התעמולה של 'שוברים שתיקה', עכשיו בגרסת הספר

26 סופרים מהעולם הוזמנו לסייר ביו"ש עם 'שוברים שתיקה', ולתאר את רשמיהם על ה"כיבוש". התוצאה הצפויה מראש: אוסף של עיוותים וחצאי אמיתות, התעלמות מוחלטת מרקע והקשר, והטלת אשמה בלעדית על ישראל

תעמולה שהתחפשה לספרות | אירוע של שוברים שתיקה. צילום: תומר נויברג/פלאש90

במרץ 2004 הקימה קבוצה של חיילי צה"ל את 'שוברים שתיקה', ארגון חוץ־ממשלתי שמטרתו לכאורה עידוד הצבא לשמור על הסטנדרטים של מוסר הלחימה וטוהר הנשק שהוא עצמו קבע.

בתיאוריה, קבוצה כזו יכולה למלא תפקיד חשוב בחקירת התעללויות. בפועל, 'שוברים שתיקה' הם משהו אחר. יש להם מקורות מימון מפוקפקים, הם חותרים במפורש למטרות פוליטיות שמאליות, והם מציגים כל העת עובדות לא נכונות במטרה להשחיר ככל האפשר את דמותה של ישראל.

'ממלכת הזיתים והאפר', ספר חדש בעריכת מייקל שייבון ואיילת ולדמן (הערת המתרגם: הספר יצא לאור בעברית בהוצאת ידיעות ספרים, בשם 'חמישים'), מציג אסופת מאמרים חדשה פרי עטם של 26 סופרים, שביקרו כולם בישראל במשלחות שאורגנו על ידי 'שוברים שתיקה'. הספר הוא מארג של דברי תעמולה, שהדבק המחבר ביניהם עשוי מעיוותים וחצאי אמיתות. מדובר בכותבים מוכשרים, ולכן אף שיש בדבריהם הרבה רעיונות תעתועים, לפחות כללי הפיסוק נשמרים היטב. הסיפורת הרהוטה והמשכנעת שהופכת את האוסף הזה לקריא כל־כך, היא בדיוק מה שהופכת אותו גם למסוכן כל־כך.

מסקנות מסומנות מראש

בהקדמתם מסבירים הסופרים שייבון וולדמן, שהם בני זוג, כי בעבר נמנעו מעיסוק בסכסוך: "מבועתים ומבולבלים מן האלימות וההרס, ממעשי תגמול ותגמול נגדי ותגובת הנגד לתגמול; נרתעים מרטוריקה דה־הומניסטית שקיימת בשני הצדדים – עשינו מה שרבים כל כך במרכז האמביוולנטי עשו; הפנינו את מבטנו הצידה". טיעון זה מתעלם מהעובדה ששייבון כתב לפני עשר שנים רומן ובו מוצגת היסטוריה אלטרנטיבית שלמה של מדינת ישראל, ואילו ולדמן, בתם של יורדים ישראלים, בילתה עשור שלם מחייה בתלונות ברשתות החברתיות על עוולותיה של ישראל.

לא, שייבון וולדמן אינם אמביוולנטיים ולא שייכים למרכז. התעקשותם לטעון ההפך היא ניסיון לפתות את הקורא חסר הידע להאמין שהם נכנסו לפרויקט בתמימות ויצאו ממנו עצובים וחכמים משהיו, מוכנים להיאבק על צדקתם. העורכים טוענים שלא היו להם "כל ציפיות פוליטיות מכותבי המאמרים הללו", אך השותפות שלהם עם 'שוברים שתיקה' מספרת סיפור אחר. קורטוב הכנות היחיד מגיע בדמות הפיסוק: המירכאות שמקיפות את המילה "ביטחון", כאשר הם שואלים אם ולדמן נושאת ב"מידה מסוימת של אחריות לפשעים ולעוולות שבוצעו בשם 'ביטחון' ישראל".

כיוון שמחסומים, חומות הפרדה ופשיטות מג"ב עשויים להיות מוצדקים בשעה שביטחון האזרחים מונח על כף המאזניים, ולדמן ושייבון נאלצים לרמוז כי השימוש במילה 'ביטחון' הוא בסך הכול תחבולה, וכי משהו הרבה יותר מרושע מסתתר מאחורי המציאות העגומה הזאת.

שייבון מציב פעם נוספת את המילה ביטחון בתוך מירכאות, במאמרו "ענק בכלוב". כמו במאמרים האחרים בספר, הסיפורים הגודשים את דפיו אינם נעימים. את סיפורי האכזריות הללו הוא מציג כמקטעים מבודדים ונטולי הקשר של מציאות רחבה יותר. הוא כותב על פלסטיני בשם סם באהר, שפותח סופרמרקט. למשמע צליל דיבורו "המהסס והעגמומי", שייבון תוהה אם הפלסטיני "חשב על הרגע החשוך ביותר בהיסטוריה של הפרויקט, בשנה הראשונה של האינתיפאדה השנייה, כאשר צה"ל, בחיפוש אחר מבוקשים, השתלט על אתר הבנייה, כלא אותו ואת אנשי צוותו במשרדיהם במרתף, ובמשך שלוש או ארבע שעות השתמש בקומה העליונה במבנה, שהייתה עדיין ללא גג, כדי לחקור שם עצירים פלסטינים".

זו נשמעת חוויה מאוד לא נעימה, ורוב הקוראים אכן יהרהרו אם לסוג כזה של התנהלות הייתה הצדקה מוסרית כתוצאה מהטרור הפלסטיני ופיגועי ההתאבדויות הבלתי פוסקים שכוונו נגד אזרחים ישראלים באותה תקופה. רבים היו מסיקים שכן, אבל הואיל ושייבון אינו מזכיר את הטיעון הישראלי, שלפיו אירועי האינתיפאדה השנייה חייבו נקיטת צעדים כאלה, הרושם הוא שבאהר סבל כתוצאה מסדיזם בהוראת ממשלת ישראל.

ערפול מכוון ומגמתי

השמטות דומות של מידע חיוני מפוזרות לאורך הספר כולו. הסופרת רחל קושנר מציירת במאמרה "בחור נחמד" פרופיל של בהא נבאבתה, שאותו היא מתארת ​​כ"פלסטיני בן 29 העובד כ'מארגן קהילתי' וחביבם של ילדי שועפאט". קושנר כותבת כי קיבלה את הרושם ש"בהא היה משהו דומה לראש עיר לא רשמי ומנהיג קהילתי, שאנשים היו תלויים בו כדי לפתור סכסוכים, לבנות כבישים, להקים ועדות מתנדבים ולנסות להפוך את שועפאט למקום בטוח לילדים". פחות מחודש לאחר שקושנר עזבה את שועפאט נרצח בהא נבאבתה לעיני קהל. המחברת מסיימת את מאמרה בסיפור מכמיר לב על האישה והתינוק שיחיו מעתה את חייהם ללא בעל ואב.

מסקנתה המעורפלת של קושנר יוצרת את הרושם שהישראלים היו אחראים לרצח נבאבתה. הדיווחים על המקרה היו מצומצמים, אבל הנחת העבודה היא שהרוצח היה פלסטיני. העובדה שקושנר משמיטה את הנחת העבודה הרווחת הזאת, בספר שנחוש להאשים את ישראל בכל דבר ועניין, היא מעשה בלתי נסלח מבחינה מוסרית.

ד"ר מאיר מרגלית, איש שמאל ולשעבר חבר מועצת מרצ, אמר לג'רוזלם פוסט כי "[נבאבתה] סיפר לי יותר מפעם אחת שאנשים במחנה הפליטים האשימו אותו בשיתוף פעולה עם ישראל". הוא הסביר שמטרתו הייתה "לפתור את הבעיות במחנה", ועל כן "היה עליו להיות בקשר עם עיריית ירושלים, המשטרה, משרד הפנים ומוסדות ישראליים אחרים". מרגלית סיפר שבשיחתם האחרונה אמר נבאבתה כי הוא "חושש לחייו".

במאמר "ביקור בכלא", מתאר דייב אגרס את מבצע 'צוק איתן': "ישראל ירתה עשרות אלפי פגזים לעזה, הרסה 12,620 דירות ופגעה קשות ב־6,455 נוספות. 2,200 מתושבי הרצועה נהרגו, מתוכם כ־1,400 אזרחים". מן התיאור נשמט הרקע למבצע – חטיפת שלושת הנערים איל יפרח, גלעד שאער ונפתלי פרנקל, ורציחתם בידי מחבלי חמאס, וכן אלפי הרקטות שירה ​​חמאס לעבר ישראל.

ב"סיפור שמעולם לא סוּפר על הכיבוש", ​​פידה ג'יריס מתארת את האינתיפאדה השנייה כתקופה של "מתח וייסורים שלא יתוארו עבורי ועבור פלסטינים אחרים, בראותנו את בני עמנו בגדה המערבית וברצועת עזה מותקפים בקנה מידה גדול כזה, בעודנו חסרי ישע מלעשות משהו שיעצור את זה". שוב, אין כאן שום ביטוי לתחושת המתח והייסורים שחוו ישראלים שלא היה להם מושג אם האוטובוסים, בתי הקפה, או המועדונים שילדיהם מבלים בהם יהיו היעד הבא למחבלים מתאבדים.

