מרצים בכירים באוניברסיטה העברית: ההחלטה שלא לשיר 'התקווה' "פשיסטית ומטומטמת"

אחרי הגינויים החריפים מצד ראש הממשלה ושר החינוך, גם מרצים בכירים באוניברסיטה העברית תוקפים את החלטת האוניברסיטה שלא לנגן את ההמנון בטקס חלוקת תעודות. פרופ' אברהם דיסקין: "אולי נבטל גם את המפעל הציוני כי הוא פוגע ברגשות"

פוסט ציונות באקדמיה; האוניברסיטה העברית. צילום: CREATIVE COMMONS ׂ Milan.sk CC BY-SA 3.0 מתוך ויקימדיה

מרצים בכירים באוניברסיטה העברית מגיבים בתדהמה על החלטת האוניברסיטה שלא לנגן את ההמנון הלאומי בטקס חלוקת התעודות של הפקולטה למדעי הרוח שמתקיים הערב. כפי שנחשף בגלי צה"ל, ההחלטה התקבלה כדי לא לפגוע ברגשות הסטודנטים הערבים, ומתוך "התחשבות בצד השני".

"מדובר בהחלטה מטומטמת", אומר ל'מידה' פרופ' אברהם דיסקין מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה. "אפשר להתנחם בכך שזו לא ההחלטה המטומטמת הראשונה בתולדות האוניברסיטה העברית". לדבריו, ההחלטה "נובעת משילוב של בון־טון וטמטום. לפי ההיגיון המנחה של האוניברסיטה, כדאי אולי בכלל לבטל את המפעל הציוני. מתוך 1.3 מיליארד מוסלמים בעולם, לפחות 80 אחוז רואים במפעל הציוני עוול נוראי שצריך להיעלם. מספר תומכי הציונות בעולם הרבה יותר נמוך. אם קנה המידה היחיד הוא לבחון כמה אנשים נפגעים ממהלך מסוים, אין הצדקה לקיומו של המפעל הציוני".

ד"ר אפרים פודוקסיק, גם הוא מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה, כה נדהם מהידיעה עד שהוא מתקשה להאמין לנכונותה: "אני לא מאמין שהחלטה כזו קיימת. זו החלטה פשיסטית ואני לא מאמין שהאוניברסיטה שלי פשיסטית", הוא אומר. "זה כל כך מופרך, אבסורדי ובלתי אנושי, שאף אדם נורמלי לא יקבל החלטה כזו".

אלא שבאוניברסיטה מאשרים כי הם אכן נוקטים מדיניות של אי־נגינת ההמנון בטקסי חלוקת תעודות, ואף מגינים על ההחלטה המקוממת. "לא קיימת הוראת חוק ו/או הנחיה של המועצה להשכלה גבוהה בנוגע לשירת המנונים בטקסים אקדמיים", נמסר מהאוניברסיטה, "אי לכך אין שום בסיס לכל טענה מול האוניברסיטה העברית בנושא".

גם במערכת הפוליטית הגיבו בזעם להחלטה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט – המכהן גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה – פרסמו הודעות חריפות בנושא, ונשיא האוניברסיטה הבהיר שיבדוק את העניין וידרוש שההמנון יושר.

החלטת האוניברסיטה העברית שלא לנגן את ההמנון מצטרפת להתנהלות מקוממת של מוסד אקדמי אחר בבירה, בית הספר לאמנויות 'בצלאל', שלא יציין את חגיגות היובל לאיחוד ירושלים כדי "לא לפגוע" בסטודנטים הערבים במוסד. בכל שנה מתקבצות אגודות הסטודנטים במוסדות האקדמיים בירושלים לחגוג יחד את יום ירושלים, אך השנה, דווקא כאשר מציינים חמישים שנה לאיחוד העיר, החליטה לראשונה אגודת הסטודנטים בבצלאל לפרוש מהאירוע. באגודה הסבירו את החלטתם ברצון "לאפשר לכל אוכלוסיות הסטודנטים בירושלים להשתתף בשמחות".

