"שיטת הסניוריטי ארכאית ומקולקלת, הוועדה לבחירת שופטים היא חותמת גומי"

ח"כ יואב קיש (ליכוד) מקדם הצעת חוק לביטול 'שיטת הסניוריטי' ולמינוי נשיא בית המשפט העליון על ידי הכנסת: "השופטים מנותקים מהעם, הגיע הזמן לכללי משחק חדשים"

ח"כ קיש. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המאבק לחיזוק המשילות זוכה בימים אלו לרוח גבית, בדמות הצעת החוק של ח"כ יואב קיש (ליכוד) לביטול שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא בית-המשפט העליון. על-פי התיקון המוצע לחוק יסוד 'השפיטה', ייפסק הנוהג שלפיו נשיא בית-המשפט העליון נבחר לתפקידו בוועדה למינוי שופטים על-פי הוותק, ובמקום זאת הוא ייבחר במליאת הכנסת. בנוסף, נשיא העליון ייבחר לתקופה של חמש שנים, ולא ניתן יהיה לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת. הצעת חוק דומה הועלתה בעבר גם על ידי שר התיירות יריב לוין, שהיה שותף גם בניסוח ההצעה הנוכחית.

"שיטת הסניוריטי היא ארכאית ומקולקלת, והיא צריכה לעבור מן העולם", אומר קיש בראיון ל'מידה'. "הגיע הזמן לשנות את הנוהג הזה, לא רק לטובת איזון הפרדת הרשויות, אלא גם לטובת מערכת המשפט".

בבית-המשפט העליון דווקא היו מעדיפים להמשיך בשיטה הקיימת.

"אם בוועדה למינוי שופטים היה מתבצע הליך משמעותי ועמוק של בחינה והתייחסות לשלל הסוגיות והנושאים, היה עוד אפשר לדון אם נכון יהיה שההחלטה על מינוי הנשיא תתקבל בוועדה או בבית הנבחרים. אבל המצב הפוך. שופטי העליון מנצלים את כוחם בצורה לא הגיונית, כמו הסירוב של הנשיאה נאור לאפשר לפוליטיקאים לפגוש את המועמדים, או האמירות הפוגעניות ("לא קורץ מהחומר של שופט עליון", ג"צ) כלפי מועמדים שונים שהאליטה אינה חפצה ביקרם. יותר ויותר אנשים מבינים שהוועדה לבחירת שופטים היא חותמת גומי לכל דבר, ובינה לבין בחינת המציאות אין כלום. הגיע הזמן לשנות את המצב הזה".

על-פי הנוהג הנוכחי, שאינו מעוגן בחקיקה, השופט הוותיק ביותר בזמן נתון ממונה לנשיא בית-המשפט העליון. כלומר, האיש העומד בראש אחד הגופים בעלי ההשפעה הדרמטית ביותר על אזרחי ישראל, הוא לא בהכרח המועמד המוכשר והאיכותי ביותר. "לא קיים בהכרח קשר בין ותק לבין התאמה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ קיש. "מצב דברים זה יוצר חוסר סבירות מוחלטת במינויים של נשיא בית המשפט העליון ומשנהו".

בהצעת החוק גם מוזכר כי דנמרק היא המדינה היחידה בעולם שבה נשיא בית-המשפט העליון נבחר על-ידי השופטים עצמם ולא "בהליך פוליטי־דמוקרטי, על-ידי בית-הנבחרים באותה מדינה". בנוסף, במדינות רבות בעולם, בניגוד לישראל, ניתן למנות לנשיא גם מועמד חיצוני שלא שימש קודם לכן כשופט בערכאה העליונה. כך למשל, הנשיא הנוכחי של בית המשפט העליון בארה"ב זו השנה ה-13, ג'ון גלובר רוברט הבן, נבחר על-ידי הנשיא בוש הבן למרות "ותק שיפוטי" מועט ביותר – שנתיים בלבד כשופט פדרלי בבית-המשפט לערעורים בוושינגטון הבירה.