אין שוויון מוסרי

ההונאה העוברת לאורך כל הטקסטים בספר תביא את הקורא הממוצע להאמין שישראלים הם בדרך כלל הצד הרע בסיפור, והאשמה מונחת על כתפיהם; ושהפלסטינים הם בדרך כלל בצד הנכון, הצודק והחף מפשע. זה מה שהופך את הספר הזה למביש ומסוכן כאחד. למען האמת, אין שום שוויון מוסרי בין צבא המזהיר את אויבו לפני התקפה קרבה כדי שיתאפשר לפנות אזרחים למקום מבטחים, ובין ישות טרוריסטית שהיעד שלה הוא גברים לא חמושים, נשים וילדים.

לא ניתן לערוך השוואות רציונליות בין אומה המסתייגת ומגנה באופן קולקטיבי פרטים מתוכה הנוקטים אלימות, ובין מי שמתייחסים לרוצחים כאל שאהידים, קוראים על שמם כיכרות ורחובות, ומשלמים לבני משפחותיהם קצבאות כפרס על ברבריות, הסתה ותמיכה בשפיכות דמים.

שביב יחיד של תקווה בספר מופיע במסה בשם "מילים כבושות", מאת הסופר הנורווגי לארס סובי כריסטנסן, המשקפת מציאות עצובה: "אתה יכול לדבר באופן ענייני על דאעש… אבל ברגע שמתחילים לדבר על ישראל, הטון משתנה והופך להיות קולני, חזק ובלתי נשלט. עורכים השוואות לדרום אפריקה ולנאציזם, מותר לומר כל דבר על ישראל, ויש חוסר פרופורציה בשיח השנאה הגדל והולך שבו אנטישמיות מופיעה כצל, כמשהו שמותיר אחריו עקבות, כשמועה מתפשטת".

עמיתיו של כריסטנסן בכתיבת המאמרים המתפרסמים בספר 'ממלכת הזיתים והאפר' מוכיחים את צדקתו. אפילו בחוגים אינטלקטואליים (ואולי דווקא שם), אפשר לומר כל דבר על ישראל. הקוראים המזועזעים צריכים לשבור את שתיקתם.

______________

המאמר פורסם במגזין 'קומנטרי'. תרגום: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 תגובות למאמר

  1. ואל נא תשכחו ןזכרו תמיד כי הממונים על פרוייקט זה היו יהודים, והממונים היו בעיקר אמריקאים(שייבון, וולדמן-אוהבת-את בעלי-יותר-מילדיי)

  2. עמירם לוין תומך באבי גבאי השמאלן ובשוברים שתיקה הגיב:

    מעניין מדוע עמירם לוין תומך בשוברים שתיקה. הוא תומך בנבלות האלה וגם באבי גבאי לראשות העבודה. הזרזיר והעורב

  3. כדאי לתרגם לעברית ולפרסם את מה שהעיתונאי מתי פרידמן כתב על הביקורות לספר. הייתי שמח אם היה קישור לפרק של לארס כריסטנסן כי אין בכוונתי לקרוא את כל הספר מעודד שנאת-ישראל הזה.

  4. מייקל שייבון ואיילת ולדמן הם שני כתבנים בנאליים ומשעממים שאלמלא השימוש שעושים בהם שונאי ישראל בתמורה לקידום הפרסום שלהם, לא היו מוצאים לעצמם קוראים. כל כמה חודשים הם יוצאים עם איזו פרובוקציה לגירוי ההמונים (למשל, השוואה של ג'ארד קושנר לקאפו), ובין לבין ממשיכים לפתח את הגרפומניה שלהם:

    http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/918/484.html

    http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4972108,00.html

  5. אחד מראשי הארגון לשעבר, ערן אפרתי, שהיה הנציג בארה''ב, עבר להטפה בסגנון אנטישמי הגיב:

    מ"שוברים שתיקה" להטפה אנטישמית / בן דרור ימיני
    צפו:

    טוב, אתם מוכנים לסרטון הבא?

    פרי הבאושים של ארגון שוברים שתיקה, ערן אפרתי, היה אחראי על גיוס של מאות עדויות אנונימיות שעדיין נמצאות באתר של הארגון, אותן עדויות שהארגון משתמש בהן כדי "להוכיח" את השקרים ועלילות הדם שלו.

    תראו באיזה להט, של מיודענו משנות הארבעים, הוא מספר לקהל שלו בארה"ב שבברוטליות השוטרים האמריקאים ובהרג שחורים ברחובותיה של ארה"ב אשמים צה"ל ומשטרת ישראל.

    אנטישמיות קלאסית במיטבה – היהודים אשמים בכל.

    בפעם הבאה שאתם קוראים עדויות של שוברים שתיקה תזכרו את האיש.

    האדם הזה חורש את ארה"ב מקצה לקצה עם הסיפורים האלו. שתפו בבקשה.

    פשוט אי אפשר להאמין למראה העיניים ומשמע האוזניים. יהודי בן תשפוכת, מטיף בלהט נאצי נגד ישראל. אפילו ההיסטוריה לא תדע לפרש את זה. היצור קורא לארץ ישראל, פלסטין.

    https://www.facebook.com/amit.deri.9/videos/1174831662546868/

    לעיון האשכול:

    http://rotter.net/forum/gil/27784.shtml#1

  6. האנרכיסטים מאותרגים על ידי מוסדות המדינה כיוון שהם הילדים של מפורסמים! מי נתן את ההוראה לא לטפל בהם ביד ברזל?

    התנהגותה של מדינת ישראל בנוגע לכל ההתפתחויות החמורות נגדה שמובילים קומץ מופרעים שהם ילדים של מפורסמים מן האליטה החברתית במדינה,היא התנהגות חסרת אחריות לחלוטין.

    זה שמישהו הוא בן או בת של אדם עשיר או מוברג היטב בתוך מערכת השלטון והמוסדות,לא יכול להיות תירוץ מתקבל על הדעת לא לפעול מיידית ולעצור את הפעילות שהורסת לי ולילדי את העתיד ואת הבטחון ואת המדינה היהודית.

    אנו,היהודים במדינת ישראל,אנו הציונים במדינת ישראל,דורשים שכל המוסדות המופקדים על בטחון האזרחים והמדינה,יתחילו לפעול בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים נגד האנרכיסטים המובילים את המסע האנטישמי הכלל עולמי, ואת החרמות והפעילות ההרסנית נגד המדינה.

    כולם חייבים להיות מובאים לפני בית משפט ציוני נורמלי,ולהישפט על בגידה במדינה,ולהיכלא.הם לא עושים פחות נזק משעשה ואנונו.

    האנרכיסטים כולם הם ואנונו,ויש לטפל בהם כמו שטיפלו בואנונו.

    אין שום הבדל.להיפך.

    הם מפיצים את הארס והשינאה והחרם בצורה נרחבת הרבה יותר,לאורך זמן ארוך מאד,והתוצאות הן הרס שיטתי של זכות קיומנו בארצנו.

    אין כמעט יום שאין אזכור של פעולות ארגון האנרכיסטים בתקשורת.

    לא נסכים למדיניות ההשתקה והיד רוחצת יד המתנהלת פה.

  7. בן דרור ימיני: רס"ן (מיל') עמית דרי הצליח לחשוף תעמולת זוועה של אבנר גבריהו, מראשי "שוברים שתיקה". הגיב:

    בן דרור ימיני:

    (ותשובה לחלק מאלה שסילפו את המאמר וטענו, כהרגלם, שאני "משקר").

    רס"ן (מיל') עמית דרי הצליח לחשוף תעמולת זוועה של אבנר גבריהו, מראשי "שוברים שתיקה".

    אחד מראשי הארגון לשעבר, ערן אפרתי, שהיה הנציג בארה"ב, עבר להטפה בסגנון אנטישמי. הוא מפציץ את האמריקאים בשקרים, ומפחיד אותם שהבנות והבנים שלהם עומדים להיהרג, משום שכל שוטרי ארה"ב עברו השתלמות בישראל.

    העובדה שנציגי הארגון הזה, שמאשים את ישראל בטבח המוני של חפים מפשע, מוזמנים להרצות בקורס קצינים, היא פרק במצעד האיוולת של מדינת ישראל.

    ביקורת היא עניין ראוי ורצוי. הבעיה היא שהארגון הזה הפך לזרוע ההסברתית של החמאס. כל מי שמטיף לחיסול ישראל, מסתמך על "עדויות" והרצאות של פעילי "שוברים שתיקה".

    יש מה לעשות נגד הארגון, בדרך חוקית ודמוקרטית, כמקובל במדינות מתוקנות.

    המאמר המלא בעברית – במוסף המדיני של "ידיעות אחרונות".

