בג"ץ נגד ההסתדרות: תחילתה של מהפכה?

הצו התקדימי של בג"ץ נגד שביתת עובדי חברת החשמל, עשוי לסמן שינוי דרמטי: עובדים לא יוכלו לחסום רפורמות חיוניות שהמדינה מחליטה עליהן, גם אם הן באות על חשבון זכויות היתר שלהם

לשים סוף לכוחנות. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן | צילום: מרים אלסטר/פלאש90

מהפכה מתבשלת בירושלים. בג"ץ עומד כנראה לקבוע כי להסתדרות אין זכות להשבית את העבודה במונופולים חיוניים דוגמת חברת החשמל או הנמלים, במטרה למנוע רפורמות בשוק. ועדי העובדים החזקים, המחזיקים את המדינה בגרון לא רק שנים אלא דורות, הולכים לאבד את הזכות החוקית לעשות זאת.

על שולחנם של שופטי בית המשפט העליון מונחת עתירתה של מדינת ישראל נגד ההסתדרות ובית הדין הארצי לעבודה (בג"ץ 5037/17). בתחילת מאי התיר בית הדין לעבודה לעובדי חברת החשמל לנקוט סדרה של עיצומים נגד חברת החשמל, כולל סירוב להנפיק חשבוניות לצרכנים וקיצוץ בתשלומים לספקי החברה, כדי להתנגד לכוונת המדינה לבצע רפורמה במשק החשמל.

הרקע לפסיקת בית הדין לעבודה הוא החלטה קודמת של בית הדין המחוזי לעבודה בחיפה משנת 2014. בכל פעם שהמדינה מנסה לבצע רפורמה במשק החשמל, ועד העובדים של חברת החשמל יוצא לשביתה או עיצומים, והצדדים מגיעים לבית הדין המחוזי לעבודה בחיפה. ב-2014 כפה בית הדין על הצדדים את ההסדר הבא: המדינה חייבת לנהל משא ומתן עם העובדים לפני אימוץ כל רפורמה, וכל עוד המשא ומתן מתקיים – העובדים לא ישבתו.

מה פירוש "אימוץ כל רפורמה?" בית הדין ציין במפורש כי כל מהלך לתכנון עתיד משק החשמל, העשוי להשפיע על חברת החשמל ועובדיה, יכול להתפרש כתכנון רפורמה. אפילו נייר עמדה, הנכתב על ידי עובדי מדינה או מוזמן ממומחים מבחוץ, יכול להיחשב "תכנון"כזה. לפי פסק הדין אסור למדינה, על כל אגפיה וגופיה, אפילו לחשוב על שינויים במשק החשמל העשויים להשפיע על חברת החשמל ועובדיה, מבלי לערב את העובדים במו"מ מהרגע הראשון; ולא – קמה לעובדים זכות השביתה.

ואכן, הצדדים הגיעו לבית הדין לעבודה ב-2014, בעקבות עיצומים שנקטו עובדי חברת החשמל לאחר שוועדה בראשות אורי יוגב, ראש רשות החברות הממשלתיות, פרסמה נייר עמדה לגבי משק החשמל. דו"ח ועדת יוגב מעולם לא אומץ. בסוף השנה האחרונה שוב הציפו באוצר רעיון לרפורמה, שמבחינת הציבור היא גרועה בהרבה מהמלצות ועדת יוגב. בעקבות פרסום התוכנית החליט בית הדין הארצי לעבודה שהמדינה הפרה את הסדר 2014, ולפיכך קמה לעובדים זכות שביתה. על כך פנתה המדינה לבג"ץ.

מאבק על הריבונות

אלא שהנושא העומד להכרעת בג"ץ איננו סמכות המדינה לפרסם דו"ח זה או אחר. טענת המדינה רחבה בהרבה: מדינת ישראל היא הריבון, וזכותה לקבוע את כללי המשחק במשק כפי שהיא רואה לנכון, מבלי לבקש רשות מוועד העובדים של חברת החשמל. על פי העתירה של המדינה, על בג"ץ לקבוע כי "שביתה נגד פעולות המדינה מכוח החוק היא בגדר שביתה פוליטית אסורה, בהיותה שביתה נגד הפעלת סמכותו של הריבון… זוהי אפוא עילת הסכסוך האמתית – התנגדותם של העובדים לרפורמה שגובשה, ודרישתם שהמדינה תשנה את תכנית הרפורמה בהתאם לרצונה של נציגות העובדים" (ההדגשה במקור)

לטענת המדינה, שביתה מסוג זה היא "שביתה פוליטית אסורה, בהיותה שביתה נגד הפעלת סמכותו של הריבון מבלי שיש להפעלת הסמכויות כל השלכה על זכויות העובדים". כפי שמוסבר בעתירת המדינה, תכנון משק החשמל הוא מעשה ריבוני; השלכותיו על חברת החשמל עקיפות, וזכויות העובדים לשכר או להסדרי פיטורין הן עניין שבינם ובין הנהלת חברת החשמל.

המדינה נאלצה לטעון כך, משום שזכות השביתה מוכרת בחוק הישראלי. כאשר החלטה של מעביד מרעה את תנאי העבודה של עובדים, קמה להם זכות השביתה. המדינה חייבת אפוא לטעון כי תכנון המשק לחוד, ויחסי העבודה בחברת החשמל לחוד.

ב-20 ביולי, לאחר שהריחה לאן הרוח נושבת בבג"ץ, הודיעה ההסתדרות באופן חד-צדדי על ביטול העיצומים שנקטה נגד חברת החשמל. באותו יום הוציא בג"ץ צו נגד ההסתדרות, המורה לה לנמק תוך 60 יום מדוע לא יבוטל פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.

