כיצד איבדה אירופה את דרכה

לא רק ההגירה ההמונית מאיימת על זהותה של אירופה, אלא בעיקר העייפות התרבותית ואובדן האמון העצמי בערכים ובמסורת שלה

היבשת שאיבדה את הדרך | צילום אילוסטרציה: סמל פיטר מאבס ( CC BY-NC-ND 2)

אי אפשר לתלות את קריסתה הנוכחית של אירופה בסיבה אחת ויחידה. אך המסמר האחרון בארון הקבורה של היבשת – שעוצבה בידי כוחות שונים ובהם היוונים והרומים הקדומים, האתוס היהודי־נוצרי והתגליות של תנועת הנאורות – קשור לשני תהליכים המתרחשים בו־זמנית, ואשר מהם היא תתקשה להתאושש.

האירוע הראשון הוא נדידה מסיבית של עמים לאירופה. תהליך זה החל בכל מדינות מערב אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, עקב מחסור בכוח עבודה. עד מהרה התמכרה היבשת להגירה מסוג זה, וגם אילו רצתה בכך לא הייתה יכולה לעצור את השיטפון. היבשת שהייתה ביתם של עמי אירופה, פתחה בהדרגה את שעריה לאזרחי העולם כולו. המקומות שהיו אירופיים בראשיתם שינו אט־אט את פניהם. כך, האזורים שבהם האוכלוסייה הורכבה ברובה ממהגרים פקיסטנים הפכו להיות 'פקיסטן הקטנה'; מהגרים וילדיהם שזה עתה הגיעו ממשיכים לצרוך את המזון שהורגלו לו במולדתם, לדבר בשפת אמם ולקיים את הרגלי הפולחן שלהם כפי שעשו בארץ מוצאם.

רחובות שלמים בעיירות צפון אירופה הקרות והגשומות גדושים באנשים שקוד הלבוש שלהם מתאים לאקלים הפקיסטני או לסופות החול האופייניות לארצות ערב. "האימפריה מכה שנית", העירו בציניות כמה משקיפים, אך בעוד רגליהן של האימפריות האירופיות נדחקות והולכות, המושבות החדשות הללו מתכוונות לתקוע כאן יתד לצמיתות.

האירופים מצאו כל העת דרכים להעמיד פנים שזה עשוי להצליח. למשל, כשהתעקשו על כך שמדובר בהגירה נורמלית, או כשטענו שאם שילוב המהגרים לא יתרחש בדור הראשון – הוא יקרה בדור השני או בבאים אחריו. לעתים אף קבעו שאין שום חשיבות לשאלה אם המהגרים ישתלבו או לא. כל הזמן נופפנו מעלינו את האפשרות הסבירה יותר, שזה פשוט לא יעבוד. משבר ההגירה של השנים האחרונות מקרב אותנו מאוד אל המסקנה הזו.

מה שמוביל אותנו לאירוע השני. ההגירה ההמונית של מיליוני אנשים לאירופה לא הייתה נשמעת כשירת הברבור של היבשת אלמלא העובדה שאירופה איבדה, במקרה או שלא במקרה, את אמונתה בלגיטימיות שלה, במסורתה ובמערך אמונותיה. להתפתחות זו תרמו גורמים רבים, אבל הראשון שבהם הוא האופן שבו המערב־אירופים איבדו מה שהפילוסוף הספרדי מיגל דה אונאמונו מכנה "טעמם הטרגי של החיים". אירופים אלה שכחו את הלקח הכואב שלמדו על בשרם אנשי הדור של מלחמת העולם השנייה: שכל האהוב והיפה, ואפילו התרבויות הגדולות והמתקדמות בהיסטוריה, עלולים להיסחף על ידי אנשים שאינם ראויים להם. אחת הדרכים להימנע מ"תחושת החיים הטרגית" (מלבד התעלמות ממנה) היא לדחות אותה, מתוך אמונה בקדמה האנושית. לעת עתה, טקטיקה זו היא הגישה הפופולרית ביותר.