    ועכשיו תגובות למסיתים:

    טענה ראשונה: אפרתי כבר לא בשוברים שתיקה והוא מתנער משוברים שתיקה.

    ובכן, אפרתי גדל בחממה של שוברים שתיקה. הדברים של אבנר גבריהו, שהוא אחד מראשי הארגון היום, אינם שונים בהרבה מהדברים של אפרתי.

    במאמר עצמו, בעברית, כתבתי שברור לי שאנשי הארגון יתנערו מאפרתי. אבל הוא היה אוסף העדויות שלהם ובעקבות כל הרצאה שלהם בקמפוסים בארה"ב – התוצאה זהה לחלוטין. שנאה תהומית נגד ישראל.

    טענה שניה: יש שיתוף פעולה בין משטרת ישראל למשטרת ארה"ב.

    דובר המשטרה הכחיש שיתוף פעולה של המשטרות, בנסיבות שאפרתי דיבר עליהן.

    יש שיתוף פעולה בתחומים אחרים. ובכל מקרה, זה עניין שולי, משום שהטענה העיקרית של אפרתי היא שאמריקאים עומדים להיות הבאים בתור. הם יהפכו לאויב, כמו הפלסטינים. הבנות והבנים שלהם עומדים להיהרג, וכבר נהרגים, בגלל שיתוף הפעולה עם המפלצת הישראלית.

    אם זו לא הסתה – לא ברור מהי הסתה. זו לא רק הסתה. זו הטפה בסגנון אנטישמי. נא לצפות בסרט. זה מפחיד.

    וחשוב מכך: זה לא רק אפרתי שתומך ב-BDS. גם יהודה שאול, המייסד, הופיע באירוע של ה-BDS. ויותר מכך, הארגון מקבל ממון.

    טענה שלישית: אפרתי לא אמר ש"כל השוטרים" בארה"ב עוברים אימונים בישראל. זה היה השוטר האמריקאי שאמר לו את זה.

    נו, זה לא רציני.

    הרי אפרתי ממשיך ומזהיר את המאזינים לו, ומספר שהוא מטיף לכך בכל מקום, שכולם עומדים להיות קורבנות של השוטרים האמריקאים, בגלל שהם מתאמנים בישראל. כלומר, הוא אימץ לחלוטין את מה שהשוטר האמריקאי אמר לו.

    טענה רביעית: שוברים שתיקה טענו בתגובה שהטענות של גבריהו הוכחו.

    הוכחו?

    הם רציניים?

    כבר שנים רבות, כתבתי ואני כותב שוב, יש בעימות הזה בשטחים יותר מצלמות למ"ר מכל מקום אחר בעולם.

    היכן ההוכחות?

    אני מצפה מהם שיחזרו בהם. אני מצפה מהם שיאמרו: ייתכן שהיה ירי כזה בעבר, ללא נפגעים, אבל כבר שנים שאין ירי כזה. אבל הם מתעקשים להנציח את השקר. הם מפיצים אותו לכל דיפלומט, עיתונאי או מבקר זר. הם מתעקשים על דמוניזציה ללא הפסקה.

    ולסיום: אני מאוד מקווה ששרת המשפטים תאמץ את ההצעה שלי בעניין מימון זר. הצעה שמאמצת את המקובל בין מדינות מתוקנות. זה העיקר. ועל העניין הזה אסור לוותר.

  8. הפגנה אנטי ישראלית באירלנד שמתבססת של שקרים של ''שוברים שתיקה'' הגיב:

    https://www.youtube.com/watch?v=BB4HiaihEBQ&spfreload=10
    אין כאן שני צדדים. יש שלטון טרוריסטי, אפרטהייד ישראלי ברשעות חסרת רחמים ורצחנית שהורגת אזרחים חפים מפשע.

    היו כאן אצלנו חיילי צה"ל לשעבר מ"שוברים שתיקה". הם הגיעו אלינו בשבוע שעבר וכולם צריכים לקרוא את הספר שלהם כדי שנבין שכל מה שישראל עושה זה לחלוטין רצח בזדון.

    אלו האנשים משוברים שתיקה שעשו את זה והם תיעדו איך הם קיבלו פקודה לאיים על ולהרוג חפים מפשע ואיך שנאמר להם מפורשות על ידי מפקדם להתקיף דווקא חפים מפשע וליצור תוהו ובוהו ולהכריח את הפלסטינים להגיב בחזרה.

    זה מההיסטוריה של המדינה הישראלית מאז הולדתה תוך הטיהור האתני של העם הפלסטיני. ב-1948 היה הרוב ערבי והיא נולדה בדם ונולדה מגזענות. היא נולדה מתוך טיהור אתני. היא נולדה באפרטהייד וכל דבר שהמדינה הזו עשתה מאז היווסדה קשור לטיהור האתני של העם הפלסטיני.

  9. סקר: רוב הציבור בעד הוצאת הארגון ''שוברים שתיקה'' מחוץ לחוק הגיב:

    מי שהלשין לגרמנים, הלשין לאנגלים, מלשין למוסלמים ועוד יותר לאנטישמים מאירופה.

  10. סוכנות הסיוע הנוצרית של ממשלת הולנד חייבה את שוברים שתיקה לאסוף ״לפחות 90 עדויות בשנה״ הגיב:

    מכון המחקר NGO Monitor חשף במאי השנה כי לאחר מבצע ״עופרת יצוקה״, סוכנות הסיוע הנוצרית הרשמית של ממשלת הולנד (ICCO) חייבה את שוברים שתיקה לאסוף ״לפחות 90 עדויות בשנה״.
    ארגון הסיוע ״אוקספם״, הנתמך על ידי ממשלת בריטניה, התנה את המענק ב״ביצוע כמה שיותר ראיונות עם כמה שיותר חיילים שיעידו על פעולות בלתי מוסריות״.

    ראוי שהציבור הישראלי ידע מי הגורמים המשפיעים על השיח הציבורי במדינה. במקרה זה, ארגון ICCO, הוא ממובילי מסע ה- BDS למשיכת השקעות ממדינת ישראל והוביל את מסע החרמות נגד חברת המים 'מקורות' וקרנות הפנסיה ההולנדיות.

    http://ngo-monitor.org.il/article/_477

  11. הפעילות הבינלאומית של שוברים שתיקה: ספטמבר 2012 - דצמבר 2015 הגיב:

    ארגון "שוברים שתיקה" מצהיר כי מטרתו היא "להעלות את המודעות למציאות היום יומית בשטחים הכבושים…" ומאמין כי "החברה הישראלית חייבת להתמודד עם הנעשה בשמה ולהכיר במחיר המציאות שאליה היא שולחת את מיטב בניה ובנותיה". (הדגשה אינה במקור).
    מממני הארגון בשנים 2012-2015 כוללים את האיחוד האירופי, ספרד (דרך AECID), הולנד (דרך ICCO), בלגיה (דרך Broederlijk Delen), בריטניה (דרך כריסטיאן אייד), דנמרק (דרך Dan Church Aid), גרמניה (דרך מדיקו אינטרנשיונל), אירלנד (דרך טרוקרה), מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (ממשלות שוודיה, שוויץ, דנמרק והולנד), ממשלת צרפת, נורווגיה, המכון לחברה פתוחה והקרן החדשה לישראל.

    שוברים שתיקה מעלה האשמות גורפות המבוססות על עדויות מקומיות, אנונימיות ובלתי ניתנות לאימות של חיילים מדרג נמוך. "עדויות" אלו חסרות הקשר, מוטות פוליטית ומתעלמות מהמציאות המורכבת בשטחים. בנוסף, הן משקפות פרשנות מעוותת של הסכסוך במטרה לקדם את האג'נדה של פעילי שוברים שתיקה, ובכך "מתדלקות" את קמפיין הדמוניזציה הבינלאומי נגד ישראל. (לניתוח מעמיק של מימד זה ראו "Breaking What Silence? A Critical Reading of Allegations from 'Breaking the Silence,', דו"ח NGO Monitor, פברואר 2011).

    על אף הטענה כי מטרת הארגון לפנות לחברה הישראלית, הלובי והפעילות התקשורתית של שוברים שתיקה מתמקדים בקהלים בינלאומיים, ובתוך כך הופעות באירופה ובארצות הברית. יהודה שאול, מייסד שותף של שוברים שתיקה, הגן על מדיניות זו של יצירת לחץ חיצוני ואמר: "לפעמים כדי להכניס מסרים פנימה צריך לצאת החוצה". פעילויות המיועדות לקהלים בינלאומיים, כפי שנראה בטבלה להלן, כוללות:

    •הרצאות ביותר מ-15 קמפוסים של אוניברסיטאות אמריקניות, כולל בקליפורניה ובניו-יורק, במקומות בהם התגבשו הצעות להחרים את ישראל.

    •מאמרים רבים בפלטפורמות תקשורתיות בינלאומיות – בצרפת, נורווגיה, הולנד, פורטוגל, ספרד, שוויץ, בריטניה וארצות הברית- במהלך מבצע צוק איתן בעזה, אשר תרמו לקמפיינים של דמוניזציה ולהאשמות כוזבות בדבר "פשעי מלחמה".

