השרה מירי רגב, עצרי את המימון לתיאטרון יפו

תיאטרון יפו חוצה את כל הגבולות: מתגייס למאבק המחבלים הפלסטינים ונותן במה לתעמולת טרור, והכל במימון נדיב של משלם המסים. מי יעצור את הפארסה? רגב: פועלת להפסקת המימון

הגיע הזמן לשים סוף לפארסה; השרה רגב. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90.

ב-4 ביוני יארח תיאטרון יפו אירוע שבו יוקראו מכתבים של מחבלים פלסטינים הכלואים בישראל. מדובר באנשים שהורשעו בפעולות טרור נגד יהודים, ולרבים מהם דם על הידיים.

בין מקריאי מכתבי המחבלים ניתן למצוא פעילי שמאל קיצוני דוגמת יוזם 'מכתב הסרבנים' יונתן שפירא, האנרכיסט יונתן פולק שריצה בעבר עונש מאסר, חגי מטר שישב בכלא צבאי בגין סירובו לשרת בצה"ל, הבמאי אודי אלוני שכינה את ישראל "פשיסטית", עיתונאי 'ידיעות אחרונות' יגאל סרנה שהשווה בעבר בין נתניהו להיטלר, וחברי 'שוברים שתיקה' אבי מוגרבי ומיקי קרצמן.

בין הדוברים באירוע יהיה ח"כ לשעבר באסל גטאס, שצפוי לרצות עונש מאסר של שנתיים בגין העברת מכשירים סלולריים לאסירים ביטחוניים. דוברת נוספת בארוע היא סנאא סלאמה, הנשואה למחבל וליד דאקה שהיה מעורב בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ז"ל ב-1984.

בערב יופיע גם הראפר תאמר נאפר, שבשירו "מי הטרוריסט?" השווה את ישראל לגרמניה הנאצית והעניק לגיטימציה לביצוע פיגועים. "דמוקרטיה? האמת שזה יותר כמו הנאצים / מרוב הפעמים שאנסתם את הנפש הערבית, הנפש נכנסה להריון וילדה ילד ששמו פיגוע", שר נאפר.

מנחת האירוע היא השחקנית והיוצרת עינת ויצמן, שכתבה את ההצגה 'אסירי הכיבוש', המבוססת על סיפורים ומכתבים של מחבלים פלסטינים הכלואים בישראל. ההצגה של ויצמן נפסלה לאחרונה על ידי פסטיבל עכו, מכיוון שהייתה קיצונית מדי לטעמם.

בתגובה לפנייתנו, אומרת שרת התרבות מירי רגב ל'מידה' כי מוסדות מסוגם של תיאטרון יפו "אינם יכולים להיתמך מתקציבה של מדינה מתוקנת", ומוסיפה כי "אין לי כוונה שהמצב הנוכחי יישאר על כנו". התגובה המלאה של השרה רגב תובא במלואה בסוף הכתבה.

ההזמנה לאירוע. צילום מסך.

תיאטרון יפו נתמך על ידי משרד התרבות ועיריית תל אביב, שבשנה הנוכחית מתקצבת את התיאטרון בכ-100 אלף שקלים.

זה איננו האירוע הבעייתי הראשון שמתקיים בתיאטרון. במרץ האחרון למשל נחשף כי התיאטרון אירח אירוע נגד "המצור" על עזה של 'קואליציית נשים לשלום', ארגון שתומך בתנועת החרם נגד ישראל ואף הביע תמיכה במשט המרמרה. בפברואר אירח התיאטרון אירוע של 'אמנסטי אינטרנשיונל', שטען בעבר כי חיילי צה"ל "הרעיבו פלסטינים".

גם תכני ההצגות המועלות בתיאטרון מקדמות את הנרטיב הפלסטיני. כך לדוגמה המחזה 'ההודאה', המתואר כ"דרמה על זיכרון והכחשה של אירועי 1948"; וההצגה 'עיניים' העוסקת במשורר הפלסטיני הלאומני מחמוד דרוויש, ששיריו קוראים לאלימות כלפי יהודים, עם משפטים כמו "בשרו של הכובש יהיה לי למאכל", ו"הגיע הזמן שתסתלקו, שתמותו היכן שתרצו, אבל לא בינינו".

בתגובה לפניית פעיל הימין שי גליק, שיגר ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) מכתב לשרת התרבות מירי רגב, ובו דרש לקבל לידיו את גובה התמיכה של המשרד בתיאטרון יפו. "האם נראה סביר בעינייך שתיאטרון הזוכה לתמיכת המדינה יקיים אירוע לקידום השאיפות הלאומיות הפלסטיניות, ומעניק במה למי שהורשע בטרור?", כתב פורר לרגב.

תגובת משרד התרבות והספורט: "התנהלות תאטרון יפו מקוממת ואין בינה לבין אמנות ותרבות דבר וחצי דבר, כפי שהמחבלים הטרוריסטים באסל גטאס או וואליד דאקה אינם יכולים להיות מוגדרים בני תרבות. תיאטרון יפו לא צריך לתת מקום למופעים החותרים תחת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

תגובת השרה מירי רגב: "מוסדות תרבות הנותנים במה או חסות לסייען הטרור באסל גאטס או לרוצח חייל צהל וואליד דאקה – אינם יכולים להיתמך מתקציבה של מדינה מתוקנת. שינוי החקיקה שאני מובילה יידון בימים הקרובים יחד עם היועץ המשפטי לממשלה ואין לי כל כוונה שהמצב הנוכחי יישאר על כנו".