אבל כל העת מרחפים להם ספקות איומים באשר ליציר כפינו. יותר מכל יבשת או תרבות אחרת בעולם כיום, אירופה כורעת כעת תחת כובד אשמת עברה. לצד הגרסה הרווחת של אובדן האמון בעצמה, ישנה גרסה מופנמת יותר של אותה תחושת אשמה. זאת מפני שבאירופה ישנה גם בעיה של עייפות קיומית ותחושה שהסיפור אולי נגמר, ושיש לאפשר לסיפור חדש להתחיל. הגירה המונית – המחליפה חלקים גדולים של האוכלוסיות האירופיות בבני עמים אחרים – היא אחת הדרכים שבהן הסיפור החדש מתחיל להצטייר בדמיון: שינוי אוכלוסין מתקבל בעינינו כדבר טוב לא פחות מכל אופציה אחרת. עייפות תרבותית־קיומית שכזו אינה תופעה ייחודית לאירופה המודרנית, אך העובדה שחברה צריכה להרגיש כאילו היא גוועת והולכת בדיוק בשעה שחברה חדשה מתחילה לנוע, אינה יכולה שלא להוביל לשינויים עצומים המסמנים עידן חדש.

השתקה של הדיון הציבורי

ניתן היה להגיע לפתרון כלשהו, אילו התאפשר דיון בעניינים אלה. אולם גם בשיא משבר ההגירה, השיח והחשיבה בעניין זה היו מוגבלים ומצומצמים. בספטמבר 2015 שאלה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל את מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג מה ניתן לעשות כדי לעצור את שטף דברי הביקורת נגד מדיניות ההגירה שלה שאזרחים אירופיים העלו לפיד שלה בפייסבוק. "אתה עובד על זה?", שאלה אותו. צוקרברג הבטיח לה שכן, אך הביקורת, החשיבה והשיח הציבורי היו אמורים להיות חסרי גבולות. במבט לאחור, מדהים עד כמה הגבלנו את הדיון אפילו בשעה שפתחנו את ביתנו בפני העולם.

לפני אלף שנה, אנשי גנואה ופירנצה לא היו מעורים כפי שהם כעת, אך כיום הפכו כולם לאיטלקים וההבדלים ביניהם היטשטשו עם הזמן.  נראה שכיוון המחשבה הנוכחי הוא שבשלב מסוים בשנים הקרובות גם עמי אריתריאה ואפגניסטן יתמזגו בתוך אירופה, כפי שאנשי גנואה ופירנצה הם כעת חלק מאיטליה. צבע העור של אריתריאים ואפגנים אכן שונה ומוצאם האתני מרוחק יותר, אבל אירופה עדיין תהיה אירופה, ואנשיה ימשיכו להתערבב לפי המסורת של וולטר, סיינט־פול, דנטה, גתה ובאך.

כמו הרבה אשליות פופוליסטיות, גם בזה יש משהו. אופייה של אירופה השתנה תמיד, וכפי שמוכח מערי מסחר כמו ונציה – הדבר כולל גם פתיחות נדירה ביחס לרעיונות והשפעה מבחוץ. החל מיוון העתיקה ותקופת האימפריה הרומית, עמי אירופה שלחו ספינות כדי לסרוק את העולם ולדווח על תגליותיהן. לעתים נדירות, אם בכלל, הפגין יתר העולם סקרנות דומה, אבל הספינות יצאו וחזרו עם סיפורים ותגליות שהתמזגו לתוך האווירה האירופית. הפתיחות הייתה עצומה, אך גם לה היו גבולות.

השאלה היכן מוצבים גבולות התרבות היא נושא לדיון אינסופי של אנתרופולוגים, ואין לה מענה; אבל גבולות היו. לדוגמה, אירופה מעולם לא הייתה יבשת האסלאם. עם זאת, עצם המודעות לכך שהתרבות שלנו משתנה בקביעות, ולו גם בשוליים, יש לה שורשים אירופיים עמוקים.