    •מצגת בוועדת האו"ם האנטי-ישראלית והאנטישמית (21.10.2013) ליישום זכויותיו הבלתי ניתנות לערעור של העם הפלסטיני, ובה סגן הנציג הפלסטיני לאו"ם ביקש משוברים שתיקה "לעשות יותר הרצאות, בייחוד בארצות הברית".

    •תערוכת צילומים המתיימרת לתאר את "המציאות היומיומית של השירות" בשטחים, בליווי חברי שוברים שתיקה שערכו סיורים מודרכים במהלך התערוכה.

    במהלך קידום תערוכה בדבלין ביוני 2014, יהודה שאול טען: "התצלומים והעדויות מפריכים את הטענה על כך שזוועות הכיבוש הינם יוצאים מן הכלל ולא חלק מהנורמה".

    במוזיאון הצבאי של שטוקהולם במרץ 2011, חבר שוברים שתיקה איתמר שפירא אמר לעיתונאי: "אנחנו הם העריצים, אנחנו אלו המפרים זכויות אדם על בסיס יומיומי. אנו למעשה יוצרים את הטרור נגדנו… זוהי מלחמה נגד אזרחים, מלחמה נגד חברה". התערוכה הוצגה ברחבי אירופה וארצות הברית.

    •ספר מגמתי תחת הכותרת "כיבוש השטחים: עדויות חיילים 2000-2010" (שלאחר מכן שונה שמו ל- "Our Harsh Logic") אשר תורגם לשוודית, גרמנית, צרפתית והולנדית.

    מחקר של NGO Monitor הראה שהספר רווי בכשלים מתודולוגיים והעדויות שבו נתפרו לניתוח קבוע מראש הטוען באופן שקרי שהפעולות הישראליות אינן של הגנה עצמית אלה כי מטרתן היא "להשליט טרור על האוכלוסייה האזרחית".

    השקת הספר בשפות השונות שימשה בסיס לפעילות נוספת של דה-לגיטימציה ודמוניזציה של ישראל, כולל האשמות בדבר "גזענות" ו"התנקשויות פוליטיות" לכאורה בפלסטינים, טענות שעזה עדיין "כבושה" ורמיזה לכך שישראל מבצעת "טיהור אתני" בשטח C.

    •השתתפות בכנס האגודה הבינלאומית לזכויות הילד-סניף פלסטין, ארגון לא-ממשלתי פלסטיני שמעלה האשמות בדבר הפרות ישראליות ומקדם קמפיינים של BDS. האירוע נועד "להעלות מודעות למצב הילדים פלסטינים אשר נשללת מהם חירותם". נציג שוברים שתיקה, אביחי סטולר, טען כי "אלימות היתה חלק מהתנהגות החיילים בעת שעצרו קטינים".

    •במרץ/ אפריל 2013 נפגש יהודה שאול עם משלחת מהפרלמנט הדרום אפריקאי, שהוכוונה לצורך קידום אג'נדה התומכת ב-BDS בדרום אפריקה. על פי "טיוטת הדו"ח" שסיכם את ביקור המשלחת, " סיפר למשלחת שבמהלך המלחמה דפוס החשיבה של החיילים היה תמיד 'לשחק בהגנה' אבל בפועל הם עלו להתקפה'… עבורו, מה שהיה ברור זה שמטרתם העיקרית היתה לצייר מחדש את הקו הירוק… הוא אמר כי הוא הסכים עם הכוונה של תנועת ה- BDS אבל הוא הרגיש שגישתה יכולה לסכן את המטרה. הוא הרחיב כי יש לבצע עבודה פנימית וכי עבודה חיצונית נדרשת גם היא" (עמ' 34-33, הדגשה אינה במקור).

    •השתתפות בוועידה של "הלל פתוח" בקיימברידג', מסצ'וסטס (13-11 באוקטובר, 2014). הוועידה ביקשה לדחוק בארגון הקמפוסים היהודי הגדול הלל הבינלאומי לזנוח את הקווים המנחים שלו האוסרים על שותפות עם קבוצות אשר "שוללות את זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עם גבולות בטוחים ומוכרים". קווים מנחים אלו חיוניים "לבניית מחויבות מתמשכת לחיים יהודיים, ללמידה ולישראל".

    •סיורים קבועים באנגלית בחברון ובדרום הר חברון, המיועדים גם הם לקהל לא-ישראלי.

    הרצאה פומבית קייפטאון / דרום אפריקה אוגוסט 2013

    מסע הרצאות אוניברסיטאות הרווארד וניו יורק, כמו גם במקומות נוספים בוושינגטון וקליפורניה אוקטובר-נובמבר 2013

    מסע לקידום ספר ברוקלין, ניור יורק 12 לאוקטובר 2013

    מסע קידום ספר באוניברסיטאות אוניברסיטת ברקלי ו-UCLA נובמבר 2013

    יהודה שאול בראיון לתחקיר משותף של תוכנית התחקירים האוסטרלית "Four Corners" ושל עיתון ה"אוסרליאן", אשר טען כי צה"ל פועל באופן מכוון כדי לעצור ילדים אוסטרליה פברואר 2014

    תערוכה באוניברסיטה אוניברסיטת וושיגטון מרץ 2014

    תערוכת צילומים דבלין 19-29 ביוני 2014

    דיון בפאנל דבלין 25 ביוני 2014

    שיחת צהריים בלפאסט 23 ביוני 2014

    סדרת מאמרים בתקשורת הבינלאומית צרפת, נורבגיה, הולנד, ספרד, בריטניה אוגוסט 2014 (במהלך צוק איתן)

    הרצאה של יהודה שאול אוטריכט, הולנד 15 בספטמבר, 2014

    כנס הלל הפתוח אוניברסיטת הרווארד 12 באוקטובר 2014

    אירוע באוניברסיטה האוניברסיטה החופשית של בריסל 5 בנובמבר 2014

    הרצאה של עודד נאמן מכללת בוסטון 23 באפריל 2014

    כנס ג'יי-סטריט וושינגטון הבירה 21-14 במרץ 2015

    תערוכה לוקסמבורג אפריל-מאי 2015

    תערוכה ועדויות של חייילים ישראלים ציריך, שוויץ 4-14 ביוני, 2015

    השקת ספר בספרדית מדריד, ספרד 23 ביוני, 2015

    מצגת של יהודה שאול אמסטרדם, הולנד 9 בספטמבר, 2015

    הרצאה אל מול ארגון MAP גלזגו, סקוטלנד 15 באוקטובר, 2015

    השתתפות בכנס מפלגת SNP – ידידי פלסטין אברדין, סקוטלנד 4-14 ביוני, 2015

    שיחה עם אבנר גבריהו אוניברסיטת ברנדייס, ארה"ב 12 בנובמבר, 2015

    כנס הארץ-הקרן החדשה לישראל ניו יורק, ארה"ב 13 בדצמבר, 2015

  12. אסא כשר: ארגון ''שוברים שתיקה'' הוא ארגון לא מוסרי לדמוניזציה של צה''ל! הגיב:

    עשר הערות בדבר פעילות "שוברים שתיקה":
    1.רקע: אין לבוא אל צה"ל בטענות בדבר עצם הנוכחות שלו בשטחים אותם כבש במלחמת "ששת הימים". צבא יוצא משטח בו הוא מחזיק או בהחלטה חד-צדדית של ממשלת מדינתו (כמו בהתנתקות) או בהסכם בין הצדדים. לא היתה החלטה חד צדדית לצאת מאיו"ש ולא הושג הסכם, לכן צה"ל נמצא בשטחים. אין לבוא אל צה"ל בטענות בדבר עצם נוכחותו בשטחים.

    2.אדם רשאי לבוא בטענות אל הממשלה הנוכחית או לממשלה כלשהי על כך שלא החליטה לסגת או שלא ניהלה מו"מ כראוי עם הרשות הפלסטינית או עם מישהו אחר. טענות כאלה הן טענות שגרתיות של השמאל וחלק מן המרכז בישראל והן לגיטימיות בתור עמדות פוליטיות במדינה דמוקרטית. צה"ל לא ממלא תפקיד במישור הזה של טענות שמאל, מרכז או ימין. כל התמיכה שארגון "שוברים שתיקה" מקבל לאחרונה היא על בסיס העמדה השמאלנית שלו: החתירה ליציאה מן השטחים.

    3.השיטה של ארגון "שוברים שתיקה" לקידום המטרה הפוליטית היא דמוניזציה של צה"ל. תחילה יוכיחו שצה"ל הוא דמוני, אח"כ יטענו שזרוע השליטה של המדינה בשטחים מוכרחה להיות דמונית ואז יגיעו למסקנה המתבקשת שאין מנוס מנסיגה מהשטחים. ראוי לקרוא לשיטה של "שוברים שתיקה" בשם ההולם אותה יותר מכל: "דמוניזציה של צה"ל". ארגון "שוברים שתיקה" הוא ארגון לדמוניזציה של צה"ל.

