מי יהיה מפקד גל"צ הבא? לימין זה לא באמת משנה

שר הביטחון ימנה היום את מפקד גלי צה"ל. ברשימה הקצרה יש גם מועמד ימני בולט, אך האינטרס הימני האמיתי הוא לסגור את התחנה הצבאית

אין לימין מה לחפש שם. גלי צה"ל | תומר נויברג/פלאש90

שר הביטחון ליברמן צפוי להודיע היום מי יהיה מפקד גלי צה"ל הבא, שיחליף בתפקיד את ירון דקל. ועדת האיתור העבירה לליברמן את שמות שלושת המועמדים שהיא ממליצה עליהם: יהושע מור-יוסף, שמעון אלקבץ ומאיה להט-קרמן.

במבט שטחי וראשוני, האינטרס של הימין הפוליטי בישראל הוא מינויו של יהושע מור-יוסף לתפקיד. בשר מבשרה של הציונות הדתית, מור-יוסף כיהן בעבר כדובר מועצת יש"ע, היה מנהלה הראשון של תחנת גלי ישראל, ואף שידר בערוץ 7 ז"ל. למעשה, אם היתה ציפייה כלשהי להפוך את גלי צה"ל לתחנה הוגנת ומאוזנת, כזו שנותנת ביטוי לכלל הציבור הישראלי ולא רק לשוליים ההזויים של השמאל, מור-יוסף היה המועמד הראוי ביותר בפער גדול. אך להפקיד את מור-יוסף על גלי צה"ל ולצפות ממנו לרפא את המחלה הזו, זה כמו לשים שף מהולל לצד מכונת תפירה, ולצפות ממנו להפתיע עם מנה משובחת. כי כשמסתכלים לגלי צה"ל מתחת למכסה המנוע, מגלים שאפשר לייצר בה תקשורת מאוזנת, בערך כמו שאת מנת השף ניתן להרכיב באמצעות מכונת תפירה.

עוד לפני שמנתחים את גלי צה"ל פנימה, יש להביט עליה מבחוץ: ראשית, עצם העיקרון של שידור ציבורי, הוא הגשמת מדיניות שמאל. אנשי ימין לעולם יהיו נכרים בשידור הציבורי, משום שעצם נוכחותם שם מהווה פשרה לא מבוטלת על עיקרון ימני מרכזי: התערבות ממשלתית בשוק הפרטי היא רעיון שמאלני. כל טיעון נגד העלאת מסים, הגדלת קצבאות, רגולציה עודפת וכניעה לוועדי עובדים לוקה בסתירה פנימית כשהוא יוצא מפיו של דובר ימני בשידור ציבורי: אם אתה כל כך מתנגד להתערבות ממשלתית, למה אתה עובד כאן?

שנים של שליטת השמאל בתקשורת הישראלית הביאו להפרדה מלאכותית בין הסוגיה המדינית, שבה העמדה הימנית ברורה (גם אם מופלית), ובין ענייני חרות הפרט, שבהם העמדה הימנית מודרת לחלוטין. אולם הקשר קיים, ובשנים האחרונות הוא זוכה לעדנה והבלטה. מכל מקום, הקשר בין האג'נדה הסוציאליסטית הקיצונית של יעל דן לבין השמאלנות המדינית הסהרורית של נורית קנטי, נהיר וברור. הניתוק בתמונת הראי הוא מניפולציה שנועדה להבטיח שדמויות כמו מור-יוסף לעולם לא ירגישו בבית בשידור הציבורי.

היבט חיצוני נוסף וחשוב הוא האנומליה שבקיומה של תחנת רדיו צבאית המשדרת לאזרחים. נייר עמדה שפרסם אייל צור במסגרת פורום קהלת, חשף שמלבד ישראל, הדמוקרטיה היחידה שבה קיים מוסד דומה היא תאילנד. לא בדיוק מועדון מכובד. כל הביקורות המוכרות נגד שידור ציבורי תקפות בוודאי גם לגבי התחנה הצבאית, אולם התחנה הצבאית מציבה בפני השמאל הישראלי אתגר מיוחד: בשנים האחרונות, עם כל דבר חקיקה שנועד להגביר את המשילות והדמוקרטיה בישראל, שלף השמאל את טיעון המחץ על "משטרים אפלים" הנשקפים מהמהלכים הללו. לא פעם הטיעון המוזר הזה הוכרז בשידורי גלי צה"ל, באופן בלתי מודע לכמות המשטרים האפלים שהחזיקו בתחנת רדיו צבאית, ולמיעוט המשטרים הנאורים שמחזיקים כזו.

