: האם יש סיבה כלשהי לכך ש"האישים המונצחים הם כמעט תמיד גברים"? מדוע, למשל, כשמדובר באישים מקראיים, שרחובות רבים בישראל נושאים את שמותיהם, אין הנצחה שווה של גברים ונשים (ואין אשכנזים בכלל)? האם ייתכן, ואני אומר זאת בכל הזהירות הראויה, שבתנ"ך יש הרבה פחות דמויות נשיות ידועות ונקובות־שם מאשר גברים?

ומה לגבי ספרי ההיסטוריה? קחו כל ספר היסטוריה – של העת העתיקה, החדשה או של ימי הביניים; של עם ישראל, של צרפת או של אמריקה – וסִפרו כמה גברים וכמה נשים יש שם (וכמה אשכנזים!). מהי הסיבה לכך שבתל אביב למשל, כפי שמוזכר ב"דברי ההסבר" להצעת החוק, רק 62 מתוך 2,439 השמות המונצחים ברחובות הם שמות נשים? האם ייתכן שזהו פשוט שיקוף הולם של הידוע לנו מספרי ההיסטוריה – גברים הם שפעלו על במת ההיסטוריה יותר מנשים, שאכן נמצאו יותר מאחורי הקלעים?

ייתכן שחברות הכנסת החתומות על ההצעה אינן אוהבות את המציאות, אבל הרי נאמר במפורש שהמקומות הללו נקראים על שמות אישים בשל פעילותם הציבורית. ומה לעשות שאחוז הגברים שפעלו בזירה הציבורית לאורך הדורות גבוה בהרבה מאחוז הנשים? בדיקה שערך אחי נחמיה בוויקיפדיה מעלה ש־19% מהערכים הביוגרפיים הם על נשים; נכון, זה יותר מ־2.5% של שמות נשים ברחובות תל אביב, אבל בתל אביב אין רחובות על שם ריהאנה או מדונה, כמדומני.

מיהו מזרחי, מיהו הומו

וזה לא הדבר המוזר ביותר בהצעת החוק, או לפחות לא הדבר המוזר היחיד. הבה נעיין במספר 40%, שנזכר כיעד נכסף לייצוג נשי. למה 40%? אם רוצים שוויון – שיהיה שוויון. נשים הן 51% מהציבור,לא 40%. ואם צריך להמציא כמה נשים, או להנציח כל אחת מחברות הכנסת – כך יהא! אבל מאיפה הגיע המספר הזה, 40%?

אבל המופרכות האמיתית נמצאת בחלק השני של ההצעה, הכרוך באופן תמוה בחלק הראשון: כל זמן ששיווי המשקל בין שמות גברים לנשים אינו 40% – מוצע ש־90% מהשמות יהיו "שמות נשים, בני עדות המזרח, ערבים או אנשים הידועים כלסביות, הומואים, טרנסקסואלים וביסקסואלים". רגע, מה קורה פה? מה הקשר בין ייצוג נשים ובין מזרחים, ערבים, הומואים ובי? איך אחד תלוי בשני? והרי אם נוסיף ערבים, מזרחים (גם גברים ערבים ומזרחים, כן?) והומואים, שיעור הנשים לא יתקרב לאותם 40% נכספים, ומה הועילו חברות כנסת בתקנתן?

ועוד: מה זה "בני עדות המזרח"? היכן קיימת בחוק הישראלי הגדרה למונח הזה? האם מישהו שהוריו מישראל נחשב בן עדות המזרח? ואם יש לו סבא מתימן וסבתא ממרוקו? ומה לגבי בן הקווקז? מישהו מטורקיה? מהבלקן? מישהו מאירופה אבל ממשפחה של מגורשי ספרד? מישהו שהוא צאצא של שבט יהודה? מה לגבי גרים?

ומה פשרה של הנצחת "אנשים הידועים כלסביות, הומואים, טרנסקסואלים וביסקסואלים" (ופה יש לציין את נאורותה הפתאומית של ח"כ שולי מועלם, החתומה על הצעת החוק)? ממתי השאלה אם מישהו אוהב גברים או נשים, או שהחליט לעשות ניתוח לשינוי מין, הופכת אותו ליותר או פחות ראוי לייצוג? ומה זה "הידועים כ"? ידועים באיזה מובן? לאחרונה, כידוע, הוציא מנחם פרי את גנסין ואת ברנר מהארון – אז האם אפשר לצרף אותם לקבוצות המיעוט הנ"ל? ומה לגבי דוד ויהונתן, לשיטת שולמית אלוני? ובכלל, כיוון שאחוז מסוים מהאוכלוסייה הם הומואים (כ־2-4%), נוכל להחליט שרירותית שאותו אחוז אנשים לאורך ההיסטוריה אכן עונה לכלל הזה, וממילא כבר עכשיו יש לנו ייצוג הולם, לא כך?