    4.זרוע שליטה צבאית של מדינה בשטחים כלשהם לא מוכרחה להיות דמונית. ההתנהלות השגרתית של קצינים וחיילים חייבת ויכולה להיות לא דמונית ואפילו אתית ומוסרית בדרך כלל וכשאינה אתית ומוסרית היא טעונה תיקון, שהוא תמיד אפשרי, כדי להיות אתית ומוסרית.

    5.שיטת "שוברים שתיקה" לדמוניזציה של צה"ל מורכבת משורה ארוכה של מה שהארגון קורא בלשונו המכובסת "עדויות", בדבר מבצע "צוק איתן", לדוגמה. אלה הם בדרך כלל סיפורי מעשיות מעורפלים, ביטויי התרשמויות, הגיגים פוליטיים, רישומי מצב רוח כדוגמת: "היה לי מאוד קשה עם האווירה שהיתה במקום". בדרך כלל לא מוזכרים בכלל אזרחי האויב. בדרך כלל אין "עדות" שהיא קצה חוט מעשי לתחקיר פיקודי או לחקירת מצ"ח.

    6.התיאור המוחשי ביותר של התנהלות לא מוסרית מופיע בסיפורי "צוק איתן", 38. חייל מספר שהשתעשע בירי על מכוניות ואופניים שנסעו בציר שאסור היה לירות בו בכלל. למה החייל הזה צריך להסתתר? פיו מעיד עליו שהוא הפר פקודות ונהג כפושע מלחמה. למה לא יזדהה בשמו ויספר על מעשיו למפקדיו ולמצ"ח? כדי שחובבי "שוברים שתיקה" יגידו עליו שהוא "גיבור"?

    7.ארגון "שוברים שתיקה" לא מעוניין בתיקון אתי, מוסרי או משפטי של התנהלות צה"ל. הסיפורים שלו לא מאפשרים לקיים תהליכי תיקון אתי, מוסרי או משפטי. הכוונה ברורה: תיקונים כאלה יפריעו לתהליך הדמוניזציה של צה"ל שהארגון מעוניין לקיים. לשיטתו, מוטב שלא יהיו תיקונים, אלא שיהיה צה"ל דמוני. אמנם תיקונים יכלו לעזור לפלסטינים בשגרת חייהם, במידת מה, אבל זה לא מה שמעניין את "שוברים שתיקה". הם בעסקי פוליטיקה על בסיס דמוניזציה.

    8.ארגון שמאל רשאי להופיע בצה"ל ובבתי ספר ככל שהמסגרות הממלכתיות הללו מעוניינות להציג בפני החיילים או התלמידים את קשת הדעות של החברה הישראלית. אילו "שוברים שתיקה" היה ארגון שמאל, כדוגמת מפלגה מן השמאל, היה יכול גם הוא להופיע בתור שכזה.

    9.אלא שארגון "שוברים שתיקה" הוא ארגון בעל מטרה כפולה: להטיף ליציאת ישראל מן השטחים (לגיטימי) ולבצע דמוניזציה של צה"ל (לא לגיטימי). ארגון לדמוניזציה של צה"ל לא רשאי להופיע בצה"ל וגם לא בבתי הספר.

    10.ארגון "שוברים שתיקה", ארגון לדמוניזציה של צה"ל, הוא ארגון לא מוסרי בעליל, הוא ארגון שולל.

    https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=10205390411748320&id=1490082649&pnref=story

  13. פרופ' נורית פלד אלחנן ''משוברים שתיקה'': חיילי צה''ל רוצחים חסרי לב הגיב:

    רבים מכם לא מכירים אותה.
    קבלו את פרופ' נורית פלד אלחנן חברת ארגון "שוברים שתיקה".

    נורית פלד מצהירה שהיא מחבקת בחום את סרבני הגיוס, ושחיילי צה"ל מצטיירים בעיניה כרוצחים חסרי לב. לטענתה חיילי צה"ל רוצחי ילדים ובישראל מתנהלים חוקי גזע. לדבריה "אני אתאבל ביום הנכבה".

    כאשר יאיר נווה מונה לסגן הרמטכ"ל כתבה נורית פלד אלחנן שהוא צריך לגרום לסירוב שרות המוני בצה"ל.

    פרופ' נורית חתומה על עצומות רבות שתומכות בחרם נגד ישראל. עוד כתבה והוסיפה "אני אתאבל ביום הנכבה".

    אני אתאבל ביום הנכבה / נורית פלד אלחנן

    לאחר שחוק הנכבה עבר בכנסת בקריאה ראשונה.

    אני אתאבל ביום הנכבה וגם ביום שלפניו, שקוראים לו אצלנו יום הזיכרון, ואשר איננו אלא יום פולחן הבשר המת, שבמוצאיו קמים כולם וצולים בשר מת אחר על האש, רוקדים, שרים, זוללים וסובאים אתאבל על חג העצמאות – שאיננו אלא חג ניצחון הסגר והשעבוד

    אני אתאבל ביום הנכבה. אתאבל על פלסטין הנכחדת – שאת רובה לא היכרתי. אתאבל על המקום הזה, שהולך ומאבד את צלמו, את נופיו, את יופיו, את ילדיו – על מזבח הגזענות והרשע.

    אתאבל על ילדים שפולשים לבתי משפחות, משליכים אותן אל הרחוב, מחללים את בתיהן, ובעודם צופים בהם ישנים על טפיהן וזקניהן ברחוב – מרקדים ושרים לזכר רוצח ילדים.

    אתאבל על החיילים והשוטרים השומרים על הילדים המרושעים הללו – ללא נקיפות מצפון. אתאבל על אדמות בלעין ונעלין ועל גיבורי בלעין ונעלין, ביניהם ילדים בני 12 ובני 10 – העומדים ללא חת על זכותם לחיות חיים של כבוד על אדמות אבותיהם.

    אתאבל על זכויות האדם שנקברו כבר מזמן בארץ הזאת, על הדם המותר, על ההרג המבורך, על הסיפור הציוני השקרי שעליו חונכתי ועל הסיפור הפלסטיני הדרוס שאסור לבטא – ואשר אמיתותו שבה ומבצבצת מבעד לעשבים ומבעד לחוקים.

    אתאבל על שרת חינוך לשעבר שאומרת "שלא יהיה להם על מה להתאבל ולא תהיה להם סיבה למרוד" – משפט המיוחס לגדולים שבצוררנו, למרושעים שבקולוניאליסטים.

    אתאבל על כולנו, שאיננו יודעים מה אפשר לעשות לנוכח חוק שכולו רוע, אחד מעשרות חוקי גזע שהולכים ותופסים מקום של כבוד, אם לא את כל המקום, בספר החוקים של המדינה היהודית הדמוקרטית. אתאבל על הדמוקרטיה בארץ הזאת – שיותר ממחצית נתיניה חיים בתנאים שחוקים בארצות דמוקרטיות אינם מתירים לחיות-בר לחיות בהם.

    אתאבל על הילדים. שמתו. שימותו. על הילדים שאינם יכולים עוד לחיות פה, ועל אלה שחיים פה כגלמים שקמו על יוצריהם. יצורים שהפחד, הרשע, הגזענות, האהבה המסולפת לאדמה לא-להם, השנאה לכל מה שאיננו כמוהם, ותאוות ההרג – מרכיבים את זהותם.

    אני אתאבל ביום הנכבה. וגם ביום שלפניו, שקוראים לו אצלנו יום הזיכרון, ואשר איננו אלא יום פולחן הבשר המת, שבמוצאיו קמים כולם וצולים בשר מת אחר על האש, רוקדים, שרים, זוללים וסובאים. אתאבל על חג העצמאות – שאיננו אלא חג ניצחון הסגר והשעבוד.

    על כל אלה אתאבל ביום הנכבה. אצטרף למיליוני עקורים, עשוקים, מושפלים שאינם מוותרים על העתיד, שעדיין מאמינים בסיכוי, וניצבים כעדים וכאודים לרוחו האמיתית של האדם.

    אתאבל ביום הנכבה כדי להיות ראויה להם, כדי שילדיי ידעו שאני במחנה הזה ולא האחר, ויאמינו אף הם בסיכוי, בתקווה ובניצחון הצדק.

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-46272-00.html

    תגוביות:

    1.את מהות ריקבון השמאל החילוני חסר הערכים והמוסר.

    2.לא אתאבל עליך.

    3.נכבה שנייה קרובה מתמיד. את מתאבלת על תוכנית ההשמדה הערבית שלא הצליחה…??? מעניין.

