הרעיון המסוכן של מארק צוקרברג

מייסד פייסבוק זיהה את הטרנד הסוציאליסטי החדש, וגם הוא מטיף ל"הכנסה אוניברסלית" לכל אזרח מטעם המדינה. ההיסטוריה לימדה אותנו על הפוטנציאל ההרסני של רעיונות מסוג זה

צוקרברג בנאום. צילום מסך

בנאום שנשא באוניברסיטת הרווארד לפני כחודש, קרא מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג "לבחון רעיונות כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית". הכוונה במילים אלו היא שהמדינה תיתן לכל אזרח סכום חודשי קבוע, ללא קשר להכנסותיו ולמצבו התעסוקתי והפיזי.

בשנים האחרונות רעיון זה זוכה לתמיכה גוברת מצד גורמים פרוגרסיביים, הרואים בכך מימוש של האידיאל "לנתק הישרדות מפרנסה" או "לנתק עבודה מפרנסה". המדינה, באמצעות כספי המסים, תבטיח לכל אזרח הישרדות מינימלית בלא הכרח לעבוד, כאשר מי שירצה רמת חיים גבוהה יותר – ילך לעבוד.

צוקרברג נימק את תמיכתו ברעיון הקצבה האוניברסלית בכך שהיא תהווה "כרית בטחון לאנשים לנסות דברים חדשים". "להעניק לאנשים את החופש לחפש משמעות לא בא בחינם, ואנשים כמוני צריכים לממן את זה". אמירות אלה משקפות שני עיקרים סוציאליסטיים מהותיים: חירות היא אשליה, ורווח של מישהו אחד מבוסס תמיד על ניצול של מישהו אחר.

יש כאן ביטוי לוויכוח יסודי אודות מהותה של החירות. החירות הליברלית מדגישה את חירות הפרט מהתערבות או כפייה חיצונית על ידי אנשים או ממשלות. בניגוד אליה, החירות הפרוגרסיבית מוגדרת כיכולתו של הפרט לפעול ולממש את רצונותיו. לכן, לשיטתם, רק אנשים עשירים נהנים מחירות אמיתית, ואילו בעבור כל השאר זוהי רק אשליה של חירות, או "תודעה כוזבת".

בעוד שהחופש מכפייה או מהתערבות דורש מאנשים להניח זה לזה לחיות את חייהם, החופש לפעול דורש בדיוק את ההפך – הוא דורש מהממשלה לקחת משאבים מאנשים שיש להם ולתת לאנשים שיש להם פחות. החירות הפרוגרסיבית דורשת הפעלת כוח ויוצרת עימותים בין פרטים וקבוצות – ההפך המוחלט מעיקרון "חיה תן לחיות" הליברלי.

מלבד רעיון הקצבה האוניברסלית, צוקרברג העלה בנאומו טענה מעניינת: "כל דור מרחיב את ההגדרה שלו לשוויון". הוא צודק, וזו אכן סכנה.

רעיון השוויון החל כשוויון בפני החוק ושאיפה למעמד שווה ונטול פריבילגיות שלטוניות לכל האזרחים. בהמשך, הוא התרחב ל"שוויון הזדמנויות", ואז נוספה אליו ה"העדפה המתקנת" – הענקת פריבילגיה לאנשים מסוימים על חשבון אחרים, בטענה שבכך מתקנים עוול היסטורי שנגרם לאותה קבוצה. לבסוף, רעיון השוויון מגיע למיצויו בתור "שוויון תוצאתי" – אותו שוויון מוחלט אשר נוסה לראשונה בברית-המועצות, ושאותו ניסו עוד מספר מדינות עם אותה תוצאה – שוויון בעוני לאזרחים ועושר למעמד פקידותי-פוליטי.

מאז סיום המלחמה הקרה, נדמה שהאנושות התפכחה מהרעיונות הפרוגרסיביים של החירות, וחזרה אל היסודות של החירות הליברלית הישנה והטובה. אלא שבשנים האחרונות חלו התפתחויות מדאיגות – שההרצאה של צוקרברג היא ביטוי בולט שלהן: חזרה אל הגדרות מקסימליסטיות ומסוכנות של החירות, בנוסח הפרוגרסיבי החדש.

