בחינת הבגרות באזרחות: ציון "נכשל" למשרד החינוך

הטפה סוציאליסטית גלויה וחוסר הבנה של מושגים בסיסיים: בחינת הבגרות האחרונה באזרחות ממחישה את עומק האינדוקטרינציה שהשתלטה על המקצוע

בחינת בגרות בישראל, אילוסטרציה. צילום: פלאש 90

אם חשקה נפשכם לראות כיצד נראה מקצוע לימודי בהתפרקות, כל שעליכם לעשות הוא להעיף מבט בבחינת הבגרות האחרונה באזרחות. על הבעיות במקצוע, בחומר הלימוד ובהתנהלות של המפמ"רית שלו כבר נכתב באתר זה בהרחבה; מבחינת הבגרות האחרונה זכור מקרה מביך שבו שתי תשובות הפוכות לאותה שאלה התקבלו כנכונות; מסתבר שהורדת המכס על ייבוא דגים נחשבת צעד ליברלי אבל גם צעד "סוציאל־דמוקרטי", מי היה מאמין.

כעת הגיעה בחינת הבגרות האחרונה, והיא מדגימה יפה שני פנים כושלים של המקצוע: מצד אחד הוא הפך להטפה מוסווית – למעשה לא ממש מוסווית – לאג'נדה סוציאליסטית; ומן הצד השני הוא הפך ל"שיעור חברה" שבו מחווים דעה אישית על נושאי היום. הכרת מבנה השלטון? כיצד מתבצעות הבחירות? הנושאים הבסיסיים הללו של שיעורי אזרחות? כל זה הולך ונמוג.

מוכנים למסע? הבה נקרא קטעים נבחרים מן הבחינה.

יהודים, אל תתרמו לישראל

שאלה מס' 1 מציגה את המקרה הבא: קהילה יהודית אירופית יזמה מבצע, שבמסגרתו הוטסו לישראל רופאי עיניים יהודים, בדקו את הראייה של קשישים וניצולי שואה והעניקו להם משקפיים. "הרופאים הסבירו כי מבצע זה הוא ביטוי למחויבותה של הקהילה היהודית בחוץ לארץ כלפי אזרחי ישראל, וכי בכך הם מממשים את הכתוב בהכרזת העצמאות". בהמשך פרסם אחד הקשישים מכתב תודה, אך טען שזהו בכלל תפקידה של הממשלה לעשות זאת.

בסעיף הראשון מתבקש התלמיד לציין מה הקשר בין המעשה של הרופאים להכרזת העצמאות. מה באמת הקשר? ובכן, לפי תשובון מט"ח, הקשר הוא הקריאה המופיעה במגילת העצמאות להתלכד סביב היישוב היהודי ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". הבנתם? הענקת משקפיים לקשישים בארץ ישראל היא סיוע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל, לא פחות. אוקיי.

בסעיף השני מתבקש התלמיד להציג "את תפקיד הממשלה שצריך להתקיים על פי טענת הקשיש" (ההדגשה במקור). הבנתם? מכתב של קשיש דמיוני ובו טענה מופרכת וחסרת הבנה כלכלית, הופך לשאלה לגיטימית בבגרות באזרחות.

לא מאמינים לי? הנה התשובה של מט"ח:

לפי הטענה, תפקיד המדינה לדאוג לרווחה ולבריאות, והקשיש מבקש שהמדינה תפעל בתחומים אלו. ניתן לראות שיש קריאה למדינה לנקוט צעדי פעולה כדי לקדם טיפול בתחומי הרווחה והבריאות שהם תחומים באחריות משרדי הממשלה. לכן מדובר בתפקיד המדינה להתוות קווי פעולה בתחומי אחריות הממשלה.

"תפקיד המדינה לדאוג לרווחה ולבריאות". עד היכן? לחלק משקפיים לכל האזרחים? לכולם? ומה לגבי טיפולי שיניים חינם מגיל אפס עד 99? ודיקור סיני? ודירה חינם? ומי ישלם על זה ועל חשבון מה זה יבוא, שהרי יהודי הגולה לא יכולים לשלם משום מה? לכותבי בחינת הבגרות הפתרונים.