היוונים בני ימינו שונים מתושבי האימפריה היוונית בימי קדם. הבריטים בתקופתנו אינם דומים לאנגלים שחיו שם לפני אלף שנה, והצרפתים גם הם אינם אותם צרפתים. ובכל זאת, הכול מכירים בהם לפי לאום ההשתייכות שלהם, וכולם עשויים מקשה אחת – הם אירופים. אנו מזהים מידה מסוימת של ירושה תרבותית בזהות זאת ובמגוון זהויות אחרות: מסורת שנותרה עם תכונות מסוימות (חיוביות ושליליות), מנהגים והתנהגויות.

אנו מכירים בכך שהתנועה ההמונית של הנורמנים, הפרנקים והגאלים חוללה שינויים גדולים, וההיסטוריה לימדה אותנו כי ישנן תנועות אוכלוסין מסוימות המשפיעות רק במקצת על תרבויות לאורך זמן, בעוד במקרים אחרים הן עלולות לשנות את התרבות המארחת באופן בלתי הפיך.

הבעיה אינה בכך שמקבלים את השינוי, אלא בידיעה שכאשר השינויים האלה מגיעים מהר מדי, או שיש ביניהם הבדלים גדולים מדי, הם גורמים לנו להפוך להיות אנשים אחרים – כולל כאלה שמעולם לא רצינו להיות.

המאמר מתבסס על קטעים מספרו החדש של דאגלס מוריי "המוות המוזר של אירופה: הגירה, זהות, אסלאם". דאגלס מוריי הוא עיתונאי ופרשן בריטי. המאמר התפרסם במגזין 'נשיונל רוויו'. תרגום: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

15 תגובות למאמר

  1. לדעתי באם יעשה מהלך מסוים.ניתן לשפר את המצב.על אירופה המזרחית והמערבית.ורוסיה.
    שידוע שמקומות אלו בעלות דמוגרפיה שלילית.
    לקלוט מליוני נוצרים.מארצות ערב.אפריקה.ומדינות מוסלמיות.ומארצות לטיניות.בצפון.מרכז.דרום אמריקה.מהפיליפינים.ומכל מקום שהנוצרים נרדפים.
    וכן לקלוט מליוני אסיאתים לא מוסלמים.מויטנאם.תאילנד.קמבודיה.הודים.סינים.
    אוכלוסיות מהגרים אלו אינם מתבדלות.ונוטות להיות חלק מהחברה.עם ההתמזגות שלהם בחברה.
    הם יהיו כמשקל נגד האיסלם.וגם יפתרו את הבעיה הדמוגרפית.בדור שני ושלישי הם כבר ירגישו ילידים.

    1. אתה מציע להחליף את השינוי המתרחש מול עינינו בשינוי אחר.
      לפני שעושים את זה אנא ממך, תמצא את משפט המלך בבודהה או את המגנה-כרטה בקונפציוס.

      אני לא רוצה להחליף את המערבי בערבי\במוסלמי\בלטיני או באסייתי.
      אני רוצה את המערב, נקודה.

      האירופים חייבים לבטל את מדיניות הרווחה הנדיבה ולא להתנצל על כך. שטף המהגרים לאורובה יפחת, אופי המהגרים לשתנה והצורך להצליח בלא סיוע מהאח הגדול יחייב התמאות באוכלוסיה הכללית. בתוספת המהפכה הטכנולוגית, שאנו שומעים עליה חדשות לבקרים, שייתר את הצורך בידיים עובדות ותביא אחריה גל אבטלה המוני.
      שני שינויים אלו מציעים דרך לשמר על רמת חיים וזהות תרבותית במדינות עם אוכלוסיות הולכות וקטנות.

  2. ניתן לשיפור זה תגובה אדיוטית במזרח אירופה לא רוצים מהגרים בכלל. במערב אירופה גם לא רוצים גם ככה הייתה תרעומת על הגירה פנים אירופאית .