  14. 'שוברים שתיקה' ואלון ליאל: פעילות בחו''ל, חרם כמו בדרום-אפריקה וסיכול מינוי דיין בברזיל / חלק א' הגיב:

    קו השבר / יפעת ארליך

    המפגש תועד במצלמה נסתרת על ידי פעיל הארגון "עד כאן"

    המפגש הזה התקיים בשיא המסע הציבורי נגד "שוברים שתיקה". אנשי הארגון הזמינו את מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, אלון ליאל, כדי שיעזור להם להתמודד עם הביקורת נגדם. תיעוד נדיר של המפגש מובא כאן בהרחבה: ליאל מסביר לאנשי שוברים שתיקה למה חשוב שיתמקדו בתעמולה נגד המדינה בחו"ל, איזה לקחים אפשר ליישם מהחרם על דרום־אפריקה בתקופת האפרטהייד ואיך פעל למנוע את מינויו של דני דיין לשגריר בברזיל. חשיפה

    במשרדי "שוברים שתיקה" בתל־אביב אווירת דריכות. התאריך: 17 לדצמבר 2015. הסערה סביב נאומו של הנשיא ריבלין בכנס שערך עיתון "הארץ" בניו־יורק, בהשתתפות נציג של "שוברים שתיקה", בשיאה. ברקע הקמפיין האגרסיבי של "אם תרצו" שהציג את נציגי הארגון כ"שתולים" של ממשלות זרות.

    התחושה במשרדי הארגון היא של רדיפה קשה. קבוצה קטנה של כחמישה פעילים מרכזיים של "שוברים שתיקה" מתכנסת לשיחת תדרוך עם אלון ליאל, לשעבר שגריר ישראל בדרום־אפריקה ומנכ"ל משרד החוץ.

    את השיחה האינטימית מתעדות שתי מצלמות נסתרות ומכשיר הקלטה של ל', שתול מטעם ארגון "עד כאן" — ארגון ימני ששם לו למטרה להחדיר שתולים לארגוני שמאל ולתעד את הנעשה בהם מבפנים.

    בין היתר, אחראים אנשי "עד כאן" לתחקיר המדובר שפורסם בשבוע שעבר בתוכנית "עובדה" נגד פעיל השמאל, עזרא נאווי.

    נחזור למפגש במשרדי "שוברים שתיקה". הדיון המלא שהוקלט על ידי ל' הועבר אלינו בשלמותו. עיקרי הדברים שעלו בו מובאים כאן בקיצורים הנדרשים ומדברים בעד עצמם. "לאחרונה נוצר מחול שדים מאוד גדול סביבנו", פותח את השיחה נדב וימן, רכז הפעילים של הארגון. "במידה רבה מאוד, הוא יצא משליטתנו, מהשליטה המעטה שהיתה לנו על חלק מהדברים. הדבר העיקרי שמתקיפים אותנו בגללו הוא למה אנחנו תוקפים את ישראל בחו"ל, למה אנחנו מדברים אנגלית.

    וימן מסביר כי כדי לענות על הטענות נגדם הזמינו את ליאל שהוא "מומחה לעניין". "ליאל הוא חתיכת קליבר, איש מרשים", יאמר עליו בהמשך הערב. "הוא חבר טוב של הארגון ומלווה אותנו מתחילת הדרך".

    לליאל, כיום חבר במועצה הציבורית של ארגון "בצלם" ומרצה באוניברסיטה, אין אמנם קשר רשמי לשוברים שתיקה, אבל כבר בפתח דבריו הוא מספר לפעילים, "אני עוקב אחריכם במיקרוסקופ, הכל אני יודע. אני אנסה לתת לכם את המבט של מי שעוקב אחריכם כל הזמן, אבל בכל זאת מבחוץ. אני אסביר לכם למה אני חושב שהפעילות הבינלאומית היא קריטית".

    ליאל אף מציג לפעילים את עמוד הפייסבוק שלו שבו החליף לאחרונה, בעקבות הביקורת על הארגון את תמונת הפרופיל שלו ללוגו של "שוברים שתיקה". "כך אני נראה היום".

    מה אומרים בסמול טוק?

    במהלך התדריך שנמשך כשעה וחצי מעלה ליאל מספר פעמים את החרם שהטיל העולם על דרום־אפריקה בימי האפרטהייד.

    "הסנקציות על דרום־אפריקה הגיעו ברגע שדעת הקהל הבינה שבדרום־אפריקה השחור הוא הלבן והלבן הוא השחור, ברגע שזה קרה לדעת הקהל באירופה זה התחיל להתגלגל. אתם ראש החץ שאומר לעולם שהכיבוש הוא בלתי נסבל לנו ובלתי נסבל להם. זה בלתי נסבל לשני העמים, ואז ברגע שתהיה הכרה שזה בלתי נסבל יתחילו להתגלגל דברים".

    בתגובה לדברים נשאל ליאל על ידי הפעילים כיצד לענות לטענות נגדם שהם פועלים נגד ישראל בחו"ל: "איזה תשובה אתה נותן לעם, לא לנו המלומדים? מה אנחנו עונים לעם גם רשמי וגם בסמול טוק"?

    "תשובה שלדעתי אסור לענות אותה, למרות שהיא תשובה נכונה, שהקרב בתוך ישראל הוכרע", אומר ליאל. "זה מקומם אנשים עליך. הסיבה שצריך לומר היא כי אני מונע, וכל אחד מכם מונע על ידי המצפון.

    אני מקבל מהציבור הישראלי ריקושטים איומים. אני מאויים. כל החברים שלי מאויימים. אני מאמין שרק הקהילה הבינלאומית, כמו במקרה של דרום־אפריקה, יכולה לשנות את דעת הקהל".

    אחד הפעילים מתקשה לעכל את התשובה ומקשה על ליאל: "את הלגיטימציה שלנו אנחנו מקבלים מהציבור הישראלי, לא? אנחנו לא הולכים ראש בראש עם החברה הישראלית"?

    "איזה לגיטימציה יש לך"? שואל ליאל ועונה: "יש לך לגיטימציה של שני אחוז, אתה מבין. אבל איזה שני אחוז? של האנשים הכי מוסריים, הכי נבונים, שמסוגלים לראות 20 שנה קדימה, שלא שטופי מוח של הפרופגנדה הימנית המשיחית. רק מי שלא תלוי באף אחד. אני יכול לחתום לך שדיסקין ופרי חושבים אותו דבר. יאיר לפיד יצא נגדכם, אז פרי יודע שאם הוא יגיד מילה, הוא יעוף מהרשימה".

    ליאל אומר כי הוא מרשה לעצמו לדבר חופשי מפני ש"אני לא תלוי באף אחד. האוניברסיטה בתל־אביב לא תגיד שום דבר כי רבים מהפרופסורים שם חושבים כמוני. רק באמת עמוס עוז כזה, שכבר לא תלוי בקורא הישראלי או בקומפלימנטים מביבי. מה זה חשוב? אתם תקומו בבוקר ותבדקו איפה האמת שלכם. אם אתם חושבים שאתם צודקים אתם לא צריכים לתת הסבר לאף אחד".

    בנקודה אחרת בהרצאה אומר ליאל לפעילים: "זאת לא המומחיות שלכם, אבל אתם עם כל מאמר בתקשורת, עם כל פגישה עם חברי פרלמנט כאן ובחוץ, אתם עוזרים ליצור את האווירה שהכיבוש הוא לא לגיטימי".

    אל תפחדו מאף אחד

    ליאל, שהיה שגריר ישראל בדרום־אפריקה, מפליג שנים אחורה לסוף שנות השמונים ומתאר שלב אחרי שלב איך שלטון האפרטהייד בדרום־אפריקה הפך לבלתי לגיטימי, עד לקריסתו.

    "אני רוצה לעבור לקונטקסט שלנו. זה מאוד דומה", קושר ליאל בין סיפורי העבר מדרום־אפריקה להווה הישראלי.

    "אני חושב שאתם לא צריכים לפחד מאף אחד. אתם לא רוצים להיבחר. אתם עושים את הדבר הנכון. אתם התקווה של המדינה שלנו. נכון שכל כך הרבה אנשים חושבים שאתם טועים, אבל סיפרתי לכם על היהודים שעזרו לנלסון מנדלה. שם המשפחות שלהם לא דיברו איתם. הם היו בוגדים בלבנים, ביהודים, הם הוגלו, היו בכלא. אתם עוד לא התחלתם לשלם את המחירים האלה. אולי זה עוד יקרה. אתם התקווה. אתם החבורה ששוכבת על הגדר. יום אחד עם ישראל יילך בפתח שאתם יצרתם בגדר. אתם לא צריכים שום הסברים. אומרים לי בוא תתמודד פה, אבל פה אני לא יכול. פה אני מקבל פטיש בראש. אני לא יכול להתמודד פה".

    אחת מזירות הפעולה שבהן מציע ליאל להתמקד היא האו"ם, מפני שלישראל יש יותר כוח כדי לנטרל סנקציות של מדינות בודדות נגדה. "ככל שהמסגרת רחבה
    יותר האיחוד האירופי או האו"ם קל יותר לריב עם ישראל. (…) הכעס (של ממשלת ישראל — י"א) מתחלק על יותר. מה אתה יכול לכעוס על 28 מדינות? הזירה האו"מית היא המקום היחיד שבו אם מתקבלת החלטה, ממש אין לך מה לעשות.