העיקרון הדמוקרטי של אתרי בנייה

שאלה מס' 2 מספרת על מנופאים שהתפטרו מעבודתם בגלל שעות עבודה חורגות ושכר נמוך, ובמקומם הביאו בעלי העסק מנופאים לא מוסמכים. המשרד הממשלתי הודיע כי הוא מתכוון להגביר את הפיקוח והאכיפה נגד קבלנים שיעשו כך בניגוד לחוק. והשאלה: "ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שעל פיו אתרי בנייה צריכים לפעול" (ההדגשה במקור).

מה עניין "עיקרון דמוקרטי" לפעולתם של אתרי בנייה? דמוקרטיה עוסקת בשלטון, לא בשאלת התנהלות של עסק; וכאשר מכניסים עקרונות דמוקרטיים להתנהלות של עסקים זה בדרך כלל לא נגמר טוב.

עיון בתשובון של מטח מגלה שהתשובה היא "עקרון שלטון החוק", וההסבר: "העיקרון קובע את עליונות החוק במדינה. לפי עיקרון זה, האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפניו, וחובת הציות לחוק חלה על כולם". מעבר לכך שהדבר כלל לא עולה מלשון השאלה, אין זה בכלל עיקרון דמוקרטי. שלטון החוק הוא עיקרון חוקתי שקיים גם במדינות לא דמוקרטיות בעליל, כמו ברית המועצות וערב הסעודית. זהו כישלון של כותבי המבחן במושג אזרחי פשוט ובסיסי.

המשך השאלה עוסק ב"זכות החברתית" של המנופאים שנפגעה. מהי באמת אותה זכות חברתית? הבה נקרא את תשובת מט"ח:

קבוצת זכויות המהווה חלק מן הזכויות החברתיות שהמדינה מחייבת את המעסיקים להעניק לעובדים על פי חוק. זכויות אלו נועדו להבטיח לכל אדם תנאי עבודה בסיסיים והוגנים, והן כוללות מרכיבים שונים, דוגמת: קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות עבודה, הבטחת שכר שווה עבור עבודה שווה, מתן ימי חופשה, הגנה מפני פיטורים שרירותיים ועוד.

שוב אנו נתקלים בחוסר הבנה, אמנם נפוץ. "תנאי עבודה בסיסיים והוגנים" הם עניין שכל עובד צריך להחליט בשביל עצמו. מה זה "הוגן"? זה עניין של טעם. אם לדעת המנופאי השעות ארוכות מדי והתשלום נמוך מדי, הוא יכול שלא לקבל את העסקה ולא לעבוד. וזה, הפתעה, בדיוק מה שעשו המנופאים לפי הקטע.

האם "נפגעה זכותם"? לא ולא. הציעו להם ג'וב שהם לא רוצים, והם החליטו שזה לא מתאים להם. לעומת זאת מנופאים אחרים, לא מוסמכים, החליטו שהתנאים דווקא מתאימים להם. אלא שבאמצעות השאלה התמימה הזו, בתוספת המילה "לטענתם", מועבר לתלמידים מסר כאילו אכן יש כאן איזו "זכות" שהמדינה צריכה לכפות, ובלי שום מתן דין וחשבון על המחירים שאותה כפייה גובה מאנשים שדווקא רוצים לעבוד באותם "תנאים לא הוגנים" ובעקבות הכפייה יישארו בבית וירעבו ללחם; כמו גם הנזק שהיא גורמת ללקוחות, שכעת אינם יכולים לשכור או לקנות דירה במחיר שהם יכולים לעמוד בו.

בפרק השלישי מובא מאמר של בן דרור ימיני מאתר ynet, ובו הוא טוען שככל שמדינה הומוגנית יותר מבחינה לאומית כך יש יותר הסכמה למסים גבוהים ולחלוקת קצבאות ושירותים חברתיים. מן הסתם הקטע הזה נבחר כדי שאפשר יהיה לשאול שאלה על לאומיות ("הצג את המושג לאומיות אתנית־תרבותית") וגם על גישה כלכלית ("הצג את הגישה החברתית־כלכלית הסוציאל־דמוקרטית"). בפועל מה שנוצר זה מיש־מש של ממש, ועל הדרך המשך הקו הסמוי מתחילת הבחינה כאילו סוציאליזם (סליחה, "סוציאל־דמוקרטיזם") הוא עניין שמובן מאליו שהוא טוב.