כשנכנסים בשערי התחנה, מזהים שמדובר בבעיה חמורה אף יותר: תרבות הטאלנטים היא תופעה מוכרת בכלי תקשורת בעולם. הבעלים, המנכ"ל והעורך הראשי מחזיקים אולי בסמכות הפורמלית על הנעשה בארגון, כמו בכל ארגון אחר, אבל קיומם של טאלנטים משנה ולעתים הופך את יחסי המרות בכלי תקשורת רבים. הטאלנט הוא שנותן את הטון, וניסיון לפגוע בו או לגמול לו על התנהגות בעייתית בשידור באופן שפוגע בארגון, לא עולה יפה. כשמדובר בכלי תקשורת פרטי, המציאות הזו נסבלת בהחלט: אחרי הכל, הפרימדונות שיושבות מול המצלמה מביאות איתן צופים רבים והכנסות מוגדלות. אבל כל זה לא תקף כשמדובר בשידור ציבורי באקלים לא תחרותי, שבו הטאלנטים נכפים על הציבור.

גם אם היו נותנים לבצלאל סמוטריץ' לבחור יחד עם מירי רגב את מפקד גל"צ הבא, זה לא היה משנה דבר. אין ולא יהיה מפקד גל"צ שיהיה לו את הכוח האפקטיבי להזיז את רזי ברקאי ממקומו, ולהושיב מאחורי המיקרופון אדם שבאמת מכבד את הציבור שמממן אותו ושמאזין לו באונס.

יהושע מור יוסף הוא עיתונאי פנומנלי. הייתה לי הזכות לעבוד תחתיו מספר חודשים בגלי ישראל. העובדה שהוא לא יושב בשורה הראשונה של עיתונאי ישראל היא עוד ראיה לכך שלא האיכות והמקצועיות שולטים בגילדה העיתונאית, אלא הקונפורמיזם והנפוטיזם. אך אם יתמנה למפקד גלי צה"ל, הוא לא יספק את הסחורה. אולי המשכורות ימשיכו להגיע בזמן, הקורס השנתי יתנהל כסדרו ודבר לא ייעלם מהנשקייה. כי כל תחנת רדיו צריכה נשקייה. אבל התחנה תמשיך להיות אותו שופר תעמולה ותיק ומוכר, שאדיש לחלוטין למתרחש מזרחית לנתיבי איילון. הישראלים, שרק לאחרונה חוו את האנטי-קליימקס לאחר עליית התאגיד, כבר למדו לא לצפות לשום דבר אחר.

אז מינויו של מור-יוסף למפקד גל"צ איננו האינטרס הימני. אם ליברמן יחליט למנות אותו לבסוף, הדבר בוודאי יוצג לציבור כמפגן משילות, ולא כך היא: קיומה המתמשך של גלי צה"ל הוא מפגן מזהיר של חוסר משילות. ליברמן, שנמנע מלנקוט צעדים מהותיים נגד התחנה כשהדבר התבקש בעקבות סערת דרוויש אשתקד, כנראה לא יהיה שר הביטחון שיקיים את מצוות בוחריו ויסגור סופית את התחנה הצבאית.

 

 

 

 

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. לא הבנת כלום.
    הרעיון המופרך של תחנה צבאית שמפמפמת אקטואליה מהבוקר עד הערב, מונשם כיום ציבורית-פוליטית-ומשפטית רק בכח האינטרס הסקטוראילי של הסמול.
    אם יהושע מור יוסף יתמנה למפקד התחנה, תוך שנה היא תיסגר (לא לפני שתהפוך כמובן לאות קלון פשיטסי על מדינת ישראל).

  2. הבעיה שלי עם התאוריה הזאת היא המציאות שטופחת בפנים. אתם טוענים שהתרופה לשמאלנות של השידור הציבורי היא לעבור למסחרי. או קיי. אבל קודם כל מה הם האינטרסים של מי שמחזיק את אותו ערוץ פרטי?
    ודבר שני – ערוץ 2 וערוץ 10 הם ערוצים מסחריים שמאלנים בטירוף. איך עוד ערוץ מסחרי יכול לעזור לאזן את השידורים האלה?

