הישראלים שמלבינים את האנטישמיות הגרמנית

במאמר שפרסמו ב'די צייט' הגרמני, פרופ' משה צימרמן ושגריר ישראל בגרמניה לשעבר שמעון שטיין מאשימים את ממשלת ישראל בהתחזקות האנטישמיות באירופה

מימין: צימרמן, שטיין וברנבוים. צילומים: Marvins21 CC0 1.0; Heinrich-Böll-Stiftung CC BY-SA 2.0; Sebaso CC BY-SA 3.0

לפני שבועיים, ביום שבו אימץ סוף־סוף הפרלמנט האירופי את "הגדרת האנטישמיות" (על כך בהמשך), פרסם השבועון הגרמני 'די צייט' מאמר תחת הכותרת  "התווית הנוראה" – כלומר, תווית ההאשמה באנטישמיות. על המאמר היו חתומים שני ישראלים – פרופ' משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית, ושגריר ישראל לשעבר בגרמניה, שמעון שטיין – וכותרת המשנה הבהירה לקוראים שלא מדובר בעוד מאמר על נושא האנטישמיות הלעוס והמאוס, אלא ב"חידוש": "מי שמדבר על אנטישמיות צריך להיות מדויק, וזה תקף גם בנוגע לממשלה הישראלית". רוצה לומר: יש המדביקים את תווית האנטישמיות על אנשים לשווא, וגם ממשלת ישראל עושה זאת.

המאמר התייחס לדו"ח שהוגש כמה ימים לפני כן לבונדסטג, בית הנבחרים התחתון של הפרלמנט הגרמני, שנושאו "אנטישמיות בגרמניה – התפתחויות עכשוויות". הדו"ח הוכן על ידי ועדת מומחים עצמאית לבקשת הבונדסטאג. זה המחקר המקיף השני מסוגו הנערך בחמש השנים האחרונות בגרמניה. הדו"ח הראשון, שהוגש לבונדסטאג ב־2012, כלל המלצות מעשיות למאבק באנטישמיות, שלא יושמו על ידי הרשויות הגרמניות.

הדו"ח הנוכחי בא כתגובה להתגברות האנטישמיות בתקופה שחלפה מאז הגשת הדו"ח הראשון – בין היתר בצל "משבר הפליטים" והתחזקות הימין הקיצוני בגרמניה. הדו"ח משרטט באופן מקיף ביותר את ממדי האנטישמיות העכשווית בגרמניה, ומוצא, בין היתר, שבמקביל לצמצום בהיקף התפיסות האנטישמיות הקלאסיות בקרב האוכלוסייה הגרמנית, חלה התחזקות של תופעת האנטישמיות הבאה לידי ביטוי באמצעות השלכת תפיסות אנטישמיות על ישראל. התופעה הזו מכונה "ישראליזציה של האנטישמיות", ובגרמניה הוטבע לה מונח ייחודי – Israelkritik. קרי, ביקורת על ישראל. יש מעט מדינות או גופים בעולם שהשפה הגרמנית הצמידה אליהם את המונח Kritik – ארה"ב, רוסיה והאיחוד האירופי. בהקשר הזה נציין כי מבחינת חלקים נרחבים בדעת הקהל הגרמנית – וושינגטון, מוסקבה ובריסל נתונות להשפעת היהודים.

"אנטישמיות בלי אנטישמים"

"האם 40% מהגרמנים הם אנטישמים?", שואלים צימרמן ושטיין במאמרם, ומבהירים: "הנתון הזה נכלל בדו"ח של ועדת המומחים העצמאית השנייה שהוצג לאחרונה בפני הבונדסטאג. 40% מהנשאלים, נכתב שם, ביטאו הסכמה לאנטישמיות הקשורה לישראל. זאת בעוד ש'האנטישמיות הקלאסית' היא רק בממדים של 6%. הסתירה הזו מראה מדוע גישה מדויקת למונח הזה (אנטישמיות) היא כה חשובה. האם כל מה שהדו"ח מכנה אנטישמיות הוא אכן אנטישמיות? או שמא התווית הזו מודבקת גם לעמדה פוליטית שהייתה עד כה לגיטימית?"

מחברי המאמר מדגישים את ממצאי הדו"ח, ולפיהם בהשוואה היסטורית לתקופה שלפני 1945 ולשישים השנים האחרונות בגרמניה, אנטישמיות פתוחה ופומבית מעולם לא הייתה כה מינימלית ובשולי החברה כמו היום. הדו"ח אכן קובע שהגישות השליליות כלפי יהודים בקרב הגרמנים נמוכות בהשוואה לגישות שליליות כלפי צוענים, מבקשי מקלט, מוסלמים ומזרח־אירופים, וכי את האנטישמיות הקלאסית ניתן למצוא רק ב"נישות קטנות של הזירה הפוליטית הגרמנית", בעיקר בקרב הימין הקיצוני והימין החדש. עם זאת, נאמר בדו"ח, רוב יהודי גרמניה חשים הסלמה באנטישמיות בחמש השנים האחרונות, ומשוכנעים שבחמש השנים הבאות תחול הרעה נוספת. לפנינו, אם כן, תופעה חדשה של "אנטישמיות בלי אנטישמים". אם האנטישמיות הקלאסית כל כך נמוכה בגרמניה, ממה סובלים היהודים הגרמנים? כאן נכנסת למשוואה האנטישמיות המודרנית – זו שמסווה את האנטישמיות הקלאסית מאחורי "ביקורת על ישראל".

צימרמן ושטיין מודים שאנטישמים משתמשים בביקורת נגד ישראל כדי להסתיר את האנטישמיות הקלאסית שלהם. "מנגד", הם כותבים, "עולה השאלה, האם ביקורת כלפי ישראל מכל סוג שהיא משתייכת לאנטישמיות…. לפי הדו"ח של ועדת המומחים, גם הסכמה למשפט 'אין זה צודק שישראל לוקחת אדמות מהפלסטינים' נחשבת ל'ביקורת אנטישמית על ישראל'. זה אבסורד. ביקורת על ישראל הופכת לאנטישמית לא כשהיא מעמידה בספק את מדיניות ממשלתה אלא את קיומה של מדינת ישראל, או כשנעשה שימוש בסטריאוטיפים ובתפיסות עוינות ליהודים (ביחס למדינת ישראל)".

אבל, אחרי אבחנה זו, שולפים מחברי המאמר את הטיעון המרכזי שלהם: "האם, אולי, יש לממשלה הישראלית חלק ביצירת הבלבול בקטגוריות (של האנטישמיות; א"ב)? מאחר שאנטישמיות אינה אלא דעה קדומה, התנהגותם של יהודים לא יכולה להיות סיבה או הצדקה לטיעונים אנטישמיים. ועדיין, עמדות מסוימות של ממשלת מדינת היהודים יכולות בהחלט לתרום להפצת אנטישמיות". כלומר, התנהגותם של יהודים אינם יכולים להיתפס כסיבה לאנטישמיות, אבל התנהגותה של מדינת היהודים – כן.

את הסתירה הפנימית המעניינת הזו מחזקים מחברי המאמר באמצעות הצגת "שאלה עדינה": "מה יקרה לאנטישמיות בגרמניה, לולא הפוליטיקה של ממשלת ישראל בסוגיית פלסטין? מה תהיה רמת העוינות כלפי היהודים במדינה הזו, אם מדינת ישראל כנציגה של כל היהודים לא הייתה כובשת את השטחים הפלסטיניים?  בסופו של דבר, יש בסיס לחשד שהמדיניות הישראלית מסייעת לשחרר את פוטנציאל האנטישמיות הרדום. ממשלה ישראלית אחראית חייבת לקחת זאת בחשבון, בעיקר בשל ההתחשבות באינטרסים של יהודי הגולה… מי שמתריע מפני אנטשימיות היכן שאין אנטישמיות, פוגע במאבק נגד האנטישמיות".