זכות הגריטה, והכסף הנופל מהשמיים

בפרק הרביעי, לצד שאלות על שלבים בהליך החוקתי ועל חוקי השבות והאזרחות, באה השאלה הבאה, שמן הראוי להביא אותה במלואה:

במדינות רבות בעולם יש כיום מודעות לצורך בצמצום השימוש במקורות אנרגיה שונים. בהתאם לכך, מדינות אלו מעודדות בעלי מכוניות ישנות הצורכות דלק רב למסור את מכוניתם לגריטה (מחזור המתכת) בתמורה למסירת מכוניתם, וכדי שלא יפסידו את ערכה הכספי, יקבלו מוסרי המכוניות לגריטה פיצוי כספי גדול.

ציין והצג את הזכות של בעלי המכוניות, המתממשת באמצעות הפיצוי על מכוניתם. הסבר כיצד מימוש זכות זו בא לידי ביטוי בקטע.

מהי הזכות של בעלי המכוניות שמתכוונים אליה מחברי הבחינה? יש לכם מושג? אני מודה: לי אישית לקח זמן רב להבין למה הם מתכוונים. ובכן, הם מתכוונים לזכות הקניין, שהרי בעלי המכוניות מקבלים עליהן פיצוי.

השאלה הזו היא שערורייה של ממש, ומפגינה (שוב) בורות מוחלטת של מחברי המבחן. הפיצוי כלל אינו קשור לזכות הקניין. זכות הקניין נשמרת בכך שהמדינה לא מפקיעה את הרכב בכוח, אבל לא על ידי התשלום שניתן לי אם אני מוסר את המכונית. תשלום זה גם איננו בגדר פיצוי, משום שפיצוי ניתן לאחר הפקעה בכוח של המדינה.

מה בעצם עושה כאן המדינה? היא מחליטה לעודד אנשים למסור את מכוניותיהם, ולשם כך היא מפתה אותם על ידי תשלום כספי (גדול יותר משווי הרכב עצמו). המדינה בעצם מעניקה פרס לבעלי מכוניות ישנות, בתמורה למכוניתם. האם כאשר המדינה נותנת לי כסף היא מקיימת את זכות הקניין? לא. האם כאשר אני מקבל משכורת מהמדינה על עבודה שאני מבצע עבורה מתממשת זכות הקניין? באופן עקום מאוד. זכות הקניין איננה מתממשת בכך שהמדינה משלמת כסף לבעלי המכוניות. היא לכל היותר מתממשת בכך שהמדינה, בחסדה, איננה מפקיעה את המכוניות בכוח.

מן הצד השני, הזכות נפגעת בהחלט בעצם הפיצוי, משום שהכסף לא יורד מן השמים (שזו בדרך כלל הנימה המובעת בגישה ה"סוציאל דמוקרטית", ואף אוירה כך להפליא בספר הלימוד של משרד החינוך באזרחות בנושא הזה), אלא מגיע מכיסי האזרחים. חלוקת כספם לטובת פרויקט שכזה היא בלי ספק פגיעה בזכויות הקניין שלהם. ניתן לטעון שהפגיעה מוצדקת, אבל להגיד שזכות הקניין נשמרת באמצעות הפיצוי, זה לעג לרש.

זכויות מן השמים. מתוך 'אתגר הרווחה במדינה הדמוקרטית', ספר לימוד לאזרחות של משרד החינוך

מקצוע האזרחות כמועדון דיבייטינג

שתי השאלות החותמות את הבחינה ממחישות יותר מכול כיצד הידרדר המקצוע מלימוד של כללי המשחק הפוליטיים, ל"שעת חברה" של הבעת דעות אישיות. בשאלה מס' 19 נשאל התלמיד מה דעתו על הפלרת המים, ומתבקש לנמק את דעתו עם מושגים וידע מלימודי האזרחות, מבלי שיש לו ידע מספיק על העלות, התועלת והסיכונים הפוטנציאליים בהפלרה; בשאלה מס' 20 הדבר נעשה בנוגע לאיסור לבישת לבוש עם סממנים דתיים חיצוניים.

מה עושות השאלות האלה בבחינת בגרות? האם כדי להביע את דעתנו בנושא פוליטי אנחנו צריכים "מושגים וידע מלימודי האזרחות"? האם מדובר בלימודים שמטרתם להכיר לתלמיד את כללי המדינה שבה הוא חי, או הכנה לדיבייטינג? אם זה המצב בלימודי האזרחות, אולי הגיע הזמן לסגור את המקצוע.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

29 תגובות למאמר

  1. לגבי השאלה הראשונה- מה הבעיה, הם שואלים מה טענתו של הקשיש, לא מה באמת צריך לעשות?