הנפת דגל ושירת המנון בטקסים רשמיים של מוסדות ציבוריים, או השתתפות ביום חג רשמי של המדינה, הן פעולות בסיסיות המתקיימות בכל מדינה מתוקנת בעולם. העובדה שהאוניברסיטה מסתתרת מאחורי לשון החוק ונהלי המל"ג, וששר החינוך צריך להפעיל לחצים מיוחדים בנושא, היא מבישה ושערורייתית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

41 תגובות למאמר

  1. מכל הידיעות בנושא – לא ברור,
    האם עד היום שרו את ההמנון ועכשיו החליטו להפסיק
    או שלעולם לא שרו ועכשיו זה עלה
    ההבדל בין שתי האפשרויות הוא הבדל שמים וארץ.

    1. Yossi Avissar מפייסבוק כותב:
      משנם 1968 במשך 15 שנה הייתי הבמאי של טקסי קבלת תואר דוקטור וקבלת תוארי מוסמך כל שנה ממש כל שנה הסתיים הטקס
      ובעצם כל אחד משני הטקסים בשירת התקווה איש לא אמר לי לתכנן זאת זה עבר אלי כך מאלה שביימו את הטקס שנים קודם לכן. מספיק כבר לעוות את העובדות בגלל כמה ממצביעי מרץ שאת מנסה להגן עליהם היום.

  2. מחזירים את התואר לאוניברסיטה!
    לא צריך אותו.

  3. בחוק הלאום צריכה להופיע התנייה לתמיכה תקציבית בכל המוסדות הציבוריים בישראל: מוסד שלא יציג את סמלי המדינה ויסרב לשיר את ההמנון בכל הטקסים הרשמיים שהוא עורך לא ימומן תקציבית ע"י המדינה.

    1. כעיקרון, שימוש יתר בהימנון גורם לזילותו. אישית, חשתי שלא בנוח כאשר ניגנו את ההימנון לפני משחקי הליגה בכדורגל, למשל. אילו היו נמנעים מנגינת ההימנון מטעמים אלה – זה בסדר. אבל נימוקי התקינות הפוליטית שנילוו לביטול – שערורייתיים, מה גם ש'העברית' בשם האוניברסיטה – מחייב אף הוא.

    2. לסוציולוג –
      הכוונה שלך טובה, אבל ההצעה שלך לקויה.
      לטעמי, מעורבות של המדינה צריכה להיות במינימום ההכרחי (למשל בטחון פנים וחוץ), ובכלל זה אני לא רואה הצדקה אינהרנטית למעורבות המדינה בתחום החינוך. על כן, אני ממש לא בעד הכנסת המדינה לנושא דרך חקיקה וענישה, אפילו אם במקרה אני מסכים עם דעתך. המדינה צריכה להיות שופט, לא לתפוס צד במשחק; ברגע שהשולחנות מתהפכים, פתאום המדינה נושכת את מי שקודם ליטפה וזה משחק מסוכן (שהשמאל משחק היטב לצערנו).
      לחילופין, מה שיפתור את הבעיה לדעתי יגיע בדיוק מהתחום שעליו אנחנו מדברים כרגע – חינוך, כקונטרה לשטיפת מוח או לבריונות הקיימת. לימוד ההסטוריה היהודית, הציונית והישראלית, הקניית ערכים ויכולת חשיבה עצמאית וביקורתית לצד החשיבות שבהן. במקביל, הוצאה של כל הזוהמה הפוסט-מודרנית, פוסט-ציונית, פוסט-תפוחי אדמה ברוטב, והשבה למרכז הבמה של השיטה המדעית לסוגיה באמצעות התמודדות עם המציאות כפי שהיא על בסיס עובדות, ראיות וניתוח לוגי, במקום חלומות באספמיה ונרטיבים למיניהם. הרקבון במערכותינו, ובכללן במערכת החינוך, נובע מחדירתן של תפיסות "פוסט" למיניהן, בדרך של הנדסה חברתית ניאו-מרקסיסטית היישר מבית מדרשם של אסכולת פרנקפורט הנאלחת, ותוך שנאה תהומית לכל הטוב שמייצג המערב. בתהליך חינוכי, קשה וארוך שנים, אפשר יהיה להוביל שינוי עומק שיחזיק לאורך זמן, פתרון שלא מתקבל באמצעות חקיקה למיניה אשר בד"כ יוצרת לכל היותר השפעה שטחית, אם בכלל, ואם בכיוון המקורי הרצוי.
      לכן, אמור מעתה, המדינה אינה צריכה להתערב למען שום צד; אך לפחות אחד מהצדדים – שומה עליו להתערב למען המדינה.

