המדינה ניצחה את מוניות השירות; האזרחים הפסידו

מוניות השירות הצליחו להתחרות ביעילות בחברות האוטובוסים והמוני הנוסעים הצביעו ברגליים ובחרו בשירות המהיר, היעיל והזול שהן הציעו. ואז באה המדינה

ממתינים לישועה. מוניות שירות, אילוסטרציה. צילום: רחל סרוטי /פלאש90

בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר חלה תפנית מפתיעה – משרד התחבורה הודיע כי לנוכח המשבר הפוקד את הענף, הוא תומך בסבסוד מוניות השירות בישראל.

איך קרה שענף משגשג בכלכלה הישראלית נקלע למצוקה המצריכה סבסוד? וכיצד אחרי שנים של הרחבת קווי האוטובוסים והרכבות, אנחנו עדיין זקוקים לפתרונות של רכבים בעלי עשרה מקומות?

תופעת מוניות השירות החלה כבר בימי קום המדינה. מחסור באוטובוסים שהועמדו לצורכי המלחמה גרם לבעלי מוניות להציע לתושבים לנסוע ברכבם תמורת תשלום, ולבצע את מסלולי האוטובוסים ברכבים קטנים יותר.

נכון לשנת 2010 פעלו בישראל 2,300 מוניות שירות, שביצעו כ־75 מיליון נסיעות בשנה. חמש שנים לאחר מכן נותרו רק 1,400 מוניות שירות, מספר הקווים הצטמצם לכדי 100 קווי שירות, ומספר הנוסעים ירד גם הוא בצורה משמעותית. איך קרה שענף כלכלי שהצליח להסיע נוסעים באופן פרטי וללא מימון, ושהתחרה בהצלחה בסבסוד הממשלתי לחברות האוטובוסים, נקלע לקשיים כאלו?

ובכן, מסתבר שמדובר ביוזמה ממשלתית מכוונת. הנה כך נאמר בחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64) (רישיונות להפעלת מוניות בקו שירות ולנסיעת שירות), התשס"ה-2004:

בשנים האחרונות גדלה פעילות המוניות הפועלות בקווי שירות כהגדרתם בפקודה, וחלקה נעשה שלא בהתאם לתנאי רישיון השירות ולרמת השירות הנדרשת ממפעיל תחבורה ציבורית. כך נוצר מצב שבו קווי השירות למוניות הפועלים לרוב בצמוד לקווי השירות לאוטובוסים, מתחרים בהם ונוטלים מהם נוסעים, ללא מחויבות לרמת שירות לנוסע. תופעה זו פוגעת ביציבות הכלכלית של מפעילי קווי השירות לאוטובוסים ומאלצת את המדינה להגדיל את התמיכה בהם, וכך פוגעת בגובה התמלוגים שהמדינה צפויה לקבל מהמפעילים כאמור.

כלומר, מוניות השירות הצליחו להציע שירות איכותי יותר מזה הניתן על ידי המדינה, ופגעו בכלכליות התחבורה הציבורית. המדינה, החרדה לקופתה, נבהלה מהתחרות והחליטה לפגוע ביעילותן של מוניות השירות באמצעות שלילת היתרונות היחסיים שלהן. הנפגעים היו נהגי מוניות השירות, וכמובן הנוסעים.

טריק ידוע של מוניות השירות היה  לעבור לאורך הקו לפני האוטובוס, ולהציע מסלול מהיר יותר. חִשבו על תושבת אשדוד שצריכה להגיע לבית החולים הקרוב לביתה, 'קפלן' ברחובות. נניח שבתחנה האחרונה באשדוד התמלאה המונית בנוסעים המעוניינים להגיע לתחנה הסופית בבית החולים 'קפלן'. במקרה כזה, שכמובן איננו חריג, שאר המסלול הופך למיותר, והנסיעה מהירה הרבה יותר.

