התקינות הפוליטית מכרסמת בפופולריות של 'הומלנד'

ביקום המקביל של סדרת הדרמה בעונתה השישית, הנשיאה היא הילארי, אין טרור מבית, ישראל היא המנוול במזרח-התיכון והסוכנת מאת'יסון היא אם שמגינה על מוסלמי תומך דאע"ש – והרייטינג צולל

היפוך תפקידים. כוכבי הומלנד. צילום מסך

הסדרה 'הומלנד' החלה להשתגע בעונה השישית. התכנית שלפני שש שנים נפתחה כדרמטיזציה מותחת ומרתקת על מלחמתם של סוכני ביון אמריקניים מלאי כוונות טובות (אך עתירי פגמים אישיים) בטרור האסלאמי, זינקה בדרמטיות אל חיק התקינות הפוליטית.

אנשי מודיעין המסכנים את חייהם כדי למנוע מאמריקה פיגוע נוסף בסגנון ה-11 בספטמבר הם כעת "אנטי-אסלאמיים" ו"לא מהימנים". ישראל היא מדינה גזענית שגמרה בדעתה לדכא את הפלסטינים ולסכל את עסקת הגרעין של ארה"ב עם איראן. הנשיא האמריקני הראשון ממין נקבה – מציאות שנראתה בוודאי הגיונית לגמרי בקיץ האחרון, כשהתסריט עדיין היה בשלבי כתיבה – אינה מה שציפו שתהיה. הקהילות המוסלמיות באמריקה הן בסך-הכל קרבן של ה-FBI שעשה להן דמוניזציה. בחמש העונות הראשונות האויבים הברורים היו אל-קאעידה ויורשתה, המדינה האסלאמית; כעת התהפכו היוצרות – לא דאע"ש היא האויב, אלא אנחנו.

יחד עם זאת, 'הומלנד' ממשיכה להיות סדרה מרתקת גם הודות לבחירה בשחקנים מוכשרים ובימוי נהדר של לסלי לינקה גלאטר. השחקנית קְלֵייר דאנס (המגלמת את קֶרי מַאת'יסון), סוכנת CIA לשעבר שהפכה ללוחמת זכויות אדם, ממשיכה לככב כגיבורה מרגיזה אך מרתקת, מהדמויות היותר בולטות בטלוויזיה בת ימינו. כנ"ל גם סוֹל בֶּרֶנסוֹן, סוכן CIA בכיר (המגולם על ידי מנדי פטינקין), המנטור והמושיע של מאת'יסון, שעמד בעבר בראש הסוכנות אך הודח וכוכבו דעך אף שהוא מוסיף לשרת את ארצו באותה נחישות. ואי-אפשר שלא לאהוב עוד סוכן לשעבר שהוצא מהשירות, פיטר קוִּוין, רוצח בשירות ה-CIA, התשובה האמריקנית לג'יימס בונד (מגולם על ידי רופרט פרנד, שדווקא נולד באנגליה…); הגם שהוא הפך לשבר-כלי אחרי שטרוריסטים אסלאמיים כמעט הצליחו לחסלו בעונה הקודמת בגז סארין קטלני, במהלך פעולת טרור בשעות העומס ברכבת התחתית של ברלין.

בכיר ה-CIA הערמומי דַר אדַל (השחקן מורי אייברהם), חברו הקרוב של ברנסון ומי שעומד בראש המבצעים ה'שחורים' של סוכנות הביון, מתנהג באופן מרושע יותר ויותר בשם שמירה על האינטרסים הלאומיים-ביטחוניים של אמריקה, כפי שהוא מגדיר אותם.

למרות משחק נהדר – בנוסף לכך שאנו מתוודעים לדמויות חדשות ומעולות, של שדר הימין הקיצוני ברט אוקיף (הלוא הוא ג'ייק וובר) והנשיאה הנבחרת אליזבת' קיין (אליזבת' מרוול) – 'הומלנד' בעונתה השישית נסוגה באופן דרמטי ומאכזב ממה שהורגלנו אליו בעונות הקודמות, בטונים, במוטיבים ואפילו בכֵּנוּת המכאיבה לעתים.