יותר מכל קבוצה אחרת, החירות הפרוגרסיבית ורעיון השוויון משרתים את המעמד הפוליטי וקוסמים לו. מכיוון שלעולם אי אפשר להגשימה באמת, ומכיוון שמרחיבים אותה בהדרגה, היא דורשת הענקת עוד ועוד כוח לממשלה כדי שתוכל לאכפו. התוצאה היא הגדלת ההתערבות והשליטה בחיי האזרחים ושחיקה של חירויות הפרט.

לרעיון השוויון המתרחב של צוקרברג יש פוטנציאל הרסני מאוד – ההיסטוריה כבר לימדה אותנו זאת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

24 תגובות למאמר

  1. לא יעזור כלום. רעיון השיוויון בכל מחיר, פשוט מפתה מדי ובעל כוח משיכה אדיר. (השאלות המתבקשות – שיוויון למי? באיזו רמה יהיה השיוויון? מעניינות את ההמונים הרבה פחות, למרות שהן לב ליבו של העניין.) המסקנה היא שעוד ועוד חברות ומדינות יבצעו מהפכות, בניסיון להשיג את השיוויון הנכסף ולדפוק את "החזירים הקפיטליסטים הנצלנים".
    ולאחר שיעברו כמה שנים, או כמה עשורים, ויהיה ברור לכל שהמהפכה הנפלאה נכשלה כליל והרסה לחלוטין כל חלקה טובה, כפי שקורה תמיד, המהפכנים לא יאשימו את עצמם. לכל היותר הם יתלו את האשמה ב"חזירים קפיטליסטים" מארצות אחרות, שלא נתנו למהפכה להצליח. זה בדיוק מה שקורה כיום בוונצואלה.

  2. בשנים האחרונות נוצרו כמה וכמה ניסויים, טבעיים ומלאכותיים, בהכנסה בסיסית, הן במדינות מתפתחות והן במדינות מפותחות והתוצאות היו מאוד מעניינות ולרוב (או שאולי נכון יותר להגיד – בעיקר) חיוביות. הכלכלה צמחה, אנשים כמעט ולא הפחיתו את שעות העבודה שלהם, ההישגים בחינוך השתפרו וכך גם הבריאות.
    יתרה מכך, כלכלנים מהצד הימני של המפה דווקא מביעים עניין ברעיון דווקא בגלל שהוא מנטרל את תעשיית המסכנות ומבטל את התמריצים לא לעבוד (שכן אדם עובד ואדם שאינו עובד מקבלים את אותה הקצבה). כמו כן הוא מבטל את המנגנון הבירוקרטי המסובך והמסורבל סביב הענקת קצבאות. למעשה חלק לא קטן מהמימון לרעיון השאפתני הזה יכול להגיע מעצם ביטול מנגנון הזה.
    זה נושא מעניין ומורכב שמטשטש הבדלים עקרוניים בין ימין לשמאל כלכלי. אז כדאי אולי לחקור נושא לפני שכותבים עליו מאמר שממחזר חלקי קלישאות שהיו רלוונטיים לפני כמה עשורים טובים.

    1. עכשיו החשבון: 2000 שקל לאזרח בישראל יעלה 15 מליארד בחודש, ו 180 מליארד בשנה. מאיפה הכסף?!

      ביטוח לאומי היום עולה 80 מליארד בשנה, וגם אם נשתמש בכסף הזה, המשמעות היא ביטול כל קצבאות הנכות, העוני, והזקנה.

      כמו כל רעיון סוציאליסטי, גם כאן מפזרים הבטחות ורודות, ומתעלמים מעובדות פשוטות.