אופציה נוספת של נהגי המוניות הייתה לעבור בתחנות מיד אחרי האוטובוס ולהתמלא בנוסעים ש"פספסו בדקה" את האוטובוס שלהם. מוניות השירות נהגו אפוא לקצר מסלולים כאשר היו מלאות, או להמתין בתחנת המוצא עד שיגיעו מספר נוסעים המעידים על התמלאות יתר התחנות. זה כמובן יצר לוח זמנים לא סדיר של מוניות השירות, שהוגדרה בחוק כפגיעה ב"רמת השירות הנדרשת". אבל אזרחי ישראל הצביעו ברגליים והרבו להשתמש במוניות השירות וליהנות מנסיעה מהירה ויעילה.

על רקע זה, החוק מ־2004 חייב את המוניות לנסוע בלוח זמנים קבוע גם כאשר אינן מלאות. החובה הזו פגעה כמובן בכלכליות קווי המוניות, וגרמה להוצאת מוניות מהשוק. חובה נוספת הייתה לנסוע לאורך המסלול במלואו ולא לקצר אותו, גם כאשר המונית מלאה וכשבתחנות הקרובות אין נוסעים המעוניינים לרדת.

בצר להם פנו מוניות השירות בדרישה למשרד התחבורה להכליל אותם בהסדר הרב-קו. התירוץ הרשמי היה כדי להקל על הנוסעים, אולם מתחת לפני השטח צפה דרישה נוספת: לקבל סבסוד בדומה לסבסוד שמקבלות חברות האוטובוסים.

בדיון בוועדת הכלכלה כאמור, שינה לראשונה משרד התחבורה את עמדתו והחל לתמוך בדרישת מוניות השירות. כך נוצר מצב אבסורדי שבו משרד התחבורה לא מעוניין שמוניות השירות יתחרו בקווי האוטובוסים ויפגעו בקופת המדינה, והפתרון שלו הוא: לפגוע בקופת המדינה ולשלם למוניות השירות. כל זה תוך פגיעה ביתרון היחסי המרכזי של מוניות השירות: גמישות.

במקום כל רשימת ה"אסדרות" (רגולציות) המיותרת הזו, מוטב שמוניות השירות ומשרד התחבורה יחזרו למצב הראשוני, לפני כל ההתערבויות המיותרות של המדינה. יש לבטל את הרגולציה שהוטלה על מוניות השירות והסירה כ- 40% מהם מהשוק. במצב כזה יוכלו נהגי המוניות להמשיך להפעיל את קווי השירות ואף להוסיף חדשים בגמישות שבה הצטיינו עד כה, ללא סבסוד ממשלתי ותוך העלאת רמת השירות המצטברת מכלל כלי התחבורה עבור הנוסעים.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

21 תגובות למאמר

  1. צריך לבטל את הרגולוציה החונקת הפראית והמזיקה שיש היום בנוגע לתחבורה ציבורית. לדוגמא, יש שירות נהדר של gett באמצעותו ניתן להסיע מהרכבת למקום העבודה. נסיעה עולה 4.5 שקלים ומנוי חודשי עולה 35 ש"ח. זה נוח ונהדר. אבל אי אפשר לשלם בצורה פרטית – רק המעסיק יכול לשלם. אם כל אזרח פרטי היה יכול לשלם באופן חופשי, היו קמים אין סוף שירותי הסעות בכל מקום שיש דרישה כזו – בין 2 תחנות בדיוק. במקום זאת, צריך להתחנן לראש העיר שידאג לאוטובוס במשך שנים, ובסוף מקבלים קו צולע, לא תדיר, במסלול לא הגיוני שאף אחד לא צריך.