כלומר, אם ישראל תעזוב את יהודה ושומרון, לא תהיה עוד אנטישמיות בגרמניה. אם יש כיום אנטישמיות בגרמניה, זה משום ש"ממשלת ישראל מסייעת לשחרר" אותה. הביקורת מישראל על אנטישמיות בגרמניה ובאירופה, היא שפוגעת במאבק באנטישמיות.

מה קרה לשגריר

שמו של פרופ' משה צימרמן אינו מפתיע בהקשר זה. ההיסטוריון מן האוניברסיטה העברית מפיץ זה שנים השוואות מופרכות בין גורמים בישראל לגורמים ברייך הנאצי. הכותב השני, שמעון שטיין, הוא סיפור שונה לחלוטין. שטיין כיהן כשגריר בשנים הקשות של האינתפיאדה השנייה, ההתנתקות מעזה ומלחמת לבנון השנייה. הוא יודע היטב שהאנטישמיות בגרמניה אינה מתעוררת מתרדמתה בגלל מדיניות של ממשלה ישראלית כזו או אחרת. הוא היה עד להתפרצויות אנטישמיות עזות בקרב כל מגזרי החברה הגרמנית בכל פעם שישראל יצאה להגן על עצמה, ומתח ביקורת חריפה ביותר על הדמוניזציה השיטתית שכלי התקשורת בגרמניה עשו ועושים לישראל ולישראלים. כשגריר לא נמנע שטיין מלהציב בפני הגרמנים מראה, שחשפה בפניהם את יחסם המוטה לרעה כלפי ישראל. הוא זכה על עמדתו זו לשבחים מפי הקנצלרית אנגלה מרקל, שעמה הוא פיתח ידידות אישית עוד בימים שאיש לא צפה לה עתיד פוליטי.

יתרה מזו: אחת השערוריות שעמן נאלץ שטיין להתמודד במהלך תקופת כהונתו, הייתה החלטתו של האיחוד האירופי לגנוז דו"ח על גל האנטישמיות באירופה במהלך האינתיפאדה השנייה. הדו"ח, שעסק לראשונה באנטישמיות בקרב קהילות המהגרים המוסלמיות, חובר על ידי מומחי המרכז לחקר האנטישמיות באוניברסיטה הטכנית של ברלין, שחלקם חברים גם בוועדת המומחים העצמאית שהגישה את דו"ח האנטישמיות לבונדסטאג. בכירי האיחוד האירופי לא היו מרוצים מכך שהסכסוך הערבי־ישראלי הוצג כגורם לאנטישמיות – בחלקה בעלת אופי רצחני – בקרב קהילות מוסלמיות באירופה. מבחינתם סוגיית הסכסוך הייתה צריכה להישאר עניין פוליטי טהור, שהאחריות לו מוטלת על ישראל בלבד.

הסערה שפרצה לאחר היוודע גניזת הדו"ח על ידי האיחוד האירופי לא שינתה את עמדתם של האחראים בבריסל ובבירות אחרות, שלפיה יש לנתק לחלוטין את הסכסוך המזרח־תיכוני מכל הקשר אנטישמי, באירופה ובמזה"ת. בניסיון לאלץ את האיחוד להבין את מורכבות הסוגיה גיבשה קבוצת ארגונים "הגדרת עבודה לאנטישמיות", שכן לרבים באירופה כלל לא ברור, עד היום, מה זו בכלל אנטישמיות. ההגדרה נועדה לאפשר לרשויות במדינות אירופה השונות לייעל את המאבק החינוכי, הפוליטי, המשפטי והמשטרתי בתופעה, באמצעות פירוט מדויק של פני האנטישמיות. אך מאחר שמחברי ההגדרה כללו בה גם חמישה סעיפים המפרטים איזו ביקורת על ישראל יכולה להיחשב כאנטישמית, סירב האיחוד האירופי לאמץ את ההגדרה, ואט־אט העלים אותה מאתר הסוכנות האירופית הממונה על שמירת זכויות האדם והדמוקרטיה.

עם זאת, לחצם של ארגונים, בעיקר יהודיים, בנושא אימוץ ההגדרה לא פסק, שכן לא ניתן להיאבק באנטישמיות אם לא ברור מה היא אנטישמיות – בכלל זה אנטישמיות הקשורה לישראל. ביוני האחרון אימץ ארגון "הברית הבינלאומית לזכרון השואה" – הכולל 31 מדינות, רובן חברות האיחוד האירופי – את "הגדרת העבודה לאנטישמיות", הקובעת כאנטישמית את הנקודות הבאות ביחס לישראל: האשמת היהודים או ישראל בהמצאת השואה או הפרזה בממדיה, שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית באמצעות הטענה שמדינת ישראל היא ישות גזענית, יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל באמצעות הדרישה שהיא תנהג באופן שונה מדמוקרטיות אחרות, שימוש בסמלים ודימויים הקשורים לאנטישמיות הקלאסית כדי לאפיין את ישראל או ישראלים (רוצחי ישו), השוואה בין ישראל לגרמניה הנאצית.

פרלמנטים של מדינות שונות במערב ובאיחוד האירופי הלכו בעקבות "ברית זכרון השואה", ואימצו את הגדרת העבודה. הבונדסטאג הגרמני לא. במקום להבין את חשיבות הבהרת אופייה של האנטישמיות החדשה לציבור הגרמני, פועלת הזירה הפוליטית־תקשורתית הגרמנית להענקת לגיטימציה לדמוניזציה של ישראל, באמצעות העצמת ביקורת חד־צדדית עליה והתעלמות מהנסיבות שמביאות את ממשלות ישראל לנקוט במדיניות כזו או אחרת. החלטתן של רשתות טלויזיה ציבוריות בגרמניה ובצרפת לגנוז סרט תיעודי על ממדי האנטישמיות באירופה, המציג באופן מפורט ביותר את השפעת הסכסוך במזרח התיכון על האנטישמיות ואת תמיכתה של אירופה בהסתה אנטישמית פלסטינית, היא חלק מהמדיניות הנמשכת של התכחשות לאנטישמיות.

השפעת הכסף הגרמני על האקדמיה הישראלית

השבועון 'די צייט', שבו פורסם מאמרם של צימרמן ושטיין, נחשב לאחד העיתונים המשפיעים ביותר בגרמניה. תפוצתו עולה על חצי מיליון עותקים, והוא נקרא על ידי יותר משני מיליון איש. זהו עיתון בעל רמה גבוהה, שבעבר היה בעל עמדות ליברליות, אך בשנים האחרונות הוא נוטה לייצג עמדות של "השמאל הליברלי", המקורבות מאוד לעמדותיה של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית. בעבר הלא מאוד רחוק היה השבועון בעל קו מערכתי מבין מאוד ביחס לישראל. אך עם שינוי עמדותיו של העיתון מגמה זו כמעט נעלמה, ופינתה את מקומה לביקורתיות חד־צדדית, המאפיינת כמעט את כל התקשורת הגרמנית.

כמו לגופים רבים בגרמניה, גם ל'די צייט' יש קרן משלו, הפועלת לקידום ידע וערכים בקרב הציבור הרחב. 'קרן די צייט' פתחה בשנת 2001 באוניברסיטת חיפה את "מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו". באמצעות המכון מעבירים גורמים גרמניים כספים לאוניברסיטת חיפה, שלדברי מרצים באוניברסיטה משפיעים על תוכני הלימוד באופן המשרת את האינטרסים הגרמניים, כמו, למשל באמצעות רלטיביזציה של השואה, או יצירת השוואות בין גרמניה הנאצית לישראל של היום. פעילות בעלת רוח דומה מתנהלת ביתר מרכזי המחקר שגורמים גרמניים מממנים במוסדות אוניברסיטאיים ואקדמיים בישראל.

