חוק שכירות הוגנת והמדרון החלקלק של סתיו שפיר

חוק שכירות הוגנת שעבר אתמול בוועדת חוקה, ממחיש את השבריריות של החירות ואת הקלות בה ניתן להידרדר לתהום הפופוליזם

היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. סתיו שפיר, צילום: יונתן זינדל /פלאש90

שנים רבות חלפו על חוק השכירות ההוגנת, מאז הוצע בעקבות המחאה החברתית. באחת ההצעות הראשונות, שהגישו שלי יחימוביץ' וכרמל שאמה ב-2010, דובר על הגבלת העלאת שכר הדירה; הגבלה על גודל הפיקדון; הגבלה על צ'ק הביטחון; הגבלה על תנאי מחיה ובהם "תאורה תקינה בכל חדר, דוד תקין לחימום מים, מקלחת, שירותים, מים זורמים בשירותים ובמטבח, נקודות חשמל בכמות מספקת וכן דלתות וחלונות תקינים"; הקמת "נציבות שכירות" בראשות "נציב השכירות הארצי" וצורך באישור שלה להעלאה של דמי השכירות מעבר לקבוע בחוק; ועוד ועוד.

אין ספק שהצעה כזו, לו התקבלה, הייתה גורמת נזק אדיר. פיקוח על מחירי השכירות התברר כאסון בכל מקום שבו התקיים, כפי שגם נאמר במפורש במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנמסר לידי סתיו שפיר. מובן שסתיו שפיר התעלמה מכך, והחוק שהיא הגישה היה מסוכן באותה מידה כמו זה של יחימוביץ'.

והנה הגיע לזירה לוחם צדק חברתי חדש: ח"כ רועי פולקמן ממפלגת "כולנו", שלחץ לאישור גרסה משלו לחוק "השכירות ההוגנת". כעת, לאחר ששרת המשפטים איילת שקד ניטרלה את החלקים המזיקים ביותר בו, ולאחר דיונים נוספים בוועדות הכנסת, אושר החוק (למעשה: תיקון לחוק השכירות והשאילה) לקריאה שנייה ושלישית.

בחוק שהתקבל יש בשורה טובה ובשורה רעה. הבשורה הטובה היא שהוא לא כל כך גרוע כמו שהוא התחיל. סעיפים רבים הוסרו ורבים אחרים רוככו, כך שהנזק הגדול שחוק בסגנון יחימוביץ'-שפיר היה גורם לו, נמנע ברובו.

הבשורה הרעה היא שעדיין מדובר בחוק שהוא מיותר בכללו, ומזיק – אף כי לא בצורה קשה – בחלק מסעיפיו. הוא כולל סעיפים חסרי משמעות כלכלית כלשהי, כמו הטלת תשלומים מסוימים על המשכיר דווקא (כאילו שהמשכיר לא יכול לעדכן את שכר הדירה כך שאותם תשלומים יגיעו בסופו של דבר לשוכר), וכן סעיפים שיש בהם פוטנציאל נזק במקומות שיש בהם ביקוש רב לדיור והחוק עלול לגרום לעליית מחירים או לתופעות רעות אחרות שנגרמות כתוצאה מפיקוח על השכירות.

מה בדיוק כולל החוק?

אתר הכנסת מונה תשעה סעיפים של "עיקרי הצעת החוק". נעקוב אחריהם, סעיף אחר סעיף:

הסעיף הראשון מונה דירות שהחוק לא יחול עליהם, כמו שכירות דירה לנופש, או במעונות סטודנטים, דירות יוקרה, קרובי משפחה, שכירויות קצרות או ארוכות. וזו כבר התחלה מעודדת: צמצום הנזק, תוך ניכוי הקבוצות העיקריות העלולות להיפגע מן החוק. נמשיך:

  1. הצורה והתוכן של חוזה שכירות למגורים

חוזה שכירות למגורים ייערך בכתב, ייחתם בידי שני הצדדים והעתק ממנו יימסר לכל אחד מהם. החוזה יכלול בין השאר, פרטים מהותיים כמו פרטי הצדדים לחוזה, תיאור הדירה המושכרת וציון מקומה, תקופת השכירות, דמי השכירות, פגמים בדירה ועוד. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות חוזה שכירות למגורים מצוי, שהוראותיו יחולו במצב בו החוזה בין הצדדים אינו כתוב.