ואם כבר פוליטיקת זהויות, גם הרשימה המוצעת היא עדיין חלקית ביותר ומפלה. מה עם יוצאי אתיופיה? בני המנשה? העברים מדימונה? מבקשי מקלט מאריתראה? אנשים שעורם לבן אבל חשים עצמם כשחורים?

בינתיים, יש לי הצעה פשוטה יותר: מגדר, כידוע, הוא הרי עניין של החלטה חברתית שרירותית (אף שבהצעת החוק, באופן תמוה ומקומם, מדובר על מין ולא על מגדר). ואם מגדר כך, אז גם זהויות אחרות, כמו השתייכות עדתית, הן ודאי עניין חברתי. ממילא נוכל להכריז, בפקודת העיריות או בכל חוק שנמצא לנכון, כי חצי מהמונצחים הם למעשה נשים, 20% הם ערבים, 40% הם מזרחים, וכ־5% להט"בים, ובאה לציון גואלת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

53 תגובות למאמר

  1. הגיע הזמן לקרוא לתחנת הרכבת החדשה בי-ם "רכבת קסטנר"

    1. תחנת רכבת קסטנר זה רעיון טוב יותר ממה שחשבתי.
      חשבתי על רחוב קטן על שמו של קסטנר. או שילוב רח' ישראל ומירב.
      אבל אכן עדיף תחנת רכבת על שמו של ישראל קסטנר סבה של מירב.

    1. אבל הוא גבר אשכנזי, ולא היה ידוע כהומו או טרנסג'נדר…

    2. מילים כדרבנות, אבל מי יודע על מה אתה מדבר?

  2. מה יהיה עם אישים שחציים מזרחי וחציים אשכנזים? וכאלו שסביהם וסבתותיהם הם שנולדו בחו"ל? הם לא צריכים ייצוג הוגן גם כן?!

    1. שאלתי את זה גם את אביב גפן ישירות וגם את אופיר טובול באמצעות הדוברת שלו נועה בורשטיין חדד.

      גפן, מסתבר, למרות שהוא שמאלני לא מכיר בשיח הזהויות, וטוען שיש ללכד את כל המאמצים להיפרדות מהפלסטינים.

      חדד, היועצת החצופה של טובול, טוענת (ציטוט): "אין כזה דבר מעורבים, גם שם יש פרו-האשכנזים או פרו-המזרחים ורובם פרו-המזרחים"

      כשזה המצב, המסר הוא שהחלוקה בין שמאל וימין היא מעורבניקיות לעומת חד עדתיות, והאחרונים, איך לא, שמים עלינו אתה יודע מה. צריך להתאגד. גם מעורבים בשמאל ולהנחית כאפה מצלצלת על צווארו של טובול.

  3. מה עם רחובות על שם טבעונים, אוהבי קומדיות רומנטיות, שונאי הצבע הסגול, אוהבי חריף, ועד הבית של בניין מעל 30 דירות, שונאי כוסברה וממחזרים באשר הם….
    מירב יקרה, את הטירוף הפרטי תשמרי לעצמך שהרי יש לך בן זוג שמכל הגיג אדיוטי שלך מעלה תכנית בפריים טיים…

  4. אתה עושה לעצמך שבת ומתעלם מזה שגם שולי מועלם חתומה על הטרלול הזה. קל לרדת על מיכאלי.

    1. לגוף העניין…

      השאלה ה׳נכונה׳ היא אם ה׳ציבור׳ בכלל מקשר את השמות הללו לדמויות ההיסטוריות.
      פה להערכתי האישית בלבד אין קורלציה… ואולי אפילו קורלציה שלילית.
      לכן, אין לי כלל התנגדות לקריאת שמות רחובות במגדר נקבה, ואו אוכלוסיה בסיכון, ואו כל אוכלוסיה אחרת.
      אין בכך חשיבות, להיפך… האנרגיה צריכה להיות מושקעת ב׳החזרת׳ החינוך למדינת ישראל. פה לחברי הכנסת השונים נרתעים מפעולה, לא בכדי לצערי. פירות נמוכים מספקים כותרות והצלחה, השטחיות פשה בכל…
      (מי היה ארלוזרוב? זו השאלה…לא מגדרו 😉