באופן מצער מאוד אך לא מפתיע, ישראלים מסוימים ממלאים תפקיד חשוב בהשתקת הדיון על האנטישמיות החדשה בגרמניה ובאירופה, באמצעות הפצת הטענה שמדיניות ישראל היא האחראית לקיומה של אנטישמיות באירופה, וכי לו הפסיקה ישראל לבנות התנחלויות, נסוגה מהשטחים והעניקה לפלסטינים מדינה משלהם, תיעלם האנטישמיות כלא הייתה. ישראל נסוגה מרצועת עזה, אך הארגונים השולטים ברצועה לא חדלו מלתקוף את ישראל. בכל פעם שישראל הגיבה על תקיפות אלו נרשמו ברחבי אירופה, ובמיוחד בגרמניה, התפרצויות אנטישמיות. ויתורים ישראליים מעודדים את התגברות האנטישמיות, לא להפך. אך למה לבלבל באמצעות עובדות ישראלים שזוכים להערכה רבה באירופה בזכות הביקורת שהם מותחים על ארצם.

ישראלי נוסף כזה הוא המנצח דניאל ברנבוים, המתגורר בבירת ההתכחשות לאנטישמיות החדשה – ברלין. המאמר שפרסם לאחרונה ב'הארץ', תחת הקביעה ש"אלמלא השואה לא הייתה נכבה", מסכם היטב את הלכי הרוח השולטים היום בגרמניה: ההתעסקות ההיפותטית במצבו של העולם אילו לא הייתה השואה מאפשרת להכניס את השואה לסוגריים, ובה בעת ליצור השוואה בינה ובין ה"נכבה". ההשוואה הזו הופכת את הפלסטינים לא רק ל"קורבנות של הקורבנות" אלא גם לקורבנות של הגרמנים והאירופים. מכאן נולד ה"כורח" בהתערבות מסיבית של גרמניה ואירופה למען הפלסטינים ונגד ישראל. ברנבוים ודומיו מתעלמים בעקביות מסירובו של הצד הפלסטיני לקבל הסדר פוליטי שלא יכלול את היעלמה של מדינת ישראל, ואם אפשר גם של היהודים.

גרמניה, "חברתה הטובה ביותר של ישראל באירופה", שהייתה צריכה להפיק לקחים מעברה ולהתגייס למאבקה של ישראל באנטישמיות החדשה – גם למען שלום עתידי במזה"ת, עושה הכל כדי להדחיק את תופעת "הישראליזציה של האנטישמיות". זו לא מדיניות ממשלה ישראלית כזו או אחרת שמעוררת מתרדמתה את האנטישמיות הגרמנית; מדיניות ישראל מוציאה מהארון את האנטישמיות הגרמנית וחושפת את פניה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

50 תגובות למאמר

  1. מה אתה רוצה מהם? אבותיהם הרוחניים ,היהודים (רפורמים בעיקר), הכשירו את לבבות הגזע הארי למונח "אונטר מאנטש", תת -אדם בשביל יהודים ,בתחילה בשביל "אוסט- יודן", אחכ גם בשביל עצמם,סהכ ניתלים באילנות גבוהים.

  2. מהרסייך ומחריבייך…
    הם "צודקים" אם לא היה יהודים אז לא הייתה אנטישמיות, ז"א שאנחנו אשמים בגלל שאנחנו קיימים.
    מעניין איזה מחלת נפש יש להם.

  3. לאור הידיעה שהפרופסורים הנ"ל יהודים גם אני מוצף בעצמי ברגשות אנטישמיים כלפיהם.

  4. יש מכונת תעמולה אנטישמית שעובדת כבר שנים רבות בגרמניה נגד ישראל ואלו הם כלליה.
    בספר הזה אפשר למצוא את הטקטיקות של התעמולה ושטיפת המוח האנטישמית ששלטה במזרח גרמניה ובשמאל הקיצוני במערב גרמניה.
    הכללים האלה שהוא כתב – רלבנטיים גם היום במדיה הגרמנית האנטישמית

    Undeclared Wars with Israel: East Germany and the West German Far Left, 1967-1989
    by Jeffrey Herf (Author)

    "First, if the victims of terror were Israeli, the attack was never to be called terrorism. Rather it was "resistance." Second, unless the attack too place in Western Europe and was widely reported, if the perpetrators were Arab or Palestinian and the victims were Israelis, nothing should be reported about the event at all. Third, if the attack did take place in Western Europe, the media were to write, say, or broadcast as little as possible about the identity of the perpetrators. It should condemn terrorism as a tactic that harmed the Arab/Palestinian cause. Fourth, Israeli and American references to Arab and Palestinian terrorism were to be called forms of "slander" and "defamation" of a justified "struggle for national liberation." Fifth, the focus of coverage and condemnation should be on Israel's acts of self-defense and retaliation. As the attacks to which it was responding were not previously mentioned, every Israeli attack on terrorist bases in Lebanon and Syria could be described as an act of unprovoked aggression rooted in the alleged racist and expansionist essence of Zionist ideology and policy. Sixth, when conflicting factual assertions were made by Arabs, Palestinians, and Israelis about the ongoing war, the press and other media were always to assume that the Arab and Palestinian assertions were true and that those of Israeli and pro-Israeli Jewish organizations were false. The obvious implication was that the government of Israel lied all the time. Seventh, all suggestions that this kind of journalism and propaganda had anything whatsoever to do with anti-Semitism were to be dismissed as slander and defamation and clever tactics to fend off legitimate criticism of imperialism and Zionism. These basic rules of Communist journalism reinforced the paradox of justifying terror waged against Israel and presenting Palestinians as innocent victims of Injustice. "

    1. נשמע שזו גם האסטרטגיה של התקשורת הישראלית. האם יש כאן משהו שרזי, רינו, יעל או אמנון לא מיישמים על בסיס יומי?

  5. בעצם משה צימרמן מאשים את הציבור הפרו-ישראלי בשימוש בנוסחת ליוינגסטון, על-שם ראש העיר האינטשמי של לונדון בעשור הראשון של שנות ה2000. באותה תקופה לונדון הייתה בירת האנטישמיות החדשה האירופית, אנטישמיות חדשה משמע שכל הסטריוטיפים והמוטיבים העלילתיים שהיו מוטחים באופן מסורתי ביהודים בגלות החלו להיות מוטחים במדינת ישראל. כאשר היו מעירים ללוינגסטון על האנטישמיות ששוררת בעיר שלו ובעידודו, ליוינגסטון היה משיב שהציונים מנסים להשתיק את הדיון באמצעות האשמות שווא באנטישמיות, ושואל האם אפשר להביע ביקורת אנטי ציונית או שכל ביקורת על ישראל היא אנטישמית.

    בעצם פרופ' משה צימרמן כתב מאמר הגנה על נוסחת ליוינגסטון. משה צימרמן בעצם החליף צד, יש במעשיו קלון בעיני.

  6. סוך סוף מישהו כותב על אותם ישראלים אשר עומלים ימים כלילות על ממנת לנקות את מצפונם של הגרמנים. רק צריך לראות חלק מהראיונות של אותם שגרירים לשעבר כדי להבין למה מזמינים אותם להתראיין בטלוויזיה הגרמנית.
    הסלחנות היתרה ששגרירים לשעבר כגון אבי פרימור מעניקים ל"ביקורת" הפסיכודאלית נגד ישראל, כזו שאפילו מפלגת מר"צ לא הייתה מעזה להעלות, מעוררת חלחלה. העיקר שהפריץ יאהב אותם וכמובן יזמין אותם להרצות בפני קהל ולהתראיין.