אם בג"ץ יקבל את עמדת המדינה, המשמעות לעתיד המשק מרחיקת לכת. מעתה, בכל מקום שבו ממשלת ישראל מוסמכת בחוק לאמץ מדיניות מסוימת, לא יוכלו עובדים מאורגנים להפעיל נגדה את נשק השביתה, גם אם המדיניות החדשה באה על חשבון זכויות היתר של אותם עובדים.

שורה של השלכות

אפשר לחשוב על שלושה נושאים קריטיים לפחות, שלפסיקה הפוטנציאלית יש רלוונטיות מיידית לגביהם:

הנמלים. שר התחבורה ישראל כ"ץ יוזם בניית שני נמלי ים פרטיים שיתחרו עם הנמלים הקיימים באשדוד ובחיפה. הכוונה היא להפריט את שני הנמלים הקיימים, וליצור ענף תחרותי של נמלי סחר. מאז תחילת הבנייה המדינה מנהלת מו"מ בלתי פוסק עם עובדי הנמלים הקיימים. הללו גורפים משכורות עתק, עובדים כשבא להם, ומאיימים להשבית את הסחר הימי של ישראל אם הרפורמה בנמלים תיכנס לפועל.

למרבה הצער, בחודש יוני השנה השר כ"ץ התקפל והבטיח לעובדי הנמלים הישנים לשמר את משכורותיהם ולהעניק להם חסינות מפיטורים עד שנת 2031. הוויתור סותם את הגולל על האפשרות להפריט את שני הנמלים הקיימים, ויעלה למשלמי המסים לפחות 2.5 מיליארד שקלים – וזה עוד לפני ההפסדים הנובעים מדחיית התייעלות הנמלים. אולי בעקבות פסיקת בג"ץ יהיה ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, ולהבהיר כי העובדים אינם יכולים להשתמש באיום השביתה כדי לסכל רפורמה כלכלית שהממשלה החליטה עליה.

המורים. ארגוני המורים הם עוד קבוצה המונעת זה עשורים כל גמישות בתנאי העסקתם וקידומם של מורים, שהיא הרפורמה הקריטית והנחוצה ביותר כדי לשפר את החינוך הציבורי בישראל. אולי לאחר פסיקת בג"ץ המדינה תוכל להחליט על הענקת אוטונומיה לבתי הספר בניהול כוח האדם שלהם, כולל הזכות לקבוע את גובה השכר ולפטר מורים כושלים.

הפרקליטים. פרקליטי המדינה מחזיקים בעוצמה אדירה. הם יכולים להרוס את חייו של אדם על ידי הגשת כתב אישום או תביעה כלכלית. עוצמה זו מופעלת כיום כמעט ללא בקרה; 95 אחוזים מהתביעות הפליליות בישראל מסתיימות בעסקת טיעון שבה הפרקליט משמש כתובע, שופט וגוזר הדין. בתי המשפט נוהגים בדרך כלל לאשר עסקאות אלו כחותמת גומי. הסמכות הבלתי מבוקרת של הפרקליטים יצרה סדרת שערוריות, שהביאו בשנת 2013 להקמת גוף מבקר עצמאי על הפרקליטים, בדומה לגופים הקיימים בארה"ב ובאנגליה.

הפרקליטים יצאו למלחמת חרמה נגד הגוף המבקר החדש, בטענה של פגיעה בתנאי עבודתם. ארגון הפרקליטים הכריז על עיצומים, וסירב לשתף פעולה עם המבקרת החדשה, השופטת הילה גרסטל. למרות החרם, גרסטל הצליחה לחשוף מספר שערוריות בעבודת הפרקליטות, כולל של פרקליט המדינה שי ניצן. אך בסוף גרסטל נאלצה להתפטר. הלחץ של הפרקליטים הביא לחקיקת חוק מרוכך, המסדיר כביכול את עבודת המבקר ומכפיף אותו ליועץ המשפטי לממשלה, העומד בראש ארגון שאמור לבקר אותו, ורשאי להפסיק את עבודתו בכל עת.

גם בנושא הזה יש לקוות כי הלכה חדשה בעניין יחסי עבודה תבהיר כי כאשר הממשלה מחליטה שיש להפעיל ביקורת אפקטיבית על המעשים של עובדיה – אי אפשר לנצל את דיני העבודה כדי להתנגד למהלך, גם אם אלה העומדים לביקורת הם פרקליטים.

___________

ד"ר יצחק קליין הוא ראש מחלקת מחקרי מדיניות ב"פורום קהלת"

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

3 תגובות למאמר

  1. אשרי המאמין…
    הבג"ץ בינתיים הוא חלק מהשחתות המוסדית הזו…

  2. אל תדאג, אני סומך על בג"צ שגם הפעם, כמו תמיד, הוא יקלקל את התכניות ויעניק עוד כח להסתדרות, לועדים ולשאר הבריונים. זה הרי מה שהוא מתמחה בו כבר שנים. לפעמים זה פועל לטובת הטרור הערבי, לפעמים לטובת גנבי קרקעות המדינה ולפעמים לטובת בריוני העבודה המאורגנת. בשורה התחתונה בג"צ, שקם על מנת להגן על האזרח משרירות ליבו של השלטון, פועל כמעט תמיד כדי לפגוע באזרח על ידי חיזוק הכוחות הבריונייים בחברה.

  3. גם בתחום הבריאות הפסיקה הזו של בג"ץ תטיב, גם שם היא אפשר לשנות דבר וחצי דבר בשם ההגנה על העובד.
    הציבור חייב לזכור שהגנה על העובדים במקרים שכאלו הופכים את העובדים כריבון על כלל האוכלוסייה ומזיקים לא רק בצורה עקיפה לפרט, אלה גם בצורה מאוד ישירה. ובתי החולים והמרפאות מלאים בסיפורים שכאלו.