    2. בועז
      כתבת "כמו כל רעיון סוציאליסטי, גם כאן מפזרים הבטחות ורודות, ומתעלמים מעובדות פשוטות." כמה דברים:

      א. צוקרברג לא סוציאליסט. הוא אפילו לא פוליטיקאי או פעיל. הוא אחד האנשים העשירים וחזקים בעולם. אם כבר הוא די קפיטליסט.
      ב. הוא לא הבטיח כלום, ואני אישית לא מכיר אף מפלגה בעולם שמציעה את הרעיון הזה מחר בבוקר (אבל יש הרבה מפלגות בעולם אז אולי פספספתי).
      ג. "ומתלעמים מהעובדות" – בכל העולם עושים פיילוטים ובוחנים בזהירות רבה את הרעיון.

      ועכשיו למספרים שציינת – נכון, הפיכת ביטוח לאומי למנגנון הכנסה אוניברסלית מכסה רק חצי מהרעיון הזה. בדיוק בגלל זה קונסרבטיביים וליברטראיניים תומכי הרעיון מדגישים שהם בעד UBI Instead – ביטול כל או רוב השירותים החברתיים לטובת העברת כספים ישירה לאזרח. אם תצרף לסכום הזה את הוצאות הבריאות, החינוך וכו' – תגיע לסכומים מאוד מאוד גבוהים. כמובן שסוציאליסטיים נגד ביטול שירותיים חברתיים ומעדיפים העלאת מיסים (מאסיבית) לבעלי ההון והחברות, מה שכמובן לחלוטין לא מקובל על הצד הימני של המפה. עם זאת, חשוב להדגיש שלרוב גם בצד השמאלי מדברים על ביטול של הקצבאות, אבל השארת השירותים החברתיים.

      אבל שוב – הרעיון של הכנסה בסיסית הוא רעיון מעניין, מורכב, אוטופי (כרגע לפחות) שמושך ומסייג את שני הצדדים הפוליטיים מסיבות שונות, ושובר אתה מוסכמות הרגילות של שמאל וימין כלכליים. המאמר שהוצג פה לא ניסה אפילו להציג את המורכבות הזאת ופנה לשיח שטחי, רדוד ועמוס קלישאות ("החירות הפרוגרסיבית (…) יוצרת עימותים בין פרטים וקבוצות" – לא כי בשוק החופשי צרכיהם ורצונותיהם של כל הפרטים מסתדרים בסדר הרמוני מופלא).

      ונסיים, לבקשת איציק, במה שהיה אמור להיות במאמר המקורי – מקורות:

      גישות ימניות שתומכות ברעיון:

      http://www.businessinsider.com/universal-basic-income-2013-5

      https://www.theatlantic.com/politics/archive/2014/08/why-arent-reformicons-pushing-a-guaranteed-basic-income/375600/

      http://www.economonitor.com/dolanecon/2014/01/27/a-universal-basic-income-conservative-progressive-and-libertarian-perspectives-part-3-of-a-series/

      ולעומת זאת ביקורת על הרעיון משמאל:

      http://www.economist.com/blogs/democracyinamerica/2013/11/government-guaranteed-basic-income

      ובישראל:
      http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2863452
      http://www.davar1.co.il/43161/
      http://www.themarker.com/magazine/1.2059181

      ופודקאסט מעניין על הכנסה אוניברסלית בין השאר בישראל – הטון שמאלני, ראו הוזהרתם:
      http://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=6136

  3. בעתיד הקרוב מרבית היצור יעשה ע"י רובוטים ומכונות אחרות לכן לא יצטרכו כל כך הרבה עובדים. כבר היום כדי לספק פרנסה לאנשים ונשים הממשלות מעסיקות ומעודדות העסקה במשרות בולשיט:
    http://www.amitit.co.il/ברוכים-הבאים-לעידן-עבודות-הבולשיט
    http://slow.org.il/2015/05/21/על-תופעת-משרות-הבולשיט
    . בנוסף הממשלות והבנקים המרכזיים מעודדים הלואות מיותרות לצריכה מיותרת ופוגעים בחיסכון למשל ע"י מיסים על השקעות והקטנת התשואה על ההשקעות.
    ולדימיר ז'בוטינסקי ה"פרוגרסבי" ראה את הנולד בנוגע לעתיד העגום של הפרולטריון והתנגד לעבודות הבולשיט של גדודי העבודה. ולכן ז'בוטינסקי היציע את 5 המ"מים, שמשמעותם הכנסה בסיסית מינימלית. ההכנסה הבסיסית המינימלית יכולה לנבוע מדיבדנדים על רוחים מנכסים המשותפים לאזרחי המדינה במקום לבזבז רוחים אלה על עובדי ממשלה מיותרים.