    3. אדון אוריאל:
      הכוונה שלך טובה, אבל ההצעה שלך לקויה.
      מדינת ישראל היא הבעלים היחידים של האוניברסיטאות ושל מוסדות החינוך שבתחומיה, והיא מממנת אותם בהרבה מאוד מיליארדים מתוך הנחה פשוטה שכל הדיוט מבין שהמוסדות הללו שייכים לה.
      וזה צריך להיות מסומן וברור בכל סמל שהוא- דגל הימנון וכ"ו.
      בזה שאתה מצדד ב"שיח פתוח" ללא השפעת וצידוד המדינה ב"אחד הצדדים" ("אחד הצדדים" חחחחחהה טוב אתה) וכותב ש- "אני לא רואה הצדקה אינהרנטית למעורבות המדינה בתחום החינוך" אתה בעצם תומך מלא בכל שיטות ה"פוסט" שמרקיבים את המדינה האומללה הזאת.
      אפשר לדון בכל תיאוריה של מדעי הרוח בין כתלי האוניברסיטאות, אבל צריך להיות ברור ופשוט – שהכתלים הללו שייכים למדינת ישראל, ואין לפלצנים המתפרנסים בתחומי כתלים אלו, שום אפשרות לקבוע מי הבעלים של מקום העבודה שלהם.

    4. ביסוד שלך שגיאה בסיסית. מדינה יכולה ואף לא צריכה להתערב בפעילות מוסדות פרטיים שאינם מקבלים תקציבים מהמדינה. במקרה של אוניברסיטה הממומנת לרובה ע״י המדינה, המדינה לא רק רשאית אלה גם חייבת להתערב בנושאים חשובים מבחינה לאומית.

    5. ראה. מאחר והשמאל/פוסט ציונים שולטים על העם בכל המוסדות החשובים(להוציא את הממשלה הנבחרת). צריך להפעיל את הבולדוזרים.

      אחרי שיתפזר האבק אפשר לשחרר את מוסדות החינוך.

