האקטיביזם השיפוטי איבד את הבושה: הפסיקה האחרונה של רובינשטיין

השופט רובינשטיין הורה להגדיל את שטח המחיה של האסירים והתקשורת חוגגת. רק דבר אחד שכחו: מי אשם בכך שלא בנו בתי כלא חדישים ומרווחים?

רובינשטיין בטקס הפרידה בבית המשפט העליון בשבוע שעבר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

זוכרים את המסכן שרצח את הוריו וביקש את רחמי בית-המשפט כי הוא יתום? אז בית-המשפט העליון שלנו שכלל את המתודה.

"מתנת הפרידה" של המשנה לנשיאת העליון, אליקים רובינשטיין, העוסקת בקביעת שטח מינימלי לאסירים, היא אקטיביזם שיפוטי מהגרועים שידענו. לכאורה פסק-דין יפה. בית-המשפט קובע ששטח מחיה של 4 מטרים מרובעים לאסיר הוא המינימום הנדרש, והמדינה חייבת לעמוד בכך. זו לא שאלה פוליטית של ימין ושמאל, זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, ומאוד נעים להיות נחמד והומני ולהגיד שתנאי המחיה של האסירים גרועים ודורשים תיקון.

אלא מה? לפני למעלה מעשר שנים, כאשר תנאי הכליאה של האסירים במדינת ישראל היו משופרים יותר, ומרחב המחיה של אסיר עמד על 4.5 מטר מרובע, המדינה צפתה את הבעיה, ויצאה למכרז להקמת בית-סוהר, שתנאי המחיה של האסירים בו יהיו יותר משופרים. במסגרת זו נחקק חוק מיוחד, והושקעו מיליונים רבים מכספי המדינה.

והנה, נגד החוק הוגשה עתירה. כבר בתגובה הראשונית לעתירה התריעה עו"ד יוכי גנסין מפרקליטות המדינה, מפני הצפוי להתרחש אם היא תתקבל. גנסין הזהירה מפני "עיכוב נוסף בבנייתם של 800 מקומות כליאה, מעבר למספר השנים הדרושות ממילא לפי לוח הזמנים של המכרז".

מי יהיו הנפגעים? כפי שנכתב בתגובת המדינה, קודם כל "האסירים עצמם, שלזכויותיהם חרדים העותרים, ואשר ייאלצו להמשיך ולסבול מתנאי צפיפות קשים. גם מבחינה חברתית-נורמטיבית, הפגיעה באסירים היא מצב שבמדינה דמוקרטית ראוי להימנע ממנו. כמו כן עלול העיכוב לפגוע בביטחון הציבור ובשלטון החוק, למשל, כתוצאה משחרורם המוקדם האפשרי, מחמת הצפיפות, של אסירים המרצים עונש מאסר בגין ביצוע עבירות הפוגעות בשלום הציבור".

כל זה הוסבר היטב, אבל בית-המשפט העליון, בחוסר אחריות מופגן, וללא כל בסיס בחוקי-היסוד, קבע שהפרטת בית-סוהר כשלעצמה, גם בלי שהוכחה פגיעה כלשהי בזכויות אדם, מהווה פגיעה בכבוד האדם. לשיטת בג"ץ, כבוד האדם נשמר טוב יותר כשאדם נמצא בתא מצחין בגודל 2.5 מטר רבוע, כל זמן שהטיפול בו נמצא בידיה של המדינה.

אם הייתה עתירה שיש לדחותה על הסף בשל היעדר זכות עמידה, ובשל היותה תיאורטית ואקדמית, זו הייתה העתירה הזו. המדינה התחייבה שרק אסירים שירצו בכך יעברו לבית הכלא הפרטי, כך שמי שרואה פגיעה נוראית בכבוד האדם שלו בכך שהסוהר שלו מקבל את תלוש המשכורת מגוף עסקי ולא ממדינת ישראל, יוכל לבחור להישאר בכלא ממשלתי. אבל גם בכך לא היה די למנוע מבית המשפט לבטל חקיקה ראשית ולקבוע בפסיקה חסרת תקדים, גם בקנה-מידה בינלאומי, שהפרטת בית כלא כשלעצמה, פוגעת בזכויות האדם.