כאשר חוזה אינו כתוב, סכסוך בין הצדדים שיגיע לבית המשפט יצטרך להיסמך על דברים כלשהם – בין אם זה הנוהג הרווח או שיקולים אחרים. חוזה שינוסח על ידי שר המשפטים במקרים כאלה אינו מזיק יותר מן המצב הקיים, ואולי אפילו יעזור לחסוך אי-הסכמות ואי-הבנות. הרי לנו שני סעיפים סבירים.

הלאה:

  1. דירה ראויה למגורים

המשכיר יחויב למסור את הדירה המושכרת כשהיא ראויה למגורים. לעניין זה, נקבעו בתוספת להצעת החוק תנאים בסיסיים שבהיעדרם הדירה אינה ראויה למגורים, כדוגמת קיומה של מערכת נקזים, מערכת חשמל ופתחי אוורור. במצב זה השוכר יוכל לבטל את החוזה בכל עת.

סעיף הדירה הראויה למגורים היה מוקש חמור במקורו. הרי כל שוכר מגדיר "דירה הראויה למגורים" בצורה אחרת; ואם יש דירה שמישהו רוצה לגור בה כי המחיר שווה לו את זה, לא ברור מדוע שהמחוקק ימנע ממנו זאת; הקומיקס "האיזם" המחיש זאת היטב. התוצאה הברורה של חוק האוסר על השכרת דירות שבעיני המחוקק אינן ראויות למגורים תהיה הוצאת דירות מן השוק והעלאת מחירים, כמו גם הרחבת השוק השחור. עם זאת, בחוק החדש צומצמה מאוד הגדרת ה"דירה שאינה ראויה למגורים", עד כדי כך שיש להניח שמעטות הדירות שהוא חל עליהן, כך שהנזק שלו – הגם שהוא קיים – אינו רב מאוד.

שני הסעיפים הבאים קובעים כללים על תיקון פגמים וליקויים ותשלומים שבהם נושא השוכר. למיטב הבנתי, הצדדים יכולים להסכים על תנאים אחרים בחוזה מפורש, ועל כן הסעיפים הללו אינם מזיקים.

סעיף מס' 6 מדבר על הגבלת גובה סכום הבטוחות ותנאים למימושן. גם כאן מדובר בריכוך משמעותי לעומת ההצעות המקוריות, כאשר התנאים שנקבעו בחוק בדרך כלל אינם שונים מהתנאים הרגילים בשוק, ולכן ההשלכות של הצעת החוק מוגבלות. עם זאת במקומות שבהם אכן דורשים בטוחות שחורגות מהתנאים הללו, הצעת החוק שוב תזיק: משום שהתנאים נובעים ישירות מהמצב בשוק הדיור, והמצב בשוק הדיור לא ישתנה בעקבות החוק. מה שישתנה הוא שבעלי הבתים ימצאו דרכים עוקפות ומזיקות יותר לבטח את עצמם, אם בהעלאת שכר הדירה, או באפליה גדולה יותר וכן הלאה.

סעיף 7 מדבר על אי התאמה של המושכר – כלומר פער בין מה שהובטח בחוזה לבין מה שקוים, וההשלכות של הדברים על קיום החוזה. בסעיף זה אין קושי מהותי: ודאי שביחסים בין שוכר ומשכיר צריך שתהיה התאמה בין המוסכם לבין מה שמתבצע בפועל.

סעיף 8 עוסק בשינויים של השוכר בדירה המושכרת בהסכמת המשכיר, והכללים שנקבעו הגיוניים, וככל שניתן לחרוג מהם באמצעות חוזה שיפרש אחרת, אין בהם שום נזק.