  7. ממשלת ישראל היא זו שהגדירה כל ביקורת לגיטימית (על הכיבוש, ההתנחלויות ופשעי המלחמה שביצע הצבא המוסרי ביותר בעולם) כמבטאת אנטישמיות.
    לא פלא שרבים מאזרחי גרמניה אימצו את הגישה הזו.
    אלמלא הכיבוש, ההתנחלויות ופשעי המלחמה, העולם לא היה מתעניין בישראל.
    כל אדם הגון יודע שבסכסוך הישראלי פלסטיני יש רק צד אחד שהוא קורבן מאז 48.
    להיות פרו פלסטיני משמעותו לא בהכרח להיות אנטי ישראלי.
    להיפך, סיום הסכסוך והקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל הוא אינטרס ישראלי מובהק שיאפשר את המשך קיומו של המפעל הציוני.
    הנה משפט מדויק שמעורר צמרמורת : הדור השני והשלישי של הרוצחים הוא הרבה יותר מוסרי מהדור השני והשלישי של הנרצחים.

    1. אגב, ישראל לא באמת נסוגה מרצועת עזה.
      ישראל עדיין שולטת על כל מה שנעשה בתוך הרצועה מהאוויר ומהים ועל הקרקע (במעברים).
      העולם מכיר בזכותה של ישראל להגן על עצמה.
      יחד עם זאת, העולם שולל את זכותה של ישראל להתפרע ולהרוג אלפי אזרחים פלסטינים (כולל מאות תינוקות וילדים) ללא הבחנה.
      מה שמעורר את זעם העולם אלה הפעולות הלא מידתיות של ישראל ברצועת עזה ובלבנון.
      לכך כמובן לא מתייחס אלדד בק.
      מבחינתו, פשעי המלחמה הנוראים שביצעה ישראל במלחמות האחרונות ברצועת עזה ובלבנון הן תגובות לגיטמיות של מדינה מותקפת.

    2. האם גם החוטפים הגרמניים של בני הערובה באנטבה היו יותר מוסריים מהיהודים שנחטפו ויותר מוסריים מלוחמי סיירת מטכ"ל? כי אם כן אז המוסריות הגבוהה של הגרמנים היא משהו שנמשך כבר כמה דורות ברצף.

    3. אנטישמיות היא התיחסות חריגה למדיניות של ישראל ביחס למדיניות של מדינות אחרות במצבים דומים.
      אם ניקח את הדוגמאות שלך, ההתנהגות של ארה"ב ובריטניה וצרפת בעיראק, אפגניסטאן, סוריה, לוב, וסרביה אלימות לעין ערוך מהיחס של ישראל לאויביה

    4. "פשעי מלחמה", "בסכסוך הישראלי פלסטיני יש רק צד אחד שהוא קורבן מאז 48", "להתפרע ולהרוג אלפי אזרחים פלסטינים (כולל מאות תינוקות וילדים) ללא הבחנה", "הפעולות הלא מידתיות של ישראל ברצועת עזה ובלבנון" – כל אלה הם בדיוק מה שהוגדר כאנטישמיות:
      עלילת דם, סטנדרט כפול כלפי ישראל, דרישה שהיא תנהג באופן שונה מדמוקרטיות אחרות ולקינוח גם סילוף היסטורי וסילוף של העובדות.

      ואחר כך עוד יש לך את החוצפה לטעון "להיות פרו פלסטיני משמעותו לא בהכרח להיות אנטי ישראלי".

    5. אתה ישראלי שגר בישראל ולכן בשבילך זה טבעי שישראל היא מרכז העולם, אבל היא לא. אתה לא מבין שבכל העולם מתרחשות זוועות הרבה יותר גדולות (באופן יחסי ובאופן מוחלט) על בסיס יום יומי ולאף אחד זה לא מזיז.

      כד"א, הרעיון שמדינה יכולה להיות מושלמת מבחינה מוסרית הוא מגוחך. איזו מדינה מושלמת לדעתך?

    6. הרשה לי להעיר רק הערה קטנה אחת, על מבול ההבלים המגוחכים שגיבבת פה. החל מחתימת הסכמי אוסלו, כל סקרי דעת הקהל שנערכו באירופה ובארה"ב, מצביעים בעקביות על כך שבכל פעם שישראל עושה וויתור כלשהו, כך רמת ה"ביקורת" עליה והשנאה כלפיה הולכות וגוברות. כן, לא פוחתות אלא גוברות. זה קצת מקלקל את התזה של צימרמן ושלך, כאילו אם ישראל תיסוג מן השטחים, השנאה כלפיה תיפסק – לא היא לא, היא רק תלך ותיגבר. אבל בעצם למה לך להתייחס לעובדות מעצבנות כאלו, שהורסות לך את התאוריה היפיפיה שרקמת לעצמך. תמשיך להזות לך להנאתך. ואם מישהו ינסה לפוצץ לך את בועת הסבון המושלמת בתוכה אתה חי, תתנפל עליו עם רצח בעיניים וקצף על השפתיים, ממש כפי שעשית בתגובותיך כאן.

    7. לדן –
      עזוב, חבל על המאמץ, זה ממש לא מעניין אותו. הוא במשימה של 'תיקון עולם'. כל מי שיעז לחלוק על דעתו הוא מבחינתו פשיסט, קולוניאליסט וגזען, שאין לו זכות קיום.

    8. איתמר על איזה עולם אתה מדבר? תסתכל על מה שהקואליציה נגד דעאש בהובלת ארה"ב עושה בעיראק ממש בימים האחרונים, אלפי אזרחים (בסביבות 7000 אם אני לא טועה) כבר נהרגו מידיהם, חלק גדול במערכה לכיבוש ארקא על ידי הפצצות מסיבות ו"מתפרעות" כפי שאתה קורא לזה. עכשיו תלמד קצת היסטוריה על כמות האזרחים ההרוגים מכוחות הקואליציה המערבית בכל רחבי העולם מאז הקמת מדינת ישראל. אני בטוח שמדובר לפחות בסביבות מליון ואלא רק אזרחים. אם יש מדינה שפעולותיה המלחמתיות צודקות ומחושבת ובד בבד מגינות כמה שאפשר על חיי אזרחי האויב היא ישראל. אלה עובדות. הטענה האנטישמית שישראל מתפרעת ואפילו נהנית מהרג אזרחים ובניהם ילדים ותינוקות היא עלילת דם. הטענות שישראל ביצע פשעי מלחמה "נוראיים" בעזה הם שטויות מנותקות נוכח המציאות.

    9. איתמר, הדור השני והשלישי בגרמניה שילם פנסיה תקציבית לדור הראשון. לא שפו את הדור הראשון. הם נהיו מסורית רק כשאבא הרוצח וסבא פושע המלחמה הלך לעולמו.
      מסכן, הלך לך הטיעון.
      תתאמץ. יותר.

    10. איתמר ,
      תגובתך אופיינית לשמאלני קיצוני שלא יודע להסתכל על כל התמונה בשלמותה.

      "ישראל הורגת אלפי אזרחים פלשטינים" ?
      קם ראש ממשלה ישראלי כלשהו ומחליט לטבוח בעזתים בעזה או ברמאללה ?
      אם זה היה נגמר רק ברבע ממה שכתבת , המספר היה מגיע לעשרות אלפים !
      גם לשקר אתה לא יודע ?

      האם ישראל בוחרת מרצונה החופשי להטיל מצור על עזה ?
      האם הגוף השולט בעזה דוגל בשמירה על ערכים תרבותיים סבירים כלשהם ?
      אלפי טילים משוגרים על ישראל ותגובה סופר מידתית (ולא "שטח") כנגד התוקפים ו….ישראל אשמה ?

      אז אתה כותב דברי הבל בשאיפה שאולי מישהו יאמין לך ,,, אני משוכנע שאתה תמשיך בדרך זו (של השמצת עמך) אבל גם רוב הקוראים כאן ימשיכו באותו קו הגנה למען המדינה שלהם !!!

      הלוואי והייתי מכיר אותך פנים מול פנים על מנת לראות/להבין/לבדוק ו/או לדעת מה גורם לך לרשעות , לאמונה עזה בשקר , לשינאה כלפי עמך וכולי …

      אתה לא ערבי/מוסלמי . אתה יהודי . חבל על כל יהודי שהולך לאיבוד.