    1. שטויות כמו הבולשיט שאתה מקשר. שנזכיר איך מכונות הטוויה גורמות עד היום לאבטלה ועוני? איך ספינותדייג גורמות לרעב של דייגי חכה ורשת? והמלחימות מטייואן עדיין בוכיות על רובוטים המייצרים מעגלים מודפסים?
      די עם ההפחדות הלודיטיות. רובוטים רק יעשו טוב לאנושות ורק שמאל שונא האדם מצווח שהנה הנה העולם מטמוטט.

    2. אינני לודיסט להיפך אני תומך בהכנסת רובוטים, מחשבים ומכונות כדי לשחרר מהקשר בין עבודה לפרנסה. רוב צאצאי האורגים והאיכרים לא עוסקים ביצור אלא במשרות בולשיט, שלא עוזרות לאנושות. דוקא דת העבודה ושנאת הבטלה ניראים לי כשיא הלודיזם.

  4. הרעיון של צוקרברג גרוע ומסוכן מהסיבה הפשוטה והברורה שהוא יגרום לתופעה נרחבת של בטלנות ויוריד מאוד את היצירתיות ואת הפריון. אבל הניתוח של כותב המאמר לסיבה למה הוא גרוע שגוי לוגית. ישנם סוגי חרויות שונים שניים מהם כפי שציין הכותב הם חירות הפרט מהתערבות או כפיה חיצונית שאותה מקדמים הליברלים וחירות של יכולתו של הפרט לפעול ולממש את רצונותיו עד כאן הכותב צודק מכאן והלאה הוא נופל בתעמולה הקומונסטית.
    מבחינה לוגית אין סתירה בין שתי החרויות אלו שני סוגים שונים של חירות ששניהם יכולים להתקיים אין שום הקש לוגי שמביא מהחירות השניה מסקנה שהחירות הראשונה היא אשליה. כפי שציין הכותב בצד המעשי כשבאים לממש אותם יש מקרים של התנגשות בשביל לממש את החירות השניה צריך כסף ומאיפה יבוא הכסף? לוקחים מאנשים אחרים וזה פגיעה כמובן בחירות הראשונה. מהתפיסה שצריך לקדם את החירות השניה לא נובע לוגית שהחירות הראשונה היא אשליה אלא יש בעיה מעשית שאנשים לא יסכימו לוותר על החירות הראשונה אז בשביל לשכנע אותם באה התעמולה הקומוניסטית ואומרת שהחירות הראשונה היא אשליה. יש להבחין בין התפיסה הקומונסטית לתעמולה הקומוניסטית. צוקרברג בדבריו אכן העלה תפיסה קומוניסטית של החירות השניה אבל לא העלה את התעמולה הקומוניסטית בדבריו וגם לא העלה את התפידה הקומוניסטית הנוספת שרווח של מישהו אחד מבוסס תמיד על ניצול של מישהו אחר.

  5. הרעיון בגדול הוא שליטה על אנשים רפי שכל
    כל עוד אתה נותן להם להיתרגל שאתה הוא זה שדואג להם בהכל והם מרגישים שהם תלויים בך הדרך לשליטה מוחלטת מובטחת לשליט.
    אבל הוא צריך לקחת בחשבון שהוא צריך כל הזמן להאכיח את ההמון הרעב והעצל כי לזה הוא היתרגל
    ממש כמו בוונצואלה.