הנזק הכלכלי שנגרם למדינה בעקבות אותה פסיקה הוא אדיר. המדינה שילמה כ־280 מיליון שקלים פיצוי לזכיינים. זאת מעבר לעלות של 1.6 מיליון שקלים לכל חודש עיכוב שהתרחש בעקבות העתירה והדיון בה. נזק אדיר נגרם גם לאסירים השוהים בבתי-הכלא, שהצפיפות בהם עלתה בשל העובדה שמאז לא נבנו בתי-כלא חדשים, והפיילוט של המדינה לבתי-כלא פרטיים שיאפשרו אחזקת אסירים בתנאים טובים יותר, נעצר. אבל את שופטי בג"ץ זה לא עניין. הסמכות אצלם, אבל האחריות מהם והלאה.

פסיקה אבסורדית

והנה היום, באיחור אופנתי של עשר שנים מאז ששופטי בג"ץ הרעו את מצבם של האסירים, סומך רובינשטיין על זכרונו הקצר של הציבור ומוציא לאור פסיקה נאורה שכזו. שוב יצייר בג"ץ את עצמו כמגן זכויות האדם והאסיר, אל מול הממשלה הנוראה. בלעדי בג"ץ, מגן זכויות האדם, מי יודע מה היה קורה?

אז זהו, שבלי בג"ץ, היו כבר היום יותר בתי-כלא מרווחים ומופרטים, שתנאי הכליאה בהם משופרים, וגודל התא בהם עולה בהרבה על אותה דרישה מינימלית של 4 מ"ר.

בחיים האמתיים, בניגוד למתרחש בהיכל השן של בית-המשפט, צריך לבחור בין חלופות לא מושלמות. בדיוק מהסיבה הזו, קביעת גודל תא מינימלי לאסיר לא יכולה להיקבע בחקיקה שיפוטית. ולבית המשפט, שאין לו אחריות על מילוי הארנק הציבורי, אין שום מקום או זכות לקבוע לוחות זמנים לביצוע החלטה שכזו.

המדינה צריכה להודיע לשופטי בג"ץ שאם הם כל כך מעוניינים לקבוע מדיניות, הם מוזמנים להחליט על איזו פסיקה הם מוותרים. על הפסיקה שפסלה את הפרטת בתי-הסוהר, או על מתנת הפרידה של רובינשטיין.

אם היה מדובר בפסיקה רגילה, הייתי מקווה שהממשלה תתעלם מפסק-הדין, כפי שראוי לעשות במקרים של בית-משפט היפר אקטיביסטי וחסר גבולות. אבל אחרי שבשבוע שעבר התפרסם דו"ח על יחסי הפרקליטות והמכון לרפואה משפטית והתברר שיש חפים מפשע שיושבים בבתי-הכלא, בין היתר בגלל התרבות הארגונית הקלוקלת בפרקליטות – שאותה הוריש לנו רובינשטיין, שכיועץ משפטי לממשלה עמד בראש המערכת – אין ספק שחשוב להסדיר את גודל התאים בדחיפות ולדאוג לאסירים היושבים בהם.

כאשר חפים מפשע מורשעים בשל כשלי הפרקליטות ובשל אדישותם של בתי-המשפט, צריך לדאוג שלפחות יהיה לאותם מסכנים מקום למתוח את הרגליים.