    11. ביום שישי היה פיגוע טרור בירושלים. הפלשתינים דיווחו שהרגנו פלשתינים. סתם הרגנו פלשתינים. לא בגלל שהם תקפו. זה קו מאוד עקבי אצלם. לסלף את המציאות. לספר לעולם שאנחנו סתם הורגים אנשים ולהשמיט את העובדה שהם תקפו וניסו לרצוח אותנו. ובכן, אם הפלשתינים משקרים על מה שקרה אתמול והיום, וזה עובר, למה אתה והעולם קונה את השקרים ההיסטוריים שהם מספרים ומלמדים את ילדיהם. הם מספרים לכל העולם שהם הקורבן ואתה מאמין לזה ומקדם את זה בשעה שאנחנו באמת הקורבן. הם מייללים בדמעות תנין ואתה קונה את זה.

      ובכן – זוהי ההיסטוריה האמיתית. את היהודים גירשו מאנגליה, מספרד ומפורטוגל. לא את הפלשתינים. את היהודים רצחו באירופה – שישה מיליון בשואה ועוד מאות אלפים בפוגרומים ורדיפות לפני כן. לא את הפלשתינים.
      הסכסוך ביננו לבין הפלשתינים איננו נפרד מהסכסוך היהודי ערבי.
      ובכן, מדינות ערב עשו טיהור אתני ליהודים ויצרו כמיליון פליטים יהודים אשר רובם הגיעו לישראל. הטיהור האתני הזה היה בגלים ובמקביל להקמת מדינת ישראל, והמלחמות שהיו לישראל עם מדינות ערב. במלחמת השחרור 5 צבאות ערב תקפו את ישראל על מנת להשמיד את מדינת היהודים, ולטבוח בכולנו.

      הפליטים הפלשתינים הם תוצאה של מלחמות שמדינות ערב כפו על ישראל. המלחמות האלה יצרו פליטים יהודים ופליטים ערבים. ובכן, הם הקורבן של האנטישמיות של עצמם, ושל השנאה האינסופית שלהם, משום שאינם יכולים לסבול את העובדה שיש מדינה אחת קטנה שהיא מדינה יהודית ריבונית. לא מפריע להם שיש 57 מדינות מוסלמיות. הבעיה היא שיש מדינת ישראל, שקלטה את כל הפליטים היהודים שהם יצרו. ועכשיו אתה בטוח שהם הקורבן?????

    12. למה אתר מידה חסמה את תגובתי זה מאוד מעניין ??? בעוד התגובה של איתמר נמצא פה!!

    13. ואתה הדוגמא לצאצאים הרוחניים והפיזיים של הקאפו'ס, מסיפורי סבי למדתי שכבר אז – הקפאו'ס התעלו לפעמים על הגרמנים באכזריותם ובנבזותם, אז היום הם 'עיברתו' את שמם לבצלם ושוברים שתיקה, אבל הDNA של היהודונים הבוגדים תמיד נשאר אותו דבר.

  8. לא רואה שום בעיה במה שהם כתבו, הכתב נראה לי טיפה הוזה וחושב שצריכים לתמוך בו ובממשלה הטיפשה הזאת כולם בלי לשאול שאלות

    1. אאורין בשאלה שלך כשל לוגי בסיסי. אנסה להסביר לך במשל. נניח שיש בידך אופניים ואתה רוצה להשתמש בהם ומישהו יגיד לך "דרוש טיעון רציונלי בעד שימוש באופניים" ברור שזה טיפשי – כשיש בידך אופניים על מי שטוען שאין לך להשתמש בו להביא טיעון רציונלי למה לא (יתכן למשל שהוא יטען שהם לא שלך אלא של מישהו אחר אבל בכל אופן חובת הטענה וההוכחה עליו) כשיש ביד מדינת ישראל שטח והיא רוצה להשתמש בו למגורים לומר שדרוש טיעון רציונלי בשביל לעשות זאת זה ההפך מחשיבה לוגית

    2. בשבילך:
      1. זה שלנו (לפי תפישתנו), ולכן נבנה שם ישובים חדשים כמו בכל מקום אחר בארץ, במיוחד שזה קרוב לאזורי ביקוש כמו ירושלים וגוש דן, לכאן גם נכנס זכויות הפרט לגור היכן שבא לו.
      2. נפגע באוייב איפה שהכי מכאיב לו – נושא הקרקעות הכי מכאיב לערבים.
      3. ביטחוני, משקיף על גוש דן וגם על ישובי האויב. משם – לא ירו טילים על ישראל

      ועכשיו שאלה בשבילך – טיעון אחד רציונלי מדוע להשאיר את האויב בארצנו, במקום להפיצו לכל עבר.

    3. 1. אם זה שלנו מדוע אנחנו לא מספחים את השטחים למדינת ישראל?
      2. להכאיב לאויב בלא סיבה מלחמתית מוצדקת? נשמע טיעון אנטי ישראלי.
      3. הטיעון הביטחוני מצדיק שליטה צבאית על יהודה ושומרון, לא התנחלות אזרחית בלב אוכלוסיית אויב מחוץ לגבולות המדינה.
      בנוגע לשאלתך: טיהור אתני הוא פשע נגד האנושות שיוביל בוודאות לחרם בינלאומי נרחב נגד מדינת ישראל, הכולל סנקציות כלכליות, משיכת השקעות, אמברגו, חרם תרבותי ואקדמי ודרישה להעמיד את מנהיגי המדינה ואלופי צה"ל למשפט בהאג, גם על ידי בעלות בריתנו עד לאחרונה, בצד זה סביר להניח שכל מדינות ערב יכריזו מלחמה מידית נגדנו ואם ארה"ב תעמוד לצדנו ישנו סיכוי לא נזיח למלחמת עולם שלישית. חצי מאזרחי ישראל יאבדו את אמונתם במדינה, מאחר וכל מה שתיארתי עד עכשיו ארע בעקבות פעולה קיצונית יזומה מצידה, ויתחילו להגר מכאן לצד רבים אחרים שיהגרו מסיבות כלכליות ומפחד מהמלחמה ומהבידוד הבינלאומי, מה שיביא לסוף המפעל הציוני אם לא לחורבן של מדינת ישראל.
      מה גורם לך לחשוב שלא זה מה שיקרה אם נעשה מה שאתה מבקש?
      נ.ב. אני עדיין מחפש טיעון רציונלי טוב בעד ההתנחלויות. המנסח הישר יתרום תרומה משמעותית להסברה הישראלית. אז חברה קדימה להציע טיעונים.

    4. הטיעונים שלך מנסים להסיט את הדיון לענינים אחרים – אתה כלל לא מתיחס לנכונות הטיעונים שלי אלא שואל מדוע לא עושים פעולות נוספות, כאילו שפעולות נוספות הן הכרחיות.
      1. סיפוח או לא סיפוח (זו פעולה מישפטית גרידא) לא קשור כלל לרצון להנות כרגע מהקרקע שברשותנו – למשל להקל על המחסור בדיור במרכז
      2. הכאבה "פסיכולוגית" לאויב – שידע שהזמן לא משחק לטובתו, ואם הוא לא רוצה להתפשר היום, מחר יצטרך להתפשר על יותר. זו בדיוק הסיבה שהערבים מתעקשים על הקפאת ההתנחלויות – כי זה מכאיב להם.
      3. מה מביא ביטחון זה ענין של השקפה – להשקפתי, ישוב יהודי מביא ביטחון לסביבתו, בעוד שחלל ריק מיהודים ניתפש בידי גורמים עוינים. פינוי הישובים היהודיים מצפון השומרון, גרם לכך שלא בטוח ליהודים להסתובב שם. למקומות שבהם היה נכנס ג'יפ צבאי בודד, יש היום צורך לנסוע בשיירה מאובטחת ומחומשת.