    6. למרדכי –
      ראשית, אני לא מבין את הצורך שלך להשתמש בכל כך הרבה סרקזם ותוקפנות במקרה זה. נראה לי שאנחנו באותו צד. נו מילא.
      לגבי תוכן תגובתך, נראה לי שאתה מפספס את נקודת המוצא השגויה; שים לב:
      "מדינת ישראל היא הבעלים היחידים של האוניברסיטאות ושל מוסדות החינוך שבתחומיה, והיא מממנת אותם בהרבה מאוד מיליארדים…" – בדיוק נגד זה אני יוצא. אני לא רוצה שיהיו מוסדות חינוך בידי המדינה משום שאין למדינה שום הצדקה אינהרנטית למעורבות בתחום (זה הצד התיאורטי/מוסרי בטיעון) ומשום שבפועל נוצרת השפעה פוליטית-שמאלית חזקה לרעת כולנו (זה הצד המעשי בטיעון). הצעה אפשרית לפתרון? הפרטה. פתרון פשוט מאוד ולמעשה נמצא בתהליכי ביצוע ממש בימים אלה. פתרון נוסף? הקמה של מוסדות חינוך אקדמיים פרטיים. גם זה נמצא בביצוע בימים אלה בדמותן של מכללות למשל. גופים עצמאיים אלה קמים מתוך מטרה לתת אלטרנטיבה, נקייה מפוליטיקה (עד כמה שניתן) ומהשפעת המדינה (שוב, עד כמה שניתן). אמנם לא צריך להיות תמימים ולחשוב שגופים אלה קמים רק מתוך אידאולוגיה חינוכית גרידא, ובתור גופים פרטיים הם בוודאי מוכווני רווח, אך בפועל מתקבלת אלטרנטיבה מצוינת, כפי שהתוצאות בינתיים מוכיחות, ועם הזמן היא עוד תשתפר. כוחות השוק יכולים לעשות הרבה, גם עבור תחום החינוך; משום שאנחנו יודעים בוודאות היכן עומד הרוב מבחינת דיעותיו הפוליטיות, הרי שגופים פרטיים עצמאיים שיקומו, יצליחו וישגשגו כל עוד יימנעו מלפעול כנגד דעתו של הרוב. מנגד, גופים כאלה, אשר יטיפו שנאה כנגד המדינה, יבצעו בפועל שני חטאים – הראשון, עירוב פוליטיקה באופן כללי בתחום בו אין לה יד ורגל, והשני עירוב פוליטיקה ספציפית, המנוגדת לדעת הרוב. מוסדות כאלה, בהיעדר קביים מן המדינה, פשוט יקרסו, באופן מוצדק לחלוטין (אפשר לראות אינספור דוגמאות לכך מן התחום הפרטי והמבין יבין).
      מתוך הנחה פשוטה שכל הדיוט מבין שהמוסדות הללו שייכים לה." – אני לא יודע עד כמה המשך המשפט הזה רלוונטי בכלל, לאור מה שכתבתי. קודם כל, כי אני לא יודע עד כמה "המדינה" יוצאת מהנחות כאלה ואחרות, ושנית משום שברגע שאתה מדבר על "המדינה", אזי הפוליטיקה נכנסת מיד, ואפילו לא בדלת האחורית. ומשום שרבים ממרכזי הכוח בעלי ההשפעה הבלתי ניתנת לערעור על המדינה (כולל כמובן אלה שאינם שייכים למדינה באופן רשמי) משתייכים לשמאל, הרי שאנחנו מאבדים כל יכולת לקבל מה שהצבענו עבורו. וזה שוב מחזיר אותי להתחלה – יש להוציא את המדינה מהתחום בדיוק כדי שנוכל להמנע מהשפעה שלילית של גופים פוליטיים (גופים פוליטיים=שמאל, כי מעשית נראה שהימין לא מתעניין ולא יוזם בתחום אלא רק מגיב, באיחור עילג, להתפרעויות של השמאל. זה טבעו של השמאל וזה טבעו של הימין, ואלו כנראה לא ישתנו).
      ושלא תבין אותי לא נכון – אני לחלוטין לא מדבר על פירוק המדינה. לו הייתי, אזי כמובן שאפשר היה להאשים אותי שאני תומך, ולו רק מעשית ומתוך עיוורון, באותן תפיסות "פוסט" המדברות באופן ישיר על כך. כלל וכלל לא בטיעון שלי, אני מדבר אך ורק על הקטנה ככל האפשר של התערבות המדינה בתחומים שאין לה יד ורגל בהם, הן ברמה העקרונית והן ברמה המעשית. ולכך אני מכוון כשאני מדבר על המדינה כשופט ולא כשחקן פעיל במשחק. אף אחת מההצעות שלי אינה חדשה כמובן, ואני עומד על כתפי ענקים מצד השמרנות הקלאסית ומצד הליברליזם הקלאסי. לא צריך דמיון או אף אינטלקט חריף כדי לראות מה קורה כשלא מקשיבים להם, אלא רק מעט ידע בסיסי בהסטוריה, כפי שמוכיחות לנו 100 שנות כשלונות מרקסיזם/סוציאליזם/קומוניזם, עד ימינו אנו.