אפקט טראמפ

אם שינוי קדחתני בתסריט התרחש כאשר יוצרי הסדרה הבינו שטעו בהערכת תוצאות הבחירות לנשיאות באמריקה, נראה שהתסריטאים נכנסו לפניקה בעקבות ניצחונו המדהים של טראמפ וההאשמות שהסדרה עטורת הפרסים היא 'אנטי מוסלמית', ובכך מלבה את המתקפות המכוערות של המועמד טראמפ כנגד מוסלמים, פליטים, מהגרים, והמסורת האמריקנית של פתיחות וסובלנות.

כפי שהודה השחקן מנדי פטינקין בראיון לתחנת טלוויזיה בבוסטון, התסריטאים והשחקנים בסדרה הגיעו לפתע למסקנה שהתמקדותה של 'הומלנד' בטרור האסלאמי הייתה חלק מבעיית האסלאמופוביה: "זה הכאיב מאוד לתסריטאים וגם לנו", סיפר פטינקין, "תשומת הלב שלנו התמקדה בניסיון להיות חלק מהפתרון, במקום חלק מהבעיה".

בעונה השישית, התסריטאים "הצליחו מאוד" להפוך את המגמה ואת ההתייחסויות המסורתיות של הסדרה לשאלות ההשתייכות ל"טוב" ול"רע"'. בעונה זו, שהקרנתה הסתיימה לאחרונה בארה"ב, פטינקין טוען שהצופים הבינו כי "לא בני הקהילה המוסלמית הם האשמים, וודאי שלא הפליטים או המהגרים שהגיעו לארה"ב, אלא אשמים הגברים הלבנים המאכלסים את קהיליית המודיעין וחלקים אחרים בממשל".

הטענה שלפיה הסדרה עושה דמוניזציה למוסלמים בהתמקדה בטרור האסלאם הרדיקלי הוטחה ב'הומלנד' כבר מראשיתה. ב-2012 הכתיר בעל טור במגזין 'סלון' את 'הומלנד' בשם "המופע האסלאמופובי ביותר בטלוויזיה".

שתי עונות לאחר מכן כתבה מבקרת ניו-יורקית שמאלנית בשם לורה דורקי ב'וושינגטון פוסט' ש'הומלנד' היא "הסדרה הכי צרת-אופקים בטלוויזיה", והאשימה אותה בהפצה מופקרת של "סטריאוטיפים אבסורדיים ומזיקים". זה לא מפתיע, הוסיפה דורקי, שכן 'הומלנד' לא רק מתבססת על הסדרה הישראלית 'חטופים' – כשלעצמה סיבה אוטומטית לחשוד בה, בעיני חוגי השמאל – אלא גם נוצרה על-ידי הווארד גורדון, אלכס גנסה, והצנחן הישראלי לשעבר גדעון רף, חברי הצוות שהפיקו את הסדרה '24' אחרי הפיגוע ב-11 בספטמבר; סדרה שבה הכוכב הראשי, ג'ק באואר, קצין מודיעין מתעלל ואכזרי, סימל את הזעם והאימה של אמריקה לנוכח הפיגוע הקטלני ביותר בתולדותיה.

אכן, התסריטאים של 'הומלנד' שימרו את כישרונם המופלא לִצפּות בסדרה אירועים עוד בטרם התרחשותם במציאות. בעונה הזאת עלו כמה מהנושאים המאיימים ביותר של קמפיין הבחירות בפרק "בובות גרב": מנגנון חשאי של 'בּוֹטִים' המייצרים תעמולה ופייק ניוז, והמידה שבה פחדים ודיווחים כוזבים יכולים להשפיע על תוצאות הבחירות.

ובכל זאת, ביטחונם של יוצרי הסדרה התערער בעקבות ניצחונו הבלתי-צפוי של טראמפ והאקלים הפוליטי המפולג שהשתרר. אלכס גנסה, המפיק הראשי של הסדרה והתסריטאי הראשי בעונה השישית, שמאלן על-פי הגדרתו העצמית, הודה בראיון ל'הוליווד ריפורטר': "לומר שלקחנו את זה [בחירתו של טראמפ לנשיא – המתרגם] בקור רוח יהיה שקר מוחלט. התגובה הראשונה שלי הייתה: אלוהים, המציאות טפחה על פנינו עד-כדי-כך שאנחנו הופכים להיות לא רלוונטיים".