      אל תאיים עלינו בדחליל "מלחמה כוללת של מדינות ערב" – ההתפרקות של מדינות ערב במלחמה הבילתי נגמרת בין הסונים לשיעים, השקיעה הכלכלית כתוצאה מירידת מחירי הנפט, היתרסקות הדמוגרפיה הערבית, הפכה את האיום הצבאי עלינו ללא רלוונטי. האירופים לא מסוגלים להלחם, והרוסים והאמריקאים לא ירצו להלחם בנושא שלא מענין אותם כלל. בהתחשב בכך שסוריה וצפון קוריאה עומדות יפה מאוד בחרמות בנלאומיים, וגם מנהיגי סודן עמדו יפה מאוד בהאשמות על פשעים נגד האנושות (וכרגע מוחקים את התביעות נגדם), ממש לא אכפת לי מכמה חרמות על מנהיגים ישראלים. חרם כלכלי אינו אפקטיבי בעולם של סחר פתוח כמו היום, במינימום, נסחור רק עם מדינות המזרח הרחוק.
      סילוק האויב מארצנו יביא לשקט ביטחוני מידי, ירידה בפשיעה הפלילית והכלכלית, ירידה בעלויות מנגנוני שיטור שונים, וגם פתרון מידי לבעיות הדיור. הרווח הכי גדול הוא פוטנציאל לשלום אמיתי עם שרידי שכנינו בעוד כעשרים שנה, כשיקום שם דור חדש.
      לגבי איומיך, אתה ושכמותיך מייצגים אוכלוסייה לכל היותר בגודל של מפלגת "מרץ" – כ5% מאוכלוסיית הארץ, יהיה חבל, אך נסתדר היטב גם בלעדיך,

      אתה כל-כך שקוע בטיעוניך בעבר, שהפסקת להיות רלוונטי. לא הסקת כלום מכישלון הסכם אוסלו והנסיגה מעזה, התפוררות סוריה, ועליית האיסלאם המסורתי. נגמר, אין יותר עם פלסתיני (לדעתי מעולם לא היה) הלאומיות הערבית קרסה, ונשארה אוכלוסית אוייב מוסלמית סונית, זהה לחלוטין בשאיפותיה לאוכלוסיה במדינות שמזרחה לנו. אפילו לגבי ישראל אינך מבין כלום, שדות הגז נותנים לנו עצמאות אנרגטית, ההי-טק מביא לפריחה כלכלית, והמבנה הדמוגרפי מבטיח שיגשוג שימשך לפחות עוד כעשור.

    5. 1. סיפוח אינו פעולה משפטית גרידא. החלת ריבונות (סיפוח) הוא הטענה של המדינה לבעלות על הקרקע. בלא טענה זו איזה זכות יש למדינה לבנות על קרקע שאיננה בבעלותה אפילו לטענת עצמה?
      2. מובן שהתנחלויות מכאיבות לערבים אבל זו לא הסיבה שהם מתעקשים על הקפאת בנייתן. הסיבה היא שהשטחים עליהם נבנות התנחלויות הם שטחים המיועדים למדינה פלסטינית. דרך אגב, זו הסיבה שגם מדינות העולם ובניהן בעלות בריתנו ובכללם בת בריתנו הראשית ארה"ב (אפילו בעידן טרמפ המבולבל שכלל לא ברור כמה עוד יזרח אורו) מתעקשים גם הן על הקפאת התנחלויות. משום שריבוי והרחבת ההתנחלויות משמעותו הפיכת פתרון שתי מדינות לשני עמים ללא רלוונטי בעתיד הקרוב או הרחוק.
      3. התנחלויות לא עוזרות לביטחון, הן עול ביטחוני. היכן שיש התנחלויות מספיק ג'יפ צבאי בודד מהסיבה ששאר הג'יפים המחומשים מאבטחים את ההתנחלויות.

      נראה שאתה מבטל באופן חסר אחריות את התרחיש האפשרי לחלוטין של איחוד ערבי על בסיס שנאה לישראל שעלול להיווצר עקב פעולה של טיהור אתני (למעשה מלחמה כוללת) בפלסטינים שאתה תוהה מדוע איננו מבצעים. ונראה שהניתוק של מהמציאות הוא חמור יותר ממה שהערכתי בתחילה אם אתה חושב שפעולה תוקפנית וקיצונית שכזאת שבוודאות תערער את שלום העולם תעניין לא את ארה"ב, לא את רוסיה ולא את שאר המדינות. אבל מה ששכנע אותי שאתה לא סתם מנותק ששוגה באשליות מסוכנות אלא עוכר ישראל של ממש אלה המשפטים בהן הבאת את סוריה וצפון קוריאה כדוגמאות למדינות שעמדו יפה בחרם נגדם. זה מה שאתה מאחל למדינת ישראל? אין טעם להמשיך בתגובה.

    6. טיעונים רציונליים בעד ההתנחלויות:
      -יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם מחוזות בלב ליבה של ארצנו ההיסטורית הן מהפן הרוחני-היסטורי-דתי והן מהפן הפיזי-גיאוגרפי.
      -נסיגה מהם בשעה שמוטחת בנו ביד אויבינו, מבקשי רעתינו ושונאינו ההאשמה שאנו כובשים קולוניאליסטים בארץ לא לנו, תהא מוצגת על ידי צרינו תוך זמן קצר כהודאה שלנו בנכונות גידופיהם והשמצותיהם.
      -תפיסת הבטחון של ישובי ספר המוגנים באמצעות כוחות מזויינים, הוכיחה את עצמה עוד מימי יצחק שדה, אורט וינגייט, ויגאל אלון.
      -אין בנמצא שום אינדקציה לכך שמדינה ערבית בהרי המרכז תהיה דמוקרטית. נהפוך הוא, הסבירות לכך שהשטח יתמלא במחבלים ולוחמי ג'יהאד מרחבי המזרח התיכון הקורס והמדמם היא ודאית.

      בעצם אין שום טיעון רציונלי בעד החרבת ההתנחלויות וגירוש היהודים משטחי יהודה שומרון ובקעת הירדן. כל הטיעון של תומכי הנסיגה מתבסס על הפחדות וגוזמאות בלתי רציונליות.

  9. לא מבין למה אתם מלכלכים על הגרמנים הרי המילקי שם זול משמעותית הישראל אז קצת אנטישמיות ואתם פוסלים כולה רצחו 6 מיליון

  10. האמת צריכה להאמר, גרמניה אינה ידידה של מדינת ישראל ומעולם גם לא הייתה כזאת. תקופה ארוכה הגרמנים שיחקו אותה נחמדים בפומבי , אבל מאחורי הגב הם בחשו והסבו נזקים לא קטנים לישראל באמצעות קרנות חצי ממשלתיות שתומכות בגופי השמאל הקיצוניים ביותר (בצלם, שוברים שתיקה, זוכרות ועוד). גם כלפי אירופה שיחקה גרמניה את המשחק הזה.
    בשנים האחרונות , עם השלמת שליטתה על האיחוד האירופי, החלה גרמניה להראות את פרצופה האמיתי. לא רק לנו, גם לאירופאים (תשאלו את היוונים).
    ואל תדברו איתי על הצוללות. במקרה הזה, הפרה רוצה להניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק. כן, הגרמנים "מממנים" שליש מעלות הצוללות. אבל זוהי למעשה סובסידיה למספנות הגרמניות . המספנות הללו מעסיקות עשרות אלפי פועלים. וביחד עם חוזה התחזוקה ארוך הטווח זו מתנה יפה לכלכלה הגרמנית.
    החלק המצער בכל הסיפור הזה הוא התנהגותם של מספר לא מבוטל של יהודים. אם אני אשתמש במונח "קאפו" אני אולי גורם לזילות השואה. ה"קאפו" עשו מה שעשו בתנאים נוראים. צימרמן, שטיין ודומיהם עושים זאת בהתנדבות או בעבור בצע כסף. כבר היה גרמני שאמר "היהודים היו מוכרים גם את מולדתם עבור בצע כסף, אם היה מי שיקנה…"

  11. אני מעריכה שבשנת 2025 אירופה האנשטשמית תהפוך ברובה למוסלמים זה היום שאני אחגוג על אירופה האבודה שמגיע לה ללכת לעולמם אז האנטישמיות של היום זה לא ממש חשוב מה שחשוב שנשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית בלי המוסלמים.