  2. כמה חובבנות וטרחנות הצלחת להכניס במאמר אחד, זה לא יאמן.
    שאלות בסגנון "דני טען שהוא מחליט על המשחק כי הכדור שלו- איזה עיקרון משתקף מהטענה" נפוצות מאוד, לגיטימיות מאוד, ורק באות להמחיש עקרונות באופן סיפורי. אף אחד לא אמר שבגלל שזקן ממושקף דמיוני אמר משהו אז זה מחייב.
    הלאה, מה הבעיה לשאול על חוק שכר מינימום שקיים במדינה כזכות מחייבת של המעסיק בהקשר של המנופאים? אני מבין שיש לך דעה אחרת בעניין, אבל זה לא אומר שלא קיים כיום חוק/ זכות כזו במדינה, ולגיטימי לשאול עליו.

    זכות הקניין בהקשר של הגריטה היא באמת עילגות מטרידה, אבל לא נראה שמגמתית כמו שאתה מנסה בכח לייחס לה (אתה הרי צריך להצדיק את הכותרת של המאמר, לא מספיקה שאלה או שתיים "שערוריתיות").

    ובשאלות בסוף- אף אחד לא מצפה לסקירה מעמיקה של המחקרים האחרונים בתחום ההפלרה, פשוט נותנים נושא כדי שהתלמיד יציין איזה עקרונות אזרחיים/דמוקרטיים/שלטוניים/חברתיים באים לידי ביטוי שם. אותו דבר לגבי חקיקה על סממני לבוש- זו סוגיה אזרחית עם צדדים שונים, בכלל לא ברורה הטענה שלך. בין השאר מכיוון שבכלל לא טרחת לטעון אותה, אלא הסתפקת בתמיהה רטורית שאמורה להבהיר לנו שאם לא הבנו לבד, אז אולי גם אותנו צריך לבטל…?

  3. ואיפה נפתלי בנט ?? הוא נמצא על תקן של עציץ במשרד החינוך ??

  4. המקצוע קורס ולא בגלל שהוא סוציאליסטי.
    זה קורס כי לא מלמדים את הדברים שחשובים באמת. עושים משחקי חשיבה עם זכויות האדם, בלי ללמוד כלום על החיים האמיתיים בישראל.
    לא לומדים על האיומים שמסכנים את המדינה כדי לדעת למה ללכת לצבא.
    לא לומדים כמעט כלום על חובות ועל זה שצריך לתת חזרה.
    והכי גורע זה שחלק משמעותי מהציון מגיע לך אם הבנת את כוונת המחבר במה שצריך לכתוב ב"ציין", מה לכתוב ב"הצג" ומה לכתוב ב"הסבר".
    אתה יוכל לבלבל את המוח כמה שאתה רוצה, העיקר שתדע לנסח את זה לפי כללי המערכת.
    ממש שיעור בספרות.

    1. לא שואלים על החיים האמיתיים בישראל, כי מה לעשות, החיים האמיתיים לא כל כך מענינים את יעל גוראון ירום הודה.

  5. כשאני שומע מאנשים בני 30-40 בורות בנוגע לחוקי מדינה בסיסים, בנוגע למושגי יסוד של מדינה דמוקרטית, ואפילו של מדינת חוק לא דמוקרטית, אני תמיד שומע אותו הטיעון – "תפתח ספר אזרחות". משם מקור הבורות, מעניין אם בור תוצר של מערכת שטיפת המוח הציבורית – יוכל לגשת לשופט בבית משפט ולצטט לו מספר האזרחות במקום מספר החוקים, כדי להצדיק את טיעוניו.

  6. בושה. כתלמיד תיכון נבחנתי ב-5 יח"ל באזרחות ובעיניי זה אחד המקצועות החשובים שנבחנים עליהם.
    לאור קריאת השאלות והתשובות, המסקנה ברורה: מפמר"ית האזרחות מנסה להעביר אג'נדה, לבצע שטיפת מוח בחסות חומר לימודי (חובה) וכל זאת כאמור במסווה של בחינת בגרות.
    ממר נפתלי בנט (שר החינוך לכאורה) אני לא מצפה להרבה, בסופו של דבר למרות הכיפה שלראשו הוא עושה דברם של הקרן החדשה לישראל.
    הוי לנו שככה מלמדים "אזרחות" בשנת 2017.