כיוון ששמונה מ-12 הפרקים בעונה כבר נכתבו, ושישה אף צולמו בטרם היוודע תוצאות הבחירות בנובמבר, 'הומלנד' יצאה למסכים עם נשיאה-נבחרת (אליזבת' קיין), הנראית כתמהיל מוזר בין הרוגע והניסיון של הילארי קלינטון והאינסטינקטים הבדלניים של דונלד טראמפ.
אך הקרבן הגדול ביותר להגדרה העצמית המחודשת של 'הומלנד' היא כנראה קרי מת'יסון עצמה, סוכנת עם הפרעה דו-קוטבית, שעד כה לחמה בטרור וכעת מוותרת על משחקי הריגול שלה כדי להפוך לאמא מסורה לבתה פרֶאני בדירתן בברוקלין, ולהעניק סיוע משפטי חינם למוסלמים אמריקנים הנלכדים במזימות טרור מדומות שמדביק להם ה-CIA האפל.

במקום לחסל סוכנים חשאיים של אל-קעידה ולחשוף תאים אסלאמיים רדומים כדי להגן על אמריקנים, כפי שעשתה בעונות הקודמות, מת'יסון נחלצת לעזרתו של נער שחור המואשם על-לא-עוול-בכפו במתן תמיכה כספית לדאע"ש לאחר שהעלה לפייסבוק קטעי וידאו של מתאבדים וקריאות לג'יהאד.

ישראל עברה לצד של הרעים

בעונות הקודמות, קֶרי הקשוחה לא הייתה מהססת להורות על חיסול מהאוויר של הפרחח הזחוח, אך בעונה הנוכחית מתגלה לעינינו גרסה מוארת ונבונה יותר שלה: היא מגינה בשם עיקרון חופש הדיבור על זכותו של הצעיר להתסיס אלימות ולקרוא לג'יהאד ברשת, תוך שהיא מסנגרת עליו בפני ה-FBI ואומרת שהוא בסך הכל "ילד מבולבל".

קרי בגרסתה החדשה מאשימה את זרועות אכיפת החוק והקולגות שלה לשעבר ב-CIA ב"יצירת דמוניזציה של ציבור שלם" ואפילו אומרת ש"המדינה הזאת התחרפנה לגמרי אחרי 11 בספטמבר".

ישראל גם היא חוטפת כאן. במהלך ביקור נדיר אצל אחותו המנוכרת המתגוררת בהתנחלות בגדה המערבית – סיפור כיסוי למפגש חשאי שלו עם בכיר איראני – סול ברנסון מטיף לה שהתנחלויות כאלה גורמות לשנאה בצד השני. האם היא איננה שומעת את מטחי הירי המקוטעים שגורמת נוכחותם של המתנחלים על אדמה פלסטינית כבושה?

ה'מוסד' מצטייר כשׂטני לא פחות. סוכני מוסד לא רק חוטפים את סול ברנסון בניסיון לגלות עם מי נפגש, הם גם מעורבים בקונספירציה להרוס את הסכם הגרעין עם איראן באמצעות זיוף ראיות המצביעות על כך שהיא מערימה על ארה"ב ומפתחת כלי נשק גרעינים במסלול מקביל בצפון-קוריאה.

הנשיאה-הנבחרת קין משקפת את דעתה של קרי מת'יסון, שעתה כבר משמשת כיועצת הבכירה שלה למזרח-התיכון, וטוענת כי המלחמה בטרור, שהיא ועמיתיה ל-CIA מנהלים מאז ה-11 בספטמבר, הייתה מעוותת ולא מועילה. קהיליית הביטחון וזרועות אכיפת החוק – שני מרכיבי ה'דיפּ סְטֵייט' – הם הגורמים שאי-אפשר לסמוך עליהם. ואולי הם בעצם הפטריוטים היחידים שעוד נותרו? הדיכוטומיה הזאת יכולה אמנם לשמש מקור לדרמה סוחפת, אך כאן היא מצטיירת כתוצר של תסריטאים שנמצאים בפניקה.