סעיף 9 מציע ש"אם לא הוסכם על תקופת השכירות או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום תקופת השכירות שהוסכם עליה, בלי שהוסכם על תקופה חדשה, כל צד יהיה רשאי לסיים את השכירות על ידי מתן הודעה לצד השני בתוך זמן סביר". אלו כללים סבירים להתנהלות במקרה של חוזה שאינו מפורש ועל כן שוב אינם גורמים נזק.

אם כן, בחינה מדוקדקת של החוק החדש מגלה שרוב הסעיפים בו אינם מזיקים, למרבה המזל. שני סעיפים בעלי פוטנציאל נזק הם זה המדבר על "דירה הראויה למגורים" וזה המדבר על הגבלת גובה הבטוחות – אלה רוככו מאוד מההצעות המקוריות, אך במקרי הקיצון שהם עדיין חלים בהם, הם יזיקו. מעבר לכך, עצם המחשבה כאילו המחוקק הטוב והמיטיב יכול להושיע את שוק הדיור על ידי התערבות במשא ומתן בין אנשים, במקום על ידי הסרת חסמים המונעים בנייה רחבה יותר ומגורים בכל מקום שירצה האדם – היא כשלעצמה מזיקה, ולכן עצם קיומו של החוק הוא אנדרטה מעציבה לטיפשות האנושית.

עם זאת בשורה התחתונה עלינו להודות לשרת המשפטים, איילת שקד, שעשתה רבות כדי לעקור את החוקים מתוכניהם המזיקים, וכן לח"כ רועי פולקמן, שעל אף הרטוריקה ה"חברתית" שלו העביר חוק שבסופו של דבר הוא לא מזיק ברובו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 תגובות למאמר

  1. בלי פיקוח על גובה השכירות החוק נטול שיניים וחסר ערך. הפיקוח כמובן הכרחי, כדי למנוע עושק וסחיטה מתמשכים. החלופה לכך היא בנייה מסיבית של דיור להשכרה ע"י המדינה, מה שיגביר דרמטית את ההיצע ויוריד את המחירים. גם זה כמובן לא קורה. אני בהחלט תומך במשנה המדינית בטחונית של האתר הזה, ובחלק מהמשנה החברתית שלו, אבל בכל מה שקשור לכלכלה, אתם קטסטרופה.

    1. אתה צוחק עלי נכון? מידה כבר כתבו כמה וכמה מאמרים על זה, חלקם כאן:

      https://mida.org.il/2017/02/10/%D7%9E%D7%AA%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%92%D7%A2-%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%95-%D7%99%D7%95/

      https://mida.org.il/2015/08/03/%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%9C%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%A6/

      https://mida.org.il/2015/05/20/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D/ (תרגום של הכלכלן האיכותי תומס סואל, מומלץ בחום)

      ואפילו אסכם לך – בשוק (כל שוק – משוק חופשי לשוק קומוניסטי, אף על פי שקשה יותר לראות את זה בצורה ישירה בשני), ערך מוצר נקבע על ידי ההיצע והביקוש שלו, שבתורם קובעים דברים כמו כמות המוצר בשוק ומחירו (הישיר בכסף או מחירים נסתרים, דוגמא לכך תראה בקרוב). פיקוח על מחירי הדיור מגדיל את הביקוש (כי המחיר נמוך בצורה מלאכותית ממה שהוא היה אמור להיות) ומקטין את ההיצע (כי פחות משתלם לבנות ולקנות דירות במחירים הנמוכים יותר). בשוק חופשי רגיל, המחירים היו עולים והכל היה מסתדר, כי מחירים גבוהים יותר גורמים לתופעה ההפוכה. אך בשוק מפוקח, המחירים לא יכולים לעלות. התוצאה – מחסור מתמשך בדירות, אשר מונע מאנשים להשכיר אותן (זהו המחיר הנסתר לדירה, שלא פשוט מתפוגג באוויר). אשר לפיתרון השני שלך – בניית דירות ממשלתית עולה כסף, שיגיע מכספי מיסים שמורידים רצון לעבודה ופוגעים בכלכלה, או דרך הגירעון, שהוא עוד מיסים בעתיד. הפיתרון היחיד הוא לפרק את רשות מקרקעי ישראל ולמכור קרקעות בקצב גבוה, לכל הדורש. כך המחירים הגבוהים בשוק והקרקעות הנוספות לבנייה יפעלו לטובת אזרחי ישראל ומחיר הדירות ירד.