  2. אתה שוכח שאוטובוסים מחוייבים לפעילות גם בשעות לא כלכליות ולאיזורים מרוחקים ולעומתם מוניות שרות לא. לכן זה לא בעיה להתחרות בשעות עומס בלי מחוייבות לשעות דפוקות. לא יודע מה הפיתרון שלך אואם הוא ישים אבל הוגן לפחות להציב את המורכבות

  3. בקיצור היעילות שלהם הייתה בטפילות על גורם אחר מסודר יותר, שצריך לעמוד בתנאים שהם לא מחויבים אליהם:
    פועלים על מסלול ידוע ורווחי של חברת תח"צ מסודרת – אבל יכולים להימנע מלתת שירות בשאר המקומות הפחות רווחיים.
    נסמכים על לוחות הזמנים של האוטובוסים וגונבים לקוחות בגלל שמגיעים דקה לפני או דקה אחרי האוטובוס – כשכבר לא צריך אותם. לעולם לא יציעו תגבור הקו באמצעות תוספת נסיעות בזמני הביניים כדי לקצר את זמן ההמתנה. אז מה הרוויח הנוסע המזדמן?
    מרשים לעצמם לקצר מסלולים – דבר שחברת אוטובוסים תחטוף קנס אדיר וביקורת מוצדקת עבורו. ומה אם ממתין בהמשך הדרך נוסע שגם רוצה להגיע לבית החולים? שיילך לה*דיין?

    בקיצור, במקום למגר את הפרטיקה הנואלת הזו ולהתחיל לבסס תח"צ נורמלית רוצה הכותב להניח לחלטורה להשתולל באין מפריע.

    1. לאחד

      המוניות שירות במתכונת של הטפילות הועילה לאזרחים בקיצור זמן הנסיעה ולאלה שפספסו את האוטובוס. היא אכן לא נתנה מענה למי שממתין בהמשך הדרך ורוצה להגיע וכן לא לזמני הבניניים – אבל אין שום הגיון בגלל זה שיש דברים שהם לא הועילו בהם לבטל את הדברים שהם כן הועילו בהם.

    2. אחד, אתה אשכרה לא יודע מה המשמעות של זמינות של מונית שירות. פשוט לא נדרשת לבחור מעולם בין שימוש בקוי אוטובוס לא יעילים, שירות רכבות בתחנות שרק ההגעה אליהן דורשת מונית ספיישל, למונית שירות שזמינה תוך שתי דקות, יעילה בטירוף, מהירה ונוחה.

    3. מה זה 'לגנוב נוסעים'? הם שייכים למישהו? חייבים משהו לאגד? איזו מין חשיבה זו?

    4. ומאיפה בדיוק מגיעה גישת ה-"מגיע לי" הזאת? מה בדיוק הקשר של מושגים כמו "טפילות"? לנושא הכתבה? שוק התחבורה הציבורית הוא בדיוק כמו כל שאר השווקים ופועל על פי אותם חוקים. מה למדינה ולתחבורה ציבורית מלכתחילה? מה עסקה של המדינה בתחום ומדוע יש לה יד או רגל בנושא? נקודת המוצא שלך מעוותת לחלוטין.
      יושבים פקידים, לא נבחרים ולא קשורים אל מה שקורה בשטח, מונעים מתוך כוונות כאלה ואחרות שטובת הציבור אינה אחת מהן (למרות הטענות לכך), ומחליטים עבורי מה טוב לי? מה המחיר שאני צריך לשלם, כמה מוניות יהיו ומה תהיה זמינותן, איפה הן יעצרו וכן הלאה וכן הלאה. מאיפה החוצפה שלך לנסות לקבוע עבורי באמצעות המדינה באיזה שירות אני רוצה לעשות שימוש? העובדה שמוניות השירות הצליחו לפגוע ברווחיהן של חברות האוטובוסים הממשלתיות מעידה על דבר אחד בלבד – על כך שחברות אלו יעילות פחות. הסיבה שאינן יעילות? פשוט מאוד, משום שהן ממשלתיות. אז מה עושה המדינה במקום להתייעל? מיישמת את הפתרון היחיד שהסוציאליסט הממוצע מבין – במקום לשפר את עצמך, פגע באחר. ואז פתאום תקבל מגרש משחקים שווה – כולם יסבלו בצורה שווה. זה סוג השוויון היחידי שמעניין אתכם.
      לטעמך השירות של מוניות אלה אינו טוב? יתכבד אדוני ויבחר באופציה אחרת מבין אלו הזמינות, ואם ירצה אף יקים שירות פרטי עצמאי משל עצמו, כיאה בחברה חופשית. ומי בדיוק שמך להכריח אותי לשלם מכיסי על שירות שאיני מעוניין בו? חוצפה סוציאליסטית אופיינית, פשוט גישה מחליאה. לא נותנים לאנשים לעבוד מחד או להינות משירותים שעבורם שילמו באופן חופשי מאידך. בולשביקים חולי שליטה שכמותכם, הניחו לנו כבר.