    2. גב' מועלם רפאלי, עם כל ההערכה אליה, כבר מזמן הפכה שבוית מלחמה של המחנה הטרולו-פמיניסטי רדיקלי
      כבר היתה על זה כתבה כאן, בעניין חזקת הגיל הרך

  5. משהו יכול להפנות אותי לכתבה ב"מדיה" שמכנה את ההחלטה להקים אתר הנצחה לגנדי בעלות שיכולה לפתור את בעיית הרעב של כל אפריקה , טירלול ? לפחות ההצעה של ימיכאלי לא עולה כסף

    1. למען ההגינות- בדקת כמה עולה מרכז רבין? וכיסוי מחדלי הניהול של הבימה? והחייאת ערוץ 10? ויום ההולדת של פרס?
      להמשיך?

    2. למגיב 1' –
      "למען ההגינות?" ממתי פרוגרסיבים נאורים חוטאים בהגינות, בהיצמדות לאמת או ביושר?

  6. אני בעד לקרוא רחובות על שם "אנשים הידועים כלסביות" אבל לא "נשים הידועות כלסביות". אפשר, מירבוש ?

  7. יוחלף לאלתר שמו של רחוב דיזינגוף (גבר אשכנזי, לבן וסטרייט) לרחוב זלמן שושי!!!

    1. גדול.
      הבעיה שפרוגרסיבית – גם הוא היה גבר לבן…

  8. מיכאלי מצביעה על טיעון נכון.
    תת יצוג של נשים שאכן כן פעילות כיום במרחב הציבורי, מנציח את התפיסה הפטריאכלית.
    כך גם יוצאי עדות המזרח.
    אשרייך מירב, ותודה שיש מי שמגן על זכויותיי וזכויות בנותיי.
    ציונית דתית אוהדת

  9. רק לידיעתכם. מירב מיכאל היא הנכדה של קסטנר. התפוח לא נפל רחוק מהעץ

  10. אין צורך להתייחס לכל שטות שהמטומטמת הזו מחמיאה מהפה.
    אם נחכה שהיא תגיד משהו חכם – יעברו עשרות שנים.

  11. אחת הסיבות לכך שאתה לא מוצא שמות נשים מעל דפי ההיסטוריה, לכך שמזרחיים לא מונצחים באופן ציבורי, שהס מלהזכיר את גיבורי התרבות הערבית בארץ היהודים, היא כתבות כגון זו.
    אם יותר ילדות ילכו ברחובות הקרויות על שם נשים שתרמן לתקומת הארץ, למדע, לתרבות וכו יתכן שיחונכו שעליהן לשאוף לכך, אם יותר ערבים יתקלו בשמות סופרים, מדענים וגיבורים ערבים בארץ, אולי ירגישו פחות מנוכרים למדינה. כנ"ל כל מיעוט אחר (ד"א הומואים ולסביות הם כ 10% מהאוכלוסיה) ואני אכן אשמח אם יוספו לו שמות אתיופים רבים.
    החוק הזה מנסה בדרכו ליצור שינוי בעולם, בדיוק כנגד אתה ושכמותך המשמרים את המצב הדכאני, כפי שבארה"ב שמות שחורים נמחקו מהזיכרון הציבורי ולאט לאט מתוקן המצב, אבל היה צריך יותר ממאתיים שנות לשם כך..

    1. כן, בגלל מאמרים "דכאניים" כאלה באינטרנט, נשים מופלות כבר אלפי שנים… שלא לדבר על האברטהייד של הערבים בישראל ועל העבדות בארה"ב… חבל רק ששכחת להזכיר את האיסלמופוביה וההומופוביה.
      הבעייה האמיתית היא בטיפוסים כמו כמוך וכמו מיכאלי. אתן כל כך פנטיות ושטופות מוח, שאיבדתם את היכולת להבין לאלו מין קריקטורות פולטות סיסמאות הפכתן את עצמכן.

  12. החוק טפשי ואינו ניתן לאכיפה,
    אך הרעיון יפה.
    אצלנו בנתניה, בלי חוק ובלי הכרזות, יש הטיה חזקה לשמות נשים.
    בתי ספר חדשים נקראים אלתרמן ורועי קליין, דבורה עומר, לאה גולדברג, שמרית אור, ונעמי שמר. הכיוון ברור.

  13. לא הבנתי, מי קבע שאת היחס בין הקבוצות השונות, בכל הקשור לשמות הרחובות, יש לקבוע לפי היחס ביניהן שהיה עד כה בהיסטוריה (בהנחה שה"עובדות" שלך הן בכלל נכונות)?