    2. מסבירים לך שבכל מקום בעולם בו הונהג פיקוח על מחירים, חלה פגיעה גדולה בשוק הדיור – הזנחת דירות, שוק שחור, הקטנת מספר הדירות, וכו', ואתה בוחר להתעלם.
      העושק היחיד הוא המדינה שגובה הון במיסים על הקרקע והבנייה

    3. דני, פיקוח על מחירים יוצר תמיד שוק שחור, שהמחירים בו גבוהים יותר (כי המוכר מסתכן). בשוק הלא שחור, פשוט אין מוצרים במחיר המפוקח. אתה יכול לקבל דוגמאות מאיפה שרק תרצה: פיקוח על מחירי בנייה לחיילים אמריקאים אחרי מלחמת העולם השנייה, הפיקוח על מחירי הדלק בארה"ב בשנות השבעים, או פיקוח על מחיר ניר הטואלט בוונצואלה בשנים האחרונות. התוצאה תמיד אותו דבר. אין כאן שום עושק. בן אדם משכיר נכס תמורת הכנסה שנתית של 3% ממחיר הנכס. איפה העושק?

    4. תיקוני טעויות:
      סליחה, דן, שקראתי לך דני.
      מחירי דיור לחיילים, לא מחירי בנייה

    5. לידיעתך, לפני כמה שנים שר האוצר פרסם את הנתונים הבאים: כ50% מהדירות מגיעות מקרקע שביידי המדינה, וכ50% מקרקע ביידים פרטיות. כ93% מהקרקעות נמצאות ביידי המדינה, וכ7% ביידים פרטיות. עכשיו תחשוב טוב, מה כדאי, לסמוך על המדינה המסורבלת והבזבזנית שכל עובד שלה לא מתוגמל לפי תרומתו אלא לפי הנזק הפוטנציאלי שהוא יכול להסב, לבנות לנו עוד דירות לאור היכולת העלובה שהיא הוכיחה, או לשחרר את השוק ולתת לשוק החופשי לעשות את שלו. נגיד שהמדינה תחזיק 7% מהקרקעות ו93% יהיו ביידים פרטיות ואז יבנו פי 7 יותר דירות בשנה

    6. חברים, לטעמי אתם מבזבזים את זמנכם על אותו "דני". בין אם הוא קיים או לא, כנראה שראשו ריק לאחר שעבר אינדוקטרינציה סוציאליסטית, ואני אסביר, על פי תגובתו, שורה-שורה:
      "בלי פיקוח על גובה השכירות החוק נטול שיניים וחסר ערך." – זה כנראה המשפט הקוהרנטי היחידי שהוא מציע, למרות שהוא לא מגבה אותו, אז אעשה זאת בשבילו. פשוט מאוד – ללא אכיפה, אין לשום חוק משמעות. אבל, זה כלל לא נושא הדיון כאן. אנחנו מדברים על האם בכלל יש צורך בחוק הזה. המאמר טוען שלא, ואני מסכים איתו.
      "הפיקוח כמובן הכרחי, כדי למנוע עושק וסחיטה מתמשכים." – והנה הוא מתחיל. אין כאן כלום, זו אמירה ריקה, פשוט הצהרה בלי גיבוי. שימו לב לשימוש במילה "כמובן". כי מי שלא מסכים איתו הוא קפיטליסט חזירי (או במקרים אחרים גזען, מיזוגן, פשיסט וכו'). בהמשך יש פניה אל הרגש במילים כמו "עושק וסחיטה", שוב בלי להגדיר אותן ובלי לבסס את הטיעון. שטחי עד כדי גיחוך ואינו ראוי ליותר מקימוט קל של השפה.
      "החלופה לכך היא בנייה מסיבית של דיור להשכרה ע"י המדינה, מה שיגביר דרמטית את ההיצע ויוריד את המחירים." – שוב, הצהרה ריקה מתוכן המבוססת על חוסר הבנה בסיסית של השוק. הכיצד תבנה דווקא המדינה עוד דירות? עם איזה כספים? מאיפה המדינה מקבלת את משאביה, שהרי המדינה, פר-סה, אינה מייצרת דבר? נכון, ממיסים ואך ורק ממיסים. אדון גאון כאן לא מבין את זה, כי הוא חושב שכסף מגיע מארץ הפלאות עם הקשת בענן וחדי קרן, ולא מעבודה של אנשים. ובכלל, אני מאוד נזהר מאנשים שמצהירים "הפתרון הוא X" לבעיה סבוכה ומורכבת.
      "גם זה כמובן לא קורה." – שוב ה-"כמובן" שלו, משום שמישהו חייב לו משהו, ברור.
      " אני בהחלט תומך במשנה המדינית בטחונית של האתר הזה, ובחלק מהמשנה החברתית שלו, אבל בכל מה שקשור לכלכלה, אתם קטסטרופה." – והנה השקר הרגיל של הטוקבקיסט בתשלום. "אני בכלל ימני, אבל אתם כולכם מטומטמים". ובתור מה אדון "דני" אומר את הדברים? בתור כלכלן מומחה או בתור קשקשן בלתי נלאה?