  6. הבעיה העיקרית של הכנסה ללא עבודה – משיכת מהגרים בטלנים מוסלמים שיעשו כל מני קומבינות עם הכסף הזה ויבואו עוד ועוד למדינה. למה צריך את זה? רק אוכלוסיה חלשה של אזרחים הגונים – מגיע לה עזרה. אזרחים שיכולים לעבוד – צריך לעודד לעבוד עם תמריצים והדרכה. אין לנו עניין בקהילות מהגרים מוסלמים שכמו באירופה מקבלים כל מני הטבות סוציאליות ואז באים עוד ועוד.

  7. דווקא הימין הליברלי הקפיטליסטי חייב לאמץ את השיטה הזאת שלא ייפול לידיים סוציאליסטיות שיהרבו כל חלקת אדמה טובה ויהפכו את כולם לעניים מרודים. אני מכיר את התגובה הפאבלובית להתנגד לכל מה שהשמאל הסוציאליסטי אומר – ובצדק, כי הם הורסים כל חלקת אדמה טובה. אבל אי אפשר שתהיה אוטומציה וטכנולוגיה כל כך מתקדמת בלי שרוב האנשים יאבדו את פרנסתם. מה נעשה עם 50 אחוזי אבטלה??? אפשר להתנות את קבלת הההכנסה הבסיסית גם בשירות למען הקהילה. אבל עדיף לתת פשוט הכנסה נורמלית באמת, ולא סתם איזה קצבה עלובה כדי שאנשים יוכלו לנוח קצת ולא להיות במלחמת הישרדות יומיומית.

  8. ביום שבו באמת מכונות ייצרו הכל ולא תהיה עבודה לרוב האוכלוסיה, והחברה תהיה חברה של שפע מוחלט בלא מחסור, אפשר יהיה לדבר על הכנסה אוניברסלית. הבעיה הגדולה ברעיון הזה הוא הגבולות. אם זה יבטל את כל שאר הקיצבאות, ביטוח לאומי וכו, אם ההכנסה לא תהיה גבוהה מדי ותבטיח קיום מינימלי אבל בחוסר נוחות מסויים (לא תוכל להחזיק אייפון וכבלים וכו באמצעות הכסף הזה) אז זה יכול להיות פתרון סביר אפילו היום. הבעיה היא שמייד אחרי שיוציאו את זה לפועל, יתחילו לחצים להעלות את הסכומים עוד ועוד. ברגע שהסכום יעלה על רף מסויים, ואחוזים לא קטנים באוכלוסיה יעברו להסתמך על זה כהכנסה יחידה ללא צורך לעבוד, למדינה לא יהיה יותר כסף לממן את זה, והתוכנית תקרוס יחד עם המדינה. כיוון שאני מכיר את האוכלוסיה בישראל (בלי להתלונן, רק מכיר במציאות), זה רעיון לא ריאלי. בסקנדינביה (איפה שאין מהגרים) זה יכול לעבוד. מצד שני, בסקנדינביה בלי מהגרים, התוכנית הזאת היא לא קריטית בכל מקרה…

    1. ההכנסה הבסיסית המינימלית יכולה לנבוע מדיבדנדים על רוחים מנכסים המשותפים לאזרחי המדינה למשל באלסקה, שכידוע אינה בשילטון סוציליסטי, כל אזרחי המדינה הבוגרים, מלבד אסירים, זכאים לקבל סכום כספי, שנגזר מהכנסות המדינה מנפט. לכן, כפי שדני כתב, דווקא הימין הליברלי הקפיטליסטי חייב לאמץ את הרעיון הזה כדי, שלא ייפול לידיים סוציאליסטיות שיהרסו כל חלקת אדמה טובה ויהפכו את כולם לעניים מרודים.
      כדי, שהרעיון יצליח, צריך לבטל את מנגנוני הסעד הקימים חסרי היעילות והבזבזנים כדי לצמצם מאוד את הלחצים להעלות את הסכומים.