    5. במשך שנים השתמשתי במוניות שירות (לצערי) ואי סדר בשירות פשוט הטריף אותי. לא היה לו"ז מסודר, נהגי מוניות יצאו מתי שהתחשק להם (בהצלחה למי שצריך לנסוע ליעדו בשני קווים), נסעו באיזה מסלול שמתחשק להם (כמובן בלי ליידע את הנוסעים), המון נהגים איומים ובעלי אופי אלים שאני בכלל לא מבין מי נתן להם רישיון לתפעל רכב ציבורי. עד היום אין מאגר מסודר שמראה באיזה מסלול נוסע כל קו מוניות ומה הלו"ז. בקיצור זוועה, זוועה, זוועה. בסופו של דבר רכשתי רכב (כמה מפתיע) וסיימתי להשתמש בתחחבורה הציבורית האלטרנטיבית של מדינת ישראל.

      וכן, אוטובוסים נותנים שירות הרבה יותר טוב, מחוייבים למסלול ולו"ז ולפחות יש איזשהו סינון של נהגים וקוד התנהגות.

  4. המגיב הראשון לא יודע על מה הוא מדבר.
    מניות שרות עדיפות על אוטובוסים.
    יש מוניות כמעט כל שעות היממה להבדיל באוטובוסים.
    יש מוניות שרות בשבת.

    לא צריך לסבסד אותן.הרב קו פרושו שאתה משלם מראש לאוטובוסים ואז ברור שלא תיסע במונית.
    הטפילים הם האוטובוסים,רק שלהבדיל מהמכוניות
    יש להם קשרים במערכת הפוליטית.
    יבואני האוטובוסים,הבעלים של חברות כמו קווים
    ,מאד מקושרים.
    צריך לתת לנוסעים לבחור ולא שהפקידים יחליטו.
    כל נושא חופשי חודשי ודומיו הוא כבילת הנוסעים
    לאוטובוס.

    1. תקופה מסוימת נסעתי ממודיעין לירושלים קבוע. אוטובוס פעם ב 40 דקות. מלא אנשים מיובשים בתחנות. מונית שרות בא תמיד 3 דקות לפני אוטובוס. שאלתי נהג -למה. מתברר שתנאי שאגד נתנה למוניות שרות לצאת מתחנה מרכזית בירושלים, זה שהם יבואו תמיד 3 דקות לפני האוטובוס. זה הדרך לדפוק חברה מתחרה. צריך להבין שיש תחרות בונה ותחרות הורסת. סיפורים על תחרות הורסת קיצונית בארץ אין סוף. באנגלית זה unfair business practice.
      זה צריך להיות פלילי. עם זה לא מתעסק כחלון.

    2. מבחינת המגיב הראשון עסק צריך לשרת אותו גם במחיר של הפסד. לך תבין.

    3. מונית שירות היא לא תחבורה ציבורית, אלא שירות פרטי .
      המדינה לא צריכה להתערב אבל גם לא לסבסד ובטח לא להכניס אותם למסלקה המשותפת.
      תחשותי היא שכך או אחרת המוניות הללו אינן רווחיות ובקרוב נהיה עדים להתפגרותן

  5. שמעתי שמקור הביטוי מונית "שירות" הוא מימי הבריטים מונית "share route"

  6. הכתבה הזו כתובה בעברית?
    כלומר- היא כתובה בעברית, אבל אני לא מבין על מה היא מדברת בכלל:)