    אולי הגיע הזמן לקבוע את היחס לפי נוסחא אחרת, למשל, היחס הנוכחי באוכלוסיה?

    ואני רחוק מלהיות תומך של מיכאלי וחבריה

    1. אם יש טרנסג'נדרים, האם יש גם טרנס-גזעיים? אולי אני יכול לטעון שאני מזרחי שכלוא בגוף אשכנזי וכל החיים התוניסאי שבי מחכה לקפוץ החוצה? ואז אני יכול להחשב כמקופח ומונצח מראש?
      האם חיים וייצמן יכול להיות מונצח בהקצאה של המזרחיים, כי יש וייצמנים רבים ממרוקו (קבוצה אשכנזית שהגרה במאה- 19 ממרכז אירופה)? והרי אייזנקוט הסתדר עם שם אשכנזי אבל הוא מזרחי ובכלל רמטכ"ל, אז הוא פריבילג או מקופח?

  14. אתייחס רק לדוגמאות הנשיות שבחרת, ריהאנה ומדונה. ולא שאני מזלזלת בהן חלילה, אבל אולי היית צריך לחפור עוד מילימטר בידע שלך על פעילות ציבורית של נשים שלא הונצחו עדיין, למשל? האם אתה ממש משוכנע שכל הנשים בעולם, בישראל, שעסקו בבניית המקום הזה, ביצירה, ברפואה, במדע, בפעילות ציבורית, זכו לרחובות על שמן? אתה בטוח? אני ממש חוששת שלא זה המצב.
    אבל למה להרחיק לכת, הרי באתר זה עצמו אין כמעט אף אישה מהכותבות הקבועות, וגם לא מהמזדמנות. כך שהטקסט מתאים לאתר ככפפה.

  15. מירב מיכאלי היא במהותה אשכנזיה גזענית שונאת מזרחים ואוהבת זרים ומסתננים (מבין זאת מי שיודע להרגיש דברים נסתרים). כדי לנקות מצפונה העכור היא ממציאה "הצעת חוק" מתחסדת המגינה על כבוד המזרחים, כביכול.

  16. מירב מיכאלי ח"כ מטעם המפלגה הציונית היא נכדתו של קאסטנר עליו אמר השופט "מכר נשמתו לשטן" על קשריו ההדוקים עם אדולף איכמן. ששלח מאות אלפים מיהדות הונגריה אל תאי הגזים

  17. הכותב מראה בתפארתו את חוסר הבנה ממלכים היסטורים. נכון בתנ" כ כמעט אין הזכורים של נשים בכל מסמך מטז עד היום אין הזכורים , כמעט, של נשים. אבל למה לא שואל פשות .למה? אפשר לחפש תשובה בפסוקי הלכה שהטילו איסור מוחלט ומלא ללמד בנות ישראל. בדיוק אותו הדבר באירופה ובעולם כולו. הגברים הגדרנו את עצמנו כמגן ואפותרופוסים של נשיי משפחה.
    רק בסוף מאה 19 נשים התחילו להתארגן ע"מ לקבל זכות הצבעה כלומר לבחור ולהיבחר. כלומר עוד לא עברו 200 שנה מזה מול אלפי או מיליוני שנים שהגברים שולטים. זה מביא אותי למסקנה או שהמחבר הור בוגר מערכת חינוחי ממלחתי דתי או פופוליסט שמנהל את המילים כדי להוכיח מה שהוא רוצה. לפי האופנה החדשה = פק ניוז

  18. אולי המסקנה מכך שבאמת היה עדיף לא לתת שמות של רחובות לאנשים עכשווים.
    פרחים, צמחים, ארועים בתולדות עם ישראל, יש מספיק מילים. עוד רעיון – לתת שם של רחוב שיהיה בו משמעות (כמו "יפה נוף" בחיפה, או "דרך חברון" בירושלים.

    וגם עם שטרות כסף אפשר במקום לשים דיוקנים, לשים נופים מהארץ, אתרי מורשת, וכו'.

    ובנוגע להצעה של מיכאלי, ההצעה לעצמה נשמעת כמו בדיחה רעה, אבל עדיין זה מעלה את הענין, שיש ציבורים שמרגישים מוזנחים בתודעה הציבורית, וזה נושא שאפשר לחשוב איך אפשר לשנות (כגון ההצעות למעלה) ולא צריך לזלזל בו באופן אוטומטי.

  19. כל הרחובות והפרקים הבני ברק תקראו מכאן ולהבא על שם דה האן