    1. לא משנה מה האינטרסים של בעל הערוץ הפרטי, כל עוד הוא לא מקבל מימון מכספי המדינה.
      ערוצים 2 ו-10 הם לא באמת מסחריים. הם מקבלים סיוע מהמדינה, גם אם עקיף, נמצאים תחת רגולציה אדירה וכו'.
      אזכיר לך שערוץ 10 הוא ערוץ כושל שהיה נסגר ממזמן לולא הסיוע הממשלתי.

    2. על איזה ערוץ מסחרי נוסף את מדברת, מירית ?

      מדובר על סגירת גל"צ ולא על הפרטתו .

  3. לא גל"צ ולא נח"ל!
    על צה"ל לצמצם את תפקידו בהגנה על המולדת ולפרק את כל המוסדות הבולשביקיים שהודבקו לו בראשית דרכו על ידי המנגנונים הסוציאליסטיים של המפיה האדומה מפא"י/מפ"ם.
    בין המוסדות האלה בולטים חטיבת החי"ר המכונה בשמה האנכרוניסטי "נוער חלוצי לוחם" ושתפקידה היה לתגבר בכוח עבודה חינם את הקולחוזים של המפיה האדומה וכן השופר הפוליטרוקי המכונה "גלי צה"ל" שתפקידו היה לשתוף את מוחם של חיילינו הצעירים בתעמולה הדו-מפלגתית מפא"י/מפ"ם יחד עם העיתונים "דבר" ו"על המשמר" שחולקו חינם בבסיסים עד שנמחקו מהעולם.
    הגיע הזמן שיימחקו גם גל"צ וגם הנח"ל!

  4. ישום הרעיונות הליברליים בתחום הצבא אולי יכול לעבוד במעצמות כמו ארה"ב. לא במדינות קטנות.

    לא יכול להיות צבא בלי פרופוגנדה דתית או אידאולוגית.

    אנשים לא ירוצו אל מול אש של מכונות ירייה ויתפקדו בצורה יעילה לא תמורת דמי כיס שהם מקבלים היום וגם לא בשביל שכר מינימום.
    נדרשת עבודת פרופוגנדה על כל ילד מתמשכת ומתוכננת מראש משלב הגננת ועד שלב תנועת הנוער, צריך שידורי רדיו וטלויזיה שמראש מוכוונים לנושא הזה,
    נדרש גיוס של המורים וניפוי מורים שלא משתפים פעולה.

    אנשים גם לא ישלחו את הילדים שלהם להילחם או להיות קצינים אם לא שכנעו אותם בצורה מתמשכת ושתלו וטיפחו בראש שלהם את הרעיון הזה מהיום שהם נולדו ועד היום שהילד סיים תיכון.

    זה נשמע בולשביקי אבל איך זה יכול לעבוד אחרת ?

  5. הכוונה טובה אך בלבלת בין לאומיות לבין קפיטליזם. שניהם לא זהים — ראה ערך הנאצים שהיו סוציאל דמוקרט ומאוד לאומיים. או לדוגמא מפלגות שמאל בישראל שהן לחלוטין לא סוציאל כלכלי שמאלני (לפיד, עבודה)

  6. אתה גולש להנחה הבסיסית שרק השמאל מעוניין בהתערבות ממשלתית. נכון להיום אין גורם ממשלתי אחד (!) שמוכן להוציא סמכויות מתחת לידיו ולהעניקן לאזרח הפשוט. אם כבר להיפך, ולא מעט אזרחים לצערי מרוצים מהדבר הזה. אז את לכל הכתבות הללו אפשר לענות עם מאמרו של משה איפרגן על הימין הליברלי המדומיין. אתה חושב שהמתנחלים שזקוקים כמו אוויר לנשימה להתערבות ממשלתית ישמחו שתתחיל הפרטה רבתי אמיתית, ולא לשורה של מקורבים, של שירותים ממשלתיים? אתה חושב שתושבי עיירות הפיתוח חושבים ככה? אולי זה יועיל להם בטווח הארוך אבל כרגע זה כמו יהיה תהליך גמילה קשה.

  7. רק בישראל ובצפון קורחאה יש תחנת שידור צבאית לציבור הרחב
    מעניין מה זה אומר ?