תגובת עיריית תל אביב-יפו: האירוע המדובר אינו עירוני ואין בו שום מעורבות מטעם העירייה. לא ניתן למנוע פעילות חוקית במתקן המושכר בתשלום לציבור הרחב, גם אם יש הסתייגויות מתוכנו. נציין כי התאטרון, אשר נתמך גם על ידי משרד התרבות, מתוקצב על ידי העירייה בדומה ל-90 מוסדות תרבות אחרים בעיר וזאת בהתאם לקריטריונים שנקבעו במערך התמיכות העירוני".

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. מאמר גרוע.
    גם אם יש מקום להיאבק בהצגות תומכות טרור הטענה המרכזית שצריכה להיות מושמעת היא מדוע זו תמיכה בטרור ומדוע זו תמיכה משמעותית מספיק בשביל לפגוע בחופש הביטוי.
    במקום זה המאמר מתמקד ברשימת שמות של פעילי שמאל והמידה שבה הפעילות שלהם בעבר חצתה את קו החוקי.
    מעניין שמאמר באתר שמתיימר להטיף השכם והערב לחרות מפרסם מאמר שמבקש מרגב לפעול כקומיסר תרבות ישראלי. הפעילות הפוליטית של פעילי השמאל שמעורבים בהפקה לא רלוונטית: אם האירוע הוא תמיכה הוא תמיכה בלתי נסבלת בטרור הוא צריך להיעצר גם אם הוא מנוהל בידי חד-קרן ודובוני אכפת-לי ואם הוא פעילות בגבול הלגיטימי היא צריכה להיות אפשרית גם לעבריינים מורשעים.

    1. כרגיל, יש אצלך אי הבנה בסיסית – ואולי מכוונת. לא צריך לעצור ולא צריך למנוע "אירועי תרבות" כאלה. אבל גם אין שום סיבה לממן אותם מכספי ציבור. בוודאי לא כשמדובר בציבור שמשתתפי האירועים הללו מעוניינים בהכחדתו. זה כאילו שארגון נשים יידרש לממן הופעה של אנסים, שבה הם מסבירים את יתרונות והנאות האונס.
      אתה באמת מעוניין באירועים חביבים כאלו? בבקשה דאג לממן אותם מכספך הפרטי.

    2. ואיפה בדיוק ראית קריאה לפגיעה בחופש הביטוי? הקריאה היא לבטל מימון של הממשלה [=אזרחים].
      גם אותי ואת העסק שלי הממשלה לא מממנת. מכאן המסקנה שפוגעים לי בחופש הביטוי?

    3. למיתממים שטוענים שלא מדובר בפגיעה בחופש ביטוי:
      בעולם אידאלי ליברטריאני שבו אין מימון ממשלתי לאומנות אתם בהחלט צודקים. אבל זו לא המציאות כאן, אנחנו מדברים על מדינה שבה המדינה מתערבת ומתערבת בצורה גסה ומופלגת.
      השאלה הנידונה במאמר היא רק האם ההתערבות הזו צריכה להיות מופנית כלפי פעילי שמאל אם רקורד כזה ואחר, ולזה אני מתנגד בתוקף. טענות שהממשלה צריכה להשתמש בכוחה בשביל למנוע תקציבים על בסיס העמדות הפוליטיות של אזרחים הן נוראיות (מצטט מהמאמר את הטיעונים נגד התקצוב: יוזם 'מכתב הסרבנים', אנרכיסט, ריצה בעבר עונש מאסר, ישב בכלא צבאי בגין סירובו לשרת בצה"ל, כינה את ישראל "פשיסטית", השווה בעבר בין נתניהו להיטלר, וחברי 'שוברים שתיקה')
      האם הייתם מקבלים טענות שצריך למנוע תקציב מאירוע בהשתתפות חגי סגל כי הוא ישב בכלא והיה חבר בארגון טרור?
      הרי הדיון כאן הוא לא הדיון התאורטי האם המדינה צריכה לממן אומנות (אני נוטה להסכים שלא), אלא על החלוקה הפוליטית של הכסף.

    4. מי מיתמם? הטענה היא ממש פשוטה: המדינה לא צריכה לממן אירועים שמהווים פגיעה בה.
      אני לא מבין איך מימון [בעקיפין או בצורה ישירה] של אירוע שפוגע במדינה הוא זכות של מישהו.
      פירוט מארגני האירוע הוא אכן לא רלוונטי, אלא רק בא כדי להדגיש את הנקודה. גם אם דובוני אכפת לי או חדי קרן בטעם מנגו היו מארגנים את אותו האירוע, הוא לא היה צריך להיות ממומן ע״י המדינה.

      אם המדינה [=השרים, ועדות וכו] תגיע למסקנה שאירוע מסוים בהפקת חגי סגל מהווה פגיעה בה – כמובן שעליה לפעול כדי שלא יזכה לתקצוב מהמדינה.

  2. השרה רגב-צמצמי את המימון למוסדות תאטרון בכלל! ! !

  3. "שינוי החקיקה שאני מובילה יידון עם היועמ"ש", בקיצור אין בכוונתה של רגב לעשות כלום. כמובן שכדי להעביר חוק אין צורך באישור של שום יועמ"ש, ולהפך, אם היועמ"ש מאשר סימן שזה חוק גרוע ורק אם הוא מתנגד סימן שזה חוק אפקטיבי שפוגע בשמאל.