    7. סיפא –
      כמובן שכל עוד מוסד נמצא בבעלות, אפילו חלקית, של המדינה, הרי שזכותה ואף חובתה להתערב. אבל אני מתנגד כלל ועיקר לכך שהמדינה תחזיק בבעלותה מוסדות שכאלה. הדיון לגבי מה וכמה צריך להיות בבעלות המדינה הוא נחוץ וראוי, כאשר ישנם תחומים שדי ברור שצריכים להיות בבעלותה מסיבות שונות (למשל, צבא) ואחרים שדי ברור שלא צריכים להיות בבעלותה (למשל, מפעלי ייצור). [אני מרשה לעצמי לומר שהדברים 'ברורים' משום המקום בו אני מגיב, ומקווה שלא אצטרך להרחיב הלאה כי זה כבר לעוס].
      הדיון המעניין נמצא בתחום האפור שבין שתי הנקודות. לטעמי, חינוך משתייך לצד שהמדינה אינה צריכה להחזיק בו וממילא לכן, לא צריכה להתערב בו.

  4. אכן מקומם. מקומם גם שהמילה "פשיסטי" הפכה לאיזו קללה ג'נרית :). אקדמאים ממדעי הרוח לא באמת יודעים מה זה?
    או ש.. זה פאשיזם לאומני-פלשטינאי? לא סתם הם פשיסטינאים!

  5. האם שמה של האוניברסיטה – "העברית" עלול לפגוע ברגשותיהם של הסטודנטים האנינים?
    האם אפשר להחליף את השם?

    1. נחליף לאוניברסיטה הערבית וזה יערב יותר לאניני הטעם

  6. מעניין – האם במדינה מוסלמית לא היו מנגנים את ההימנון בגלל סטודנטים יהודים ? ברור שלא. המסקנה לשלוח את בן ששון בבעיטה הביתה.

    1. מימות לחשוב שבמדינה מוסלמית יהיו יהודים… חיים…
      לדוגמא, אבו מאזן דורש בגלוי שאף יהודי לא ישאר במדינת פלסטין. ותומכיו בשמאל, שחסים על רגשותיהם העדינים של הערבים, עוצמים עיניהם בחוזקה אל מול הפשיסטיות והגזענות הכ"כ גלויים וברורים.

    2. מדוע אינני מופתע?

      בן ששון שייך למשפחה המכובדת של האזרח הצרפתי, אברהם בורג,
      לשעבר יו"ר הכנסת,
      לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית
      ואחרי כל אלו – המליץ למי שיכול להשיג אזרחות זרה.
      חומץ בן יין.
      כנראה שגיסו, בן ששון, למד גם הוא בבית מדרשו של יוסף בורג,
      בעל תיק האפרסק.

  7. הדבר היחידי שמפתיע אותי בכל הפרשה הוא שישנם אנשים שמופתעים מההחלטה של האוניברסיטה העברית.

  8. פירפורי גסיסה של מוסד מפואר.. לעצרנו. כמו אוניברסיטת תל אביב וחיפה… לא ישרדו בעוד עשור. יוחלפו במוסדות לימוד אקדמאים שיעסקו בלימודים ולא בפוליטיקה.

  9. לבטל תקציבים המוענקים מהמדינה לכל מוסד אשר יסרב להציג את סמלי המדינה ולשיר את ההמנון

    1. אין לי בעיה עם התחשבות בתנאי שהיא דו-סטרית:להתחשב גם ביהודים ולא להתיר הפגנות\כינוסי נכבה בתחומי האוניברסיטה כדי לא לפגוע ברגשות היהודים

  10. ומה אם רגשות הסטודנטים היהודים שיפגעו אם לא ישירו את התקוה? להם אין רגשות? רק לערבים הרגישים יש רגשות?