    מה שאני אומר, מדינה לא יכולה לריב עם ישראל, גם לא בריטניה, לא צרפת, לא ארצות־הברית, בגלל הקונצנזוס שיש פה, בגלל הנחישות והנכונות לשלם מחיר. ביבי היה מוכן ללכת לקונגרס ולריב עם אובמה ולא קרה שום דבר".

    ליאל ממשיך ומסביר כי הקו האדום הבא, שיוכל להוביל למהפך בישראל יהיה "החלטת או"ם שהיא קונצנזוס עולמי שהגבול צריך להיות ב־67, החלטת מועצת ביטחון כזו היא רעידת אדמה. מדוע? היא ראש בראש עם המדיניות הקיימת, היא מכה קשה למדיניות הקיימת. כל החלטה שתתקבל באו"ם שהפלסטינים יסכימו על הטקסט שלה, לך על הטקסט הכי מתון, פה זה מבוכה אדירה. אם תהיה החלטה שמקבלות 9 מתוך 15 וארה"ב נמנעת ולא מטילה וטו, זה יכול להביא תהליך של גלישה לעצרת האו"ם, להצבעה שפלסטין מדינה חברה באו"ם".

    "אם עובר שפלסטין מדינה חברה, אף מחסום לא יירד", מבהיר ליאל לפעילים, "אבל (המשמעות היא, י"א) אנחנו כובשים של מדינה חברה באו"ם. זה מגלגל תהליך בלתי נמנע של התחלת השעייה שלנו מהאו"ם. זה בלתי נמנע. אין עוד מדינה באו"ם בהיסטוריה שהיתה כובשת של מדינה אחרת שהיא חברה באו"ם. את דרום־אפריקה סילקו מהאו"ם, הוציאו אותה. אף אחד לא יכול היה להשתתף באולימפיאדות. עם דרכון דרום־אפריקאי לא יכולת לנסוע בשום מדינה בעולם".

  15. 'שוברים שתיקה' ואלון ליאל: פעילות בחו''ל, חרם כמו בדרום-אפריקה וסיכול מינוי דיין בברזיל / חלק ב' ואחרון הגיב:

    בנקודה זו שואל אחד הפעילים את ליאל: "אני רוצה להחזיר אותך שוב לשוברים שתיקה, שמה בחוץ, אנחנו מה אנחנו"?

    "אתם ממש־ממש לא לבד. הפעילות צריכה להיעשות על ידי הרבה גורמים ביחד. היא צריכה ליצור תשתית מול המדינות המתנדנדות בתוך האו"ם. בתוך האו"ם וגם באיחוד האירופי, יש גוש נוח לביבי, אבל תמיד יש שתיים־שלוש מדינות עם התלבטות אמיתית איך להצביע. זה יכול להיות כל פעם מדינה אחרת. זה יכול ליפול על מדינה באפריקה או על מדינה באירופה. זה נפל שנה שעברה על ליטא, אז ליברמן פתח שגרירות שם והיא נמנעה. אתה לא יכול לדעת איך זה משפיע. כל מאמר שלכם, כל פגישה עם פוליטיקאי יכולה להגיע לדעת קהל, ולהגיע לאיזה מצב שראש המדינה נותן הוראה איך להצביע בעד או נגד. אני לא רואה דרך אחרת. המערכת הפוליטית (בישראל, י"א) היא אבודה".

    לנתק את ברצלונה מישראל

    כלפי חוץ ארגון שוברים שתיקה טוען כי עיקר עשייתו היא בתוך מדינת ישראל באיסוף עדויות חיילים, ושרק מעט מהפעילות נעשית בזירה הבינלאומית, אבל בתדריך הארוך שהם מקבלים מליאל לא נשמעת ביקורת על דבריו המעודדים אותם לפעול במרץ בזירה הבינלאומית.

    ליאל עצמו, מבהיר להם במפורש את עמדתו: "גם אם תאספו עוד מאה עדויות זה לא משנה" וכי מה שחשוב, זו הפעילות בחו"ל. "דמוקרטיה לא נעצרת בזה שהולכים להצביע", הוא ממשיך. "אתה רוצה לשנות משהו? לך למשה, לך ליוסף, תשכנע אותו, זה לא כל הדמוקרטיה.

    היציאה החוצה היא לגיטימית במצבים שיש חלק מהציבור שמרגיש שהקונצנזוס הוא שגוי ולא מוסרי ומוביל אותנו לאסון. אם היה בלי סוף זמן, הייתי מחכה לעוד דור עד שיפקחו לו את העיניים. העניין של ההתנחלות הוא לא משהו סטטי על כל המשמעות שלו…זה מצב חירום, אני חייב לצאת החוצה".

    אבל ליאל גם מביע עמדה סקפטית לגבי ההצלחה של מהלך באו"ם שיוביל לחרם וסנקציות על ישראל ולכן הוא מציע גם דרכי ביניים, כאלה שיטרידו את הישראלי המצוי. ואיך הכי קל לפגוע בתחושת הנורמליות של הישראלים? ניחשתם נכון, בכדורגל.

    כשליאל תיאר קודם לכן איך החל הנידוי של דרום־אפריקה עד למצב שבו לא ניתן היה להסתובב בעולם עם דרכון דרום־אפריקאי, שואל אותו אחד מפעילי שוברים שתיקה: "החרם של הספורט היה התחלה, לא"? וליאל עונה לו: "לא, זה בא ביחד. זה בא בחבילה". רכז הפעילים של שוברים שתיקה, נדב וימן, מגיב: "אם יעשו חרם ספורט על ישראל. אלוהים. באמת, אני אומר חרם ספורט על ישראל".

    "צריך ללכת על אותן נקודת שיכולות להוביל למפנה", מסביר ליאל, "שיכולות להגיע לכל חדר בישראל. קחו למשל את פיפ"א, אם היו מעיפים אותנו מפיפ"א, אז בית"ר מול הפועל תל־אביב, בשביל זה כדאי לחיות? בשביל המכות בין אוהדי בית"ר להפועל? תן קצת לנשום. קצת ברצלונה. אתם חושבים שזה לא יכול לקרות? זה עוד יכול לקרות".

    "זה כמעט קרה", אומר אחד הפעילים.

    "אני לא יודע אם אתם יודעים שוועדה של פיפ"א היתה אתמול ביריחו במפגש עם ראש ממשלת פלסטין. בדיוק על העניין הזה.(…) תארו לכם שפיפ"א אומרת, אין בעיה ישראל יש לכם יופי של כדורגל, אבל בית"ר אריאל ובית"ר גבעת זאב שישחקו בליגה הפלסטינית. זה מספיק לנו. מספיק. אני מסתכל על זה, אני לא חושב שפיפ"א יכולה להחליט אחרת. פלסטין זאת מדינה חברה בפיפ"א שבלב השטח שלה יש קבוצות כדורגל שלא משחקות בהתאחדות הכדורגל שלה. מה זה"?

    אני דואג למדינה

    בשלב מסוים עובר ליאל לדבר על המאבק האישי שלו נגד מינוי דני דיין, לשעבר יו"ר מועצת יש"ע, לשגריר בברזיל.

    מהפעילים שהקליטו את התדריך הוא מבקש לסגור את מכשיר ההקלטה. ליאל לא מעלה בדעתו כי גם מצלמה נסתרת מתעדת את השיחה. "דני דיין זה האליטה של האליטות", הוא מסביר להם. "ידענו שדני דיין זה אליטות. פעם היה א.ד גורדון ובורוכוב, היום זה דני דיין. הוא החלוץ. אנחנו הלכנו לשגריר הברזילאי ואמרנו לו, הוא אולי ביג שוט בפנים, אבל בחוץ הוא ראש המתנחלים, אל תאשרו אותו. לא יכולתי לצאת שבוע מהבית. יותר גרוע ממה שעובר עליכם עכשיו. שבוע לא יכולתי לצאת. למה? דיגדגנו את האליטה. שלי יחימוביץ' ובוז'י הרצוג כעסו איך אנחנו עושים את זה, איך העזנו לצאת נגד האליטה…בארץ הם אליטה, בחוץ הם עבריינים. לא אישרו את דני דיין כבר שלושה חודשים…ביבי מפעיל לחצים".

    בתום המפגש מודה וימן לליאל על הזמן שהקדיש להם: "אני אגיד לך תודה רבה, זה היה פוקח עיניים". בהחלט.

    אלון ליאל מוסר בתגובה לכתבה: "אני חי ופועל אך ורק מתוך דאגה לעתידה של המדינה אותה שירתתי במשך למעלה משלושים שנה. אין סיבה להקליט ולצלם אותי בחשאי, דעותיי מוכרות היטב ואני אומר אותן מעל כל במה. אני מכבד עמדות של אחרים ומצפה שיכבדו גם את עמדותיי. הציטוטים גזורים מתוך מפגש עומק בן שעתיים שהתמקד בלחץ המופעל על ישראל בעולם ובלחצים שעוד יגיעו. אני באופן אישי נגד חרם על מדינת ישראל. יחד עם זאת, הניסיון לרדוף ולדכא ארגונים בחברה האזרחית מזכיר את הימים האפלים של האפרטהייד הדרום־אפריקאי".