    בכל פעם שלקחתי מונית שירות מנתב"ג לביתי – קיללתי את הטעות הזו ימים רבים אחר כך.
    נהגים היפראקטיביים, כולם שייכים לאותה מאפייה, מקללים, חסרי סבלנות. (יצויין שאני גר בקצה הכי רחוק של העיר)
    קרה לי גם שהנהג קילל אותי "למה אתה גר כל כך רחוק". פתח את הדלת, זרק את המזוודות שלי שלי על הרצפה תוך כדי נסיעה והוריד אותי כמה מטרים אחר כך. שלא לדבר על כך שברבע שעה הארחונה של הנסיעה הם בקביעות מקללים (אני נשאר בין האחרונים ברכב, מטבע הדברים, ואז כל הג'יפה עולה) ומעניקים הרגשה של אסיר במגש הרוסים, או משהו כזה.
    כמובן שניסתי להתלונן.
    בדיוק כמו לפנות לאיש פשע ולהתלונן על היחס הלא נעים שהעניק הגובה-חובות שלו.
    ממצטער, אך לא הגזמתי.

    מחכה ליום שבו יתפרקו לגמרי החברות של מוניות השירות, וכל המאפיה שסביבם.

    מעולם לא הבנתי למה המדינה מציבה בפניי שתי אפשרויות בלבד:
    נסיעה במונית שירות מסוייטת, או נסיעה יקרה במונית פרטית.

    אני רוצה תח"צ איכותית לנתב"ג ולא מונית שירות, ולא מונית משום סוג…
    זהו.

    1. בקשתך התמלאה.

      במידה ואינך מעודכן, נחנך קו 485 מירושלים לנתב"ג בתדירות של פעם בשעה עגולה, 24 שעות ביממה.

      בנוסף, תוך שנה – שנה וחצי תחלנה לפעול הרכבות המהירות ירושלים – תל אביב דרך נתב"ג, נסיעה מהירה מאד ב20 דקות.

    2. צר לי לשמוע על חוויותיך הלא נעימות, אך הן עדיין אינן מהוות בסיס הגיוני להמשך הטיעון שלך בשום דרך.
      "מעולם לא הבנתי למה המדינה מציבה בפניי שתי אפשרויות בלבד" – ואני מעולם לא הבנתי מדוע המדינה בכלל מעורבת בנושא מלכתחילה. אתה לעומת זאת מקבל זאת כמובן מאליו, וזו טעות בסיסית בתפיסה. אין למדינה הצדקה אינהרנטית לעסוק בתחבורה ציבורית, בדיוק כפי שאין לה הצדקה להחליט עבורי מה אני קונה במכולת. אתה חושב שהמדינה צריכה להציע יותר אופציות, וזו בכלל לא השאלה – המדינה לא צריכה להציע שום אופציה בכלל! היא צריכה להניח לנושא ולתת לחברות פרטיות להציע אופציות משל עצמן. לא רק שהיא לא עושה את זה, אלא להיפך – היא מונעת מאופציות יעילות ואטרקטיביות להציע את שירותיהן לציבור על בסיס החלטה חופשית (וואו, ממש כאילו היינו אנשים בוגרים ומסוגלים לבחור בעצמנו, מי היה מאמין). הדוגמא האחרונה היא חסימת שירות "אובר" שהיה אמור להתחיל לפעול, בשל לחץ של קבוצות אינטרס, דבר אשר היה מוריד מחירים ומשפר את השירות לציבור. בושה וחרפה.
      "אני רוצה תח"צ איכותית לנתב"ג ולא מונית שירות, ולא מונית משום סוג" – מה שאתה רוצה זה אחלה, ואתה חופשי לעשות מה שאתה רוצה, אבל אף אחד לא חייב לך שום דבר. הדרישה שלך, המרומזת או הישירה, לכך שהמדינה תתערב עוד יותר מהווה פגיעה ישירה בי וביתר הציבור, משום שכל התערבות של המדינה נעשית אך ורק על חשבון משלם המיסים. סליחה, אבל אתה לא יכול להכריח אותי לעזור לך. אתה יכול לבקש, ואני חופשי להחליט אם אני רוצה או לא רוצה. אופציה נוספת היא לפתוח עסק משלך ולהציע פתרון. לצערנו האופציה שאתה בוחר מורכבת משני שלבים – שלב ראשון להתלונן על פגיעה בזכות שמראש אין לך, והשלב השני הוא להתנהג בבריונות ולהכריח אותי לשלם עבור אותה הזכות. על כן, אם להשתמש באנלוגיה שעשית לפשע מאורגן, אפשר לחשוב מחדש על מה שאתה מבקש ולהבין מי מתנהג כאן כגובה חובות, והמבין יבין.
      תפסיקו להתנהג כמו קורבנות, קחו אחריות ותנו לאנשים לעבוד. ההסטוריה מראה לנו שהדרך הזו מובילה לשגשוג ואושר, לכולם.