      בקיצור, אפשר להתעלם מתגובות כאלה. הן אינן מוסיפות דבר, המפרסם שלהן לא ישתכנע וחומת הבורות והבהמיות לא תתנפץ. הסיבה היחידה שאני רואה למה בכל זאת להגיב לכאלה היא למען הקהל ששומע וקורא, כי תמיד יש מישהו שלא לגמרי יודע, או לא לגמרי החליט, וצריך שיראו לו איך העולם עובד. וצריך להראות לו איך לא בונים טיעון (ע"ע אדון "דני") ואיך כן בונים טיעון (ע"ע רוב התגובות ל"דני").
      סה"כ, די משעשע.

    7. פיקוח על גובה השכירות יכול להעשות במדינות קומניסטיות – בדמוקרטיה זה עניין של הציע וביקוש.

  2. בתור משכיר התגובה של מגיב מס 2 אוילית. יש בעיה בטרוף של העלאת השכירות . יש כאן כשלי שוק לצערי.

    1. "בתור משכיר"?
      מה זה אמור להביע "בתור משכיר"??
      ובתור שוכר? ובתור בעלים? מה שייכת האמירה לעצם העניין? אני, בתור טנק מרכבה סימן 3, חושב שהתגובה של מגיב מס' 3 מריחה מלחמניות טריות ושדות חרושים. הנה, מה הקשר?
      העמדה הספציפית שלך כרגע אינה צריכה להשפיע על המציאות או על הטיעונים – בין אם אתה משכיר, שוכר או בת יענה. נסה לטעון טיעון לעניין ולהסביר ולבסס את דברייך, אחרת אתה רק מוציא רוח.
      "ש בעיה בטרוף של העלאת השכירות" – תסביר ותוכיח או לך מכאן.
      "יש כאן כשלי שוק לצערי." – תסביר ותוכיח או לך מכאן.
      בפעם הבאה – תסביר ותוכיח או לך מכאן. יש לנו מספיק דמגוגים.