  7. בגרות באזרחות מהווה, בזעיר אנפין, קורס במבוא למשפט חוקתי שנה א במשפטים. בהתאם לכך רמת הדיון הנדרשת מתלמיד בגיל 17 ממילא תהא מוגבלת ולכל הפחות אינטואיטיבית. לרוב, תידרש ציונה של הזכות והצגתה הלכה למעשה במקרה הנדון בשאלה. דיון משפטי- חוקתי מעמיק אינו נדרש כאן. עצם זיהוי הזכות והצגתה בהקשר העובדתי של השאלה מספק את מפמר אזרחות. הזיהוי לרוב "זועק" מן הנתונים שלרוב יהא אינטואיטיבי. משל לשאלה בגיאומטרייה שבה התלמיד נחשף לסדרת נתונים המובילים אינדוקטיבית למסקנה המתבקשת.
    לא ראיתי כל פגם ענייני בבחינת הבגרות, לפחות לא בתחום המקצועי. טענת הפוליטיזציה של הבגרות באזרחות המועלית במאמר היא טענה רצינית וראוי לבחון אותה בקפידה. עם זאת, בחינתה חייבת להיעשות בניפרד לטענות הלכאוריות בדבר פגמים מקצועיים אשר נפלו בבחינה.

  8. טוב אתה קלירלי לא מבין מה מטרת לימודי האזרחות, וזה ברור מהסיפא שלך. לא נורא, צא ולמד, אף פעם לא מאוחר. רק חבל שאתר מידה מצא לנכון לפרסם דברים כל כך בורים ונבערים ועוד כשאתה מטדה על בורותך בפה מלא. לימודי האזרחות נטעדו לספק כלים לאזרח לעתיד שידע מונחים בסיסיים, שיטות ואידאולוגיות שונות וכן ערכים בסיסיים אוניברסליים שהמדינה מושתתת עליהם, ולא כדי שיבין את הכללים והחוקים כאילו זה מבחן תיאוריה.
    מה שמדהים הוא שאפילו לשיטתך אתה טועה, שכן גם אם הצטרה היא היכרות עם חוקים, אזי חוקי היסוד הם מהחוקים הראשונין שצריך להכיר, ומשכאלה כל נושא זכויות הבסיס של אזרח הוא נושא לגיטימי וראוי לשאול עליו גם אם לדעתך זה "בבלת סוציאליסטי". לצערך המחוקק ובית המשפט (ורוב מוחלט בציבור הישראלי) לא מסכימים. לא נורא.

    1. מדהים. אדם כתב כלכך ענייני ופשוט שכל עיוור יכול לראות, וטוקבקי התשלום לא נותנים מנוח (ואם זה לא תשלום אז זה טפשות.) .

  9. ידידיי, הנני יליד מרוקו הספרדית, ולכן בוגר בגרות של תיכון ספרדי מהתקופה של פרנקו, הדיקטטור הפשיסטי. במערכת החינוך הספרדית-פשיסטית היה אכן מקצוע מקביל לאזרחות. במקביל, בעירי, היה בית-ספר כי"ח שרוב חבריי היהודים למדו בו לפי תכנית הלימודים של משרד החינוך הצרפתי הרפובליקני. לא היה בו מקצוע מקביל לאזרחות. לימים, כשעליתי לארץ ב-1971 ופגשתי בטכניון חברים לספסל הלימודים שעלו מברית המועצות, נודע לי שגם שם למדו מקצוע מקביל לאזרחות, וזה הסביר לי את הפתעתי לנוכח קיומו של המקצוע הזה גם במדינת ישראל.
    מקצוע אזרחות הוא מקצוע שמאפיין מערכות חינוך של מדינות טוטאליטריות שתפקידו לשטוף את מוחם של האזרחים הרכים כדי להפוך אותם לצייתנים לשליט, למפלגה, לשיטה. אז מה הפלא שכולו אינדוקטרינציה? מדינת ישראל נולדה כמדינה בולשביקית. המציאות הישראלית שבה מהביטוח הרפואי עד לקבוצות הכדורגל הם מכשירים פוליטיים המסונפים למפלגות הוא מודל בולשביקי, מעודן אומנם, כי הומר משיטה חד-מפלגתית סובייטית לשיטה רב-מפלגתית ישראלית. אך העיקרון הוא אותו עיקרון.
    רוצים עוד דוגמה? בצה"ל יש חטיבת חי"ר, חטיבת הנח"ל, שנולדה לחזק בכוח עבודה חינם את הקיבוצים. לא את הנגריות הפרטיות, לא את המכולת של חיים ואפילו לא את המושבים, רק את הקיבוצים. זה מודל בולשביקי מביש שלמרבה הפתעתי התקבל כמובן מאליו וכטבעי ביותר ברחוב הישראלי. חטיבת חי"ר שעובדת בפלחות של האצולה המפייניקית, שומו שמיים!
    יבלוטל מקצוע האזרחות ו… גם הנח"ל!!