_____________________

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של 'התנועה למשילות ודמוקרטיה'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

24 תגובות למאמר

  1. אליקים, מי שמך ובמה גדולה הבנתך, פרט לזה שמינו אותך לשופט, בדרך הנתונה במחלוקת,לשבת בדין בין שני טוענים על צדקתם על פי החוק. ובאף מקום לא ניתנה סמכות בידך, כפי שלפעמים אתה (וחבריך) לוקח בעצמך לידך לקבוע חוק, כמו בצרכים של אסירים, פושעים, רוצחים וחיות אדם שנכללים עם הסרת חרותם ואף נוחיותם כעונש על פשעם. הם איבדו את זכותם לחופש לנוחיות ולרווחה בעת שביצעו את פשעים ושלא יבקשו זכויות שהם עצמם מנעו חסכו ולא נתנו לקורבנותיהם.
    בנקל אני נוטה לפרש את פסיקותיו מסוג זה למטרה להלל את שמך כנאור וליברל בפסיקה ואינך חש שאתה גורם עוול לנפגעים בכך שהפושע אינו נענש גם בתנאי כליאתו שכאמור הוא אינו זכאי להם מרגע שהוא מנע זאת מקורבנותיו.

    1. אליקים רובינטיין ה "הומניסט" ?!
      וכך הוא אמר בראיון לתקשורת :
      בוקר אחד נכנס חרדי לבית הכנסת לבקש צדקה , אם אני לא טועה עבור הכנסת כלה , משהו כזה )}, אמרתי לו :
      "לך תעבוד !
      נמאס מהשנוררים "
      זהו אלייקים רובינטיין ההומניסט !
      כמה חשוב שלפושע יהיה עוד מטר
      וצדקה ! מעוררת בו שאת נפש .

  2. צודק באופן חלקי בלבד. אני לא פוסל את הטענה שיש נטיה להרשיע חפים מפשע, ואני חושב שמערכות החקירה צריכות להמנע מעצלנות, ולאסוף ראיות בשטח, ולא להסתמך רק על מה שאמר הנאשם.
    עם זאת, אין שום ודאות שהפרטת בתי הסוהר תשפר את תנאיהם. חברה עיסקית חותרת קודם כל לרווחיות, ומי ערב לכך שהיא תשקיע את הכסף בשיפור התנאים |(בוודאי אם מדובר יהיה בבעל הון כזה או אחר)?
    לפיכך, יש לצמצם באופן דרסטי, את צריכת הסמים בישראל, ע"י הקמת מכוני גמילה והסברה בבתי הספר, ובכלל – כל הנושא של שיקום אסירים צריך לקבל הרבה יותר תשומת לב.
    השילוב של הימנעות, עד כמה שניתן מהאשמה והרשעה של חפים מפשע, לצד שיקום האסירים, היא הדרך הנכונה להפחית את הצפיפות בבתי הכלא.

    1. הבעייה היא שאתה ושאר המגיבים כמוך, עדיין אחוזים בציפורני האמונה הטפלה כאילו עובדי המדינה, ובמקרה זה הסוהרים בבתי הכלא, עושים את מלאכתם בצורה טובה יותר מעובדי המגזר הפרטי. הם ממש ממש לא. אם לעובדים במגזר הפרטי לא אכפת מן הלקוחות, במקרה שלנו האסירים, הרי לעובדי המדינה אכפת מהם אפילו פחות.

  3. גם רובינשטיין (לצד כל מעלותיו) הוא סך הכל עבד נרצע של הפוליטיקל קורקט.

    1. מעט מאוד מעלות היו לו. כן, היו גרועים ממנו, זה הדבר העיקרי שאפשר לומר לזכותו.

  4. במחילה, אבל זו התבוננות מאד צרה על הסוגיה.
    הפרטת בתי הכלא היא סוגיה לא פשוטה, שיש בה יסודות חוקתיים, אתיים, ומהותיים לחובות של ממשל- והיא לא תלויה בשאלה התנאים בבתי הכלא הקיימים.

    חייבים לדאוג לתנאים נאותים בבתי הכלא, אבל לפתור את בעיית הצפיפות בבתי הכלא ע״י הפרטתם היא תרופה שגרועה מהמחלה. האם נפתור את בעיית הצפיפות בבתי החולים ע״י זה שפשוט ״נשנה את התקן״, נקרא להם בריאים ונשחרר חולים במצב קריטי לביתם?