  3. יש בעיה חמורה בשוק השכירות שאף אחד לא מדבר עליה. הבעיה היא חוק הגנת הדייר.
    החוק מגביל את זכותו של בעל הדירה על דירתו. כך לדוגמה, אם השוכר הפסיק לשלם באמצע תקופת השכירות, או מסרב לעזוב את הדירה בתום תקופת השכירות, לא ניתן לסלקו מהבית, ויש לעבור תהליך בירוקרטי ארוך ומייסר דרך מערכת ההוצל"פ, (תהליך שאורך חודשים ארוכים ויותר) שמטרתו רק לפנות את השוכר מהדירה. בינתיים השוכר גר בדירה בחינם, ובעל הנכס מנוע משלפץ אותה/ להשכיר אותה לאחרים. לחילופין, בעל הדירה יכול לנסות לפנות את השוכר בכוח- ובמקרה הזה יתכן שימצא את עצמו במעצר במקום השוכר.
    העיוות הזה- הוא זה שגורם לבעלי הדירות לדרוש בטוחות דרקוניות, לדרוש מחיר גבוה יותר משוכרים שנראים להם בעייתיים (בנושא הזה), ולסרב לבצע תיקונים בדירה במהלך השכירות כאשר השוכר אינו משלם דמי שכירות, או חייב כסף למשכיר, או נמנע מלתקן נזקים שהוא עצמו גרם.
    הפתרון הוא פשוט: להפוך את הקערה כך שהשוכר יצטרך להיאבק כדי להישאר בדירה, ולא שהמשכיר יצטרך להיאבק כדי להוציא את השוכר.
    לחוקק חוק "שילמת- גרת, לא שילמת- לא גרת", שיחייב את השוכר לשלם מראש עבור תקופת המגורים, כמו כרטיס חיוב. תשלם על שנה- תגור שנה. תשלם על חודש- תגור חודש. אם לא שילמת- יש לך עשרה או חמישה עשר יום להזמין הובלה ולעבור לדירה אחרת/ להורים/ לרחוב. (שבמהלך הימים הללו, המשכיר יכול לנהל מו"מ עם השוכרים הבאים, אך לא לחתום על חוזה מולם, שכן אם ברגע האחרון הדייר הנוכחי ישיג את הכסף, תהיה לו זכות קדימה.)
    השוכר ישלח אסמכתא על כל תשלום לעו"ד, (תוך שלושה או חמישה ימים מהמועד שבו היה אמור לשלם) וברגע שתהיה חסרה אסמכתא- ניתן יהיה לקבל צו פינוי מיידי, שימומש תוך שבועיים. חברת עמידר, שמסייעת בשכ"ד, תחוייב לשלוח את האסמכתאות תוך שעה מרגע שהעבירה את התשלום למשכיר, ואם לא- תחוייב לפצות את השוכר ללא הוכחת נזק.
    וכמובן לטפל בנושא האכיפה,
    להקים בכל תחנת משטרה מחלקה קטנה שתטפל רק בבעיות הללו, לשוטרי המחלקה תהיה גישה מיידית לשופט או לרשם הוצל"פ, השוטר יציג לשופט/ רשם את החוזה ואת רשימת האסמכתאות מהעו"ד, וחסל סדר שוכרים גנבים.

    זוהי כרגע הבעיה העיקרית בשוק השכירות ומוזר שמתעלמים ממנה.
    כשל שוק נוסף: שוכרים שמחריבים את הבית ולאחר העזיבה לא משלמים, ואין איך לגבות מהם את הכסף. (למעט במערכת המשפט הזריזה שלנו).

    אם יחוקקו פיקוח על המחירים- אנשים לא ישכירו דירות לשוכרים בעייתיים, כי זה לא כלכלי, וגורר המון הוצאות.
    השלב הבא של שפיר ושות' יהיה חוק למניעת אפליה בשכירות- שיחייב את בעלי הדירות להשכיר את דירתם לכל צרוע פיסח וחירש שמקבל ביטוח לאומי עמידר וקצבאות נכות ומבזבז אותם בטוטולוטו בבוקר ה-28 בחודש.- ואז יתפתח שוק שחור של דירות להשכרה.
    אחר כך המדינה תטיל מס על דירה ריקה כדי שלא ישתלם להשכיר מתחת לרדאר. ואז דמי השכירות בשוק השחור יעלו יותר.
    יאללה תנו לבני אדם לחיות.