    3. אם אתה גר בירושלים, אני מבין אותך. גם אני עברתי חויה דומה יותר מפעם. היום משתדל לא לנסוע עם חברת המוניות המונופוליסטית שפועלת בקו ירושלים-נתב"ג. בכל אופן, מניסיון מצומצם שלי, זה לא מייצג את ההתנהלות של מוניות השירות בקווים אחרים, שם בדרך כלל היתה לי חוויה חיובית מצד הנהג.

  7. ואיך אפשר בלי להזכיר את הפיל שבחדר – שבתות.

    חלק מרכזי מהיתרון של מוניות שירות זה שהן נוסעות בשבת מה שאסור על פי חוק לאוטובוסים. אז אם אתה בעד חופש ונגד חוקים ורגולציה, לא כדאי להילחם כדי שיהיה מותר להפעיל תחבורה ציבורית בשבת?

    או שאתה רק ליברלי כשזה זורם לך?

    1. יש לי חוויות אישיות רעות מאד עם מוניות שרות,במיוחד נהגים ערבים.
      לדוגמא :

      לוקחים אותך לתדלק בסטיה מהמסלול לחכות
      שהנהג יגמור לתדלק.

      עוצרים ומכריחים אותך לעבור למונית אחרת
      כי הנהג רוצה לחתוך הביתה ולא לנסוע עד
      סוף הקו.
      ואעפכ זה רכיב תחבורה חשוב,במיוחד בשבת
      ושעות הלילה המאוחרות.
      אנשים לא מצליחים להפריד בין טובתם האישית לבין זו של המערכת.גם חוסר סימפטיה אישית
      לנושא הנידון מכתיב את עמדת המגיבים.
      זו גישה אינפנטילית.

  8. אני זוכר שבתור ילד/נער בטירת הכרמל לסוע על קו טירה-הדר(שעובר דרך המון מקומות חשובים לנוסעים) בכל שעות היום(וגם בשבתות וחגים) היה עניין של להמתין מקסימום 2 דקות למונית ואז כל מה שנשאר הוא זמן נסיעה רגיל של מכונית+-.
    בלי אפשרות של אוטובוס מלא עד 0 מקום, בלי סיבובים אניסופיים ועצירה כל 5 מטר, בלי אפשרות שהנהג פשוט יצפצף עלי ולא יעצור, בלי לחשוש שאם אני אפספס את הקו אז אני אצטרך לחכות 15-20 דקות.

    היום? כן… נסיעה עולה לי שקל פחות ויש רב-קו ומעברים ומה לא… אבל הזמן? ממוצע של שעה-שעה וחצי בהנחה שלא פספסתי את האוטובוס.
    ואם אני רוצה מונית? בתדירות של האוטובוס.

    ממש שיפרו לי את החיים.

  9. המוניות שירות שלצערי הרב לקחתי היו אכן מגיעות 5 דקות לפני האוטובוס, אבל אז אחרי ששילמת ונכנסת היו יושבות במקומן 5 דקות עד שהאוטובוס מגיע כדי לנסות להרוויח אולי עוד נוסע.
    בקיצור לא חסכון בזמן ולא בטיח.