מה שטוב לארה"ב וליתר מדינות העולם המערבי כנראה לא מספיק טוב למדינת ישראל. "זה הדבר הכי מסוכן למערכת המשפט הישראלית", טענה לאחרונה נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, בהתייחסה להצעה של קיש לבטל את הסניוריטי. בייניש אף הוסיפה איום מרומז שלפיו אם החוק יעבור – הוא ייפסל בבג"ץ. "אני לא מעלה על דעתי שהשופטים יסכימו למהלך כזה", טענה נשיאת העליון בדימוס, שבאופן אירוני רק חיזקה בדבריה את המצדדים בהגבלת כוחו של בית-המשפט העליון.

גם הנשיאה הנוכחית מרים נאור התגייסה למערכה. "זו השיטה הנכונה ואין לשנותה", אמרה לאחרונה נאור בראיון לביטאון לשכת עורכי הדין, והתגאתה בכך שבניגוד "למה שקורה במערכות אחרות, מבלי לנקוב בשמות", בעליון "אין מחנאות, אין חשבונאות, אלא שיטה שכולם יודעים איך היא עובדת, ואז יש שקט. זה הדבר החשוב בעיניי". לאחרונה אף טענה נאור כי "שיטת בחירת השופטים בישראל היא שיטה פלורליסטית".

גאוותה של נאור על כך שבזכות הסניוריטי "אין מחנאות" בין שופטי בית-המשפט העליון ומתקיים "שקט", ממחישה את העוצמה המופרזת של הרשות השופטת מול שתי הרשויות האחרות, כמו גם את תרבות ה'חבר מביא חבר' שעל-פיה מתמנים שופטי העליון. כך למשל, בתקופת נשיאותו של אהרן ברק מונו לעליון 12 שופטים, כאשר 11 מתוכם היו מועמדיהם של ברק ושאר השופטים. מנגד, לדרג הפוליטי ולשרי המשפטים, כלומר לציבור הבוחרים, הייתה השפעה מינורית ביותר על זהות הממונים לגוף שמרשה לעצמו לבטל חוקים של הכנסת, להתערב בפקודות הצבא ולעכב החלטות ממשלה.

"הכל תלוי בכחלון"

בהצעת החוק של קיש נכתב כי ביטול שיטת הסניוריטי יבטיח "מתן ביטוי הולם להשקפות הרווחות בציבור ויחזק את כוחה של הכנסת מול הרשות השופטת". בהצעה גם נכתב כי האיזון הנוכחי בין הרשויות נפגע כתוצאה מ"פלישה מתמשכת של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשות המחוקקת והמבצעת".

"ברגע ששופטי העליון יידעו שהנשיאות תיבחר על-ידי הכנסת, הם יצטרכו להבין שיש כללי משחק חדשים בינם לבין נבחרי הציבור, ויתקשו להיות מנותקים מהציבור ומהכנסת, בדומה למצב כיום", אומר קיש. "נשיא בית-המשפט העליון אינו רק תואר לשם כבוד, אלא תפקיד עם משמעות מעשית נרחבת. לנשיא יש את המנדט לקבוע הרכבים וסדרים, וכמובן הוא משרה את 'רוח המפקד' על יתר השופטים. אנחנו רואים את זה עכשיו בהתנהלות של הנשיאה נאור כלפי שרת המשפטים שקד. נושא זכות הווטו בוועדה למינוי שופטים בהחלט ראוי לבחינה, אבל אני פועל פרקטית, לפי מה שניתן להשיג עכשיו".

יש מי שטוען כי אתה פועל בשירות איילת שקד, בסוגיית מינוי השופטת אסתר חיות כמחליפתה של מרים נאור בכס נשיאת העליון.

"אני לא פועל בשירות אף אחד, וגם לא מתכוון להשפיע על המינוי של חיות. אני אפילו מוכן להתחייב שנחיל את החוק רק אחרי המינוי של חיות".

שקד ונתניהו תומכים בחוק?

"שקד כנראה שכן, עם נתניהו טרם שוחחתי על החוק".

מה הסיכויים להערכתך שהחוק יעבור?

"הכל תלוי בכחלון. לצערי ישנם לא מעט מהלכים שהוא כבר חסם בסוגיית בית-המשפט העליון. הוא צריך להבין שלא מדובר במהלך שנועד לפגוע בבית-המשפט, אלא באמצעי לחיזוק המשילות".