התפניות הבלתי-צפויות בעלילה זורמות בקצב אירועי ההווה, אך אינן מציעות תובנה מסודרת עליהם: בעונה השישית, המתרחשת במהלך 72 הימים שבין הבחירות להשבעת הנשיא הנכנס, הארכי-נבל דַר אדַל, בכיר קשוח וחובב מידור ב-CIA, משתף פעולה עם קציני צבא בני דמותו ועם סנטור ושדרן פופולרי הדומה לו, ויחד הם מייצרים פייק ניוז ומפיצים כזבים על הנשיאה-הנבחרת קין במטרה למנוע את השבעתה.

דַר נרתע ברגע האחרון לאחר שמתברר לו שעמיתיו הקושרים מתכוונים לא רק לערער על סמכותה של הנשיאה-הנבחרת אלא גם לחסלה. אבל ההתראה שהוא שולח מגיעה לקרי מאוחר מדי. קווין נופל על משמרתו בהגנת הנשיאה, שעליה מסוככת בגופה גם מת'יסון, בעת שמכוניתם נמלטת מירי הקושרים.

עוד טוויסט מוזר בפרק האחרון בעונה מציג את הנשיאה קין לאחר השבעתה כאישיות פרנואידית וחשאית המבקשת לנקום בקהיליית המודיעין לאחר העימות ביניהם. היא מצווה לעצור את סול ברנסון יחד עם פקידים נוספים במנגנון הביטחון הלאומי, תוך התעלמות מהפצרותיה של קרי שלא לעצור אנשים 'חפים מפשע'. בעונות 7 ו-8 הבאות עלינו לטובה צפו כבר למדינת משטרה בהיקף מלא.

"לא רצינו לייצר דרמטיזציה של איום"

הווארד גורדון, שעזב את הסדרה בתום העונה השנייה, עומד על כך שהדמויות ב'הומלנד' בסך הכל "התפתחו" או "מגיבות לנסיבות פוליטיות בעת התרחשותן". על הטענות נגדו שהוא מנסה להתאים את הסדרה כך שתעלה בקנה אחד עם התקינות הפוליטית, מגיב המפיק אלכס גנסה באומרו שזוהי "ביקורת מטעה". בראיון לכתב ה'ניו יורק טיימס' אמר גנסה: "הנרטיב החדש של 'הומלנד' היה תגובה למה שלמדנו ממומחי מודיעין – שאין תאים מתואמים של דאע"ש או אל-קעידה בארה"ב כפי שהם קיימים באירופה".

"ישנם זאבים בודדים ואנשים שהקצינו מאליהם", אמר גנסה, "אבל אין תאי טרור … ולכן כשישבנו לדבר על העונה הזאת לא רצינו לייצר דרמטיזציה של איום על ארה"ב שלא באמת קיים".

גנסה והיוצרים האחרים של 'הומלנד' התרברבו בכך שזכו לקבל תדרוכים סודיים מקציני מודיעין, המאשרים שאין תאים רדומים של דאע"ש באמריקה, וממילא לא נשקף איום מיידי למולדת.

אבל הגנרל ג'ון קלי, שמוּנה לאחרונה לעמוד בראש המשרד לביטחון פנים, רואה את הדברים אחרת. בנאום באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שנשא זמן קצר לאחר סיום העונה הנוכחית של 'הומלנד', קבע קלי כי האיום על אמריקה וסגנון החיים שלה "לא פחת" אלא "התפשט והתבזר", ונותר גם היום "בבחינת אותו איום כפי שהיה בבוקרו של ה-11 בספטמבר לפני 16 שנים".

קלי אומר כי מ-2013 נחשפו לא פחות מ-37 מזימות הקשורות לדאע"ש "לתקוף את ארצנו". ה-FBI עוד מנהל חקירות תלויות ועומדות על איומי טרור בכל אחת מ-50 המדינות בארה"ב. כעשרת-אלפים "אזרחי אירופה" מצטרפים לח'ליפות בסוריה ובעיראק, יחד עם אלפים נוספים מאסיה, אפריקה וחצי הכדור המערבי.