  9. המאמר נגוע הכשל לוגי המשווה הכנסה בסיסית אוניברסלית שמאפשרת קיום בסיסי סגפני ("שיוויון במינימום")) למודל הקומוניסטי הכופה תוצאה או שכר שווה (שיוויון במקסימום).

    העולם היצרני דומה במידת מה למשחק המונופול ולכן משחק המונופול יכול ללמד אותנו משהו. המהלך הרגיל של משחק מונופול הוא שבסוף יש שחקן אחד עם כל הכסף וכל האחרים בחוץ עם אפס. אם נשליך מצב כזה לחיים בהם המשחק לא נגמר אלא ממשיך להיות משוחק, הרי שהאפסים סופם להתמרד כיוון שאין להם מה להפסיד. הרעיון של הכנסה אוניברסלית, מעבר להיותו דרך יעילה להתגבר על הבזבוז וחוסר השיוויון במנגנוני הסעד הקיימים, מספק רשת בטחון שצריכה להיות לא נוחה כדי שיהיה כדאי לעבוד ושלא תהווה "תמריץ להשריץ" אבל מונעת את מצב האפס שהוא רעיל לחברה.

    הרעיון לא חדש אבל בזמן האחרון יותר ויותר אנשים מעלים אותו, ושוב, לא בקונוטציות סוציאליסטיות-מרקסיסטיות אלא כצורה הומנית להתמודד עם הקדמה הטכנולוגית שדוחקת עוד ועוד אנשים שרוצים ומוכנים לעבוד אל מחוץ למעגל העבודה – אל איזור האפס.

  10. הליברלים כל הזמן ממציאים לנו "פטנטים", שאגב, נכשלים אחד אחרי השני.

  11. אולי מישהו ישאל שאלת תם, כמה בדיוק תהיה הכנסה בסיסית זו. ומדוע שרק הלבנים יהנו מזה? למה אפריקה או דאר אל איסלאם לא יקבל הכנסה מובטחת? מה זה, גזענות?

  12. אם אתה רוצה להציל טובע משוך אותו בשערותיו אבל אל תחבק אותו פן תטבע יחד איתו.

  13. אני מאד אוהב את אתר מידה, אבל זו כתבה חאפרית לגמרי.

    הכנסה אוניברסלית *תמיד* כוללת ביטול קצבאות. זאת הסיבה שכלכלנים ימניים אוהבים אותה גם כן. ויש הרבה מאד על מה לדבר – זה בכלל לא קרוב לסוציאליזם.

    אני לא יודע מה צוקרברג אמר או לא אמר, אבל זה פרט חשוב. ואם הוא דיבר ספציפית על הכנסה אוניברסלית *ללא* ביטול הקצבאות, אז גם זה פרט שצריך לציין באופן מודגש.

    עיון מרפרף בתגובות לכתבה מראה שבלבלת את כולם עם הכתבה הזאת, וגם אותי.

  14. עם אוטומציה גוברת של עבודה על ידי רובוטים, היעילות והתפוקה גוברות. יתכן שבעוד כמה עשרות שנים רובוטים ייקחו את מקומם של אנשים בהרבה מאוד עבודות. אם התפוקה החיובית הזאת לא תתגלגל איכשהו לכל החברה, אלא רק לאנשים עשירים, תהיה בעיה. צוקרברג כנראה מפחד מכל ההמון הזועם שאם לא ידאגו לו לצרכים בסיסיים ולא יהיו מספיק עבודות, הוא יתנגד לכל הפרוגרסיביות הזאת שמשאירה אותו מאחור. בקיצור, זה יהיה WIN WIN. תחשבו על מצב שלא יהיה עוד רעב עולמי, לכולם תהיה נקודת מוצא בסיסית שהיא די טובה, ומי שרוצה לטפס משם למעלה, יוכל לעשות זאת בהתאם לכישוריו וליצירתיות שלו. רק צריך גם לפתור איפשהו בדרך לשם את הבעיה של הטרור האיסלמי, אנטימשיות וכל זה, והעתיד נראה מזהיר.