כחלון טרם גיבש דעה בנושא, אך אולי ניתן לשאוב אופטימיות מדבריו של בכיר ב'כולנו', סגן השר מיכאל אורן. "המצב הנוכחי הוא חסר תוחלת ומסוכן", אומר אורן ל'מידה', בהתייחס לכוח המוגזם של השופטים על אופן בחירתם. "אני מאוד תומך בשינוי. זה הכרחי".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. צריך לשים סוף לדיקטטורה של הבג"ץ, שלפי ההתבטאות של רבין ז"ל "פועל בלי בגץ ובלי בצלם".
    קואליציה שלא הצליחה לבצע זאת ולא משנה מה התירוץ נכשלה.
    האיומים של השופטים רק מחזקים את הטענה.
    וכבר ראינו מה קרה למי שאיים על מי שירים יד על העליון ודי לחכימה….

  2. לא סניוריטי אלא ותק.
    למה השמוש במלה הלועזית 'סיניוריטי', אשר גם באנגלית אינו מדויק.

    בעברית יש מלה מיוחדת ומתאימה. ותק. ותיק בעברית פרושו אדם מהימן שאפשר לבטוח בו. מכאן גם קבלה המלה פרוש נוסף 'ותיק' מי שעוסק בעבודה או מי שחבר במוסד מסוים הרבה זמן. ההנחה היא שמי שעוסק הרבה זמן בעבודה מסוימת הוא גם אדם שאפשר לסמוך עליו, לפי הפרוש הראשוני של המלה ותיק.

    מכאן שבעברית לנו מלה טובה ומתאימה 'ותק'. שיטת הותק. סניוריטי באנגלית יש לה מובן של אדם מבוגר, סניור.

    אין להתפלא על שופטי בית המשפט העליון המשתמשים במלה סניוריטי. אינם בקיאים בלשון העברית כפי שאפשר לראות מפסקי הדין שהם כותבים ומן ההרצאות שהם משמיעים. אבל מן השרים בממשלה ומחברי הכנסת אנו מצפים לידיעה כלשהי בעברית. יפסיקו לדבר על סניוריטי במנוי נשיא בית המשפט העליון וידברו על ותק.

    1. וכמו שנאמר במאמר לפני שנים על הקצונה בצה״ל, אם תקשור חמור מספיק זמן לעץ, גם הוא יהפוך לסא״ל. ותק במובן שהצבעת עליו (בצדק) הוא מושג חלול ובלי נגיעה לעניין. שופט שחימם אותו כסא מספיק זמן (מבלי שאיכות ״חימום הכסא״ נמדדת), לא בהכרח מועמד מתאים יותר.

  3. פרופ' דיסקין: צריך שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על פסיקות בג''צ! הגיב:

    לדבריו הליכוד מראה חולשה בפעולתו נגד שלטון בג"צ וחברי הכנסת שלו אינם פועלים לביטול המהפיכה החוקתית של אהרון ברק רק מטעמי נוחות ומטעמים של בון טון ונמנעים מלעשות מה שהם חושבים שהוא באמת ראוי ונכון לעשות, מתוך פחד מהתנפלות עליהם.
    אין זה ראוי שכך יהיה.

    זה לא נעשה אך ורק מטעמי נוחות אינדיבידואליים של חברי הכנסת.

    אבל על חברי הכנסת לזכור שנחצו כל הגבולות, נחצו כאן כל הקווים האדומים ואין אף מדינה בעולם שהכוח של בית המשפט הוא כל כך מרחיק לכת כמו במדינת ישראל.

    הגיעה העת לפעול להפרדת רשויות במדינה.

    על הכנסת לשנס מותניה לחוקק את החקיקה הנדרשת להצלת המדינה היהודית!

    אי אפשר להשאיר את המצב בו בג"צ מתערב בחיינו בנושאים שאינם עיניינו בצורה בלתי מוגבלת כפי שזה נעשה היום.

    לדעתו חברי הכנסת נמנעים מלחוקק את החוקים המתאימים שיבטלו את השפעת חוקי היסוד חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק, כמו גם את כל התוספות שחוקקו בהמשך על ידי חברי הכנסת שלא הבינו כלל לאיזו צרה הם מכניסים את המדינה במעשיהם, שכן החוקים הללו שימשו לחיסול שלטון הממשלות בישראל ולחיסול החופש של הכנסת לחוקק כרצונה וכחוק, בתור מייצגת ונבחרת של הציבור.