    כותב המאמר מציג את הדברים כאילו אשמת בג״צ היא שבתי הכלא צפופים- ולא היא.
    *המדינה* בחרה בפתרון מסוים, אך הפתרון הזה בעייתי. יש עוד דרכים לפתור את הבעיה. כמו למשל: שהמדינה (=אני, אתה, וכל מי שבשמו האסירים הללו כלואים) תבנה בתי כלא.
    למה זה לא קורה?

    במקרה הזה בית המשפט לא אוחז את החבל בשני קצותיו, אלו פשוט קצוות של חבלים אחרים.

    1. נכון
      ממליץ לצפות בסרט "ילדים עבור מזומן" ולהזדעזע
      מתקני כליאה פרטיים הם אסון

  5. למה שהמדינה לא תבנה בית כלא שמופעל על-ידה?
    לשם מה להפריט את שירות הכליאה? המדינה לא יכולה לדאוג לזה?
    הייתם רוצים שוטרים שעובדים בחברה פרטית לשיטור?

    כשוחר חירות ותומך בעמדות "מידה" חשוב לי להדגיש:
    כליאה היא אחת מסמכויות היסוד הקשורה במונופול של המדינה על השימוש באלימות.
    בסה"כ מה מצפים מהמדינה בעיקר? ביטחון פנים וחוץ ומערכת שיפוטית יעילה והוגנת.
    בתי כלא הם בחלק של בטחון הפנים. הם חייבים להישאר באופן בלעדי וישיר בידי המדינה.

  6. כל פעם אני שואל את עצמי הרי מדובר בשופטים שחשבו המון זמן והגיעו להחלטה על פי "עקרונות של החוק הישראלי" ואני שואל את עצמי מתי הגיע "הארה" הרעיון האדיר שבדיוק לפני צאתם של "שופטי הבגץ" אז הם פשוט מחכימים ומגלים יצירות כל כך נפלאות. מעניין למה מתמטיקאים או מהנדסים וכו' לפני שהם פורשים לא מגלים דברים רעיונות לפני פרישתם.

  7. למה אי אפשר לבנות בתי כלא חדשים מתקציב המדינה בלי שום הפרטה?

    1. אפשר לבנות. ועכשיו יבנו. וזה יעלה הרבה הרבה כסף, מהמיסים של כולנו. ואת זה ניסו לחסוך. אבל בג"צ לא רצה.

    2. למה רמי כהן דלקמן סבור שבתי כלא מופרטים חסכוניים במיסים?
      הרי ההגיון הוא שלעסקים פרטיים אתה צריך לשלם יותר, כי הרי הם רוצים להרוויח.
      הלא כן?

  8. בפסק הדין שלו על מתווה הגז, קלטתי את טירלולו החינני. איש, שהאידיוטיזם הפלספני הצבעוני שלו, כבש את תחום השחור/לבן של עולם המשפט

  9. ושוב אני מזכיר שכל שר רשאי להתעלם מכל פסיקה של בג"ץ או כל בית משפט אחר המחייבת אותו לאשר תקציבים או כל צו עשה אחר. אותו חוק שמעניק לכאורה את הסמכות לבתי המשפט, סמכות שהם מפרשים ביד רחבה, כדי להתערב בנושאים אקזקוטיביים וחקיקתיים מובהקים, מעניקה חסינות מהותית לנבחרי הציבור להפנות אליהם את האחוריים.
    אי אפשר להטיל סנקציות על שר שמתעלם מצו עשה כזה או אחר. גם לאחר תום כהונתו ובלבד שעשה כן לשם מילוי תפקידו, כפי שהוא מבין אותו.
    השר/ה הראשונ/ה שיגלה אומץ ציבורי ותיתקע להם אצבע בעין ילמד אותם את מגבלות הכח ואז אחרים ילכו בעקבותיו

  10. מה עניין שמיטה להר סיני ? מה הקשר בן ההחלטה שעל המדינה אסור להפריט בתי סוהר לחובתה לבנות מתקנים נוספים
    האיסור להפריט נובע מסיבות שאינן קשורות למבנה גודלו ורוחב התאים פר אסיר ! זה שהמדינה לא עשתה כלום בעשור האחרון זה רק באשמתה

  11. החלטה למנוע את הפרטת בתי סוהר, הייתה אחד הכרעות הבולטות של אקטיביזם השיפוטי!!!!