  3. Alea jacta est: הפור נפל!
    בני ישראל גלו לארצות בהן התמסדו שתי דתות בנות של הדת היהודית אך עוינות ביותר לה. בני ישראל שבתקופת האימפריה הרומית, היוו 2.5% מהאנושות, דולדלו באכזריות על ידי שתי דתות אלו מ-175 מיליון שהיינו צריכים להיות היום, ל-15 מיליון בקושי. דלדול עצום זה התרחש בקרב שני העולמות הללו, אירופה הנוצרית וארצות האיסלם, על ידי השמדות, רציחות, הוצאות להורג, המרות דת בכוח, בפיתוי או בתרמית ודיכוי אין סופי עד ייאוש.
    אנו, היום, שארית הפליטה, בני בניהם של הפנאטים ביותר בעם שלמרות הכול לא נשברו ולא התייאשו. דבקות מעוררת השתאות הייתה לאבותינו של כולנו אם אנו, בדורנו, עוד שומרים על זהותנו. על כן אמר הנביא ירמיהו: "כה אמר ה', מצא חן במדבר עם שרידי חרב. הלוך להרגיעו ישראל…. על כן משכתיך חסד."
    השבח לאל, בורא עולם היום מושך עלינו חסד אין-סופי וכל נבואות הנחמה מתגשמות ומתקיימות לעינינו התמהות.
    מה הפלא אם כן, שבתוך כל זה, אבינו שבשמים מפרק בעוני ובמלחמות פנימיות את עולם האיסלם כדי שישתפך בחמה שפוכה על אירופה הנוצרית ויפרק גם אותה? נפלאות דרכי השם יתברך!

    1. לזכרונאי ,

      אבי צרפתי מחשב את ה 175 מיליון כך :
      א. היהודים היוו 2.5% מאוכלוסית העולם בזמן האימפריה הרומית (נכון/לא נכון ? ) .
      ב. אילמלא הרדיפות וההשמדות, שיעור היהודים היה 2.5% גם כיום .
      ג. אוכלוסית העולם כיום כ 7 מיליארד (נכון/לא נכון ? ) .

      ד. 2.5% X 7 מיליארד = 175 מיליון

  4. א.בעוד הכלל בטבע הוא שהריק מושך אליו כוחות שונים מהסביבה. הכלל בתנועת אוכלוסיות הוא ההיפך. הריק פולט ממנו אוכלוסיות לאיזורי איכלוס מוצלחים יותר. כך זכו אירופה וארה"ב להיות מושכי אוכלוסיות מאיזורי דלות.

    ב. מאידך, אם רצו שני המוקדים הנ"ל להגן על עצמם ולפחות להתוות בעצמם את כווני השנוי. היה הרבה מה לעשות וגם לטובת האוכלוסיות שהתדפקו על דלתותם. הטכנולוגיות היום מדהימות וקל יותר לסייע למדינות דלות. האו"ם יכול היה לעשות גדולות ונצורות בענין במקום רק לבלוע תקציבי ענק. אלא שיצר לב האדם כנראה בכל זאת רע מנעוריו.

    ג. גם העמדת האדם הפרטי כמרכז העולם לא עשה טוב לחברה האירופית, האדם הוא יצור חברתי. אחת התוצאות היא מיעוט הילודה שהיה ועדיין קריטי לכל חברה.

  5. המצב של ארה"ב הרבה יותר גרוע.
    האמריקאים הם כבר מיעוט בארה"ב.
    יש בארה"ב 30 מליון מוסלמים.
    זה הרבה מאד.
    צריך לומר את מה שלא רוצים לומר : מפלתה של גרמניה הנאצית סימנה
    את סופו של הגזע הלבן ושל הציביליזציה שלו.
    הקומוניסטים של ברה"מ והליברלים של ארה"ב עשו לגזע הלבן ולציבילזיציה שלו
    בדיוק את מה שהיטלר ניבא כבר בתחילת שנות ה 20.
    עד סוף המאה המקום היחידי שיהיו בו לבנים יהיו מובלעות במזרח אירופה.
    הנצרות תתקיים בדרום אמריקה ואסיה.
    קנדה וארה"ב יהיו מדינות כושיות-מוסלמיות-מכסיקניות עם מיעוט לבן קטן כמו קולומביה
    או ברזיל.
    הן גם תהיינה כאלה מבחינה כלכלית-צבאית-תרבותית.
    גם אירופה.