  10. הבגרות של החרדים הייתה ברורה ביותר, עניינית , כל שאלה הייתה ברורה ופשוטה וניתן היה לענות בקלות.
    אולי הם צריכים ללמוד מהם לפחות באיך כותבים שאלון באזרחות…

  11. שלטון החוק במובן הפורמאלי קיים גם בדיקטטורה. אבל לא במובן בץהמהותי.
    מי שמנסה ללמוד על שנתיים של הוראת הנושא ממבחן הוא אדם שטחי.

    1. חסרים פשע מאורגן ושחיתות בדמוקרטיות? בקיצור, טענתך מופרכת.

  12. דברי הבל. כל שאלה בבגרות מציגה גישות שונות, עקרונות, זכויות וכו'. לכן ניתן לומר על כל שאלה שהיא מוטה (בעיני המתבונן). המקצוע במתכונתן הנוכחית שם דגש על עקרונות וזכויות דמוקרטיים וטוב שכך.

  13. קראתי את כל המאמר.
    כולו ביקורת שלילית על כל השאלות במבחן. נראה לי קצת לא מאוזן ויוצא מתוך נקודת מבט קפיטליסטית (לא ליברלית ) טהורה ומטרתו לנגח בלבד.
    מלבד ביקורת לא הציע אלטרנטיבה או אפשרות אחרת לשאול את השאלות ולכן אינני מקבל את דעתו של הכותב שרק קוטל מבלי לתת דרך פעולה אלטרנטיבית.

    1. איך נקודת מבט קפיטליסטית אינה ליברלית? ליברלית קלאסית או ליברלית מודרנית (כלומר, ליברלית בכל הנוגע לכספם של אחרים)?

  14. כל כך הרבה בעיות יש בהוראת הספרות והלל גרשוני הצליח לפספס, להתעלם, להחטיא את כולן. במקום זה קבלנו מאמר דעה קפיטליסטי, ימני שמשתמש בבחינה כדי להביע דעותיו. אז מה עושה כאן הבחינה ומה עושה כאן מקצוע האזרחות????
    רוצה להביע דעתך הקפיטליסטית – כתוב מאמר…

    1. ראשית הכתבה לא משכנעת אני מסכים עם הטענה שהמקצוע בפשיטת רגל אבל הכתבה רחוקה מלהיות מכנעת הטיעונים חלשים והייתי צריך לקרוא פעמיים כדי להבין איפה הבעיות ומה הטענות
      לדעתי בחינת האחזרחות צריכה להיות מעשית בה התלמיד מכיר אלמנט אחד של אושיות השלטון וכי הוא יוכל לבחור איזה מהם

      אבי לגבי הנח"ל באיזה שנה אתה חי בדיוק הנח"ל מזמן חטיבת חיר (וחטיבת חיר טובה) לכל דבר ואין שום קשר בינהם ובין הקיבוצים
      פעם זה היה אבל עבר מהעלום אני מציע שתקפוץ על מכונת זמן מזדמנת ותחזור ל יוני 2017 לא 1997 התבלבלת בכיוון של החוגות ….