    1. שרון –
      אני מבין את כוונתך, אבל יש כשל עמוק בלוגיקה שלך. הבעיה אינה בהכרח בחוק הגנת הדייר או בחוק הגנת המשכיר, אלא בעצם המעורבות של הרגולטור בנושא. אי אפשר לפתור את המחלות בתחום הזה באמצעות המרפא הדמיוני של התערבות ממשלתית באמצעות החוק, זה פשוט לא עובד (במבחן המציאות, לא בראש שלי. ע"ע חוקים דומים במדינות מערב אירופה וארה"ב שנכשלים האחד אחרי השני).
      אני מסיק, בזהירות, מתוך תגובתך כי אתה כנראה בעל דירה. ובכן, גם אם כן וגם אם לא, אתה מסיים את דבריך ב-"יאללה תנו לבני אדם לחיות." ואתה לא רואה את הסתירה הבסיסית שבדבריך. ברגע שאתה עושה שימוש במדינה ככלי נשק נגד הצד השני, נגמר הסיפור. הרי חלק גדול מהבעיות בתחום נובעות בדיוק בשל מעורבות המדינה, אז כיצד מעורבות נוספת תפתור אותן? הפתרון אינו בהעברת התמיכה מצד אחד אל הצד השני (וגם לא במעורבות שווה בשני הצדדים, אלוהים ישמור!), אלא דווקא להיפך – בהפחתה משמעותית של מעורבות הפקידים הממשלתיים בתחום. אין למדינה ולא צריכה להיות לה יד ורגל בתחום הדיור, ובא לציון גואל.

    2. יפה נושא פינוי שוכר סרבן. זה מרתיע את משכירי הדירות להשכיר דירה. היות ואין אפשרות היום להוציא שוכר שלא משלם בזמן. גורם נזק למשכיר. להוציא סרבן קשה גוזל כספים וזמן מהמזכיר.והצעה שלך הגיונית ביותר לא שילם השוכר עליו לצאת מידית מהדירה. ואז לא יפחדו המשכירים להשכיר. הגורם נזק לדירה של המשכיר יחויב לשלם פיצוי מידי. ולא יצתרך לעזוב מידית. זה נושא חשוב מאין כמהו שלא ניתן לא פיתרון בנושא הסדרת נושא השכירות.

  4. כמה הערות בנוגע לתגובות לתגובה הקודמת שלי. מי שמכיר את המצב בשוק השכירות הישראלי, ובפרט מהצד של השוכרים, יודע עד כמה הוא מעוות. אין שום הצדקה כלכלית או אחרת להעלאות שנתיות קבועות של 10% ולמחירים שהולכים וגוזלים נתחים גדולים יותר ויותר ממשכורות השוכרים. הרציונל היחיד לכך הוא יכולת הסחיטה של בעלי הדירות, שבידם משאב חיוני והכרחי, והם מנצלים זאת . החזרה על מנטרה כמו "שוק חופשי" היא לא בגדר פתרון לבעיה, בפרט כאשר "השוק החופשי" בעליל לא מספק פתרונות סבירים. ההתנגדות העקרונית להתערבות ממשלתית היא לא הגיונית. אין שום פסול עקרוני בכך שקבוצת אנשים המאוגדת בגוף שנקרא מדינה, מחליטה, באמצעות נציגיה, להתערב בנעשה בתחום כזה או אחר, דרך מה שמכונה חקיקה. חשוב גם לזכור שמדיניות מאוזנת והגונה, שומרת על יציבות ולכידות חברתית, דבר שחיוני גם לבטחון במדינה כמו ישראל, שדורשת לא מעט מאזרחיה. אגב, כבר הגבתי קודם למגיבים לי, אבל מה שרשמתי נעלם משום מה. אני מקווה שזאת היתה תקלה טכנית ולא צנזורה, ושיש כאן חלופה חופשית של רעיונות, לא רק של מה שתואם את האג'נדה של האתר.

    1. החוק מזכיר לי את התקופה הקומוניסטית שמחיר הוודקה היא זול ממים וכולם שמחו. מחוקקים חוק שכאילו עוזר לשוכרים ואז בשקט מתקנים את הסעיפים לטובת אותם טייקונים שבונים היום פרוייקטים להשכרה לטווח ארוך. פרוייקט של 250 דירות ,30 במחיר מסובסד והשאר במחיר גבוהה את מכת המחץ הם מנחיתים בדמי ניהול מטורפים ופו עושים עליכם את הקופה!!!ש….. אסור לפרסם