    1. לפני שנים עיינתי בספר ה- CIA ומצאתי מאמר שטען שאירופה תהפוך לזירת מלחמה בה יישכו דמים כמים בעקבות הבאת האיסלם לאירופה. היא לא תאוסלם אלא תילחם באיסלם ותסלקו מאדמתה. לא קשה יהיה לעשות זאת אם אירופה בשלב עתידי מתקרב תחוקק שהקוראן מעודד רצח ועל כן יוצא אל מחוץ לחוק והמוסלמים יאולצו כך לחזור ל 67 מדינות האיסלם שלהם.וחוץ מזה מה יש לשמוח לאיד אירופה אם תתאסלם. זה יהיה נזק עצום לנו. אתם מעוניינים בכוח מוסלמי ענק כזה?

  12. המאמר מראה כי אנשים המקובעים בדפוס חשיבה סביב מינוח ספציפי מאבדים דרכם בשעה שהצד השני, הגיב:

    משנה את הכללים ושומט את הקרקע מתחת טיעוניהם. "אנטישמיות" הנו המצאה גרמנית מסוף המאה ה-19 שנוצר כמצע עוינות אידיאלוגית ליהודי מרחב דוברי הגרמנית. ממילא אינו רלוונטי כיום עם שיבת האיסלם לבימת ההיסטוריה שהרי גם המוחמדנים אימצו את הסיפור המקראי ולכן גם הם "שמיים". אולי מתאים בימינו להחזיר לשימוש את המינוח ההלניסטי "שנאת ישראל" שהתייחס לעם ישראל בארצו/ממלכתו שהרי השנאה כיום טוענת שהיהודים -בכלל-, וישראל -בפרט-, מואשמים בכל נגעי העולם. הטקטיקה של "שנאת ישראל" הנה הטחת האשמות מכל הבא ליד, גם כשהן סותרות זו את זו כדי לערער את שיווי המשקל של המואשם. הדבר רלוונטי לגרמניה בה הסיסמה ברחובות לפני כעשרות שנים היתה: יהודים צאו -RAUS- לפלסטינה, וכיום: יהודים צאו מפלסטין. למרבה הצער ישראל קוללה במנהיגות חסרת חזון והבנת המציאות המשתנה וקשה למצוא אדם שיבין את הנאמר כאן.

  13. מאמר מצויין. הגיע הזמן לחשוף את הפעילות הגרמנית באקדמיה הישראלית, שם הם "קונים" השפעה על סדר היום המחקרי-
    Deutschland, die umerzogene Nation

  14. דפוס השוואת ישראל לנאצים הוא דפוס מכוון, מחושב, מתוכנן ויזום הגיב:

    לא מדובר במשהו אקראי. מישהו משתמש בתעמולה הגבלסית מתוך ידיעה שאם תחזור ותשנן שקר מספיק פעמים הוא יהפוך לאמת.

    שימו לב מי מתייצב לצד דברי ההבל של יאיר גולן. כולנו יודעים שלובשי מדים לא צריכים לשמור על ערכים. לובשי מדים צריכים לשמור על המדינה!

    ההקצנה באמירות ובהכרזות האלה משמעותה הזמנת התקפה מילולית גלובלית נוספת וסיסמה הקוראת להתחלת המבצע האמריקאי לחיסול הצביון היהודי בישראל.

    מכאן נשמע ביתר שאת התבטאויות והשוואות בין היהודים במדינת ישראל לבין רוצחי ומפגעי העמים בהיסטוריה האנושית.

    הדבר מכין את הקרקע להזרמת כוחות בטחון זרים לתוך ישראל "להגנת" הערבים מפני היהודים – מעשה שיוביל למלחמה גלויה של המערב נגד ישראל.

    בראיון שערכה אילנה דיין עם ראש המוסד שבגד במדינתו בגאווה ובלי מצמוץ כלל, התגלה שכל ראשי מנגנוני הבקרה לשמירת הדמוקרטיה הישראלית אינם קיימים וקיבלנו ראייה קלאסית לעובדה שאפילו ראש המוסד היה נאמן למדינת חוץ.

    רק טיפש ועיוור לא רואה את כל הקשרים של אנשי צבא עם מדינות זרות.

    גלנט לא היה רמטכ"ל רק כי ככה החליטו האמריקאים.

    http://rotter.net/forum/gil/27844.shtml

  15. אולי אלמלא רדיפה, רצח, עינוי, שוד וגירוש יהודי ערב שנים לפני הכרזת העצמאות,
    לא הייתה נדרשת נכבה?

    ובכלל יו"ר הליגה הערבית הצהיר שהם יוצאים למלחמת השמד כמוה לא הייתה מאז ימי ג'ינגי'ס חאן.
    בהזדמנות אחרת הצהיר שהם ישליכו את היהודים לים.

    אחרי שואה ואחרי גירוש הגרמנים בידי הצ'כים,
    לאילו מסקנה אחרת היינו יכולים להגיע?

  16. אין שום ספק שהאנטישמיות ושינאת ישראל הבוערת בעולם כרגע, היא תוצר של מדליקי המדורות היהודים והישראלים, ולא אף אחד אחר.

    עלינו לפעול בכל הכוח על מנת לנטרלם ולסלקם מעל במת הלגיטימיות החברתית של עמנו.

    רק עם ישראל מאפשר למעשי בגידה מהחמורים בהיסטוריה האנושית לעבור ללא עונש מיידי ותואם לבוגדים.

    למצב זה יש לשים קץ.

    אני פותחת אשכול זה על מנת להציג בו את הדברים המעידים על בגידה, חתרנות, שינאת ישראל מבית, מעשים שמטרתם שבר ללאום ולמדינתו, אמירות ששום עם בריא אינו מתיר להן להתקיים בקירבו וכנגדו, וכוונות זדון שיש לפעול נגדן על ידי הוצאתן אל מחוץ לחוק על מנת להגן על ישראל.

    יש לפעול בדיוק כמו שפועלת הדמוקרטיה האמריקנית שאינה מאפשרת לשום גורם לאיים על בטחונה ובטחון אזרחיה. על ישראל מוטלת בדיוק אותה חובה. לחוקק את החוקים הנדרשים ולאוכפם ללא פשרות.

    על כולנו להתגייס ולפעול למען חיסול תופעת הבגידה הרווחת בעמנו.

    http://rotter.net/forum/gil/19929.shtml

  17. האומה שהצמיחה מתוכה הכי הרבה בוגדים,ואין בה סולידריות

    כאשר אנו שומעים רבות על גופים ואנשים הפועלים בכל דרך על מנת לקרוא לאומות לפגוע בישראל בדרכים שונות ומשונות,ולהחרימה באקדמיה ובכלכלה עולה שאלה מתמיהה מאד.איך זה שרק בתוך האומה זו קיימת תופעה כה חריגה ומזיקה?

    מה יכול להיות ההסבר לכך שדווקא יהודים הם הגרועים שבאוייבנו,ופעמים רבות הם ולא אחרים יצרו לנו אוייבים מרים אותם הם מדריכים כיצד לפגוע בעמם.

    אין ספק שזו שאלה מאד מטרידה,מדוע דווקא העם הזה,שהוא צאצא למשפחת יעקב,מייצר בוגדים כה רבים,ומצטייר כסובל מחוסר סולידריות טבעית ,הקיימת אצל כל עמי העולם האחרים.