    מ"שוברים שתיקה" נמסר בתגובה לכתבה: "אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, הוא קצין מוערך ונכה צה"ל ששילם בדמו על הגנת המדינה. שמחנו ואף היינו גאים להיפגש עימו, כפי שאנחנו נפגשים עם מספר רב של אנשים, בעלי מגוון דעות, כחלק מתהליכי פיתוח ולמידה של הצוות".

    "מדובר בפגישות בהן מתנהל שיח פתוח בין אנשי צוות ופעילים. שוברים שתיקה הוא ארגון של למעלה מאלף חיילים וחיילות שלכל אחד יש את דעותיו ועמדותיו הוא. אנחנו לא ממשטרים את ההתבטאויות שלהם ולא מתכננים לעשות כך בעתיד. עמדות הארגון, גלויות וידועות והן העמדות שמופיעות בפרסומים רשמיים של הארגון".

    http://yedioth.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4752116,00.html

    http://rotter.net/forum/scoops1/280103.shtml

    תגוביות:

    1.אלה כבר לא גייס חמישי. מדובר במחבלים ובוגדים במדינת ישראל. מי שמחבל במעמדה של מדינת ישראל לא טוב יותר מעזמי בשארה.

    2.חבורות מרגלים ובוגדים.

  16. אורי משגב משקר וטוען שהוא לא השווה את חיילי צה״ל לנאצים הגיב:

    כך כותב בן דרור ימיני:
    בשבוע שעבר היה לי עימות עם אורי משגב בתוכנית של לונדון (לשעבר וקירשנבאום).

    בין השאר טענתי שם שהנסיון לתאר את ישראל כמפלצת לא מקדם את השלום, ושמשגב עצמו, כאשר הוא קורא לחיילי צה"ל נאצים – הוא חלק מהדמוניזציה.

    אני? מה פתאום? מעולם לא אמרתי דבר כזה על חיילי צה"ל. זו תעשיית שקרים! זה מה שהוא זעק.

    ובכן, משגב אמר גם אמר.

    לאחר התוכנית שלחתי לו את המשפט המדויק שאמר:

    "הכיבוש הצבאי והשליטה על עם אחר הפכו אותנו ליודו-נאצים".

    אבל לא אמרתי חיילים, ענה לי משגב.

    כשאומרים כולנו, החיילים כלולים, עניתי לו. ובכל מקרה, המאמר היה על חיילי צה"ל.

    חשבתי שמשגב יהיה בוגר דיו כדי לומר: טעיתי, זו היתה התחלקות, חיילי צה"ל אינם נאצים.

    אבל במקום להתנצל, במקום לומר שטעה, הוא פרסם את העימות בינינו.

    אין לי שום עניין לכסח את משגב. אני חושב שהוא עדיין יכול לחזור בו. כולנו טועים. גם לי זה קורה. זה אנושי. אבל להתעקש על השקר, גם כאשר השקר נחשף?

    לצפיה בדיון המלא:

    https://www.facebook.com/LondonKirsh10/videos/940403139348351/

  17. האם שרותי הבטחון של ישראל לא חושבים שהחלאות האלה מהווים סכנה לאזרחי ישראל היהודים? הגיב:

    השינאה והאנטישמיות שהם מפיצים ברחבי העולם מסכנים את היהודים בעולם ואת הישראלים המטיילים בעולם כולו. יש להעמידם לדין מיד גם אם מערכת המשפט כוללת מקורבים בני משפחה שלהם!!!

  18. מספר ערבים ויהודים אשר חיים מערבה לנהר ירדן – השתווה . .
    לא הגיוני לדרוש הכרה בינלאומית על כך שארץ ישראל שייכת ליהודים כאשר לרבע מאזרחי המדינה אין שום קשר ליהדות . .
    קודם כל חייבים לחזור למהות של החלטת האו"ם על חלוקת הארץ (למהות ולא לגבולות) . .
    לצערינו ישראל מזמן הפכה למדינה דו – לאומית . .
    פתרון "שתי מדינות" חסר משמעות בלי שינוי אזרחותם של ערביי ישראל . .
    ערביי ישראל קיבלו אזרחות ישראלית בניגוד לחוק בינלאומי . .
    מהות החלטת האו"ם על חלוקת הארץ היא לצור שתי מדינות לאום עם רוב יהודי מוחלט במדינת העם היהודי . .
    לכן כפיית אזרחות ישראלית על ערבים בשנת 1952 מנוגדת להחלטת האו"ם . . די לכפות אזרחות ישראלית על לאום עוין ! .

    מייד לאחר הקמתה של מדינה ערבית "מינוס", ממערב לנהר ירדן או בסיני (עדיף כמובן שיחזור שליטה ירדנית או מצרית) , ערביי חיפה, נצרת, עכו, כפר קאסם, גליל, נגב, רהט, סכנין, יפו, ירושלים, לוד וכו' חייבים להפוך לאזרחים של מדינה שלהם החדשה . . אין שום הבדל בין ערבים ברמאללה, חברון, עזה לבין ערבים בירושלים, עכו, יפו . .
    ערבים אשר מתגוררים בישראל ישלמו מיסים לרמאללה ומשם יקבלו קצבאות, ביטוח בריאות, תקציבים לבתי ספר וכו' . .
    לאחר הפרדה כלכלית יבוא גם טרנספר מרצון ויהודים יעזרו לערבים . .

    במאה ה- 21 ישראל הפכה לחממה לעם הערבי . . לא רק מזרח ירושלים , הרבה מקומות בגליל ובנגב כבר מסוכנים ליהודים . .
    אם היהודים לא רוצים להמשיך לחיות במדינה דו-לאומית , לא רוצים הפיכת הגליל לקוסובו , לא רוצים תוך דור אחד להפוך למיעוט בישראל,
    אז חייבים להתכונן למשאל עם (כמו בסקוטלנד), המבוסס על החלטת האו"ם לחלק את פלסטין לשני עמים . .
    יהודים לא ישרדו במדינה דו-לאומית . .
    המפלגה אשר תארגן משאל עם בנושא: "שני עמים – שתי אזרחויות" , תכפיל את נוכחותה בכנסת . .
    אפשר להיפרד מערבים גם בחקיקה בכנסת . . כך למשל נפרדו צ'כים וסלובקים, העמים כמעט זהים . .
    עוד דוגמה לחיקוי – הפרדה יוונים וטורקים בקפריסין . .
    משאל עם על אופי המדינה יאחד יהודים בארץ ובכל העולם:
    עשירים ועניים, אשכנזים ומזרחים, חילונים ודתיים, ותיקים ועולים, ימנים ושמאלנים . .

    ערבים לא הצליחו להרוס את מדינת היהודים מבחוץ , אסור לתת להם להשלים את המזימה מבפנים . .
    נצחנו בכל מלחמות .. האם יש עוד מקרה בהסטוריה כאשר המנצח העביר חלקי ארצו לאויב המובס ?.. גבול המזרחי נקבע לפי מאזן הכוחות . .
    הגיע הזמן לשחרר את ה"נכבשים" ולהשוות זכויות ערבים בחיפה ויפו לזכויות יהודים ברמאללה ועזה . .

    אזרחות פלסטינית-ירדנית ושועפאט לערבים, אזרחות ישראלית וירושלים ליהודים . .
    שני עמים – שתי מדינות – שתי אזרחויות !

  19. ב 20 ביוני התקיים בחברון טכס השקת הספר במרכז ההסתה של עיסא עמרו.
    עיסא עמרו שמופיע מידי שנה באו"ם בג'נבה שם משמיץ את ישראל ואף קרא להחרמתה, בין שאר פעולותיו הפרוקטיביות, מתהדר בנוצות של פעיל זכויות אדם ומתאר את ארגונו צעירים נגד התנחלויות – כארגון שפועל ללא אלימות.
    (כל מי שמכיר את הגזרה יודע שהפרות הסדר והאלימות יוצאות מבית מדרשו של עיסא עמרו)
    בטכס המדובר בו הוזמנו דיפלומטים מהעולם וראשי חברון הערבית, הקריאה פידא גיריס את הקטע המוזכר בכתבה בערבית ובאנגלית.
    לאחריה דיבר יהודה שאול מראשי שוברים שתיקה.
    יהודה שאול הודה לעיסא עמרו על יותר מעשר שנים של פעילות משותפת למטרות משותפות. יהודה שאול הודה לעיסא על יותר מעשר שנים שבו עיסא מארח את הקבוצות של שוברים שתיקה.
    יהודה שאול תיאר שעבד על הספר הזה שלוש שנים שהם כמו השנים ששירת בצבא.
    ראיתי את כל זה בסרט ששודר בשידור חי מהאירוע, אך למחרת כל הסרטונים של הדוברים נשארו ורק סרט זה הורד…