    2. הלל גרשוני;
      כמורה מוביל במקצוע מזה 14 שנה, מאד נמשכתי לכמה הערות מקצועיות שאכן מצריכות הרבה מחשבה, אבל מכאן להשליך שמדובר על מגמה סוציאליסטית בכתיבת מבחנים, תסלח לומר לך שהלכת מאד רחוקקק, ואף הלכת ממש הפוך. לך תעיין בשלוש הבחינות באזרחות בשלוש השנים האחרונות ותיווכח בעצמך שייתכן ודווקא המגמה היא ימנית מצד אחד וליברלית מצד שני וציונית דתית מצד שלישי ( כפי שאפשר לטעון מעיון בשאלות 3-7).
      ובכל זאת הבחינה עצמה לדעתי בוחנת את כשרונות התלמידים בהבנת החומר והמושגים, על אף שיש תמיד הסתייגויות וזה לגיטימי.
      יש להפריד את החינוך מהפוליטיקה

  15. רוב מהומה על לא מהומה. רואים שלמחבר הכתבה אין שמץ של ידיעה בחומר הנלמד, ואם יש לו תלונה הוא יכול לפנות ליור וועדת המקצוע דר אסף מלאך שהוא לא חשוד בשמאלניות או בסוציאליזם. הבחינה היתה הוגנת. בהתאם למושגון שהתפרסם ואשר ניתן למורים לבקר אותו בשנה האחרונה. הבחינה שואלת את התלמידים לדעתם תוך שימוש במושגי אזרחות. בבחינה זו היה גם עיסוק יותר מהעבר במבנה המשטר אולם טוב שפרק הדמוקרטיה נותר מרכזי. אין ספק שפרק הדמוקרטיה נחוץ שכן מחברים כגון הלל גרשוני מוכיחים זאת.

    1. מי שיבדוק על מי שעומד בראש מט"ח יגלה את הקרן החדשה לישראל, ומכאן ברור למה כך נראה שאלון הבחינה.

  16. עליונות החוק ושלטון החוק זה שני עולמות שונים
    לגמרי.
    שלטון החוק פירושו רודנות סטאליניסטית של מערכת המשפט.
    עליונות החוק היא רעיון מופשט.

    מקצוע מיותר.כולם משתמשים במילה "דמוקרטיה"
    אבל יש אולי 30 אנשים במדינה שיודעים מה זה אומר.
    ה 30 שקראו על המשטר באתונה
    כל מה שצריך במקום המקצוע המטופש והמיותר הזה,הוא הוספת שעות לימוד בהיסטוריה שיוקדשו לאתונה.

  17. מחברי התשובות לדוגמא כושלים ומכשילים את התלמידים ומרחיקים אותם מחשיבה בהירה, מלשון קצרה ומדויקת ומעודדים אותם להעלות טענות סרק בלשון ארוכה, ליצור רושם של מחשבה מעמיקה בענין פשוט. התשובה אינה מסבירה מדוע אסור לקבל תרומה ולהשתמש בה לטובת האזרחים. אם נחסכת הוצאה מן הממשלה, מתפנה כסף להוריד מסים, או להוציא אותו על תחום אחר, למשל על בנית בתי חולים.

    התשובות שמציעה מט"ח לשאלות הבחינה גרועות. המגרעות אינן רק בתכנים אלא גם בלשון. מי שכתב את התשובות אינו יודע עברית, ואינו יודע לכתוב לענין, ואומר אותו דבר מספר פעמים בלשון מסורבלת וארוכה.
    הנה התשובה שלהם לאחת השאלות

    "לפי הטענה, תפקיד המדינה לדאוג לרווחה ולבריאות, והקשיש מבקש שהמדינה תפעל בתחומים אלו. ניתן לראות שיש קריאה למדינה לנקוט צעדי פעולה כדי לקדם טיפול בתחומי הרווחה והבריאות שהם תחומים באחריות משרדי הממשלה. לכן מדובר בתפקיד המדינה להתוות קווי פעולה בתחומי אחריות הממשלה."

    סוף התשובה – במקום לומר 'על המדינה לשלם' הם כותבים על התויה, של קווי פעולה. לא פעולה, לא קוי פעולה, אלא התויה של קוי פעולה. תכנון מדיניות, מנין הביאו טענה זאת, מדוע על התלמיד להשיב כך.
    והרבה פטפוט בפתיחת התשובה. ניתן לראות שיש קריאה למדינה לנקוט צעדי פעולה כדי לקדם טפול – שוב איזה גבוב של שטויות, נסיון להראות רציניים. להתוות קוים, לקדם טפול, לא פעולה.