    נראה לי שהסיבה לכך היא ההיסטוריה החריגה של עם ישראל בהשוואה לכל עמי העולם,וכוונתי לגלות.

    במשך 2000 שנה ,שהה העם מחוץ לטריטוריה הלאומית שלו,מנותק בעצם משלטון עצמי,ויכולת ביצוע כלשהי, ביחס לאומה ולכלל היהודי.

    כל בעיה שהיתה ליהודי,הוא נאלץ להיסמך על השלטון הגויי, על מנת לפתור אותה.

    כאשר העם עדיין היה בארצו,התקיימו הוצאות להורג במצבים שהעם זיהה בוגדים בקירבו.אך 2000 שנה בהן אי אפשר היה להעניש בוגדים יהודים בעמם,כיוון שזה חייב פנייה לגוי,נמנעו היהודים מכך,ונקטו בשיטה בה נוקטים חסרי הישע והכוח להטיל מרות,והיא החרם החברתי.

    בקהילות יהודי הגלות היה מקובל להעניש חריגים בעזרת עונש החרם הציבורי.

    האדם יוחרם,לא ישחקו עם ילדיו,לא ינהלו איתו תפילה,הוא לא יבוא בקהלנו,וכד'.זה היה עונש קשה מאד,ואנשים נזהרו שלא להגיע אליו.

    אולם מאז המאה ה-19 בעיקר,בה החלה תנועת ההשכלה להחליש את הקשר של יהודים רבים עם התורה והדת,איבדה היהדות בכללה ,את יכולת השימוש בחרם ,כנשק להענשה של חריגים הפוגעים בכלל.

    כך נוצר מצב,שבצורה מואצת, צמחו גורמים ,שמבחינת הלאום הם בוגדים,ואיש לא יכול היה לעשות דבר כנגדם.

    עקב ההתרחקות מהדת ומהתורה ,עקב פיזורם של היהודים בתבל,ריבוי הקהילות,וריבוי תפיסות העולם,ועקב ההעזה של יחידים לפגוע בעם מבלי לשלם על כך דבר, כמו גם עקב נסיונות של יהודים להתבולל ולהיחשב כחלק מהגויים,לשאת חן ולהתקרב ולהתחנף ולשאת את כליהם ,על מנת להתקבל כשווים,חלה התגברות עצומה של בגידה של יהודים בכלל העם,לשם רווחים כלכליים,חברתיים,פוליטיים ואחרים.

    כך נוצרה התופעה החריגה הזאת.

    כאשר הוקמה המדינה היהודית,היינו כבר עמוק בתוך המצב הזה שמתייחס לבוגדים ומזיקים מבינינו כאל גזירה משמים.

    התופעה לא קיבלה מענה כלשהו.

    היהודים לא ידעו איך להתמודד איתה.

    אבל היום ברור הוא שאין זו כלל וכלל גזירה משמים.אלה אנשים שיש להוציאם אל מחוץ לחוק,ולגרום להם לשלם מחיר יקר על מעשיהם וניזקיהם.

    במאסר,בפיצוי נפגעים ,בשלילת אזרחות(כפי שנוהגת ארה"ב למשל),בשלילת הטבות,בגירוש ועוד ועוד.

    כך נוהגות כל המדינות התקינות בעולם.הדמוקרטיות המגינות על עצמן.

    הגיע הזמן,שייערך דיון ציבורי רחב היקף וממצה ,בנוגע להתנהגות השלטון בישראל לבוגדים מכל הסוגים והזרמים,הפועלים וחותרים נגד המדינה היהודית והחברה היהודית, ופוגעים בה ובמדינתה,ותוצאות הדיון צריכות להחזיר אותנו אל תקופת הריבונות היהודית העתיקה ,בה ידע העם מצויין כיצד מענישים בוגדים.ולא חשש מפסק דין מוות היכן שהיה ראוי פסק הדין הזה.

    אין צורך לחזור לדין המוות.יש לנו כפי שציינתי קודם ,אפשרויות רבות מספור ,איך לעצור את תופעת הבוגדים המרימים ראשם בגאון,חסרי פחד ורתיעה,עזי מצח ורבי פעלים מזיקים.

    חוסר העכבות הזה שלהם מעיד קודם כל על חוסר האונות והאונים של הרוב השפוי והסולידרי.

    כל זה חייב להיעצר ולהסתיים.זו בדיוק אנרכיה ולא דמוקרטיה.

    מדינת ישראל מתפקדת מבחינה זו כאנרכיה,כיוון שלא עיצבה לעצמה מדיניות ברורה מהו דין בוגד.

    אילו היתה מעצבת כזה דין,סביר להניח שאפילו אדם כמו גולדסטון,שיצא בגלוי להזיק ולהכפיש את המדינה וזכויות הקיום וההגנה העצמית שלה,היה בא על עונשו,היות וזכותו להיכנס למדינה היתה נשללת ממנו,כמו גם זכותו לממש עליה אליה אי פעם.אם יש לו משפחה כאן,גורל כזה היה העונש המצויין עבורו.ויש עוד אפשרויות.

    לסיכום,על המדינה להבין את הנקודה שהעליתי,והיא, שהיא נוקטת באימפוטנטיות מוחלטת כלפי בוגדים ומזיקים,כיוון שהיא אינה מבינה שהיא כבר ריבון,והעונש תלוי בה ובהחלטותיה.

    יש בידיה אפשרות לנקוט עמדה מענישה,ולבצע זאת,והכי חשוב הוא שהמדינה תבין שיש לה את הזכות המלאה לעשות זאת,ונכון יותר לומר,שמוטלת עליה החובה המוסרית לעשות זאת.

    זהו.

    יצאנו מן הגלות.

    ועלינו לנהוג כריבונים ברי יכולת החלטה וביצוע עצמאיים!!!

    ואין ספק שיש להקיא את הבוגדים מתוכנו כפי שגוף מקיא כל מזון מרעיל מתוכו ,ברפלקס טבעי, שאינו בר עצירה.

  18. היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?!?!!
    אירופה לרבות גרמניה היו וימשיכו להיות אנטישמיות.
    נסתכל על אירופה "בבלקים" של 100 שנה ונראה שלקהילה היהודית אף פעם לא היה שקט.

  19. בדיוק כמו שבימי הביניים האשימו את היהודים שהם משתמשים בדם ילדים נוצרים
    וכמו שהאשימו את היהודים בנפילת התאומים
    וכמו שהאשימו השבוע את היהודים בשריפה בבנין בלונדון
    ןכמו שהאשימו את היהודים במיליון חולות רעות שבאו לעולם.
    אותה רמה פרימיטיבית לכולם.

  20. שלושה סמאלנים עוכרים מעוררי סלידה.

    הידעתם שבתלמוד נקרא השטן – "סמאל"??? ולא בכדי!!!

    1. בראשית שנות השמונים, הייתי סטודנט בחוג להסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. נרשמתי לקורס של משה צימרמן בשם : "גרמניה במאה ה – 19". זכורה לי שיחה בלתי נשכחת שלי איתו על ספרו הנודע של היטלר "מיין קאמפ" (מלחמתי או מאבקי בעברית). כששאלתי אותו איך זה יכול להיות שמי שקרא את הספר אחרי עליית הנאצים לשלטון בינואר 1933, לא הבין מיד את הסכנה והכיוון שאליהם פנתה גרמניה, תשובתו היתה : ומה עם מי שקורא את "המרד" של מנחם בגין ?
      בלתי נשכח ובלתי נסלח…

  21. נכון אנחנו באמת אשמים, הקיום שלנו , רק עצם הקיום, ויש אנטישמיות , בשואה חווינו את זה על בשרנו לא צריכים שיגידו לנו את זה עוד פעם, והמבין יבין:)

  22. מכל השמות…אני מאמין לדבריו של אלדד בק: עד כה הוא התגלה כאיש הגון דובר אמת