    רעיונות השוויון של משכילים יהודים היו הרסניים להחריד.
    רעיונות ה"זכויות" של אקדמאים ליברלים,רובם נוצרים הפעם,היו הרסניים פי אלף.

    האם ישראל תשרוד כשהמערב יחדל להתקיים ?
    קשה לי מאד להאמין.

    רעיונות האוטופיה מובילים תמיד לגיהנום.
    זה לא יכול להיות אחרת.
    ההנחה כי משכילים יותר חכמים או מוכשרים מאלה שאין להם השכלה,ולכן אמורים לשעבד
    את חסרי ההשכלה,תקרוס סופית יחד עם הציבילזיציה הגוססת.

    1. תגובתך מבריקה.
      מקווה שרבים יקראו ויפנימו. יש הרבה בין השורות.
      תרבות השקר האנטלקטואלית עדיין שולטת ביד רמה ומנגעת את כותבי הימין באלף ואחת צורות.
      אין פלא שמאמריהם הצולעים מתקשים לחדור לאקדמיה ולשכנע לוגית ותבונית.
      כוחו של השקר הוא בבריחה מאמיתות חיים בלתי נעימות, הוא בונה סביבם מעטפת טיעונים ותאוריות עם ניחוח מתייפייף ערב לאוזן.
      חולשת האמת היא, בהצגת תמונה קרה ולכאורה לא הוגנת ומחמיאה בתפיסת המין האנושי את עצמו.
      הימני, שמתאר מציאות נכוחה, תמיד ייתפס כחשוך, לוחמני, גזען, כובש, חסר עידון ונשמה יתרה.
      אובמה מול טראמפ.
      הראשון, רהוט, נאור, ושיוויוני.
      חסיד התפיסה שהסביבה והחינוך מעצבים את האדם.
      פעל ככול יכולתו על מנת להחליש את מה שלדעת השמאל הם הגורמים לנחשלות העולם השלישי – הכיבוש, האפליה, הקפיטליזם של האליטות.
      ישראל אשמה בעלייתו של דעש, בהתקוממויות באירופה, בהגירה, בנחשלותם של הפלסטינים, וביצירת הגיהינום של עזה.
      רצחנות הסכין של דעש ההתמכרות לדם ולמוות הפלסטיני, האונס והאלימות באירופה, מקבלים גושפנקה של הגיון וצדקת החלש במאבקו בדיכוי, בגזענות, בקיפוח ובאפליה.
      זה ״האור ההפוך״ של אובמה והשמאל. כל שיגעו בו תהיה זריעת הרס וכאב.
      את טראמפ לא סופרים.
      גם אינטלקטואלי הימין לא סופרים או מבינים אותו.
      במשפטים בלתי מהוקצעים הוא שופך אור של אמת על המציאות.
      ״הם לא טרוריסטים, הם לוזרים״.
      כמה אמת יש במשפט הזה….
      הסביבה מעולם לא עיצבה את האדם. האדם תמיד עיצב סביבה כפי כישוריו.
      חינוך מעולם לא הביא כישרונות ויצירה לעולם, כשם שלימודי מוסיקה לא יקדמו חסרי שמיעה. כך לגבי פיסיקה, מתמטיקה, וטכנולוגיה.
      השם והסביבה אינם אומרים דבר.
      ארצות הברית של אמריקה עם רוב שחור מכריע, תהפוך אפריקה.
      עם רוב היספני, תהפוך לדרום אמריקה.
      מובלעות הפליטים באירופה הם פקיסטן קטנה, דמשק קטנה – זה ה״כיבוש״ האמיתי.
      השמאל סבור שלאדם חרות בדעות.
      אבל הטבע, חסר חירות, כוחות אדירים שולטים בו עידנים על עידנים, עוד לפני הופעת האדם.
      האדם הדרווניסטי, כולו גנים והישרדות.
      ״החרות״ היחידה לאדם היא הדמיון.
      דמיון עשיר והרסני.
      שמאל.