    לדבריו חברי הכנסת דואגים לכיסאם ואינם ממלאים את חובתם מטעמי נוחות וכיסאולוגיה, בשל חשש מפני התנפלות מערכת המשפט עליהם באמצעות התקשורת העויינת והמגוייסת.

    צריך לדבריו שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על קביעות בית המשפט כאשר הוא מעז להתנהג כמחוקק על, על ידי כך שתאמר לבית המשפט: שמענו על פסילת החוק ואנו מחוקקים אותו מחדש.

    יש לכנסת כלים לכך.

    כמו כן יש לבטל את זכות העמידה שמאפשרת לכל אדם או גוף לעתור בלי הרף לבית המשפט גם כאשר הוא אינו נפגע מדבר.

    על מנת לבטל את זכות העמידה, על הכנסת להשתמש באחת מהלכות בג"צ עצמו, שקבע לפני האקטיביזם השיפוטי את הגבול הברור במה אינו יכול לדון ולנסח הלכה כזו לחוק.

    כך יושם קץ להתערבות בג"צ בתחומים שאינם שייכים לתחום הסמכות שלו ואינם סבירים.

    ביטול זכות העמידה תמנע עתירות מהסוג הזה והתערבות לא לגיטימית בעינייני המדינה.

    לדברי פרופ' דיסקין גם כל נושא "צווי הביניים" חייב להיפסק והוא דוגמה לשינוי הנדרש.

    צו ביניים זה למעשה מין תרגיל של בית המשפט העליון שהוא נוקט בו שוב ושוב כשהוא רוצה להתערב וקשה לו לתת הנמקות לפסיקה מוגדרת מסויימת התואמת את עמדותיו ואז הוא נותן צו ביניים וצו הביניים בעצם מתקיים.

    כך הוא נמנע מלנמק את החלטתו ומשתמש בצו ביניים שעד שהצו הופך להחלטי יכולות לעבור שנים או שאף פעם אינו הופך להחלטי ונשאר במצב קבוע.

    צו ביניים זו הוראה שאסור לעשות, או צריך להימנע מלעשות, או שצריך כן לעשות איזשהו דבר ואז, עד שהצו הופך להחלטי, יכולות לעבור שנים ולפעמים אף פעם אין צו החלטי ולכן אף פעם אין אפילו נימוקים לעתירות מהסוג הזה, אך הצו בתוקף.

    את כל הדברים האלה ניתן לשנות בחקיקה בכנסת.

    בית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות שמנוגדות להלכות שהיו מקובלות עד סוף שנות ה- 80 ולכאורה זה דבר שצריך להיות מגובה בחוק, אבל לא היה שינוי חוק בכנסת.

    זה נעשה באופן חד צדדי ע"י בית המשפט ולכן זו פגיעה בשלטון החוק.
    הפרשנות מרחיקת הלכת הזו, הפכה את הפנייה לביהמ"ש להגרלה פרועה.

    בג"צ מרשה לעצמו לבטל חוקים של הכנסת והוא ביטל מעל 10 חוקים בנסיבות שנויות במחלוקת וזה קרה בתקופה קצרה, לעומת המצב בארה"ב למשל, ששם נפסלו 2 חוקים ב- 80 שנה.

    בית המשפט מתערב גם בנושאי מדיניות ובנושאים פוליטיים מובהקים כאשר חוק כבוד האדם וחירותו, או חוק חופש העיסוק נוצלו להתערבות הפוליטית – מדינית.

    החוקים כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק נוצלו ע"י ביהמ"ש על מנת להתערב בכל עניין, לכן הכנסת עשתה טעות! מי שהצביע בעד החוקים הללו מצטער היום.

    באמצעות 2 חוקים אלה ביהמ"ש נטל לעצמו הרבה סמכויות וניתן להפקיע סמכויות כאלה ע"י חקיקה מתאימה.

    שרי משפטים ניסו לעצור את הסחף הזה אבל זה נתקל בעויינות מקיר לקיר מצד ביהמ"ש. פרופ' פרידמן אף אמר את זה. זה לא רק דמיון בראש של הציבור הרחב.

    יש הרבה ביקורת נסתרת ולא בפרהסיה.

    גם שופטים מכובדים פנו אלי ותמכו בי מיוזמתם, אך לא בפרהסיה ורק לאחר שאני אמרתי את הדברים הללו בפומבי.