  12. זה לא שייך.
    פס"ד הבג"ץ לא מנע מהמדינה להקים בתי כלא מכספה.
    אם המדינה לא עשתה זאת כדי שתוכל להגיד "אמרנו לכם" – צריך לפרק את המדינה, במקום להשתלח בפסק-דין נכון שהבג"ץ נותן אחת לאלף שנים.
    ולא אסלח לך, שמחה רוטמן, על שאתה מאלץ אותי להגן על המנווליים.
    חוץ מזה, סביר מאוד להניח שאם היו בונים את הכלא הזה, הצפיפות לא הייתה פוחתת, כי המדינה הייתה דורשת יותר מאסרים, ובתיהמ"ש היו גוזרים ביד קלה יותר ויותר מאסרים.
    והתוצאה – עוד ועו"ד בתי כלא פרטיים. ראו מה שקורה בארה"ב, ותבינו מה זה broken criminal justice system.
    ויש פתרון גאוני-בפשטותו לקושי הזה: אם למדינה אין כסף ליותר מקומות כליאה – שתשחרר אסירים קלים ולא מסוכנים עד שהצפיפות תרד עד לרמה המותרת.
    הבעייה שלך, עו"ד רוטמן, ולא רק שלך, אינה האקטיביזם השיפוטי, אלא ה"סמולנות" של השופטים.
    לכבודכם כתבתי את המאמר הזה:
    http://www.quimka.net/a344149-לא-האקטיביזם-השיפוטי-מפריע-לכם-אלא-ה-סמולנות

  13. מי שמתבונן בפרצופים של השופטים - רואה אנשים בינוניים שמפליא איך הגיעו לשם. אמר פרופ' דיסקין שהם בורים ועמי ארצות: הגיב:

    פרופ' אבי דיסקין: שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם אוליגרכים תאבי שלטון ביהמ"ש העליון הוא "אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת

    פרופ' אבי דיסקין: שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם אוליגרכים תאבי שלטון

    בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית את המתרחש במערכת המשפט.

    הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם".

    פרופ' דיסקין הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.

    היתה זו ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותנו והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.

  14. הביקורת על פסק הדין חסרת שחר. בלי להכנס לשאלה האם הוא נכון או לא. אין קשר בין העתירה ההיא, שעסקה בהקמת כלא פרטי, לבין חובה של המדינה לבנות מתקני כליאה בתנאים נורמליים
    מה שנדחה באותה עתירה היה הרעיון שכלא יהיה פרטי. זה לא מונע מהמדינה להקים בתי כלא ציבוריים.

    1. האלוהים נמצא בפרטים. בית כלא עולה כסף. אם אתר רוצה לנהל דיון אינטליגנטי , גלו עלויות של בית כלא קיים בישראל ובית כלא מופרט לפי תוצאות המכרז שבוטל. ככה גם ציבור הקוראים וגם כותב יעלו רמת דיון.
      אחת מבעיות הקריטיות של ישראל זה תת רמה בהרבה תחומים. שוטרים עושים עבודת חקירה תת רמה, עיתונאים כותבים תת רמה… מספרים בבקשה

  15. דמגוגיה.
    הפסיקה של העליון פסלה את ההפרטה של בתי הכלא בגלל עניינים מהותיים.
    אם המדינה הייתה רוצה, הייתה מתכבדת לבנות בתי כלא מבלי להפריט אותם. כרגע הפסיקה הורתה על שיפור תנאים, לא רואה את הקשר לפסיקה ההיא הפוסלת הפרטה.

  16. רעיון טוב להפריט את בתי הכלא ככה נהיה חברה הרבה יותר טובה כמו ארה"ב….