  6. האנגלים של ימינו לא שונים בהרבה מהאנגלים של לפני 1000 שנה.
    הפלישה היחידה לאנגליה היתה ב1066 – והיא לא שינתה בהרבה את הרכב האוכלוסיה.
    כנ"ל הצרפתים והיוונים הם בערך אותם צרפתים ויוונים של לפני 1,000 שנה.
    יש הרבה הגירה בתוך אירופה – אבל כמעט אף הגירה חיצונית לא הצליחה להאחז ביבשת.
    אירופה היא מועדון סגור – אין דין מהגר מגרמניה לאנגליה לדין מהגר פקסיטני.

    2 קבוצות המיעוטים היחידות שהצליחו להאחז ביבשת היהודים והצוענים סבלו מרורים שאין כדוגמתם בהיסטוריה.

    מוסלמים מעולם לא הצליחו להשתלב באירופה (הם אומנם פלשו והשתלטו על נתחים מהיבשת לתקופות זמן לא מעטות אבל גם אחרי 800 שנה (בספרד) זה נגמר בהרבה דם.

    בעצם ההונגרים הם גם עם מחוץ לאירופה שהצליח להאחז ביבשת אבל את הלגיטימציה שלהם הם קיבלו כשנילחמו לצד האירופים כנגד הטורקים וכשקיבלו עליהם את הדת הקתולית ואת השלטון האוסטרי.

    לתהליך שעובר על אירופה אין אח ורע בהיסטוריה מאז שהגרמנים חצו את הדנובה והריין בהתחלה כפליטים ואחר כך כפולשים לאימפריה הרומית.

    1. אהמ, קלטים, אח"כ רומאים, אח"כ גרמאנים, אח"כ ויקינגים…
      העובדה שלכולם היה בערך עור לבן ממש לא אומרת שאלו אותם אנשים, אותן תרבויות או אפילו משהו קרוב לכך.

      ויקינגים (נורמנים) נאחזו יפה מאוד, אאל"ט. אגב, יש סיבה לכך שקוראים להם אנגלו-סקסונים, אתה יודע… כי היו אנגלים ואז הגיעה אוכ' סקסונית…

  7. אני מוצא את ההנחה שהתרבות נקבעת ע"י האתניות גזענית מעט.

    אירופה בימי הביניים וברנסנס,
    יפן במאה ה-16' לעומת ימינו
    תור הזהב הערבי לעומת תקופת הג'הליה שלפניו, והדעיכה שאחריו
    עם ישראל של תקופת בית ראשון לעומת בית שני

    יש דוגמאות רבות לחברתו שפרחו תרבותית, או קפאו תרבותית, בלי שינוי אתני.

    אולי דוקא השילוב איסלם/אירופה יגרום להפריה הדדית?
    כיום יש ברית לא-קדושה בין השמאל האירופאי למהגרים המוסלמים, שהם כמובן שמרנים מאוד.
    אולי בעתיד תצוץ דוקא ברית ימין-מהגרים, שתתגובש סביב "ערכי משפחה" דומים?..

  8. אירופה הלבנה בנסיגה מסיבה שהלבנים מתרבים באופן מועט ובמידה שאינה הולמת את התמותה.
    משמע קיטון האוכלוסיה.לעומת זאת המהגרים המוסלמים מתרבים.ומהגרים.ואז המיעוט גודל.
    כיוון שהם לא נטמעים והם לעומתיים.הם מהוים סיכון.האם לאירופה לא היה עדיף לקלוט ערבים נוצרים במקום מוסלמים? או לחילופין מהגרים פיליפינים נוצרים.או סינים.או ויטנאמים.
    הרי שאם זה היה מתקיים מצבה של אירופה היה טוב יותר.אהל כשהם בחרו להביא מוסלמים הם הביאו עליהם בעיה גדולה.אבל עדיין ניתן לאזן את הרוב המשתלב על ידי הגירה אחרת כנגד המוסלמים.
    ולצורך כך יש להביא מהגרים לא מוסלמים שמעוניינים להיות חלק מהחברה ולא נגד.
    למי שחושב שאירופה מוסלמית זה לא עיניינו אז שידע שזה יפגע ביהודים ובישראל כשאירופה תהיה מוסלמית.כלומר תחת אוריינטציה מוסלמית.