    מאז אהרון ברק יש שלטון של הפחדה והטלת אימה על השופטים. זה ממש שלטון של טרור. מי שלא מיישר קו נפגע ולא מקודם.

    פרידמן הרי אמר: "מזל שלא דנו אותי כמו שעשו לנאמן ולרמון". לכן יש סיבה מוצדקת לפחד של מי שיוצא נגד האליטה הזו. זה מצב בלתי נסבל, שרוממות הסובלנות בגרונם אך בפועל אינם סובלנים כלפי דעות השונות משלהם.

    רק זכויות של ערבים או מסתננים אפריקנים שחורים מעניינות אותם, אך לא באמת סובלנות אמיתית ולכן מאוד קשה לבקר את בית המשפט העליון.

    אבל כיום זה מחלחל ויש יותר דעות הדורשות שינוי, כי כרגע שופטי בג"צ מובילים להרס שלטון החוק וזה לא דמוקרטי, היות והם לא גוף נבחר בכלל.

    הליך הבחירה היום הוא שהשופטים בוחרים את עצמם.

    על הכנסת לשנס מותניים ולחוקק את החוקים המתאימים על מנת לשנות את המצב.

    http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml

  4. אהרון ברק שודד הים המשפטי ביצע הפיכה ולא מהפיכה!!! הגיב:

    ההפיכה שביצעו אהרון ברק וכל שותפיו במערכת המשפט הנוכחית ללא סמכות או רשות מבית המחוקקים מייצרת מצב בו הציבור מפנה עורף למערכת המשפט בישראל ורואה בה את האוייב הלאומי.

    מצב זה מסוכן מאד להמשך קיום המדינה ויש להאשים את חברי הכנסת מהמחנה הלאומי ובעיקר מהליכוד בכך שאינם מעיזים לחוקק את החוקים שיבטלו את שלטון השמאל שהתמקם בבג"צ לאחר שאיבד את כוחו בכנסת והפך אותו למרכז לפעילותו הפוליטית כדברי פרופ' מאוטנר.

    לא ייתכן שעולם כמנהגו ינהג עוד!

    נדרש שינוי מהיר ומרחיק לכת.

    תגובות הציבור נגד בג"צ ופסיקותיו המקוממות מעידות טוב מכל דבר אחר על הלך הרוחות בישראל כלפי מערכת המשפט שאינה זוכה לאמון הציבור היהודי בארץ.

  5. בית משפט שבראש מעייניו נמצאים רווחתו של המרגל, הבוגד, המחבל, האויב והפולש מאפריקה הוא בית משפט שצריך לפזר ולהחליף. הגיב:

    כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים. של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג"ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים.

    ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע"י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים.

    המשפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם.

    בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג"צ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר "הישראלית", כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן.

    והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה:

    בג"צ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע"י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית.

    בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן.

    ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן.

    אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים: האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור. מי הרשה לחולרות האלה להעניק "זכויות" לפולשים זרים – על חשבון בעלי הבית?

    בית משפט ישראלי אמור לתפקד כמגן על עם ישראל ולא לשמש כמסלול עוקף ממשלה וכנסת, שמנסה לכפות על הציבור את האידיאולוגיה של השמאל הקיצוני שחבר לגופים עוינים למדינה.

    בית משפט ישראלי אמור לדאוג לתושבי דרום תל אביב ולא לפולשים לא חוקיים מוסלמים ממדינות אויב.

    לא ייתכן שבית המשפט יתפקד כבועה אוטיסטית המנותקת מהמדינה בה הוא שוכן ובניגוד לאינטרסים של אזרחיה.

    בית משפט שבראש מעייניו נמצאים רווחתו של המרגל, הבוגד, המחבל, האויב והפולש מאפריקה הוא בית משפט שצריך לפזר ולהחליף.

  6. יש לחסל את בג''צ במתכונתו הנוכחית. אך ורק ממשלות ישראל תבחרנה את השופטים! הגיב:

    יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
    את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.

    מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.

    יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.

    יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.

    אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.

    אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:

    אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.

    מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.

    בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.

    השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.

    ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.

    ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.

    http://rotter.net/forum/gil/27766.shtml

  7. פרופ' אבי דיסקין: שופטי העליון ''בורים ועמי ארצות'' כמו גם אוליגרכים תאבי שלטון ביהמ"ש העליון הוא "אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת הגיב:

    פרופ' אבי דיסקין: שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם אוליגרכים תאבי שלטון

    בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית את המתרחש במערכת המשפט.

    הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם".

    פרופ' דיסקין הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.

    היתה זו ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותנו והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.

  8. בג"צ חותר תחת הרוב היהודי הציוני במדינת ישראל באמצעות פסיקות הנוגעות לערבים ולמסתננים הגיב:

    קיש יקר

    לצערנו יושב בממשלה הכביכול ימנית ביותר אי פעם – נבלה ששמה כחלון. הנבלה הזו חוץ מלאתרג עצמו באמצעות ליקוק לבג"צ ולשמאל אינה תורמת למדינה דבר ולהיפך. העובדה שהצבוע הדו פרצופי הלקקן שמאל הזה ממשיך לחסום את יכולתה של ממשלת הימין ושל שרת המשפטים המופלאה והחכמה לפעול כדי לחסל את השלטון הלא חוקי של בג"צ שאינו אלא שלטון השמאל שאיבד כוחו בכנסת כדברי פרופ' מאוטנר והפך את בג"צ למרכז הפעילות הפוליטית שלו, מעידה על כחלון הכל.

    הוא ולא אחר אשם בהרס המדינה כל יום עוד אותו מבצעים שופטי הבג"צ הנוכחי באמצעות פסיקות מקוממות ואנטי ציוניות בכל מה שנוגע להיודיות המדינה. אמר על בג"צ עורך הדין שפטל כך:

    שפטל:

    ברק ובייניש שעמדו בראש בג"צ כמעט 2 עשורים, עיצבו אותו במודע ובמובנה כבית משפט פוסט ציוני מובהק שחייב לפעול נגד יהדותה של המדינה. בג"צ חותר תחת הרוב היהודי הציוני במדינת ישראל באמצעות פסיקות הנוגעות לערבים ולמסתננים. כמו כן הוא פועל באופן לא חוקי כשהוא מבטל חוקים של הכנסת, כיוון שאין לו רשות לכך. החוק קובע שכל גוף שלטוני בדמוקרטיה אינו רשאי לעשות שום פעולה שהחוק לא התיר לו אותה במפורש.

  9. פרופ' מאוטנר: השמאל העביר את הכוח שלו לא רק לבג''צ אלא גם ליועץ המשפטי לממשלה ועוד... הגיב:

    פרופ' מאוטנר: בג"צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת!

    פוליטיזציה של משפט
    פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

    http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM

    החל מדקה 16:26

    להלן התמלול המלא:

    קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.

    בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.

    בג"צ הפך למוסד פוליטי.

    זה חלק מתהליך.

    בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

    כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

    לעיון:

    http://rotter.net/forum/gil/27789.shtml#1

  10. בקואליציה הנוכחית מונע כחלון חוק שיגביל את בג''צ שהוא המימסד המשפטי הישן הגיב:

    אין ספק שהצבוע ולקקן השמאל, המאתרג עצמו באמצעות סיכול ממוקד לימין ולמחנה הלאומי המנסה להציל את המדינה היהודית מציפורני שמאלני הבג"צ – יחסל גם את היוזמה הזו שהיא היוזמה הכי חשובה במדינת ישראל על מנת להצילה מהאויב מבית והאויב מבחוץ.

    דרור אידר:

    משה כחלון קיבל עשרה מנדטים; רובם המוחלט מאנשים בעלי השקפת עולם שמרנית־ימנית, כמו רוב הבוחרים שהצביעו בעד הקואליציה הנוכחית, והיו רוצים לראות שינויים משמעותיים בהרכב בית המשפט העליון ובאופי השפיטה.

    בקואליציה הנוכחית, משמש כחלון בתפקיד "הבלם ששומר על ביהמ"ש העליון" ("הארץ").

    דעותיו המדיניות של כחלון ידועות, גם בית הגידול שלו רחוק מזה של "הארץ", ובכל זאת הוא פועל לשמר את כוחו של הממסד המשפטי הישן, למרות שהוא שמייצג קבוצה קטנה בממשלה.