"הם למדו איך להכין מטעני צד, להפעיל מזל"טים ולהטיל פצצות, ורכשו גם ניסיון בשדה הקרב, שלפי כל הדיווחים יביאו איתם בשובם הביתה", אמר קלי. ואף גרוע מזה, הוסיף, "ישנה עלייה חסרת-תקדים בטרור מתוצרת בית" בשנים האחרונות. ב-2016 לבדה נרשמו ב-18 מדינות בארה"ב 36 מקרים של טרור מתוצרת בית.

האם צופיה המכורים של 'הומלנד' ימשיכו לשמור נאמנות לסדרה שמתחילה לשים דגש על תכנים של תקינות פוליטית, שה'דיפ סטייט' שלה מהווה איום חמור יותר מאשר טרור אסלאמי – מיובא או כזה מתוצרת מקומית?

הרייטינג עדיין גבוה, אך כבר לא מעודד. בפרק האחרון לעונה צפו לפי סקר נילסן 1.9 מיליון איש, גידול של 72 אחוז ביחס לפרק הראשון, המאכזב. הגם ששיעורי הצפייה בפרק האחרון היו גבוהים יותר ב-37 אחוז בהשוואה לפרק שלפניו, ממוצע הצפייה לעונה השישית בכל הפלטפורמות היה קטן בחצי מיליון צופים בהשוואה לעונה הקודמת (6 מיליון). אם תימשך המגמה, ייתכן שהסדרה תעבור לרצועת זמן אחרת ברשת MSNBC, אולי רק לאחר תכניתה של רייצ'ל מדואו.

מאנגלית: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. "תדרוכים סודיים מקציני מודיעין, המאשרים שאין תאים רדומים של דאע"ש באמריקה".

    ואני חשבתי לתומי שכל הרעיון של תאים רדומים נועד למנוע מקציני מודיעין לדעת עליהם, ולאשר שאין כאלו.

  2. התארגנויות של דאע"ש זה "דרמטיזציה", אבל הפללת מוסלמים חפים מפשע היא שיקוף המציאות…

  3. לא, אין שום איום של טרור איסלמי. ושאף אחד לא יעז לבלבל אותם עם העובדות והמציאות. למעשה, השחקן הגאוני בעיני עצמו מנדי פטנקין, טען לא מזמן בראיון שהומלנד מוכיחה שהמוסלמים מופללים בטרור, על לא עוול בכפם. אתם מבינים את זה? סדרת טלוויזיה דימיונית, "מוכיחה" מה קורה בעולם האמיתי. מה יש לומר? אכן, אלו פניהם של אנשי המחנה השפוי והנאור.

  4. ראיתי את ארבע העונות הראשונות. התרשמתי שהסדרה נכתבה מעמדה שמאלית מאד, אולי רק קצת פחות מכחישת-מציאות מהעונה השישית.
    לא חסרו לאורך כל הסדרה טיעונים רגשניים בעד טרור, בניית דמות סימפטית של ארכי-טרוריסט, בניית דמות של סגן נשיא ארה"ב (נחשו מי) מרושע וראוי למוות, נועזות מבצעית כדי לארגן פגישה בין ארה"ב לאירן, השחרת דמותה של ישראל באמצעות סיפור רקע על פעולות נמהרות שלה ועוד ועוד. הכל כדי ש"נץ" ירגיש כמו אידיוט כשהוא צופה בסדרה, ו"יונה" ירגיש שהפעילות הבטחונית היא רע הכרחי וזמני אל מול רוע (מוצדק כשלעצמו) עד פרוץ ההיגיון שיושיב את כולם סביב שולחן הדיונים.

  5. למי שלא יודע, סול ברנסון עבר את שטיפת המוח ע"י ארגוני שמאל ביו"A ובפרט בחברון והביע את ייסוריו בכנס של שלום עכשיו.. אבל גם בלי קשר לזה הוא איש שמאל

  6. סדרה גרועה, עלילה מתפתלת חסרת הגיון פנימי לכל אורכה. דמויות לא אמינות עם מניעים לא ברורים ובכללי זבל משמים שאף לא ראוי למתבגרים בני 14. איך זה שיוצרים גרועים שכאלה מקבלים תקציבי עתק? עולם אכזרי ומטופש.