  11. חוץ מלברבר … מה כן עושים ביבי ובנט? למה הם לא מפטרים את ראשי האונ' העברית ואונ' בן גוריון(שם נמצאים לא מעט מרצים תומכי BDS ).

  12. לא מחכה דקה, מורה להקפיא את הכספים לאוניברסיטה מטעמים שונים, הם כבר יבינו לבד שהמוח שלהם נסתם

  13. אפשר למנות את בן ששון לרקטור אוניברסיטת רמאללה ואז לא תהיה לו בעייה לשמוע את ההימנון – בילאדי בילאדי. מעניין שברמאללה זה לא יראה פאשיסטי אלא רק במדינת ישראל.

  14. מדינת ישראל צריכה פשוט להפסיק גם את התמיכה התקציבית וגם את ההכרה בתארים שמעניקה האוניברסיטה העברית.

  15. הבעיה היא לא רק הביטול העצמי העמוק, אלא בראש ובראשונה חוסר ההכרה במדינה ובמוסדותיה כבסיס שמאפשר להכל להתרחש כאן – המדינה היא זו שמספקת את כלל המסגרת שבכלל מאפשרת לסטודנטים ללמוד, לאוניברסיטה להתקיים, למחקרים להמשיך.
    קודם כל בטחון. אח"כ תקציבים, דרכי תחבורה, תשתיות מים וחשמל, שירותי עיריה, קרנות מחקר (וכלכלה מתפקדת בה קרנות המחקר יכולות בכלל להניב תוצר), רגולציה השומרת על זכויות הפטנטים (העברית ספציפית מרוויחה המון על פטנטים), פיקוח על צרכים בסיסיים כמו מזון שאינו מורעל ורגולציה למסעדות שמונעת קלקולי קיבה וגרוע מכך ועוד ועוד.

    אי הכרה בסמלי המדינה וביטולם מול מי שהחליט להיפגע מעצם קיומה של המדינה זו כפיות טובה. כל אזרח במדינה, גם ערבי, צריך להודות על הזכות שלו לגור במדינה שנותנת לו כל כך הרבה, על אף מגרעותיה השונות. כל אירוע בעל אופי רשמי המסמל מעבר שלב כדאי שיזכירו בו ויוקירו בו את המדינה שאפשרה לו בכלל להתקיים.

  16. מעניין אם מישהו שם חשב על רגשות הסטודנטים היהודים או שאולי אין שם יותר סטודנטים יהודים?

  17. לסמלים יש משמעות עצומה!

    אולי יורידו גם את דגל ישראל ויניפו את דגלי אש"ף?

    רק מדינת חסות, וחסרת כל כבוד לאומי מעלה על דעתה דברים כאלה.

    מתי יהיו היהודים עם גאה בארצם?

  18. http://rotter.net/forum/scoops1/403224.shtml
    גם באוניברסיטת חיפה המצב דומה. בקיצור האוניברסיטות נפלו על הראש מפחד בני דודנו האהובים. ומה עושה אלחוקומה שלנו ? נדא דה נדה או בוקרה פיל משמיש. הם מעדיפים לשמוע את בילאדי בילאדי מפחד בג"צ וזכות העמידה.

  19. בקיצור איך אמרו בימי המיתון של שנת 1966 "האחרון יכבה את החשמל בשדה התעופה לוד (בן גוריון כיום).

  20. השם " האוניברסיטה העברית" ממש מקומם. מה פתאום עיברית כאשר לומדים בה רבים דוברי ערבית? תשנו את שמה . זה פוגע בערבים.

  21. הסטודנטים הערבים הם לא הצד השני הם חלק מאיתנו.
    לא מעניין לא את ביבי ולא את בנט אם ישירו שם את ההמנון או לא.
    בסך הכל עוד ספין.