    במאי האחרון הטיל כחלון וטו על כוונת הליכוד וישראל ביתנו (ומן הסתם שאר הקואליציה, כולל חברים במפלגתו) לחוקק חוק שיגביל את כוחו של ביהמ"ש העליון לפסול חקיקה של הכנסת – דרישה לגיטימית שעלתה בעשורים האחרונים לא רק מצד נבחרי ציבור, אלא מפי משפטנים בכירים ופילוסופים של המשפט.

    http://www.israelhayom.co.il/opinion/411641

    בעוד כחודש תיקבע פסיקת בג"צ האם ניתן להעלות הילוך סוף סוף ולהתחיל להוציא מגבולות הארץ את המסתננים האפריקנים שהורסים את המירקם החברתי בארץ, שעולים מיליארדים למשלם המיסים ולקופת האוצר ושמקומם אינו בישראל בשום מצב.

    הם אינם יכולים להיחשב בישראל כפליטים כיוון שישראל כלל אינה גובלת בארצם, ודו"חות רבים מאירופה כולל מבריטניה, דנמרק, נורווגיה ולאחרונה משוויץ קבעו שלא נשקפת להם שום סכנה בשובם לארצם.

    ביטול חוק ההסתננות 3 פעמים ברצף שמתפרש כבר על פני כ- 10 שנים על ידי בג"צ, מבלי שיש לבג"צ רשות לעשות כן, היא הסיבה להתארכות שהותם בגבולות ישראל.

    בג"צ והוא בלבד יצר את הבעיה הלאומית החמורה הזו המסכנת את זהות המדינה כמדינה יהודית – וכחלון הוא זה שבשלב קריטי זה מונע חקיקה הדרושה לפתרון הבעיה ולהוצאתם המיידית מישראל.

    במידה ובג"צ יתקע שוב מקל בגלגל תוכנית המדינה להוציאם למדינה שלישית – ניתן יהיה לומר שהבעיה הלאומית החמורה הזו התהוותה אך ורק באשמתו של כחלון שמנע שינוי, שהינו בר ביצוע בממשלה הנוכחית עם שרת משפטים מהמחנה הלאומי, שאף רוצה לחוקק חוק שיגביל את כוחו של בג"צ לפסול חקיקה של הכנסת.

    האסון הזה יהיה ארוך טווח וייזקף לחובת כחלון בלבד.

    http://rotter.net/forum/gil/27856.shtml

  11. הכל תלוי בהדיוט הכי גמור במפלגה.עוד לא למדו בליכוד שחייב ויש צורך חשוב להראות לו את הדרך החוצה.הוא חייב לעוף לנו מהעיניים ואני מאחלת שבפעם הבאה .זה עדיין לא רחוק.

  12. חחחחחחח
    פלורליסטי…
    חחחחחחח
    ככה זה שראש מאפיה מדבר לתקשורת. הוא אומר מה שבא לו.
    פלורליסטי…. קורעת מצחוק הגמדה הזקנה…

  13. הם מוזרים השמאלנים הללו.

    הם דורשים שקיפות בשם הדמוקרטיה. אך כשדורשים גם מהם שקיפות הם צועקים "הרס הדמוקרטיה".

    הם דורשים חופש דיבור(אבסולוטי, ללא גבולות). אל כשאחרים דורשים גם חופש דבור הם צועקים "הרס הדמוקרטיה".

    הם דורשים שלא יעשו להם שטיפת מוח (תודעה יהודית וציונית למשל) אך כשרוצים להגביל את שטיפת המוח שלהם הם שוב צורחים "הרס הדמוקרטיה"

    ע"פ זעקות השבר שלהם על הרס הדמוקרטיה היינו צריכים להיות מזמן קבורים תחת הריסות הדמוקרטיה.

    די! שירגעו……הדמוקרטיה לא עובדת אצלם. (או רק אצלם)

  14. השיטה הקיימת נועדה להבטיח המשך שליטת השופט במערכת המשפט ובשאר הרשויות מבלי שהמחוקק יוכל לתקן עיוותי דין כמו המקרה שלי בו בית המשפט העליון קבע כי יש לו סמכות להכריז על אדם סולבנטי כפושט רגל ראה ע.א. 8011/13 מפי גובראן

  15. במדינת ישראל הקטנה בית משפט עליון מיותר , די בשלום ומחוזי, גם תפקיד הנשיא מיותר לאור כישלונו באיחוד העם